וואו איז דער מקור?....

הפוך בה דכולה בה

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

אוועטאר
ישלהוסיף
שר האלפיים
תגובות: 2780
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג נובעמבער 14, 2011 10:57 pm

תגובהדורך ישלהוסיף » מוצ"ש מארטש 16, 2019 11:07 pm

א דאנק פארן טירחה און פארן ארויסהעלפן.

אוועטאר
אדער יא
שר האלפיים
תגובות: 2908
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג ינואר 11, 2018 11:00 am

תגובהדורך אדער יא » זונטאג מארטש 17, 2019 11:16 am

גבר ישראל האט געשריבן:
אוהב ספרים האט געשריבן:ולהבין למה קרא לאלקיהם 'עצבים'. צריך לדעת, שהעבודה זרה שהיו עושים בימים ההם, בטורח גדול עושים אותם, לפי שהיו צריכים לכוין השעה והרגע להתך המתכת, וכן כל אבר ואבר היה צריך שעה מיוחדת כדי להמשיך על הצורה כח הכוכב או המחבל ההוא. ולפעמים כשהצורה היתה כמעט נשלמת, בפועל אחרון היו טועים מרגע לרגע, וכל הפעולה היתה בטלה, והיו צריכים להתחילה מחדש. ולכן קורא להם 'עצבים', שהוא לשון 'עצבות', וכשהפועל היה יוצא בחפץ הפועל, עם היותו מכסף וזהב, היה מדבר, וכשהיו שואלין לו איזה דבר, היה משיב להם במשלים וחידות שלא היו מבינים כוונתו כמעט עד לאחר המאורע, וכן כתב הרמב"ן (*)

איינער קען אזא רמב"ן אדער א צווייטער ראשון או קדמון?

קוק דא?
איז דאס אייערע שריפט אויך?

וואו דא?

אוועטאר
farshlufen
שר עשרים אלפים
תגובות: 23765
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג נובעמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

תגובהדורך farshlufen » זונטאג מארטש 17, 2019 11:37 am

דריידל האט געשריבן:לעצטענס איז איינגעפירט אז מ'זינגט ווארימע נגונים ביי קברי צדיקים. האט דאס א מקור?

עיין יו"ד ס' שס"ח.
זמירות יאמרו ותשבחות ישמיעו כי הוא לבדו בורא רפואות.

אוועטאר
שפיגליצקי
שר האלף
תגובות: 1272
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך דעצמבער 19, 2018 1:23 pm
לאקאציע: אין ספרים/דזשודעיקא געשעפט

תגובהדורך שפיגליצקי » דינסטאג מארטש 19, 2019 4:51 pm

נאכגעקוקט, און וואס זאל איך זען דארט?
אויב דו זוכסט שלימות ביי מענטשן, וועסטו עס טרעפן נאר אין שפיגל (קרעדיט: מעלות).
אין א שיינעם העלן טאג...

אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 13593
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am

תגובהדורך קיקיון » דינסטאג מארטש 19, 2019 5:56 pm

שפיגליצקי האט געשריבן:נאכגעקוקט, און וואס זאל איך זען דארט?


עולם הפוך.jpg
עולם הפוך.jpg (13.28 KiB) געזעהן 2708 מאל

אוועטאר
שפיגליצקי
שר האלף
תגובות: 1272
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך דעצמבער 19, 2018 1:23 pm
לאקאציע: אין ספרים/דזשודעיקא געשעפט

תגובהדורך שפיגליצקי » דינסטאג מארטש 19, 2019 9:11 pm

אפשר צייכנט איר אן אין וועלכן סעיף?
אויב דו זוכסט שלימות ביי מענטשן, וועסטו עס טרעפן נאר אין שפיגל (קרעדיט: מעלות).
אין א שיינעם העלן טאג...

אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 13593
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am

תגובהדורך קיקיון » דינסטאג מארטש 19, 2019 10:28 pm

שפיגליצקי האט געשריבן:אפשר צייכנט איר אן אין וועלכן סעיף?

סעיף א

אוועטאר
אדער יא
שר האלפיים
תגובות: 2908
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג ינואר 11, 2018 11:00 am

תגובהדורך אדער יא » פרייטאג מארטש 29, 2019 3:15 pm

אדער יא האט געשריבן:ירושלמי - עס איז א מצוה זיך צו באשעפטיגן לצורך פרנסה.

וואו איז די ירושלמי ?

להודות
שר מאה
תגובות: 213
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג מארטש 27, 2016 5:02 pm

תגובהדורך להודות » פרייטאג מארטש 29, 2019 4:06 pm

אדער יא האט געשריבן:ירושלמי - עס איז א מצוה זיך צו באשעפטיגן לצורך פרנסה.
וואו איז די ירושלמי ?


אפשר:

ירושלמי קידושין פרק א הלכה ז
ללמדו אומנות תני רבי ישמעאל ובחרת בחיים זו אומנות

אוועטאר
אדער יא
שר האלפיים
תגובות: 2908
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג ינואר 11, 2018 11:00 am

תגובהדורך אדער יא » זונטאג מארטש 31, 2019 1:10 pm

יישר @להודות!!

אוועטאר
זענדל
שר חמש מאות
תגובות: 875
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג סעפטעמבער 02, 2014 5:41 am

אויסשטרעקן די הענט ביי ברכת כהנים

תגובהדורך זענדל » מאנטאג אפריל 01, 2019 6:14 am

ווי דער מקור וואס עטליכע פירן זיך (בעיקר ספרדים) אויצושטרעקן די הענט ביי ברכת כהנים כאילו מ'וויל נעמען די ברכות?
וויכטיג ביטע

אוועטאר
nmi
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4761
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 02, 2016 4:25 pm
לאקאציע: אויפן קאוטש

תגובהדורך nmi » מאנטאג אפריל 01, 2019 6:34 am

dovidal האט געשריבן:
דריידל האט געשריבן:לעצטענס איז איינגעפירט אז מ'זינגט ווארימע נגונים ביי קברי צדיקים. האט דאס א מקור?

ראיתי כן אצל הרבה צדיקי דורינו

ס'איז א נייע סטייל. שמעתי אז ס'שטאמט פון די ספרדים. די זעלבע משוגעת פון אנפירקלען מציבות הקדושים מיט נעמען.
https://www.nmi.com/ שטיצט א גוי

איך האב אייך נאר געוואלט זאגן אז: ווען דו שרייבסט עפעס פאר מיר און דו ווילסט אז איך זאל עס זעהן, ציטיר מיר.

דריידל
שר חמשת אלפים
תגובות: 5186
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יולי 07, 2015 2:13 pm

תגובהדורך דריידל » מאנטאג אפריל 01, 2019 9:14 am

זענדל האט געשריבן:ווי דער מקור וואס עטליכע פירן זיך (בעיקר ספרדים) אויצושטרעקן די הענט ביי ברכת כהנים כאילו מ'וויל נעמען די ברכות?
וויכטיג ביטע

כ'האב געזעהן אמאל פון איינע פון די ליטווישע גדולים פון פאריגן דור, אפשר ר' אלי-הו דעסלער, ברענגט ער די מנהג

אילו זכינו
שר חמש מאות
תגובות: 612
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך דעצמבער 12, 2018 2:43 pm

תגובהדורך אילו זכינו » דינסטאג אפריל 02, 2019 5:51 pm

ווי איז דער מקור אז נאך א לוי' גייט מען נישט אריין אין א בנין נאר מ'ברענגט ארויס וואסער אינדרויסן?
האט עס בכלל א מקור?
היינט האב איך געזען אין ב.פ. נאך די לויה פון הרה"ק מסקולען זצ"ל ווי דער עולם איז אריין אין א דערנעבנדיגער ביהמ"ד און זיך געוואשן די הענט אינעווייניג...

אוועטאר
פעלעד
שר האלף
תגובות: 1387
זיך איינגעשריבען אום: מוצ"ש אוגוסט 22, 2015 3:04 pm

תגובהדורך פעלעד » מיטוואך אפריל 03, 2019 8:35 am

שמעתי יש נוהגין אוועקלייגן לשמירה אדער מטען אחר די שטיקלעך פונעם צובראכענע גלאז וואס די חתן צוברעכט אינטערן חופה.
ווייסט איינער א מקור דערצו?

אוועטאר
farshlufen
שר עשרים אלפים
תגובות: 23765
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג נובעמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

תגובהדורך farshlufen » מיטוואך אפריל 03, 2019 10:26 am

אילו זכינו האט געשריבן:ווי איז דער מקור אז נאך א לוי' גייט מען נישט אריין אין א בנין נאר מ'ברענגט ארויס וואסער אינדרויסן?
האט עס בכלל א מקור?
היינט האב איך געזען אין ב.פ. נאך די לויה פון הרה"ק מסקולען זצ"ל ווי דער עולם איז אריין אין א דערנעבנדיגער ביהמ"ד און זיך געוואשן די הענט אינעווייניג...

אין הויז גייט מען נישט אריין אן זיך צו וואשן.
עיין ברמ"א סעיף ד'

אין א ביהמ"ד, יש שאין מקפידין.
זמירות יאמרו ותשבחות ישמיעו כי הוא לבדו בורא רפואות.

קאווליר
שר חמישים ומאתים
תגובות: 347
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 10, 2017 2:06 pm
לאקאציע: בין שבעים זאבים

תגובהדורך קאווליר » מיטוואך אפריל 03, 2019 1:06 pm

farshlufen האט געשריבן:
אילו זכינו האט געשריבן:ווי איז דער מקור אז נאך א לוי' גייט מען נישט אריין אין א בנין נאר מ'ברענגט ארויס וואסער אינדרויסן?
האט עס בכלל א מקור?
היינט האב איך געזען אין ב.פ. נאך די לויה פון הרה"ק מסקולען זצ"ל ווי דער עולם איז אריין אין א דערנעבנדיגער ביהמ"ד און זיך געוואשן די הענט אינעווייניג...

אין הויז גייט מען נישט אריין אן זיך צו וואשן.
עיין ברמ"א סעיף ד'

אין א ביהמ"ד, יש שאין מקפידין.

יאפ. כן ראיתי בספר רבינו הגדול אמרו מכ"ק גאב"ד ירושלים שליט"א בשם? (אינו זוכר כעת)
אלע אנטיסעמיטישע אטאקעס זענען די ציונים ימ"ש שולדיג

אילו זכינו
שר חמש מאות
תגובות: 612
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך דעצמבער 12, 2018 2:43 pm

אנצוכאפן דעם ארון בשעת א לוי'

תגובהדורך אילו זכינו » מיטוואך אפריל 03, 2019 1:57 pm

איז דא א מקור אז ביי א לוי' (פון א אדם גדול) זאל מען בשעת'ן מלווה זיין אנכאפן דעם ארון?
כ'פארשטיי אז ס'איז א זכיה וכו' כ'וויל אבער וויסן צו ס'האט א מקור ערגעץ?

להודות
שר מאה
תגובות: 213
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג מארטש 27, 2016 5:02 pm

תגובהדורך להודות » מיטוואך אפריל 03, 2019 4:27 pm

farshlufen האט געשריבן:
אילו זכינו האט געשריבן:ווי איז דער מקור אז נאך א לוי' גייט מען נישט אריין אין א בנין נאר מ'ברענגט ארויס וואסער אינדרויסן?

אין הויז גייט מען נישט אריין אן זיך צו וואשן.
עיין ברמ"א סעיף ד'


נישט זיכער אויב ער רעדט פון אבלים אדער מלווים, ועכ"פ איז דער עולם (מלווים) נישט נוהג ישיבה ג"פ, פארוואס דאס יא?

אוועטאר
איינס
שר חמשת אלפים
תגובות: 5257
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג סעפטעמבער 26, 2017 9:16 am

תגובהדורך איינס » מיטוואך אפריל 03, 2019 4:31 pm

אילו זכינו האט געשריבן:איז דא א מקור אז ביי א לוי' (פון א אדם גדול) זאל מען בשעת'ן מלווה זיין אנכאפן דעם ארון?
כ'פארשטיי אז ס'איז א זכיה וכו' כ'וויל אבער וויסן צו ס'האט א מקור ערגעץ?

ברכות ג
נוֹשְׂאֵי הַמִּטָּה וְחִלּוּפֵיהֶן וְחִלּוּפֵי חִלּוּפֵיהֶן,

פירוש רבי עובדיה מברטנורא
וחלופיהן - שכן דרך שמתחלפין לפי שהכל רוצים לזכות במצוה:

און לאו דוקא ביי אדם גדול
אחד היה אברהם - שעבד את ה' רק על ידי שהיה אחד, שחשב בדעתו שהוא רק יחידי בעולם ולא הסתכל כלל על בני העולם.

אוועטאר
חלב ישראל
שר חמש מאות
תגובות: 682
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך פאברואר 14, 2018 10:19 am

תגובהדורך חלב ישראל » דאנארשטאג אפריל 04, 2019 7:42 pm

שטייט ערגעץ וועגן זיך טובלען אין די זעלבע וואסער וואס מ'האט געמאכט די טהרה פאר א צדיק? וואס איז די פריסטע מקור?

אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 13593
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am

תגובהדורך קיקיון » דאנארשטאג אפריל 04, 2019 8:32 pm

איינס האט געשריבן:
אילו זכינו האט געשריבן:איז דא א מקור אז ביי א לוי' (פון א אדם גדול) זאל מען בשעת'ן מלווה זיין אנכאפן דעם ארון?
כ'פארשטיי אז ס'איז א זכיה וכו' כ'וויל אבער וויסן צו ס'האט א מקור ערגעץ?

ברכות ג
נוֹשְׂאֵי הַמִּטָּה וְחִלּוּפֵיהֶן וְחִלּוּפֵי חִלּוּפֵיהֶן,

פירוש רבי עובדיה מברטנורא
וחלופיהן - שכן דרך שמתחלפין לפי שהכל רוצים לזכות במצוה:

און לאו דוקא ביי אדם גדול

פון נושאי המטה איז געווארען נוגעי המטה

אוועטאר
איינס
שר חמשת אלפים
תגובות: 5257
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג סעפטעמבער 26, 2017 9:16 am

תגובהדורך איינס » פרייטאג אפריל 05, 2019 10:02 am

קיקיון האט געשריבן:
איינס האט געשריבן:
אילו זכינו האט געשריבן:איז דא א מקור אז ביי א לוי' (פון א אדם גדול) זאל מען בשעת'ן מלווה זיין אנכאפן דעם ארון?
כ'פארשטיי אז ס'איז א זכיה וכו' כ'וויל אבער וויסן צו ס'האט א מקור ערגעץ?

ברכות ג
נוֹשְׂאֵי הַמִּטָּה וְחִלּוּפֵיהֶן וְחִלּוּפֵי חִלּוּפֵיהֶן,

פירוש רבי עובדיה מברטנורא
וחלופיהן - שכן דרך שמתחלפין לפי שהכל רוצים לזכות במצוה:

און לאו דוקא ביי אדם גדול

פון נושאי המטה איז געווארען נוגעי המטה

היא היא

ביים אנכאפן איז מען א נושא און זוכה במצוה
אחד היה אברהם - שעבד את ה' רק על ידי שהיה אחד, שחשב בדעתו שהוא רק יחידי בעולם ולא הסתכל כלל על בני העולם.

אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 13593
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am

תגובהדורך קיקיון » פרייטאג אפריל 05, 2019 10:12 am

איינס האט געשריבן:היא היא

ביים אנכאפן איז מען א נושא און זוכה במצוה

??
מיט דעם לייגען א שפיץ פינגער אויף דעם ארון ווערט מען א נושא??
ער מאכט נור שווער פאר די נושאים בפועל

אוועטאר
איינס
שר חמשת אלפים
תגובות: 5257
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג סעפטעמבער 26, 2017 9:16 am

תגובהדורך איינס » פרייטאג אפריל 05, 2019 10:37 am

קיקיון האט געשריבן:
איינס האט געשריבן:היא היא

ביים אנכאפן איז מען א נושא און זוכה במצוה

??
מיט דעם לייגען א שפיץ פינגער אויף דעם ארון ווערט מען א נושא??
ער מאכט נור שווער פאר די נושאים בפועל

ניין נוגע איז נישט קיין נושא
"ומזה מי הנדה" - (נדה ט יומא יד) רבותינו אמרו שהמזה טהור וזה בא ללמד שהנושא מי חטאת טמא טומאה חמורה לטמא בגדים שעליו משא"כ בנוגע

(אבער מקען פארשטיין די קאנסעפט)
אחד היה אברהם - שעבד את ה' רק על ידי שהיה אחד, שחשב בדעתו שהוא רק יחידי בעולם ולא הסתכל כלל על בני העולם.


צוריק צו “ידיעות התורה”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 3 געסט