וואו איז דער מקור?....

הפוך בה דכולה בה

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

dovidal
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4329
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 04, 2011 12:16 am

תגובהדורך dovidal » זונטאג מארטש 10, 2019 3:33 pm

דריידל האט געשריבן:לעצטענס איז איינגעפירט אז מ'זינגט ווארימע נגונים ביי קברי צדיקים. האט דאס א מקור?

ראיתי כן אצל הרבה צדיקי דורינו

אוועטאר
חמרא טבא
שר חמשת אלפים
תגובות: 5154
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג אוגוסט 08, 2014 2:13 pm

תגובהדורך חמרא טבא » זונטאג מארטש 10, 2019 5:19 pm

שפע רב האט געשריבן:
דריידל האט געשריבן:לעצטענס איז איינגעפירט אז מ'זינגט ווארימע נגונים ביי קברי צדיקים. האט דאס א מקור?

הרב מ'לימנוב סיפר לאחרונה שצדיק אחד אמר לו דרבו הבעל דברי יואל זי"ע צוה לשורר אצל ציון של הרה"ק ר"ר הערש זי"ע די ניגון וואס דע ר"ר הערש האט "קאמפאזעט?"

ר״ר הערש קאמפויזט?!? שעמען זאל ער זיך!!!

אגב צו ווייסט איינער וויזוי ערז א תלמיד פון סאטמאר רב?
דביה תחדי נפשא

אוועטאר
חמרא טבא
שר חמשת אלפים
תגובות: 5154
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג אוגוסט 08, 2014 2:13 pm

תגובהדורך חמרא טבא » זונטאג מארטש 10, 2019 5:20 pm

dovidal האט געשריבן:
דריידל האט געשריבן:לעצטענס איז איינגעפירט אז מ'זינגט ווארימע נגונים ביי קברי צדיקים. האט דאס א מקור?

ראיתי כן אצל הרבה צדיקי דורינו

למשל?
דביה תחדי נפשא

אוועטאר
קלאָצקאָפּ
שר האלפיים
תגובות: 2197
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יולי 25, 2017 9:24 pm

תגובהדורך קלאָצקאָפּ » זונטאג מארטש 10, 2019 5:22 pm

חמרא טבא האט געשריבן:
שפע רב האט געשריבן:
דריידל האט געשריבן:לעצטענס איז איינגעפירט אז מ'זינגט ווארימע נגונים ביי קברי צדיקים. האט דאס א מקור?

הרב מ'לימנוב סיפר לאחרונה שצדיק אחד אמר לו דרבו הבעל דברי יואל זי"ע צוה לשורר אצל ציון של הרה"ק ר"ר הערש זי"ע די ניגון וואס דע ר"ר הערש האט "קאמפאזעט?"

ר״ר הערש קאמפויזט?!? שעמען זאל ער זיך!!!

אגב צו ווייסט איינער וויזוי ערז א תלמיד פון סאטמאר רב?

לכאו' כוונתו על רבו של הצדיק. (נישט אז יעצט האט עס עפעס א גרונד...)
קריך נישט צו הויך, ווייל אויב דו וועסט חלילה פאלן וועט דיין קלאפ זיין פיל שטארקער!


aklutzkup@gmail.com

בראשית ברא
שר האלף
תגובות: 1150
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג דעצמבער 06, 2016 3:16 pm

תגובהדורך בראשית ברא » זונטאג מארטש 10, 2019 5:23 pm

חמרא טבא האט געשריבן:
שפע רב האט געשריבן:
דריידל האט געשריבן:לעצטענס איז איינגעפירט אז מ'זינגט ווארימע נגונים ביי קברי צדיקים. האט דאס א מקור?

הרב מ'לימנוב סיפר לאחרונה שצדיק אחד אמר לו דרבו הבעל דברי יואל זי"ע צוה לשורר אצל ציון של הרה"ק ר"ר הערש זי"ע די ניגון וואס דע ר"ר הערש האט "קאמפאזעט?"

ר״ר הערש קאמפויזט?!? שעמען זאל ער זיך!!!

אגב צו ווייסט איינער וויזוי ערז א תלמיד פון סאטמאר רב?

און זייט ווען ער איז רב אין לימנוב ווייסטו שוין.

אוועטאר
חמרא טבא
שר חמשת אלפים
תגובות: 5154
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג אוגוסט 08, 2014 2:13 pm

תגובהדורך חמרא טבא » זונטאג מארטש 10, 2019 5:25 pm

קלאָצקאָפּ האט געשריבן:
חמרא טבא האט געשריבן:
שפע רב האט געשריבן:
דריידל האט געשריבן:לעצטענס איז איינגעפירט אז מ'זינגט ווארימע נגונים ביי קברי צדיקים. האט דאס א מקור?

הרב מ'לימנוב סיפר לאחרונה שצדיק אחד אמר לו דרבו הבעל דברי יואל זי"ע צוה לשורר אצל ציון של הרה"ק ר"ר הערש זי"ע די ניגון וואס דע ר"ר הערש האט "קאמפאזעט?"

ר״ר הערש קאמפויזט?!? שעמען זאל ער זיך!!!

אגב צו ווייסט איינער וויזוי ערז א תלמיד פון סאטמאר רב?

לכאו' כוונתו על רבו של הצדיק. (נישט אז יעצט האט עס עפעס א גרונד...)

ער פארופט זיך כסדר אלס תלמיד
דביה תחדי נפשא

אוועטאר
שאינו יודע
שר חמשת אלפים
תגובות: 5287
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג מארטש 24, 2011 1:27 pm

תגובהדורך שאינו יודע » מאנטאג מארטש 11, 2019 1:40 am

שפע רב האט געשריבן:
דריידל האט געשריבן:לעצטענס איז איינגעפירט אז מ'זינגט ווארימע נגונים ביי קברי צדיקים. האט דאס א מקור?

הרב מ'לימנוב סיפר לאחרונה שצדיק אחד אמר לו דרבו הבעל דברי יואל זי"ע צוה לשורר אצל ציון של הרה"ק ר"ר הערש זי"ע די ניגון וואס דע ר"ר הערש האט "קאמפאזעט?"


איני יודע מי הוא המשקר. הרב או הצדיק. אבל מעשה זו הוא שקר בדרך הטבע
אז דו ווייסט נישט, רעד נישט!

אוועטאר
איינס
שר האלף
תגובות: 1718
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג סעפטעמבער 26, 2017 9:16 am

תגובהדורך איינס » מאנטאג מארטש 11, 2019 9:52 am

שפיגליצקי האט געשריבן:
ישלהוסיף האט געשריבן:
איינס האט געשריבן:
ישלהוסיף האט געשריבן:ווי אין זוה"ק שטייט אז ווען א קינד איז מחדש חידושי תורה לע"נ אביו ואמו איז מעטרין אותן בגן עדן?


שלח.jpg


וועלעכע ספר איז דאס?
זוה"ק איבערגעטיישט אויף לשה"ק?

ס'דא אן אריכות פון א מעשה אין זוהר הק', איך געדענק אודאי נישט וואו, איבער ר' עקיבא וואס האט געלערנט תורה מיט א זון פון א גרויסער רשע וואס דער זון איז געווען א רשע כמותו, ר' עקיבא האט אים אויפגעהויבן שטאפלווייז.

ווען ער האט אנגעהויבן צו זאגן עברי איז דער פאטער געקומען צו ר' עקיבא און געזאגט אז פון ווען דאס קינד זאגט עברי האט מען אים אויפגעהערט פייניגן, ווען ער האט אנגעהויבן צו זאגן קדיש האט מען אים ארויס גענומען פון גיהנם אינגאנצן, ווען ער האט אנגעהויבן צו מחדש זיין חידושים האט מען אים אריין געטראגן אין גן עדן, און יעדעס מאל זיין זון איז מחדש א חידוש, קישט מען יעדעס ווארט וואס קומט ארויס פון זיין מויל, מ'באקרוינט דאס וגו'.

געטראפן דאס
מסכת כלה
דאכסניין הוו, ואכסניין אסורים לשמשי, והכא משום דדעתייהו למיהדר.
]ברייתא[ קטנים מקבלים פני שכינה, שנאמר: זרע יעבדנו יסופר לה' לדור.
]גמרא[ איבעיא להוא מכפרין עון אבות, או לא, תא שמע דר' עקיבא נפק לההוא אתרא,
אשכחיה לההוא גברא דהוה דרי טונא אכתפיה, ולא הוה מצי לסגויי ביה, והוה צוח ומתאנח,
אמר ליה: מאי עובידתיך? אמר ליה: לא שבקנא איסורא דלא עבידנא בההוא עלמא, ועכשיו
איכא נטורין עילוון ולא שבקין לי דינוח, אמר ליה ר' עקיבא: שבקת ברא, אמר ליה: בחייך דלא
תשלין, דדחילנא ממלאכי דמחו לי בפולסי דנורא, ואמרין לי אמאי לא תיתי בפריע, אמר ליה:
אימא לי מה דקא ניחותך, אמר ליה: שבקית איתתא מעברתא, אזל ר' עקיבא עאל לההיא
מדינתא, אמר להו: בריה דפלוני היכא )ליה(, אמר ליה: יעקר זכרו דההוא שחיק עצמות, אמר
להו: אמאי? אמרו ליה: ההוא ליסטים הוה, אכל אינשי ומצער ברייתא, ולא עוד אלא שבא על
נערה מאורסה ביום הכפורים, אזל לביתיה אשכח אתתיה מעוברתא, נטרה עד דילדא, אזל
מהליה, לכי גדל אוקמיה בבי כנשתא לברוכי בקהלא, לזמן אזל ר' עקיבא לההוא אתרא,
איתחזי ליה, אמר ליה: תנוח דעתך שהנחת את דעתי.
אחד היה אברהם - שעבד את ה' רק על ידי שהיה אחד, שחשב בדעתו שהוא רק יחידי בעולם ולא הסתכל כלל על בני העולם.

אוועטאר
איינס
שר האלף
תגובות: 1718
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג סעפטעמבער 26, 2017 9:16 am

תגובהדורך איינס » מאנטאג מארטש 11, 2019 10:00 am

מעשה באדם אחד שבא על נערה המאורסה ביום הכפורים, והוציאוהו והרגוהו. ולאחר מיתתו נולד לו בן מאשתו, ונמנעו בני ישראל למולו.
פעם אחת היה רבי עקיבא מהלך בדרך, ומצא אדם אחד שהיה מכוער ביותר, והיה נושא משא גדול של עצים, שלא היה אדם בעולם ולא חמור ולא סוס שיכולים לטעון כמותו.
אמר לו רבי עקיבא משביע אני אותך בשבועה שתאמר אם אתה בן אדם או שד או איזו בריה אתה?
אמר לו רבי אדם הייתי, וכבר נפטרתי מן העולם ההוא. ובכל יום אני מביא משא כזה, ומכניסים אותי לתוך הגיהנום ושורפים אותי בתוכו שלשה פעמים ביום, וזה עמלי בכל יום ויום.
אמר לו רבי עקיבא, מה עשית שעושים לך כך? אמר לו אותו האיש, אנו באתי על נערה מאורסה ביום הכפורים.
אמר לו, בני שמעת אם יש לך תקנה באותו עולם? אמר לו כך שמעתי מאחורי הפרגוד, שבזמן שיעלה בני לספר תורה ויאמר "ברכו את ה' מבורך" מוציאים אותי מגיהנום, ומכניסים אותי לגן עדן.
אמר לו רבי עקיבא הנחת אשה או בן? אמר לו בן אחד נולד לי אחר מיתתי ונמנעו ישראל למולו. אמר לו מה שמך? אמר לו ארנוניא. אמר לו ומה שם אשתך? אמר לו שישכייא. אמר לו ומה שם עירך?אמר לו לודקיא.
מיד כתב רבי עקיבא שמו ושם אשתו ושם עירו. והלך רבי עקיבא עד שבא לאותה העיר. כיון שבא לעיר יצאו אנשי העיר לקראתו, אמר כלום ידעתם איש פלוני ואשתו? אמרו שם רשעים ירקב. אמר להם על מה? אמרו לו כך וכך עשה. אמר להם אף על פי כן הביאו לי בנו.
הביא אותו וצוה למולו, ולהושיבו ללמוד. וכן עשו ולמדוהו ברכות שצריך לו לספר תורה.
ביום השבת צוה לקרותו לספר תורה. אמר "ברכו את ה' המבורך לעולם ועד" מיד הוציאוהו מגיהנום והכניסוהו לגן עדן.
באותו הלילה בא בחלום לרבי עקיבא ואמר לו תנוח דעתך שהנחת את דעתי.
(מדרש תנחומא פרשת נח, כפי שהובא באור זרוע)


בזוהר הקדוש הובא מעשה זה, בסיום שונה.
שרבי עקיבא לימדו לומר ההפטרה בבית הכנסת, וכן עשה, והמשיך ולימוד תורה, עד שגדל בתורה ונסמך בתואר רבי. ואז נתגלה המת בחלום אצל רבי עקיבא ואמר לו רבי הקב"ה ינחמך כפי שניחמתני, כי בשעה שאמר בני ההפטרה הפקיעו ממני דין גיהנום, ובשעה שעבר להתפלל ואמר קדיש קרעו לי גזר דיני מכל וכל, ובשעה שנתחכם בני והוסמך על ידך עטרוני בכתרם של צדיקים והושבינו עמהם בגן עדן
_____

קען אבער נישט טרעפן די מקור אינעווייניג
אחד היה אברהם - שעבד את ה' רק על ידי שהיה אחד, שחשב בדעתו שהוא רק יחידי בעולם ולא הסתכל כלל על בני העולם.

אוועטאר
ישלהוסיף
שר האלפיים
תגובות: 2506
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג נובעמבער 14, 2011 10:57 pm

תגובהדורך ישלהוסיף » מוצ"ש מארטש 16, 2019 11:07 pm

א דאנק פארן טירחה און פארן ארויסהעלפן.

אוועטאר
אדער יא
שר האלפיים
תגובות: 2388
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג ינואר 11, 2018 11:00 am

תגובהדורך אדער יא » זונטאג מארטש 17, 2019 11:16 am

גבר ישראל האט געשריבן:
אוהב ספרים האט געשריבן:ולהבין למה קרא לאלקיהם 'עצבים'. צריך לדעת, שהעבודה זרה שהיו עושים בימים ההם, בטורח גדול עושים אותם, לפי שהיו צריכים לכוין השעה והרגע להתך המתכת, וכן כל אבר ואבר היה צריך שעה מיוחדת כדי להמשיך על הצורה כח הכוכב או המחבל ההוא. ולפעמים כשהצורה היתה כמעט נשלמת, בפועל אחרון היו טועים מרגע לרגע, וכל הפעולה היתה בטלה, והיו צריכים להתחילה מחדש. ולכן קורא להם 'עצבים', שהוא לשון 'עצבות', וכשהפועל היה יוצא בחפץ הפועל, עם היותו מכסף וזהב, היה מדבר, וכשהיו שואלין לו איזה דבר, היה משיב להם במשלים וחידות שלא היו מבינים כוונתו כמעט עד לאחר המאורע, וכן כתב הרמב"ן (*)

איינער קען אזא רמב"ן אדער א צווייטער ראשון או קדמון?

קוק דא?
איז דאס אייערע שריפט אויך?

וואו דא?

אוועטאר
farshlufen
שר עשרים אלפים
תגובות: 21138
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג נובעמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

תגובהדורך farshlufen » זונטאג מארטש 17, 2019 11:37 am

דריידל האט געשריבן:לעצטענס איז איינגעפירט אז מ'זינגט ווארימע נגונים ביי קברי צדיקים. האט דאס א מקור?

עיין יו"ד ס' שס"ח.
סימן דלא ידע כלום, שבוחי.

אוועטאר
שפיגליצקי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 384
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך דעצמבער 19, 2018 1:23 pm
לאקאציע: אין ספרים/דזשודעיקא געשעפט

תגובהדורך שפיגליצקי » דינסטאג מארטש 19, 2019 4:51 pm

נאכגעקוקט, און וואס זאל איך זען דארט?
כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו (נגעים פ"ב מ"ה)
כל הנגעים אדם רואה חוץ - יעדע פעלער/עולה וואס א מענטש זעהט ביי א צווייטן, מנגעי עצמו - איז א סימן אז ער אליינס האט אויך פון דעם פעלער, אביסל אדער אסאך (בעשה"ק זי"ע)

אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 12932
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am

תגובהדורך קיקיון » דינסטאג מארטש 19, 2019 5:56 pm

שפיגליצקי האט געשריבן:נאכגעקוקט, און וואס זאל איך זען דארט?


עולם הפוך.jpg
עולם הפוך.jpg (13.28 KiB) געזעהן 954 מאל

אוועטאר
שפיגליצקי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 384
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך דעצמבער 19, 2018 1:23 pm
לאקאציע: אין ספרים/דזשודעיקא געשעפט

תגובהדורך שפיגליצקי » דינסטאג מארטש 19, 2019 9:11 pm

אפשר צייכנט איר אן אין וועלכן סעיף?
כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו (נגעים פ"ב מ"ה)
כל הנגעים אדם רואה חוץ - יעדע פעלער/עולה וואס א מענטש זעהט ביי א צווייטן, מנגעי עצמו - איז א סימן אז ער אליינס האט אויך פון דעם פעלער, אביסל אדער אסאך (בעשה"ק זי"ע)

אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 12932
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am

תגובהדורך קיקיון » דינסטאג מארטש 19, 2019 10:28 pm

שפיגליצקי האט געשריבן:אפשר צייכנט איר אן אין וועלכן סעיף?

סעיף א

אוועטאר
אדער יא
שר האלפיים
תגובות: 2388
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג ינואר 11, 2018 11:00 am

תגובהדורך אדער יא » פרייטאג מארטש 29, 2019 3:15 pm

אדער יא האט געשריבן:ירושלמי - עס איז א מצוה זיך צו באשעפטיגן לצורך פרנסה.

וואו איז די ירושלמי ?

להודות
שר מאה
תגובות: 113
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג מארטש 27, 2016 5:02 pm

תגובהדורך להודות » פרייטאג מארטש 29, 2019 4:06 pm

אדער יא האט געשריבן:ירושלמי - עס איז א מצוה זיך צו באשעפטיגן לצורך פרנסה.
וואו איז די ירושלמי ?


אפשר:

ירושלמי קידושין פרק א הלכה ז
ללמדו אומנות תני רבי ישמעאל ובחרת בחיים זו אומנות

אוועטאר
אדער יא
שר האלפיים
תגובות: 2388
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג ינואר 11, 2018 11:00 am

תגובהדורך אדער יא » זונטאג מארטש 31, 2019 1:10 pm

יישר @להודות!!

אוועטאר
זענדל
שר חמש מאות
תגובות: 719
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג סעפטעמבער 02, 2014 5:41 am

אויסשטרעקן די הענט ביי ברכת כהנים

תגובהדורך זענדל » מאנטאג אפריל 01, 2019 6:14 am

ווי דער מקור וואס עטליכע פירן זיך (בעיקר ספרדים) אויצושטרעקן די הענט ביי ברכת כהנים כאילו מ'וויל נעמען די ברכות?
וויכטיג ביטע

אוועטאר
nmi
שר האלפיים
תגובות: 2170
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 02, 2016 4:25 pm

תגובהדורך nmi » מאנטאג אפריל 01, 2019 6:34 am

dovidal האט געשריבן:
דריידל האט געשריבן:לעצטענס איז איינגעפירט אז מ'זינגט ווארימע נגונים ביי קברי צדיקים. האט דאס א מקור?

ראיתי כן אצל הרבה צדיקי דורינו

ס'איז א נייע סטייל. שמעתי אז ס'שטאמט פון די ספרדים. די זעלבע משוגעת פון אנפירקלען מציבות הקדושים מיט נעמען.

דריידל
שר שלשת אלפים
תגובות: 3425
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יולי 07, 2015 2:13 pm

תגובהדורך דריידל » מאנטאג אפריל 01, 2019 9:14 am

זענדל האט געשריבן:ווי דער מקור וואס עטליכע פירן זיך (בעיקר ספרדים) אויצושטרעקן די הענט ביי ברכת כהנים כאילו מ'וויל נעמען די ברכות?
וויכטיג ביטע

כ'האב געזעהן אמאל פון איינע פון די ליטווישע גדולים פון פאריגן דור, אפשר ר' אלי-הו דעסלער, ברענגט ער די מנהג

אילו זכינו
שר חמישים ומאתים
תגובות: 459
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך דעצמבער 12, 2018 2:43 pm

תגובהדורך אילו זכינו » דינסטאג אפריל 02, 2019 5:51 pm

ווי איז דער מקור אז נאך א לוי' גייט מען נישט אריין אין א בנין נאר מ'ברענגט ארויס וואסער אינדרויסן?
האט עס בכלל א מקור?
היינט האב איך געזען אין ב.פ. נאך די לויה פון הרה"ק מסקולען זצ"ל ווי דער עולם איז אריין אין א דערנעבנדיגער ביהמ"ד און זיך געוואשן די הענט אינעווייניג...

אוועטאר
פעלעד
שר האלף
תגובות: 1321
זיך איינגעשריבען אום: מוצ"ש אוגוסט 22, 2015 3:04 pm

תגובהדורך פעלעד » מיטוואך אפריל 03, 2019 8:35 am

שמעתי יש נוהגין אוועקלייגן לשמירה אדער מטען אחר די שטיקלעך פונעם צובראכענע גלאז וואס די חתן צוברעכט אינטערן חופה.
ווייסט איינער א מקור דערצו?

אוועטאר
farshlufen
שר עשרים אלפים
תגובות: 21138
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג נובעמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

תגובהדורך farshlufen » מיטוואך אפריל 03, 2019 10:26 am

אילו זכינו האט געשריבן:ווי איז דער מקור אז נאך א לוי' גייט מען נישט אריין אין א בנין נאר מ'ברענגט ארויס וואסער אינדרויסן?
האט עס בכלל א מקור?
היינט האב איך געזען אין ב.פ. נאך די לויה פון הרה"ק מסקולען זצ"ל ווי דער עולם איז אריין אין א דערנעבנדיגער ביהמ"ד און זיך געוואשן די הענט אינעווייניג...

אין הויז גייט מען נישט אריין אן זיך צו וואשן.
עיין ברמ"א סעיף ד'

אין א ביהמ"ד, יש שאין מקפידין.
סימן דלא ידע כלום, שבוחי.


צוריק צו “ידיעות התורה”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך איצט דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און איין גאסט