וואו איז דער מקור?....

הפוך בה דכולה בה

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

אוועטאר
המחפש
שר מאה
תגובות: 172
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג ינואר 19, 2016 5:40 pm
פארבינד זיך:

תגובהדורך המחפש » דאנארשטאג אוגוסט 09, 2018 1:43 am

 פיש כאפער האט געשריבן:איז דא איינער וואס קען ברענגען א מקור צו די מנהג וואס אסאך פירן זיך לעצטנס צו פראווען צוזאמען מיט די גאנצע משפחה ווען מען דערגרייכט צו פופציג יאר נאך די חתונה און מען רופט עס די גאלדענע חתונה?
(א מקור אויף נישט האב איך אויך...) אדער סתם ספרים וואס רעדן איבער דעם ענין


לעת עתה מצאתי שמדבר מזה בספר תורת יעקב (פראגער) שכנראה בעירו הי' מי שנהג במנהג זה, ואולי דיבר שם לשוואכע אידן, כמו שמצינו בספרי הגה"ק רבי הילל קאלאמייער זצ"ל שהרבה מדרשותיו נראים שדיבר אז להשוואכערע סארט אידן.

בעיקר רואים זאת בספרי מוסר של אמעריקא שדיברו להאמעריקאנער אידן, ובצייטונג א' של הכ' יארן כ' שכנראה הנהיגו זאת הקעיטערינגס, שיוכלו להרויח ממון מעוד מקום...

ועי' בטל השמים:
צוגעלייגטע
Untitled.jpg
Untitled.jpg (18.8 KiB) געזעהן 767 מאל
מכון לכל עניני ליקוטים ומראי מקומות hamchapes@gmail.com

 פיש כאפער
אנשי שלומינו
תגובות: 8
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוגוסט 17, 2017 10:10 am

תגובהדורך  פיש כאפער » דאנארשטאג אוגוסט 09, 2018 10:47 am

אויף ספרים אז נישט איז דאך פול, עיין בספר 'בספר מנהג ישראל תורה' סימן קע"ח סוף אות י"א.

געהערט לעצטנס אז דער בעל נטעי גבריאל איז ארויסגעקומען מיט א ספר איבער אלע ענינים איבער יארן, (ארויסגעקומען לרגל ער איז געווארן 70 יאר) און דארט רעדט ער יא עפעס מקורות איבער דעם מנהג.

לעת עתה האביך נישט געטראפן דעם ספר.

שפע רב
שר העשר
תגובות: 26
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג פאברואר 06, 2018 11:20 am

תגובהדורך שפע רב » דאנארשטאג אוגוסט 09, 2018 6:04 pm

ווי איז דע מקור, אז ווען מ'איז מתפלל פאר א חולה זאגט מען תמניא אפי, מיט די חולה'ס נאמען + קרע שטן, אין פאר א נפטר, די נאמען + נשמה

אוועטאר
משה כהן
שר חמש מאות
תגובות: 759
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך מאי 04, 2016 10:02 am
לאקאציע: געפינט זיך ב"ה אין א גוטן מצב... דערוילעם ווערט געבעטן ווייטער מתפלל צו זיין

תגובהדורך משה כהן » דאנארשטאג אוגוסט 09, 2018 10:20 pm

שפע רב האט געשריבן:ווי איז דע מקור, אז ווען מ'איז מתפלל פאר א חולה זאגט מען תמניא אפי, מיט די חולה'ס נאמען + קרע שטן, אין פאר א נפטר, די נאמען + נשמה

בהקדמה לספר ליקוטי תהלים בשם ספר ימלט נפשו להגאון מהר"א חמיו מחכמי ספרד בסי' ט"ז וז"ל נמצא בספרים ישנים גם חדשים ויקרים, שכל מי שדי לו המר ומידת הדין פגעה בו בתוכחת מוסרים ימהר ויחיש לקרוא בספר איש אלוקים בתהלים כל פסוקים המפוזרים ומסוגלים לעתות בצרה ר"ל הסגולה המשובחת והמועילה לאדם לקרות כל פסוקי איש על שמו. למשל, אם שמו שלום אז יקרא כל הפסוקים המתחילים באות ש' ואח"כ יקרא כל הפסוקים המתחילים באות ל' ואח'כ כל אות ו' ואח"כ אות מ' כי כן מקובל מגאוני קדמאי שהסדר הנ'ל מסוגל הרבה על כל צרה שלא תבוא ע"כ.
איך קוק אויס פארצייטיש?!... געב עס א שטיק צייט און דיינע קינדער זענען אויך "פארצייטיש"!...

אוועטאר
המחפש
שר מאה
תגובות: 172
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג ינואר 19, 2016 5:40 pm
פארבינד זיך:

תגובהדורך המחפש » דאנארשטאג אוגוסט 09, 2018 10:35 pm

משה כהן האט געשריבן:
שפע רב האט געשריבן:ווי איז דע מקור, אז ווען מ'איז מתפלל פאר א חולה זאגט מען תמניא אפי, מיט די חולה'ס נאמען + קרע שטן, אין פאר א נפטר, די נאמען + נשמה

בהקדמה לספר ליקוטי תהלים בשם ספר ימלט נפשו להגאון מהר"א חמיו מחכמי ספרד בסי' ט"ז וז"ל נמצא בספרים ישנים גם חדשים ויקרים, שכל מי שדי לו המר ומידת הדין פגעה בו בתוכחת מוסרים ימהר ויחיש לקרוא בספר איש אלוקים בתהלים כל פסוקים המפוזרים ומסוגלים לעתות בצרה ר"ל הסגולה המשובחת והמועילה לאדם לקרות כל פסוקי איש על שמו. למשל, אם שמו שלום אז יקרא כל הפסוקים המתחילים באות ש' ואח"כ יקרא כל הפסוקים המתחילים באות ל' ואח'כ כל אות ו' ואח"כ אות מ' כי כן מקובל מגאוני קדמאי שהסדר הנ'ל מסוגל הרבה על כל צרה שלא תבוא ע"כ.


דאס איז לכאורה די בחי' פון תהלים החיד"א
מכון לכל עניני ליקוטים ומראי מקומות hamchapes@gmail.com

שפע רב
שר העשר
תגובות: 26
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג פאברואר 06, 2018 11:20 am

תגובהדורך שפע רב » דאנארשטאג אוגוסט 09, 2018 10:58 pm

משה כהן האט געשריבן:
שפע רב האט געשריבן:ווי איז דע מקור, אז ווען מ'איז מתפלל פאר א חולה זאגט מען תמניא אפי, מיט די חולה'ס נאמען + קרע שטן, אין פאר א נפטר, די נאמען + נשמה

בהקדמה לספר ליקוטי תהלים בשם ספר ימלט נפשו להגאון מהר"א חמיו מחכמי ספרד בסי' ט"ז וז"ל נמצא בספרים ישנים גם חדשים ויקרים, שכל מי שדי לו המר ומידת הדין פגעה בו בתוכחת מוסרים ימהר ויחיש לקרוא בספר איש אלוקים בתהלים כל פסוקים המפוזרים ומסוגלים לעתות בצרה ר"ל הסגולה המשובחת והמועילה לאדם לקרות כל פסוקי איש על שמו. למשל, אם שמו שלום אז יקרא כל הפסוקים המתחילים באות ש' ואח"כ יקרא כל הפסוקים המתחילים באות ל' ואח'כ כל אות ו' ואח"כ אות מ' כי כן מקובל מגאוני קדמאי שהסדר הנ'ל מסוגל הרבה על כל צרה שלא תבוא ע"כ.

ולפ"ז אין מקור, לומר תמניא אפי, עם שמו, ואותיות נשמה לנפטר

אוועטאר
המחפש
שר מאה
תגובות: 172
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג ינואר 19, 2016 5:40 pm
פארבינד זיך:

תגובהדורך המחפש » פרייטאג אוגוסט 10, 2018 1:09 am

שפע רב האט געשריבן:ווי איז דע מקור, אז ווען מ'איז מתפלל פאר א חולה זאגט מען תמניא אפי, מיט די חולה'ס נאמען + קרע שטן, אין פאר א נפטר, די נאמען + נשמה


ביז מ'טרעפט א מקור, קען מען מען זיך רוהיג אזוי פירן, אז די וועלט פירט זיך אזוי האט עס מסתמא א מקור.
צווייטנס אזוי פלעגט שטיין און שטייט אין אלע פארצייטישע סידורים, תהלים ביים סוף פון תהלים ביי די תפלות על בית עלמין ועל החולים, צו זאגן תמניא אפי מיט די אותיות קר"ע שט"ן.
פונקטליך ווער ס'געווען די ערשטער וואס ברענגט דאס האב מיר דערווייל נאכנישט געטראפן, אבער ס'קלאר נישט קיין היינטיגע סגולה.
מכון לכל עניני ליקוטים ומראי מקומות hamchapes@gmail.com

אוועטאר
המחפש
שר מאה
תגובות: 172
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג ינואר 19, 2016 5:40 pm
פארבינד זיך:

תגובהדורך המחפש » דאנארשטאג אוגוסט 16, 2018 3:00 pm

סידיראם האט געשריבן:הרב המחפש די האסט שוין אויפגעמישט א גמרא סנהדרין? מיש ביטע אויף און קוק אריין, עס שטייט נישט דארט אין רש"י די ווערטער, עס שטייט יצאו "שנים" מששים רבוא.


אין די היינטיגע גמרות.............
צוגעלייגטע
Untitled.jpg
Untitled.jpg (142.38 KiB) געזעהן 556 מאל
מכון לכל עניני ליקוטים ומראי מקומות hamchapes@gmail.com

מארמאראש
שר מאה
תגובות: 139
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג פאברואר 05, 2016 8:57 am

גורלות

תגובהדורך מארמאראש » מאנטאג אוגוסט 20, 2018 12:25 am

איך טראכט שוין לאנג צו גורלות פאר קינדער צו מאכן א חשק צן לערנען וכדומה, איז דאס א אלטע מיטל וואס מ'האט זיך באניצט דורי דורות, אדער איז דאס אימפאטירט פון די גוים?

איז דאס בכלל אויסגעהאלטן, צו גייט דאס אריין אין די בחי' אל ישנה בנו בין הבנים (שבת י':), וואס איז מעורר קנאה, ס'גיט א שטעך פאר אלע נישט געווינערס...

אויב איז שייך צו פרעגן די עלטערע אידן וואס זיי געדענקן איבער דעם אדער מקורות אין הלכה איז למצוה גדולה יחשב.

אוועטאר
יאצמעך
שר האלפיים
תגובות: 2580
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג אפריל 13, 2015 4:09 pm
לאקאציע: ביים עם הארץ אין מויל

תגובהדורך יאצמעך » מאנטאג אוגוסט 20, 2018 12:31 am

יא, אמאל פלעגט מען מאכן א גורל אויף א תהילים, אבער דאס צו באקומען האט מען געדארפט גיבן אכט דאללאר אויסלייז געלט...
ביטע נעמט נישט מיין שווייגן פאר א שתיקה כהודאה.

אוועטאר
זענדל
שר חמש מאות
תגובות: 517
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג סעפטעמבער 02, 2014 5:41 am

תגובהדורך זענדל » מאנטאג אוגוסט 20, 2018 4:22 am

שפע רב האט געשריבן:ווי איז דע מקור, אז ווען מ'איז מתפלל פאר א חולה זאגט מען תמניא אפי, מיט די חולה'ס נאמען + קרע שטן, אין פאר א נפטר, די נאמען + נשמה

בספר צרור החיים (מערכת ל) מביא בשם רבי ליבער הגדול מבארדיטשוב לומר לחולה תמני"א אפי כשמו ואח"כ קר"ע שטן בשילוב אותיות יקו"ק
אותיות נשמה לנפר מביא בספר נטעי גבריאל בשם סידו בית יעקב ובשם קונטרס הדרת קודש לרבי יוסף הכהן שווארץ
ל'א נ'שאר ז'ולת ד'לת ע

אוועטאר
זענדל
שר חמש מאות
תגובות: 517
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג סעפטעמבער 02, 2014 5:41 am

תגובהדורך זענדל » מאנטאג אוגוסט 20, 2018 4:32 am

סידיראם האט געשריבן:
dovidal האט געשריבן:כבוד שבת איז ר"ת כל ברכאן דלעילא ותתא ביומא שביעא תליין


יא עס שטייט אין ספר שפתי צדיקים פון הרה"ק רבי .... מדינאוויץ זצ"ל (פון די פריערדיגע תלמידי בעש"ט)

בספר שובע שמחות (פר' תזריע) מביאו בשם "הרב הגאון ר' יעקב זצ"ל אב"ד דק' דינאב"
בספר רביד הזהב מביאו בשם הרה"ק ר ליבוש מלאנצוט זי"ע
ל'א נ'שאר ז'ולת ד'לת ע

אוועטאר
המחפש
שר מאה
תגובות: 172
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג ינואר 19, 2016 5:40 pm
פארבינד זיך:

תגובהדורך המחפש » מיטוואך אוגוסט 22, 2018 11:03 am

מארמאראש האט געשריבן:איך טראכט שוין לאנג צו גורלות פאר קינדער צו מאכן א חשק צן לערנען וכדומה, איז דאס א אלטע מיטל וואס מ'האט זיך באניצט דורי דורות, אדער איז דאס אימפאטירט פון די גוים?

איז דאס בכלל אויסגעהאלטן, צו גייט דאס אריין אין די בחי' אל ישנה בנו בין הבנים (שבת י':), וואס איז מעורר קנאה, ס'גיט א שטעך פאר אלע נישט געווינערס...

אויב איז שייך צו פרעגן די עלטערע אידן וואס זיי געדענקן איבער דעם אדער מקורות אין הלכה איז למצוה גדולה יחשב.


איך טראכט שוין לאנג ווי מ'טרעפט א גורל וואס נאר איינער זאל געווינען.
אין שו"ע הל' שבת טרעף מיר מנה כנגד מנה, ביידע דארפן באקומען א פארציע, מ'מאכט א גורל ווער באקומט די רעכטע פארציע און ווער באקומט די אנדערע, אבער א טאטע צו מלמד זאל אפמאכן איך וויל מאכן א רייץ צו לערנען, נעמט מען א מתנה און נאר איינער גייט געוואונען, ווייס איך נישט צו מ'טרעפט אין שו"ע.
דאס טרעפט מען יא, אז ווען ס'דא א מצוה וואס נאר איינער קען טוהן, האט מען געמאכט א גורל ווער ס'זאל זוכה זיין, כגון מי מקטיר קטורת וכו', מי יאמר קדיש וכו'.
אבער אזא סארט גורל כהנ"ל צע"ג אי יש לו מקור ואי מותר?
מכון לכל עניני ליקוטים ומראי מקומות hamchapes@gmail.com

שפע רב
שר העשר
תגובות: 26
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג פאברואר 06, 2018 11:20 am

תגובהדורך שפע רב » מיטוואך אוגוסט 22, 2018 12:34 pm

ווי איז די מקור צו זאגן די אלע פסוקים נאך מודה אני,לכ' ע"פ הלכה ווערט אנגענומען אין מחבר סימן מ"ו סי' ט. אין אזוי נעמען אן אלע פוסקים, אז עס אז אסור צו זאגן פסוקים פאר ברכת התורה, מהאט נאר מתיר געווען אשר יצר, אלוקי נשמה, כמבואר במשנ"ב, לכאורה האט עס איין דרוקער אריינגעלייגט, ומשם יצא הטעות.

אוועטאר
יאצמעך
שר האלפיים
תגובות: 2580
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג אפריל 13, 2015 4:09 pm
לאקאציע: ביים עם הארץ אין מויל

תגובהדורך יאצמעך » מיטוואך אוגוסט 22, 2018 1:10 pm

שפע רב האט געשריבן:ווי איז די מקור צו זאגן די אלע פסוקים נאך מודה אני,לכ' ע"פ הלכה ווערט אנגענומען אין מחבר סימן מ"ו סי' ט. אין אזוי נעמען אן אלע פוסקים, אז עס אז אסור צו זאגן פסוקים פאר ברכת התורה, מהאט נאר מתיר געווען אשר יצר, אלוקי נשמה, כמבואר במשנ"ב, לכאורה האט עס איין דרוקער אריינגעלייגט, ומשם יצא הטעות.

פרעגען א מקור איז נישט קיין פראבלעם אבער מאכן אונזער סידור פאר א טעות יא.


חכמים, הזהרו בדבריכם.
ביטע נעמט נישט מיין שווייגן פאר א שתיקה כהודאה.

אהרן הלוי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 361
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג פאברואר 18, 2018 1:42 pm

תגובהדורך אהרן הלוי » מיטוואך אוגוסט 22, 2018 3:56 pm

ער מאכט גארנישט

אוועטאר
איינס
שר חמש מאות
תגובות: 961
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג סעפטעמבער 26, 2017 9:16 am

תגובהדורך איינס » מיטוואך אוגוסט 22, 2018 3:59 pm

שפע רב האט געשריבן:ווי איז די מקור צו זאגן די אלע פסוקים נאך מודה אני,לכ' ע"פ הלכה ווערט אנגענומען אין מחבר סימן מ"ו סי' ט. אין אזוי נעמען אן אלע פוסקים, אז עס אז אסור צו זאגן פסוקים פאר ברכת התורה, מהאט נאר מתיר געווען אשר יצר, אלוקי נשמה, כמבואר במשנ"ב, לכאורה האט עס איין דרוקער אריינגעלייגט, ומשם יצא הטעות.

צו זאגן סברות, דאס איז די ערשטע גורם פאר טעותים

האסט א סברה, זייער שיין.
קען זיין ס'איז אויך אמת, אבער מכאן ועד צו מאכן אנגענומענע זאכן פאר א טעות...
לפחות רענג איין אלטע סידור וואס שטייט נישט און ווייז אן ווי אזוי ס'האטזי אריינגעריקט
אחד היה אברהם - שעבד את ה' רק על ידי שהיה אחד, שחשב בדעתו שהוא רק יחידי בעולם ולא הסתכל כלל על בני העולם.

שפע רב
שר העשר
תגובות: 26
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג פאברואר 06, 2018 11:20 am

תגובהדורך שפע רב » מיטוואך אוגוסט 22, 2018 4:32 pm

איינס האט געשריבן:
שפע רב האט געשריבן:ווי איז די מקור צו זאגן די אלע פסוקים נאך מודה אני,לכ' ע"פ הלכה ווערט אנגענומען אין מחבר סימן מ"ו סי' ט. אין אזוי נעמען אן אלע פוסקים, אז עס אז אסור צו זאגן פסוקים פאר ברכת התורה, מהאט נאר מתיר געווען אשר יצר, אלוקי נשמה, כמבואר במשנ"ב, לכאורה האט עס איין דרוקער אריינגעלייגט, ומשם יצא הטעות.

צו זאגן סברות, דאס איז די ערשטע גורם פאר טעותים

האסט א סברה, זייער שיין.
קען זיין ס'איז אויך אמת, אבער מכאן ועד צו מאכן אנגענומענע זאכן פאר א טעות...
לפחות רענג איין אלטע סידור וואס שטייט נישט און ווייז אן ווי אזוי ס'האטזי אריינגעריקט

אין סדור היעב"ץ שטיט עס נישט, תפילה ישרה וויסעך נישט, אין די נייע סידור מפורש ברענגט ער אראפ דע פסוקים אלץ 'פסוקי תפלה לפעוטות' ד.ה. פאר קינדער וואס קענען נאך ממש גארנישט זאגט מען מיט זיי תורה צוה לנו וכו' כמבואר בגמ' תינוק כשהתחיל לדבר מלמדו תורה צוה וכו'. וכן שמעתי ממורי הוראה דאין לאמרו.

נו גוט נו שוין
שר מאה
תגובות: 172
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוגוסט 07, 2018 12:33 pm

תגובהדורך נו גוט נו שוין » מיטוואך אוגוסט 22, 2018 4:43 pm

אין די אלטע סידורים שטייט פון אויבן כה"ל
"ברכה זאגין פיר קינדער"
ווי איז לייק??

אוועטאר
אדער יא
שר האלף
תגובות: 1392
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג ינואר 11, 2018 11:00 am
לאקאציע: ביים סערטש ענדזשן

תגובהדורך אדער יא » מיטוואך אוגוסט 22, 2018 9:03 pm

שפע רב האט געשריבן:וכן שמעתי ממורי הוראה דאין לאמרו.

גא"מ

שמואלישעי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 317
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אפריל 25, 2013 9:09 pm

תגובהדורך שמואלישעי » דאנארשטאג אוגוסט 23, 2018 11:26 pm

ביי קידוש לבנה איז דא אסאך וואס זאגן שלום עליכם עליכם שלום אפילו סאיז דא א משיב שלום האט עס א מקור?

נו גוט נו שוין
שר מאה
תגובות: 172
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוגוסט 07, 2018 12:33 pm

תגובהדורך נו גוט נו שוין » דאנארשטאג אוגוסט 23, 2018 11:54 pm

יא סהאט א מקור כווייס נישט וואו, כדענק ספלעגט מיר אלץ קוועטשן פארוואס מזאגט מיט עליכם השלום, ביז כ'האב עס געזען שטיין, ליידער דענקעך נישט דעם מקור
לעצט פאראכטן דורך נו גוט נו שוין אום מאנטאג סעפטעמבער 03, 2018 12:38 pm, מאל פאראכטן געווארן 1 סך הכל.
ווי איז לייק??

ישיחנה
שר מאה
תגובות: 175
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג ינואר 22, 2016 9:46 am

על טעם וריח אין להתווכח

תגובהדורך ישיחנה » מאנטאג סעפטעמבער 03, 2018 11:10 am

איך האב געהערט אז אויף 'קאלע וואסער' האט איינער געזאגט אז די באקאנטע אויסשפריך "על טעם וריח אין להתווכח" שטאמט פון א ציוני, האב איך געוואלט וויסן צו ס'האט טאקע נישט קיין מקור?

אהרן הלוי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 361
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג פאברואר 18, 2018 1:42 pm

תגובהדורך אהרן הלוי » מאנטאג סעפטעמבער 03, 2018 5:08 pm

ס'דאך א פאקט

חולם י יאויש
שר העשר
תגובות: 14
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג סעפטעמבער 14, 2017 11:50 pm

תגובהדורך חולם י יאויש » פרייטאג סעפטעמבער 14, 2018 12:16 am

 פיש כאפער האט געשריבן:איז דא איינער וואס קען ברענגען א מקור צו די מנהג וואס אסאך פירן זיך לעצטנס צו פראווען צוזאמען מיט די גאנצע משפחה ווען מען דערגרייכט צו פופציג יאר נאך די חתונה און מען רופט עס די גאלדענע חתונה?
(א מקור אויף נישט האב איך אויך...) אדער סתם ספרים וואס רעדן איבער דעם ענין


אולי מענין
שנה תשיעית תרס"ג חוברת א'
צוגעלייגטע
תורה מציון1.PNG
תורה מציון1.PNG (276.99 KiB) געזעהן 44 מאל


צוריק צו “ידיעות התורה”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 4 געסט