וואו איז דער מקור?....

הפוך בה דכולה בה

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

אוועטאר
איינס
שר חמש מאות
תגובות: 974
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג סעפטעמבער 26, 2017 9:16 am

תגובהדורך איינס » מאנטאג יולי 02, 2018 5:10 pm

מענין לענין
__
אין קנה בשם אין די הקדמה שרייבט ער
וקראתי שם לפרי עטי קנה בשם על שם הקנה הכותבת בלשון וקני כל חורשתא
אחד היה אברהם - שעבד את ה' רק על ידי שהיה אחד, שחשב בדעתו שהוא רק יחידי בעולם ולא הסתכל כלל על בני העולם.

the collector
שר מאה
תגובות: 220
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך מארטש 09, 2016 11:25 pm

תגובהדורך the collector » מאנטאג יולי 02, 2018 5:48 pm

שטאלצער יוד האט געשריבן:
למעלה משבעים האט געשריבן:פון אריז"ל.

איר זענט זיכער? מיר דאכט זיך עס ס'איז א חידוש פון ר' מנחם זעמבא...

ישר כח
אבער אין וועלכע ספר עס שטייט... א קאפי פון א ספר קענט איר מיר ביטע אהער שפרעכן...

אוועטאר
קנאפער ידען
שר שמונת אלפים
תגובות: 8999
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג ינואר 06, 2013 10:06 pm
לאקאציע: אין דער וואקאציע הויז
פארבינד זיך:

תגובהדורך קנאפער ידען » מאנטאג יולי 02, 2018 6:47 pm

the collector האט געשריבן:"וקנה לך חבר" א קנ"ה איז א פעדער - מ'זאל נעמען דעם פּען פאר א חב"ר
איך האב אמאל געזען די ווארט ווייסט איינער פון וואו דאס שטאמט?

~ כד ~
קנה לך חבר

וקנה לך חבר דהיינו קנה - קולמוס יהא לך חבר, כדי לכתוב בו חידושי תורה.
[מאירי, אבות פ"א מ"ו]
~ כה ~
עוד בענין הנ"ל

וקנה לך חבר היינו הקולמוס הנקרא קנה, שעיקר זכירת האדם הוא כשהוא כותב מה שלמד, דכתיב (משלי ז', ג') קשרם על אצבעותיך כתבם על לוח לבך, וכל מה שלומד כל יום יחזור ביום צ"א כי הלומד ושוכח חייב מיתה.
[סידור האריז"ל (מר"ש מרשקוב), בהלכות דרך ארץ, דף קכ"ב]

פון שרייבן חידושי תורה, איז דאס א ענין, מצוה, אדער גאר א חיוב?
איך בין אויף וואקאציע פאר א וויילע, זע דא. אויב איינער ברויך מיין הילף קען מער מיר קאנטעקטן אין טשעט אדער אימעיל gilyoinois@gmail.com
-----------
זה נהנה וזה לא חסר, קויפט איר אמאל אויף עמעזאן גייט צו עמעזאן דורך דעם לינק: www.amazon.com

the collector
שר מאה
תגובות: 220
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך מארטש 09, 2016 11:25 pm

תגובהדורך the collector » מאנטאג יולי 02, 2018 9:00 pm

קנאפער ידען האט געשריבן:
the collector האט געשריבן:"וקנה לך חבר" א קנ"ה איז א פעדער - מ'זאל נעמען דעם פּען פאר א חב"ר
איך האב אמאל געזען די ווארט ווייסט איינער פון וואו דאס שטאמט?

~ כד ~
קנה לך חבר

וקנה לך חבר דהיינו קנה - קולמוס יהא לך חבר, כדי לכתוב בו חידושי תורה.
[מאירי, אבות פ"א מ"ו]
~ כה ~
עוד בענין הנ"ל

וקנה לך חבר היינו הקולמוס הנקרא קנה, שעיקר זכירת האדם הוא כשהוא כותב מה שלמד, דכתיב (משלי ז', ג') קשרם על אצבעותיך כתבם על לוח לבך, וכל מה שלומד כל יום יחזור ביום צ"א כי הלומד ושוכח חייב מיתה.
[סידור האריז"ל (מר"ש מרשקוב), בהלכות דרך ארץ, דף קכ"ב]

פון שרייבן חידושי תורה, איז דאס א ענין, מצוה, אדער גאר א חיוב?

א גרויסן ישר כח טאקע א ידען

the collector
שר מאה
תגובות: 220
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך מארטש 09, 2016 11:25 pm

תגובהדורך the collector » דינסטאג יולי 03, 2018 4:11 pm

the collector האט געשריבן:
קנאפער ידען האט געשריבן:
the collector האט געשריבן:"וקנה לך חבר" א קנ"ה איז א פעדער - מ'זאל נעמען דעם פּען פאר א חב"ר
איך האב אמאל געזען די ווארט ווייסט איינער פון וואו דאס שטאמט?

~ כד ~
קנה לך חבר

וקנה לך חבר דהיינו קנה - קולמוס יהא לך חבר, כדי לכתוב בו חידושי תורה.
[מאירי, אבות פ"א מ"ו]
~ כה ~
עוד בענין הנ"ל

וקנה לך חבר היינו הקולמוס הנקרא קנה, שעיקר זכירת האדם הוא כשהוא כותב מה שלמד, דכתיב (משלי ז', ג') קשרם על אצבעותיך כתבם על לוח לבך, וכל מה שלומד כל יום יחזור ביום צ"א כי הלומד ושוכח חייב מיתה.
[סידור האריז"ל (מר"ש מרשקוב), בהלכות דרך ארץ, דף קכ"ב]

פון שרייבן חידושי תורה, איז דאס א ענין, מצוה, אדער גאר א חיוב?

א גרויסן ישר כח טאקע א ידען

איך שעם זיך צו דרייען א קאפ... אבער איך האב נישט געטראפן אזא מאירי..

אוועטאר
קנאפער ידען
שר שמונת אלפים
תגובות: 8999
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג ינואר 06, 2013 10:06 pm
לאקאציע: אין דער וואקאציע הויז
פארבינד זיך:

תגובהדורך קנאפער ידען » דינסטאג יולי 03, 2018 6:40 pm

the collector האט געשריבן:
the collector האט געשריבן:
קנאפער ידען האט געשריבן:
the collector האט געשריבן:"וקנה לך חבר" א קנ"ה איז א פעדער - מ'זאל נעמען דעם פּען פאר א חב"ר
איך האב אמאל געזען די ווארט ווייסט איינער פון וואו דאס שטאמט?

~ כד ~
קנה לך חבר

וקנה לך חבר דהיינו קנה - קולמוס יהא לך חבר, כדי לכתוב בו חידושי תורה.
[מאירי, אבות פ"א מ"ו]
~ כה ~
עוד בענין הנ"ל

וקנה לך חבר היינו הקולמוס הנקרא קנה, שעיקר זכירת האדם הוא כשהוא כותב מה שלמד, דכתיב (משלי ז', ג') קשרם על אצבעותיך כתבם על לוח לבך, וכל מה שלומד כל יום יחזור ביום צ"א כי הלומד ושוכח חייב מיתה.
[סידור האריז"ל (מר"ש מרשקוב), בהלכות דרך ארץ, דף קכ"ב]

פון שרייבן חידושי תורה, איז דאס א ענין, מצוה, אדער גאר א חיוב?

א גרויסן ישר כח טאקע א ידען

איך שעם זיך צו דרייען א קאפ... אבער איך האב נישט געטראפן אזא מאירי..

איך האב נישט געטראפן דאס אליינס נאר געשריבן פון וואו איך ציטיר.

אזוי ווערט עס נאכגעברענט אין געוויסע שפעטערדיגע ספרים, כאטש אינעם מאירי (עטליעסט היינט) איז דאס נישטא.
איך בין אויף וואקאציע פאר א וויילע, זע דא. אויב איינער ברויך מיין הילף קען מער מיר קאנטעקטן אין טשעט אדער אימעיל gilyoinois@gmail.com
-----------
זה נהנה וזה לא חסר, קויפט איר אמאל אויף עמעזאן גייט צו עמעזאן דורך דעם לינק: www.amazon.com

אהרן הלוי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 362
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג פאברואר 18, 2018 1:42 pm

תגובהדורך אהרן הלוי » דינסטאג יולי 03, 2018 8:20 pm

איך מיין אז מען קען זאגן אויף 100% אז דער מאירי האט נישט גע'חלום'ט פון אזא טייטש (אויסער אפשר אין א הקדמה אלץ מליצה וצ''ע)

the collector
שר מאה
תגובות: 220
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך מארטש 09, 2016 11:25 pm

תגובהדורך the collector » דינסטאג יולי 03, 2018 11:35 pm

אהרן הלוי האט געשריבן:איך מיין אז מען קען זאגן אויף 100% אז דער מאירי האט נישט גע'חלום'ט פון אזא טייטש (אויסער אפשר אין א הקדמה אלץ מליצה וצ''ע)

איך האב עס געזוכט, און נאר געטראפן פון תלמידי בעש"ט...

אוועטאר
למעלה משבעים
שר תשעת אלפים
תגובות: 9025
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג מארטש 02, 2008 10:17 pm
לאקאציע: ערגעץ פארבלאנדזשעט אויף די גראדע וואסערן

תגובהדורך למעלה משבעים » מיטוואך יולי 04, 2018 12:10 am

מען האט דיר שוין אנגעצייכנט פון אריז"ל.
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=254

אוועטאר
טייבעלע
שר עשרת אלפים
תגובות: 10155
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך ינואר 11, 2012 4:00 pm
לאקאציע: ביי אלאסקא

תגובהדורך טייבעלע » מיטוואך יולי 04, 2018 12:20 am

דאס איז דארט אינעם סידור אראפגברענגט מספה"ק אור צדיקים לרבי מאיר פאפרש.
יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה הראיני את מראיך השמיעני את קולך כי קולך ערב ומראיך נאוה: (שה"ש ב יד)
1teibele@birdlover.com

אוועטאר
למעלה משבעים
שר תשעת אלפים
תגובות: 9025
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג מארטש 02, 2008 10:17 pm
לאקאציע: ערגעץ פארבלאנדזשעט אויף די גראדע וואסערן

תגובהדורך למעלה משבעים » מיטוואך יולי 04, 2018 12:26 am


משה ישר
שר חמש מאות
תגובות: 696
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יוני 05, 2018 7:37 pm

תגובהדורך משה ישר » מיטוואך יולי 04, 2018 1:56 am

איינער האט אמאל געהערט אדער ווייסט פין א מקור אויף דעם ענין:
להביא מנין תלמידי חכמים ללמוד ליל חנוכת הבית-כל הלילה
איך האב דאס געזען אויף א בראשור פין א ביזנעס וואס שטעלט צו מנינים ווען מ'ברויך און שיכון סקיוורא
פארליר דיך נישט, האלט דיך גראד אויפ'ן דרך הישר, וועסטו אנקומען אי"ה.

אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 12457
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am

תגובהדורך קיקיון » מיטוואך יולי 04, 2018 8:26 am

עס איז דא סדר חנוכת הבית מאת: רבי חיים יוסף דוד אזולאי – " חיד א בספרו "תורת שלמים פון 50 עמודים
צום סוף שטייט ואומרים קדיש דרבנן

ווער ווייסט פון א ספר תורת שלמים פון חיד"א ?

אוועטאר
טייבעלע
שר עשרת אלפים
תגובות: 10155
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך ינואר 11, 2012 4:00 pm
לאקאציע: ביי אלאסקא

תגובהדורך טייבעלע » מיטוואך יולי 04, 2018 10:12 am

גדריקט סוף ספרו לדוד אמת, חינוך הבית איז אין תורת השלמים סי' יט.

שפעטער האט ער גדריקט א ספר פאר זיך בשם כרם חמ"ר (ר"ת ח'ינוך מ'ילה ר'פואה).
יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה הראיני את מראיך השמיעני את קולך כי קולך ערב ומראיך נאוה: (שה"ש ב יד)
1teibele@birdlover.com

אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 12457
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am

תגובהדורך קיקיון » מיטוואך יולי 04, 2018 10:30 am

טייבעלע האט געשריבן:גדריקט סוף ספרו לדוד אמת, חינוך הבית איז אין תורת השלמים סי' יט.

שפעטער האט ער גדריקט א ספר פאר זיך בשם כרם חמ"ר (ר"ת ח'ינוך מ'ילה ר'פואה).

יי"כ

http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... =&pgnum=96

http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... t=&pgnum=3

אוועטאר
אשדוד
שר העשר
תגובות: 38
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג דעצמבער 17, 2017 12:30 pm

תגובהדורך אשדוד » מיטוואך יולי 04, 2018 11:52 am

the collector האט געשריבן:"וקנה לך חבר" א קנ"ה איז א פעדער - מ'זאל נעמען דעם פּען פאר א חב"ר
איך האב אמאל געזען די ווארט ווייסט איינער פון וואו דאס שטאמט?

האב איך עס געסערטשט אויף אוצר החכמה רוב ספרים דארט האבן געברענגט די מקור פון קב הישר פרק נ"ג
איך לייג דא צו א קאפי
Capture.JPG
Capture.JPG (160.25 KiB) געזעהן 493 מאל

אוועטאר
איינס
שר חמש מאות
תגובות: 974
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג סעפטעמבער 26, 2017 9:16 am

תגובהדורך איינס » מיטוואך יולי 04, 2018 11:57 am

http://www.toviapreschel.com/he/%D7%A2% ... %95%D7%AA/

וכך נמצא כתוב ב”קב הישר” (פרק נ”ג) לר’ צבי הירש קיינדינובר, נדפס לראשונה בפרנקפורט דמיין בשנת תס”ה-ו’:
“…וקנה לך חבר כמשמעו, וגם רמז על הקולמוס. יהא לך חבר שתכתוב מה שתחדש.”

הביטוי “‘וקנה’ לך חבר”, במשמע שהקולמוס יהיה בן לויתך, היה למטבע עובר בין רבנים ומחברים.

וכך כותב ר’ יעקב עמדין בספרו “בירת מגדל ע­ז” (הוא החלק השלישי של סידור התפילה שלו, אלטונה תק”ח) בפרק “עליית הכתיבה”, שבו הוא מאריך את הדיבור על יתרון הכתיבה: הדיבור שימושו לאדם רק עם זולתו, אך כתיבה תועלתה לאדם “גם בהמצאו יחידי – על כן היה למשל וקנה לך חבר”.

ובהקדמתו לספרו “מור וקציעה” (אלטונה תקכ”א) אומר המחבר על עצמו:
קום התגבר כי עליך הדבר, טול קסת הסופר ו”קנה לך חבר”.

ור’ דוד פארדו כותב בהקדמתו לספרו “שושנים לדוד” (ונציה, תקי”ב), פירושו למשניות:
בחרתי הסתופף להתבודד ביני לבין קוני, וקניתי לי חבר זה הקולמוס.

מתי נולדה מליצה זו? מתי באה לראשונה בכתובים? אינני יודע.

הזכרתה הראשונה הידועה לי היא בפי המקובל ר’ מאיר פאפרש, שחי בשנות דור לפני ר’ צבי הירש קיידינובר.
בהלכות תלמוד תורה בספרו “אור צדיקים”, שנדפס לאחר מותו.
הוא אומר:
“וקנה לך חבר זה הקולמוס שנקרא קנה. ועיקר זכירתו על ידי שיכתוב הדברים”[
אחד היה אברהם - שעבד את ה' רק על ידי שהיה אחד, שחשב בדעתו שהוא רק יחידי בעולם ולא הסתכל כלל על בני העולם.

אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 12457
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am

תגובהדורך קיקיון » מיטוואך יולי 04, 2018 12:32 pm


פארוואס האסט נישט מעתיק געווען מיט די הערות?

אייינס האט ער מיר געברענגט א שמייכעל
בדומה לאמרה: “השמר לך פן” (דברים ו’, י”ב) – שמור אצל פן (עט), מוכן לכתיבה לעת מצוא

אוועטאר
איינס
שר חמש מאות
תגובות: 974
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג סעפטעמבער 26, 2017 9:16 am

תגובהדורך איינס » מיטוואך יולי 04, 2018 12:33 pm

[2] בדומה לאמרה: “השמר לך פן” (דברים ו’, י”ב) – שמור אצל פן (עט), מוכן לכתיבה לעת מצוא.

[3] אם כי ר’ דוד פארדו משתמש כאן במלה “קנה” לשם “קניתי”, אין ספק כי בכתבו “חבר זה הקולמוס” עמד לנגד עיניו הביטוי שאנו דנים בו.

[4] נדפס לראשונה בהמבורג בשנת ת”ן. ראיתי רק ההוצאה השניה (ווארשה, תרמ”ט), שלפי המו”ל נדפסה מכתב-יד, אך אל נכון תכנה זהה. הדברים המצוטטים מובאים גם בספר “אור הישר” (אמסטרדם תס”ט, דף ד, א’), הכולל בתוכו את הספר “אור צדיקים”.
אחד היה אברהם - שעבד את ה' רק על ידי שהיה אחד, שחשב בדעתו שהוא רק יחידי בעולם ולא הסתכל כלל על בני העולם.

dovidal
שר שלשת אלפים
תגובות: 3874
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 04, 2011 12:16 am

האם יש מקור בספר

תגובהדורך dovidal » מוצ"ש יולי 07, 2018 11:20 pm

שמהרש"ל חזר ממה שכתב סימן שכ"ד בשו"ת מהרש"ל שלא אמר מה טובו אהליך יעקב קודם התפלה כיון שזה אמר בלעם=
יש אומרים שחזר מזה בספרו האחר

אוועטאר
משה כהן
שר חמש מאות
תגובות: 764
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך מאי 04, 2016 10:02 am
לאקאציע: געפינט זיך ב"ה אין א גוטן מצב... דערוילעם ווערט געבעטן ווייטער מתפלל צו זיין

תגובהדורך משה כהן » מיטוואך יולי 11, 2018 2:30 pm

ווייסט איינער אפשר דער מקור פונעם באקאנטן מעשה וואס האט זיך אפגעשפילט ביים בלע שם טוב זי"ע, ווען ער האט איינמאל זיך געשטעלט דאווענען תפלת נעילה, איז דארט געווען איינע פון די מתפלליים וואס האט געזעהן ווי אלע דאווענען מיט התלהבות און ער איז געווען זייער צעבראכן, און ער האט אנגעהויבן צו זאגן די א"ב, און ער האט געבעטן פונעם אויבערשטן, אז ער ווייסט נישט ווי אזוי צו דאווענען, דעריבער זאל ער נעמען די אותיות וואס ער זאגט וכו' וכו'. האט דאן דער בעש"ט געזאגט אז אין כח פון זיין תמימות'דיגער תפילה, האט ער געשאפן א מורא'דיגע נח"ר פארן אויבערשטן וכו' וכו'.

ווייסט איינער אפשר דער מקור ?
ייש"כ למפרע
משה
איך קוק אויס פארצייטיש?!... געב עס א שטיק צייט און דיינע קינדער זענען אויך "פארצייטיש"!...

סידיראם
שר האלפיים
תגובות: 2179
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג דעצמבער 03, 2015 1:04 pm

תגובהדורך סידיראם » פרייטאג יולי 13, 2018 8:35 am

איינגעשטאנען ביי מיין שווער זז"ג נאכן האבן א קינד, האב איך באמערקט אן אינטערסאנטע מנהג ווי ביים אנגרייטן די ליכט פאר שבת לעשט ער דאס אויס מיט'ן זאגן "פורים פסח, פורים פסח". ווען איך האב אים געפרעגט וואס איז פשט, האט ער מיר געהויבן די ברעמען ווי צו פרעגן, די ווייסט נישט דערפון? אן אאאלטער מנהג.... איך האב אים בבושת פנים געזאגט אז איך האב נאך קיינמאל נישט געהערט דערפון.

איינער האט שוין אמאל געהערט פון אזא מנהג?
EXCLUSIVE COUPONS ON AMAZON FOR YOU NOW!!!!! http://amzn.to/2tHqNZZ

אוועטאר
איינס
שר חמש מאות
תגובות: 974
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג סעפטעמבער 26, 2017 9:16 am

תגובהדורך איינס » פרייטאג יולי 13, 2018 9:34 am

ס'קומט פון דעם וואס מ'איז מקפיד נישט אויסצולעשן א לעכט מיט בלאזן

מקור
בן איש חי (שנה ב' פרשת פנחס אות יח)כתוב בשער רוח הקודש לרבינו האר"י ז"ל לא יסתכל בהרוגים או צלובים ויתרחק ויברח מן ריח נבלה או שאר ריח רע כי יזיק לנפש ולא ילבש שני מלבושים זה בתוך זה ביחד דקשה לשכחה ולא ישלב אצבעות ידיו זו על זו הימין בשמאל ולא יכבה הנר בפיו וטוב לפשוט זרועותיו תמיד לצד פנים שלא יהיו זרועותיו לאחוריו וטוב לו בזה:

בספר חופת אליהו רבה כתב (ע"פ המובא בסוף ספר ראשית חכמה שער ג) שאין לכבות נר, וכן איתא בכף החיים (קטז, סקקט"ו) וזו לשונו: "ארז"ל אל יכבה אדם הנר בפיו ודמו בראשו. והא דנוהגין הנשים בע"ש לכבות את הנרות בפיהם שומר מצוה לא ידע דבר רע", וכן הובא בבן איש חי (פרשת פנחס אות יח), בשו"ת שלמת חיים (מהדו"ק יורה-דעה ח) ובספר בית יחזקאל (עמוד קפג אות לב), וכן כתבו בספר יש נוחלין (אזהרות מן הסכנות) ושו"ת רבבות אפרים (ג, תצז). נראה דמקור הדין הוא בספר אוצר המדרשים (עמוד קסו אות כא), בכל בו (יח). וכן הובא דין זה בספר הליכות עולם (ז פרשת פנחס אות כ).

בספר אוצר הידיעות (מערכת נ אות א) כתב כי המכבה את הנר דמו בראשו, והוסיף: "וכתב בשו"ת שלמת חיים (ב, ח) דבוודאי ראוי ליזהר מזה, ומי שאינו יודע, יגן עליו הפסוק שומר פתאים ה' ". ועיין עוד בכף החיים פלאג'י (לא אות כח) דציין דדמו בראשו, ולפיכך לא יכבה את נר הבדלה בפיו, וכן איתא בשו"ת רבבות אפרים (ד, נד אות לה). ויש ספרים שציינו דזה מנהג, וזו לשונו של ספר נשמת שבת (עמוד תכג): "ואגב יש מנהג שלא לכבות נר ברוח פיו, רק ע"י ידיו... אחד מד' דברים שהעושה אותן דמו בראשו והוא המכבה את הנר בפיו".


כאטש וואס לפי זה מאכט נישט אויס צו בלאז אדער מ'זאגט פורים אדער פסח, אבער כך נהגו בבית אבא.
א הסבר פארוואס ס'זאל זיין אנדערש, איז לכאורה נישט שווער צו טרעפן.

און באמערק אז לפי דעם כף החיים ביי לעכט צינן דארף מען בכלל נישט מקפיד זיין.
ס'איז יתכן אז מ'פלעגט אויסלעשן די לעכט אזוי נישט ביי ליכט צינדן, און מיט די צייט (אזוי ווי יעדע זאך) איז עס אריין אויך ביי ליכט צינדן.
אחד היה אברהם - שעבד את ה' רק על ידי שהיה אחד, שחשב בדעתו שהוא רק יחידי בעולם ולא הסתכל כלל על בני העולם.

סידיראם
שר האלפיים
תגובות: 2179
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג דעצמבער 03, 2015 1:04 pm

תגובהדורך סידיראם » פרייטאג יולי 13, 2018 9:45 am

איינס, יישר כח פאר די אלע מקורות.

אגב לפי דעם כף החיים איז נישט משמע אז מען דארף בכלל נישט מקפיד זיין, ער פארענטפערט זיי נאר אז שומר מצוה לא ידע דבר רע, אבל אוודאי לכתחילה לעשט מען קיינמאל נישט אויס מיט די מויל, וכן נהגו בבית אבא.

ביי דיין טאטע זאגט מען אויך פורים פסח?
EXCLUSIVE COUPONS ON AMAZON FOR YOU NOW!!!!! http://amzn.to/2tHqNZZ

אוועטאר
איינס
שר חמש מאות
תגובות: 974
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג סעפטעמבער 26, 2017 9:16 am

תגובהדורך איינס » פרייטאג יולי 13, 2018 9:47 am

יא
און ביי מיר אין די היים אויך.

ריכטיגער: מ'זאגט נישט פורים פסח
מ'זאגט פ.....ורים פ.....סח
לעצט פאראכטן דורך איינס אום פרייטאג יולי 13, 2018 9:47 am, מאל פאראכטן געווארן 1 סך הכל.
אחד היה אברהם - שעבד את ה' רק על ידי שהיה אחד, שחשב בדעתו שהוא רק יחידי בעולם ולא הסתכל כלל על בני העולם.


צוריק צו “ידיעות התורה”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 9 געסט