וואו איז דער מקור?....

הפוך בה דכולה בה

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

אוועטאר
farshlufen
שר עשרים אלפים
תגובות: 20310
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג נובעמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

תגובהדורך farshlufen » זונטאג ינואר 21, 2018 11:40 am

דריידל האט געשריבן:אינטערעסאנט, ווייל כ'האב געהערט אז מנהלים פון עטליכע ישיבות לאזן נישט בחורים האבן לעדערנע תפילין בייטלעך.

ווער געוואויר וויפיל דאס קאסט פארן אנדערן בייטל און וואסערע בארגעין יענער האט געזוכט ביי די תפילין אליין.
1+1=
סימן דלא ידע כלום, שבוחי.

אוועטאר
קלאָצקאָפּ
שר האלף
תגובות: 1349
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יולי 25, 2017 9:24 pm

תגובהדורך קלאָצקאָפּ » זונטאג ינואר 21, 2018 12:11 pm

למעלה משבעים האט געשריבן:
דריידל האט געשריבן:אינטערעסאנט, ווייל כ'האב געהערט אז מנהלים פון עטליכע ישיבות לאזן נישט בחורים האבן לעדערנע תפילין בייטלעך און יעצט זעה איך אז ס'איז גאר אן ענין ס'זאל זיין דייקא פון לעדער.

מן הסתם ווייל ער ווייסט אז די וואס ווילן גיין דערמיט איז נישט לכפר על מעשה, נאר פארקערט צוליב א פרישע מעשה עגל :?

:smile:
קריך נישט צו הויך, ווייל אויב דו וועסט חלילה פאלן וועט דיין קלאפ זיין פיל שטארקער!

אוועטאר
אדער יא
שר האלף
תגובות: 1740
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג ינואר 11, 2018 11:00 am

תגובהדורך אדער יא » זונטאג ינואר 21, 2018 12:50 pm

למעלה משבעים האט געשריבן:לפי דבריו איז די מקור האריז"ל.

וואס זאל איך טון, איך גלייב די ספה"ק בלינדערהייט.

אה"נ. כ' האב געזוכט אין לק"ת יחזקאל און נישט געפונען, אין שער הגלגולים שטייט דאס לשון
"על ידי כן נתמתקה גבורת שמאי ונהפכה לחסד"
איז לכאו' לעתיד וועט דאס זיין וק"ל

אוועטאר
זענדל
שר חמש מאות
תגובות: 617
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג סעפטעמבער 02, 2014 5:41 am

תגובהדורך זענדל » דאנארשטאג ינואר 25, 2018 6:58 am

צוגרייטנדיג א ספר צום דרוק (דער מחבר איז נפטר געווארן פאר בערך 140 יאר) איז מיר געבליבן א שאלה
דער מחבר שרייבט: קאי על שבירת הלוחות שעשה ושיבר בפרהסיא כי הקב"ה נמי הסכים עמהם, ומצינו במ"ת יעוי' באבני שוהם פ' בראשית טעם על זה כדי שלא יהיה הקב"ה פורע ישראל בחטאם, ומשה יהיה רואה זה ובצרתם לו צר, ומשום הכי חטא כדי שהקב"ה יפרע נמי ממנו וימות.
ווייסט איינער פשט פון די ווערטער, וואו איז דער מ"ת [מדרש תנחומא?]? ווער איז דער אבני שוהם?
ל'א נ'שאר ז'ולת ד'לת ע

סידיראם
שר האלפיים
תגובות: 2178
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג דעצמבער 03, 2015 1:04 pm

תגובהדורך סידיראם » דאנארשטאג ינואר 25, 2018 11:30 am

פשט פון די ווערטער פארשטיי איך לכאורה, אבער די מקור דארף מען נאכזיכן.

פשט פון די ווערטער איז אז דער אייבערשטער באשטראפט דאך אידן במשך הדורות אויפ'ן חטא העגל, וכמ"ש וביום פקדי וגו', און משה רבינו טאמער וואלט ער געבליבן לעבן וואלט ער צוגעזעהן אלע צרות ישראל במשך הדורות, און ער וואלט דאס נישט אויסגעהאלטן ובכל צרתם של ישראל לו צר למשה רבינו ג"כ, וועגן דעים האט משה רבינו אויך געטוהן א חטא בזה כדי דורכדעים זאל ער מיז'ן שטארבן און ער זאל נישט צוזעהן די צרות ישראל.
EXCLUSIVE COUPONS ON AMAZON FOR YOU NOW!!!!! http://amzn.to/2tHqNZZ

אוועטאר
זענדל
שר חמש מאות
תגובות: 617
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג סעפטעמבער 02, 2014 5:41 am

תגובהדורך זענדל » דאנארשטאג ינואר 25, 2018 12:56 pm

סידיראם האט געשריבן:פשט פון די ווערטער פארשטיי איך לכאורה, אבער די מקור דארף מען נאכזיכן.

פשט פון די ווערטער איז אז דער אייבערשטער באשטראפט דאך אידן במשך הדורות אויפ'ן חטא העגל, וכמ"ש וביום פקדי וגו', און משה רבינו טאמער וואלט ער געבליבן לעבן וואלט ער צוגעזעהן אלע צרות ישראל במשך הדורות, און ער וואלט דאס נישט אויסגעהאלטן ובכל צרתם של ישראל לו צר למשה רבינו ג"כ, וועגן דעים האט משה רבינו אויך געטוהן א חטא בזה כדי דורכדעים זאל ער מיז'ן שטארבן און ער זאל נישט צוזעהן די צרות ישראל.

יישר כח,
כ'האב געמיינט צו פרעגן פשט פון דעם מקור... (אפשר נישט גוט געשריבן)
ל'א נ'שאר ז'ולת ד'לת ע

אוועטאר
אדער יא
שר האלף
תגובות: 1740
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג ינואר 11, 2018 11:00 am

כורעים

תגובהדורך אדער יא » פרייטאג ינואר 26, 2018 12:57 pm

כ' זעה מענטשן ביקן זיך צו אלע 3 זייטן -ימין שמאל לפניו אדער שמאל ימין לפניו - ביי ויתהדר ויתעלה ויתהלל, וקרא זה אל זה ואמר, ואנחנו כורעים, מקור?

סידיראם
שר האלפיים
תגובות: 2178
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג דעצמבער 03, 2015 1:04 pm

תגובהדורך סידיראם » פרייטאג ינואר 26, 2018 1:08 pm

אז די רעדסט פון ביקן זיך, ווי איז דער מקור זיך צו בייגן 55 מאל ביי ברכת כהנים, היכל, שמאל, ימין, איך בין דארט אלעמאל אינגאנצן צומישט...
EXCLUSIVE COUPONS ON AMAZON FOR YOU NOW!!!!! http://amzn.to/2tHqNZZ

אוועטאר
זענדל
שר חמש מאות
תגובות: 617
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג סעפטעמבער 02, 2014 5:41 am

תגובהדורך זענדל » זונטאג ינואר 28, 2018 10:40 am

אדער יא האט געשריבן:כ' זעה מענטשן ביקן זיך צו אלע 3 זייטן -ימין שמאל לפניו אדער שמאל ימין לפניו - ביי ויתהדר ויתעלה ויתהלל, וקרא זה אל זה ואמר, ואנחנו כורעים, מקור?

לגבי קדיש - כף החיים -סופר סימן קכג ס"ק ז.
לגבי קדושה, הגר"ח קנייבסקי און נאך שרייבן אז עס האט נישט קיין מקור, אבער אין סידור תפילה לדוד לעלוב שטייט דער מנהג, און אויך אין שו"ת רבבות אפרים חלק ה סימן ק"נ אות ב' אנדערע ברענגען דעם לשון הפייט אין מוסף יוה"כ: "דְּמוּת אַרְבָּעָה פָנִים. לְכָל צַד פּוֹנִים. אוֹמְרִים קָדוֹשׁ".
ביי ואנחנו כורעים איז א טעות....
ל'א נ'שאר ז'ולת ד'לת ע

אוועטאר
זענדל
שר חמש מאות
תגובות: 617
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג סעפטעמבער 02, 2014 5:41 am

תגובהדורך זענדל » זונטאג ינואר 28, 2018 10:43 am

סידיראם האט געשריבן:אז די רעדסט פון ביקן זיך, ווי איז דער מקור זיך צו בייגן 55 מאל ביי ברכת כהנים, היכל, שמאל, ימין, איך בין דארט אלעמאל אינגאנצן צומישט...

לשון המגן אברהם סימן קכז ס"ק ג: כתוב בזוהר חדש פרשת נשא, כשאומר יברכך ה' יראה לצד ההיכל, וישמרך יראה לצד ימין שלו, יאר ה', כלפי ההיכל, פניו אליך ויחנך, יראה לצד שמאל ליחדו בימין.
ל'א נ'שאר ז'ולת ד'לת ע

קאווליר
שר מאה
תגובות: 242
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 10, 2017 2:06 pm
לאקאציע: בין שבעים זאבים

תגובהדורך קאווליר » זונטאג ינואר 28, 2018 12:15 pm

סידיראם האט געשריבן:אז די רעדסט פון ביקן זיך, ווי איז דער מקור זיך צו בייגן 55 מאל ביי ברכת כהנים, היכל, שמאל, ימין, איך בין דארט אלעמאל אינגאנצן צומישט...

מונקאטשע רב ז"ל שרייבט אז מען זאל עס נישט מאכן ווייל עס זעהט אויס כמוסיף על הכריעות
ארויס פין בבל

דריידל
שר האלפיים
תגובות: 2691
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יולי 07, 2015 2:13 pm

תגובהדורך דריידל » זונטאג ינואר 28, 2018 12:23 pm

קאווליר האט געשריבן:
סידיראם האט געשריבן:אז די רעדסט פון ביקן זיך, ווי איז דער מקור זיך צו בייגן 55 מאל ביי ברכת כהנים, היכל, שמאל, ימין, איך בין דארט אלעמאל אינגאנצן צומישט...

מונקאטשע רב ז"ל שרייבט אז מען זאל עס נישט מאכן ווייל עס זעהט אויס כמוסיף על הכריעות


אויסדרייען יא, נאר נישט ביקן

אוועטאר
יאצמעך
שר האלפיים
תגובות: 2851
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג אפריל 13, 2015 4:09 pm
לאקאציע: ביים עם הארץ אין מויל

תגובהדורך יאצמעך » זונטאג ינואר 28, 2018 12:24 pm

און ווי איז די מקור פון זיך ביקען ביי ברכו?
ביטע נעמט נישט מיין שווייגן פאר א שתיקה כהודאה.

אוועטאר
זענדל
שר חמש מאות
תגובות: 617
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג סעפטעמבער 02, 2014 5:41 am

תגובהדורך זענדל » זונטאג ינואר 28, 2018 4:34 pm

יאצמעך האט געשריבן:און ווי איז די מקור פון זיך ביקען ביי ברכו?

מחזור וויטרי (סימן קא) "כורע בברכו וזוקף בשם" וכ"ה בארחות חיים (דין ברכו סעיף א) ובכל בו (הל' ברכו אות ח)
ועי' ביאור הלכה (סימן קיג ד"ה הכורע) וואס ברענג א סמך מן המקרא
ל'א נ'שאר ז'ולת ד'לת ע

דריידל
שר האלפיים
תגובות: 2691
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יולי 07, 2015 2:13 pm

תגובהדורך דריידל » זונטאג ינואר 28, 2018 4:42 pm

יאצמעך האט געשריבן:און ווי איז די מקור פון זיך ביקען ביי ברכו?

די קאמארנער אין שולחן הטהור שרייבט מ'זאל זיך נישט ביקן ביי ברכו "וסימנך, ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה"

אוועטאר
זענדל
שר חמש מאות
תגובות: 617
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג סעפטעמבער 02, 2014 5:41 am

תגובהדורך זענדל » זונטאג ינואר 28, 2018 4:55 pm

אבער ער ברענגט פון מערכת אלקות אז ער לאל בייגן די קאפ
ל'א נ'שאר ז'ולת ד'לת ע

אוועטאר
אדער יא
שר האלף
תגובות: 1740
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג ינואר 11, 2018 11:00 am

מקור

תגובהדורך אדער יא » מיטוואך ינואר 31, 2018 4:25 pm

וואו איז די מקור אז די שטן - אומות וכדו' האבן אן אחיזה בזכותו של אברהם ויצחק (מצד ישמעאל ועשו, מעגליך בהקדמת הזוהר?) ?

סידיראם
שר האלפיים
תגובות: 2178
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג דעצמבער 03, 2015 1:04 pm

תגובהדורך סידיראם » דאנארשטאג פאברואר 01, 2018 11:08 am

אפשר קענסטו נאכזוכן דארט ווי עס ווערט גערעדט אז ראש השנה ביים דאווענען זאל מען זאגן "ועקידת יצחק לזרעו של ישראל" ברחמים תזכור, מען זאל נישט זאגן סתם לזרעו, וויבאלד עס קען ארויפגיין אויף עשו.

דאס פארענטפערט נישט דיין שאלה, איך פרוביר נאר צו געבן חומר למחשבה
EXCLUSIVE COUPONS ON AMAZON FOR YOU NOW!!!!! http://amzn.to/2tHqNZZ

אוועטאר
זענדל
שר חמש מאות
תגובות: 617
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג סעפטעמבער 02, 2014 5:41 am

תגובהדורך זענדל » פרייטאג פאברואר 02, 2018 1:22 am

סידיראם האט געשריבן:אפשר קענסטו נאכזוכן דארט ווי עס ווערט גערעדט אז ראש השנה ביים דאווענען זאל מען זאגן "ועקידת יצחק לזרעו של ישראל" ברחמים תזכור, מען זאל נישט זאגן סתם לזרעו, וויבאלד עס קען ארויפגיין אויף עשו.

דאס פארענטפערט נישט דיין שאלה, איך פרוביר נאר צו געבן חומר למחשבה

דאס שטייט קלאר אין שלחן ערוך סימן תקצא
ועקידת יצחק היום לזרעו תזכור, כך היא הנוסחא המפורסמת; והמדקדק לומר: לזרע יעקב תזכור, משנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות ואינו אלא טועה.
ובשו"ע הרב שם כתב: יש מדקדקים לומר ועקידת יצחק לזרעו של יעקב היום תזכור דאם יאמר לזרעו תזכור יהיה גם עשו בכלל ויש אומרים שאין לשנות הנוסחא הישנה ואע"פ שאומרים לזרעו תזכור אין עשו בכלל זה שהרי נאמר לך ולזרעך אתן את כל הארצות האל ולעשו לא ניתן מכלל שאינו נחשב מזרעו של יצחק כלל וסברא הראשונה הוא עיקר משום דבתפלת ימים נוראים יש לנו לפרש בענין שלא יהא שום ספק בבקשתינו
ל'א נ'שאר ז'ולת ד'לת ע

אוועטאר
זענדל
שר חמש מאות
תגובות: 617
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג סעפטעמבער 02, 2014 5:41 am

תגובהדורך זענדל » פרייטאג פאברואר 02, 2018 1:31 am

מצו"ב א רייכער שמועס ארום די נושא
(אמסארי, כ'בין נישט מצליח ארויף לייגן דעם PDF, ועוד חזון למועד)
ל'א נ'שאר ז'ולת ד'לת ע

אוועטאר
אדער יא
שר האלף
תגובות: 1740
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג ינואר 11, 2018 11:00 am

תגובהדורך אדער יא » מאנטאג פאברואר 05, 2018 3:23 pm

זענדל האט געשריבן:מצו"ב א רייכער שמועס ארום די נושא
(אמסארי, כ'בין נישט מצליח ארויף לייגן דעם PDF, ועוד חזון למועד)

זענדל הקדוש האט מיר צוגעצייכנט צום גליון, געשריבן דורך חיים הלוי, עס זייער אומקלאר האב איך גענומען די מיה און איבערגעטייפט (עס גייט ביז 17 אותיות, דא איז 5)

ועקדת יצחק לזרעו תזכור
מאמר ראשון

בשו"ע או"ח הלכות ר"ה סימן תקצ"א סעיף ו' כתב ועקדת יצחק היום לזרעו תזכור, כך היא הנוסחא המפורסמת, והמדקדקים לומר לזרע יעקב משנה מטבע שטבעו חכמים בברכה ואינו אלא טועה עכ"ל.
ומקור דבריו מבואר בשו"ת הריב"ש שכתוב וז"ל: דהנוסחה המפורסמת והשגורה בפי הכל, ובכל הסדורים היא לזרעו תזכור, והמשנה מטבע שטבעו בברכה אינו אלא טועה, והמדקדק להוסיף לזרע יעקב לא מחכמה דקדק, שהרי שנינו קונם שאיני נהנה לזרע אברהם אסור בישראל ומותר באומות העולם, וכ"כ הרמב"ם נדר מזרע אברהם מותר בבני ישמעאל ובני עשו, ואינו אסור אלא בישראל שנאמר כי ביצחק יקרא לך זרע, והרי יצחק אמר ליעקב ויתן לך ברכת אברהם עכ"ד הריב"ש.
והקשה ע"ז המגן אברהם וצ"ע דהא מלתא האמר הקב"ה לאברהם שעשו לא יקרא על שמו אבל נקרא על שם יצחק והנודר מזרע יצחק אסור בעשו.
וי"ל מדקאמר רחמנא ליצחק לזרעך אתן את כל הארצות האל, ולעשו לא נתן ש"מ דאין עשו בכלל, וכ"כ בירושלמי נדרים עכ"ד המג"א.
והנה קושית המג"א נמצאת כבר בשו"ת מביט ומתרץ ע"ז וז"ל: דכי דהויא דרשה גמורה יקרא לך זרע להוציא ישמעאל, הכי נמי הויא דרשה גמורה ביצחק ולא כל יצחק להוציא עשו, מדהוה ליה למכתב כי ביצחק יקרא לך זרע וכתב "ביצחק" דמשמע קצת הדומה לך יקרא לך זרע ולא כולו דהיינו עשו הרשע, וכיון דאינו נקרא לזרע אברהם, לגבי יצחק נמי אינו נקרא זרע, והנודר מזרעו של יצחק מותר בעשו, והא דלא קתני הנודר מזרעו של יצחק מותר בעשו משום דאכתי היה צריך למתני הנודר מזרע אברהם מותר בישמעאל, אבל בתר דתני מזרע אברהם מותר בישמעאל ועשו, כ"ש דהנודר מזרע יצחק דמותר בעשו עכ"ד.
והנה בדברי המבי"ט הנ"ל כתב ג"כ הלבוש דאף כשאומרים ועקדת יצחק לזרעו תזכור אינו כולל אלא יעקב ובניו ולא עשו וזרעו, שעשו וזרעו אינם נקראים זרע יצחק דכיון דכתיב גבי אברהם כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה ולזרעך וכתיב אח"כ כי ביצחק יקרא לך זרע, שפירשו ביצחק ולא כל יצחק דהיינו יעקב ולא עשו, וכתיב גבי יצחק כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות והקמתי את השבועה אשר נשבעתי לאברהם אביך, הרי ש"מ דזרע הכתוב גבי יצחק אינו אלא הזרע הכתוב גבי אברהם, וזרע הכתוב גבי אברהם אינו אלא יעקב ובניו כדילפינן מביצחק יקרא לך זרע א"כ גם זרע הכתוב גבי יצחק אינו אלא יעקב ולא עשו וזרעו, א"כ כשאומרים ועקדת יצחק לזרעו תזכור לא קאי אלא על יעקב ובניו, ולפיכך אין צריך לפרוט לזרע יעקב תזכור, והפורט הרי זה טועה עכ"ד הלבוש ודו"ק.
והנה בשו"ת שבות יעקב כתב לתרץ קושיית המגן אברהם, וכ"כ בהגהות מהרי"ץ חיות עפ"ד הרמב"ם דנדר מזרע אברהם מותר בבני ישמעאל ובני עשו ואינו אסור אלא בישראל שנאמר כי ביצחק לך זרע והרי יצחק אמר ליעקב ויתן לך את ברכת אברהם עכ"ל עי' לחם משנה והרדב"ז שם כתבו דהא דצריך להוסיף הרמב"ם ויתן לך את ברכת אברהם דלכאורה מה ראיה לרבות את יעקב ולהוציא את עשו ותירצו דלכן כתב ג"כ הפסוק ויתן וכו' להוכיח שיעקב הוא הזרע העיקר עכ"ד. וכותב השבות יעקב דתמיהתם לא קשה כלל וטעמו של הרמב"ם כדי להשמר מקושית המג"א הנ"ל, שלא תאמר דאע"ג דלא נקרא זרע אברהם דכתיב כי ביצחק ולא כל יצחק מ"מ נקראת זרע יצחק כקושית המג"א להכי מייתי ויתן לך ברכת אברהם דלא מיקרי נמי זרע יצחק דמי שאין בכלל ברכת אביו אינו בכלל בנו עכ"ד.
אך על עצם דברי המג"א דהאי לזרעו קאי על יצחק ולא על זרעו של אברהם אבינו, מצאנו תירוצים באופנים אחרים לגמרי, והוא בשו"ת מהר"י באסן (סימן א') ובשו"ת מהרי"ט ובשו"ת שאילת יעב"ץ וכ"כ במור וקציעה ומחצית השקל דהביאור בדברי הריב"ש היא שונה לגמרי, בחינת מוסב היא לזרעו של אברהם, דפתיחת הברכה היא וזכור לנו העקדה שעקד אברהם אבינו את יצחק בנו על גבי המזבח וכבש רחמיו, וכי מסיימנן ועקדת יצחק לזרעו תזכור אזרעיה דאברהם קאי דחתימת הברכה על אברהם אבינו ע"ה ונעוץ סופו בתחילתה, והמהרי"ט הנ"ל הביא ראי' לזה ממ"ש תתן אמת ליעקב חסד לאברהם, ותרגום יונתן תתיהיב קושטיה דיעקב לבנוהי כמא דקימתא ליה בבית אל טבות אברהם לזרעיה בתרוהי כמא דקימתא ליה בין בתריא תדכר לנא עקידת יצחק, והביאו רש"י בפירושו, והפירוש בזה אשר נשבעתי בעקדת של יצחק בי נשבעתי נאם ד' כי יען אשר עשית הדבר הזה, הרי שתלה הדבר באברהם ולא הוזכר יצחק בכלל עכ"ד, ודו"ק.
ולכאורה למה מתייחס העקדה באברהם ולא ביצחק וסמי חז"ל להזכיר זכות יצחק שמרצונו הניח את עצמו ליעקד שכבר הי' בן ל"ז שנים?
ותירץ ע"ז המהרי"ט לפי שיצחק אפשר שנעקד עד שלא הראה לו חרב שעל צוארו ואז אי אפשר לו ליעכב אבל אברהם הי' צריך לכבוש רחמיו מתחילתו ועד סופו לעשות בשמחה ובזריזות מצות קונו ולהכי אמרינן ועקדת יצחק, כלומר שהוא עקד את יצחק בנו יחידו כאילו הוא אינו צריך לכלום זה תזכור שאברהם כבש רחמיו לעשות רצון קונו בלבב שלם עכ"ד.
והמחצית השקל הביא בשם ספר נזר הקודש דהטעם דזכות מעשה אברהם יותר גדול, אע"ג דאחד מהנסיונות היה שהשליך אברהם נפשו מנגד לאהבת ד' וקיבל על עצמו והפילו לכבשן האש, לולי רחמיו ית' הי' נשרף, מ"מ נסיון העקדה יותר גדול, דצער השרפה אינו אלא לפי עד צאת הנפש, משא"כ לשחוט את בנו יחידו האהוב לו וניתן לו אחר מאה שנים הוא צער מתמיד כל ימי חיי אברהם אשר יראה העדרת בנו הנחמד והאהוב לו עד מאד, וא"כ מהאי טעמא היה בעקדה עצמו ג"כ זכות אברהם יותר גדול מיצחק דגבי יצחק אינו הצער אלא לפי שעה, ובאברהם היה הצער מתמיד לכן אנו מזכירים זכות אברהם שעיקר זכות היותר גדול עכ"ד המחצה"ש.

אוועטאר
זענדל
שר חמש מאות
תגובות: 617
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג סעפטעמבער 02, 2014 5:41 am

תגובהדורך זענדל » מאנטאג פאברואר 05, 2018 4:11 pm

;l;p- פשששש, יישר כח
ל'א נ'שאר ז'ולת ד'לת ע

אוועטאר
אדער יא
שר האלף
תגובות: 1740
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג ינואר 11, 2018 11:00 am

תגובהדורך אדער יא » מאנטאג פאברואר 05, 2018 4:18 pm

הנ"ל איז אן די פוטנאוטס.השבחים יקבע העתיד

אוועטאר
אדער יא
שר האלף
תגובות: 1740
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג ינואר 11, 2018 11:00 am

מקור?

תגובהדורך אדער יא » מאנטאג פאברואר 05, 2018 10:04 pm

וואו איז מקור הראשון אז קעלט קומט פון צפון ?

אוועטאר
זענדל
שר חמש מאות
תגובות: 617
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג סעפטעמבער 02, 2014 5:41 am

תגובהדורך זענדל » דינסטאג פאברואר 06, 2018 1:56 am

עי' זוה"ח פר' בראשית:P
הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (בראשית ח) עוֹד כָּל יְמֵי הָאָרֶץ זֶרַע וְקָצִיר וְקוֹר וָחוֹם וְקַיִץ וָחוֹרֶף. וּבְאַשְׁלָמוּתֵיהּ לְצַד דָּרוֹם, לְפוּם יִשּׁוּבָא דְאַרְעָא, קָצִיר וְחוֹם וְקַיִץ, וּבְאַשְׁלָמוּתֵיהּ לִסְיָיפֵי צָפוֹן זֶרַע קוֹר וָחוֹרֶף
עי' רמב"ן באגרת הקודש פרק ג'
וידוע כי הקורר החזק לפאת צפון והחום החזק לפאת דרום
אמנם עיין במדרש כונן בהתחלה:
שברא הקדוש ברוך הוא את עולמו בד' רוחות מזרח מערב צפון ודרום, מזרח ממנו יוצא אור לעולם, מערב ששם אוצרות שלג ואוצרות ברד ומשם קור יוצא לעולם, דרום משם טללי ברכה וגשמי נדבה יוצאין לעולם, צפון ממנו חושך יוצא לעולם,
ל'א נ'שאר ז'ולת ד'לת ע


צוריק צו “ידיעות התורה”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 8 געסט