קאווליר האט געשריבן:מקור צו צינדן ליכט ביים עמוד?? (איך רעדט נישט פין לעילוי נשמת יארצייט אדער אבל בתוך יב )
הרה"ח ר' שמואל מרגליות זצ"ל התפלל פעם אצל יבלחט"א גאב"ד ירושלים וראה שאין שם נרות, שאלו כאן לא לומדים שו"ע? הסתכל עליו הגרי"ט בתמיהה, אמר לו ר' שמואל הלא אני רואה שאין מקפידין כאן להדליק נרות לתפילה והרי זו הלכה מפורשת בשו"ע... ענה לו הגאב"ד שאין כזה הלכה בשו"ע, הראה לו ר' שמואל שמובא כן בקדושת לוי לחנוכה, אמר לו הגאב"ד אבל אי"ז שו"ע, האט איהם ר' שמואל געזאגט "דאס איז אונזער שו"ע...."
הצעיר באלפי האט געשריבן:וואס איז די מוקר זיך נישט צו שערען די האר מוצאי שב"ק ?
כמדומה איז להלכה נישט קיין פראבלעים אבל משום כבוד שבת לא נראה לעשות כן, הגר"ש קלוגר זצ"ל בחכמת שלמה על אורח חיים (סימן תצג) שכתב, "ובפרט דבזיון הוא שעל שבת לא יגלח, וביום א' אחר השבת יגלח", יעויין שם.
הצעיר באלפי האט געשריבן:וואס איז די מוקר זיך נישט צו שערען די האר מוצאי שב"ק ?
כמדומה איז להלכה נישט קיין פראבלעים אבל משום כבוד שבת לא נראה לעשות כן, הגר"ש קלוגר זצ"ל בחכמת שלמה על אורח חיים (סימן תצג) שכתב, "ובפרט דבזיון הוא שעל שבת לא יגלח, וביום א' אחר השבת יגלח", יעויין שם.
יישר כח ! רבי שלמה קלוגר איז א גוטע מקור פאר מיך !
הגר”ח פלאג’י (חיים לראש דף ט:) כתב שאין להסתפר בלילה ע”פ הקבלה, אולם בשו”ת מנחת אלעזר (ח”ד סי’ י אות ו) כתב שאף לד’ האריז”ל אין מניעה להסתפר בלילה, וכ”כ בספר ישראל והזמנים (סי’ יז) שמותר להסתפר בלילה אף לדעת האריז”ל.
קאווליר האט געשריבן:מקור צו צינדן ליכט ביים עמוד?? (איך רעדט נישט פין לעילוי נשמת יארצייט אדער אבל בתוך יב )
הרה"ח ר' שמואל מרגליות זצ"ל התפלל פעם אצל יבלחט"א גאב"ד ירושלים וראה שאין שם נרות, שאלו כאן לא לומדים שו"ע? הסתכל עליו הגרי"ט בתמיהה, אמר לו ר' שמואל הלא אני רואה שאין מקפידין כאן להדליק נרות לתפילה והרי זו הלכה מפורשת בשו"ע... ענה לו הגאב"ד שאין כזה הלכה בשו"ע, הראה לו ר' שמואל שמובא כן בקדושת לוי לחנוכה, אמר לו הגאב"ד אבל אי"ז שו"ע, האט איהם ר' שמואל געזאגט "דאס איז אונזער שו"ע...."
הגר”ח פלאג’י (חיים לראש דף ט:) כתב שאין להסתפר בלילה ע”פ הקבלה, אולם בשו”ת מנחת אלעזר (ח”ד סי’ י אות ו) כתב שאף לד’ האריז”ל אין מניעה להסתפר בלילה, וכ”כ בספר ישראל והזמנים (סי’ יז) שמותר להסתפר בלילה אף לדעת האריז”ל.
ס'שטייט מן המנחה ולמעלה זאל מען זיך נישט שערן. זאגט די מנח"א אז דאס איז פשוט ווייל מ'זאל נישט פארפאסן זמן מנחה ווי די משנה אין מס' שבת זאגט אל ישב לפני הספר
קאווליר האט געשריבן:מקור צו צינדן ליכט ביים עמוד?? (איך רעדט נישט פין לעילוי נשמת יארצייט אדער אבל בתוך יב )
הרה"ח ר' שמואל מרגליות זצ"ל התפלל פעם אצל יבלחט"א גאב"ד ירושלים וראה שאין שם נרות, שאלו כאן לא לומדים שו"ע? הסתכל עליו הגרי"ט בתמיהה, אמר לו ר' שמואל הלא אני רואה שאין מקפידין כאן להדליק נרות לתפילה והרי זו הלכה מפורשת בשו"ע... ענה לו הגאב"ד שאין כזה הלכה בשו"ע, הראה לו ר' שמואל שמובא כן בקדושת לוי לחנוכה, אמר לו הגאב"ד אבל אי"ז שו"ע, האט איהם ר' שמואל געזאגט "דאס איז אונזער שו"ע...."
מ'דארף קענען זיין שארפע שפראך צו פארשטיין די מעשה
אויב געדענק איך גוט דארף צו זיין א דיון אין שו"ע הל' יו"ט סי' תקי"ד ס"ה צו מ'מעג צינדן יו"ט לעכט אין שוהל וויל ס'איז א מצוה.
הצעיר באלפי האט געשריבן:וואס איז די מוקר זיך נישט צו שערען די האר מוצאי שב"ק ?
כמדומה איז להלכה נישט קיין פראבלעים אבל משום כבוד שבת לא נראה לעשות כן, הגר"ש קלוגר זצ"ל בחכמת שלמה על אורח חיים (סימן תצג) שכתב, "ובפרט דבזיון הוא שעל שבת לא יגלח, וביום א' אחר השבת יגלח", יעויין שם.
ערגעץ געזעהן די זעלבע אויף די נעגל ומשום האי טעמא (געדענק נישט ווי)
אלע אנטיסעמיטישע אטאקעס זענען די ציונים ימ"ש שולדיג
הגר”ח פלאג’י (חיים לראש דף ט:) כתב שאין להסתפר בלילה ע”פ הקבלה, אולם בשו”ת מנחת אלעזר (ח”ד סי’ י אות ו) כתב שאף לד’ האריז”ל אין מניעה להסתפר בלילה, וכ”כ בספר ישראל והזמנים (סי’ יז) שמותר להסתפר בלילה אף לדעת האריז”ל.
ס'שטייט מן המנחה ולמעלה זאל מען זיך נישט שערן. זאגט די מנח"א אז דאס איז פשוט ווייל מ'זאל נישט פארפאסן זמן מנחה ווי די משנה אין מס' שבת זאגט אל ישב לפני הספר
נכון, ומסיים שם, "וממילא כשמסתפרין בלילה אחר תפילת ערבית אין שום חשש"
ווי איז דער מקור אז מען שיקט אראפּ די זיידעס פון עולם העליון ביי א שמחה, און ביז וויפיעל דורות? ביטע אנווייזען אויב איז שוין דא אן אשכול דערויף. יישר כח
א גוטן האט געשריבן:ווי איז דער מקור אז מען שיקט אראפּ די זיידעס פון עולם העליון ביי א שמחה, און ביז וויפיעל דורות? ביטע אנווייזען אויב איז שוין דא אן אשכול דערויף. יישר כח
א גוטן האט געשריבן:ווי איז דער מקור אז מען שיקט אראפּ די זיידעס פון עולם העליון ביי א שמחה, און ביז וויפיעל דורות? ביטע אנווייזען אויב איז שוין דא אן אשכול דערויף. יישר כח