וואו איז דער מקור?....
די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד
- שאינו יודע
- שר ששת אלפים
- תגובות: 6761
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג מארטש 24, 2011 1:27 pm
- שאינו יודע
- שר ששת אלפים
- תגובות: 6761
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג מארטש 24, 2011 1:27 pm
שאינו יודע האט געשריבן:וואו איז די מקור פון געבן צדקה לויט א געוויסע מספר
מקור מעשר כספים עיין תענית ט. ותוספות שם בשם הספרי, ועי' ספרי נשא ה, י; ירושלמי פאה א, א; פסיקתא רבתי כו, ב; תנחומא ראה יח; פסיקתא דרב כהנא דברים יד, כב;
[תוס' שם האלט סא'דאורייתא, אבער אין שו"ת מהר"ם מרוטנברג (סימן פד) האלט אז ס'נאר א מנהג].
- סאדאם חוסעין
- שר חמשת אלפים
- תגובות: 5998
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אפריל 30, 2015 5:10 pm
רה''ק דקהל פורים האט געשריבן:וואו איז דער מקור אז איינער פון די תנאים איז געווארן איינגעשפארט אין א חדר לפנים מחדר זיבן מאל און האט געוואוסט די פונקטליכע צייט?
עס איז נאך געווען ביים תניא אין תפיסה אויך.
ווילאנג טראמפ האט טוויטער וועט זיין נייעס, און ווילאנג טראמפ איז א ריפאבליקען וועט זיין סקאנדאלן! [קרעדיט וויכי]
שאינו יודע האט געשריבן:וואו איז די מקור פון געבן צדקה לויט א געוויסע מספר
פרי עץ חיים - שער מנחה ומעריב - פרק א
ענין הצדקה אמר לי מורי זלה"ה שאינו כ"כ ענין הצדקה כמו בשחרית, כי עקרו בשחרית, אך עכ"ז היה נותן לצדקה שלשה פרוטות ג"כ במנחה, אבל בערבית אין זמן צדקה כלל, כי החצונים גברו מאוד. והיה נזהר שלא לאומרו אלא בטלית, ולא היה מסיר טלית ותפילין עד עלינו, וטוב מאוד להזהר:
פרי עץ חיים - שער הזמירות - פרק ה
והנה מציאת הצדקה שהיה נותן בויברך דוד, היה ג' פרוטות, א' נגד לאה, וא' נגד רחל, וא' נגד מלכות דבינה דבגו רישא דז"א, דממנה יוצאת לאה כנודע. אמנם, היה נותן תחלה ביד הגבאי שתי פרוטות נגד הב' נשים העליונים, שהם מלכות דבינה, ולאה היוצאת ממנה. אח"כ, היה משליך ומטיל הפרוטה הג', כנגד רחל שהיא תחתונה. אמנם כ"א מאלו נקרא צדק, וזהו צדקצדק תרדוף, צדק עלאה לאה וכו'.
דר היום - סדר תפילת שחרית
ומה טוב ומה נעים שיפריש פרוטה לצדקה בכל בקר כשאומר פותח את ידיך, והם שתי פרוטות כנגד שתי יודי"ן. וצדק לפניו יהלך ראשי תיבות וכו'.
פירוש שני לספרא דצניעותא מהאר"י ז"ל
כי סוד הט"ז יודין הם מסוגלים בסוד הרפואה בסוד ק"ס פרוטות של הפדיון וכו'.
שמן ששון על שער הכונות - דרושי חג הסוכות
[א-] דרוש חג הסוכות פע"ח ש' הלולב פ"ג ופ"ח דלולב לק' פ"ה מצאתי כתוב בגליון בס' בית מועד מוהרח"ו זלה"ה היה נוהג בכל ערב ר"ה לעשות פדיון באופן זה בערב ר"ה היה מונה הק"ס פרוטות מנין לבד והיה שומרם ובערב יוה"כ היה עושה הפדיון ושומרם ובערב סוכות מחלקן וזהו שאמר בס' הכו' שמוהרח"ו ערב סוכות היה מחלק הקופה והכונה על הקפה זו של פדיון לא שהיה גבאי והעושה פדיון זה באופן זה בודאי שמשלים שנתו מס' הכונות מאיר בתייאי שקיבל מרבו הר"י וילנא זלה"ה:
המחפש האט געשריבן:שאינו יודע האט געשריבן:וואו איז די מקור פון געבן צדקה לויט א געוויסע מספר
פרי עץ חיים - שער מנחה ומעריב - פרק א
ענין הצדקה אמר לי מורי זלה"ה שאינו כ"כ ענין הצדקה כמו בשחרית, כי עקרו בשחרית, אך עכ"ז היה נותן לצדקה שלשה פרוטות ג"כ במנחה, אבל בערבית אין זמן צדקה כלל, כי החצונים גברו מאוד. והיה נזהר שלא לאומרו אלא בטלית, ולא היה מסיר טלית ותפילין עד עלינו, וטוב מאוד להזהר:
פרי עץ חיים - שער הזמירות - פרק ה
והנה מציאת הצדקה שהיה נותן בויברך דוד, היה ג' פרוטות, א' נגד לאה, וא' נגד רחל, וא' נגד מלכות דבינה דבגו רישא דז"א, דממנה יוצאת לאה כנודע. אמנם, היה נותן תחלה ביד הגבאי שתי פרוטות נגד הב' נשים העליונים, שהם מלכות דבינה, ולאה היוצאת ממנה. אח"כ, היה משליך ומטיל הפרוטה הג', כנגד רחל שהיא תחתונה. אמנם כ"א מאלו נקרא צדק, וזהו צדקצדק תרדוף, צדק עלאה לאה וכו'.
דר היום - סדר תפילת שחרית
ומה טוב ומה נעים שיפריש פרוטה לצדקה בכל בקר כשאומר פותח את ידיך, והם שתי פרוטות כנגד שתי יודי"ן. וצדק לפניו יהלך ראשי תיבות וכו'.
פירוש שני לספרא דצניעותא מהאר"י ז"ל
כי סוד הט"ז יודין הם מסוגלים בסוד הרפואה בסוד ק"ס פרוטות של הפדיון וכו'.
שמן ששון על שער הכונות - דרושי חג הסוכות
[א-] דרוש חג הסוכות פע"ח ש' הלולב פ"ג ופ"ח דלולב לק' פ"ה מצאתי כתוב בגליון בס' בית מועד מוהרח"ו זלה"ה היה נוהג בכל ערב ר"ה לעשות פדיון באופן זה בערב ר"ה היה מונה הק"ס פרוטות מנין לבד והיה שומרם ובערב יוה"כ היה עושה הפדיון ושומרם ובערב סוכות מחלקן וזהו שאמר בס' הכו' שמוהרח"ו ערב סוכות היה מחלק הקופה והכונה על הקפה זו של פדיון לא שהיה גבאי והעושה פדיון זה באופן זה בודאי שמשלים שנתו מס' הכונות מאיר בתייאי שקיבל מרבו הר"י וילנא זלה"ה:
אין אישי - האט ער מיר געשריבן אז ער וויל וויסן די מקור אויף י"ח נוטריקין ח"י.
- שאינו יודע
- שר ששת אלפים
- תגובות: 6761
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג מארטש 24, 2011 1:27 pm
- ראפאט קראמפלי
- שר האלפיים
- תגובות: 2341
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג אקטאבער 07, 2013 12:16 pm
- לאקאציע: אין טעלער.
- תמימות'דיגער
- שר חמישים ומאתים
- תגובות: 493
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג דעצעמבער 05, 2016 12:22 pm
אוהבך האט געשריבן:המחפש האט געשריבן:שאינו יודע האט געשריבן:וואו איז די מקור פון געבן צדקה לויט א געוויסע מספר
פרי עץ חיים - שער מנחה ומעריב - פרק א
ענין הצדקה אמר לי מורי זלה"ה שאינו כ"כ ענין הצדקה כמו בשחרית, כי עקרו בשחרית, אך עכ"ז היה נותן לצדקה שלשה פרוטות ג"כ במנחה, אבל בערבית אין זמן צדקה כלל, כי החצונים גברו מאוד. והיה נזהר שלא לאומרו אלא בטלית, ולא היה מסיר טלית ותפילין עד עלינו, וטוב מאוד להזהר:
פרי עץ חיים - שער הזמירות - פרק ה
והנה מציאת הצדקה שהיה נותן בויברך דוד, היה ג' פרוטות, א' נגד לאה, וא' נגד רחל, וא' נגד מלכות דבינה דבגו רישא דז"א, דממנה יוצאת לאה כנודע. אמנם, היה נותן תחלה ביד הגבאי שתי פרוטות נגד הב' נשים העליונים, שהם מלכות דבינה, ולאה היוצאת ממנה. אח"כ, היה משליך ומטיל הפרוטה הג', כנגד רחל שהיא תחתונה. אמנם כ"א מאלו נקרא צדק, וזהו צדקצדק תרדוף, צדק עלאה לאה וכו'.
דר היום - סדר תפילת שחרית
ומה טוב ומה נעים שיפריש פרוטה לצדקה בכל בקר כשאומר פותח את ידיך, והם שתי פרוטות כנגד שתי יודי"ן. וצדק לפניו יהלך ראשי תיבות וכו'.
פירוש שני לספרא דצניעותא מהאר"י ז"ל
כי סוד הט"ז יודין הם מסוגלים בסוד הרפואה בסוד ק"ס פרוטות של הפדיון וכו'.
שמן ששון על שער הכונות - דרושי חג הסוכות
[א-] דרוש חג הסוכות פע"ח ש' הלולב פ"ג ופ"ח דלולב לק' פ"ה מצאתי כתוב בגליון בס' בית מועד מוהרח"ו זלה"ה היה נוהג בכל ערב ר"ה לעשות פדיון באופן זה בערב ר"ה היה מונה הק"ס פרוטות מנין לבד והיה שומרם ובערב יוה"כ היה עושה הפדיון ושומרם ובערב סוכות מחלקן וזהו שאמר בס' הכו' שמוהרח"ו ערב סוכות היה מחלק הקופה והכונה על הקפה זו של פדיון לא שהיה גבאי והעושה פדיון זה באופן זה בודאי שמשלים שנתו מס' הכונות מאיר בתייאי שקיבל מרבו הר"י וילנא זלה"ה:
אין אישי - האט ער מיר געשריבן אז ער וויל וויסן די מקור אויף י"ח נוטריקין ח"י.
איך וועל מעתיק זיין לשונו פונעם מגיה אויף זמירות יטב לב [הרב ישראל חיים שטעסל] ביים זמר איש חסיד היה, וואס דארט זאגט מען תגר קנאו באהבים בשמונה מאות אלף זהובים וואס מיינט 800000 זהובים. און כידוע אז דער הייליגער שיניווא רב ז"ל [אשר בעד כל חללי דעלמא לא ישנה בדיבורו כעדת אביו הק'] האט געזאגט אז ס'איז א גוזמא און ער האט גורס געווען בשמונה מאות ואלף זהובים ד"ה 1800 זהובים.
בשמונה מאות אלף זהובים ז"ל המגיה:
מובא בשם מרן הגה"ק בעל דברי חיים זללה"ה מצאנז שאמר הנוסח בשמונה מאות "ואלף". וכ"ק מרן רבינו זללה"ה בעל ברך משה אמר שאפשר להסבירו עפ"י הידוע שהזמר הזה מסוגל לתיקון עונות שמרומז בו כמ"פ השם חב"ו, ובשו"ת דברי יואל (חאו"ח סי' ל' אות ב') כ' דכשנותנין צדקה בעד כפרת עונות יש לכוין שיהי' בו המספר ח"י, ע"כ נכון הנוסח בשמונה מאות ואלף שהוא ח"י פעמים מאה לרמז ע"ז.
עכ"ל המגיה שם.
כ'בין א תם - נישט א נער
תחשוב טוב האט געשריבן:תחשוב טוב האט געשריבן:ווייסט אפשר איינער ווי עס ווערט געברענגט פינעם בעל שם הקדוש דעיס ענין פין לערנען מחבר אין באר היטב ?
האט איינער בכלל אמאל געהערט פין אזא מימרא? נאכדעים עמער זעין צי איינער וויסט ווי סווערט געברענגט.
שמעתי פון דער רבי פון לובלין אבער איך האב אויך נישט קיין מקור דערויף
טראכט גוט וועט זיין גוט !!!!!
חוקר האט געשריבן:תחשוב טוב האט געשריבן:תחשוב טוב האט געשריבן:ווייסט אפשר איינער ווי עס ווערט געברענגט פינעם בעל שם הקדוש דעיס ענין פין לערנען מחבר אין באר היטב ?
האט איינער בכלל אמאל געהערט פין אזא מימרא? נאכדעים עמער זעין צי איינער וויסט ווי סווערט געברענגט.
שמעתי פון דער רבי פון לובלין אבער איך האב אויך נישט קיין מקור דערויף
ישר כח קודם פאר דעי אינפא.
תחשוב טוב האט געשריבן:חוקר האט געשריבן:תחשוב טוב האט געשריבן:תחשוב טוב האט געשריבן:ווייסט אפשר איינער ווי עס ווערט געברענגט פינעם בעל שם הקדוש דעיס ענין פין לערנען מחבר אין באר היטב ?
האט איינער בכלל אמאל געהערט פין אזא מימרא? נאכדעים עמער זעין צי איינער וויסט ווי סווערט געברענגט.
שמעתי פון דער רבי פון לובלין אבער איך האב אויך נישט קיין מקור דערויף
ישר כח קודם פאר דעי אינפא
אפשר אז דע וועסט גיט ""חוקר"" זיין אין געוואויר ווערען עסטע לאזן וויסן
איז דער פירוש פון בעש"ט הקדוש אויף הודו מזמור ק"ז פון א מקור מוסמך
איז דאס ערגעץ באשריבן?
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
תחשוב טוב האט געשריבן:dovidal האט געשריבן:איז דאס ערגעץ באשריבן?
ספר בעל שם טוב מסודר לפי ענינים עניני שבת, א'שסה א'שסו א'שסז
יישר
אפשר קענט איר ברענגין א לינק צו דעם ?
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
dovidal האט געשריבן:תחשוב טוב האט געשריבן:dovidal האט געשריבן:איז דאס ערגעץ באשריבן?
ספר בעל שם טוב מסודר לפי ענינים עניני שבת, א'שסה א'שסו א'שסז
יישר
אפשר קענט איר ברענגין א לינק צו דעם ?
איך האב א בילד געטרייט צי ארויפלייגן, קומט צוריק eror ביג פייל, איך פארשטיי נישט פארוואס סאיז 1 פיקטשער, אפשר ווייסטו וו אזוי איך אטעדזש דעי בילד
תחשוב טוב האט געשריבן:ווייסט אפשר איינער ווי עס ווערט געברענגט פינעם בעל שם הקדוש דעיס ענין פין לערנען מחבר אין באר היטב ?
עי' כתר שם טוב ח"ב דכ"ב: ומובא בבעל שם טוב על התורה - פרשת ואתחנן וז"ל:
הבעל שם טוב זללה"ה הזהיר מאוד ללמוד ד' שלחן ערוך בלי שום פירוש, וללמדם עם הקטנים, וכל שכן הגדולים, כי מחמת מניעות לימוד זה התורה משתכחת מישראל, כי אם כשרוצה לפסוק דין אזי יעיין היטב במפרשים:
עס ווערט נישט געברענגט מיט "באר היטב", איך בין נישט זיכער אז ס'דא א מימרא פון בעש"ט הק' וועגן מחבר מיט באר היטב, קען זיין אז איינער האט דאס פארשטאנען פון ספר ישראל ואורייתא (סי' ג') וואס נאכדעם וואס ער ברענגט אראפ די א.ד. בעש"ט לייגט ער צו וז"ל:
ובזה"ז שנדפס בגליון השו"ע פי' הבאר היטב שהוא קיצור נמרץ מדברי נושאי כלי השו"ע ראוי ללמוד עם הבאה"ט, ושמעתי שהרבה גרולי ישראל ומורה הוראות עשו כן לחזור תמיד על ד' חלקי השו"ע עם הבאה"ט.
המחפש האט געשריבן:תחשוב טוב האט געשריבן:ווייסט אפשר איינער ווי עס ווערט געברענגט פינעם בעל שם הקדוש דעיס ענין פין לערנען מחבר אין באר היטב ?
עי' כתר שם טוב ח"ב דכ"ב: ומובא בבעל שם טוב על התורה - פרשת ואתחנן וז"ל:
הבעל שם טוב זללה"ה הזהיר מאוד ללמוד ד' שלחן ערוך בלי שום פירוש, וללמדם עם הקטנים, וכל שכן הגדולים, כי מחמת מניעות לימוד זה התורה משתכחת מישראל, כי אם כשרוצה לפסוק דין אזי יעיין היטב במפרשים:
עס ווערט נישט געברענגט מיט "באר היטב", איך בין נישט זיכער אז ס'דא א מימרא פון בעש"ט הק' וועגן מחבר מיט באר היטב, קען זיין אז איינער האט דאס פארשטאנען פון ספר ישראל ואורייתא (סי' ג') וואס נאכדעם וואס ער ברענגט אראפ די א.ד. בעש"ט לייגט ער צו וז"ל:
ובזה"ז שנדפס בגליון השו"ע פי' הבאר היטב שהוא קיצור נמרץ מדברי נושאי כלי השו"ע ראוי ללמוד עם הבאה"ט, ושמעתי שהרבה גרולי ישראל ומורה הוראות עשו כן לחזור תמיד על ד' חלקי השו"ע עם הבאה"ט.
א שכח.
מצוה טאנץ!
ווי איז די מקור אויף די היינטיגע מהלך פון די מצוה טאנץ, אנשטאט צו מאכן פרייליך די חתן, ברענגט אויף די עמאשענעל געפילן, און מ'צאלט אוועק שווערע געלטער צו מאכן וויינען די חתן כלה און מחותנים.
איז דאס בכלל געווען אין דער אלטער היים, האט דאס עטוואס א מקור אין די ספה"ק, ווען האט זיך עס אנגעהויבן און פארוואס?
דארף מען דאס סטאפן, איז עס איינשטימיג מיט די הלכה אדער פארקערט?
איז דאס בכלל געווען אין דער אלטער היים, האט דאס עטוואס א מקור אין די ספה"ק, ווען האט זיך עס אנגעהויבן און פארוואס?
דארף מען דאס סטאפן, איז עס איינשטימיג מיט די הלכה אדער פארקערט?
ישיחנה האט געשריבן:ווי איז די מקור אויף די היינטיגע מהלך פון די מצוה טאנץ, אנשטאט צו מאכן פרייליך די חתן, ברענגט אויף די עמאשענעל געפילן, און מ'צאלט אוועק שווערע געלטער צו מאכן וויינען די חתן כלה און מחותנים.
איז דאס בכלל געווען אין דער אלטער היים, האט דאס עטוואס א מקור אין די ספה"ק, ווען האט זיך עס אנגעהויבן און פארוואס?
דארף מען דאס סטאפן, איז עס איינשטימיג מיט די הלכה אדער פארקערט?
אויב איך מעג שוין צולייגן פון ווי נעמט דאס א דער חתן דארף פריילעך מאכן דער וואס קומט צו זיין שמחה און ער מוז טאנצען מיט יעדער איינער און דערנאך איז ער אויסגעהארגעט.
טראכט גוט וועט זיין גוט !!!!!
חוקר האט געשריבן:אויב איך מעג שוין צולייגן פון ווי נעמט דאס א דער חתן דארף פריילעך מאכן דער וואס קומט צו זיין שמחה און ער מוז טאנצען מיט יעדער איינער און דערנאך איז ער אויסגעהארגעט.
קיינמאל נישט געזעהן אדער געהערט פון אזא מנהג. געווענטליך איז די חתן פרייליך און וויל טאנצן זיך ארויסגעבן אביסול די שמחה.
כ'הא נישט קיין צייט יעצט; רוף מיך צוריק נאכמיטאג
דריידל האט געשריבן:חוקר האט געשריבן:אויב איך מעג שוין צולייגן פון ווי נעמט דאס א דער חתן דארף פריילעך מאכן דער וואס קומט צו זיין שמחה און ער מוז טאנצען מיט יעדער איינער און דערנאך איז ער אויסגעהארגעט.
קיינמאל נישט געזעהן אדער געהערט פון אזא מנהג. געווענטליך איז די חתן פרייליך און וויל טאנצן זיך ארויסגעבן אביסול די שמחה.
רב דריידל, ביטע פרעגטס נאר די דור פריער צו ס'אמת וואס איר זאגט.
איך מיין אז ביז 25-30 יאר צוריק פלעגט די חתן מער ווייניגער זיצן אויף א בענקל אינמיטן די רינג, ביי די 2 זייטן פלעגן זיצן די מחותנים צו זיידעס און די ארומיגע פלעגן טאנצן.
און געווענטליך פלעגט מען אויך מאכן פרייליך מיט אזא טאנץ וואס מ'האט גערופן א "תחיית המתים טאנץ" וכדו'.
איך מיין אז די גאנצע זאך וואס די חתן טאנצט אזוי פרייליך און לעבעדיג (וואס אגב נישט יעדע חתן ממש האט דאס אזוי ליב און נישט יעדע חתן האט די כוחות זיך אזוי אויסצוטאנצן) איך מיין אז ס'איז א לעצטיגע זאך.
צוריק צו די פראגע א מקור אויף די נייע סארט מצוה טאנץ?