dovidal האט געשריבן:מקור ?
וז"ל והנה ידוע
(זוה"ק ח"ג רמה.) שמחלוקת בית שמאי ובית הלל הוא, כי בית שמאי היו מדת הדין, ובית הלל היו מדת הרחמים ומחמת זה תמיד הלכה כבית הלל, כי ראו חכמינו ז"ל שהעולם צריך למדת החסד לזאת קבעו הלכה כבית הלל כדי להתנהג העולם במדת החסד. ונמצא לפי זה בביאת הגואל במהרה בימינו יתגלה מדת בית שמאי, כי אז אין צריך העולם למדת החסד והדין יתהפך לרחמים ויהיה פסק הלכה כבית שמאי. וזהו תורה חדשה מאתי תצא, ולכאורה קשה האיך שייך לומר על התורה מלת חדשה, כי אין השתנות בתורה.
ולפי דברינו יתכן, כי זה אין דבר חדש ממש, כי דברי בית שמאי כתובים בתורה שבעל פה עתה אך הפסק הלכה יהיה כבית שמאי, כי העיקר כמו שהאדם צריך להתנהג באיזה מדה כן הפסק הלכה גם כן בזה המדה ונמצא שהעיקר תלוי בבני ישראל כמו שאנו פסקינן הכא כן הקדוש ברוך הוא כביכול מתנהג בזה המדה עם בריותיו.
וז"ל הבני יששכר
(סיון מאמר ו) ועיין בספר קול ברמה בפירושו על האדרא
(קב:) דלעתיד לבא גם כן נפסוק הלכה כבית שמאי.
ודבריו של הקול ברמה נסובו על מה שכתוב בליקוטי תורה יחזקאל.
ובספרי חסידות מובא בסתם בשם האר"י הק'
(אמרי יוסף פ' תולדות; אש קודש לפסח; ערבי נחל פ' אמור, ושם ציון לכעי"ז בסדר הדורות בשם ויקהל משה מה. נד.; צמח צדיק ליקוטים; אמרי אמת משפטים ועוד; קומץ המנחה ח"א אות י'; דובר צדק אות ח'; פרי צדיק ויקהל אות יא; עטרת יהושע לחנוכה; יערות דבש ח"ב דרוש ח')