וואו איז דער מקור?....
די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד
אז די רעדסט פון ביקן זיך, ווי איז דער מקור זיך צו בייגן 55 מאל ביי ברכת כהנים, היכל, שמאל, ימין, איך בין דארט אלעמאל אינגאנצן צומישט...
EXCLUSIVE COUPONS ON AMAZON FOR YOU NOW!!!!! http://amzn.to/2tHqNZZ
אדער יא האט געשריבן:כ' זעה מענטשן ביקן זיך צו אלע 3 זייטן -ימין שמאל לפניו אדער שמאל ימין לפניו - ביי ויתהדר ויתעלה ויתהלל, וקרא זה אל זה ואמר, ואנחנו כורעים, מקור?
לגבי קדיש - כף החיים -סופר סימן קכג ס"ק ז.
לגבי קדושה, הגר"ח קנייבסקי און נאך שרייבן אז עס האט נישט קיין מקור, אבער אין סידור תפילה לדוד לעלוב שטייט דער מנהג, און אויך אין שו"ת רבבות אפרים חלק ה סימן ק"נ אות ב' אנדערע ברענגען דעם לשון הפייט אין מוסף יוה"כ: "דְּמוּת אַרְבָּעָה פָנִים. לְכָל צַד פּוֹנִים. אוֹמְרִים קָדוֹשׁ".
ביי ואנחנו כורעים איז א טעות....
"וְכָל הֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר לֹא נִשְׁאַר זוּלַת דַּלַּת עַם הָאָרֶץ"
סידיראם האט געשריבן:אז די רעדסט פון ביקן זיך, ווי איז דער מקור זיך צו בייגן 55 מאל ביי ברכת כהנים, היכל, שמאל, ימין, איך בין דארט אלעמאל אינגאנצן צומישט...
לשון המגן אברהם סימן קכז ס"ק ג: כתוב בזוהר חדש פרשת נשא, כשאומר יברכך ה' יראה לצד ההיכל, וישמרך יראה לצד ימין שלו, יאר ה', כלפי ההיכל, פניו אליך ויחנך, יראה לצד שמאל ליחדו בימין.
"וְכָל הֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר לֹא נִשְׁאַר זוּלַת דַּלַּת עַם הָאָרֶץ"
קאווליר האט געשריבן:סידיראם האט געשריבן:אז די רעדסט פון ביקן זיך, ווי איז דער מקור זיך צו בייגן 55 מאל ביי ברכת כהנים, היכל, שמאל, ימין, איך בין דארט אלעמאל אינגאנצן צומישט...
מונקאטשע רב ז"ל שרייבט אז מען זאל עס נישט מאכן ווייל עס זעהט אויס כמוסיף על הכריעות
אויסדרייען יא, נאר נישט ביקן
כ'הא נישט קיין צייט יעצט; רוף מיך צוריק נאכמיטאג
יאצמעך האט געשריבן:און ווי איז די מקור פון זיך ביקען ביי ברכו?
מחזור וויטרי (סימן קא) "כורע בברכו וזוקף בשם" וכ"ה בארחות חיים (דין ברכו סעיף א) ובכל בו (הל' ברכו אות ח)
ועי' ביאור הלכה (סימן קיג ד"ה הכורע) וואס ברענג א סמך מן המקרא
"וְכָל הֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר לֹא נִשְׁאַר זוּלַת דַּלַּת עַם הָאָרֶץ"
מקור
וואו איז די מקור אז די שטן - אומות וכדו' האבן אן אחיזה בזכותו של אברהם ויצחק (מצד ישמעאל ועשו, מעגליך בהקדמת הזוהר?) ?
אפשר קענסטו נאכזוכן דארט ווי עס ווערט גערעדט אז ראש השנה ביים דאווענען זאל מען זאגן "ועקידת יצחק לזרעו של ישראל" ברחמים תזכור, מען זאל נישט זאגן סתם לזרעו, וויבאלד עס קען ארויפגיין אויף עשו.
דאס פארענטפערט נישט דיין שאלה, איך פרוביר נאר צו געבן חומר למחשבה
דאס פארענטפערט נישט דיין שאלה, איך פרוביר נאר צו געבן חומר למחשבה
EXCLUSIVE COUPONS ON AMAZON FOR YOU NOW!!!!! http://amzn.to/2tHqNZZ
סידיראם האט געשריבן:אפשר קענסטו נאכזוכן דארט ווי עס ווערט גערעדט אז ראש השנה ביים דאווענען זאל מען זאגן "ועקידת יצחק לזרעו של ישראל" ברחמים תזכור, מען זאל נישט זאגן סתם לזרעו, וויבאלד עס קען ארויפגיין אויף עשו.
דאס פארענטפערט נישט דיין שאלה, איך פרוביר נאר צו געבן חומר למחשבה
דאס שטייט קלאר אין שלחן ערוך סימן תקצא
ועקידת יצחק היום לזרעו תזכור, כך היא הנוסחא המפורסמת; והמדקדק לומר: לזרע יעקב תזכור, משנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות ואינו אלא טועה.
ובשו"ע הרב שם כתב: יש מדקדקים לומר ועקידת יצחק לזרעו של יעקב היום תזכור דאם יאמר לזרעו תזכור יהיה גם עשו בכלל ויש אומרים שאין לשנות הנוסחא הישנה ואע"פ שאומרים לזרעו תזכור אין עשו בכלל זה שהרי נאמר לך ולזרעך אתן את כל הארצות האל ולעשו לא ניתן מכלל שאינו נחשב מזרעו של יצחק כלל וסברא הראשונה הוא עיקר משום דבתפלת ימים נוראים יש לנו לפרש בענין שלא יהא שום ספק בבקשתינו
"וְכָל הֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר לֹא נִשְׁאַר זוּלַת דַּלַּת עַם הָאָרֶץ"
זענדל האט געשריבן:מצו"ב א רייכער שמועס ארום די נושא
(אמסארי, כ'בין נישט מצליח ארויף לייגן דעם PDF, ועוד חזון למועד)
זענדל הקדוש האט מיר צוגעצייכנט צום גליון, געשריבן דורך חיים הלוי, עס זייער אומקלאר האב איך גענומען די מיה און איבערגעטייפט (עס גייט ביז 17 אותיות, דא איז 5)
[align=center]ועקדת יצחק לזרעו תזכור[/align]
[align=center]מאמר ראשון[/align]
בשו"ע או"ח הלכות ר"ה סימן תקצ"א סעיף ו' כתב ועקדת יצחק היום לזרעו תזכור, כך היא הנוסחא המפורסמת, והמדקדקים לומר לזרע יעקב משנה מטבע שטבעו חכמים בברכה ואינו אלא טועה עכ"ל.
ומקור דבריו מבואר בשו"ת הריב"ש שכתוב וז"ל: דהנוסחה המפורסמת והשגורה בפי הכל, ובכל הסדורים היא לזרעו תזכור, והמשנה מטבע שטבעו בברכה אינו אלא טועה, והמדקדק להוסיף לזרע יעקב לא מחכמה דקדק, שהרי שנינו קונם שאיני נהנה לזרע אברהם אסור בישראל ומותר באומות העולם, וכ"כ הרמב"ם נדר מזרע אברהם מותר בבני ישמעאל ובני עשו, ואינו אסור אלא בישראל שנאמר כי ביצחק יקרא לך זרע, והרי יצחק אמר ליעקב ויתן לך ברכת אברהם עכ"ד הריב"ש.
והקשה ע"ז המגן אברהם וצ"ע דהא מלתא האמר הקב"ה לאברהם שעשו לא יקרא על שמו אבל נקרא על שם יצחק והנודר מזרע יצחק אסור בעשו.
וי"ל מדקאמר רחמנא ליצחק לזרעך אתן את כל הארצות האל, ולעשו לא נתן ש"מ דאין עשו בכלל, וכ"כ בירושלמי נדרים עכ"ד המג"א.
והנה קושית המג"א נמצאת כבר בשו"ת מביט ומתרץ ע"ז וז"ל: דכי דהויא דרשה גמורה יקרא לך זרע להוציא ישמעאל, הכי נמי הויא דרשה גמורה ביצחק ולא כל יצחק להוציא עשו, מדהוה ליה למכתב כי ביצחק יקרא לך זרע וכתב "ביצחק" דמשמע קצת הדומה לך יקרא לך זרע ולא כולו דהיינו עשו הרשע, וכיון דאינו נקרא לזרע אברהם, לגבי יצחק נמי אינו נקרא זרע, והנודר מזרעו של יצחק מותר בעשו, והא דלא קתני הנודר מזרעו של יצחק מותר בעשו משום דאכתי היה צריך למתני הנודר מזרע אברהם מותר בישמעאל, אבל בתר דתני מזרע אברהם מותר בישמעאל ועשו, כ"ש דהנודר מזרע יצחק דמותר בעשו עכ"ד.
והנה בדברי המבי"ט הנ"ל כתב ג"כ הלבוש דאף כשאומרים ועקדת יצחק לזרעו תזכור אינו כולל אלא יעקב ובניו ולא עשו וזרעו, שעשו וזרעו אינם נקראים זרע יצחק דכיון דכתיב גבי אברהם כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה ולזרעך וכתיב אח"כ כי ביצחק יקרא לך זרע, שפירשו ביצחק ולא כל יצחק דהיינו יעקב ולא עשו, וכתיב גבי יצחק כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות והקמתי את השבועה אשר נשבעתי לאברהם אביך, הרי ש"מ דזרע הכתוב גבי יצחק אינו אלא הזרע הכתוב גבי אברהם, וזרע הכתוב גבי אברהם אינו אלא יעקב ובניו כדילפינן מביצחק יקרא לך זרע א"כ גם זרע הכתוב גבי יצחק אינו אלא יעקב ולא עשו וזרעו, א"כ כשאומרים ועקדת יצחק לזרעו תזכור לא קאי אלא על יעקב ובניו, ולפיכך אין צריך לפרוט לזרע יעקב תזכור, והפורט הרי זה טועה עכ"ד הלבוש ודו"ק.
והנה בשו"ת שבות יעקב כתב לתרץ קושיית המגן אברהם, וכ"כ בהגהות מהרי"ץ חיות עפ"ד הרמב"ם דנדר מזרע אברהם מותר בבני ישמעאל ובני עשו ואינו אסור אלא בישראל שנאמר כי ביצחק לך זרע והרי יצחק אמר ליעקב ויתן לך את ברכת אברהם עכ"ל עי' לחם משנה והרדב"ז שם כתבו דהא דצריך להוסיף הרמב"ם ויתן לך את ברכת אברהם דלכאורה מה ראיה לרבות את יעקב ולהוציא את עשו ותירצו דלכן כתב ג"כ הפסוק ויתן וכו' להוכיח שיעקב הוא הזרע העיקר עכ"ד. וכותב השבות יעקב דתמיהתם לא קשה כלל וטעמו של הרמב"ם כדי להשמר מקושית המג"א הנ"ל, שלא תאמר דאע"ג דלא נקרא זרע אברהם דכתיב כי ביצחק ולא כל יצחק מ"מ נקראת זרע יצחק כקושית המג"א להכי מייתי ויתן לך ברכת אברהם דלא מיקרי נמי זרע יצחק דמי שאין בכלל ברכת אביו אינו בכלל בנו עכ"ד.
אך על עצם דברי המג"א דהאי לזרעו קאי על יצחק ולא על זרעו של אברהם אבינו, מצאנו תירוצים באופנים אחרים לגמרי, והוא בשו"ת מהר"י באסן (סימן א') ובשו"ת מהרי"ט ובשו"ת שאילת יעב"ץ וכ"כ במור וקציעה ומחצית השקל דהביאור בדברי הריב"ש היא שונה לגמרי, בחינת מוסב היא לזרעו של אברהם, דפתיחת הברכה היא וזכור לנו העקדה שעקד אברהם אבינו את יצחק בנו על גבי המזבח וכבש רחמיו, וכי מסיימנן ועקדת יצחק לזרעו תזכור אזרעיה דאברהם קאי דחתימת הברכה על אברהם אבינו ע"ה ונעוץ סופו בתחילתה, והמהרי"ט הנ"ל הביא ראי' לזה ממ"ש תתן אמת ליעקב חסד לאברהם, ותרגום יונתן תתיהיב קושטיה דיעקב לבנוהי כמא דקימתא ליה בבית אל טבות אברהם לזרעיה בתרוהי כמא דקימתא ליה בין בתריא תדכר לנא עקידת יצחק, והביאו רש"י בפירושו, והפירוש בזה אשר נשבעתי בעקדת של יצחק בי נשבעתי נאם ד' כי יען אשר עשית הדבר הזה, הרי שתלה הדבר באברהם ולא הוזכר יצחק בכלל עכ"ד, ודו"ק.
ולכאורה למה מתייחס העקדה באברהם ולא ביצחק וסמי חז"ל להזכיר זכות יצחק שמרצונו הניח את עצמו ליעקד שכבר הי' בן ל"ז שנים?
ותירץ ע"ז המהרי"ט לפי שיצחק אפשר שנעקד עד שלא הראה לו חרב שעל צוארו ואז אי אפשר לו ליעכב אבל אברהם הי' צריך לכבוש רחמיו מתחילתו ועד סופו לעשות בשמחה ובזריזות מצות קונו ולהכי אמרינן ועקדת יצחק, כלומר שהוא עקד את יצחק בנו יחידו כאילו הוא אינו צריך לכלום זה תזכור שאברהם כבש רחמיו לעשות רצון קונו בלבב שלם עכ"ד.
והמחצית השקל הביא בשם ספר נזר הקודש דהטעם דזכות מעשה אברהם יותר גדול, אע"ג דאחד מהנסיונות היה שהשליך אברהם נפשו מנגד לאהבת ד' וקיבל על עצמו והפילו לכבשן האש, לולי רחמיו ית' הי' נשרף, מ"מ נסיון העקדה יותר גדול, דצער השרפה אינו אלא לפי עד צאת הנפש, משא"כ לשחוט את בנו יחידו האהוב לו וניתן לו אחר מאה שנים הוא צער מתמיד כל ימי חיי אברהם אשר יראה העדרת בנו הנחמד והאהוב לו עד מאד, וא"כ מהאי טעמא היה בעקדה עצמו ג"כ זכות אברהם יותר גדול מיצחק דגבי יצחק אינו הצער אלא לפי שעה, ובאברהם היה הצער מתמיד לכן אנו מזכירים זכות אברהם שעיקר זכות היותר גדול עכ"ד המחצה"ש.
עי' זוה"ח פר' בראשית:P
הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (בראשית ח) עוֹד כָּל יְמֵי הָאָרֶץ זֶרַע וְקָצִיר וְקוֹר וָחוֹם וְקַיִץ וָחוֹרֶף. וּבְאַשְׁלָמוּתֵיהּ לְצַד דָּרוֹם, לְפוּם יִשּׁוּבָא דְאַרְעָא, קָצִיר וְחוֹם וְקַיִץ, וּבְאַשְׁלָמוּתֵיהּ לִסְיָיפֵי צָפוֹן זֶרַע קוֹר וָחוֹרֶף
עי' רמב"ן באגרת הקודש פרק ג'
וידוע כי הקורר החזק לפאת צפון והחום החזק לפאת דרום
אמנם עיין במדרש כונן בהתחלה:
שברא הקדוש ברוך הוא את עולמו בד' רוחות מזרח מערב צפון ודרום, מזרח ממנו יוצא אור לעולם, מערב ששם אוצרות שלג ואוצרות ברד ומשם קור יוצא לעולם, דרום משם טללי ברכה וגשמי נדבה יוצאין לעולם, צפון ממנו חושך יוצא לעולם,
הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (בראשית ח) עוֹד כָּל יְמֵי הָאָרֶץ זֶרַע וְקָצִיר וְקוֹר וָחוֹם וְקַיִץ וָחוֹרֶף. וּבְאַשְׁלָמוּתֵיהּ לְצַד דָּרוֹם, לְפוּם יִשּׁוּבָא דְאַרְעָא, קָצִיר וְחוֹם וְקַיִץ, וּבְאַשְׁלָמוּתֵיהּ לִסְיָיפֵי צָפוֹן זֶרַע קוֹר וָחוֹרֶף
עי' רמב"ן באגרת הקודש פרק ג'
וידוע כי הקורר החזק לפאת צפון והחום החזק לפאת דרום
אמנם עיין במדרש כונן בהתחלה:
שברא הקדוש ברוך הוא את עולמו בד' רוחות מזרח מערב צפון ודרום, מזרח ממנו יוצא אור לעולם, מערב ששם אוצרות שלג ואוצרות ברד ומשם קור יוצא לעולם, דרום משם טללי ברכה וגשמי נדבה יוצאין לעולם, צפון ממנו חושך יוצא לעולם,
"וְכָל הֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר לֹא נִשְׁאַר זוּלַת דַּלַּת עַם הָאָרֶץ"
-
- שר חמישים ומאתים
- תגובות: 262
- זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אוגוסט 24, 2014 2:19 am
-
- שר האלף
- תגובות: 1502
- זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך יולי 22, 2009 9:52 pm
שפרו מעשיכם האט געשריבן:יש נוהגים ללמוד בימי הספירה מסכת סוטה או שבועות, דף ליום. ווייסט איינער אויב עס שטייט ערגעץ אין פריעדיגע וועגן דעם? וואו טרעפט מען עס די ערשטע?
די מקור קען נישט זיין צו אלט ווייל דאס גאנצע איינטיילן מסכת'ס אין דפים איז ניטאמאל 500 יאר אלט
כ'הא נישט קיין צייט יעצט; רוף מיך צוריק נאכמיטאג
-
- שר חמישים ומאתים
- תגובות: 262
- זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אוגוסט 24, 2014 2:19 am
דריידל האט געשריבן:שפרו מעשיכם האט געשריבן:יש נוהגים ללמוד בימי הספירה מסכת סוטה או שבועות, דף ליום. ווייסט איינער אויב עס שטייט ערגעץ אין פריעדיגע וועגן דעם? וואו טרעפט מען עס די ערשטע?
די מקור קען נישט זיין צו אלט ווייל דאס גאנצע איינטיילן מסכת'ס אין דפים איז ניטאמאל 500 יאר אלט
איך מיין נישט קדמונים/ראשונים, נאר פריעדיגע צדיקים וואס שרייבן/רעדן וועגן דעם
- קנאפער ידען
- שר החסד
- תגובות: 31226
- זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יאנואר 06, 2013 10:06 pm
- לאקאציע: וואו ג-ט ב"ה וויל
אין מנהגי חתם סופר פרק ב' אות כ"א ברענגט ער אז דער חת"ס זי"ע פלעגט צו לערנען מסכת שבועות אין די ימי הספירה.
"אייער צופרידנהייט, מיין הנאה." -מיך אליינס...
נישט אייביג קום איך אן צו אלעס, אויב איינער האלט איך קען בייהילפיג זיין פאר עפעס דא קען מען מיר צושיקן א לינק דערצו אין אימעיל [email protected]
נישט אייביג קום איך אן צו אלעס, אויב איינער האלט איך קען בייהילפיג זיין פאר עפעס דא קען מען מיר צושיקן א לינק דערצו אין אימעיל [email protected]
ווערט געברענגט אין ספר רצון ישראל (מאמרי אייר מאמר ג אות י) בשם הרה"ק ר' אייזיקל זידידטשובער
און אין ליקוטי מהרי"ח (ח"ג דף מג ע"א)
ועי' שו"ת חת"ס אה"ע ח"א סי' ק
"ובכל שנה בלמדי שבועות עם התלמידים הקשיתי קושיא זו"
ועי' בספר בני שלשים (וילקט יוסף אות קפב)
"שמעתי דבר נכון בשם הגה"ק בעל חתם סופר זי"ע שמנהג ישראל ללמוד בימי הספירה מסכת שבועות ובמסכת זו יש מ"ט דפין כמנין ימי העומר ונמצא שדף ל"ד שייך ליום ל"ג לעומר כי המסכתא מתחלת מדף ב' ושם נאמר רבי שמעון אומר מחכו עליה במערבא מאי חוכא וכו' ע"ש וזה החוכא דמחכו במערבא שהיה הילולא דרשב"י בל"ג לעומר".
אזו האט זיך געפירט לכאורה דער קאזניצער מגיד זצ"ל (ספר אנפאה נהירין עמוד י"ד הערה ב').
אזוי האט זיך אויך געפירט הרה"ק מהר"י מהוסיאטין (היחס מטשרנוביל דף פו ע"ב).
הגה"ק מהר"ם א"ש (זכרון יהודה)
מסכת סוטה:
אין ספר מנחת עומר (עניני ל"ג בעומר) ברענגט וועגן לערנען סוטה, עי' מנהג ישראל תורה (ח"ג עמוד שמ"א)
מנהג חב"ד (אוצר מנהגי חב"ד, ספר שערי המועדים)
וכ"נ לפעמים הרה"ק רמ"א פריינד זצוק"ל
און אין ליקוטי מהרי"ח (ח"ג דף מג ע"א)
ועי' שו"ת חת"ס אה"ע ח"א סי' ק
"ובכל שנה בלמדי שבועות עם התלמידים הקשיתי קושיא זו"
ועי' בספר בני שלשים (וילקט יוסף אות קפב)
"שמעתי דבר נכון בשם הגה"ק בעל חתם סופר זי"ע שמנהג ישראל ללמוד בימי הספירה מסכת שבועות ובמסכת זו יש מ"ט דפין כמנין ימי העומר ונמצא שדף ל"ד שייך ליום ל"ג לעומר כי המסכתא מתחלת מדף ב' ושם נאמר רבי שמעון אומר מחכו עליה במערבא מאי חוכא וכו' ע"ש וזה החוכא דמחכו במערבא שהיה הילולא דרשב"י בל"ג לעומר".
אזו האט זיך געפירט לכאורה דער קאזניצער מגיד זצ"ל (ספר אנפאה נהירין עמוד י"ד הערה ב').
אזוי האט זיך אויך געפירט הרה"ק מהר"י מהוסיאטין (היחס מטשרנוביל דף פו ע"ב).
הגה"ק מהר"ם א"ש (זכרון יהודה)
מסכת סוטה:
אין ספר מנחת עומר (עניני ל"ג בעומר) ברענגט וועגן לערנען סוטה, עי' מנהג ישראל תורה (ח"ג עמוד שמ"א)
מנהג חב"ד (אוצר מנהגי חב"ד, ספר שערי המועדים)
וכ"נ לפעמים הרה"ק רמ"א פריינד זצוק"ל
"וְכָל הֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר לֹא נִשְׁאַר זוּלַת דַּלַּת עַם הָאָרֶץ"
ווי איז דער מקור, און וואס איז דער פשט צו טוישן פון א שטאטע ניגון צו א לעבעדיגע ניגון ביי די פיוט לא תבושי פרייטאג צונאכטס?
און אז מען רעדט שוין, פארשטיי איך שוין לאנג נישט געהעריג, וואס איז דער פשט פון זיך אויפשטעלן ביי איין שטיקל פאר בואו בשלום, עס האט א מקור ערגעץ?
און אז מען רעדט שוין, פארשטיי איך שוין לאנג נישט געהעריג, וואס איז דער פשט פון זיך אויפשטעלן ביי איין שטיקל פאר בואו בשלום, עס האט א מקור ערגעץ?
EXCLUSIVE COUPONS ON AMAZON FOR YOU NOW!!!!! http://amzn.to/2tHqNZZ