וואו איז דער מקור?....

הפוך בה דכולה בה

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

אוועטאר
איינס
שר שלשת אלפים
תגובות: 3235
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג סעפטעמבער 26, 2017 9:16 am

תגובהדורך איינס » פרייטאג נובעמבער 15, 2019 12:14 pm

און נאך א שטיקל

את חטאי אני מזכיר כי מעודי אין אני נמנה על אותן שכל סיפור שרואים או שומעים מיד הם מאמינים. והרבה פעמים כשאני נתקל באותם שממהרים להאמין כל סיפור שמישהוא שמע, ואני מקשה עליהם קושיות של טעם על אי מציאות הסיפור וכדו' וכשאין להם תירוץ מספיק, מיד הם אומרים לי שבשו"ת הרשב"א כתוב שמי שמפקפק בדברי נשים זקינות כחולק על התורה וכדומה כעין זה מימרות. ובודאי בשמעו זאת מיד אשתוק האם אהיה כחולק על הרשב"א ומעולם בתת מודע של חשבתי האם אמת כנים הדברים שהרשב"א אמר זאת. אבל מה אעשה עם הראשונים א"א לחלוק והלא גם את דברי הרשב"א אני צריך להאמין מכח דברי הרשב"א. ומאד שמחתי כשמצאתי לאחרונה דיון בזה בקובץ עץ חיים גליון יא עמ שכ"ח וזה דבריו שם

ארשה לעצמי לכתוב הערה אחת קטנה וגדולה הוא אלי, בקובץ ח' (עמ' ש"ע) נזכר בקשר לענין מה שמורגל בפי אמותינו שלא לכרוע על הברכיים ושלא לשרוק בפה, ולא מצא מקור מקומו, ציין הכותב לדברי הרשב"א בתשובה המפורסמת בענין קבלות ושמועות מפי הזקנות שהוא כמפי משה מפי הגבורה.

ומפני שראיתי רבים משתמשים במונח זה, שכביכול אמר הרשב"א שכל מה שמורגל בפי נשים זקנות תורת אמת הוא, והמכחישו ככופר יחשב ח"ו, ובאמת פליאה נשגבה ממני איך יעלה על הדעת שכל סיפור קבלה ומנהג נשים זקנות תורת אמת הוא, וכל דבר היוצא מפיהם הוא כמשה מפי הגבורה. ועל אף גודל החשיבות ורבת המשמעות שיש במנהג שקבלו מפי הזקנות, וכן מצינו בפוסקים שסמכו על מנהג הנשים (עי' שו"ת חוות יאיר סי' רל"ד ועוד), אבל מזה עד שיאמרו שכל מנהג טוב או סיפור נאה שהשמיע פעם סבתא יראת ה' כבר יחשב כיסודות הדת שאין להרהר אחריה, עוד כברת דרך ארוכה. ויתירה מזו האם לא תמצא מנהגים או חששות ועין הרע שקבלו הנשים מהגוים אשר סביבותיהם כידוע, דברים סותרים זו את זו, או סתם דברי הבל ורעות רוח שקבלו הנשים זו מזו, [וכמו שכתבו הפוסקים הרבה פעמים שמנהג אותיות גהנם ואכמ"ל, וראה כעינ"ז בדרכ"מ (יו"ד סי' קט"ז) בשם האבודרהם שמבטל חששות הזקנות בענין התקופות וכתב 'ודבר ניפוח, שיחות הזקנות'], והכל עוד תחת חותמת של אביר הראשונים הרשב"א, אתמהה. על כן עיינתי בגוף תשובת הרשב"א בפנים, והוא בחלק א' סי' ט', ואתן לפני הקוראים תמצית דברי הרשב"א בתשובה שם, ירא הקהל וישפוט אם כנים הדברים שאכן מימרא כזו יוצדק על שם הרשב"א.

והנה הרשב"א נשאל שם לפרש מה שאמרו רבותינו ז"ל כי יש לעולם קצב ושיתא אלפי שנין הוי עלמא, ולפי חכמי הפילוסופים מצד החקירה אין קצב לעולם והארץ הולכת על מנהג אחד תמידי ועולם כמנהגו נוהג, וע"ז השיב הרשב"א ותו"ד כי כל דבר שאינו סותר נבואה וקבלה מפורסמת מדת תורתינו הקדושה אפשר לנקוט כדת הפילוסופים, אבל אם קבלת הנביאים וחכמינו ז"ל סותרת דברי הפילוסופים הולכים אחר הקבלה.

וז"ל הרשב"א 'ודע כי חכם מחכמי תורתנו החסידים כשיראה דברי הפילוסופים וישר בעיניו דרכם, כשהוא מגיע אצל הכתובים המורים בהפכם, פרש אותם בענין שיהיה נאות לחקירה הפילוסופית ומשים ענין המקראות משל, לפי שאין דוחק אותו ענין נבואי או מצוה, אבל כשהוא מגיע אצל הדברים שנתפרסמה אמיתתן באמונה אצל חכמי ישראל, יפרש המקראות כצורתן, ואע"פ שהחכמה הפילוסופית סותרת אותם, כענין תחיית המתים, שיש לפרש כל המקראות בדרך משל, אלא שהכריחם הקבלה המפורסמת באומה, ובמקום הזה יודה שהקבלה תבטל החקירה, לפי שחכמת השם למעלה מחקירתנו, וככה יקרה לנו מן הדין בכל דבר שיש קבלה ביד הזקנים והזקנות מעמנו, ולא נסתור קבלתם רק אחר הקיום שאינו באפשר חלילה, ולמה נסתור קבלתם ואין קבלה פושטת ביד עמנו רק שקבלו אותה דור אחר דור עד משה רבינו ע"ה או עד הנביאים', עכ"ל.

ואתה תחזה שכוונת הרשב"א על קבלה מפורסמת בכל עמנו ודתינו כתחיית המתים וכדומה, שמובאים בדברי חז"ל בקבלה ביד אבותינו 'הזקנים והזקנות' עד משה רבינו ע"ה, ועל זה וכדומה לו, יסודות הדת, שמקובל אצל כל ישראל מפי אבותינו הזקנים והזקנות עד למשה רבינו ע"ה, וכעין מש"כ החינוך בהקדמת ספרו על ענין האמונה בתורת משה ומתן תורה 'וג"כ הסכימה דעת הכל לקבל מפי אבותיהם וזקניהם עדותם במה שמספרים להם שאירע בימיהם או בימי אבות אבותיהם, ואין ספק כי בהיות האבות המעידים רבים ואותם שאירע בימיהם המעשה וראו אותו בעיניהם רבים, יתחזק הדבר בלב הבנים והשומעים, ע"כ כשרצה האלקים לתת תורה לעמו ישראל נתנה להם לעיני שש מאות אלף אנשים גדולים מלבד טף ונשים רבים, להיות כולם עדים נאמנים על הדברים'.

ומכאן תמה אני האיך אפשר להסיק מדברי הרשב"א הללו דחייב להאמין בכל סיפור או מנהג הנשים, הלא כתבם על קבלה אמתית של חז"ל ביסודות הדת, וקורא למי שמפרש הכתובים כדרך משל מפני שאינו עולה בקנה אחד עם דברי הפילוסופים 'חכמי תורתינו החסידים', ונראה שהוטב בעיניו, ובהמשך התשובה שם מתמיה ואומר האם מפני 'שנתאמת אצלנו שהשי"ת יכול לשנות את הטבעים כרצונו נתחייב להאמין כי דברה האתון לבלעם לצורך שעה, ויותר מזה שנאמין שיבראו לעתיד כפים לעצי היער מפני שאמר הכתוב וכל עצי השדה ימחאו כף, זה אינו מן הדעת, שאין דבר מכריחנו על זה, כי באמת הרבה כתובים דברו דרך משל'. ועתה קורא נכבד הגע בעצמך הלא אף רבינו הרשב"א שלחם בעוז נגד חכמי עמנו שנטו אחרי דברי הפילוסופים, עכ"ז נאות לו להשים הכתובים משל מפני שאינו עולה בקנה אחד עם השכל, היעלה על הדעת שיסכים שכל סיפור ומנהג וחשש עיה"ר וכדומה יתחייב להאמינו, בתמיהה ?

ולא אכחד תחת לשוני כי מצינו בכמה אחרונים שכתבו כזה על שם הרשב"א, עי' שו"ת השיב משה (סי' י"ג) שכתב כן לענין קבלת הנשים שאשה מעוברת שמתה אין לקברה בעוד העיבור בבטנה, [אגב אעיר שהלשון שכתב שם ע"ש הרשב"א 'שאין לדחות הקבלה שיש ביד הנשים זקנות מבני עמינו מפני ששים רובא מופתים המראים סותרו, וחוק הישראלי למעלה מהטבע והשכל', לא נמצא בדיוק בדברי הרשב"א שהעתקתי לשונו למעלה, שו"ר שנגע בזה בס' שמירת הגוף והנפש (ר' יוסף יצחק לרנר, ירושלים תשס"ג, מבוא עמ' 89), וצ"ע], ואולי צריך לחלק בין דבר מפורסם ידוע כמנהג כל המקומות, כמו שדיבר שם עי"ש, אבל זאת ברור כי מעולם לא חייב הרשב"א להאמין לכל סיפור ומנהג מפי נשים זקנות, אף שהוא טוב ויפה ונאה, ובודאי שהמכחישו, אף שלא דבר טוב עשה, אינו ככופר בתורת משה ח"ו. ועל כגון דא נאמר וכל המוסיף גורע.

וע"ע בשו"ת באר משה (ירושלימסקי, דף ה' אות ב' ודף קל"ח אות ט' וי"א) שיר מעון (סוף פ' ראה), והדבר צריך תלמוד.

ובסיום דברי אגיד כי לא באתי עד הנה ליתן מום ודופי בקבלת סיפורים ומנהגים שמקובל מדורות הקודמים, שחשיבתן עד מאד כמו שקבלנו מרבותינו מוסדי דור ודור, וכל ספרי הפוסקים מלאים מזה, ודי לנו לציין דברי מרן רשב"י החת"ס שכ' (שו"ת או"ח סי' נ"א) 'רגיל אני לומר כל המפקפק על נימוסים ומנהגנו צריך בדיקה אחריו, כי מי שתורתו אומנתו ויראת ה' חתולתו ובילדי נכרים לא יספיק, לא יתן לחטוא את בשרו', ולא באתי רק להבהיר דברי הרשב"א בזה, וכן מצינו בדברי הפוסקים שטרחו ויגעו בכל דין לידע אם הוא דאורייתא או דרבנן או מנהג, כמו"כ בעניני אמונות ודעות צריכים להבחין מה נכנס בגדר עיקר יסודות הדת ומה לא, וכבר אמר החכם 'האמת אהוב מהכל'.

שלא כדרכם בקובץ שם לא נכתב שם על המאמר אלא בסוגריים השם שמור במערכת ולא ידעתי פשר הדברים (אולי יצא מבטן העורך)
עכ"פ רצוני לדעת מה דעת החברים ע"ז האם כנים הדברים או לא?
אחד היה אברהם - שעבד את ה' רק על ידי שהיה אחד, שחשב בדעתו שהוא רק יחידי בעולם ולא הסתכל כלל על בני העולם.

סאטמארע ווארטזאגער
שר מאה
תגובות: 172
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 04, 2015 3:08 pm

תגובהדורך סאטמארע ווארטזאגער » פרייטאג נובעמבער 15, 2019 12:15 pm

חלב ישראל האט געשריבן:סאו אויב די באבע זאגט עס דארף מען עס יא אנהאלטן אבער ווען די זיידע זאגט עס דארף מען נישט?

לכאורה פשט אין רשב''א איז, א מנהג 'מקובל' פון די נשים 'הזקנות' (וכ''ש אנשים הזקנים, וכוונתו בנשים הוא שעושין כן רק מצד הקבלה ולא נודע הטעם, משא''כ האנשים) דארף מען אנהאלטן ואין לבטלו בשום אופן 'שלא לחינם הוקבעו', (כוונתו, די נשים הזקנות געבן עס סך הכל איבער ווייטער לדורות וואס זיי האבן מקבל געווען פון פריער, נישט אז זיי האבן מחדש געווען עפעס א מנהג בלי טעם).

אבער ווען איינער איז און די גוסטע צו מאכן א שיינע מנהג (אפילו ער איז מסביר מיט א שיינע טעם כפי הבנת שכלו הדל) גייט עס בכלל נישט אריין און די רשב''א, טאמער איינער וויל עס טוהן האב איך נישט קיין שום פראבלעם, אבער ס'איז קיינעם מחייב.
זאג נאר, ווער האטעך געשטעלט פאר ווארטזאגער???

אוועטאר
איינס
שר שלשת אלפים
תגובות: 3235
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג סעפטעמבער 26, 2017 9:16 am

תגובהדורך איינס » פרייטאג נובעמבער 15, 2019 12:17 pm

סאטמארע ווארטזאגער האט געשריבן:אדער, ווייל זיי (ווער איז דאס זיי?...) זאגן אז פיש איז נישט גוט פארן מאגן פון א קינד, ומזה נתפשט המנהג עס נישט צו געבן פאר א קינד ווילאנג ער רעדט. (באמת האב איך געהערט אז ווילאנג מ'קען נישט זאגן די ווארט 'פיש')

כן נראה לי

אויף געהערט אז ביז מזאגט די ווארט פיש
און איך קוק דאס שוין לאנד אן אזוי ווי דו זאגסט אז פשוט פאר קליינע קינדער איז פיש ווער צו פארדייען ביז מווערט אביסל גרעסער בערך ווען מהייבט אן רעדן ומזה נתפשט, ווייל ווען די מאמע האט געוואלט געבן פאר א קינד פיש האט מען איהם געזאגט ״זאג פיש״ צו זעהן אויב ער רעדט שוין
אחד היה אברהם - שעבד את ה' רק על ידי שהיה אחד, שחשב בדעתו שהוא רק יחידי בעולם ולא הסתכל כלל על בני העולם.

אוועטאר
לעכטל
שר חמש מאות
תגובות: 604
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 27, 2019 6:03 pm
לאקאציע: ביד השי"ת

תגובהדורך לעכטל » פרייטאג נובעמבער 15, 2019 12:40 pm

איינס האט געשריבן:
סאטמארע ווארטזאגער האט געשריבן:אדער, ווייל זיי (ווער איז דאס זיי?...) זאגן אז פיש איז נישט גוט פארן מאגן פון א קינד, ומזה נתפשט המנהג עס נישט צו געבן פאר א קינד ווילאנג ער רעדט. (באמת האב איך געהערט אז ווילאנג מ'קען נישט זאגן די ווארט 'פיש')

כן נראה לי

אויף געהערט אז ביז מזאגט די ווארט פיש
און איך קוק דאס שוין לאנד אן אזוי ווי דו זאגסט אז פשוט פאר קליינע קינדער איז פיש ווער צו פארדייען ביז מווערט אביסל גרעסער בערך ווען מהייבט אן רעדן ומזה נתפשט, ווייל ווען די מאמע האט געוואלט געבן פאר א קינד פיש האט מען איהם געזאגט ״זאג פיש״ צו זעהן אויב ער רעדט שוין

לייגט זיך שטארק אויפן שכל!
...Life is so precious
There is no time to leave words unsaid
or kindness undone

אוועטאר
למעלה משבעים
שר תשעת אלפים
תגובות: 9779
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג מארטש 02, 2008 10:17 pm
לאקאציע: ערגעץ פארבלאנדזשעט אויף די גראדע וואסערן

תגובהדורך למעלה משבעים » פרייטאג נובעמבער 15, 2019 1:05 pm

כ'ווייס נישט ווער דער שרייבער זענען, אבער פונעם לשון הרשב"א "בכל דבר" שיש קבלה ביד הזקנים והזקנות מעמנו, און די זעלבע די אויספיר לגבי סותר זיין זייער קבלה, אז מען איז עס נישט סותר "רק אחר הקיום שאינו באיפשר חלילה", זעט מען זייער קלאר אז ער מיינט נישט דווקא דעם משל פון וואס ער רעדט נאר יעדע קבלה.

ישרן
שר חמישים ומאתים
תגובות: 252
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג יולי 07, 2019 12:11 am

תגובהדורך ישרן » פרייטאג נובעמבער 15, 2019 1:41 pm

דער רשב"א האט געמיינט צוזאגן אז אויב מיין באבע האט געהאלטן אז שטעלן באנקעס איז א רפואה גדולה דארף איך יעצט אויך שטעלן באנקעס? די אלע אונגארישע "באבע מעשיות" זענען מפני חשש סכנה אזוי צו זאגן, נישט עפעס וואס האט שייכות מיט אידישקייט, און עס האט נישט קיין פשט נאכצומאכן.
שרייבן אסאך אסאך ווערטער אין אסאך אסאך תגובות מיט א לאנגע לאנגע חתימה מאכט נאכנישט א מענטש וויסן וואס ער רעדט.

אוועטאר
למעלה משבעים
שר תשעת אלפים
תגובות: 9779
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג מארטש 02, 2008 10:17 pm
לאקאציע: ערגעץ פארבלאנדזשעט אויף די גראדע וואסערן

תגובהדורך למעלה משבעים » פרייטאג נובעמבער 15, 2019 1:43 pm

ישרן האט געשריבן:דער רשב"א האט געמיינט צוזאגן אז אויב מיין באבע האט געהאלטן אז שטעלן באנקעס איז א רפואה גדולה דארף איך יעצט אויך שטעלן באנקעס? די אלע אונגארישע "באבע מעשיות" זענען מפני חשש סכנה אזוי צו זאגן, נישט עפעס וואס האט שייכות מיט אידישקייט, און עס האט נישט קיין פשט נאכצומאכן.

זיי האבן "בקבלה" אז מען "זאל" אזוי טון?

ישרן
שר חמישים ומאתים
תגובות: 252
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג יולי 07, 2019 12:11 am

תגובהדורך ישרן » פרייטאג נובעמבער 15, 2019 1:46 pm

למעלה משבעים האט געשריבן:
ישרן האט געשריבן:דער רשב"א האט געמיינט צוזאגן אז אויב מיין באבע האט געהאלטן אז שטעלן באנקעס איז א רפואה גדולה דארף איך יעצט אויך שטעלן באנקעס? די אלע אונגארישע "באבע מעשיות" זענען מפני חשש סכנה אזוי צו זאגן, נישט עפעס וואס האט שייכות מיט אידישקייט, און עס האט נישט קיין פשט נאכצומאכן.

זיי האבן "בקבלה" אז מען "זאל" אזוי טון?

יא!!!! אזוי האט מין געטוהן אלע דורות!!!
עס איז די זעלבע סייענטיפישע שטודיע ווי אויב קינדער קוקן אין שפיגל פאר זיי האבן ציין קען עס זיי שאטן.
שרייבן אסאך אסאך ווערטער אין אסאך אסאך תגובות מיט א לאנגע לאנגע חתימה מאכט נאכנישט א מענטש וויסן וואס ער רעדט.

אוועטאר
אהרן הלוי
שר חמש מאות
תגובות: 881
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג פאברואר 18, 2018 1:42 pm

תגובהדורך אהרן הלוי » פרייטאג נובעמבער 15, 2019 2:01 pm

קנאפער ידען האט געשריבן:
נערוועזער חכם האט געשריבן:קומט נישט פיקטליך אריין דא אבער נישט געטראפן ווי עס צו פרעגן
ווי קען איך באקומען וועכנטליך די גליון פון הרב אברהם גנחובסקי זצ"ל
מקען עס דא לייגן אדער אין אישי
תודה למפרע!

(קומט מסתם אין דער גליונות לשבת ויום טוב - לינקס אשכול.)

פנינים משולחן רבינו הגר"א גניחובסקי? איך זע עס דא https://toratyosef.co.il/alonim/%D7%A4% ... %A7%D7%99/ און דער אימעיל אדרעס דערינען (איך ווייס אבער נישט אויב זיי שיקן עס) איז L5703949@gmail.com.

זיי שיקן עס טאקע
אשרי מי שלא חטא ומי שחטא ישוב וימחול לו (קרעדיט: בעלי תשובה, חסידים ואנשי מעשה)

אוועטאר
היימישער הייקער
שר חמש מאות
תגובות: 975
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג ינואר 08, 2019 5:07 pm

תגובהדורך היימישער הייקער » דינסטאג נובעמבער 19, 2019 10:46 am

ווי איז די מקור פון די ווערטער בשם ה' אלוקי ישראל, ממיני מיכאל וכו' וואס מען זאגט ביי ק"ש שעל המטה? איך האב עס נישט געקענט געפונען.

און אז מען רעדט שוין, ווער איז דער מסדר פון די גאנצע סר פון קר"ש שעל המטה. איך פארשטיי אז אסאך פון די פסוקים וכו' ווערן געברענגט און פארשידענע ספרים, אבער ווער איז דער ענדגילטיגער אויסשטעלער פון אינזער נוסח?

אוועטאר
Yang2020
שר האלף
תגובות: 1394
זיך איינגעשריבען אום: מוצ"ש יולי 06, 2019 9:35 pm
פארבינד זיך:

תגובהדורך Yang2020 » דינסטאג נובעמבער 19, 2019 11:11 am

אין ספר שכב כארי טוט ער דורך גאנץ קרי"ש שעה"מ. דא הייבט ער אן איבער בשם השם.
בשם השם.png
בשם השם.png (69.31 KiB) געזעהן 1073 מאל


ווי איך פארשטיי איז נישט געווען איין ענדגילטיגע מסדר פונעם נוסח, נאר ווי אנדערע נוסחאות איז עס צוביסלעך צאמגעשטעלט געווארן במשך הדורות ומנהגי הראשונים.
All you need is self-driving cars to destabilize society. -- Andrew Yang


Democracy Dollars - Ranked Choice - Fun Taxes
Freedom Dividend - Prosperity Grants - Help Movers
Marriage & Financial Counseling
Smartphones Harm

131+

אוועטאר
היימישער הייקער
שר חמש מאות
תגובות: 975
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג ינואר 08, 2019 5:07 pm

תגובהדורך היימישער הייקער » פרייטאג נובעמבער 22, 2019 10:36 am

Yang2020 האט געשריבן:אין ספר שכב כארי טוט ער דורך גאנץ קרי"ש שעה"מ. דא הייבט ער אן איבער בשם השם.
בשם השם.png


ווי איך פארשטיי איז נישט געווען איין ענדגילטיגע מסדר פונעם נוסח, נאר ווי אנדערע נוסחאות איז עס צוביסלעך צאמגעשטעלט געווארן במשך הדורות ומנהגי הראשונים.


יש"כ. וואס איז דער ספר שכב כארי? עס קוקט אויס אינטערסאנט.

אוועטאר
Yang2020
שר האלף
תגובות: 1394
זיך איינגעשריבען אום: מוצ"ש יולי 06, 2019 9:35 pm
פארבינד זיך:

תגובהדורך Yang2020 » מוצ"ש נובעמבער 23, 2019 7:34 pm

היימישער הייקער האט געשריבן:יש"כ. וואס איז דער ספר שכב כארי? עס קוקט אויס אינטערסאנט.


דף השער
PRINTpage.PDF
(52.12 KiB) דאונלאודעד 26 מאל
All you need is self-driving cars to destabilize society. -- Andrew Yang


Democracy Dollars - Ranked Choice - Fun Taxes
Freedom Dividend - Prosperity Grants - Help Movers
Marriage & Financial Counseling
Smartphones Harm

131+

אוועטאר
ספרים שטוב
שר מאה
תגובות: 176
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוקטובער 01, 2019 10:16 pm

תגובהדורך ספרים שטוב » מאנטאג נובעמבער 25, 2019 1:42 pm

ווי איז דער מקור פון דעם וואס ווערט געברענגט אין ספרים הקדושים, אז ווען א מענטש גייט אוועק פון דער וועלט זאגט מען די תפילה "יתגדל ויתקדש שמיה רבא", דער געדאנק איז אז יעדער מענטש האט זיין חלק אין וויפיל ער לייגט אריין אז ס'זאל נתגדל ונתקדש ווערן שמו של הקב"ה בעולם, אז ס'פעלט א מענטש דארף מען דאס משלים זיין, בעטן די תפילה אז "יתגדל ויתקדש שמיה רבא", אז דאס זאל משלים זיין דאס וואס עס פעלט, אז ער זאל ווייטער ווערן אויפן גרויסן אופן די התגלות כבוד שמים עלינו, און כל שכן פון אזא חשוב'ן ערליכן איד.

אויב איינער ווייסט דעער מקור, ביטע אנצייכענען.
אויב קען איך נישט האבן א "ספרים שטוב" אינעם מציאות, זאל איך עס כאטשיג האבן אין מיין ניק אויף אייוועלט.

אוועטאר
יגעתי ומצאתי
שר האלף
תגובות: 1484
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג ינואר 31, 2011 5:02 pm

תגובהדורך יגעתי ומצאתי » דינסטאג נובעמבער 26, 2019 4:33 pm

וואו איז די מקור, אז די צוויי גמרות, בבלי און ירושלמי, זענען קעגן די צוויי אותיות ה' פון שם הוי"ה?

אוועטאר
אדער יא
שר האלפיים
תגובות: 2802
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג ינואר 11, 2018 11:00 am

תגובהדורך אדער יא » מיטוואך נובעמבער 27, 2019 11:06 pm

נו ענטפער...

אוועטאר
נשמה
שר חמשת אלפים
תגובות: 5210
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג מאי 03, 2009 8:12 pm
לאקאציע: אינעם קערפער ביז די הונדערט און צוואנציג געזונטערהייט

תגובהדורך נשמה » מאנטאג דעצמבער 02, 2019 9:01 pm

אין "מאמענט" ברענגן זיי פון א גרויסער פארשער וואס איינע פון זיינע פארש ארבעט איז די ענין פון מנהגים אז די גאנצע ענין פון צינדן ליכט לעילוי נשמת א נפטר, ווייל אמאל האט מען גענוצט די ליכט צו באלייכטן דאס ביהמ"ד צום לערנען און צום דאווענען, און אז מ'האט עס מנדב געווען לע"נ, איז דאס געווען די עלי'. מ'האט שוין גערעדט פון דעם דא, אבער יעצט וויל איך פרעגן צו איינער ווייסט צו בעלי מקובלים צינדן ליכט, אדער צדיקים, צו ווייסט איינער צו די רבי זצ"ל האט געצינדן ליכט אזוי ווי מיר צינדן, אזא לעכטעלע אין א ווינקעל? אז ס'איז א טובה פאר די נשמה?
אין אני מסכים בשום פנים ואופן לשום דבר, ולשום דברי ציונות, וואס ווערט דא געזאגט דורך סיי וועמען אדער דורך מיר אליין, פארקערט ווי ס'שטייט אין דעם סאטמאר רבינ'ס ספרים.

יודל קליין
שר חמש מאות
תגובות: 749
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג דעצמבער 07, 2014 11:10 pm

תגובהדורך יודל קליין » מאנטאג דעצמבער 02, 2019 9:52 pm

מיר האבן דאך דא א ״נשמה״ אליין קען מען איהם דאך פרעגן צו ער האט א טובה פון א לעכטל
זה הקטן גדול יהי'

מחשב
שר האלף
תגובות: 1431
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יולי 17, 2018 3:57 pm

תגובהדורך מחשב » מאנטאג דעצמבער 02, 2019 10:06 pm

שמעתי פעם שיש ע"ז מקור מרבינו בחיי, אי"ה כשיהיה לי פנאי אחפש.
הוי מחשב...

zugurnish
שר האלף
תגובות: 1044
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 17, 2011 8:31 am

תגובהדורך zugurnish » דינסטאג דעצמבער 03, 2019 8:10 am

מחשב האט געשריבן:שמעתי פעם שיש ע"ז מקור מרבינו בחיי, אי"ה כשיהיה לי פנאי אחפש.

נשמה האט געברענגט א לינק צו די מקור פון רבינו בחיי

כתב רבינו בחיי ( שמות, כ " ה, ל " א): "וידוע כי הנשמה נהנית בהדלקת הנרות,והיא מתהלכת בעדוני ההוד והשמחה ומתפשטת ומתרחבת מתוך הנאת האורה,מפני שהיא חתיכת אור חצובה באור השכל,ומן הטעם הזה נמשכת אחר האור שהוא מינה,אע"פ שהוא אור גופני והנשמה אור רוחני זך ופשוט,ועל כן המשילה שלמה ע"ה לנר,הוא שאמר ( משלי, כ ', כ " ז) : ' נר ה'נשמת אדם".

zugurnish
שר האלף
תגובות: 1044
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 17, 2011 8:31 am

תגובהדורך zugurnish » דינסטאג דעצמבער 03, 2019 8:12 am

http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... 79&hilite=

זע דעם לינק און דער בלאט נאך דעם.

אוועטאר
לאנדאן שטופער
שר חמישים ומאתים
תגובות: 336
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג יולי 06, 2014 3:01 pm

תגובהדורך לאנדאן שטופער » דינסטאג דעצמבער 03, 2019 8:20 am

דא האסטו א גאנצע שיעור פון הרה"ג ר' שלום שרגא פאפלאנאש שליט"א
https://drive.google.com/open?id=1PH8VZ ... K9NopI1tOW
שוין גארנישט קיין שטופער...
קרעדיט: משהזוךמיר

אוועטאר
נשמה
שר חמשת אלפים
תגובות: 5210
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג מאי 03, 2009 8:12 pm
לאקאציע: אינעם קערפער ביז די הונדערט און צוואנציג געזונטערהייט

תגובהדורך נשמה » דינסטאג דעצמבער 03, 2019 2:23 pm

zugurnish האט געשריבן:http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20829&st=&pgnum=379&hilite=

זע דעם לינק און דער בלאט נאך דעם.

ער זאגט דארט אז די נשמה האט הנאה פון די ליכטיגקייט וואס ווערט געצינדן לעילוי נשמתו, און מ'דארף עס ארויסזאגן מיט'ן מויל, און מיט דעם וואס מ'זאגט ארויס מיט'ן מויל "איך צינד דעם ליכט לעילוי נשמתו פלוני בן פלוני, האט די נפש בעולם העליון הנאה.

ר' פאפלאנאש נ"י ברענגט אז די גאנצע זאך פארוואס א לעילוי נשמת העלפט איז ווייל ס'איז כאילו דער נפטר זאל עס האבן געטון בחייו. און וואס וועט מיינען דאס וואס ס'שטייט אין ספר המידות בִּזְכוּת נֵר תָּמִיד הַדּוֹלְקִים בְּשֶׁמֶן זַיִת, נִצּוֹלִין מִגְּזֵרַת שְׁמָד. דאס מיינט אויך צו באלייכטן אין ביהמ"ד? אדער אפשר קען מען זאגן אז דאס אליין אז מ'צינד א ליכט ווייזט פאר די מענטש די זכרון פון די ליכטיגקייט פון די נשמה פונעם צדיק, און אז מ'דערמאנט זיך פון די ליכטיגקייט פון די נשמה איז דאס פועל לטובה אויף די מעשים פונעם מענטש וואס צינד אן די ליכט און דאס אליין איז א טובה פאר די נשמה. ווייל יעדע זאך וואס מ'טוט איז כאילו די נשמה טוט עס. דהיינו, ווייל ס'איז געווען אזא און אזא נשמה אויף דער וועלט, וועגן דעם טו איך פארבעסערן מיינע מעשים. שוין. והשם הטוב יעזור.
אין אני מסכים בשום פנים ואופן לשום דבר, ולשום דברי ציונות, וואס ווערט דא געזאגט דורך סיי וועמען אדער דורך מיר אליין, פארקערט ווי ס'שטייט אין דעם סאטמאר רבינ'ס ספרים.

zugurnish
שר האלף
תגובות: 1044
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 17, 2011 8:31 am

תגובהדורך zugurnish » דינסטאג דעצמבער 03, 2019 4:52 pm

איך ווייס ניט וואס דער מנהג אין אנדערע קהילות איז,
- איך האב געזען ווי מען האט אין בתי כנסיות ליכט וואס יעדער קען צינדען לעילו נשמת איינער.

ביי חב"ד טוט מען דאס ניט, אבער ביי חב"ד צינט דער אבל 5 ליכט ווען ער גייט צום עמוד כנגד די 5 דרגות אין נשמה (נפש רוח נשמה חי יחידה)
חוץ פון א גרויסער נר נשמה וואס ברענט א גאנץ וואך - און אזוי האט דער רבי זי"ע געטאן

און אזוי האט מען געטאהן גאנץ יאר אבלות ביים רבי ריי"צ און ביים רבי זי"ע.

און יארצייט ליכט פאר יארצייט.

טוב ויפה
שר מאה
תגובות: 146
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג ינואר 15, 2018 7:09 pm

תגובהדורך טוב ויפה » זונטאג דעצמבער 08, 2019 6:22 am

שוין געפרעגט אמאל אפשר איז צוגעקומען נייע חכמים.
וואו איז די מקור צו רופן א תלמוד תורה "חדר"?
נישט קיין סברות ביטע. נאר מקורות.


צוריק צו “ידיעות התורה”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 9 געסט