די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד
קאטשקע אויפן וואסער האט געשריבן:כ'האב יארן צוריק געהערט פון פשעווארסקער חסידים, בשם הרה"ק ר' יאנקעלע זצ"ל, א מעשה נורא פונעם מהר"ל מפראג מיטן קעניג פון בוהעמיע (עיר הבירה פראג), ווי ער האט אראפגעברענגט אותו האיש מיט די צואה רותחת וכו'.
איז די מעשה געדרוקט ערגעץ?
נו גוט נו שוין האט געשריבן:קאטשקע אויפן וואסער האט געשריבן:כ'האב יארן צוריק געהערט פון פשעווארסקער חסידים, בשם הרה"ק ר' יאנקעלע זצ"ל, א מעשה נורא פונעם מהר"ל מפראג מיטן קעניג פון בוהעמיע (עיר הבירה פראג), ווי ער האט אראפגעברענגט אותו האיש מיט די צואה רותחת וכו'.
איז די מעשה געדרוקט ערגעץ?
ספר זכות אבות דף קו'
אוהב ספרים האט געשריבן:[align=justify]ולהבין למה קרא לאלקיהם 'עצבים'. צריך לדעת, שהעבודה זרה שהיו עושים בימים ההם, בטורח גדול עושים אותם, לפי שהיו צריכים לכוין השעה והרגע להתך המתכת, וכן כל אבר ואבר היה צריך שעה מיוחדת כדי להמשיך על הצורה כח הכוכב או המחבל ההוא. ולפעמים כשהצורה היתה כמעט נשלמת, בפועל אחרון היו טועים מרגע לרגע, וכל הפעולה היתה בטלה, והיו צריכים להתחילה מחדש. ולכן קורא להם 'עצבים', שהוא לשון 'עצבות', וכשהפועל היה יוצא בחפץ הפועל, עם היותו מכסף וזהב, היה מדבר, וכשהיו שואלין לו איזה דבר, היה משיב להם במשלים וחידות שלא היו מבינים כוונתו כמעט עד לאחר המאורע, וכן כתב הרמב"ן (*)[/align]
איינער קען אזא רמב"ן אדער א צווייטער ראשון או קדמון?
אוהב ספרים האט געשריבן:[align=justify]ולהבין למה קרא לאלקיהם 'עצבים'. צריך לדעת, שהעבודה זרה שהיו עושים בימים ההם, בטורח גדול עושים אותם, לפי שהיו צריכים לכוין השעה והרגע להתך המתכת, וכן כל אבר ואבר היה צריך שעה מיוחדת כדי להמשיך על הצורה כח הכוכב או המחבל ההוא. ולפעמים כשהצורה היתה כמעט נשלמת, בפועל אחרון היו טועים מרגע לרגע, וכל הפעולה היתה בטלה, והיו צריכים להתחילה מחדש. ולכן קורא להם 'עצבים', שהוא לשון 'עצבות', וכשהפועל היה יוצא בחפץ הפועל, עם היותו מכסף וזהב, היה מדבר, וכשהיו שואלין לו איזה דבר, היה משיב להם במשלים וחידות שלא היו מבינים כוונתו כמעט עד לאחר המאורע, וכן כתב הרמב"ן (*)[/align]
איינער קען אזא רמב"ן אדער א צווייטער ראשון או קדמון?
דריידל האט געשריבן:לעצטענס איז איינגעפירט אז מ'זינגט ווארימע נגונים ביי קברי צדיקים. האט דאס א מקור?
שפע רב האט געשריבן:דריידל האט געשריבן:לעצטענס איז איינגעפירט אז מ'זינגט ווארימע נגונים ביי קברי צדיקים. האט דאס א מקור?
הרב מ'לימנוב סיפר לאחרונה שצדיק אחד אמר לו דרבו הבעל דברי יואל זי"ע צוה לשורר אצל ציון של הרה"ק ר"ר הערש זי"ע די ניגון וואס דע ר"ר הערש האט "קאמפאזעט?"
חמרא טבא האט געשריבן:שפע רב האט געשריבן:דריידל האט געשריבן:לעצטענס איז איינגעפירט אז מ'זינגט ווארימע נגונים ביי קברי צדיקים. האט דאס א מקור?
הרב מ'לימנוב סיפר לאחרונה שצדיק אחד אמר לו דרבו הבעל דברי יואל זי"ע צוה לשורר אצל ציון של הרה"ק ר"ר הערש זי"ע די ניגון וואס דע ר"ר הערש האט "קאמפאזעט?"
ר״ר הערש קאמפויזט?!? שעמען זאל ער זיך!!!
אגב צו ווייסט איינער וויזוי ערז א תלמיד פון סאטמאר רב?
חמרא טבא האט געשריבן:שפע רב האט געשריבן:דריידל האט געשריבן:לעצטענס איז איינגעפירט אז מ'זינגט ווארימע נגונים ביי קברי צדיקים. האט דאס א מקור?
הרב מ'לימנוב סיפר לאחרונה שצדיק אחד אמר לו דרבו הבעל דברי יואל זי"ע צוה לשורר אצל ציון של הרה"ק ר"ר הערש זי"ע די ניגון וואס דע ר"ר הערש האט "קאמפאזעט?"
ר״ר הערש קאמפויזט?!? שעמען זאל ער זיך!!!
אגב צו ווייסט איינער וויזוי ערז א תלמיד פון סאטמאר רב?
קלאָצקאָפּ האט געשריבן:חמרא טבא האט געשריבן:שפע רב האט געשריבן:דריידל האט געשריבן:לעצטענס איז איינגעפירט אז מ'זינגט ווארימע נגונים ביי קברי צדיקים. האט דאס א מקור?
הרב מ'לימנוב סיפר לאחרונה שצדיק אחד אמר לו דרבו הבעל דברי יואל זי"ע צוה לשורר אצל ציון של הרה"ק ר"ר הערש זי"ע די ניגון וואס דע ר"ר הערש האט "קאמפאזעט?"
ר״ר הערש קאמפויזט?!? שעמען זאל ער זיך!!!
אגב צו ווייסט איינער וויזוי ערז א תלמיד פון סאטמאר רב?
לכאו' כוונתו על רבו של הצדיק. (נישט אז יעצט האט עס עפעס א גרונד...)
שפע רב האט געשריבן:דריידל האט געשריבן:לעצטענס איז איינגעפירט אז מ'זינגט ווארימע נגונים ביי קברי צדיקים. האט דאס א מקור?
הרב מ'לימנוב סיפר לאחרונה שצדיק אחד אמר לו דרבו הבעל דברי יואל זי"ע צוה לשורר אצל ציון של הרה"ק ר"ר הערש זי"ע די ניגון וואס דע ר"ר הערש האט "קאמפאזעט?"
שפיגליצקי האט געשריבן:ישלהוסיף האט געשריבן:איינס האט געשריבן:ישלהוסיף האט געשריבן:ווי אין זוה"ק שטייט אז ווען א קינד איז מחדש חידושי תורה לע"נ אביו ואמו איז מעטרין אותן בגן עדן?
וועלעכע ספר איז דאס?
זוה"ק איבערגעטיישט אויף לשה"ק?
ס'דא אן אריכות פון א מעשה אין זוהר הק', איך געדענק אודאי נישט וואו, איבער ר' עקיבא וואס האט געלערנט תורה מיט א זון פון א גרויסער רשע וואס דער זון איז געווען א רשע כמותו, ר' עקיבא האט אים אויפגעהויבן שטאפלווייז.
ווען ער האט אנגעהויבן צו זאגן עברי איז דער פאטער געקומען צו ר' עקיבא און געזאגט אז פון ווען דאס קינד זאגט עברי האט מען אים אויפגעהערט פייניגן, ווען ער האט אנגעהויבן צו זאגן קדיש האט מען אים ארויס גענומען פון גיהנם אינגאנצן, ווען ער האט אנגעהויבן צו מחדש זיין חידושים האט מען אים אריין געטראגן אין גן עדן, און יעדעס מאל זיין זון איז מחדש א חידוש, קישט מען יעדעס ווארט וואס קומט ארויס פון זיין מויל, מ'באקרוינט דאס וגו'.
גבר ישראל האט געשריבן:אוהב ספרים האט געשריבן:[align=justify]ולהבין למה קרא לאלקיהם 'עצבים'. צריך לדעת, שהעבודה זרה שהיו עושים בימים ההם, בטורח גדול עושים אותם, לפי שהיו צריכים לכוין השעה והרגע להתך המתכת, וכן כל אבר ואבר היה צריך שעה מיוחדת כדי להמשיך על הצורה כח הכוכב או המחבל ההוא. ולפעמים כשהצורה היתה כמעט נשלמת, בפועל אחרון היו טועים מרגע לרגע, וכל הפעולה היתה בטלה, והיו צריכים להתחילה מחדש. ולכן קורא להם 'עצבים', שהוא לשון 'עצבות', וכשהפועל היה יוצא בחפץ הפועל, עם היותו מכסף וזהב, היה מדבר, וכשהיו שואלין לו איזה דבר, היה משיב להם במשלים וחידות שלא היו מבינים כוונתו כמעט עד לאחר המאורע, וכן כתב הרמב"ן (*)[/align]
איינער קען אזא רמב"ן אדער א צווייטער ראשון או קדמון?
קוק דא?
איז דאס אייערע שריפט אויך?
