וואו איז דער מקור?....

הפוך בה דכולה בה

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

נחמן נתן
שר שלשת אלפים
תגובות: 3921
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג יולי 13, 2008 7:11 pm
לאקאציע: צווישן סקרענטאן און סיראקיוז

תגובהדורך נחמן נתן » מאנטאג מארטש 19, 2018 10:48 am

במחילת כבודכם:
dovidal האט געשריבן:הוא עת רצון גדול
המנחת אלעזר באחד מספריו מביא זה בשם התנא רבי ישמעאל כה"ג
מי יודע באיזה ספר ? ואפשר יש עוד מקור

לפי מיטב הבירורים ברענגט דאס נישט דער מנחת אלעזר באחד מספריו.

dovidal האט געשריבן:גם שמעתי שהגור'ער רבי זצ"ל צוה לאנשים הצריכים ישועה לבקש רחמים בעת פתיחת הארון בשבת זו.

וועלכע גערער רבי?

dovidal האט געשריבן:עס שטייט אין נר ישראל ליקוטי רב האי גאון להמגיד מקאזשניץ זי"ע

ער רעדט עפעס אנדערש אינגאנצן. ער רעדט דארט וועגן חנוכה-שבת-ראש חודש טבת, דער קשר פון די דריי. (זעהט בייגעלייגט).

הדרא קושיא לדוכתיה: איז פארהאן עפעס א מקור איבער די 'עת רצון' ווען מ'נעמט ארויס דריי ספרי תורה?
צוגעלייגטע
Ner Yisroel.JPG
Ner Yisroel.JPG (96.14 KiB) געזעהן 798 מאל
לחיים ולברכה!

אוהב ספרים
שר האלף
תגובות: 1860
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג נובעמבער 17, 2011 8:17 pm

תגובהדורך אוהב ספרים » מאנטאג מארטש 19, 2018 10:51 am

האדמו"ר מגור בעל פני מנחם מביא כמה פעמים בתורותיו, בכל פעם שהוציאו ג' ס"ת, אבל כמדומני שמביא לבד.

האמרי פנחס זה מקור די טוב.

נחמן נתן
שר שלשת אלפים
תגובות: 3921
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג יולי 13, 2008 7:11 pm
לאקאציע: צווישן סקרענטאן און סיראקיוז

תגובהדורך נחמן נתן » מאנטאג מארטש 19, 2018 11:14 am

ריכטיג.

אין פני מנחם ווערט מערערע מאל דערמאנט דאס ענין, אבער עפ"י רוב נוצט ער דאס אויס על דרכי העבודה, אויסצונוצן דעם הזדמנות. ער ברענגט דאס לשון הזוהר אז בשעת פתיחת הארון איז א עת רצון, און לייגט צו: בפרט ווען ס'איז א פתיחת הארון אויף דריי ס"ת.

אט האב איך געטראפן דארט וואו ער רעדט דאס לשון 'נפתחים שערים למעלה' (אין פרשת מקץ):
צוגעלייגטע
Ger.JPG
Ger.JPG (43.86 KiB) געזעהן 788 מאל
לחיים ולברכה!

אוהב ספרים
שר האלף
תגובות: 1860
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג נובעמבער 17, 2011 8:17 pm

תגובהדורך אוהב ספרים » מאנטאג מארטש 19, 2018 11:20 am

עס איז דא 6 7 תורות אויף דעם ענין, פני מנחם פרשת וישב מקץ, און פני שבת איז מלוקט מפי השמועה נאך כמה פעמים, על פי רוב דערמאנט ער איז שבת חנוכה, איינמאל דערמאנט אז דאס יאר איז עס דא 2 מאל שבת חנוכה און שבת החודש.

אוועטאר
פריטלעך
שר מאה
תגובות: 152
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג ינואר 04, 2018 3:00 pm

תגובהדורך פריטלעך » מאנטאג מארטש 19, 2018 12:03 pm

איז דא א מקור אויף די ענין וואס מ'שרייבט אריין די קינדערס געבורט אינפארמאציע אין א ספר? אויב יא, מאכט א נ"מ אין וועלכע ספר מ'שרייבט?
(כ'גלייב אז סיז שוין גאנץ מעגליך אויסגעשמועסט געווארן דא אמאל. ביטע צואווייזן אויב יא.)

דריידל
שר האלף
תגובות: 1994
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יולי 07, 2015 2:13 pm

תגובהדורך דריידל » מאנטאג מארטש 19, 2018 1:39 pm

פריטלעך האט געשריבן:איז דא א מקור אויף די ענין וואס מ'שרייבט אריין די קינדערס געבורט אינפארמאציע אין א ספר? אויב יא, מאכט א נ"מ אין וועלכע ספר מ'שרייבט?
(כ'גלייב אז סיז שוין גאנץ מעגליך אויסגעשמועסט געווארן דא אמאל. ביטע צואווייזן אויב יא.)

די ח"ס האט געשריבן זיין אייגן געבורטסטאג אין די הגהות אויף פרי חדש

אוועטאר
פייערמאן
שר חמש מאות
תגובות: 721
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג יוני 05, 2016 10:57 pm

תגובהדורך פייערמאן » מאנטאג מארטש 19, 2018 3:19 pm

פריטלעך האט געשריבן:איז דא א מקור אויף די ענין וואס מ'שרייבט אריין די קינדערס געבורט אינפארמאציע אין א ספר? אויב יא, מאכט א נ"מ אין וועלכע ספר מ'שרייבט?
(כ'גלייב אז סיז שוין גאנץ מעגליך אויסגעשמועסט געווארן דא אמאל. ביטע צואווייזן אויב יא.)

עפעס
http://www.ivelt.com/forum/viewtopic.ph ... 8#p1287028

אוועטאר
פריטלעך
שר מאה
תגובות: 152
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג ינואר 04, 2018 3:00 pm

תגובהדורך פריטלעך » מאנטאג מארטש 19, 2018 3:31 pm

פייערמאן האט געשריבן:
פריטלעך האט געשריבן:איז דא א מקור אויף די ענין וואס מ'שרייבט אריין די קינדערס געבורט אינפארמאציע אין א ספר? אויב יא, מאכט א נ"מ אין וועלכע ספר מ'שרייבט?
(כ'גלייב אז סיז שוין גאנץ מעגליך אויסגעשמועסט געווארן דא אמאל. ביטע צואווייזן אויב יא.)

עפעס
viewtopic.php?p=1287028#p1287028

ייש"כ.
איינער מיט נאך עפעס?

אוועטאר
המחפש
שר מאה
תגובות: 161
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג ינואר 19, 2016 5:40 pm
פארבינד זיך:

תגובהדורך המחפש » מאנטאג מארטש 19, 2018 4:32 pm

פריטלעך האט געשריבן:
פייערמאן האט געשריבן:
פריטלעך האט געשריבן:איז דא א מקור אויף די ענין וואס מ'שרייבט אריין די קינדערס געבורט אינפארמאציע אין א ספר? אויב יא, מאכט א נ"מ אין וועלכע ספר מ'שרייבט?
(כ'גלייב אז סיז שוין גאנץ מעגליך אויסגעשמועסט געווארן דא אמאל. ביטע צואווייזן אויב יא.)

עפעס
viewtopic.php?p=1287028#p1287028

ייש"כ.
איינער מיט נאך עפעס?


אויב זוכט מען עטליכע צדיקים וואס פלעגן אזוי טוהן, קענען מיר אי"ה אנצייכענען.
מכון לכל עניני ליקוטים ומראי מקומות hamchapes@gmail.com

אוועטאר
קלאָצקאָפּ
שר חמש מאות
תגובות: 952
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יולי 25, 2017 9:24 pm

תגובהדורך קלאָצקאָפּ » מאנטאג מארטש 19, 2018 5:32 pm

וואו איז דער מקור אז מ'זאל אראפגיסן פונעם גלעזל וואסער פאר'ן טרינקען.

רוח נכאה
שר מאה
תגובות: 109
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג דעצמבער 21, 2017 8:35 pm

תגובהדורך רוח נכאה » מאנטאג מארטש 19, 2018 7:27 pm

כתבי אריז"ל

רוח נכאה
שר מאה
תגובות: 109
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג דעצמבער 21, 2017 8:35 pm

תגובהדורך רוח נכאה » מאנטאג מארטש 19, 2018 7:28 pm

ספר חסד לאברהם - מעין ה - נהר כד
ודע שאין לך מעין או בור מקוה מים ונהר שאין שם כמה וכמה מגולגלין לאין קץ ומספר, ולכן אין ראוי לאדם להניח פיו על הסילון לשתות רק בידיו כי יוכל א' מהם להתגלגל בו כנודע, ואז מתעבר בו נשמת הרשע ההוא, כי לפעמים ע"י איזה חטא בא לאדם איזה מקרה רע ואז מתעבר בו נשמת הרשע ומסייעו להחטיאו, וז"ס אותו מעשה דההוא רוחא דהוה בההוא מעיינא, ולכן ראוי לאדם להזהר מאד בברכתו כששותה מים מן המעין והלואי שיוכל להנצל, וגם זה נוהג בבעלי חיים, ולכן האדם ע"י אכילתו ושתייתו כמה מינים מגולגלים מתגלגלים בו בכל עת, ומי שהוא ת"ח ומכוון אכילתו בכוונה יכול להעלות ולתקן אותם המגולגלים, ובהיפך מי שאין מכוון שניזוק מהם ומחטיאים אותו חטא גדול. ודע כי המים אחר שהביאו אותו מן המעין לבית אין שום חשש כלל, ועכ"ז טוב לשפוך מעט מים קודם ששתה אפילו בבי

רוח נכאה
שר מאה
תגובות: 109
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג דעצמבער 21, 2017 8:35 pm

תגובהדורך רוח נכאה » מאנטאג מארטש 19, 2018 7:30 pm

בספר שיח חיים להרה"ק רבי אליעזר חיים מיאמפאלי הביא השמות של ילדיו שרשם בתוך ספר הזוהר שלו

רוח נכאה
שר מאה
תגובות: 109
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג דעצמבער 21, 2017 8:35 pm

תגובהדורך רוח נכאה » מאנטאג מארטש 19, 2018 7:32 pm

ספר עמק המלך - שער טז - פרק מה
ודע כי כבר ביארנו כי זה הוא נוהג בבעלי חיים, ולכך האדם על ידי אכילתו ושתייתו, כמה וכמה מגולגלים מתגלגלים כן בכל עת. ומי שהוא תלמיד חכם ומכוין אכילתו בכוונה, יכול להעלות ולתקן, אותם המגולגלים, אך מי שאינו אוכל בכוונה, לא די שאינו מעלה ומתקן אותם, רק גם ניזוק מהם. ולכן תראה כמה בני אדם שעוברים עליהם כמה מאורעות קשות, ושעות רעות, וחוטאים חטא גדול עד מאוד, ונמשך להם מסוד הנזכר. ואמנם אחר שהביאו המים בבית אין שום חשש כלל, אך על כל זאת, טוב לשפוך מעט מים, קודם שישתה אפילו בהיותו בבית, ורחמנא ליצלן מכל פגעים רעים, עד עולם. וגדולים הם הצדיקים שמשיגים עיבור של צדיקים אחרים, מן עולם הבא, שמקיימים מצוה אחת, שנהגו גם הם אחר אות(ם)[ה] המצוה, לרדוף בזמניהם:

רוח נכאה
שר מאה
תגובות: 109
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג דעצמבער 21, 2017 8:35 pm

תגובהדורך רוח נכאה » מאנטאג מארטש 19, 2018 7:33 pm

שער המצות - פרשת עקב
ונחזור לענין ראשון כי הנה מורי ז"ל בלכתו בדרך והיה שותה מים ממעין ובור מקוה מים היה מביט ומכוין בשתייתו עד שבכח כוונתו היה מגרש ודוחה משם אותו הרוח או הנפש המגולגלת שם. ואחר כך שותה מן המים ההם. ואח"כ היה הרוח ההוא חוזר למקומו וכמו שכתבנו לעיל בשם מדרש תנחומא באבא יוסי כו' כי יש כח בתחתונים לגרש את הרוחות רעות. ולכן היה מורי ז"ל מזהיר אותנו מאד שלא נשתה המים ההם בפה. ר"ל שלא יניח האדם פיו על המעיין עצמו וישתה אבל בלכתו למעיין ישהה מעט כל שהוא ואח"כ יקח המים בחפניו וישים בפיו. ואמנם אחר שכבר נעקרו מים מן המעיין או הבור והובאו לבית אין חשש כלל לשתות מהם. ועכ"ז טוב הוא לשפוך מעט מים קודם שישתה וכנזכר במסכת חולין דק"ה בבי רב פפא בבההוא עובדא דיוסף שיצא ואלו הם הכוונות שיכוין בברכת המים.

אוועטאר
קלאָצקאָפּ
שר חמש מאות
תגובות: 952
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יולי 25, 2017 9:24 pm

תגובהדורך קלאָצקאָפּ » מאנטאג מארטש 19, 2018 7:40 pm

איז די קפידא דוקא ביי וואסער?

אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 12294
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am

תגובהדורך קיקיון » מאנטאג מארטש 19, 2018 9:22 pm

ואמר אביי מריש הוה אמינא האי דשדי מיא מפומא דחצבא משום ציבתא אמר לי מר משום דאיכא מים הרעים
חולין ק"ה : סוף העמוד וראה במהרש"א
וראה ספר חסידים קי"א
שמירת הגוף לבעה"ת סעיף ד

קאווליר
שר מאה
תגובות: 159
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 10, 2017 2:06 pm
לאקאציע: בין שבעים זאבים

תגובהדורך קאווליר » דינסטאג מארטש 20, 2018 5:38 pm

קלאָצקאָפּ האט געשריבן:איז די קפידא דוקא ביי וואסער?

יא

רוח נכאה
שר מאה
תגובות: 109
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג דעצמבער 21, 2017 8:35 pm

תגובהדורך רוח נכאה » דינסטאג מארטש 20, 2018 8:19 pm

למעשה האבן אלע צדיקים זיך געפירט צי צילייגן א פארב צי די וואסער אין אויסגעגאסן אביסל דערפין

אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 12294
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am

תגובהדורך קיקיון » דינסטאג מארטש 20, 2018 9:08 pm

מיר דוכט זיך אז דאס איז צוויי זאכען
נישט טרינקען פשוטע וואסער ע"פ ר' חיים וויטאל
(הרה"ק מסקווירא זי"ע האט זיך כל ימיו מצער אויף אויף דעם צווייטען גלעזעל וואס וואס האט געטרינקען
ווען ער איז ארויס פון א סכנה)
אפגיסען וואס איז א גמרא

אוועטאר
אדער יא
שר האלף
תגובות: 1069
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג ינואר 11, 2018 11:00 am
לאקאציע: ביים סערטש ענדזשן

תגובהדורך אדער יא » דינסטאג מארטש 20, 2018 10:49 pm

די הייליגע טאהש'ע רבי זצוק"ל דוכט זיך פלעגט אלעמאל אראפגיסן

dovidal
שר שלשת אלפים
תגובות: 3730
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 04, 2011 12:16 am

תגובהדורך dovidal » דאנארשטאג מארטש 22, 2018 9:47 pm

נחמן נתן האט געשריבן:במחילת כבודכם:
dovidal האט געשריבן:הוא עת רצון גדול
המנחת אלעזר באחד מספריו מביא זה בשם התנא רבי ישמעאל כה"ג
מי יודע באיזה ספר ? ואפשר יש עוד מקור

לפי מיטב הבירורים ברענגט דאס נישט דער מנחת אלעזר באחד מספריו.

dovidal האט געשריבן:גם שמעתי שהגור'ער רבי זצ"ל צוה לאנשים הצריכים ישועה לבקש רחמים בעת פתיחת הארון בשבת זו.

וועלכע גערער רבי?

dovidal האט געשריבן:עס שטייט אין נר ישראל ליקוטי רב האי גאון להמגיד מקאזשניץ זי"ע

ער רעדט עפעס אנדערש אינגאנצן. ער רעדט דארט וועגן חנוכה-שבת-ראש חודש טבת, דער קשר פון די דריי. (זעהט בייגעלייגט).

הדרא קושיא לדוכתיה: איז פארהאן עפעס א מקור איבער די 'עת רצון' ווען מ'נעמט ארויס דריי ספרי תורה?

במח"כ עיין ספר שער יששכר מאמר ימי אורה אות קא ותמצא

סידיראם
שר האלף
תגובות: 1949
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג דעצמבער 03, 2015 1:04 pm

תגובהדורך סידיראם » פרייטאג מארטש 23, 2018 2:03 am

קלאָצקאָפּ האט געשריבן:איז די קפידא דוקא ביי וואסער?


די קפידא איז נאר ביי וואסער. אין דרכי חיים ושלום שטייט אבער אז דער מנחת אלעזר פלעגט יא אראפגיסן פון יעדע סארט משקה. אבער אין שולחן ערוך הרב הלכות בריאת הגוף והנפש שטייט אז דאס איז נאר ביי וואסער.

סקולעני רבי שליט"א גיסט אראפ יעדעס מאל פאר ער גיבט נאר א קליינע שלינג.
EXCLUSIVE COUPONS ON AMAZON FOR YOU NOW!!!!! http://amzn.to/2tHqNZZ

אוועטאר
שוועמל
שר עשרת אלפים
תגובות: 14176
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך יולי 19, 2006 8:40 pm
לאקאציע: גידולו בכל מקום

תגובהדורך שוועמל » פרייטאג מארטש 23, 2018 3:14 am

dovidal האט געשריבן:
נחמן נתן האט געשריבן:במחילת כבודכם:
dovidal האט געשריבן:הוא עת רצון גדול
המנחת אלעזר באחד מספריו מביא זה בשם התנא רבי ישמעאל כה"ג
מי יודע באיזה ספר ? ואפשר יש עוד מקור

לפי מיטב הבירורים ברענגט דאס נישט דער מנחת אלעזר באחד מספריו.

dovidal האט געשריבן:עס שטייט אין נר ישראל ליקוטי רב האי גאון להמגיד מקאזשניץ זי"ע

ער רעדט עפעס אנדערש אינגאנצן. ער רעדט דארט וועגן חנוכה-שבת-ראש חודש טבת, דער קשר פון די דריי. (זעהט בייגעלייגט).

הדרא קושיא לדוכתיה: איז פארהאן עפעס א מקור איבער די 'עת רצון' ווען מ'נעמט ארויס דריי ספרי תורה?

במח"כ עיין ספר שער יששכר מאמר ימי אורה אות קא ותמצא

אפשר קענט איר לייגן א אויסשניט פון שער יששכר?

די אויבנדערמאנטע קטע להמגיד מקאזניץ איז מורא'דיג, גענוג גוט צו זען עפ"י סוד איז עס א גרויסע ענין. כאטש ער דערמאנט נישט עת רצון.
שוש אשיש בה', תגל נפשי באלקי! (ישעיה סא)

נחמן נתן
שר שלשת אלפים
תגובות: 3921
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג יולי 13, 2008 7:11 pm
לאקאציע: צווישן סקרענטאן און סיראקיוז

תגובהדורך נחמן נתן » פרייטאג מארטש 23, 2018 12:35 pm

שער יששכר
צוגעלייגטע
Shaar.JPG
Shaar.JPG (150.98 KiB) געזעהן 546 מאל
לחיים ולברכה!


צוריק צו “ידיעות התורה”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 4 געסט