התכלת והחלזון מהו

הפוך בה דכולה בה

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

Gevald Geshrigen
שר האלפיים
תגובות: 2113
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג דעצמבער 29, 2011 10:41 pm

תגובהדורך Gevald Geshrigen » פרייטאג יוני 01, 2018 1:19 pm

איך וועל דיר דעמאלטס צולייגן פונקטליך ווי ר׳ חיים קניעווסקי שליט׳׳א האט געזאגט פאר רב טבאגער :
זייט מיך מוצא. איך וועל יוצא זיין מיט דיין תכלת.

דממה דקה
שר חמישים ומאתים
תגובות: 436
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג מאי 28, 2017 7:00 pm

תגובהדורך דממה דקה » פרייטאג יוני 01, 2018 2:11 pm

Gevald Geshrigen האט געשריבן:איך וועל דיר דעמאלטס צולייגן פונקטליך ווי ר׳ חיים קניעווסקי שליט׳׳א האט געזאגט פאר רב טבאגער :
זייט מיך מוצא. איך וועל יוצא זיין מיט דיין תכלת.

פארצייל דאס נישט, מארגען קענסטו נאך זעהן אין זייערע ליפלעטן אז ר' חיים קנייבסקי האלט אויך דערפון...
קוק וואס זיי האבן געטון מיט ר' מנדל שפרן

מצפים לישועה
שר חמישים ומאתים
תגובות: 307
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג אוקטובער 15, 2017 2:49 pm

תגובהדורך מצפים לישועה » מוצ"ש יוני 02, 2018 3:58 pm

דממה דקה האט געשריבן:
Gevald Geshrigen האט געשריבן:איך וועל דיר דעמאלטס צולייגן פונקטליך ווי ר׳ חיים קניעווסקי שליט׳׳א האט געזאגט פאר רב טבאגער :
זייט מיך מוצא. איך וועל יוצא זיין מיט דיין תכלת.

פארצייל דאס נישט, מארגען קענסטו נאך זעהן אין זייערע ליפלעטן אז ר' חיים קנייבסקי האלט אויך דערפון...
קוק וואס זיי האבן געטון מיט ר' מנדל שפרן

וואס האבן זיי געטון מיט רבי מנדל שפרן? ער האלט אז די ראיות זענען גענוג שטארק, נאר אלץ א גדר נישט צו מאכן נייער מנהגים וועלן די גדולים נישט מסכים זיין, ווער עס גלייבט אזעלכע שטותים שיבושם לו.

אוועטאר
משהזוךמיר
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4989
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך סעפטעמבער 14, 2016 3:24 pm
לאקאציע: איך קען נישט אויסזאגן ווייל משה וועט מיך קענען טרעפן

תגובהדורך משהזוךמיר » זונטאג יוני 03, 2018 10:05 pm

מצפים לישועה האט געשריבן:
משהזוךמיר האט געשריבן:
מצפים לישועה האט געשריבן:רש"י און רבינו גרשום

אפשר קענט איר צוצייכענען א מראה מקום?

רש״י ע״ז לח: לפי הגירסה במהדורות החדשות והמתרגם
רבינו גרשום בכורות כח:

קודם כל האסטו אויסגעמישט די יוצרות; דו מיינסט מן הסתם רבינו גרשום אין בכורות דף ל"ח: און רש"י אין ע"ז דף כ"ח. צווייטנס, מען רעדט דארט נישט פון די חלזון נאר פון א מום, און רבינו גרשום זאגט נישט בפי' אז עס מיינט א סנעיל נאר ער זאגט 'חלזון קורין בלע"ז לימץ'.
בנוגע רש"י איז ווייטער נישט קלאר אז מען רעדט פון א חלזון, וכן זאגט רש"י לויט איין איינציגסטע כת"י לימץ בלע"ז, אנדערש ווי אין אלע אנדערע דרוקן און כתבי ידות.
לימץ אויף אלט פראנצויזיש מיינט סנעיל. (כ'ווייס נישט דעם מקור, נאר אזוי זאגן די וואס זאגן אז זיי ווייסן וואס זיי רעדן.)
Get your facts first, then you can distort them as you please.

מצפים לישועה
שר חמישים ומאתים
תגובות: 307
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג אוקטובער 15, 2017 2:49 pm

תגובהדורך מצפים לישועה » מאנטאג יוני 04, 2018 3:19 am

משהזוךמיר האט געשריבן:
מצפים לישועה האט געשריבן:
משהזוךמיר האט געשריבן:
מצפים לישועה האט געשריבן:רש"י און רבינו גרשום

אפשר קענט איר צוצייכענען א מראה מקום?

רש״י ע״ז לח: לפי הגירסה במהדורות החדשות והמתרגם
רבינו גרשום בכורות כח:

קודם כל האסטו אויסגעמישט די יוצרות; דו מיינסט מן הסתם רבינו גרשום אין בכורות דף ל"ח: און רש"י אין ע"ז דף כ"ח. צווייטנס, מען רעדט דארט נישט פון די חלזון נאר פון א מום, און רבינו גרשום זאגט נישט בפי' אז עס מיינט א סנעיל נאר ער זאגט 'חלזון קורין בלע"ז לימץ'.
בנוגע רש"י איז ווייטער נישט קלאר אז מען רעדט פון א חלזון, וכן זאגט רש"י לויט איין איינציגסטע כת"י לימץ בלע"ז, אנדערש ווי אין אלע אנדערע דרוקן און כתבי ידות.
לימץ אויף אלט פראנצויזיש מיינט סנעיל. (כ'ווייס נישט דעם מקור, נאר אזוי זאגן די וואס זאגן אז זיי ווייסן וואס זיי רעדן.)

זאגט מיר פליז דעם ריינעם אמת, דו האסט באמת א ספק צו חילזון מיינט א סנעיל?

אוועטאר
משהזוךמיר
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4989
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך סעפטעמבער 14, 2016 3:24 pm
לאקאציע: איך קען נישט אויסזאגן ווייל משה וועט מיך קענען טרעפן

תגובהדורך משהזוךמיר » מאנטאג יוני 04, 2018 5:31 am

דאס שטייט אויך אין רש"י און רבינו גרשום?
Get your facts first, then you can distort them as you please.

מצפים לישועה
שר חמישים ומאתים
תגובות: 307
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג אוקטובער 15, 2017 2:49 pm

תגובהדורך מצפים לישועה » מאנטאג יוני 04, 2018 7:17 am

משהזוךמיר האט געשריבן:דאס שטייט אויך אין רש"י און רבינו גרשום?

יצאת מדעתך?

מצפים לישועה
שר חמישים ומאתים
תגובות: 307
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג אוקטובער 15, 2017 2:49 pm

תגובהדורך מצפים לישועה » מאנטאג יוני 04, 2018 7:20 am

משהזוךמיר האט געשריבן:
מצפים לישועה האט געשריבן:
משהזוךמיר האט געשריבן:
מצפים לישועה האט געשריבן:רש"י און רבינו גרשום

אפשר קענט איר צוצייכענען א מראה מקום?

רש״י ע״ז לח: לפי הגירסה במהדורות החדשות והמתרגם
רבינו גרשום בכורות כח:

קודם כל האסטו אויסגעמישט די יוצרות; דו מיינסט מן הסתם רבינו גרשום אין בכורות דף ל"ח: און רש"י אין ע"ז דף כ"ח. צווייטנס, מען רעדט דארט נישט פון די חלזון נאר פון א מום, און רבינו גרשום זאגט נישט בפי' אז עס מיינט א סנעיל נאר ער זאגט 'חלזון קורין בלע"ז לימץ'.
בנוגע רש"י איז ווייטער נישט קלאר אז מען רעדט פון א חלזון, וכן זאגט רש"י לויט איין איינציגסטע כת"י לימץ בלע"ז, אנדערש ווי אין אלע אנדערע דרוקן און כתבי ידות.
לימץ אויף אלט פראנצויזיש מיינט סנעיל. (כ'ווייס נישט דעם מקור, נאר אזוי זאגן די וואס זאגן אז זיי ווייסן וואס זיי רעדן.)

פארוואס איז נישט קלאר אז רש״י רעדט פון א חילזון?

דממה דקה
שר חמישים ומאתים
תגובות: 436
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג מאי 28, 2017 7:00 pm

תגובהדורך דממה דקה » מאנטאג יוני 04, 2018 8:20 am

@מצפים

וואס טייטשט "משקדי" חלזוני?

אוועטאר
משהזוךמיר
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4989
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך סעפטעמבער 14, 2016 3:24 pm
לאקאציע: איך קען נישט אויסזאגן ווייל משה וועט מיך קענען טרעפן

תגובהדורך משהזוךמיר » מאנטאג יוני 04, 2018 8:22 am

מצפים לישועה האט געשריבן:
משהזוךמיר האט געשריבן:
מצפים לישועה האט געשריבן:
משהזוךמיר האט געשריבן:
מצפים לישועה האט געשריבן:רש"י און רבינו גרשום

אפשר קענט איר צוצייכענען א מראה מקום?

רש״י ע״ז לח: לפי הגירסה במהדורות החדשות והמתרגם
רבינו גרשום בכורות כח:

קודם כל האסטו אויסגעמישט די יוצרות; דו מיינסט מן הסתם רבינו גרשום אין בכורות דף ל"ח: און רש"י אין ע"ז דף כ"ח. צווייטנס, מען רעדט דארט נישט פון די חלזון נאר פון א מום, און רבינו גרשום זאגט נישט בפי' אז עס מיינט א סנעיל נאר ער זאגט 'חלזון קורין בלע"ז לימץ'.
בנוגע רש"י איז ווייטער נישט קלאר אז מען רעדט פון א חלזון, וכן זאגט רש"י לויט איין איינציגסטע כת"י לימץ בלע"ז, אנדערש ווי אין אלע אנדערע דרוקן און כתבי ידות.
לימץ אויף אלט פראנצויזיש מיינט סנעיל. (כ'ווייס נישט דעם מקור, נאר אזוי זאגן די וואס זאגן אז זיי ווייסן וואס זיי רעדן.)

זאגט מיר פליז דעם ריינעם אמת, דו האסט באמת א ספק צו חילזון מיינט א סנעיל?

יא, אבער ס'איז זייער א ווייטע ספק. נאך אלעם איז עס בלויז איין כת''י קעגן אלע כתבי ידות און אלע דפוסים, און אפי' לויט דעם כת''י דארף מען פארשטיין פשט אין 'משקדי'. אלזא איז זייער א ווייטע ספק צו זאגן אז חלזון מיינט טאקע א סנעיל.
Get your facts first, then you can distort them as you please.

Gevald Geshrigen
שר האלפיים
תגובות: 2113
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג דעצמבער 29, 2011 10:41 pm

תגובהדורך Gevald Geshrigen » מאנטאג יוני 04, 2018 3:01 pm

זיי האבן געשריבן אז ר׳ חיים האלט אז דער וואס ביי אים איז ברור איז טאקע מחוייב.
ווען מען קוקט דעם קליפ זעט מען ווי ר׳ חיים האט גאר ווייניג געדולד צום גאנצן ויכוח. עס איז געווען (אדער נאכאלץ נישט געטשעק לעצטנס) אויף זייער וועבסייט. צוקער זיס ווי מען קען אויסדרייען א שמועס......

מצפים לישועה
שר חמישים ומאתים
תגובות: 307
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג אוקטובער 15, 2017 2:49 pm

תגובהדורך מצפים לישועה » מאנטאג יוני 04, 2018 3:35 pm

Gevald Geshrigen האט געשריבן:זיי האבן געשריבן אז ר׳ חיים האלט אז דער וואס ביי אים איז ברור איז טאקע מחוייב.
ווען מען קוקט דעם קליפ זעט מען ווי ר׳ חיים האט גאר ווייניג געדולד צום גאנצן ויכוח. עס איז געווען (אדער נאכאלץ נישט געטשעק לעצטנס) אויף זייער וועבסייט. צוקער זיס ווי מען קען אויסדרייען א שמועס......

סנישט קיין סתירה, נאך א שעה ווכחנען האט ער שוין נישט געהאט קיין געדולד דאס מיינט נישט אז ער האט נישט געמיינט ערנסט וואס ער זאגט, און חוץ דעם שרייבט ער אין אבריו אז ער קען מאכן שהחיינו.

Gevald Geshrigen
שר האלפיים
תגובות: 2113
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג דעצמבער 29, 2011 10:41 pm

תגובהדורך Gevald Geshrigen » מאנטאג יוני 04, 2018 6:56 pm

איך האב נישט קיין שום הוא אמינא אז ווען ער האט אים געזאגט ׳׳זייט מיך מוצא״ אז ער האט געמיינט צו זאגן טראג שוין אפ און דריי א קאפ א צווייטן און טאקע מיטן גאנצן ערנסקייט
וואס זאל מען אבער טון אז ער איז אן ערליכער יוד און האט הלל׳ס געדולד און ער לאזט אים נישט ביז ער וועט הערן פון זיין מויל ׳׳דירעקט׳׳ אז ער ׳׳מוז׳׳ לייגן תכלת?

אוועטאר
משהזוךמיר
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4989
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך סעפטעמבער 14, 2016 3:24 pm
לאקאציע: איך קען נישט אויסזאגן ווייל משה וועט מיך קענען טרעפן

תגובהדורך משהזוךמיר » מאנטאג יוני 04, 2018 10:34 pm

זאגט מיר פליז דעם ריינעם אמת, דו האסט באמת א ספק צו ר' חיים האט עס געמיינט ערנסט?
Get your facts first, then you can distort them as you please.

מצפים לישועה
שר חמישים ומאתים
תגובות: 307
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג אוקטובער 15, 2017 2:49 pm

תגובהדורך מצפים לישועה » דינסטאג יוני 05, 2018 1:49 pm

משהזוךמיר האט געשריבן:זאגט מיר פליז דעם ריינעם אמת, דו האסט באמת א ספק צו ר' חיים האט עס געמיינט ערנסט?

פארוואס נישט, בפרט אז ער שרייבט צו מאכן א שהחיינו.

מצפים לישועה
שר חמישים ומאתים
תגובות: 307
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג אוקטובער 15, 2017 2:49 pm

תגובהדורך מצפים לישועה » דינסטאג יוני 05, 2018 1:53 pm

ועגן חילזון און סנעיל פון ספר לבוש הארון

החלזון מזוהה במפורש כשבלול.
ישנן שתי מילים בלשון הקודש המשמשות שתיהן לתאור חלזונות21: ' ש ְבל ל'22 ו'ח מט'23. המילה "חלזון" מקורה בלשון ארמית24.
1. בשלוש המילים הללו – שבלול, חומט וחלזון, רש"י ועוד ראשונים מתרגמים בלע"ז (צרפתית עתיקה) באותו אופן - לימצ"א / לימ"ס25. המילה לימ"ס בצרפתית פירושה שבלול26.
20 ראב"ד (פי' לס' יצירה הקדמה ד"ה הנתיב הח'): "והמשל בזה כי הנה החלזון (עטרת) אי אפשר לעמוד עליו אם הוא מכלל הדגים או מכלל הצומח, כי הוא חי ומתנועע אינו מחליף מקומו כי הוא נעוץ ותקוע בארץ", רלב"ג (ספר מלחמות ה' מאמר א' פי"ב): "אל מה שהוא ממוצע בין הצמח והחי, והוא האספוג הימיים ומיני החלזון הקיימים", ר' שם טוב אבן פקלירא – ספר המבקש (עמ' מ"ה): "וכן החלזון מורכב מצמח ומב"ח", רמ"ע מפאנו (מאמר צבאות ה' ח"ב ט"ו): "החלזון הוא דומם והוא צומח והוא חי, אמנם ידענו כי כן שהרי חי הוא שגופו מתנועע במקום גידולו אילך ואילך אף על פי שאין שם אויר נושב בו ולא מים רדופים מנענים אותו ויש במינו דם וצבעו ירוק דומה לים, וצומח הוא שאינו זז ממקום גידולו אלא שרשו נעוץ ותקוע בקרקע הים כאלנות הארץ ואחד לע' שנה נעקר משם ועולה מן המים, ואז הוא דומם בלא תנועה כלל כמו האלנות אחרי עקירתם". וכן היעב"ץ במטפחת ספרים (פ"ט אות צ"ז): "החלזון בריה שבים מצביעין בדמו תכלת, והוא בעל חי סגור בין שתי קלופות (קרויין מושלן בל"א) אי אפשר לעמוד עליו אם הוא דג או צמח, כי יש בו חיות ותנועה ואינו זז ממקומו כי הוא נעוץ ותקוע בקרקע הים". ופשוטים הדברים, כי במה שאמרו שהוא נעוץ בקרקע כוונתם שכן הוא רוב הזמן שהוא נראה כן, שהרי היעב"ץ עצמו (הובא לקמן בהערה 31) כותב
שהוא דומה לדג וחומט, ובודאי ידע שישנה לחומט אפשרות תנועה איטית. 21 ע' רש"י (דברים ח', ד') "שמלתך לא בלתה - ענני כבוד היו שפים בכסותם ומגהצים אותם כמין כלים מגוהצים, ואף קטניהם כמו שהיו גדלים היה גדל לבושן עמהם, כלבוש הזה של חומט שגדל עמו". ובמדרשים מובא מאמר זה בחילוף מילת חומט ב"חלזון", דברים רבה (כי תבא י"א) - "מהו לא בלו שלמותיכם מעליכם ...א"ל ולא היו גדלים, והיו הבגדים קטנים להם? א"ל אל תתמה על זו, החלזון הזה כשגדל מלבושו גדל עמו". וכן בדרשות ר"י אבן שועיב (פרשת עקב) "כי ענני כבוד היו מנהיגים אותם והיו גדילים כגודל הנערים כחומט הזה". ובפי' הרא"ש (דברים כ"ט, ד') הובא מאמר זה בלשון "שבלול", כמובא לעיל הערה 17. ועי' אוצר המדרשים (שירה עמוד 524) - "חומט מה הוא אומר, כמו שבלול תמס יהלוך נפל אשת בל חזו שמש." רואים ששבלול וחומט הם אותו מין. וכן במאירי (שבת ע"ז:) "שבלול והוא החומט הנקרא לימאק". וראה חכמת שלמה (שבת שם) בד"ה שבלול
– "לימצא נ"ב הוא פי' של חומט". 22 תהלים (נ"ח, ט') " ְכמ שבל ל ת מס י ֲה ֵנ פל ֵא שת בל ָחז ָש מש". 23 ויקרא (י"א, ל') " ְו ָה ֲא ָנ ָקה ְו ה ֹכ ח ְו ה ְל ָט ָאה וה ֹח ֶמט ְו ה ִת ְנ ָש מת". ועי' ספר העיקרים (מאמר ג' פרק א') "...כי כלי מלחמתם הם נוצרים עמהם בטבע, כקרנים לשור והמלתעות לחזיר והקוצים לקפוד והמגן לחומט ודומיהן, וכן לא יצטרכו לעשות שום מלבוש, כי לבושם נוצר עמם בטבע". 24 ע"ז (כ"ח:) "לייתי משקדי חלזוני. ואי לא, מייתי משח קירא". 25 נביא כאן מספר דוגמאות לכל מלה:
מהו חומט? - רש"י (ויקרא יא ל, וביתר ביאור בחולין קכב א וכן בחגיגה יא א (בטעות נדפס שם "לימגא" ובתוס' רי"ד הביאו על נכון "לימצא"): "החמט - לימצ"ה", חזקוני (שם) "החמט לימצ"ו". סמ"ג (עשין סימן רמד-רמו) "חומט לימצא", ראב"ד (תשובות ופסקים סימן רז) "החמט שנקרא לימצא". ספר השורשים לרד"ק (ערך חמט) "והחמט והתנשמת (ויקרא יא, ל), שרץ ממיני השרצים ופירשו בו שהוא שקורין בלע"ז לימס"א.

2. כל המילים הללו מתורגמות באותו אופן ע"י: המהרי"ל, המהרש"ל, הב"ח, המלבי"ם ועוד אחרונים - שנעק"ע27. המילה שנעק"ע ביידיש (schnecke בגרמנית) משמעה שבלול.
3. מלבד ארמית, גם בשפות נוספות באזור – כמו ערבית ופרסית - משתמשים במילה حلزون - חלזון28, עבור שבלול. 29
ויש מי שפירש כי הוא הנקרא בלע"ז ברב"ו [ברכ"ו]." (ואף שיש שפירשו אחרת בתירגומו של חומט, אין נפק"מ לענינינו, דגם אם לדעתם חומט אינו לימצ"א (שבלול), מ"מ ודאי שבלול וחלזון הם לימצ"א (שבלול), דבזה לא פליגי.)
מהו שבלול? - רש"י (שבת ע"ז:) "שבלול - לימצ"א". מיוחס לרש"י (מועד קטן ו:) "דכתיב כמו שבלול תמס יהלך - שבלול שקורין לימצו"ן". (וכ"ה בפי' רש"י מכת"י למס' משקין שם). רש"י (תהלים נ"ח, ט') "שבלול - יש פותרין לימצ"א בלעז". ועי' בראשית רבה (וירא פרשה נ"א) "כתיב (תהלים נ"ח) כמו שבלול תמס יהלך נפל אשת בל חזו שמש וגו', כהדין כיליי סיליי לימצא כשלשול הזה שהוא נמחה
בצואה". וכעי"ז במאירי (שבת ע"ז:) "שבלול והוא החומט הנקרא לימאק".
מהו חלזון? – רש"י (עבודה זרה כח:) משקדי חלזוני - לימ"ץ בלע"ז מין חלזון". (במהדורות ישנות ובע"י נדפס בטעות "נימי"ן", ובמהדורות החדשות ובמתרגם בסוף המסכת תוקן). רבינו גרשום (מיוחס) (בכורות לח:) "חלזון קורין בלעז לימץ". 26 ניתן לקבוע מהי "לימצא" על-סמך דברי רש"י (חגיגה י"א.) - "חומט - אומר אני שהוא מין שרץ שקורין לימצ"א, הגדל בקליפה ההולכת ומעגלת תמיד כל כמה שגדל, ותחילת הניצר כקליפה של עדשה היא". רש"י (חולין קכ"ב.) "חומט - לימצ"א שתחלת ברייתו בכעדשה צא ובדוק בתיק שלה שגדל והולך עמה תחלתו כעדשה ממש הוא בשוליו". וכן ברד"ק (שם) "ושבלול הוא שרץ הנקרא בלעז לימס"א, ויש אומרים קראקו"ל. נפל אשת בל חזו שמש, ויהיו כמו ֵנ פל האשה כי זה וזה לא ראו שמש, שבלול שהוא מתכסה בתוך קליפתו שהיא לו כמו לבוש".
בצרפתית בת-זמננו משמשת המילה "לימץ" במשמעות של תולעת, ואילו במילה הדומה "לימצון" משתמשים בכדי לציין שבלול. כפי שהערנו, שבלול הינו למעשה תולעת בתוך קונכיה. רש"י משתמש בשתי המילים עבור שבלול, כפי שרואים בברור לעיל מתרגומו את "חומט" כבעל קונכיה. 27 ספר מהרי"ל (מנהגים - ליקוטים נ"ז) "שבלול, אמר שהוא שנעק." חכמת שלמה (שבת ע"ז:) "רש"י פי' שבלול חומט שקורין (בל"א שנע"ק)". הגהות הב"ח (שבת ע"ז:) "ד״ה שבלול לימצא. נ״ב שקורין שנעק בל״א". מלבי"ם (תהלים נ"ח, ט') "כמו שבלול (שנעקע)". המתרגם (בסוף המסכת – ע"ז כח.), וכן בתבואות הארץ (תוצאות הארץ פ"א) "החומט – בלשון ערבי אלחלזון (שנעקע) ומוכח מזה שחלזון התכלת מין חומט (שנעקע), וכן הוא ברבה סוף פ' כי תבוא, החלזון הזה כשגדל מלבושו גדל עמו, עכ"ל, וזה שנעקע כידוע", וכן תירגם מהר"ז בינגא (תלמיד המהרי"ל) בהל' ציצית (מהד' מ"י, עמ' ע"ג הגה ע') "שבלול -
שנעק". 28 וכ"כ להדיא בס' אלמרשד אלכאפי (המדריך המספיק) לר' תנחום הירושלמי (ספרו הוא כמילון ללשונות הרמב"ם, עי' בהקדמת המו"ל), "חלזון... הוא אלחלזון בערבי ג"כ... דם חלזון שצובעין בו התכלת ג"כ מין מן החלזון", ע"ש. ועי' ספר השרשים לאבן ג'נאח (עמ' שב"ל) "ויכשר אצלי שאומר בשבלול ענין אחר והוא שאדמהו לדברי רבותינו ז"ל, אמר רב יהודה אמר רב כל שברא הקב״ה בעולמו לא ברא דבר אחד לבטלה ברא שבלול לכתית וראיתי בפרוש לרבנו האיי שהוא ממיני השרץ והכתית היא סמיטא ואין ספק שהוא רמש רך ולח ראוי לרכך הסמטות. וקרוב בעיני שהוא הרמש שקורין לו בערבי חלזון כי הוא כתאר הזה". 29בשיטה זו נעשה שימוש בידי הראשונים על-מנת להבין פירושן של מילים משורשים בשפות אחרות, עי' הקדמה לספר הערוך (קאהוט) שהביא מאות דוגמאות מספר הערוך שפי' את המילים ע"פ הרבה שפות זרות (אדומי, ארמי, טיית, יון, ישמעאל, כנען, ערבי, פרסי, רומי). ועי' רמב"ן (שמות ל', כ"ג עה"פ מר

מצפים לישועה
שר חמישים ומאתים
תגובות: 307
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג אוקטובער 15, 2017 2:49 pm

תגובהדורך מצפים לישועה » דינסטאג יוני 05, 2018 2:00 pm

דממה דקה האט געשריבן:@מצפים

וואס טייטשט "משקדי" חלזוני?

רש״י זאגט וואס דאס מיינט, א מין חילזון, און דער מתרגם און רבינו גרשם זאגן אז דאס איז לימיץ אין פראנצויזיש, און אויף דער מדרש אז דער חילזון איז לבושו גדל עמו זאגט רש״י שטאטס חילזון חומט, און רש״י און חומש זאגט אז חומט איז לימצא, און דער בח מיט נאך אחרונים זאגן אז לימיץ איז א שנעק, so 1+1 =2

אוועטאר
משהזוךמיר
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4989
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך סעפטעמבער 14, 2016 3:24 pm
לאקאציע: איך קען נישט אויסזאגן ווייל משה וועט מיך קענען טרעפן

תגובהדורך משהזוךמיר » דינסטאג יוני 05, 2018 2:08 pm

רש''י זאגט אז דער מין חלזון הייסט 'נימי''ן' בלע''ז
צוגעלייגטע
2018-06-05 14.07.49.jpg
2018-06-05 14.07.49.jpg (424.2 KiB) געזעהן 346 מאל
Get your facts first, then you can distort them as you please.

popo
שר העשר
תגובות: 47
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 02, 2017 11:38 am

תגובהדורך popo » דינסטאג יוני 05, 2018 2:21 pm

leazey11-29.jpg
leazey11-29.jpg (381.22 KiB) געזעהן 341 מאל

דממה דקה
שר חמישים ומאתים
תגובות: 436
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג מאי 28, 2017 7:00 pm

תגובהדורך דממה דקה » דינסטאג יוני 05, 2018 2:58 pm

מצפים לישועה האט געשריבן:
דממה דקה האט געשריבן:@מצפים

וואס טייטשט "משקדי" חלזוני?

רש״י זאגט וואס דאס מיינט, א מין חילזון, און דער מתרגם און רבינו גרשם זאגן אז דאס איז לימיץ אין פראנצויזיש, און אויף דער מדרש אז דער חילזון איז לבושו גדל עמו זאגט רש״י שטאטס חילזון חומט, און רש״י און חומש זאגט אז חומט איז לימצא, און דער בח מיט נאך אחרונים זאגן אז לימיץ איז א שנעק, so 1+1 =2

די זאגסט אז די מין חלזון "משקדי" חלזוני איז א לימ"ץ, און די אנדערע מיני חלזון איז עפעס אנדערש, רייט?

ידיעות שונות
שר חמישים ומאתים
תגובות: 498
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג מארטש 05, 2018 4:03 pm

תגובהדורך ידיעות שונות » דינסטאג יוני 05, 2018 3:03 pm

איך בין נישט זיכער אויב ס'קומט אין דעם אשכול אויב נישט ביטע אנווייזן א פלאץ מעהר געאייגנט.

הגאון רבי שלמה קלוגר אין חכמת שלמה אויף שו"ע או"ח סי' פ"ט שרייבט אז געבן צדקה פארן דאווענען איז כאילו קיים מצות תכלת, (אי"ז לשונו המדוקדק רק תמצית דבריו).
ער בויט עס אויף די ווערטער פון קב הישר אז תכלת בגימ' תת"נ וכו', עיי"ש.

מצפים לישועה
שר חמישים ומאתים
תגובות: 307
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג אוקטובער 15, 2017 2:49 pm

תגובהדורך מצפים לישועה » דינסטאג יוני 05, 2018 4:34 pm

דממה דקה האט געשריבן:
מצפים לישועה האט געשריבן:
דממה דקה האט געשריבן:@מצפים

וואס טייטשט "משקדי" חלזוני?

רש״י זאגט וואס דאס מיינט, א מין חילזון, און דער מתרגם און רבינו גרשם זאגן אז דאס איז לימיץ אין פראנצויזיש, און אויף דער מדרש אז דער חילזון איז לבושו גדל עמו זאגט רש״י שטאטס חילזון חומט, און רש״י און חומש זאגט אז חומט איז לימצא, און דער בח מיט נאך אחרונים זאגן אז לימיץ איז א שנעק, so 1+1 =2

די זאגסט אז די מין חלזון "משקדי" חלזוני איז א לימ"ץ, און די אנדערע מיני חלזון איז עפעס אנדערש, רייט?

רש"י זאגט אז משקדי חלזונא איז א מין חלזון, אין חלזון איז טייטש לימץ, אזוי מוז זיין ווייל און פראצויזיש איז יעדע חילזון לימץ.

קינדערליך
שר חמישים
תגובות: 72
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג מארטש 16, 2017 1:20 pm

תגובהדורך קינדערליך » דינסטאג יוני 05, 2018 5:52 pm

אינטרעסאנטע שמועס אין די 'קינדערליך' אויסגאבע פרשת שלח מיט ר' מאטעל טענעבוים פון 'כתר זשודעיקא' איבער 'תכלת' און 'חלזון'
צוגעלייגטע
a45f8930-6a7f-4760-af61-14dfb6c3bad0.JPG
a45f8930-6a7f-4760-af61-14dfb6c3bad0.JPG (368.65 KiB) געזעהן 305 מאל

דממה דקה
שר חמישים ומאתים
תגובות: 436
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג מאי 28, 2017 7:00 pm

תגובהדורך דממה דקה » דינסטאג יוני 05, 2018 6:03 pm

מצפים לישועה האט געשריבן:
דממה דקה האט געשריבן:
מצפים לישועה האט געשריבן:
דממה דקה האט געשריבן:@מצפים

וואס טייטשט "משקדי" חלזוני?

רש״י זאגט וואס דאס מיינט, א מין חילזון, און דער מתרגם און רבינו גרשם זאגן אז דאס איז לימיץ אין פראנצויזיש, און אויף דער מדרש אז דער חילזון איז לבושו גדל עמו זאגט רש״י שטאטס חילזון חומט, און רש״י און חומש זאגט אז חומט איז לימצא, און דער בח מיט נאך אחרונים זאגן אז לימיץ איז א שנעק, so 1+1 =2

די זאגסט אז די מין חלזון "משקדי" חלזוני איז א לימ"ץ, און די אנדערע מיני חלזון איז עפעס אנדערש, רייט?

רש"י זאגט אז משקדי חלזונא איז א מין חלזון, אין חלזון איז טייטש לימץ, אזוי מוז זיין ווייל און פראצויזיש איז יעדע חילזון לימץ.

פון רש"י זעהט אויס פארקערט, אז יעדע לימיץ אדער נימין איז א "משקדי חלזוני", משא"כ חלזון איז א ברייטערע טערמין, אדער גאר עפעס אנדערש.

מצפים לישועה
שר חמישים ומאתים
תגובות: 307
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג אוקטובער 15, 2017 2:49 pm

תגובהדורך מצפים לישועה » מיטוואך יוני 06, 2018 10:02 am

דממה דקה האט געשריבן:
מצפים לישועה האט געשריבן:
דממה דקה האט געשריבן:
מצפים לישועה האט געשריבן:
דממה דקה האט געשריבן:@מצפים

וואס טייטשט "משקדי" חלזוני?

רש״י זאגט וואס דאס מיינט, א מין חילזון, און דער מתרגם און רבינו גרשם זאגן אז דאס איז לימיץ אין פראנצויזיש, און אויף דער מדרש אז דער חילזון איז לבושו גדל עמו זאגט רש״י שטאטס חילזון חומט, און רש״י און חומש זאגט אז חומט איז לימצא, און דער בח מיט נאך אחרונים זאגן אז לימיץ איז א שנעק, so 1+1 =2

די זאגסט אז די מין חלזון "משקדי" חלזוני איז א לימ"ץ, און די אנדערע מיני חלזון איז עפעס אנדערש, רייט?

רש"י זאגט אז משקדי חלזונא איז א מין חלזון, אין חלזון איז טייטש לימץ, אזוי מוז זיין ווייל און פראצויזיש איז יעדע חילזון לימץ.

פון רש"י זעהט אויס פארקערט, אז יעדע לימיץ אדער נימין איז א "משקדי חלזוני", משא"כ חלזון איז א ברייטערע טערמין, אדער גאר עפעס אנדערש.

מקען זאגן אזוי, אין דריבער וואס?


צוריק צו “ידיעות התורה”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 5 געסט