התכלת והחלזון מהו

דיונים ועיונים בדבר ה' זו הלכה

די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד

Gevald Geshrigen
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4040
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג דעצעמבער 29, 2011 10:41 pm

תגובה דורך Gevald Geshrigen »

געברענגט אבער א פעסטע ראי׳ פון א חלזון וואס האט נישט קיין שייכות מיט תכלת און פון א חוקר וואס האט נישט קיין שום שייכות מיט לשונות חז׳׳ל (צופעליג בימי חז׳׳ל באט דעטס איט )אז עס איז דומה לדג ממילא ווען עס שטייט ביי אונז אין די גמרא די זעלבע זאך ..........
מצפים לישועה
שר האלף
תגובות: 1692
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אקטאבער 15, 2017 2:49 pm

תגובה דורך מצפים לישועה »

אלד וויליאמסבורג האט געשריבן:
מצפים לישועה האט געשריבן:נישט נאר אריסטו נאר קיין איין שרייבער פון יענע צייטן וואס זענען מאריך וועגן קאלירן וואס מען פארבט קליידער דערמאנען גארנישט וועגן תכלת חוץ פון מורקס און תולעת שני (און אפשר אויך די לאק ואס מען האט גענוצט פאר ארגמן) און קאלירן פון געוויקסן, ווען אין אונזערע מקורות שטייט אז תכלת איז געווען די מערסטע חשוב ביי די מלכים ושרים, מסתמא האבן זיי אלע צוזאמען אפגעשמועסט צו מאכן א חרם אויף די תכלת, כדאי די יודן זאלן מיינען אז די אמתע תכלת איז די מירעקס און נכשל ווערן אין פלאשע תכלת און גיין קעגן די מסורה און קעגן גדולי ישראל רח״ל...


1) ניין עס ווערט נישט דערמאנט אין אריסטו אדער פליני אז תכלת איז געווען עפעס ספעציעל אין זייערע צייטן, און עס ווערט נישט דערמאנט אז מען האט געמאכט תכלת קאליר פון מיורעקס, און עס איז אפילו נישט קלאר אויב מען האט געקענט בימיהם מאכען בלוי מיט די מיורעקס, (זיי האבן נישט געהאט קיין אלטרע וויאלעט לייטס)
סא דיינע איבריגע ווערטער זענען נישט רעלעווענט

מצפים לישועה האט געשריבן:וועגן די ספר חותם של זהב אפשר שרייב טאקי וואס דו האסט אפצופרעגן זיינע ראיות וועגן דעם עניין פון צו זיי האבן געשריבן וועגן בלוי, נאר איך בעט דיך שרייב אביסל מער צודעזאך ווי דו האסט גשריבן וועגן אריסטו און קארעליום...


ביסט פארטיג מיטן קונטרס כולו הפך לבן? די איינציגסטע זאך וואס די האסט איז א גמרא וואס שטייט נישט וואס די זאגסט!

סדא נאך א ראיה אז די גויים האבן גענוצט די תכלת פון די יודן, ווייל דער רדבז שרייבט אז די סיבה פארוואס די גויים האבן אויפגעהערט צו נוצן תכלת און זענען אריבער צו קלא אילן איז ווייל מען האט געטראפן א וועג וווי אזוי צו פארבן די תכלת אויף א אופן אז סזאל נישט נשתנה וווערן ביים וואשן, איז משמע אז פאר דעם האבן זיי יא גענוצט די תכלת, און מקען נישט זאגן אז די המצאה איז שוין געווען און צייטן פון די גמרא, ווייל דער רמבם זאגט אז נאר די תכלת איז א פארב וואס ווערט נישט נשתנה, ועוד דער רמבן זאגט אז התכלת גם היום לא ירים איש את ידו ללבוש כי אם מלך גויים, איז משמע אז און צייטן פון רמבן האט מען נאך גענוצט ג'ים תכלת, און סאיז נישט מסתבר אז דער רמבן מיינט קלא אילן, ווייל אויף קלא אילן איז נישט געהערט געווארן קיינמאל אז סאיז געווען אויף דעם א גזרה נאר אויף די מיורקס, און אויב דער רמבן מיינט דעם מיורקס, איז משמע אז מען האט נאך נישט געוואוסט דעם פאטענט אין צייטן פון רמבן, וויייל אז נישט וואס האט מען געדארפט נוצן אזא טיירע זאך.
Gevald Geshrigen
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4040
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג דעצעמבער 29, 2011 10:41 pm

תגובה דורך Gevald Geshrigen »

פונעם רמב׳׳ן קענסטו סתם אזי נישט ברענגן קיין ראי׳ מיט די אלע פלפולים דערויף ווייל ער רמב׳׳ן דארט רעדט בעיקר פונעם קאליר אז עס איז א מלכות׳דיגע קאליר וואס נאר חשובע מענטשן מעגן גיין דערמיט.
ניש א יעדעס מאל וואס עס ווערט דערמאנט די ווארט תכלת מיינט עס אויטאמאטיש מורעקס טרונקלעס
אוועטאר
משהזוךמיר
שר חמשת אלפים
תגובות: 5017
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך סעפטעמבער 14, 2016 3:24 pm
לאקאציע: איך קען נישט אויסזאגן ווייל משה וועט מיך קענען טרעפן

תגובה דורך משהזוךמיר »

מצפים לישועה האט געשריבן:
משהזוךמיר האט געשריבן:
מצפים לישועה האט געשריבן:
משהזוךמיר האט געשריבן:
מצפים לישועה האט געשריבן:ער זאגט אז עס איז דא אזעלכע כתבי ידות

סארא דעמאגאגיע! ר' איד, שטותים האט אויך א שיעור! הרב אייזיקאוויטש האט געמאכט דעם ווילנא ש''ס? די ווענעציער ש''ס? די סלאוויטא ש''ס? וואס האקסטו א טשייניק?! לויט דיינע אייגענע ווערטער שטייט לימ''ץ נאר אין די גאר לעצטיגע דרוקן, און דארט שטייט קלאר אז זיי באזירן עס אויף איין איינציגסטע כת''י!! אין אלע אלטע דרוקן, וכן אין אלע אנדערע כת''י (צב''ש די ווילנא דרוק האט כידוע געהאט אסאך כת''י) שטייט נימי''ן, ווי דו האסט קלאר מודה געווען אז נאר אין די היינטיגע דרוקן שטייט לימץ! און אנשטאט ענטפערן צו די זאך (וואס דו קענסט נישט) נעמסטו זיך צו פערזענליכע אטאקעס! שעם דיך!

מיר קענסטו פארציילן וואס דו ווילסט, איך קען זיך נישט אויס אין דעם, איך וווייס נאר אז סאיז דא וואס זאגן אז דע מעשה מיט הונדרעט כתבי ידות איז א באבע מעשה וואס אייזעקאויטש האט פאבריצירט, איך ווייס נישט זיכער ווער ס זאגט דעם אמת, איך זאג נאר סאיז מסתבר אז סאיז נישט ריכטיג, ווייל אויב אלע כתבי ידות מיט אלע דפוסים שטייט אזוי חוץ איין כתב יד, איז פארוואס דער מתרגם מיט אלע נייע גמרות וואס האבן אריין געלייגט ריזיגע כוחות צו מתקן זיין אלע נוסחאות, האבן מחליט געווען אז דוקא דער איינציגער כתב יד דאס איז דער ריכטיגער?


סאו ביזט מודה אז דו האסט נישט קיין אנונג וואס דו רעדסט, און דאך שיסטו סטעיטמענטס און הנחות! און אלד ווילי איז גאר דער דעמאגאג, וואס?

איך ווייס נישט וואס דו ווילסט, ערשטנס איך האב עס נישט געזאגט אלץ א זיכערע זאך נאר ״ סזעט מיר אויס״ צווייטנס איז דען מסתבר אז דער מתרגם האט פונקט געהאט פונקט יענע איינע גרייזיגע כתב יד פון הונדרעט אנדערע? און איז דען מסתבר אז אין עוז והדר און שוטנשטיין וכדומה ארבעטן דארט א באנדע טפשים, און במקרה האבן זיי אלע מחליט געווען צו טוהן דעם זעלעבן שטות און זיך אנטשעפענען אויף איין כתב יד קעגן אלע כתבי ידות און דפוסים? אלא מאי איז מסתבר אז די מעשה גייט ניש פונקט ווי דו פארציילסט, נאר אפפרעגן ממש קען איך דיך נישט ווילאנג איך האב נישט געזען אלע כתבי ידות, איך קען נאר זאגן אז סאיז נישט מסתבר אז סאיז אמת.

דער מתרגם איז האט פארמאגט 95 כתבי ידות און פיר דרוקן, און צווישן די 99 מקורות האט ער געטראפן איין איינציגע כת"י וואס שטייט לימץ.
דאס אז אין אלע דרוקן שטייט נימין איז אויך גרינג מברר צו זיין - נעם ארויס סיי וועלכע דרוק פון שאנק און קוק וואס דארט שטייט.
מיין מיינונג אויף עוז והדר האב איך שוין אפגעשריבן א צייט צוריק (זעה די תגובה און ווייטער), און בכלל קימער איך זיך גאנץ ווייניג מיט אן ארגאניזאציע וואס האלט (קענסט פרעגן סיי וועם פון די ערכים און אחראים דארט, זיי וועלן דיר עס זאגן אפן) וואס זייער צוגאנג צו חז"ל איז אז אלע פריערדיגע זענען ניטאמאל חשוב קקליפת השום קעגן אונזער גרויס חכמה בינה ודעת, און זענען משנה במחי יד די לשון הגמ', טיילמאל מיט א שרעקליכע עם הארצות.
בנוגע שאטנשטיין קען איך מיר נישט אויס, אבער ווי געזאגט טוישט עס נישט די פאקט אז זיי אלע ברענגען עס בשם איין איינציגסטע כת"י.
---------

אחרי שובי ניחמתי אז עס איז ברור אז די ריכטיגע גירסא איז נישט לימץ, היות רש"י אין מסכת שבת (דף ע"ד) שרייבט אויפ'ן חלזון "והוא כמין דג קטן" און לימץ איז דאך א סנעיל. אלא מאי די אלע אנדערע כתבי ידות און דרוקן זענען גערעכט און רשי האט טאקע געשריבן נימין.
אלזא, די תשובה צו דיין שאלה:
מצפים לישועה האט געשריבן:זאגט מיר פליז דעם ריינעם אמת, דו האסט באמת א ספק צו חילזון מיינט א סנעיל?

איז: ניין. ס'ברור אז עס מיינט נישט קיין סנעיל, עכ"פ לשיטת רש"י.
לעצט פארראכטן דורך משהזוךמיר אום מאנטאג יוני 11, 2018 10:03 am, פארראכטן געווארן 1 מאל.
Get your facts first, then you can distort them as you please.
מצפים לישועה
שר האלף
תגובות: 1692
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אקטאבער 15, 2017 2:49 pm

תגובה דורך מצפים לישועה »

פון ווי ווייסטו וועלעכע כתבי ידות דער מתרגם האט געהאט?
אויך אנדערע ספרי תרגום אזוי ווי אוצר לועזי רש"י שטייט לימץ.
עוז והדר איז נישט דער אינציגסטער, אלע נייע גמרות שרייבן אזוי.
אלע דפוסים וואס איז דא בדרך כלל קומט פון איין דפוס, די אנדערע אלע דפוסים איז נישט נפוץ.

איך פרעגן נאך אמאל, וואס איז דער מקור פון די מעשה מיט 99 כתבי ידות?
אוועטאר
משהזוךמיר
שר חמשת אלפים
תגובות: 5017
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך סעפטעמבער 14, 2016 3:24 pm
לאקאציע: איך קען נישט אויסזאגן ווייל משה וועט מיך קענען טרעפן

תגובה דורך משהזוךמיר »

אה, כאגעמיינט אז מיט'ן 'מתרגם' מיינסטו דער אוצר לעזי רש''י וואס ברענגט כאטש א מקור. זעה איך אז דו האסט גאר געמיינט דער מתרגם סוף פון די ווילנא ש''ס, וואס ברענגט בכלל נישט קיין מקור לדבריו (ואת''ל ער האט געהאט א מקור, האבן די מדפיסים עס נישט אנגענומען און נישט געטוישט בפנים הגמ').

דער אוצר לעזי רש''י שרייבט בפירוש אז ער האט גענוצט 99 כתבי ידות, און דער גירסא פון לימץ ברענגט ער נאר פון איין כת''י.

ווידער דאס אז אלע דפוסים קומען פון איינס איז פשוט נישט ריכטיג. ס'געווען עטליכע כת''י פון רש''י און עטליכע דרוקן האבן גענוצט אנדערע כתבי יד, און קיין איין דרוק ברענגט נישט לימץ.
Get your facts first, then you can distort them as you please.
מצפים לישועה
שר האלף
תגובות: 1692
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אקטאבער 15, 2017 2:49 pm

תגובה דורך מצפים לישועה »

משהזוךמיר האט געשריבן:אה, כאגעמיינט אז מיט'ן 'מתרגם' מיינסטו דער אוצר לעזי רש''י וואס ברענגט כאטש א מקור. זעה איך אז דו האסט גאר געמיינט דער מתרגם סוף פון די ווילנא ש''ס, וואס ברענגט בכלל נישט קיין מקור לדבריו (ואת''ל ער האט געהאט א מקור, האבן די מדפיסים עס נישט אנגענומען און נישט געטוישט בפנים הגמ').

דער אוצר לעזי רש''י שרייבט בפירוש אז ער האט גענוצט 99 כתבי ידות, און דער גירסא פון לימץ ברענגט ער נאר פון איין כת''י.

ווידער דאס אז אלע דפוסים קומען פון איינס איז פשוט נישט ריכטיג. ס'געווען עטליכע כת''י פון רש''י און עטליכע דרוקן האבן גענוצט אנדערע כתבי יד, און קיין איין דרוק ברענגט נישט לימץ.

דער דרוק וואס אונז האב מיר קומט פון איין דרוק, די אנדערע דרוקן איז נישט אזוי נפוץ און איך האב נישט גזען וואס דארט שטייט, ווי קען איך זען וואס דו קוואוטסט פון דעם אוצר לועזי רש"י?

בכל אופן דריי ספרי מתרגמים מיט אלע היינט יגע מהדורות האבן נישט מחליט געווען דעם זעלבן שטות, סקען נישט זיין אזא זאך, ס זיכער דא דברים בגו.
אוועטאר
משהזוךמיר
שר חמשת אלפים
תגובות: 5017
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך סעפטעמבער 14, 2016 3:24 pm
לאקאציע: איך קען נישט אויסזאגן ווייל משה וועט מיך קענען טרעפן

תגובה דורך משהזוךמיר »

'אלע' היינטיגע מהדורות? עוז והדר, און ארטסקרול וואס נוצט זייער דף.
און דאס אז 'ס'קען נישט זיין אזא זאך' איז דעמאגאגיע, נישט ריזאנעבל דעליבערעישאן. עוז והדר האט שוין געטון פיל ערגערס ווי טוישן א לעז אין רש''י צוליב איין כת''י.

אבער אז דו ווילסט דוקא א סברא, האב איך זייער א פשוט'ע: ס'דיר נישט אינטערעסאנט אז די ערשטע וואס שרייבן די גירסא לימץ זענען די וואס זענען מתרגם די לעז אין רש''י? קודם המתרגם אין ווילנא ש''ס (בעת וואס אינ'ם זעלבן ש''ס שטייט אנדערש!), דערנאך דער אוצר לעזי רש''י. (איך ווייס נאר פון צוויי, נישט דריי, מתרגמים וואס שרייבן אזוי.)הלא דבר הוא?
נאר וואס, דער מתרגם אין ווילנא האט דאך געזוכט מתרגם צו זיין די לעזים. נימין האט ער נישט געוואוסט וואס דאס מיינט, האט ער געטוישט צו לימעץ ווי עס שטייט אין רבינו גרשום אין בכורות (כאטש וואס דארט מיינט עס לאו דוקא די באשעפעניש חלזון) אדער האט ער געטראפן אזא גירסא ערגעצוואו און האט זיך צוגעכאפט דערצו ווייל דאס ווייסט ער יא וואס עס מיינט. משא''כ די דרוקער פון ווילנא, וואס זיי האבן בעיקר אריינגעלייגט כוחות אז די עצם גמ' זאל זיין אויסגעהאלטן און מזוכך, האבן נישט געוואלט טוישן באזירט אויף השערות אדער איינס-צוויי מקורות.
די זעלבע זאך דער אוצר לועזי רש''י האט זיך צוגעכאפט צו די איין כת''י במקום 98 אנדערע (איך וועל אי''ה אויפזוכן די גענויע מקור דערצו) וויבאלד זיין ציל איז דאך צו וויסן די באדייט, נישט צו מברר זיין די ריכטיגע גירסא.
דעריבער האט עוז והדר, וואס זענען מתרגם די לעז אויפ'ן דף (און האבן גאנץ א קנאפער פראבלעם צו טוישן גירסאות לויט ווי עס שמעקט זיי) געטון די זעלבע און געטוישט אינ'ן רש''י זעלבסט, כדי עס זאל שטימען מיט זייער 'לעזי רש''י'.


דאס אז די אנדערע דפוסים איז נישט נפוץ היינט מיינט נישט אז עס איז נישטא. עוז והדר האט עקסעס צו אסאך אלטע דפוסים, ועכ''ז ברענגען זיי נישט פון דארט קיין מקור צו זייערע ווערטער. וכן דער אוצר לועזי רש''י.
איך האב א קרוב וואס פארמאגט די סלאוויטע ש''ס, ווען איך פרובירן מברר צו זיין וואס שטייט דארט.
Get your facts first, then you can distort them as you please.
מצפים לישועה
שר האלף
תגובות: 1692
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אקטאבער 15, 2017 2:49 pm

תגובה דורך מצפים לישועה »

בעניין עולה אחת לשבעים שנה

Birds and shell hunters take advantage of the rare occurrence.
A rare combination of sea and weather conditions washed up shellfish along area shorelines in recent days, leaving a thick band of sea life on the sand. On Crescent Beach, birds swooped in for easy meals and scores of shell hunters stooped over, filling grocery sacks, buckets and makeshift T- shirt pouches with treasure.
Scientists at the Florida Fish and Wildlife Research Institute say it is an uncommon but natural occurrence. They speculate that the deep, cold water -- about 9 degrees cooler -- surged into shallower areas, incapacitating shellfish. Then, heavy winds that accompanied a recent cold front pushed them to shore. “What the cold water may do is stun them so they can’t really hold their position as well,” said Bill Arnold, a research scientist at Fish and Wildlife. “Then they’re more exposed. On top of that you get this wind wave event, and that’s what tends to push them all the way up on the beach.” An upwelling of deep water in the Gulf can be caused by several things, including changes in atmospheric pressure, winds or the movement of the bobby pin-shaped Loop Current that sits off the coast.
מצפים לישועה
שר האלף
תגובות: 1692
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אקטאבער 15, 2017 2:49 pm

תגובה דורך מצפים לישועה »

אלד וויליאמסבורג האט געשריבן:
שבתי בוים האט געשריבן:פארשטייט זיך אז דער ישועות מלכו איז גוט פאר א סאונדבייט און מאכט גארנישט קלוגער אויף דער עיקר פראגע צי דער מיורעקס טראנקולוס איז יא אדער נישט דער חלזון פון ימי חז''ל צי נישט וואס פאדערט א געהעריגע העמקה פון א תורה'דיגן און היסטארישן פערספעקטיוו.
כ'נעם נישט קיין צד, אבער ווארפן אמביגיוס ווערטער פון פוסקים (כוונה פון אר''י איז בכלל נישט אזוי פשוט ווי דו לייגסט אראפ) העלפט נישט אויסקלארן די שאלה באופן יסודי ועקרוני.

אמביגיוס? האסט געזעהן די תשובה פון ישועות מלכו? יא ער האלט אז די מדרשים וואס זאגען אז די תכלת איז נגנז מיינט נגנז כפשוטו! און נישט נשתכח.

עכ"פ סאיז טאקע נישט נוגע ווייל די מיורעקס שטימט נישט מיט קיין תורה'דיגע און אויך נישט היסטארישע פרעספעקטיוו

דער ראדזין ער שרייבט אז דער ישועות מלכו האט אים שפעטער מודה געווען אז נגנז איז נישט כפשוטו, און ער האט ממש געלאכט פון דעי וואס זאגן אז סאיז כפשוטו.
אוועטאר
משהזוךמיר
שר חמשת אלפים
תגובות: 5017
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך סעפטעמבער 14, 2016 3:24 pm
לאקאציע: איך קען נישט אויסזאגן ווייל משה וועט מיך קענען טרעפן

תגובה דורך משהזוךמיר »

מצפים לישועה האט געשריבן:בעניין עולה אחת לשבעים שנה

Birds and shell hunters take advantage of the rare occurrence.
A rare combination of sea and weather conditions washed up shellfish along area shorelines in recent days, leaving a thick band of sea life on the sand. On Crescent Beach, birds swooped in for easy meals and scores of shell hunters stooped over, filling grocery sacks, buckets and makeshift T- shirt pouches with treasure.
Scientists at the Florida Fish and Wildlife Research Institute say it is an uncommon but natural occurrence. They speculate that the deep, cold water -- about 9 degrees cooler -- surged into shallower areas, incapacitating shellfish. Then, heavy winds that accompanied a recent cold front pushed them to shore. “What the cold water may do is stun them so they can’t really hold their position as well,” said Bill Arnold, a research scientist at Fish and Wildlife. “Then they’re more exposed. On top of that you get this wind wave event, and that’s what tends to push them all the way up on the beach.” An upwelling of deep water in the Gulf can be caused by several things, including changes in atmospheric pressure, winds or the movement of the bobby pin-shaped Loop Current that sits off the coast.

יאך בין געווען מיט עטליכע וואכן צוריק אויף אפרו אין א שטעטל ביים ברעג פון אטלאנטישן אקעאן, און די גאנצע בארטן איז געווען אנגעלייגט מיט מיליאנען(!) שעלס, גאר אסאך דערפון נאך מיט די באשעפענישן אינעווייניג.

הכלל, וואס האט דאס מיט די מיורעקס טרונקולוס?
Get your facts first, then you can distort them as you please.
מצפים לישועה
שר האלף
תגובות: 1692
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אקטאבער 15, 2017 2:49 pm

תגובה דורך מצפים לישועה »

יידישע קהילות האט געשריבן:רוב פוסקים האלטן דאך נישט דערפון, וואס ענטפערן זיי אויף דעם??

עס איז כמה וכמה טעמים, יעדער פוסק זאגט אן אנדערע טעם.

אחרי שלמדתי את הנושא מאוד תמהתי למה זה לא התקבל אחרי שהראיות כ"כ חזקות, אבל עכשיו אני חושב שאפשר להבין את הצד השני, שנכון שכל טעם שאומרים לסתור את תכלת המורקס בפני עצמו חלש או מגוחך, אבל ישלמתנגדי בתכלת כ"כ הרבה טעמים שבהצרפם יחד אולי זה נחשב לטעם אחד חזק, כמו הרבה חבלים דקים שכל אחד כקליפת השום, אבל כשמצרפים אותם יחד נעשה חבל חזק.

ואלו הם הטעמים הרבים שנאמרו בזה:

א. אע"פ שהראיות הם ברורות, והקושיות הם חלשות, והוא מצוות עשה דאורייתא, אבל יש מנהג בכלל ישראל שלא עושים חדשות במאתיים שנים האחרונות.

ב. מצווה שנפסק יותר מאלף שנה, יש סברא שגם אם יש ראיות זה לא מספיק, רק צריך ראיות כאלה שאפשר להישבע עליהם.

ג. אף נרבה ראיות כחול הים, אינו כלום, כיון שקרא מפורש שאל אביך ויגדך, ולא דרשו חז"ל אבל אנו נדרש שצריך דוקא מסורת.

ד. יש איסור חמור שנקרא חדש אסור מן התורה.

ה. כל כמה שנים מוצאים תכלת חדש, ויש כבר זיהוי חמישי, וכשם שזו אינה אמת כך זו אינה אמת.

ו. כתוב בגמרא ש החילזון דומה לדג, וזה אינו דומה לא לסלמון ולא לקרפיון.

ז. איתא בגמרא שעולה מן הים אחת לשבעים שנה, ולא אמרו דבר כזה ברדיו, וגם לא היה כתוב סיפור כזה לא בהמודיע ולא ביתד, וגם לא בידיעות אחרונות.

ח. איתא בגמרא שדומה לים, ורק הקונכיה דומה לים ולא גופו ממש.

ט. לא מצינו בספרים עתיקים של אומות העולם שיאמרו שהיהודים השתמשו בתכלת הזה לציצית.

י. יש חשש שאולי ימצאו חילזון עם יותר ראיות, ואז אנשים לא ירצו לשים התכלת החדש.

יא. החוות יאיר שכתב שזה התכלת הרי אמר שהתכלת הוא סגול, אז אם הולכים בשיטתו צריך לשים סגול.

יב. כל האחרונים שכתבו שזה התכלת לא התכוונו ברצינות, שהרי הם עצמם לא הלכו עם תכלת.

יג. כמה ראשונים כתבו שהוא תולעת, וכיון שיש לא קונכייה לא נקרא תולעת, אע"פ שהוא בעצם תולעת בתוך קונכייה, אבל סתם תולעת משמע בלא קונכייה.

יד. אע"פ שיש הרבה ראיות, אבל סוף סוף לכל ראיה אפשר למצוא איזה פירכא לפחות בדוחק, לכן זה נקרא רק השערה ולא מקרי אפילו ספק.

טו. גם אם נאמר שזה כן ספק, אבל יש סברא בשם הבית הלוי בלי מקור נגד הרבה ראשונים ואחרונים, שאם אחר שנעשה המצווה עדיין יהיה ספק, לא נאמר הכלל של ספק דאורייתא לחומרא.

טז. כיון שחזל אמרו שנגנז, לא יתכן שאנו נמצאנו ע"י מחקר וכדומה.

יז. הארי ז"ל כתב טעם למה אין תכלת בזמן הגלות, משמע שלא שייך שיהיה תכלת בזמן הזה, או אפילו יהיה פטורים מלקיימה.

יח. גם אם יש ראיות ברורות כשמש כחול הים, לא יועיל מאומה, כיון שגדולי הדור לא שמו תכלת ואפילו יאמרו לך על ימין שהוא שמאל וכו' וכש"כ כשיאמרו על תכלת שהוא קלא אילן.

יט. בספר הקנה כתב שצריך שחיטה, והרי המיורקס אינו צריך שחיטה.

כ. בזהר כתוב שהתכלת נמצא בכנרת, ואע״פ שהתרגום יונתן והרמב״ם וכל האחרונים כתבו שנמצא בים הגדול הלכה כהזוהר, ואע״פ שגם בגמרא משמע שהתכלת היה בחלקו של זבולון, הרי כתב הרמה שיש שתי חלזונות של תכלת אחת שהשתמשו בו הגויים והוא פסול, ואחת שכשר לתכלת לציצית, ואע״פ שזה לא ממש מה שככתב הרמה אנו נפרש כוונתו כך, ונאמר שתכלת של הגויים נמצא בים הגדול, ותכלת הכשר נמצא בכנרת.

כא. בחזל איתא שהחילזון נגנז, ואעפ שכל הראשונים והאחרונים כתבו שאין זה גניזה ממש כפשוטו, אין מדרש יוצא מידי פשוטו.

כב. גם אם הוכח שזה התכלת אבל יש בזה איסור צער בעלי חיים כיון שאפשר לעשות הרדמה לחילזון לפני שפוצעים אותו.

כהנה וכהנה יש עוד הרבה טעמים על דרך זה, אז אם נאמר שהטענות חלשות אבל בהצרפם יחד נחשב לטעם גדול.
מצפים לישועה
שר האלף
תגובות: 1692
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אקטאבער 15, 2017 2:49 pm

תגובה דורך מצפים לישועה »

Gevald Geshrigen האט געשריבן:א זייטיגע נקודה
די רמב׳׳ם שרייבט שחור ׳׳כדיו׳׳ וואס מיינט שווארץ שווארץ עז קען בי
בפשטות הוא לאפוקי שחור דומה לכחול מוזכר במדרש פרשת במדבר

הנה בגמרא נדה (כ.) איתא כמה דרגות ב'שחור': א' 'שחור כחרת' - במים (דיהה הרבה), ב' 'שחור כדיו' - סתם, שהוא אפילו כ'פכחותא דדיותא' ("קלישות הדיו; כשהכלי מלא, יורד שחרורית החרת למטה, ומלמעלה הוא ברור ואינו שחור כל כך" - רש"י), (דיהה אבל לא כ"כ), ג' 'שחור כחרת' - בדיו לח, והיינו כ'חרותא דדיותא' (כהה יותר), ד' 'שחור כחרת' - ר"ל דיו היבש, והוא 'קורטא דדיותא' (שחור עמוק). והרמב"ם בהל' איסורי ביאה (שם) מטמא דוקא ב'שחור כעין הדיו היבש', ובהל' שחיטה (שם) מטריף אף ב'שחורה כדיו', והיינו דיו לח ואף כ'קלישות הדיו', (וכלשון הפני משה (ירושלמי שם): "שחור כדיו - כמראה דיו הלח והקלוש").
והנה גם כאן בדם החלזון נקט 'שחור כדיו', וכנ"ל שהוא כדיו הלח - והקלוש (דרגה הב'). אמנם מהו צבע של דיו הלח? הלכנו ובדקנו 'דיו' שהרבה סופרים משתמשים בו ('דיו נהרי') וראינו שצבעו כשהוא לח הוא 'פורפר' עמוק, שהוא ריכוז גבוה של פורפר, [וכשנותנים מעט ממנו תוך מים, אז נעשה המים סגול], והוא בדיוק כהמציאות בדם החלזון וכמ"ש החוות יאיר, (עי' תמונות בסוף הקונטרס).
(ויש להעיר ממה דאיתא ברמב"ם (הל' תפילין ומזוזה וספר תורה, א, ג-ד): "עשרה דברים יש בתפילין כולן הלכה למשה מסיני, ...שכותבין אותן בדיו, ושיהיו נכתבות על הקלף, כיצד מעשה הדיו: מקבצין העשן של שמנים או של זפת ושל שעוה וכיוצא בהן, וגובלין אותו בשרף האילן ובמעט דבש, ולותתין אותו הרבה, ודכין אותו עד שיעשה רקיקין, ומיבשין אותו ומצניעין אותו, ובשעת כתיבה שורהו במי עפצא וכיוצא בו וכותב בו, שאם תמחקנו יהיה נמחק, וזה הוא הדיו שמצוה מן המובחר לכתוב בו ספרים תפילין ומזוזות. ואם כתב שלשתן במי עפצא וקלקנתוס/וקנקנתום שהוא עומד ואינו נמחק כשרים". הרי יש ב' אופנים לעשות 'דיו', אופן א' הוא ע"י 'עשן' - והוא למצוה מן המובחר לכתיבת ספרי קודש כיון שהוא נמחק, (וכמו שכתוב בפר' סוטה (במדבר ה, כג) 'וכתב ומחה' - כתב שיוכל למחות, ובמסכת עירובין יג. (ושם בתוס' ד"ה חוץ) למדין גזירה שוה כתיבה כתיבה מפרשת סוטה לסת"ם), אופן ב' הוא ע"י 'קנקנתום' שהוא 'חרת' (כדאיתא בגיטין יט. 'קנקנתום - חרתא דאושכפי', ושם בתוס' ד"ה קנקנתום - ד'חרת' הוא 'חרתא דאושכפי', [וכ"ה בתוס' עירובין יג. ד"ה קנקנתום], וכן ברש"י שם ד"ה 'חרתא דאושכפי' ובעירובין יג. ד"ה 'קנקנתום' ובנדה יט. ד"ה 'כחרת', דבכולם פירש 'אדרמנ"ט'), שהוא דיו חזק שאינו נמחק. והנה הדיו שע"י 'עשן' הוא דיו שחור ממש, משא"כ דיו שע"י 'קנקנתום - חרת' הוא דיו פורפר עמוק, והוא הדיו הרגיל שהשתמשו בו לכל תשמישי החול, והוא הדיו שבש"ס ורמב"ם הנ"ל. (וכדאיתא שם במסכת נדה הנ"ל להדיא: "שחור - כחרת, אמר רבה בר רב הונא חרת שאמרו - דיו (כלומר לא כשחרורית חרת הניתך במים אלא שחרורית חרת הניתך בדיו - רש"י), תניא נמי הכי שחור - כחרת, ושחור שאמרו - דיו. ולימא דיו, אי אמר דיו - הוה אמינא: כי פכחותא דדיותא (קלישות הדיו; כשהכלי מלא, יורד שחרורית החרת למטה, ומלמעלה הוא ברור ואינו שחור כל כך - רש"י), קמ"ל - כי חרותא דדיותא. איבעיא להו, בלחה או ביבשתא, תא שמע דרבי אמי פלי קורטא דדיותא ובדיק בה").
והוא הדיו שאנו משתמשים בו בזמנינו גם לכתיבת ספרי קודש, וכדאיתא במ"א (סי' לב סק"ב) על מש"כ הרמ"א (שם ס"ג) "ולכתחלה יחמיר לכתוב בדיו העשויה מעשן עצים או שמנים", כותב המ"א: "לא ראיתי לאחד מהגדולים שנהג כן". וכ"ה שם בשועה"ר (ס"ג): "ואם כתב סת"ם במי עפצים וקנקנתום שהוא עומד ואינו נמחק כשרים ...וכן נוהגין עכשיו אפילו לכתחלה". והטעם מביא המשנה ברורה (שם סק"ח): "דהדיו העשוי מעשן עצים ושמנים מתקלקל ונמחק בנקל ע"כ אין נוהגין בו עכשיו". אמנם בזמנינו נוהגין להכניס בהדיו גם מעט 'עשן' (ושמעתי שהוא כדי לצאת קצת את 'המצוה מן המובחר'), וע"כ הדיו שלנו הוא אף יותר שחור מהדיו 'הרגיל' של זמניהם, ויש שאף מוסיפים הרבה 'עשן' (דיו 'בראשית'), וע"כ הדיו שלהם אכן שחור ממש, אמנם כל זה אינו הדיו 'הרגיל' של זמניהם וכנ''ל. וכל זה הוא מלבד מה שהדיו שלנו עב מאוד (מפני שנעשה עם מכשירים חדשים וכדו'), וע"כ יותר שחור הוא מדיו של זמניהם, ויש דיו לח יותר המיוחד לתגין שצריך לעשותו דק מאד, ושם הדברים נראין בעליל מיד).
Gevald Geshrigen
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4040
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג דעצעמבער 29, 2011 10:41 pm

תגובה דורך Gevald Geshrigen »

בקיצור אז שחור כדיו מיינט פוירפל כמו שביררת איז לכאורה די קאליר פון תכלת אראנדזש מיט א שטיקל נטי׳ אויף האט פינק.
מצפים לישועה
שר האלף
תגובות: 1692
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אקטאבער 15, 2017 2:49 pm

תגובה דורך מצפים לישועה »

Gevald Geshrigen האט געשריבן:בקיצור אז שחור כדיו מיינט פוירפל כמו שביררת איז לכאורה די קאליר פון תכלת אראנדזש מיט א שטיקל נטי׳ אויף האט פינק.

שחור כדיו מיינט זייער טונקל פורפעל כמעט שווארץ, דאס איז פאר די סממנים און בישול, נאך דעם איז ער בלוי, און לויט דעם שטימט אלע שיטות, רש"י ירוק, רמב"ם שחור, חוות יאיר פורפעל, אבער ווי קומסטו אן צו אראנדזש מיט פינק.
תתחדש כנשר
שר העשר
תגובות: 11
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יולי 03, 2018 11:37 pm

תגובה דורך תתחדש כנשר »

ברצוני להתייחס בכלל אם חלזון יכול היות שבלול כי כל הדיונים לדעתי הם מיותרים למרי כי החלזון של התכלת בודאי אינו החלזון שבאשפתות
ראשית כי הרמב"ם ורוב הראשונים אחריו כתבו דג [והכס"מ כתב שמקורו מהגמ' דומה לדג ולא מכך שהוא בע"ח ימי ודי] ודג אינו שבלול
רש"י [במקום אחד] הר"ש והראב"ד [הר"ש "כ סותר עצמו ולכאורה אין כונתם לתכלת של תורה- עי"ש בדבריהם ובדברי הספרי עליו נסובים ותשכח] וראבי"ה כותבים תולעת
הנה במציאות לא נראה שיכול להיות שבלול כי בשבת עה. איתא בהדיא דחלזון התכלת חייבם עליו משום צידה ולא משום חבלה ולא נראה שיתחייבו משום צידה על מין שבלול שאינו בורח אלא מתחפר במקומו וכמש"כ תוס' רי"ד חגיגה יא
אבל רש"י ומאירי ורגמ"ה כתבו בכמה מקומות שחומט היינו שבלול וא"כ הר"ז משנה מפורשת שבת קח. ח' שרצים האמורים בתורה חייבים עליו משום צידה [וא"כ מחלו' מהו חומט אך אי חומט היינו שבלול א"כ חייבין עליו משום צידה]
אך שם ל' המשנה הוא כך הצדן והחובל בהן חייב וא"כ אי שבלול היינו חומט אכן חייבין עליו משום צידה ומתורץ גמ' זו אך גם חייבים עליו משום חבלה ושם בגמ' עה. איתא דפטורים משום חבלה [וכמ"ש ראבי"ה משום דאין לו עור]
וא"כ חומט בודאי שאינו חלזון התכלת כי חייבין עליו משום חבלה
ושבלול [לשיטת תוס' רי"ד] ג"כ אינו חלזון התכלת כי אין חייבין עליו משום צידה
ותולעת שכתבו ראשונים אלו אינו שבלול -וזה מפו' בראבי"ה שלתועלת התכלת אין לו עור- וא"כ אין החומט חלזון התכלת וזה ברור כשמש
תתחדש כנשר
שר העשר
תגובות: 11
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יולי 03, 2018 11:37 pm

תגובה דורך תתחדש כנשר »

ברצוני להתייחס בכלל אם חלזון יכול היותץ שבלול כי כל הדיונים לדעתי הם מיותרים למרי כי החלזון של התכלת בודאי אינו החלזון שבאשפתות
ראשית כי הרמב"ם ורוב הראשונים אחריו כתבו דג [והכס"מ כתב שמקורו מהגמ' דומה לדג ולא מכך שהוא בע"ח ימי ודי] ודג אינו שבלול
רש"י [במקום אחד] הר"ש והראב"ד [הר"ש "כ סוץר עצמו וכבר כתבנו לעי' שלכאורה אין כונתם לתכלת של תורה] וראבי"ה כותבים תולעת
הנה במציאות לא נראה שיכול להיות שבלול כי בשבת עה. איתא בהדיא דחלזון התכלת חייבם עליו משום צידה ולא משום חבלה ולא נראה שיתחייבו משום צידה על מין שבלול שאינו בורח אלא מתחפר במקומו וכמש"כ תוס' רי"ד חגיגה יא
אבל רש"י ומאירי ורגמ"ה כתבו בכמה מקומות שחומט היינו שבלול וא"כ הר"ז משנה מפורשת שבת קח. ח' שרצים האמורים בתורה חייבים עליו משום צידה [וא"כ מחלו' מהו חומט אך אי חומט היינו שבלול א"כ חייבין עליו משום צידה]
אך שם ל' המשנה הוא כך הצדן והחובל בהן חייב וא"כ אי שבלול היינו חומט אכן חייבין עליו משום צידה ומתורץ גמ' זו אך גם חייבים עליו משום חבלה ושם בגמ' עה. איתא דפטוירם משום חבלה [וכמ"ש ראבי"ה משום דאין לו עור]
וא"כ חומט בודאי שאינו חלזון התכלת כי חייבין עליו משום חבלה
ושבךלול [לשיטת תוס' רי"ד] ג"כ אינו חלזון התכלת כי אין חייבין עליו שמום צידה
ותולעת שכתבו ראשונים אלו אינו שבלול -וזה מפו' בראבי"ה שלתועלת התכלת אין לו עור- וא"כ אין החומט חלזון התץלכת וזה ברור כשמש
Gevald Geshrigen
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4040
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג דעצעמבער 29, 2011 10:41 pm

תגובה דורך Gevald Geshrigen »

איך ווייס באמת נישט וואס די ווילסט מיט די פוירפל טינט. טינט איז שווארץ עז אין בלעק ענד עז אין דיו און פורפל איז פורפ עז אין ארגמן ענד עז אין תכלת לויטן חוות יאיר.
לשיטתך דרייסטו און זיך סותר אינעם זעלבן סטעיטמעט לגבי חרת וקנקנתום.
עשן איז נישט דארק פוירפל נאר שווארץ און קקנתום וחרת ווענד זיך לשיטתך ווי די חמר שטייט איין.
Gevald Geshrigen
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4040
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג דעצעמבער 29, 2011 10:41 pm

תגובה דורך Gevald Geshrigen »

שחור כדיו מיינט זייער טונקל פורפעל כמעט שווארץ
דאס איז דיין חידוש נישט וויאזוי עס שטייט אין רמב׳׳ם
עניוויעי דאס איז דאן לשיטתך א רא׳ לשיטת החוות יאיר און אז תכלת איז נישט בלוי.
מצפים לישועה
שר האלף
תגובות: 1692
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אקטאבער 15, 2017 2:49 pm

תגובה דורך מצפים לישועה »

Gevald Geshrigen האט געשריבן:שחור כדיו מיינט זייער טונקל פורפעל כמעט שווארץ
דאס איז דיין חידוש נישט וויאזוי עס שטייט אין רמב׳׳ם
עניוויעי דאס איז דאן לשיטתך א רא׳ לשיטת החוות יאיר און אז תכלת איז נישט בלוי.

די אמאליגע וועג פון מאכן דיו איז געווען ליכטיגער ווי די היינטיגע דיו, דע געדעכטע חלק פלעגט אראפגיין אינטן און אויבן האט עס געהאט א פורפעל קאליר, אויך היינטיגע דיו נהרי אויב מען דעלאט עס מיט וואסער איז עס טינקל פורפעל.

פליניס שרייבט אז מען פלעגט מאכן פון דע חילזון אסאך קאליר משחור כדיו הנוצץ וכו', און לכאורה מיינט ער נישט שווארץ ווייל פון דעם חילזון איז נישט מסתבר אז מען האט געמאכט שווארצע קאליר, נאר ער מיינט בלוי אדער פורפעל און ער זאגט אז עס איז כדיו הנוצץ.

דאס איז אלץ פאר מען מאכט עס בלוי דורך קאכן אדער לייגן אין די זון, און אויך דער חוות יאיר זאגט אז דער דם איז פורפעל נישט דער ענד קאליר ביים פארבן.
מצפים לישועה
שר האלף
תגובות: 1692
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אקטאבער 15, 2017 2:49 pm

תגובה דורך מצפים לישועה »

משהזוךמיר האט געשריבן:נעם אראפ די פייפס פון אויבן האסטו א הערליכע, רויטע אתרוג.

נו סיאינג איז בעליבינג, שנייד אראף די פייפס און מאך א פיקטשער און עמער זען.
Gevald Geshrigen
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4040
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג דעצעמבער 29, 2011 10:41 pm

תגובה דורך Gevald Geshrigen »

פליני איז ביי מיר בכלל נישט מאסגעבנד. עצט צוריק צום ענין . לשיטתך איז לויטן רמב׳׳ם תכלת פוירפל.
מצפים לישועה
שר האלף
תגובות: 1692
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אקטאבער 15, 2017 2:49 pm

תגובה דורך מצפים לישועה »

Gevald Geshrigen האט געשריבן:פליני איז ביי מיר בכלל נישט מאסגעבנד. עצט צוריק צום ענין . לשיטתך איז לויטן רמב׳׳ם תכלת פוירפל.

איך ווייז נאר פון פליני אז און יעני צייטן איז דיו געווען בלוי אדער פורפעל, איך זאגט דען עפעס א הלכה פון פליני?

וויפעל מאל דארף איך איבער שרייבן די זעלבע זאך די דיו איז טונקל פורפעל, ווען מען פארבט קאכט מען דאס און מען איז כסדר טועם צו סשוין געווארן בלוי, אזוי ווי סשטייט און די גמרא אז מעפלעגט עס קאכן און טועם זיין.

קומט אויס אז אלעס שטימט כמין חומר, סאיז שחור כדיו וי דע רמב"ם זאגט, ירוק ווי דער נחלת דוד זאגט אז סמיינט בלוי אזוי ווי רש"י, דער דם איז פורפעל ווי דער חוות יאיר זאגט.
תתחדש כנשר
שר העשר
תגובות: 11
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יולי 03, 2018 11:37 pm

תגובה דורך תתחדש כנשר »

מצפים לישועה האט געשריבן:
Gevald Geshrigen האט געשריבן:פליני איז ביי מיר בכלל נישט מאסגעבנד. עצט צוריק צום ענין . לשיטתך איז לויטן רמב׳׳ם תכלת פוירפל.

איך ווייז נאר פון פליני אז און יעני צייטן איז דיו געווען בלוי אדער פורפעל, איך זאגט דען עפעס א הלכה פון פליני?

וויפעל מאל דארף איך איבער שרייבן די זעלבע זאך די דיו איז טונקל פורפעל, ווען מען פארבט קאכט מען דאס און מען איז כסדר טועם צו סשוין געווארן בלוי, אזוי ווי סשטייט און די גמרא אז מעפלעגט עס קאכן און טועם זיין.

קומט אויס אז אלעס שטימט כמין חומר, סאיז שחור כדיו וי דע רמב"ם זאגט, ירוק ווי דער נחלת דוד זאגט אז סמיינט בלוי אזוי ווי רש"י, דער דם איז פורפעל ווי דער חוות יאיר זאגט.

רבותי דיו איז נישט טונקעל פורפעל
פול סטופ
הראי' די גמרא אין נדה אין אין רמב"ם אין שו"ע ווערט גע'פסק'נט אז דם שחור כחרת [כדיו] איז טמא באיסור כרת דאורייתא
און ווען דו וועסט נעמען דער קאליר צו א יעדער רב אדער דיין אין דער וועלט וועט ער דיר נישט מטמא זיין אםילו נישט מספק
קען דען אזא קאליר מיינען שדחור כחרת- כדיו
גענוג מיט די אלע ליצנות פון די תורה על סמך פליני וחביריו ימש"ו
תתחדש כנשר
שר העשר
תגובות: 11
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יולי 03, 2018 11:37 pm

תגובה דורך תתחדש כנשר »

איך בעט פוטן ציבור זיך אריינטראכטן איין רגע פאר מען גייט ווייטער
די חברה הייבן אן אלעמאל אז די מיורעקס שטימט מיט יעדער ווארט פון חז"
ל אין ס'איז נידטא קיין איין קשיא אויף דעם
אבער ווען מען הייבט אן אריינגיין דארף מען יעדער זאך פארענטפערן מיט דוחקים אין קאפ פארדרייענישן
קיין איין זאך שטימט נישט במושכל ראשון אן הסברים אין דרשות
אפילו לו יצוייר נאך דעם שטימט עס טאקע "כמין חומר" אבער ווען חז"ל און ראשדונים ווילן פארשטעלן א זאך האבן זיי בעסערע וועגן ווי צו אוועקשטעלן מימרות און סימנים וואס מ'דארף א האלבע שעה שטיין און מסביר זיין און אפילו דעמאלטס איז מען נאכנישט אינגאנצן איבער צייגט
פארשפארט

צוריק צו “הלכה למעשה”