אשכול פון היכי תמצא....

[להבין שמועות]

עדיין לא עיינתי בדברי הגרש''ש, אבל מונח בזכרוני דר' אלחנן הסביר שיטת רש''י בדבר שיש לו מתירין משום שעד שתאכלנו וכו' הוא דרש''י לית ליה דאיסור מתהפך להיתר וכן מהא דאית ליה לרש''י שאסור לאכול הכל וצריך להוציא חלק אחד וכו' ואיכמ''ל, ולכאו' בודאי דלא סב''ל לרש''י דהיתר מתהפך לאיסור, אבל באמת ברש''י ע''ז ע''ג סב''ל לדעת רב דימי דקמא קמא בטיל וכו' וע''כ דאית ליה איסור מתהפך ואפשר דשאני בדבר לח וכן מונח בזכרוני דכל פלוגתת הרשב''א והרא''ש בביטול ברוב אי אמרינן משום הלך אחר הרוב או משום מתהפך היינו דוקא בדבר יבש אבל בדבר לח לכו''ע מתהפך [ויל''ע לפי זה האם בדבר לח אמרינן דין דבשיל''מ ואיכמ''ל] ולפי זה שייך שפיר דהיתר מתהפך וכו', וראיתי לאחרונה בספר חדוותא דשמעתתא [וכתבתיה בהאשכול שלו] דרך חדש ברש''י ואפי' אי סב''ל איסור מתהפך שייך לומר טעמא דעד שתאכלנו וכו'

ומענין לענין הקשיתי האיך אמרה תורה להגעיל כלי מדין והלא [ולמ''ד נוטל''פ שרי] איירי קרא בקדירה בת יומא, והנה כל כל הגעלה של נותן טעם צריך ביטול בששים לפי רוב ראשונים דא''כ הבליעות באות בחזרה להקדירה, א''כ הרי הוה דבשיל''מ וא''כ היה צריך לחכות יום אחד ויהי' מותר משום דלאחר שאינו בת יומא יהא מותר מטעם נוטל''פ, ואמרתי ליישב א' ע''ד הצל''ח דלדעת רש''י דטעמא דדבשיל''מ מותר משום עד ששתאכלנו וכו' היינו דוקא בדבר אכילה וכל דבר של כילוי וכו' אבל דבר שאינו של כילוי לא שייך האי טעמא ושפיר נתבטל דכשם שיכול להשתמש למחר כן היום וכו' עי' בצל''ח פסחים ט. וביצה כד ועי' פנ''י ובהלכות שבת לגבי מוקצה ואיכמ''ל א''כ ה''ה לקדירה, אבל עדיין צ''ע לדעת הר''ן בנדרים נב. דאוסר דשיל''מ משום דהוה מין במינו וכו' עיי'ש מא''ל ואמרתי דרך ב' דבאמת אפי' נותן טעם לפגם מותר היינו דוקא ע''י ביטול ברוב והמעלה של נותן טעם לפגם אינו אלא לענין שלא אמרינן דבעינן ששים וכו' א''כ כיון דצריכין לטעם ביטול א''כ מ''ל ביטלה היום או למחר וכ''ז לא שייך לומר רק אי אמרינן דכל נוטל''פ צריך ביטול ועי' בשו''ת הגרע''קא סי' קס''ו דסב''ל דלא בעינן ביטול א''כ קשה כנ''ל ועי' בחזו''א יו''ד דלדעתו בעינן ביטול ברוב אפי' בנוטל''פ ואיכמ''ל, ויש להאריך עוד ועוד ואיכמ''ל נא לסלוח על האריכות

נחזור לעניינו היכ''ת תקרובת ע''ז יהא חמור טפי מע''ז גופא

[קרעמער]

קען א גוי מבטל זיין תקרובת ע"ז, לכאורה נישט.

[להבין שמועות]

גמ' מפורשת בע''ז דבתקרובת לא מהני ביטול עי' ע''ז נ. רבנן דפרשי, דאס איז איין תשובה אויף די היכ''ת

[קרעמער]

זאג מיר ווען דו ביסט פארטיג, ווייל איך האב א שטיקל היכי תמצא צו פרעגן

[להבין שמועות]

פון מיין זייט קאן עס גיין ווייטער...

[קרעמער]

אקעי. ברשות להבין שמועות:

היכי תמצא אז א מענטש זאל מעגן אויספאסטן אלס רעזולטאט פון שפאצירן מיט די פוס (ער איז נישט אריין אין א צווייטע צייט-זאנע און עס איז נישט צוגעפאלן דער נאכט, ער איז אויך נישט געווארן אפגעשוואכט פונעם שפאציר)

[שוטה]

איש עתי?

[קרעמער]

איך רעד בזמן הזה

(דערמאן מיך די הלכה פון איש עתי, האט ער טאקע געמעגט אויספאסטן? אדער נאר פת בסלו)

[להבין שמועות]

פליז די גמ' זאגט דאך קלאר יומא סז. מעולם לא הוצרך אדם לכך, ד''ה סאיז נאר געווען אויב ער איז געווארען אפגעשוואכט

[קרעמער]

אקעי, האב איך דאך קלאר געשריבן א תנאי אינעם היכי תמצא אז ער איז נישט געווארן אפגעשוואכט

[להבין שמועות]

קרעמער האט געשריבן
אקעי, האב איך דאך קלאר געשריבן א תנאי אינעם היכי תמצא אז ער איז נישט געווארן אפגעשוואכט

פליז די גמ' זאגט דאך קלאר יומא סז. מעולם לא הוצרך אדם לכך, ד''ה סאיז נאר געווען אויב ער איז געווארען אפגעשוואכט

פארקערט דאס האב איך געמיינט כ'בין ארויף געגאנגען אויף הרב שוטה'ס ווערטער

[טייבעלע]

התנה להתענות עד שיגיע לאותו מקום.

[ווינקל]

שלא להשאיר הנייר חלק... א מלאכה וואס מען טאר נישט טון ערב שמיטה, אבער אין שמיטה מעג מען יא.

אנטשולדיגט פארן צוריקגיין..., ס'איז נישט עכט פארענטפערט געווארן נאר מיט א דריי..., ס'איז א אפענע משנה אין מסכת שביעית פ"ג משנה ח'.

אין בונין מדרגות על פי הגאיות ערב שביעית, משיפסקו הגשמים, מפני שהוא מתקינן לשביעית; אבל בונה הוא בשביעית משיפסקו הגשמים, מפני שהוא מתקינן למוצאי שביעית

[טייבעלע]

ישר כח,

[טייבעלע]

דאכט זיך אז אין אגרות משה האב איך גזעהן די גדאנק אויף השקאה אויך

[קרעמער]

התנה להתענות עד שיגיע לאותו מקום.

גאנץ פיין, אבער איך רעד אן קיין שום תנאים

[טייבעלע]

אם בא למקום שמתענין צריך להתענות עמהם וכשיוצא באותו יום כיון שלא היה בשעת קבלה מותר לו לאכול, וכן אם קיבל על עצמו תענית יחיד והגיע לסעודת מצוה או אדם חשוב מפציר בו יש לו לאכול, ומה שהבאתי ראשון עיקר לכו' לזה הי' כוונתך.

[קרעמער]

אם בא למקום שמתענין צריך להתענות עמהם וכשיוצא באותו יום כיון שלא היה בשעת קבלה מותר לו לאכול, וכן אם קיבל על עצמו תענית יחיד והגיע לסעודת מצוה או אדם חשוב מפציר בו יש לו לאכול, ומה שהבאתי ראשון עיקר לכו' לזה הי' כוונתך.

צוגעטראפן, איך האב גערעדט פון די ערשטע הלכה

[טייבעלע]

א אבל רח"ל מיט איין אבילות טאר ער נישט עולה לתורה זיין ווען ער וועט האבן אויף זיך צוויי אבילות איז דא א מציאות אז ער וועט יא מעגען עולה לתורה זיין, און ער איז נישט קיין חיוב כגון יארצייט אדער אשתו יולדת.
א אבל טאר נישט עולה זיין וועגן פיקודי ד' ישרים משמחי לב.

[והוא פלאי]

אבל רח"ל בת"ב שהכל אבלים

[טייבעלע]

גוט! שע"ת סי' תקנד

[והוא פלאי]

שמעתי לאחרונה
ווען קומט אויס אז מען דאווענט 9 נעכט אין א צו מעריב יעדע נאכט אן אנדערע שמונה עשרה

[להבין שמועות]

כ'האב 10!!

דינסטאג נאכט איז סוכות איז אזוי 1 מאנטיג נאכט וואכעדיגע שמו''ע 2 דינסטאג נאכט יו''ט'דיגע 3 מיטוואך נאכט מוצאי יו''ט 4 דאנערשטיג חוה''מ 5 פרייטיג נאכט שבתדיגע 6 מוצאי שבת'דיגע 7 זינטאג נאכט חוה''מ 8 מאנטיג נאכט שמיני עצרת 9 דינסטאג נאכט מוצאי יום טוב דיגע 10 מיטוואך וואכעדיגע

[להבין שמועות]

טעיתי סמוז זיין ביי פסח כנ''ל און ס'טאקע נאר דא 9!!!

[להבין שמועות]

היכי תמצא א מענטש זאל דארפען מער מכבד זיין א רבי אפי' שאינו מובהק ווי א טאטע וואס איז רבו מובהק? [דרוש סמוכין]