מאמר יראת העונש

געדאנקען און התחזקות בעניני עבודת השם

די אחראים: יאנאש,אחראי,געלעגער

אוועטאר
איינס
שר עשרת אלפים
תגובות: 18788
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג סעפטעמבער 26, 2017 9:16 am
פארבינד זיך:

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך איינס »

איין שטיקל לגופו של אשכול

הנה התבאר לך זה העניין, ונתבאר שהוא כוונת התורה ויסוד כוונת החכמים עליהם השלום, ואין מעלים עיניו מזה אלא אוויל משתגע, שקלקלוהו ושיבשוהו המחשבות הסכלות והרעיונים הגרועים. וזו היא מעלת אברהם אבינו עליו השלום (סוטה לא.) שהוא היה עובד מאהבה, ולעומת הדרך הזה ראוי להיות ההתעוררות.
ולפי שידעו החכמים ז"ל שזה העניין קשה עד מאוד ואין כל אדם משיג אותו, ואם השיגו אינו מסכים בו בתחילת עניין ואינו סובר שתהיה אמונה ברורה, לפי שהאדם אינו עושה מעשה אלא כדי שתגיע לו ממנו תועלת או שתסור ממנו פסידא, ואם אינו כן יהיה אצלו אותה מעשה הבל וריק. היאך יאמר לבעל תורה "עשה אלה המעשים ולא תעשה אותם" לא לירא מעונש מן השי"ת, ולא להנחיל שכר טוב.
זה דבר קשה עד מאוד, לפי שאין כל בני אדם משיגים האמת עד שיהיו כמו אברהם אבינו ע"ה. ולכן התירו להמון, כדי שיתיישבו על אמונתם, לעשות המצות לתקוות שכר, ולהינזר מן העבירות מיראת עונש. ומזרזים אותם על זה ומחזקים כוונתם, עד שישיג המשיג וידע האמת והדרך השלם מה הוא, כמו שעושים בנער בשעת הלמוד כמו שהבאתי המשל
אחד היה אברהם - שעבד את ה' רק על ידי שהיה אחד, שחשב בדעתו שהוא רק יחידי בעולם ולא הסתכל כלל על בני העולם!
אוועטאר
איינס
שר עשרת אלפים
תגובות: 18788
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג סעפטעמבער 26, 2017 9:16 am
פארבינד זיך:

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך איינס »

great האט געשריבן:די רמבם זאגט פאקערט פאר קינדער און בחורים דארף מען מאכן די תורה ואמונה בשם איז זיס ווייל סתם יראה לויפן זיי א וועק. און העכער 20 וואס האט א שכל הישר און עס קומען אן די ריזיגע נסיונית איז די עיקר יראה אזוי ווי היינט איז אזוי די מציאות די עבירות זענען זייער זיס העלפט נאר פשוט יראת העונש אית דין ואית דיין

וואו שרייבט ער אזא זאך?
אז מדארף גיין מיט יראת העונש מער ווי מיט אהבת הבורא?
און אז דאס איז דער ציל?

נאכנישט געטראפן די רמב"ם...
אחד היה אברהם - שעבד את ה' רק על ידי שהיה אחד, שחשב בדעתו שהוא רק יחידי בעולם ולא הסתכל כלל על בני העולם!
great
שר חמש מאות
תגובות: 728
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג נאוועמבער 26, 2019 12:22 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך great »

איינס האט געשריבן:
great האט געשריבן:די רמבם זאגט פאקערט פאר קינדער און בחורים דארף מען מאכן די תורה ואמונה בשם איז זיס ווייל סתם יראה לויפן זיי א וועק. און העכער 20 וואס האט א שכל הישר און עס קומען אן די ריזיגע נסיונית איז די עיקר יראה אזוי ווי היינט איז אזוי די מציאות די עבירות זענען זייער זיס העלפט נאר פשוט יראת העונש אית דין ואית דיין

וואו שרייבט ער אזא זאך?
אז מדארף גיין מיט יראת העונש מער ווי מיט אהבת הבורא?
און אז דאס איז דער ציל?

נאכנישט געטראפן די רמב"ם...

אוודאי ווער עס האט אהבת הבורא און יראת הרוממות ער איז שוין נישט שייך קיין יראת העונש אזוי ווי אברהם אבינו (סוטה לא). אבער פאר אונז פשוטע אידן איז קודם (הלוואי)יראת העונש להתגבר על הנסיונית און פאר קינדער איז די רמבם און אהבה וואס ער איז מבאר די מתוך שלא לשמה אז ממיז אנהייבן פאר זיי מיט זיס
אוועטאר
איינס
שר עשרת אלפים
תגובות: 18788
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג סעפטעמבער 26, 2017 9:16 am
פארבינד זיך:

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך איינס »

וואו שטייט אבער אין רמב"ם אז פאר עלטער דארף דאס צוגיין מיט יראת העונש

ער שרייבט נאר אז פאר עלטערע טוישט מען די קענדי צו קליידער און צו געלט, ער שרייבט נישט אז מדארף פאמפען די יראת העונש (מער ווי די חלק השלא לשמה)
אחד היה אברהם - שעבד את ה' רק על ידי שהיה אחד, שחשב בדעתו שהוא רק יחידי בעולם ולא הסתכל כלל על בני העולם!
great
שר חמש מאות
תגובות: 728
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג נאוועמבער 26, 2019 12:22 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך great »

איינס האט געשריבן:וואו שטייט אבער אין רמב"ם אז פאר עלטער דארף דאס צוגיין מיט יראת העונש

ער שרייבט נאר אז פאר עלטערע טוישט מען די קענדי צו קליידער און צו געלט, ער שרייבט נישט אז מדארף פאמפען די יראת העונש (מער ווי די חלק השלא לשמה)

איך פארשטיי נישט די טענה דא דאס איז זעכער אז די רמבם זאגט אז פאר קינדער הייבט מען אן (די עיקר)מיט שיינעם אין מטוט נישט אויסלערנען מיט פחד פון יראת העונש. און פאר ערוואקסנע דארף מען אליין ארבעטן אנצוקומען צו לשמה און אהבה איז גרעסער פון יראה (סוטה לא). אבער אנשים כמוני וואס האלטן נאך ביי שלא לשמה איז פאראן א עצה פון יראת העונש(שלא לשמה). אוודאי אויסלערנען פארן רבים דארף מען רעדן מער ווי גוט עס איז אז מאיז נישט עובר אזוי ווי די חובות הלבבות דערמאנט נישט קיין גהינם אבער ווען עס קומט למעשה די נסיון איז זייער גילטיג די יראת העונש פאר דע וואס האבן נאך נישט די אמתע אמתע יראת הרוממות און סתם אהבה צום השם
אוועטאר
איינס
שר עשרת אלפים
תגובות: 18788
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג סעפטעמבער 26, 2017 9:16 am
פארבינד זיך:

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך איינס »

איך זעה נאך נישט וואו דער רמב״ם שרייבט מזאל רעדן מער פון יראת העונש (שלא לשמה) פון גמול טוב (שלא לשמה)
די סברא אז יראה העלפט מער פון גמול טוב בשעת נסיון שטייט נישט אין רמב״ם
אחד היה אברהם - שעבד את ה' רק על ידי שהיה אחד, שחשב בדעתו שהוא רק יחידי בעולם ולא הסתכל כלל על בני העולם!
אוועטאר
שפע רב
שר האלף
תגובות: 1663
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג פעברואר 06, 2018 11:20 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך שפע רב »

דארפסט א ראי' אז עונשים זענען REAL, ועל הכל יבוא במשפט על כל הנעלם? באזוך דא:
https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_h ... _Manhattan

מיר פארשטייען נישט פארוואס פונקט זיי, אבער אלעס האט א חשבון, גלגולים ועוד, ואין יסורים בלא חטא
אוועטאר
איינס
שר עשרת אלפים
תגובות: 18788
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג סעפטעמבער 26, 2017 9:16 am
פארבינד זיך:

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך איינס »

קיינער זיכט נישט קיין ראיות
ווייל אויב יא איז דאס נישט ראיה, והא ראיה דו אליין שרייבסט גלייך [איך פארשטיי טאקע נישט] אבער אלעס האט א חשבון, סא וואו איז דיין ראיה.
אויב וואלט מען מיר געלאזט וואלט איך יא אויסגעשמועסט די ראיה.

אבער נישט דאס איז די שמועס, יעדער וואס דריידט זיך דא גלייבט אז סאיז דא שכר ועונש
די שאלה איז מיט וואס דארף מען לעבן מיט יראת העונש אדער מיט גמול הטוב
אחד היה אברהם - שעבד את ה' רק על ידי שהיה אחד, שחשב בדעתו שהוא רק יחידי בעולם ולא הסתכל כלל על בני העולם!
קאטאגאריש
שר חמישים ומאתים
תגובות: 266
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג פעברואר 18, 2019 6:28 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך קאטאגאריש »

שפע רב האט געשריבן:ואין יסורים בלא חטא


איך האב שוין איינמאל געפרעגט אויב איז דאס אמת , פארוואס ווען משה רבינו האט געפרעגט פארוואס עס איז דא צדיק ורע לו, האט דער אייבישטער געזאגט אז דאס קען קיינער נישט פארשטיין, סאיז דאך פשוט וועגען חטאים,
סמיינט נישט אז איך האלט פארקערט
I just like playing devils advocate
אוועטאר
איינס
שר עשרת אלפים
תגובות: 18788
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג סעפטעמבער 26, 2017 9:16 am
פארבינד זיך:

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך איינס »

קאטאגאריש האט געשריבן:
שפע רב האט געשריבן:ואין יסורים בלא חטא


איך האב שוין איינמאל געפרעגט אויב איז דאס אמת , פארוואס ווען משה רבינו האט געפרעגט פארוואס עס איז דא צדיק ורע לו, האט דער אייבישטער געזאגט אז דאס קען קיינער נישט פארשטיין, סאיז דאך פשוט וועגען חטאים,

רמב"ן שער הגמול ראה בדבריו באריכות

ואם תשאל ותאמר: הרי שתקנו חכמים דברים הללו לפי קבלתם, ולפי הכרח פסוקי התורה והנביאים.
אם כן, מהו זה שהנביאים צווחים על העניין הזה?
ומהו שתמה ירמיהו (י"ב) על הרשעים (ירמיהו יב, א) "צדיק אתה ה' כי אריב אליך... מדוע דרך רשעים צלחה..., שלו כל בוגדי בגד". ואמר [דוד] (תהלים עג, יב) "אך ריק זיכיתי לבבי וארחץ בנקיון כפי" וגו', ותמה ישעיהו (סג, יז) על הצדיקים "למה תתענו ה' מדרכיך, תקשיח לבנו מיראתך"; ואמר חבקוק על שניהם (א, ג) "למה תראני און ועמל, תביט שוד וחמס לנגדי". וכתיב "כי רשע מכתיר את הצדיק, על כן יצא משפט מעוקל". ונתוכחו איוב וחבריו על זה הרבה, וחכמינו זיכרונם לברכה אמרו "אנו אין בידינו שלוות רשעים ואף לא מיסורים שלצדיקים" (אבות ד, טו).

דע, שיש מרבותינו החלוקין בזו המידה.
יש מהם מי שאומר: "אין מיתה בלא חטא, ולא יסורין בלא עוון" (שבת נה, א). ונדחו בדבריו בגמרא ב"אין מיתה בלא חטא"; שיש מהן שמתו בעטיו שלנחש הקדמוני, והוא חטאו שלאדם הראשון שנגזרה מיתה עליו ועל תולדותיו בשביל חטאו, כעניין שנאמר בעלי ובביתו. אבל ב"אין יסורין בלא עוון" לא נדחו דבריו.
ואם תאמר שנדחו בכל, אבל המיתה והיסורין באין על חטא שקדם לאב, כמו עטיו של נחש שהזכיר המקשה, אבל אין מיתה ויסורין חינם לעולם.
ואמרו בברכות (ז, א'): בקש משה להודיעו דרכיו, ונתן לו, שנאמר "הודיעני נא את דרכיך". אמר לפניו: ריבונו שלעולם, מפני מה יש צדיק וטוב לו, צדיק ורע לו; רשע וטוב לו,רשע ורע לו?
אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: צדיק וטוב לו, צדיק גמור; צדיק ורע לו, צדיק שאינו גמור. רשע וטוב לו, רשע שאינו גמור; רשע ורע לו, רשע גמור. וזה העניין על הדרך שפירשנו למעלה בפרעון קצת העוונות בעולם הזה לזכותן לגמרי, או להאבידו לעולם הבא. ולשון אחר אמרו: צדיק וטוב לו, צדיק בן צדיק; צדיק ורע לו, צדיק בן רשע וכו'. ואמר בגמרא, ופליגא דרבי מאיר דתנא משמיה דרבי מאיר, שלא נתנו לו למשה זה המידה, שנאמר "וחנותי את אשר אחון", אף על פי שאינו הגון; "וריחמתי את אשר ארחם", אף על פי שאינו הגון. כלומר: שאינו הגון לדעת בני אדם, לומר שלא נמסרה המידה הזו לדעתו שלאדם.

והנה כפי הסברה הראשונה, הכל בטעם ידוע ובטענה מושגת. וזה שאומרים הנביאים בדבר, ומה שצווחין על העניין, אינו אלא כדברי החולה שמצטער על חליו ומפליג על חזקת החולי, וצועק על תוקף הצער והכאב: והיאך אירע לו כך, והיאך איפשר עניין צערו הגדול. כלומר, שהנביאים מתמיהין לפני הקדוש ברוך הוא ואומרים לפניו: רבונו שלעולם, למה תתנהג בזו המידה ונבלה ימינו בבהלה, ואלה הרשעים שפשטו ידיהם בזבול קדשך בשלום ובשלוה בעולם. ואף על פי שיודעין שהמידה אמת והמשפט צדק.

ויש מרבותינו אומרים, והוא דעת רבי מאיר בברייתא שהזכרנו, אף על פי שהמידות הללו כך הם כמו שסברנו, ומקצת בני אדם נדונין בהם, אבל עדיין יש צדיקים גמורים מתיסרין שלא בדרך המידות הללו, ורשעים גמורים שיושבין שאנן ושקט בעולם. ואלו הן תוכחותיו שלאיוב הצדיק, שבאו יסורין עליו שלא על חטא כפי דעתו, וכפי מה שנאמר עליו בעניין השטן, שלא הוזכר עליו חטא כלל, אלא "החינם ירא איוב אלהים", וגמר העניין.
ואם נאמר באיוב שום עלילה, או נחפש בענינו שמץ דבר, מכל מקום הוא שואל על הצדיק הגמור מכל צד, שבאו עליו יסורין ומת בהן ואבד שמו על לא חמס בכפיו, היאך יתכן זה בדרך ה'.

ודבר זה אין לו תשובה לדעת הבריות, אלא לדעתו של אל דעות יתברך.כך אמרו חכמים (מנחות כ"ט ב') ברבי עקיבה שהראה אותו הקדוש ברוך הוא למשה רבנו במראות הנבואה:
ואמר לפניו: רבונו שלעולם, הראיתני תורתו, הראני שכרו. ראה שחותכים בשרו במקולין. אמר לפניו: רבונו שלעולם, זו תורה וזו שכרה? אמר לו: שתוק על עצמך, כך עלה במחשבה לפני.
רצו חכמים לומר, שאין מיתתו שלרבי עקיבה ביסורין הללו ראויה לנכות לו ממנו מיעוט מעשים רעים, לפי שהיה צדיק גמור כל ימיו. אלא שהעניין נעלם, וכך עלה במחשבת בעל המחשבות יתברך חפצו ורצונו.

אף על פי כן, עם העלמה הזאת, יש בטענה זו סוד נמסר לאנשי התורה והקבלה, והוא נרמז ברמז חכמינו זיכרונם לברכה ונכלל בעניין סוד העיבור, שחכמים מוסרין אותו לתלמידיהם הראויים, והוא תשובתו שלאליהוא על תוכחותיו שלאיוב.

----

דרך אגב דו מישט אביסל ווייל אויף די שאלה פון צדיק וטוב לו האט ער איהם יא געענטפערט נאר אויף די שאלה פון הודעני את דרכיך צו משיג זיין אמיתת המצאו האט ער איהם געענטפערט אז אין בדעת בשר ודם להשיג און דאך האט ער איהם געגעבן וראית אחורי א געוויסע השגה אין דעם כמבואר אין רמב"ם הלכות תשובה
לעצט פארראכטן דורך איינס אום דינסטאג פעברואר 18, 2020 8:20 am, פארראכטן געווארן 2 מאל.
אחד היה אברהם - שעבד את ה' רק על ידי שהיה אחד, שחשב בדעתו שהוא רק יחידי בעולם ולא הסתכל כלל על בני העולם!
אוועטאר
חלב ישראל
שר חמש מאות
תגובות: 868
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך פעברואר 14, 2018 10:19 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך חלב ישראל »

גראדע דארט אין ברכות דף ז שטייט אז דער באשעפער האט איהם יא געענטפערט א תירוץ, אבער באמת אויף די מימרא פוון אין יסורין בלא חטא איז שווער פון אן אנדערע פלאץ, "יסורין של אהבה - הקב"ה מייסרו בעוה"ז בלא שום עון כדי להרבות שכרו בעולם הבא" (רש"י ברכות ה), און אויף דעם שטייט שוין "גברא אגברא קרמית?!"
אוועטאר
לפנות בוקר
שר שלשת אלפים
תגובות: 3171
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג פעברואר 04, 2019 7:58 pm
לאקאציע: ששש..

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך לפנות בוקר »

די הייליגער כתב סופר שרייב אזוי אין פרשת שמות:
וזל"ק ותיראנה המילדות את האלוקים וכו' במדרש הה"ד אשה יראת השם היא תתהלל. נ"ל הנה כבר כתוב הרמב"ם דמי שעובד ה' מיראה אין זה עיקר עבודה ולא חפץ השם באלה רק לאהבה את ה' וכו' והתירו חז"ל עבודה מיראה ע"מ לקבל פרס לנשים ולקטנים שאינם משיגי' יותר: ונ"ל שזהו שאמר החכם אשה שיראה ה' היא תתהלל ולא איש יהולל רק אם הוא אוהב ה'. והנה בכאן העיד הקרא ותיראנה המילדות שמחמת יראה עשו. שפיר מייתי ע"ז אשה יראת ה היא תתהלל וק"ל
לפנות בוקר
אוועטאר
גרשון
שר חמשת אלפים
תגובות: 5064
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג פעברואר 18, 2019 11:01 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך גרשון »

געזען א שיין ווארט דעם שבת:

"וכי ירבון אנשים," אז ס'וועט זיין א מחלוקת צווישן עמיצן מיט'ן יצר הרע, "והכה איש את רעהו באבן," קען מען מנצח זיין דעם יצר הרע מיט דער תורה, לוחות האבן, "או באגרוף," אדער מיט קריאת שמע וואו מ'לייגט די האנט אויף די אויגן. "ולא ימות," אבער די דריטע עצה פון גמרא, צו טראכטן פונעם יום המיתה זאל מען ענדערש נישט ניצן, "ונפל למשכב," וויבאלד דאס קען אים אריינווארפן אין עצבות.
מיט אזויפיל ביכער, אויסגאבעס, גליונות, בראשורן, קאמפיינס, און ווירטואלע ארטיקלען, וואקסט דער אידישער ליטעראטור ווי אויף הייוון. וואס וועט זיין מיט א אידישן ספעל טשעקער?
אוועטאר
farshlufen
שר שלשים אלף
תגובות: 35146
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג נאוועמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך farshlufen »

אוהב חסידים האט געשריבן:השל"ה הקדוש מסכת יומא פרק דרך חיים תוכחת מוסר (מו)
ובמקום אחר (ספר חרדים פע"ג) מצאתי סגולות מועילות לכפר עון, על כן צריך ליזהר בהם במאוד ומכל שכן בעל תשובה. אחד, מצאנו לרבותינו זכרונם לברכה שאמרו (שבת קיט, ב), כל העונה אמן יהא שמיה רבא בכל כחו אפילו היה בו שמץ מינות מוחלין לו. והחמירו בזוהר (ח"ג, רכ, א) ואמרו שצריך שיזדעזע כל אבריו ולענות בקול תקיף. ומי שירגיל לעשות כן הוא מבושר שימחלו לו עונותיו אם לא ישוב לכסלה, הרי סגולה אחת.
סגולה שנית, אמרו (שבת קיח, ב), כל הזהיר וזריז במצות שמירת שבת בכל תנאיו ובכל דקדוקיו, אפילו עובד עבודה זרה כדור אנוש מוחלין לו, שנאמר, שומר שבת מחללו, אל תקרי מחללו אלא מחול לו. ולא תקשי לך מה הוסיף בעשותו מצות שבת כדי לכפר עונותיו, הרי זו אחת מן שהיה הוא חייב בהם, דיש לומר הזירוז היתר הוא המכפר, וכן בעניית אמן.
סגולה שלישית, יכוין בשירת הים שאומרים בכל יום לאמרה בקול ובשמחה רבה כאילו אותה שעה יצא ממצרים. שהרי אמרו במדרש (תנחומא יח, ו) ויסע משה את ישראל מים סוף, שהסיעם מעונותיהם, שנמחלו על ידי השירה, שכל מי שנעשה לו נס ואומר שירה מוחלין לו על כל עוונותיו. והנה אחר שציונו השם יתברך לומר שירה זו בכל יום, כדכתיב (שמות טו, א), ויאמרו לאמר, וכדכתב רבי שמעון בן יוחאי (עי' זח"ב נד, א) שרוצה לומר שנאמר אותה בכל יום בשמחה רבה כשעה ראשונה שאמרנו אותה, ודאי כח סגולת כל יום כשעה ראשונה שאמרנו אותה:
סגולה רביעית, אמרו רבותינו זכרונם לברכה (ר"ה יז, א), כל המעביר על מדותיו מעבירין לו על כל פשעיו, שנאמר, נושא עון ועובר על פשע, למי נושא עון, למי שעובר על פשע. ויוכיח נפשו ויאמר לה, תסבלי יסורין בעולם הזה ובגיהנם על עונותיך, הלא טוב לך לסבול חרפת אנוש וגידופיו ולא תענה, ותשמח ביסורין אלו, כי תועלת רפואה הם לנפשך, וזרח בחושך אורך. כמאמר רבותינו ז"ל (שבת פח, ב), הנעלבים ואינם עולבין, שומעים חרפתם ואינם משיבים, עושים מאהבה ושמחים ביסורים וכו'. שלושת מדריגות הם זו למעלה מזו, שומע חרפתו ומשיב ואינו מעליב לחבירו בתשובתו, שנית אינו משיב כלל אך לבו מר בקרבו, שלישית שמח ביסורין, גם ה' יכפר עונותיו.
סגולה חמישית, התבודדות, לעתות רצון יפרוש עצמו מבני אדם למקום אחד, אל מלך יחיד עילת כל העילות וסבת כל הסיבות כמטרא לחץ. כמים הפנים אל פנים כן לב האדם לאדם (משלי כז, יט), כי כאשר הוא יבא לשום פניו אל אלהיו, כן הוא יתברך ישים אליו ויחדיו ידובקו:
סגולה הששית, ישמע בחשק דברי חכם כשדורש יראת שמים ודברי אגדה שמושכין לבו של אדם כמים, כמו שאמרו זכרונם לברכה (שבת פז, א) שבזה ימחלו עונותיו. וחייבים אנחנו לשמוע קול מוכיח, דהכי קבלנו מפי המסורה שלוש ונשמע, נעשה ונשמע, ונשמע קולו בבואו אל הקודש, ונשמע פתגם המלך. קבלנו נשמע ונעשה עד עולם כל אשר יצווינו, וגם קבלנו כל עת וזמן יבא מאן דהוא מרבנן וידרוש תוכחות שנשמע קולו בבואו אל הקודש, הוא בית הכנסת שנקרא מקדש מעט, לדרוש לרבים, למה כי לא לדורש הכבוד כי למלך הוא מלכו של עולם. וזה אמרם ונשמע פתגם המלך, על דרך שאמרו (זוהר ח"ג, קט, א), כל מקום שנאמר במגילת אסתר מלך סתם ולא אמר בהדיא אחשורוש, הוא רומז למלכו של עולם, אף על פי שאין מקרא יוצא מידי פשוטו. ולזה אמר משה רבינו עליו השלום ברבים תוכחת האזינו, השמים הם העשירים הגבוהים על דרך היקום אשר ברגליהם (דברים יא, ו), ותשמע הארץ הם העניים השפלים בארץ, ולמה כי לאלהים הכבוד, זה שאמר הכתוב (דברים לב, ג), כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלהינו, עד כאן:

ומקורו קדוש בספר חרדים.
דאע"ג דכבר למד הרבה פעמים כל התורה והמצות, מ"מ כשיגיע המועד חייב לשאול ולדרוש בהלכות כל מועד ומועד בזמנו [ב"ח]
אוועטאר
איינס
שר עשרת אלפים
תגובות: 18788
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג סעפטעמבער 26, 2017 9:16 am
פארבינד זיך:

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך איינס »

גרשון האט געשריבן:געזען א שיין ווארט דעם שבת:

"וכי ירבון אנשים," אז ס'וועט זיין א מחלוקת צווישן עמיצן מיט'ן יצר הרע, "והכה איש את רעהו באבן," קען מען מנצח זיין דעם יצר הרע מיט דער תורה, לוחות האבן, "או באגרוף," אדער מיט קריאת שמע וואו מ'לייגט די האנט אויף די אויגן. "ולא ימות," אבער די דריטע עצה פון גמרא, צו טראכטן פונעם יום המיתה זאל מען ענדערש נישט ניצן, "ונפל למשכב," וויבאלד דאס קען אים אריינווארפן אין עצבות.

שטארק!

בשם מי נאמר?
אחד היה אברהם - שעבד את ה' רק על ידי שהיה אחד, שחשב בדעתו שהוא רק יחידי בעולם ולא הסתכל כלל על בני העולם!
אוועטאר
גרשון
שר חמשת אלפים
תגובות: 5064
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג פעברואר 18, 2019 11:01 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך גרשון »

איינס האט געשריבן:
גרשון האט געשריבן:געזען א שיין ווארט דעם שבת:

"וכי ירבון אנשים," אז ס'וועט זיין א מחלוקת צווישן עמיצן מיט'ן יצר הרע, "והכה איש את רעהו באבן," קען מען מנצח זיין דעם יצר הרע מיט דער תורה, לוחות האבן, "או באגרוף," אדער מיט קריאת שמע וואו מ'לייגט די האנט אויף די אויגן. "ולא ימות," אבער די דריטע עצה פון גמרא, צו טראכטן פונעם יום המיתה זאל מען ענדערש נישט ניצן, "ונפל למשכב," וויבאלד דאס קען אים אריינווארפן אין עצבות.

שטארק!

בשם מי נאמר?

יגל יעקב.
מיט אזויפיל ביכער, אויסגאבעס, גליונות, בראשורן, קאמפיינס, און ווירטואלע ארטיקלען, וואקסט דער אידישער ליטעראטור ווי אויף הייוון. וואס וועט זיין מיט א אידישן ספעל טשעקער?
אוועטאר
איינס
שר עשרת אלפים
תגובות: 18788
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג סעפטעמבער 26, 2017 9:16 am
פארבינד זיך:

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך איינס »

פון?
אחד היה אברהם - שעבד את ה' רק על ידי שהיה אחד, שחשב בדעתו שהוא רק יחידי בעולם ולא הסתכל כלל על בני העולם!
אוועטאר
גרשון
שר חמשת אלפים
תגובות: 5064
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג פעברואר 18, 2019 11:01 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך גרשון »

כ'ווייס נישט, כ'האב עס געזען אין א גליון.
מיט אזויפיל ביכער, אויסגאבעס, גליונות, בראשורן, קאמפיינס, און ווירטואלע ארטיקלען, וואקסט דער אידישער ליטעראטור ווי אויף הייוון. וואס וועט זיין מיט א אידישן ספעל טשעקער?
אוועטאר
נשמת השכל
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4649
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך מאי 02, 2018 1:04 pm
לאקאציע: ערגעץ וואו, נאכנישט באשטימט...

Re:

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך נשמת השכל »

ניין און יא האט געשריבן:פארוואס האבן די יודן און לאגער נישט געפלאצט פון מורא האבן פון די דייטשן???
וייל זיי האבן געוויסט אז סאיז עכט!!!
ווען די וועסט וויסען אז ראשית חכמה איז עכט וועסטו אויך נישט פלאצן נאר טוען וואס מען דארף

וז"ל התניא (א' פרק י"ד): ואפי׳ קל שבקלים יכול למסור נפשו על קדושת ה׳ ולא נופל "אנכי" ממנו בודאי, אלא שנכנס בו רוח שטות ונדמה לו שבעבירה זו עודנו ביהדותו ואין נשמתו מובדלת מאלהי ישראל וגם שוכח אהבתו לה' המסותרת בלבו, אבל אני אינני רוצה להיות שוטה כמוהו "לכפור האמת".

משא"כ בדבר המסור ללב - דהיינו שיהא הרע מאוס ממש בלב ושנאוי בתכלית שנאה או אפי' שלא בתכלית שנאה, הנה זה אי אפשר שיהיה באמת לאמיתו "אלא ע"י גודל ותוקף האהבה לה' בבח' אהבה בתענוגים" להתענג על ה' מעין עוה"ב, וכו', עי"ש.
לעצט פארראכטן דורך נשמת השכל אום מיטוואך יוני 24, 2020 1:25 pm, פארראכטן געווארן 1 מאל.
יעדע גוטע באגריף וואס גייט אן פאר צו לאנג ווערט צום סוף אויס גוטע באגריף
אוועטאר
נשמת השכל
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4649
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך מאי 02, 2018 1:04 pm
לאקאציע: ערגעץ וואו, נאכנישט באשטימט...

Re: מאמר יראת העונש

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך נשמת השכל »

יא איך האט געשריבן:עס איז זיכער אז תשובה העלפט ווייל אזוי זעהן מיר און גמרא אבער די שאלה איז וואס מיינט תשובה און פארוואס עס העלפט

אלע ספרים וואס רעדן פון די ענינים שרייבן עס ווענט זיך וועלכע עבירה עס איז דא געוויסע עבירות וואס תשובה העלפט נישט נאר אויב מען טוט גאר שטארק תשובה וואס איך ווייס אפילו נישט אויב יעדע איד קען צוקומען צו דעם ווי למשל צוצוקומען צו א ריכטיגע אהבה בשם
און יעצט איז די שאלה אויף וואס עס העלפט איך קען דיר צוווייזען מקורות ווי ספרים שרייבן אז עס העפט למשל צו צוריק אויפהייבן די קליפות אבער דער מענטש מוז נאך דורך גיין יסורים

יא איך האט געשריבן:קודם פארשטיי איך נישט וואס די זאגסטט וועגען די קעניגען און פארקערט ווי די שרייבסט מאכסטו נאר מער שווער מיין קשיא אז אפילו אזאנע צדיקים...

וועגען יום כיפור
עס איז נישטא אזא זאך אז איינער ליידט פאר פלען יעדע זאך האט א חשבון
עס איז דא אסאך בעלי מקבלים און ארץ ישראל אסאך רעדן שטותים און אסאך ווייסן וואס זיי רעדן
עכ"פ עס איז דא איינער וואס ער טענט אז ער איז צוגעקומען צו א מדריגה פון קענען זעהן די פריעדיגע גלגול (אגב עס איז דא אזאנע זאכען וועגען זעהן די פריעדיגע גולגול ביי די גיום אויכט וואס מען האט געפראווט פאר אמת אבער דאס איז א שמועס פאר זיך) ער האט ארויס געגעבן א קונטרס פון פאשידענע מעשיות פון מענטשען איך ווייס נישט אויס עס איז אמת אבער אפילו סע נישט אמת געט ער דיר א בליק אביסל צו פארשטיין זאכען
ווי למשל ער דערציילט פון איינעם א מעשה וואס איך האב ממש מיט געוויינט מיט יענעמס צרה און דערנאך דערציילט ער וואס יענער האט אפגעטון און די פריעדיגע גולגול אז איך האב שוין נישט געקענט פארשטיין פארוואס יענער האט נישט מער צרות

צוריק צום ענין יעדע זאך האט א חשבון צו פון דעם גולגול אדער א פריעדיגע און מיר פארשטייען נישט אלעס אבער יסורים קומט פון עבירות


וכתוב בספה"ק "אוהב ישראל" (ימי הרחמים והרצון קטע הא'):
גמ' חגיגה; יצאה בת קול ואמרה שובו בנים שובבים חוץ "מאחר". וכו'.

אך באמת נראה לי דאין הכוונה דגם אם היה שב בתשובה לא היה הקב"ה מקבלו, חלילה להש"י מעשות כדבר הזה ולא כיוצא בו. אכן שורש הדבר הוא כך, מגודל רחמי הש"י שמרחם על כל בריותיו וגם על החוטאים נגדו ית', וחושב מחשבות לבל ידח ממנו נדח, לזאת שולח הש"י הירהורי תשובה בלבם בזה הכרוז היוצא בכל יום "שובו בנים" כו'. והקב"ה בעצמו פותח להם שערי תשובה ושואל ומבקש מכאו"א לעשות תשובה.

אכן יש עבירות חמורות כ"כ כמו "האומר אחטא ואשוב" וכדו', אז אין מהראוי שהש"י יחזור אחריו לעוררו ולבקש ממנו שיעשה תשובה, רק צריך האדם להתעורר מעצמו ולשום אל לבו "בלא אתערותא דלעילא מקודם", ולהתודות לפניו ית' בכל לבבו וישפוך שיחו לפניו ית' שישלח לו עזר וסיוע מן השמים שיגמור תשובתו בכי טוב, "ואז באמת מקבלין תשובתו ג"כ" בשובו מדרכו וחיה וכו'. ולא אמרו "אין מקבלין תשובתו", אך וודאי כוונתם הוא שאין מעוררין אותו מן השמים שישוב, אך ורק ממתינין ומצפים ומייחלין מתי יתעורר מעצמו לעשות תשובה שלימה, ואז "בלי ספק שמקבלין תשובתו בשמחה". וכלל גדול אמרו חז"ל באמת "שאין לך דבר העומד בפני התשובה".

וזאת היתה כוונת הבת קול שהכריז "שובו בנים שובבים חוץ מאחר", היינו שהקב"ה הוא בעל הרחמים "ומתאווה מאוד שכל החוטאים ישובו אליו באמת" לבל ידח ממנו נדח, "ובפרט נשמה היקרה כמוהו" שהי' גדול בתורה ובחכמה. אך שורש הדין וקו האמת והמשפט ניתן שלא לעוררו ולבקש ממנו שישוב. לזאת עשה הש"י ברוב רחמיו וחסדו הגדול סיבה זו "כדי שישכיל ויבין אחר וישיג בחכמתו כוונת הש"י שבאמת רוצה שישוב אליו", ויקבלו בסבר פנים יפות. אך שכביכול אינו יכול לומר לו בפירוש ולעוררו שישוב בתשובה כמו שמתנהג א"ע עם שאר החוטאים, מחמת שהכעיסו הרבה וידע רבונו וכו'.

וז"ש הבת קול "שובו בנים" וכו׳, היינו לכם אני אומר ומעורר אתכם ומבקש מכם שתשובו אלי, "חוץ מאחר איני יכול לעוררו ולומר לו זה" כנ״ל. "אך כשיבין זה מעצמו וישוב בכל לבבו כראוי לו באמת, אז מה טוב ומה נעים".
יעדע גוטע באגריף וואס גייט אן פאר צו לאנג ווערט צום סוף אויס גוטע באגריף
אוועטאר
נשמת השכל
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4649
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך מאי 02, 2018 1:04 pm
לאקאציע: ערגעץ וואו, נאכנישט באשטימט...

Re: מאמר יראת העונש

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך נשמת השכל »

אודות הספה"ק "ראשית חכמה" האב איך אמאל געהערט פון א גוטן איד אזוי; ווי מען ווייסט איז פארהאן די צוויי הויפט מידות מיט וואס א איד זאל זיך דורך זיי באהעפטן צו הקב"ה, און דאס זענען אהבה און יראה.

ווי מען פארשטייט, אז די צוויי מידות זענען בעצם צוויי קעגנגעזעצטע מידות. און ווען איינער איז גובר ביי זיך איינע פון זיי איבער די אנדערע דאן קען ער קאליע גיין, ווייל צופיל יראה איז מרחק א מענטש פון עבודה, און צופיל אהבה ברענגט צו א קלות וועלעכע איז א תוצאה פון צופיל קירבה אז מען שפירט זיך צו איינס מיטן אויבערשטן און מען פארלירט די הבנה לגבי די הרחק הכי גדול וואס א מענטש איז ווייט פונעם אויבערשטן מצד היותו נברא, ודו"ק.

ממילא דארף זיין דער ריכטיגער באלאנס צווישן די צוויי מידות, אז אויב איינער פארמאגט צופיל פון איינע פון די צוויי, דאן דארף ער ארבייטן אויפצובויען די אנדערע מידה בכדי עס זאל זיין די ריכטיגע באלאס עס זאל נישט קומען צו קיין שבירת הכלים...

זאגט דער גוטער איד; אז די צדיקים וואס מיר זעהען אז זיי האבן אסאך געקאכט אין "יראה" איז דאס געקומען צוליב די רוב אהבה וואס זיי האבן געהאט, ממילא האבן זיי געמוזט שטארק אריינבאקן די חלק היראה בכדי צו שטעלן דעם באלאנס. וכן להיפך.

ממילא, איז דער ספר "ראשית חכמה" נתחבר געווארן דורך אזא צדיק וועלעכע איז געווען כל כולו דורכגענומען מיט אהבת השם, עד כדי כך אז מצד גודל ורוב אהבתו להשם האט ער געדארפט מחבר זיין אזא יראה'דיגער ספר בכדי צו שטעלן דעם באלאנס אז ער זאל האבן דעם יראה אויך.

-------------------------------

אז מען קוקט אן דעם ספר מיט אטע דעם פרעספעקטיוו, דאן איז עס אן אנדערע מעשה אינגאנצן. און פארשטיי, אז טאמער האסטו צופיל יראה אין דיך און דאס איז דיך מרחק פון עבודת השי"ת, וכן להיפך, דאן זאלסטו גוט פארשטיין למי החותמת ולמי הפתילים.
יעדע גוטע באגריף וואס גייט אן פאר צו לאנג ווערט צום סוף אויס גוטע באגריף
שרייב תגובה

צוריק צו “אז נדברו”