בלאט 1 פון 1

לוח הזמנים ברוקלין נ.י.

געשריבן: דינסטאג יוני 04, 2019 11:55 am
דורך אונגארישע הייזער
מיר וועלן בעז"ה פרובירן ארויפצולייגן לתועלת הציבור דעם חודש'ליכן לוח הזמנים אין ברוקלין נ.י.
זייט מזכה דעם רבים און הענגט דאס אויף אין בית המדרש

סיון תשע"ט

געשריבן: דינסטאג יוני 04, 2019 11:56 am
דורך אונגארישע הייזער
Siven 5779_2019.pdf
(203.84 KiB) דאונלאודעד 129 מאל

געשריבן: דינסטאג יוני 04, 2019 12:51 pm
דורך טשאדעלע באדעלע
איר זענט דער וואס שטעלט דאס צו פאר די בתי מדרשים?

אויב יא, א דאנק אייך!

געשריבן: דינסטאג יוני 04, 2019 4:37 pm
דורך א גוטע ניק
פאר אנדערע שטעט האט איר אויכט למשל פאר קאנטרי?

געשריבן: דינסטאג יוני 04, 2019 5:56 pm
דורך אונגארישע הייזער
דיסקלעימער: איך בין נישט דער וואס גיבט ארויס דעם לוח, איך באקום עס פשוט פון איהם אויף אימעיל, און איך פרוביר מזכה צו זיין דעם עולם דערמיט.
איך האב נישט פון קיין אנדערע שטעט, אבער אין קרית יואל איז דא איינער שפירא וואס לייגט אריין יעדע וואך א ענליכע לוח אין די וואכנשריפט פאר ק"י, קענסט פרובירן ביים איהם.

געשריבן: דינסטאג יוני 04, 2019 6:05 pm
דורך רוח נכאה
בייגעלייגט א לוח מיט אלע זמנים

געשריבן: דינסטאג יוני 04, 2019 6:13 pm
דורך א גוטע ניק
רוח נכאה האט געשריבן:בייגעלייגט א לוח מיט אלע זמנים

נישט ארויפגעקומען

געשריבן: מיטוואך יוני 05, 2019 12:16 am
דורך רוח נכאה
צי א דרויסע file איןאיך וויס נישט ווי אזוי מען לייגא א link

געשריבן: מיטוואך יוני 05, 2019 1:02 am
דורך רוח נכאה

געשריבן: מיטוואך יוני 05, 2019 1:36 am
דורך רוח נכאה
https://documentcloud.adobe.com/link/tr ... 1ddacdee65
הגם דער לוח איז געבויט ריין דורך חשבונות פין פארצייטישע לוח, על פי פסקי גדולי ההוראה.
מ"מ דא איז א לינק צי אסטרונמישע חשבונות גרינג צי פארשטיין אין עס קרוב צי דער לוח. למשל היינט ראש חודש סיון כאן ברוקלין על פי חשבונם הייבט אהן צי ווערן נאכט 9:37 אין 10:28 איז שוין נאכט. דער טאג ענדיגט זיך אבער 8:22. נאכט איז פין 10:25 ביז 3:23 טאג איז פין 5:25 ביז 8:22. פין 3:23 ציפרי ביז 4:11 איז שוין נישט נאכט אבער נאך נישט טאג אין דאס זעלבע פין 9:37 ביז 10:25 ביינאכט איז על פי חשבון אסטרונומי נאך נישט נאכט, די צוויי זמנים וואס איז אבער שווער צי דערקענען מיט מענטשיליכע אויגן אבער פין 4:11 ציפרי ביז 4:53 ציפרי איז שוין יא עפעס מער א בחינה פין בין תכלת ללבן אין דאס זעלבע פין 8:55 ביז 9:37 ביינאכט, קרוב לזמן ר"ת. אין פין 4:53 ביז 5:25 ציפרי איז א בחינה בין תכלת לכרתי ס'נאך נישט טאג אבער קרוב ליום מער ווי לילה, אין מענטשן דערקענען קלאר אז עס איז טאג, אזוי אויך איז דער זעלבע פין 8:22 ביז 8:55 ביינאכט, אין אטג ממש איז פין 5:25 ציפרי ביז 8:22 ביינאכט. ועיין שם כל ההסברים עז איז גרינג צי פארשטיין

געשריבן: מיטוואך יוני 05, 2019 2:16 pm
דורך רוח נכאה
לויט די מגן אברהם, אין ער שרייבט אז דאס איז דער מנהג, מעג מען לכתחלה לייגן טלית ותפילין וק"ש ותפלה פין עלות השחר. אין ביז צאת הכוכבים.

געשריבן: מיטוואך יוני 05, 2019 4:30 pm
דורך רוח נכאה
איך האב געהערט פין בני הגה"צ מוהר"ר נתן יוסף מייזעלס זצ"ל, אז ווען כ"ק אדמו"ר הרה"ק מסאטמאר זי"ע, האט אדורך געטון די זמנים מיט די התאחדות הרבנים, האט ער געהייסן פרעגן ביי די מיליטער, ווען די נץ החמה, ווייל זיי ווייסן פינקטליך, אין אויף דעם 72 מיניט פריער די עלות השחר.

געשריבן: מיטוואך יוני 05, 2019 4:39 pm
דורך רוח נכאה
ועיין מור וקציעה סימן נח. ועלו בידינו שלש דעות חלוקות בדין קריאת ותיקין. אם לכל הפחות שעה וחומש שעה אחר עלות השחר. או שעה ומחצה או שתי שעות. ועל זה אליבא דידן דמשמע לי שקפידת סמיכת גאולה לתפלה בהתחלת הנץ החמה היא, ולהבנת מגן אברהם דבסופה היא, ימשך עוד הרבה יותר.

געשריבן: דאנארשטאג יוני 06, 2019 11:59 am
דורך מצפים לישועה
רוח נכאה האט געשריבן:איך האב געהערט פין בני הגה"צ מוהר"ר נתן יוסף מייזעלס זצ"ל, אז ווען כ"ק אדמו"ר הרה"ק מסאטמאר זי"ע, האט אדורך געטון די זמנים מיט די התאחדות הרבנים, האט ער געהייסן פרעגן ביי די מיליטער, ווען די נץ החמה, ווייל זיי ווייסן פינקטליך, אין אויף דעם 72 מיניט פריער די עלות השחר.

סאיז א פלא, ווייל אין סאטמער און אין לאנדאן האט ער גהייסן האלטן שפעטער ווי 72, האט ער דאך נישט געהאלטן שוות, איז וואס איז אמעריקע אין די זומער אנדערע?

געשריבן: דאנארשטאג יוני 06, 2019 10:23 pm
דורך רוח נכאה
עלות השחר דעם שבועות פה ברוקלין (למנהג א"י) 3:03 דאס איז 19.8 מעלות. למנהגי פולין מקדמת דנא 3:37 דאס איז 16.1 מעלות, ללוח של התאחדות הרבנים שהוא 72 דקות לפני הנץ החמה (לרוב שיטות האחרונים הנץ הוא 5:25) אז הוא עלות השחר הוא 4:12.

געשריבן: דאנארשטאג יוני 06, 2019 10:39 pm
דורך רוח נכאה
מור וקציעא להגאון עמדין סימן נח
ותדע ותשכיל ממוצא דבר שלא מצאנו ידינו ורגלינו בבה"כ שנהגר להשכים ביום הקדוש ביוה"כ ולהתחיל התפלה תכף בעמוד השחר, באופן שלא עברה שעה לכל היותר וכבר הגיע ש"ץ לק"ש, והרי לכל הפחות שעה גמירה יש מעמוד השחר עד התחלת הנץ חמה, ולמג"א לא סגי עד דסמיך גאולה לתפלה בסוף הנה"ח שהיא יותר משתי שעות אחר עמוד השחר, ומדוע נהיה נמהרים ונחפזים ביום הרצון הלז, שלא לדקדק בקריאת ק"ש בעונתה המיוחד, בודאי אין אני קורא בזה זריזין מקדימין למצות אלא בכלל יש זריז ונפסד הוא, וכל שכן שיש להפלא מאלו מתחסדים במדינה זו שעושין השכמה בכל ש"ק וקורין אותה תפלת וותיקין, שחוטפין ק"ש ותפלה באפלה כאורה (בימות החורף) ימששו, חושך ולא אור נגה עליהם, בחשכה יתהלכו דלא כמר ודלא כמר, לא יצאו י"ח כלל, אינה אלא יוהרא ורוח יתירא (ועיין מ"ש מהרי"ל משם הר"ש רבו. ולר"ת לית הלכתא אפילו כוותיקין), והנהו דרדקי או עתיקי דלא דייקי תלו בוקי סריקי בוותיקי ואע"ג דחזינן לרבנן קשישי דהוו עבדי הכי אינהו הוו דייקי טפי וידעי ובקיאי טובא לכווני שעתא כהוגן, שכל מעשיהם לשם שמים אבל לא כל הרוצה לטול את השם יטול.
כמה חידושים למדנו מזה א. בין עלות השחר לנץ החמה לפחות שעה. ב, למג"א בין עלות השחר לנץ החמה יותר משתי שעות, לפי זה נמצא שעלות השחר בחג השבועות אם סוף הנץ הוא 5:25 הרי העלות הוא בערך 3:20. עוד חידוש שרבנן קשישיאי התפללו שחרית בעוד שעדיין חשכה וקראו לזה תפלת ותיקין. ואחרון חביב שהמנהג באלטונא שהתפללו מוקדם מאד בשבת וביוה"כ.

לוח לשבועות תשע"ט

געשריבן: מיטוואך יוני 12, 2019 6:45 am
דורך הצעיר באלפי
באקומען פון איינער
זמנים לשבועות תשעט.pdf
(79.6 KiB) דאונלאודעד 23 מאל

געשריבן: דאנארשטאג יוני 13, 2019 8:23 pm
דורך רוח נכאה
מען קען דאס באקימען אוף א גאנץ יאר?

געשריבן: דאנארשטאג יוני 13, 2019 8:30 pm
דורך רוח נכאה
הרה"ק ר' נחמן מברסלב האט געהאלטן די ערשטע עלות פין דעם צעטל. יעצט קען מען פארשטיין ווי די גרויסע צדיקים האבן געדאווענט ביי די נץ, ווייל די מגן אברהם פסקנ'ט ווי די רמ"א אז די מנהג איז זמן ק"ש ציצית ותפילין איז פין די עלות השחר, האבן זיי אנגעהויבען בערך 2-3 פארטאגס אין זיי האבן געדאוונעט 2-3 שעה, כמבואר באגרת הקודש של בעל התניא.

געשריבן: דאנארשטאג יוני 13, 2019 8:40 pm
דורך נא_שכל
רוח נכאה האט געשריבן:הרה"ק ר' נחמן מברסלב האט געהאלטן די ערשטע עלות פין דעם צעטל. יעצט קען מען פארשטיין ווי די גרויסע צדיקים האבן געדאווענט ביי די נץ, ווייל די מגן אברהם פסקנ'ט ווי די רמ"א אז די מנהג איז זמן ק"ש ציצית ותפילין איז פין די עלות השחר, האבן זיי אנגעהויבען בערך 2-3 פארטאגס אין זיי האבן געדאוונעט 2-3 שעה, כמבואר באגרת הקודש של בעל התניא.

מקור ביטע?

געשריבן: דאנארשטאג יוני 13, 2019 8:58 pm
דורך רוח נכאה
ספר ליקוטי מוהר"ן מהדורא קמא סימן קמט
חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך (תהלים קי"ט). חצות הוא מסגל כמו פדיון, כי הוא המתקת הדינים. כי צדק דינא, ומשפט רחמי. וזהו, על משפטי צדקך, הינו שצדק גובר על משפט. התקון לזה, חצות לילה אקום: ועקר חצות הוא תמיד אחר ששה שעות מתחלת הלילה הן בקיץ והן בחרף, ואז מתחיל זמן חצות. ונמשך עד גמר אשמורה שניה, דהינו שתי שעות. ובבקר טוב להסתכל על השמים, ועל ידי זה נמשך הדעת.

געשריבן: דאנארשטאג יוני 13, 2019 9:01 pm
דורך רוח נכאה
תחילת אשמורת שלישית הוא זמן קריאת התרנגול ואז מתחיל עלות השחר.

געשריבן: פרייטאג יוני 14, 2019 12:50 am
דורך נא_שכל
רוח נכאה האט געשריבן:תחילת אשמורת שלישית הוא זמן קריאת התרנגול ואז מתחיל עלות השחר.

דאס איז דיין אייגענע הוספה. וואו איז דא א פינטעלע משמעות בליקו"מ אז סוף די צווייטע אשמורה פאנגט זיך אן יום? ער שרייבט אז "חצות" איז נמשך פאר צוויי שעה עד סוף אשמורה שניה, און דערנאך שרייבט ער נישט וואס ס'איז.

און בכלל לויט די שיטה פון רבי נחמן אז חצות איז אייביג שש שעות מתחלת הלילה, האט זיך חצות אנגעפאנגען בשעה 3:30 (ואם תאמר אז מ'רעכענט די שש שעות פון די שקיעה האט זיך חצות אנגעהויבן בשעה 2.15 ) וזה נמשך עוד שתי שעות...

יעצט האלסטו נאך אלס אז דער טאג פאנגט זיך אן לויט ר' נחמן 1.30?

געשריבן: פרייטאג יוני 14, 2019 2:42 am
דורך רוח נכאה
חצות איז נמשך 2 שעה, אין דערנאך איז עלות, דאס איז זיכער אז מ'רעכנ'ט נישט פין שקיעה ווייל מ'רעכנט מתחלת הלילה, תחלת הלילה איז צאה"כ, קימט אויס חצות הייבט זיך אהן, 3:30 אין עס ענדיגט 5:30, קימט אויס נאך די נץ, ובפרט גיי חשבון בימי הקיץ אין די געגנט פין ברסלב אדער מעזבוז, די מקומות ווי ער האט געלעבט, למשל היינט ווערט נאכט דארט לפי שיטת הגאונים 10:41 קימט אויס חצות 4:41 אין עס שוין גיט לעכטיג דארט, ס'נעמט דארט לאנג פין די עלות ביז די נץ, אין זייער לוח איז די עלות 2:15 אין די נץ איז 5:15 אין אויבט מען לייגט צי די 2 שעה איז חצות נמשך ביז 6:41 א האלבע שעה נאך די נץ. נאר ער רעדט פין די זמן וואס רחמים גובר המתקת הדינים אז דאס איז 4:41, אין דאס איז בעצם א מחלוקת אין נושאי כלים אין שו"ע מג"א ט"ז ועוד ווען איז די שעת רחמים חצות הלילה אדער סוף הלילה אין לויט רוב פין אינזערע רביס די אחרונים די גדולי הפוסקים, אז סוף הלילה איז א זמן פין שירות ותשבחות הרחמים גובר, נאר אין ווינטער וואס דעמאלטס איז די נאכט צאה"כ בערך 6:00 חצות איז 12 ונמשך זמנו שתי שעות, איז די אשמורת שלישית הייבט זיך אהן 2 אזייגער מיז זיין אז ער האלט די שיטה עלות השחר, ווייל דעמאלטז איז געהעריגע עלות 6.30 אין די נץ 8:00. אין אזוי אויך איז משמע בכתבי אריז"ל הגם הגאון ר' מאיר אריק ז"ל שרייבט אז עס מיז זיין טעות, מ"מ סיי אין שער הכוונות אין סיי אין פרי עץ חיים שטייט קלאר אז עס איז טאג לגבי ציצית ק"ש ותפילין, ואין כאן המקום להאריך.