לכל אלו שנולדו לפני שלוש עשרה שנה בא' כסלו, שאינם נעשים בר מצוה בא' כסלו, אלא בל' חשון!
לכן עליהם להניח תפילין כבר ביום חמישי ל' חשון הבעל"ט.
על פי פסק המשנה ברורה (סימן נ"ה סקמ"ה) שמי שנולד בא' כסלו, ובשנה שנולד היה רק יום אחד ראש חודש (שלא היה בשנה זו ל' חשון)
ובשנה שנעשה בר מצוה יש שני ימים ראש חודש, שנעשה בר מצוה ביום א' דראש חודש.
נולד ביום א' כסלו וחשון הי' חסר מתי נעשה בר מצוה?
די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד
- ניס קראכער
- שר שמונת אלפים
- תגובות: 8838
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יולי 26, 2016 5:36 pm
-
- שר חמישים ומאתים
- תגובות: 433
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג סעפטעמבער 25, 2017 12:20 am
עס איז נישט דאס ערשטע מאל, און מיר ווייסן שוין לאנג פון דעם פסק פונעם משנה ברורה וקודמיו.
עס איז ביי מיר איינע פון די גאר-שווערע פסקים להלכה.
ווען די שאלה וואלט זיך געמאכט ביי מיינס א קינד, וואלט איך געפרעגט מורי הוראה מובהקים, ביז איך וואלט געטראפן איינער וואס פסק'ענט אז דער בחור'ל ווערט ערשט בר מצוה א' כסלו, און אויף אים וואלט איך זיך פארלאזט.
עס איז ביי מיר איינע פון די גאר-שווערע פסקים להלכה.
ווען די שאלה וואלט זיך געמאכט ביי מיינס א קינד, וואלט איך געפרעגט מורי הוראה מובהקים, ביז איך וואלט געטראפן איינער וואס פסק'ענט אז דער בחור'ל ווערט ערשט בר מצוה א' כסלו, און אויף אים וואלט איך זיך פארלאזט.
"גם שכלנו מתת אלקים הוא ואיסור גמור לצערו" (הג"ר ישראל משה חזן, איי הים על תשובות הגאונים - שערי תשובה, סי' קפז הערה כח).
קאטשקע אויפן וואסער האט געשריבן:עס איז נישט דאס ערשטע מאל, און מיר ווייסן שוין לאנג פון דעם פסק פונעם משנה ברורה וקודמיו.
עס איז ביי מיר איינע פון די גאר-שווערע פסקים להלכה.
ווען די שאלה וואלט זיך געמאכט ביי מיינס א קינד, וואלט איך געפרעגט מורי הוראה מובהקים, ביז איך וואלט געטראפן איינער וואס פסק'ענט אז דער בחור'ל ווערט ערשט בר מצוה א' כסלו, און אויף אים וואלט איך זיך פארלאזט.
און אויף וועלעכען וואסער וועסטו טרעפען א קאטשקע וואס וועט פסקענען פונקט ווי די ווילסט?
-
- שר חמישים ומאתים
- תגובות: 433
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג סעפטעמבער 25, 2017 12:20 am
dinrap האט געשריבן:קאטשקע אויפן וואסער האט געשריבן:עס איז נישט דאס ערשטע מאל, און מיר ווייסן שוין לאנג פון דעם פסק פונעם משנה ברורה וקודמיו.
עס איז ביי מיר איינע פון די גאר-שווערע פסקים להלכה.
ווען די שאלה וואלט זיך געמאכט ביי מיינס א קינד, וואלט איך געפרעגט מורי הוראה מובהקים, ביז איך וואלט געטראפן איינער וואס פסק'ענט אז דער בחור'ל ווערט ערשט בר מצוה א' כסלו, און אויף אים וואלט איך זיך פארלאזט.
און אויף וועלעכען וואסער וועסטו טרעפען א קאטשקע וואס וועט פסקענען פונקט ווי די ווילסט?
"שפיל ואזיל בר אווזא ועינוהי מיטייפי".
קען איינער מסביר זיין קלאר:
פארוואס דארף ער לייגן תפילין נאך 29 טעג פון חשון, דהיינו ביום ל' חשון, אויב עס איז נאכנישט א' כסלו? מיר ווייסן אז איין חודש מישט זיך קיינמאל נישט אריין אינעם צווייטן חודש, זע דברים ברורים בזה בשו"ע יו"ד סי' קפט סעיף ו וש"ך שם ס"ק יג.
אויב עס מאכט סענס, דעמאלט פארוואס פארט נישט דער חשבון ווייטער: מי שנולד ביום ב' כסלו בשנה שחודש חשון חסר, והבר מצוה שלו חל בשנה שחודש חשון מלא, יניח תפילין ביום א' בכסלו, אחרי שעברו שלשים יום מראש חודש חשון. וכן הלאה!
"גם שכלנו מתת אלקים הוא ואיסור גמור לצערו" (הג"ר ישראל משה חזן, איי הים על תשובות הגאונים - שערי תשובה, סי' קפז הערה כח).
- שטאלצער יוד
- שר האלפיים
- תגובות: 2438
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג מאי 19, 2016 2:00 pm
לנדרים לשטרות ולגיטין איז דא אין די ראשונים אזא געדאנק אז די ערשטע טאג ראש חודש הייסט מער נישט ל' חשון.
ר"ן נדרים ס:
מהא שמעינן. דבשטרות נמי כשהוא כותב ביום החדש הראשון כותב ביום החדש פלוני ואין כותבו על שם חדש שעבר ואם עשה כן השטר מוקדם ופסול שהשטר נעשה בחדש השני ויאמרו שקודם לכן נעשה שאין יום ראשון של חדש שני נקרא על שם החדש שעבר בלשון בני אדם וביום החדש השני כותב ביום שני לחדש פלוני ומחרתו יום שלישי ואם יכתוב יום שני יפסל משום מוקדם דכיון דלענין נדרים אמרי' דיום ראשון דחדש חסר ריש ירחא קרו ליה הכי נמי דיינינן בשטרות דהא לקמן בסוף פרקין מדמינן שטרות לנדרים וכן בדין דשטרות וחיובין בלשון בני אדם הן בכל מקום מיהו כתב הרשב"א ז"ל בשם התוספות דבגיטין צריך לכתוב ביום שלשים לחדש תשרי שהוא ראש חדש מרחשון כדי להחמיר:
און אזוי איז געפסק'נט אין שו"ע יו"ד סימן רכ סעי' ד'. ובש"ך שם.
ר"ן נדרים ס:
מהא שמעינן. דבשטרות נמי כשהוא כותב ביום החדש הראשון כותב ביום החדש פלוני ואין כותבו על שם חדש שעבר ואם עשה כן השטר מוקדם ופסול שהשטר נעשה בחדש השני ויאמרו שקודם לכן נעשה שאין יום ראשון של חדש שני נקרא על שם החדש שעבר בלשון בני אדם וביום החדש השני כותב ביום שני לחדש פלוני ומחרתו יום שלישי ואם יכתוב יום שני יפסל משום מוקדם דכיון דלענין נדרים אמרי' דיום ראשון דחדש חסר ריש ירחא קרו ליה הכי נמי דיינינן בשטרות דהא לקמן בסוף פרקין מדמינן שטרות לנדרים וכן בדין דשטרות וחיובין בלשון בני אדם הן בכל מקום מיהו כתב הרשב"א ז"ל בשם התוספות דבגיטין צריך לכתוב ביום שלשים לחדש תשרי שהוא ראש חדש מרחשון כדי להחמיר:
און אזוי איז געפסק'נט אין שו"ע יו"ד סימן רכ סעי' ד'. ובש"ך שם.