מה לכהן בבית הקברות

[רוח נכאה]

ספר הדרת קודש והגאון רבי שבתי ליפשיץ איז נישט קיין מעשה ביכל. הרה"ק רק ירחמיאל משה מקאזניץ איז מתיר. הגאון רש"ק איז אוסר בתקיפות. אין טשערנאביל אין יענער תקופה איז געווען א רבי אשר בלעדו לא ירים איש ידו. והמנהג הי' שהולכים גם השמש המדליק הוא כהן. המנהג של רבי יוסף הנ"ל מובא בכמה ספרי שו"ת בנוסף המעשה הנ"ל. הגה"ק אבד"ק ראזלא מביאו בתשובתו אשר כתב להאבד"ק ניזנוב. השו"ת טוב ועם ודעת אוסר. הגה"ק מקאמארנא מתיר. רוב רובם של הראשונים מתירים. רוב האחרונים אוסרים. בשו"ע בפ"ת הובא השו"ת בתי כהונה כאילו הוא אובר ואינו כן רק שהוא כותב שאינו מבין ההיתר והי' צריך להיות אסור אבל מפני שהוא מנהג של כל הכהנים אינו אוסר. ורב האוסרים מסתמכים על הבתי כהונה. ותלמידו הגדול ובן דודו כתב תשובה ארוכה שבו מבאר ההיתר וכותב שרבו הבתי כהונה טעה וההיתר יוצא מדברי חז"ל. רוב ספרי השו"ת שבזמנו מתירים. ואם תרצה אני יכול לכתוב כאן הרבה מראי מקומות הן להיתר והן לאסור.

[רוח נכאה]

הרב דממה דקה הגה"ק הדברי יחזקאל זי"ע בונה על גמרא זה יסודו שהדבר אסור בהחלט. אבל הגאון רבי אפרים ביליצער מביא ראשונים אלו ומסיים וזה לא כדברי הדברי יחזקאל. וכן הגאון יעב"ץ מתיר ומתרץ הגמרא. וזה מחלוקת הראשונים והאחרונים ואם אביא לך הרשימה תראה שרוב בראשונים מתירים וגם מן האחרונים יש מספיק גדולים וענקים שמתירים לכתחילה. וגם בענין הלאקשין קוגל אגב אויב ביינאכט אדער ציפרי הובא לגבי זה מחלוקת בשו"ע.

אגב זה לשון הגאון רבי אפרים ביליצערעיין בהגהות יעב"ץ במס' בבא מציעא דף פ"ה ע"ב ריש לקיש הוה מציין מערתא דרבנן. כתב [היעב"ץ] נ"ל כי היכי דלידעו אינשי ואתו לצלויי על קברייהו וכו' והיינו נמי דר' בנאה דהוי מציין מערתא בבא בתרא נ"ח ע"א דקברי צדיקים כאבות ודאי לא מטמאין [וזה דלא כדברי יחזקאל בתשו' שבסוף הספר] וכו' עיי"ש וכן כתב שם בהגהות הרשב"א ודו"ק.
ואני לא מצאתי את הגהות הרשב"א אם א' חכול לעזור אהיה לו אסיר תודה

[רוח נכאה]

ולפי זה יש להתיר לכהנים לילך על קברי הצדיקים אף שיש על הקבר בנין וכן מותרים לילך עד גולל ודופק של הקבר דהא על טומאת הקבר אין הנזיר מגלח וכל שאין הנזיר מגלח אין הכהן מוזהר עליה אלא דיש חשש דילמא יש קבר אטום והטומאה בוקעת ועולה ולכן אהור להאהיל ולהתפשט על הקבר אבל אצל הקבר וליגע בגולל ודופק מותר והבית המאהיל לפי פסק רבינו אין הטומאה מתפשטת בבית ולכן מותר לכהנים לילך על קברי הצדיקים ובלבד שלא התפשטות על הקבר מחבש קבר אטום אפילו החולקים על רבינו ואמרו דטומאה בוקעת מתפשטת בבית עכ"פ מודו דאין הנזיר מגלח עליהם דקלישא טומאה ומותר לכהן לילך על קבר צדיק וזה הלכה פסוקה והטעם דבוקע למעלה ומה שבתוכה טהור.
מעשה ארג [להגה"ק מרן מהרי"א זצוקללה"ה מקאמארנא] ריש פ"ט אהלות

[רוח נכאה]

ומנהג ישראל שהכהנים הולכין להשתטח על קברות הצדיקים תורה היא.
פני דוד פרשת בשלח להגה"ק החיד"א

[רוח נכאה]

על מה סמכו הכהנים שהולכים על קברי הצדיקים
בדברים אלו פתח הבתי כהונה תשובתו הארוכה. ושו"ת מהר"ם בן חביב פותח מנהג הכהנים שהולכים על קברי צדיקים אי שפיר עבדי או לא

[דממה דקה]

בקיצור, די בוסט דא אויף א mission, די ברענגסט נאר וואס דו ווילסט, געזונטערהייט.

[shimon7323]

אפגעטיילט פון דא

ווייסט איינער ווי אינטערעסאנט און געהויבן אזא נסיעה קען זיין פאר א כהן?

מה לכהן בבית הקברות. הגם שלדעת הרבה שיטות קברי צדיקים אין מטמאים. כ"ק אדמו"ר מתולדות אהרן שליט"א גייט אויף די אלע מקומות. עס איז שוין געווען א וויכוח מיט זיין טאטע אין רבו הרה"ק מסאטמאר אין דעם נושא.

זעהט מיך מער אויס ווי די קשיא פונעם שואל איז צי אזא נסיעה איז אינטערעסאנט פאר א כהן נישט אויב ער מעג אריין גיין צום ציון.

הרב רוח, זייער שיינער מאמרים, אפשר נעמסט עס אביסל צאם און שרייב איבער וואס די נידן איז און וואס די צדדים זענען.

[קאזאבלאנקא]

אפגעטיילט פון דא



כ"ק אדמו"ר מתולדות אהרן שליט"א גייט אויף די אלע מקומות. עס איז שוין געווען א וויכוח מיט זיין טאטע אין רבו הרה"ק מסאטמאר אין דעם נושא.

הוילע שטותים

ולגופו של ענין נתקבל בכלל ישראל להלכה למעשה שאין הולכים על קברי צדיקים, לבד במירון יש מקילים, משום סיבות נוספות לא רק משום קברי צדיקים אין מטמאים, וכל הויכוח אצל כ"ק אדמו"ר מתו"א לגבי מירון לא הי' לענין קברי צדיקים מטמאים או לא, כידוע ליודעי ח"ן [ח'סידישע נ'ייעס], וגם כ"ק אדמו"ר מתו"א אינו נכנס לפנים המערה

[אט אזוי]

בקיצור, די בוסט דא אויף א mission, די ברענגסט נאר וואס דו ווילסט, געזונטערהייט.

[סידיראם]

אפגעטיילט פון דא



כ"ק אדמו"ר מתולדות אהרן שליט"א גייט אויף די אלע מקומות. עס איז שוין געווען א וויכוח מיט זיין טאטע אין רבו הרה"ק מסאטמאר אין דעם נושא.

הוילע שטותים

ולגופו של ענין נתקבל בכלל ישראל להלכה למעשה שאין הולכים על קברי צדיקים, לבד במירון יש מקילים, משום סיבות נוספות לא רק משום קברי צדיקים אין מטמאים, וכל הויכוח אצל כ"ק אדמו"ר מתו"א לגבי מירון לא הי' לענין קברי צדיקים מטמאים או לא, כידוע ליודעי ח"ן [ח'סידישע נ'ייעס], וגם כ"ק אדמו"ר מתו"א אינו נכנס לפנים המערה

איינס פון די סיבות לאיסור, איז ווייל טאמער נישט וועט יעדער זאגן אויף זיין צדיק אז ער איז א צדיק, הגם אסאך מאל איז דער צדיק בכלל נישט אין די מדריגה אז קברו אינו מטמאה, ובזמנינו אין בנו דעת להכריע ווער עס איז אין די מדריגה און ווער נישט.

[רוח נכאה]

נישט קיין שום mission נאר פאקטן. ולרווחא דמילתא. יעדער ווייסט אז עס אסור. ולכן הדגשתי הצד היותר שיש רוב ראשונים וגדולי האחרונים וכן הי' המנהג לפנים בישראל ובפרט בארץ הקודש כמ"ש באגרא דכלה ובשו"ת של הרבנים הגדולים שהיו בירושלים מלפני מאתיים שנה שכולם ללא יוצא מן הכלל גם האוסרים כותבים שכן המנהג. ורובם מתירים.

[רוח נכאה]

ומה שכתב [הגאון מוהר"ר שבתי ליפשיץ זצ"ל] בענין הליכות כהנים על קברי צדיקים דכבר הביא הפתחי תשובה בשם שו"ת בתי כהונה דצווח על זה, הנה זו קרי בי רב הוא, ומה שכתב [הגאון ר' שבתי הנ"ל] דמעשה רב, הנה כבר צווח על זה ככרוכיא אדמו,ר הגאון הקדוש מופת הדור משיניוואו זי"ע כו' וכו' מאן מפיס אם עדיין לא היה הצדיק באמצע קשרי המלחמה ועדיין לא בטל ממנו החומר וכו' ועוד טומאתו בו במקצת, וכי מפני שאנו מדמין, נעשה מעשה נגד איסור תורה, ובר מן כל דין נראה איסור ברור כשמש בזמן הזה דלא ניכר שוע לפני דל, התם קרי להו רובים הכא קרי ליה רבי ויש צבועין שעושין מעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס וההמון הלך והמג ולא ידעו במה יכשלו, ואם יראו שהולכין על קברי צדיקים לקדושים אשר בארץ המה יהיה אפילו חד בדרא, ילכו הם על קבר רבן אשר מיתתו נאה להם ונאה לעולם, ואם יאמר להם מאן דהוא שיש איסור בדבר יסקלו אותו והמשכיל בעת ההוא ידום, ומי גרם כל זאת אם לא המקילין לעצמן לילך על קברי הצדיקים באמת, והיא דין אמת לאמיתו על כן מי שכבר עבר ושנה לא יהיה לו הדבר כהיתר מכל שכן כמצוה וכשם שקיבל שכר על הדריסה על אדמת קודש כן יקבל שכר על הפרישה והוא רחום יכפר עון וישיב שופטינו כבראשונה ויקיצם לחיי עולם ותחזינה עינינו במהרה בימינו אמן כן יהי רצון
הדרת קודש שם במענה המחבר על דברי הגאון מוהר"ר שבתי ליפשיץ זצ"ל

[זבחי צדק]

ס'האט מיר דערציילט הרה"צ ר' ש"ב קרויס שליט"א פון תורת חסד לאנדאן, איינמאל ווען מרן מסאטמאר איז געווען אין מירון, האט ער באמערקט הרה"ח ר' יאנקעלע כהן זצ"ל אין די מערה, האט אים דער רבי געזאגט 'כ'בעט דיך, דוכענען זאלסטו נישט דא'....

[קאזאבלאנקא]

נישט קיין שום mission נאר פאקטן. ולרווחא דמילתא. יעדער ווייסט אז עס אסור. ולכן הדגשתי הצד היותר שיש רוב ראשונים וגדולי האחרונים וכן הי' המנהג לפנים בישראל ובפרט בארץ הקודש כמ"ש באגרא דכלה ובשו"ת של הרבנים הגדולים שהיו בירושלים מלפני מאתיים שנה שכולם ללא יוצא מן הכלל גם האוסרים כותבים שכן המנהג. ורובם מתירים.

ריכטיג אז אין ארץ ישראל איז געווען שטארק איינגעפירט אזוי לגבי מירון, הגה"ק ר' שמואל העליר זצוק"ל רב פון צפת האט אויך געהאלטן להיתר, אבער נכדו הגה"ק מתולדות אהרן זי"ע האט זיך נוהג געווען לאיסור כהוראת רבו הגה"ק מסאטמאר זי"ע
אסאך האב זיך אזוי אויך געפירט לגבי קבר רחל

[זבחי צדק]

לגבי קבר רחל איז לכאורה דא נאך א טעם להחמיר, ווייל ארום און ארום איז פיל מיט קברי עכו"ם, וואס דער רמ"א (יו"ד סי' שע"ב סעי' ב') פסק'נט אז לכתחלה זאל מען מחמיר זיין נישט גיין העכער קברי עכו"ם

[זענדל]

נישט קיין שום mission נאר פאקטן. ולרווחא דמילתא. יעדער ווייסט אז עס אסור. ולכן הדגשתי הצד היותר שיש רוב ראשונים וגדולי האחרונים וכן הי' המנהג לפנים בישראל ובפרט בארץ הקודש כמ"ש באגרא דכלה ובשו"ת של הרבנים הגדולים שהיו בירושלים מלפני מאתיים שנה שכולם ללא יוצא מן הכלל גם האוסרים כותבים שכן המנהג. ורובם מתירים.

ריכטיג אז אין ארץ ישראל איז געווען שטארק איינגעפירט אזוי לגבי מירון, הגה"ק ר' שמואל העליר זצוק"ל רב פון צפת האט אויך געהאלטן להיתר, אבער נכדו הגה"ק מתולדות אהרן זי"ע האט זיך נוהג געווען לאיסור כהוראת רבו הגה"ק מסאטמאר זי"ע
אסאך האב זיך אזוי אויך געפירט לגבי קבר רחל

כ"ק אדמו"ר מתולדות אברהם יצחק שליט"א גייט אריין אין מערה אין מירון געהעריג
אזוי איז דא נאך רבי'ס און רבנים חשובים כהנים
אבער דאס ריז א היתר נאר אויף מירון אויסשליסליך

[רוח נכאה]

לסיכום
עס איז א געווען א מנהג אין ארץ ישראל אז כהנים זענען געגאנגן אויף קברי צדיקים.
די פתחי תשובה אין יו"ד ברענגט פין שו"ת בתי כהונה אז עס איז נישט אויסגעהאלטן. אבער די לשון פין די שו"ת בתי כהונה הייבט זיך אהן "על מה סמכו הכהנים שהולכים על קברי צדיקים" ער ברענגט דערנאך הרבה צדדי היתר אין ער פרעגט זיי אלע אפ, אין ער ענדיגט
"א"כ איפא אנה נפנה לעזרה להעמיד ולקיים מנהג זה וידענא בנפשאי כי יש דברים בכל הכתוב שלא ניתנו ליכתב מרוב פשיטותן אכן יען לבבי אינו אלא שר"ף לבקש סמך כל דהיא למנהג זה ע"כ אמרתי אעלה על אר"ש כל מה שהפה יכולה לדבר מדעת ושלא מדעת ואת כולן ישא רוח חכמים וכעת לא הונח לי מנהג זה ורבים גדולים ועצומים אנכי הרואה הלוך הלכו האישי"ם על קברי צדיקים ע"כ נאלמתי דומיה ואינהו בקיאי וכך נגלה להם ולדורות ראשונים מסוד ה' ליריאיו וה' יאיר עינינו בתורתו ויצילנו משגיאות ויראנו מתורתו נפלאות אכי"ר הלא כה דברי מזמן הילדות והשחרות לכל בהן נאם הצעיר יצחק הכהן"
הייסט עס הגם כר האט נישט קיין שום היתר, אבער ער קען נישט אסר'ן. זיין תלמיד ושאר בשרו רבי דוד הכהן שרייבט א לאנדע תשובה ווי ער פארענטפערט אלע זיינע קשיות אין ער ווייזט אויף אז עס איז דא על מה לסמוך. אין אלע ספרי השו"ת אין ירושלים אין יענע צייט איז דא די שאלה אין רוב זענען מתיר. אין אלע ראשונים על התורה ווערט דערמאנט אלס א פשיטות שאין טומאה בקברי צדיקים.
הגה"ק כ"ק מרן אדמו"ר רשכבה"ג הדברי יחזקאל זי"ע האט עוקר געווען די מנהג.
בחו"ל התנהגו כן בבית קאמארנא וזידיטשוב. בטשערנאביל וקארלין.
כהיום אין מי שנוהג כן.
גם בעת שנהגו כן הי' הרבה גדולים שחרה להם הדבר.

[אמור יאמר]

לסיכום
עס איז א געווען א מנהג אין ארץ ישראל אז כהנים זענען געגאנגן אויף קברי צדיקים.
די פתחי תשובה אין יו"ד ברענגט פין שו"ת בתי כהונה אז עס איז נישט אויסגעהאלטן. אבער די לשון פין די שו"ת בתי כהונה הייבט זיך אהן "על מה סמכו הכהנים שהולכים על קברי צדיקים" ער ברענגט דערנאך הרבה צדדי היתר אין ער פרעגט זיי אלע אפ, אין ער ענדיגט
"א"כ איפא אנה נפנה לעזרה להעמיד ולקיים מנהג זה וידענא בנפשאי כי יש דברים בכל הכתוב שלא ניתנו ליכתב מרוב פשיטותן אכן יען לבבי אינו אלא שר"ף לבקש סמך כל דהיא למנהג זה ע"כ אמרתי אעלה על אר"ש כל מה שהפה יכולה לדבר מדעת ושלא מדעת ואת כולן ישא רוח חכמים וכעת לא הונח לי מנהג זה ורבים גדולים ועצומים אנכי הרואה הלוך הלכו האישי"ם על קברי צדיקים ע"כ נאלמתי דומיה ואינהו בקיאי וכך נגלה להם ולדורות ראשונים מסוד ה' ליריאיו וה' יאיר עינינו בתורתו ויצילנו משגיאות ויראנו מתורתו נפלאות אכי"ר הלא כה דברי מזמן הילדות והשחרות לכל בהן נאם הצעיר יצחק הכהן"
הייסט עס הגם כר האט נישט קיין שום היתר, אבער ער קען נישט אסר'ן. זיין תלמיד ושאר בשרו רבי דוד הכהן שרייבט א לאנדע תשובה ווי ער פארענטפערט אלע זיינע קשיות אין ער ווייזט אויף אז עס איז דא על מה לסמוך. אין אלע ספרי השו"ת אין ירושלים אין יענע צייט איז דא די שאלה אין רוב זענען מתיר. אין אלע ראשונים על התורה ווערט דערמאנט אלס א פשיטות שאין טומאה בקברי צדיקים.
הגה"ק כ"ק מרן אדמו"ר רשכבה"ג הדברי יחזקאל זי"ע האט עוקר געווען די מנהג.
בחו"ל התנהגו כן בבית קאמארנא וזידיטשוב. בטשערנאביל וקארלין.
כהיום אין מי שנוהג כן.
גם בעת שנהגו כן הי' הרבה גדולים שחרה להם הדבר.

וועלכע ספר האט ער געמאכט ??