מהלכים און מנהגים בשקיעה וצאה"כ / פילפולי דאורייתא להלכה ולא למעשה
די אחראים: יאנאש,אחראי,געלעגער
אדער יא האט געשריבן:ומאירים את העולם.....
גייטס אן, שיין צו זעהן ווי מ'טענה'ט זיך ארום און ארום און ארום.
און לאצי דרייט זיך ארום און ארום
איך פרוביר צו פארשטיין וואס ער זאגט,
רס"א סעיף ג': מי שאינו בקי בשיעור זה, ידליק בעוד שהשמש בראש האילנות.
דאס מיינט ביי "חלב ישראל" א בפירושע מחבר אז מ'מעיג צינדן פאר פלג המנחה....
רס"ג סעיף ד' : לא יקדים למהר להדליקו בעוד היום גדול שאז אינו ניכר שמדליקו לכבוד שבת. וגם לא יאחר ואם רוצה להדליק נר בעוד היום גדול ולקבל עליו שבת מיד רשאי כי כיון שמקבל עליו שבת מיד אין זו הקדמה ובלבד שיהא מפלג המנחה ולמעלה שהוא שעה ורביע קודם הלילה.
האט ער נאך נישט מסביר געווען, (אבער מדארף נישט פארשטיין, ס'איז גענוג אז די רבנים פארשטייען) אבער אויב איינער זאגט אז דאס מיינט אז מ'טאהר נישט צינדן נרות שבת פאר פלג המנחה, דער האט "אבי געשאסן"....
לעצט פארראכטן דורך מאירים אום דינסטאג אוגוסט 06, 2019 5:12 pm, פארראכטן געווארן 1 מאל.
- יידישע קהילות
- שר שמונת אלפים
- תגובות: 8808
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 28, 2014 4:03 pm
חלב ישראל האט געשריבן:פארגעס א מינוט פון די גאנצע שמועס ביז אהער, אין סימן רס"א סעיף ג' שטייט "מי שאינו בקי בשיעור זה, ידליק בעוד שהשמש בראש האילנות." וואס דאס איז אסאך פריער פון פופצן מינוט פאר'ן שקיעה, איז דאס גענוג?
"מי שאינו בקי", איך פרעג פון איינער וואס איז יא בקי, ער נעמט אן ר"ת לקולא ולחומרא - אלל דע וועי. ער וועט טוהן א מלאכה דאורייתא נאכן שקיעה. וויאזוי מעג ער צינדן אזוי פריה?
אלא מאי.....?
החודש אשר ישועות בו מקיפות... ניס"ן בגימטריא ניסי"ם
שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו - והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם
- אונגארישע הייזער
- שר שמונת אלפים
- תגובות: 8351
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יאנואר 31, 2019 1:12 pm
- לאקאציע: אין מאה שערים
יידישע קהילות האט געשריבן:חלב ישראל האט געשריבן:פארגעס א מינוט פון די גאנצע שמועס ביז אהער, אין סימן רס"א סעיף ג' שטייט "מי שאינו בקי בשיעור זה, ידליק בעוד שהשמש בראש האילנות." וואס דאס איז אסאך פריער פון פופצן מינוט פאר'ן שקיעה, איז דאס גענוג?
"מי שאינו בקי", איך פרעג פון איינער וואס איז יא בקי, ער נעמט אן ר"ת לקולא ולחומרא - אלל דע וועי. ער וועט טוהן א מלאכה דאורייתא נאכן שקיעה. וויאזוי מעג ער צינדן אזוי פריה?
אלא מאי.....?
שמעתי, אז מען האט געמאכט דעם זמן צו צינדן ליכט אפילו פארן פלג, כדי צו קענען מתקן זיין אז אלע אידן זאלן האלטן מוצ"ש שיטת ר"ת, ווייל די אמעריקאנע אידן וואלטן נישט מסכים געווען צו צינדן ליכט שפעטער (פאר דעם פלעגט מען צינדן א האלבע שעה פארן שקיעה), ממילא האט מען זיך סומך געווען אויפן זמן פלג המנחה פונעם גר"א ומג"א אויף א מצוה דרבנן, צו ראטעווען כלל ישראל פון חשש חילול שבת דאורייתא.
כ'האב עס נישט מברר געווען קראנט, אבער אזוי האב איך אמאל געהערט
לכאורה האט געשריבן:
פארוואס שרייבט מען תגובות אן זיך פארשטענדיגן מיטן מוח?
פארוואס שרייבט מען תגובות אן זיך פארשטענדיגן מיטן מוח?
- אונגארישע הייזער
- שר שמונת אלפים
- תגובות: 8351
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יאנואר 31, 2019 1:12 pm
- לאקאציע: אין מאה שערים
יידישע קהילות האט געשריבן:חלב ישראל האט געשריבן:פארגעס א מינוט פון די גאנצע שמועס ביז אהער, אין סימן רס"א סעיף ג' שטייט "מי שאינו בקי בשיעור זה, ידליק בעוד שהשמש בראש האילנות." וואס דאס איז אסאך פריער פון פופצן מינוט פאר'ן שקיעה, איז דאס גענוג?
"מי שאינו בקי", איך פרעג פון איינער וואס איז יא בקי, ער נעמט אן ר"ת לקולא ולחומרא - אלל דע וועי. ער וועט טוהן א מלאכה דאורייתא נאכן שקיעה. וויאזוי מעג ער צינדן אזוי פריה?
אלא מאי.....?
אלא מאי אז די גאנצע סיבה פארוואס מ'צינדט פאר'ן שקיעה איז נאר אלץ ספק/אינו בקי, וזיל בתר טעמא.
- למעלה משבעים
- שר עשרת אלפים
- תגובות: 12438
- זיך איינגעשריבן אום: זונטאג מארטש 02, 2008 10:17 pm
- לאקאציע: ערגעץ פארבלאנדזשעט אויף די גראדע וואסערן
יידישע קהילות האט געשריבן:חלב ישראל האט געשריבן:פארגעס א מינוט פון די גאנצע שמועס ביז אהער, אין סימן רס"א סעיף ג' שטייט "מי שאינו בקי בשיעור זה, ידליק בעוד שהשמש בראש האילנות." וואס דאס איז אסאך פריער פון פופצן מינוט פאר'ן שקיעה, איז דאס גענוג?
"מי שאינו בקי", איך פרעג פון איינער וואס איז יא בקי, ער נעמט אן ר"ת לקולא ולחומרא - אלל דע וועי. ער וועט טוהן א מלאכה דאורייתא נאכן שקיעה. וויאזוי מעג ער צינדן אזוי פריה?
אלא מאי.....?
לא יודע פארוואס מען קריכט דא קרום.
ראשית, פלג איז דא צוויי וועגן צו רעכענען [קיין שום שייכות צום מחלוקת ר"ת וגאונים]. אדער שעה ורביע זמניות קודם צאה"כ [שיטת המג"א סי' רל"ג סק"ג ע"פ התרה"ד], אדער שעה ורביע זמניות קודם השקיעה [שיטת הלבוש בכמה מקומות]. ממילא די פשוט'סטע תירוץ איז מען איז מחמיר צום לבוש [אז עס הייסט קבלת שבת].
אבער באמת די מגן אברהם (סימן רסא ס"ק י) האט דאך שוין אדרעסירט די פראגע מיט די תשובה, וז"ל: כתב רי"ו הלכות יה"כ דאם קבל קודם פלג המנחה אין קבלתו כלום עכ"ל, ומיהו כיון די"א דחשבינן מתחלת השקיעה בדיעבד יש להחמיר שלא לעשות מלאכה כמש"ל בשם הב"ח.
וכוונתו שבס"ק הקודם הביא מחלוקת מתי הוא זמן ביה"ש, דעת המחבר דביה"ש הוא ג' רבעי מיל קודם צאה"כ, ודעת היראים דביה"ש הוא ג' רבעי מיל קודם תחילת שקיעה, ומביא שזקנים ואנשי מעשה פירשו ממלאכה ב' שעות קודם צאה"כ.
וע"ז בא בס"ק שאח"ז לתרץ, אחר שכתב שם דאם קיבל קודם פלג המנחה אין קבלתו כלום, ואחר שכתב דפלג המנחה הוא ג' דקות קודם השקיעה [בס"ה ע"ה דקות קודם צאה"כ], א"כ יקשה איך פירשו ממלאכה ב' שעות קודם שבת, שלפי חשבון זה הוא מ"ה דקות קודם פלג, ע"ז תירוץ דכיון די"א דחשבינן לילה מתחילת השקיעה, והיינו לפי דעת היראים ובהכרח לפי דבריו זמן פלג המנחה הוא שעה ורביע קודם שקיעה, ע"כ אם הדליק או קיבל שבת משעה ורביע קודם השקיעה, יש להחמיר שקבלתו קבלה, וכן פסק בשועה"ר ובמשנ"ב.
- למעלה משבעים
- שר עשרת אלפים
- תגובות: 12438
- זיך איינגעשריבן אום: זונטאג מארטש 02, 2008 10:17 pm
- לאקאציע: ערגעץ פארבלאנדזשעט אויף די גראדע וואסערן
- יידישע קהילות
- שר שמונת אלפים
- תגובות: 8808
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 28, 2014 4:03 pm
למעלה משבעים האט געשריבן:יידישע קהילות האט געשריבן:חלב ישראל האט געשריבן:פארגעס א מינוט פון די גאנצע שמועס ביז אהער, אין סימן רס"א סעיף ג' שטייט "מי שאינו בקי בשיעור זה, ידליק בעוד שהשמש בראש האילנות." וואס דאס איז אסאך פריער פון פופצן מינוט פאר'ן שקיעה, איז דאס גענוג?
"מי שאינו בקי", איך פרעג פון איינער וואס איז יא בקי, ער נעמט אן ר"ת לקולא ולחומרא - אלל דע וועי. ער וועט טוהן א מלאכה דאורייתא נאכן שקיעה. וויאזוי מעג ער צינדן אזוי פריה?
אלא מאי.....?
לא יודע פארוואס מען קריכט דא קרום.
ראשית, פלג איז דא צוויי וועגן צו רעכענען [קיין שום שייכות צום מחלוקת ר"ת וגאונים]. אדער שעה ורביע זמניות קודם צאה"כ [שיטת המג"א סי' רל"ג סק"ג ע"פ התרה"ד], אדער שעה ורביע זמניות קודם השקיעה [שיטת הלבוש בכמה מקומות]. ממילא די פשוט'סטע תירוץ איז מען איז מחמיר צום לבוש [אז עס הייסט קבלת שבת].
אבער באמת די מגן אברהם (סימן רסא ס"ק י) האט דאך שוין אדרעסירט די פראגע מיט די תשובה, וז"ל: כתב רי"ו הלכות יה"כ דאם קבל קודם פלג המנחה אין קבלתו כלום עכ"ל, ומיהו כיון די"א דחשבינן מתחלת השקיעה בדיעבד יש להחמיר שלא לעשות מלאכה כמש"ל בשם הב"ח.
וכוונתו שבס"ק הקודם הביא מחלוקת מתי הוא זמן ביה"ש, דעת המחבר דביה"ש הוא ג' רבעי מיל קודם צאה"כ, ודעת היראים דביה"ש הוא ג' רבעי מיל קודם תחילת שקיעה, ומביא שזקנים ואנשי מעשה פירשו ממלאכה ב' שעות קודם צאה"כ.
וע"ז בא בס"ק שאח"ז לתרץ, אחר שכתב שם דאם קיבל קודם פלג המנחה אין קבלתו כלום, ואחר שכתב דפלג המנחה הוא ג' דקות קודם השקיעה [בס"ה ע"ה דקות קודם צאה"כ], א"כ יקשה איך פירשו ממלאכה ב' שעות קודם שבת, שלפי חשבון זה הוא מ"ה דקות קודם פלג, ע"ז תירוץ דכיון די"א דחשבינן לילה מתחילת השקיעה, והיינו לפי דעת היראים ובהכרח לפי דבריו זמן פלג המנחה הוא שעה ורביע קודם שקיעה, ע"כ אם הדליק או קיבל שבת משעה ורביע קודם השקיעה, יש להחמיר שקבלתו קבלה, וכן פסק בשועה"ר ובמשנ"ב.
למעלה איז 100% גערעכט.
איך וויל נאר קלארשטעלן אז דאס וואס דו שרייבסט אז עס האט קיין שייכות מיט מחלוקת גאונים-ר"ת - איז נאר האלב ריכטיג.
ד. ה. וואס איז נוגע צו פלג ביסטו גערעכט אז אפילו לויט ר"ת קען מען אננעמען דעם לבוש, אבער פארקערט נישט; לפי די גאונים קעננישט זיין אזא שיטה ווי דער תה"ד. עס איז נוגע לגבי סוזק"ש ועוד.
דער גר"א האלט ווי דער לבוש, ואזיל לשיטתו.
החודש אשר ישועות בו מקיפות... ניס"ן בגימטריא ניסי"ם
שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו - והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם
-
- שר חמש מאות
- תגובות: 701
- זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג יולי 15, 2016 11:13 am
יידישע קהילות האט געשריבן:למעלה משבעים האט געשריבן:יידישע קהילות האט געשריבן:חלב ישראל האט געשריבן:פארגעס א מינוט פון די גאנצע שמועס ביז אהער, אין סימן רס"א סעיף ג' שטייט "מי שאינו בקי בשיעור זה, ידליק בעוד שהשמש בראש האילנות." וואס דאס איז אסאך פריער פון פופצן מינוט פאר'ן שקיעה, איז דאס גענוג?
"מי שאינו בקי", איך פרעג פון איינער וואס איז יא בקי, ער נעמט אן ר"ת לקולא ולחומרא - אלל דע וועי. ער וועט טוהן א מלאכה דאורייתא נאכן שקיעה. וויאזוי מעג ער צינדן אזוי פריה?
אלא מאי.....?
לא יודע פארוואס מען קריכט דא קרום.
ראשית, פלג איז דא צוויי וועגן צו רעכענען [קיין שום שייכות צום מחלוקת ר"ת וגאונים]. אדער שעה ורביע זמניות קודם צאה"כ [שיטת המג"א סי' רל"ג סק"ג ע"פ התרה"ד], אדער שעה ורביע זמניות קודם השקיעה [שיטת הלבוש בכמה מקומות]. ממילא די פשוט'סטע תירוץ איז מען איז מחמיר צום לבוש [אז עס הייסט קבלת שבת].
אבער באמת די מגן אברהם (סימן רסא ס"ק י) האט דאך שוין אדרעסירט די פראגע מיט די תשובה, וז"ל: כתב רי"ו הלכות יה"כ דאם קבל קודם פלג המנחה אין קבלתו כלום עכ"ל, ומיהו כיון די"א דחשבינן מתחלת השקיעה בדיעבד יש להחמיר שלא לעשות מלאכה כמש"ל בשם הב"ח.
וכוונתו שבס"ק הקודם הביא מחלוקת מתי הוא זמן ביה"ש, דעת המחבר דביה"ש הוא ג' רבעי מיל קודם צאה"כ, ודעת היראים דביה"ש הוא ג' רבעי מיל קודם תחילת שקיעה, ומביא שזקנים ואנשי מעשה פירשו ממלאכה ב' שעות קודם צאה"כ.
וע"ז בא בס"ק שאח"ז לתרץ, אחר שכתב שם דאם קיבל קודם פלג המנחה אין קבלתו כלום, ואחר שכתב דפלג המנחה הוא ג' דקות קודם השקיעה [בס"ה ע"ה דקות קודם צאה"כ], א"כ יקשה איך פירשו ממלאכה ב' שעות קודם שבת, שלפי חשבון זה הוא מ"ה דקות קודם פלג, ע"ז תירוץ דכיון די"א דחשבינן לילה מתחילת השקיעה, והיינו לפי דעת היראים ובהכרח לפי דבריו זמן פלג המנחה הוא שעה ורביע קודם שקיעה, ע"כ אם הדליק או קיבל שבת משעה ורביע קודם השקיעה, יש להחמיר שקבלתו קבלה, וכן פסק בשועה"ר ובמשנ"ב.
למעלה איז 100% גערעכט.
איך וויל נאר קלארשטעלן אז דאס וואס דו שרייבסט אז עס האט קיין שייכות מיט מחלוקת גאונים-ר"ת - איז נאר האלב ריכטיג.
ד. ה. וואס איז נוגע צו פלג ביסטו גערעכט אז אפילו לויט ר"ת קען מען אננעמען דעם לבוש, אבער פארקערט נישט; לפי די גאונים קעננישט זיין אזא שיטה ווי דער תה"ד. עס איז נוגע לגבי סוזק"ש ועוד.
דער גר"א האלט ווי דער לבוש, ואזיל לשיטתו.
וליתר שאת, די לבוש אליינס האלט ווי ר"ת אין די זעלבע שטיקעל וואס ער איז מסביר זיןי שיטה בנוגע לחיושב שעות היום, וממילא זיין זמן פין פלג המנחה, אין ער האלט אז ר"ת האלט אזוי אויכעט !
ווי אויכעט איז דא כמה פוסקים וואס האלטען ווי ר"ת אין האלטען ווי די לבוש (חת"ס ועוד).
טבער פארקערט קען מען נישט זאגען, דהיינו לשיטת הגאונים מיז מען רעכענען די טאג אזוי וווי די לבוש, אין נישט ווי די תרוה"ד.
(בדרך אגב יש לציין, עס זענען דא עטליכע סתירות בדעת המג"א צו ער איז מכרעי הונדרעט פערצענט ווי די תרוה"ד צו נישט, אין ספר "אוצר הזמנים" (הרב בריסק) בחלק שמבדר על זמני היום מדי יום ביומו, האט ער לבסוף א קונטרס א שמועס וועגען דעים ע"ש ותמצא נחת
פון די עלה"ש ביזן 'הלכה'דיגן צאה"כ פון מסכת שבת קען מען טאקע נישט ווייל חצות וועט נישט אויסקומען ווען די זון איז אינמיטן הימל, אבער ביז'ן 'מציאות'דיגן צאה"כ פון מסכת פסחים קען מען יא.הצעיר באלפי האט געשריבן:טבער פארקערט קען מען נישט זאגען, דהיינו לשיטת הגאונים מיז מען רעכענען די טאג אזוי וווי די לבוש, אין נישט ווי די תרוה"ד.
-
- שר חמש מאות
- תגובות: 701
- זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג יולי 15, 2016 11:13 am
חלב ישראל האט געשריבן:פון די עלה"ש ביזן 'הלכה'דיגן צאה"כ פון מסכת שבת קען מען טאקע נישט ווייל חצות וועט נישט אויסקומען ווען די זון איז אינמיטן הימל, אבער ביז'ן 'מציאות'דיגן צאה"כ פון מסכת פסחים קען מען יא.הצעיר באלפי האט געשריבן:טבער פארקערט קען מען נישט זאגען, דהיינו לשיטת הגאונים מיז מען רעכענען די טאג אזוי וווי די לבוש, אין נישט ווי די תרוה"ד.
אין חשבון זענט איר גערעכט, אביא למעשה איז דא א זייטיגע סיבה פארוואס מען קען נישט אזוי זאגען:
די גאונים מיט ר"ת זענען אויכעט מחולק אין די עצם הגדרה אין מהות פון בין השמשות, ר"ת האלט עס פאר א ספק שמא כבר יצאו כוכבים אדער מהו אדם בינוני(כמבו' בתוס' שבת לה ועוד), אבער אליבא דאמת איז עד שיעור ד' מיל יום גמור.
אבער די גאונים האלטען אז נאכען שקיעה איז באמת דא א תערובות פון יום ולילה, וואס איז א ריכטיגע ספק שאינו עתיד להתברר (רבינו אברהם מן ההר, סדר זמנים למהרי"א חבר, מהר"ל הגר"א, אבנ"ז ועוד), כי יש בו גם מן היום וגם מן הלילה ודו"ק.
ולכן קען מען נישט רעכענען בין השמשות כחלק משעות היום לויט שיטת הגאונים, משא"כ לר"ת.
און בין השמשות קען מען פאר שעות הלילה יא רעכענען? און וואס איז לויט'ן יראים?
בכלל זעהט נישט אויס ווי דו האסט פארשטאנען א ווארט וואס איך האב געזאגט, נישט נאר רעכנט מען בין השמשות פאר שעות היום, נאר 'הלכה'דיגע נאכט פון דריי שטערן רעכנט מען אויך, ביז ווילאנג ס'נישט אינגאנצן טונקל וואס דאס געשעהט הערשט נאר נאך פיר מיל.
בכלל זעהט נישט אויס ווי דו האסט פארשטאנען א ווארט וואס איך האב געזאגט, נישט נאר רעכנט מען בין השמשות פאר שעות היום, נאר 'הלכה'דיגע נאכט פון דריי שטערן רעכנט מען אויך, ביז ווילאנג ס'נישט אינגאנצן טונקל וואס דאס געשעהט הערשט נאר נאך פיר מיל.
-
- שר חמש מאות
- תגובות: 701
- זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג יולי 15, 2016 11:13 am
חלב ישראל האט געשריבן:און בין השמשות קען מען פאר שעות הלילה יא רעכענען? און וואס איז לויט'ן יראים?
בכלל זעהט נישט אויס ווי דו האסט פארשטאנען א ווארט וואס איך האב געזאגט, נישט נאר רעכנט מען בין השמשות פאר שעות היום, נאר 'הלכה'דיגע נאכט פון דריי שטערן רעכנט מען אויך, ביז ווילאנג ס'נישט אינגאנצן טונקל וואס דאס געשעהט הערשט נאר נאך פיר מיל.
איך האב זייער גיט פארשטאנען !
די מהלך צו רעכענען לויט די חשבון וואס איר שרייבט איז מבואר היטב בספר בין המשמות להגרי"מ טוקיצינסקי זצ"ל, אין עס איז אויכעט דא א שטיקל דיוק צו דעים אין ביאור הגר"א (כמדומה ביו"ד רסו איני זוכר בדיוק כעת), אבער רוב אחרונים לערנען אז היות די בין השמשות פון שיטת הגאונים איז יום ולילה מעורב, קען מען עס נישט אריינרעכענען אין די שעות היום.
(לא אמרתי שאין חולקים בדבר, רק אמרתי שכ"ה דעת הרוב)
לגבי דעם וואס דער מגן אברהם שרייבט בשם רבינו ירוחם אז אם קיבל שבת קודם פלג המנחה אין קבלתו כלום, עיין בפרי מגדים שחולק ואומר שאם ניכר שקיבל שבת אפילו יהי' זה ביום שישי בבוקר הוי קבלה, ועיין בספרי המנהגים של אשכנז שכך נהגו בערך אחרי חצות קיבלו שבת, וכן עיין בספר תרומת הדשן שהמהרי"ל קיבל שבת התפלל ערבית ואכל סעודה והלך לטייל עם כל בני העיר וחזר בטרם שהחשיך וכן ידוע מהרבה צדיקים תלמידי הבעש"ט הק' זי"ע שעשו קידוש בעוד היום גדול, וראה עוד מה שכתב הזה הגה"ק מקאמארנא שנהג גן הרבה שנים, וכמו כן ראה בספר שבחי הבעש"ט בענין הסתלקות הרה"ק ר' נחמן מהראדיענקא שהי' אחרי קידוש באמצע הסעודה והקבל עדיין לא התפללו ערבית