מהלכים און מנהגים בשקיעה וצאה"כ / פילפולי דאורייתא להלכה ולא למעשה

[מאירים]

מה הכוונה של הסוגריים "(וגם הוסיפו ב)" - זה אין הוא יודע בבירור .... זה הוא הגהות רבינו חננאל??

רק שיפור לשון, סילפו ''דבריו''.
והוסיפו ''בדבריו''

[היסטאריע]

לא אכנס לפרטים,

הספר אבות ובנים לא ראיתי, וההג''ה על הספר שו''ת בני ציון כן ראיתי.

והוא מזויף!

ואם לא הייתי יודע בבירור, לא הייתי כותב.

איפוא ראית זאת? ואימתי?

[מאירים]

יש לי קונטרס הזה ...

וגם ראיתי חלק מהכ''י

[היסטאריע]

נו, לייג ארויף די זיופים! ירא הקהל וישפוט!

[אוהבך]

לא אכנס לפרטים,



אתה הוא שהחלפת בדבריך,. מתחילה היה מספר אבות ובנים, ואח''כ נתחלף ''למכתב ארוך'' (הגה''ה על ספר)

שם בספר כתוב שהיא מכתב, ואני הוספתי שהוא ארוך שכן היא שם ב14 דפים.
ופשוט אין לאף אחד לקבל עירעורו בלי ראיות.

[מאירים]

נו נו

[היסטאריע]

איך האב דעם ספר אבות ובנים נישט געזעהן, אבער צו שרייבן אז מ'האט געטוהן מלאכות ער''שק ביזן נאכט, איז שקר!

ועדות שבטלה מקצתה, בטלה כולה...

ביסט ציקער זיס...

[אוהבך]

נו נו

כ'וועל כאפן?!

[היסטאריע]

נו נו

כ'וועל כאפן?!

[אוהבך]

מאירים פארואס שלאפסטו? עמוד, הגיע זמן קרי"ש של הגאונים...

[אוהבך]

כתב (אישי): די מיינסט אז איך שפיל א געים. גיי זיך דיין יארגאנג. ע"כ.
כבודו, חריפות מאוד יש בכאן, והיא תולדה של תגובותי החמורות. הרב מאירים, הלא פתחת אשכול, לברר ההלכה לאמיתו, לא לחנוף לך ושנודה לך בכל. והנה, דעת כולם כר"ת, יש מונים כ180 ראשונים שסוברים כן, ושיטת הגאונים בטלה, שהלכה כרוב, ועל אף שהרשב"א והגט פשוט סוברים שדוקא פנים אל פנים, זהו מדאורייתא, אולם מדרבנן בוודאי הלכה כרוב בכל מקום. ואסור להחמיר יותר מן הדין וכמ"ש בירושלמי, וביש"ש יבמות (עמוד נה בישן- כן מונח בזכרוני) כתב שאף כשאומרים הלכה כרוב, ומנהג להיפך היא מנהג בטעות ולא נקראת מנהג, כמבואר בחולין, וגם אין בזה משום קבלת שבת, ונגררים אחר הקהל כמ"ש בשלחן ערוך, שכן הרא"ה כתב להדיא שאין קבלת שבת קודם התוספות, אלא בפה, והביאו במשנה ברורה בשעה"צ. וכן דעת ר' יעקבלה, ובקי אני בדבריו ואין שום תוספות בדבריו.

[מאירים]

יש כאן 42 דפים של פלפול בדעת ר''ת.

לא חדשת דבר.

רק מעולם לא הבנת מהו דעת ר''ת.

תשב נא ותלמוד דעת ר''ת, מפי רבותינו, המ''כ, המג''א, החת''ס, ותלמידיו, ועוד. או עכ''פ תעבור על רק 20 דפים הראשונים של האשכול הזה, ואז תראה שאין לך מה להוסיף דבר.
ותו לא מידי.

ולכתוב ''שיטת הגאונים בטלה'' הוא נגד הרבה אחרונים גדולים ובראשם מהר''ם אלשקר, הש''ך הגר"א והגר''ז נ''ע.
ומדחציף כולי האי ש''מ.... (עם הארץ הוא)

[אוהבך]

זה יהיה התגובה האחרונה לך.
כתב: אל תען..; בגמרא כתוב שזה מוסב על מילי דעלמא.
מעולם לא דיברתי בשיטת ר"ת, א"כ איך אתה יכול לומר שלא הבנתיו?!.
ומהיכן לקחת שלא למדתי מה שאתה מונה שם.
גם מה שכתבתי בטלה, הלא כן היא לשון חז"ל.
לכן, וגם מתוגובותיך הראשונות, החלטתי שאין דבריך משקלות, ואני מסיים הקשר עמך. צאתכם לשלום.

[מאירים]

אכן כן תעשה.

אני רק לא מבין, מה שאני כותב לך אישית, למה העלית את זה לכאן?

האם אתה חושב באמת שאנו משחקים משחקים ילודותים כאן?

זיך דיר א קינד אין דיין יאהרגאנג.

[יידישע קהילות]

כתב (אישי): די מיינסט אז איך שפיל א געים. גיי זיך דיין יארגאנג. ע"כ.
כבודו, חריפות מאוד יש בכאן, והיא תולדה של תגובותי החמורות. הרב מאירים, הלא פתחת אשכול, לברר ההלכה לאמיתו, לא לחנוף לך ושנודה לך בכל. והנה, דעת כולם כר"ת, יש מונים כ180 ראשונים שסוברים כן, ושיטת הגאונים בטלה, שהלכה כרוב, ועל אף שהרשב"א והגט פשוט סוברים שדוקא פנים אל פנים, זהו מדאורייתא, אולם מדרבנן בוודאי הלכה כרוב בכל מקום. ואסור להחמיר יותר מן הדין וכמ"ש בירושלמי, וביש"ש יבמות (עמוד נה בישן- כן מונח בזכרוני) כתב שאף כשאומרים הלכה כרוב, ומנהג להיפך היא מנהג בטעות ולא נקראת מנהג, כמבואר בחולין, וגם אין בזה משום קבלת שבת, ונגררים אחר הקהל כמ"ש בשלחן ערוך, שכן הרא"ה כתב להדיא שאין קבלת שבת קודם התוספות, אלא בפה, והביאו במשנה ברורה בשעה"צ. וכן דעת ר' יעקבלה, ובקי אני בדבריו ואין שום תוספות בדבריו.

הלכה כרוב (במספר המחברים, לא בבית דין שדן פנים אל פנים) אומרים רק בשווים.
כאשר יש מחלוקת בין גאונים וראשונים, והראשונים לא ראו את דברי קודמיהם אומרים "אילו היו רואים את דברי הגאונים היו חוזרים בהם".
נוסף על הנ"ל, על פסק הלכה של גאונים אומרים "כל דבריהם דברי קבלה הם". בפרט בשאלה שהיא שאלה על טייטש של "שקיעת החמה" ו"לילה". הגאונים ידעו וקבלו דור אחר דור עד משה רבינו מה זה שקיעת החמה.
לאידך גיסא יש כאן דרך פסק נוסף: הלכה כבתראי. כלומר, כל מקום שהאחרונים ראו את דברי הראשונים ואף על פי כן חלקו עליהם - הלכה כמותם.

[אוהבך]

כתב (אישי): די מיינסט אז איך שפיל א געים. גיי זיך דיין יארגאנג. ע"כ.
כבודו, חריפות מאוד יש בכאן, והיא תולדה של תגובותי החמורות. הרב מאירים, הלא פתחת אשכול, לברר ההלכה לאמיתו, לא לחנוף לך ושנודה לך בכל. והנה, דעת כולם כר"ת, יש מונים כ180 ראשונים שסוברים כן, ושיטת הגאונים בטלה, שהלכה כרוב, ועל אף שהרשב"א והגט פשוט סוברים שדוקא פנים אל פנים, זהו מדאורייתא, אולם מדרבנן בוודאי הלכה כרוב בכל מקום. ואסור להחמיר יותר מן הדין וכמ"ש בירושלמי, וביש"ש יבמות (עמוד נה בישן- כן מונח בזכרוני) כתב שאף כשאומרים הלכה כרוב, ומנהג להיפך היא מנהג בטעות ולא נקראת מנהג, כמבואר בחולין, וגם אין בזה משום קבלת שבת, ונגררים אחר הקהל כמ"ש בשלחן ערוך, שכן הרא"ה כתב להדיא שאין קבלת שבת קודם התוספות, אלא בפה, והביאו במשנה ברורה בשעה"צ. וכן דעת ר' יעקבלה, ובקי אני בדבריו ואין שום תוספות בדבריו.

הלכה כרוב (במספר המחברים, לא בבית דין שדן פנים אל פנים) אומרים רק בשווים.
כאשר יש מחלוקת בין גאונים וראשונים, והראשונים לא ראו את דברי קודמיהם אומרים "אילו היו רואים את דברי הגאונים היו חוזרים בהם".
נוסף על הנ"ל, על פסק הלכה של גאונים אומרים "כל דבריהם דברי קבלה הם". בפרט בשאלה שהיא שאלה על טייטש של "שקיעת החמה" ו"לילה". הגאונים ידעו וקבלו דור אחר דור עד משה רבינו מה זה שקיעת החמה.
לאידך גיסא יש כאן דרך פסק נוסף: הלכה כבתראי. כלומר, כל מקום שהאחרונים ראו את דברי הראשונים ואף על פי כן חלקו עליהם - הלכה כמותם.

כתב: הלכה כרוב..; אינו ענין לכאן, שכן כאן היא בשווה, שיש גאונים כר"ת.
כתב: כאשר יש..; כן היא במהרי"ק בלשון אפשר.
כתב: נוסף על..; אינו ענין לכאן, שיש גאונים כר"ת. כאמור.
כתב: לאידך..; אין צריכים לזה. כאמור.

[יידישע קהילות]

בתראי = הרב בעל התניא והגר"א

[אוהבך]

בתראי = הרב בעל התניא והגר"א

לא תפסתי; בסדר. והנני להשיב:
1. החיד"א כותב שאין אומרים הלכה כבתראי כנגד רבים.
2. ישנם עוד הרבה אחרונים כנגדם.
3. על דברי התניא כבר כתב להשיב רבי יעקבלה שם.

[יידישע קהילות]

איפה יש גאונים שכתבו כדברי רבינו תם?

[מאירים]

כמעט כל האחרונים, לומדים שחושבים לאחור משעת ראיית ג' כוכבים ''בשמים בהירים'', לשיעור ביהש''מ.

ואתון דלא קום לכו בשיעורי דרבנן, אדשימשי בריש דיקלי וכו'.

מי הם היודעים בכל יום מתי הוא יציאת כוכבים?

הלא אפי' לר''ת צריכים להחמיר.

מעכשיו, יתחיל עוה''פ הדיון 72... וחוזר חלילה.





ואם מביאים ראי' מקצת גדולי האחרונים, שאכן עשו מלאכה בגאליציע ובשאר מקומות מלאכה בער''ש אחר השקיעה, צריכים לידע אם אותן הגדולים היתה להם ידיעה בחכמת התכונה, וגם באיזה ער''שק זה היה, (בקיץ, או בחורף, או בימים השוים)
וא''ל, אין להביא ראיה מדברים, להלכה.


(ועי' בשו''ת מהרש''ג סי'... שאפילו לר''ת אסור לעשות מלאכה אחר שקיעת החמה... עי''ש.)

[יידישע קהילות]

הלכה כבתראי במחלוקת של יחיד נגד רבים:
יד מלאכי כללי התלמוד כלל קסט
הלכה כבתראי, אמרינן אפילו ביחיד נגד רבים, כן מוכח בהדיא בהרי"ף פ"ב דקידושין... וכן נראה דעת הרא"ש שם ובריש פ"ב דברכות...
גופי הלכות פרק ה - כללי אות ה' כלל קפו
הלכה כבתראי. נראה מדברי הרי"ף ז"ל דהלכה כבתרא אפילו נגד רבים,
שו"ת שאגת אריה סימן כד
דקי"ל מאביי ורבא ואילך הלכה כבתראי אפי' יחיד במקום רבים
פרי מגדים אורח חיים כללים
ויחיד נגד רבים גם כן כבתראי
פתחי תשובה חושן משפט סימן כה סק"ח
דהלכה כבתראי כו'. עיין בהקדמת ספר פמ"ג ליו"ד בכללים אות ח' שכתב וז"ל, ודע דסבור הייתי לומר הלכה כבתראי בשוין לא יחיד נגד רבים, אלא שראיתי לכנה"ג באו"ח [כללים בדברי הפוסקים שבסוף הספר, מהדו"ק אות ל"ט ושיירי כנה"ג אות י"ג] דאף יחיד נגד רבים הלכה כבתראי, ואני תמה הא רובא דאורייתא, ומסתימת הפוסקים משמע אף בד"ת הלכה כבתראי כו'. וי"ל כיון דבתראי ראו דברי קמאי וסתרי להו בטענות אמרינן מסתמא הוה קמאי מודו לבתראי ומש"ה אף יחיד נגד רבים, עכ"ל. ועיין בתשובת הרב מו"ה משה רוטנבורג חיו"ד ס"ס [כ'] כתב שכתב על נידון דידיה דאע"ג דקיי"ל הלכה כבתראי כו', מ"מ נראה דהאי כללא לא נאמר אלא היכא דהאחרון מברר דבריו בראיות צודקות, אבל היכא דהאחרון כותב דעתו בסתם בלי שום ראיה שלא כדעת הפוסק הקודם לו, מאי אולמא דהאחרון מהראשון כו', ע"ש:

[אוהבך]

איפה יש גאונים שכתבו כדברי רבינו תם?

רה"ג ורס"ג.

[מאירים]

איפה יש גאונים שכתבו כדברי רבינו תם?

רה"ג ורס"ג.

המהר''ם אלשקר, והבעל התניא, כותבים שרב האי גאון סובר דלא כר''ת.

(וידעתי דברי הארות חיים ע''ז, ולא מוכרח כלל)

וכן רב סעדיה גאון, לפי דברי המלבי''ם, בפרשת אמור, לא כתב כר''ת.

(וידעתי דברי הארות חיים ע''ז, ולא מוכרח כלל)

[אוהבך]

הלכה כבתראי במחלוקת של יחיד נגד רבים:
יד מלאכי כללי התלמוד כלל קסט
הלכה כבתראי, אמרינן אפילו ביחיד נגד רבים, כן מוכח בהדיא בהרי"ף פ"ב דקידושין... וכן נראה דעת הרא"ש שם ובריש פ"ב דברכות...
גופי הלכות פרק ה - כללי אות ה' כלל קפו
הלכה כבתראי. נראה מדברי הרי"ף ז"ל דהלכה כבתרא אפילו נגד רבים,
שו"ת שאגת אריה סימן כד
דקי"ל מאביי ורבא ואילך הלכה כבתראי אפי' יחיד במקום רבים
פרי מגדים אורח חיים כללים
ויחיד נגד רבים גם כן כבתראי
פתחי תשובה חושן משפט סימן כה סק"ח
דהלכה כבתראי כו'. עיין בהקדמת ספר פמ"ג ליו"ד בכללים אות ח' שכתב וז"ל, ודע דסבור הייתי לומר הלכה כבתראי בשוין לא יחיד נגד רבים, אלא שראיתי לכנה"ג באו"ח [כללים בדברי הפוסקים שבסוף הספר, מהדו"ק אות ל"ט ושיירי כנה"ג אות י"ג] דאף יחיד נגד רבים הלכה כבתראי, ואני תמה הא רובא דאורייתא, ומסתימת הפוסקים משמע אף בד"ת הלכה כבתראי כו'. וי"ל כיון דבתראי ראו דברי קמאי וסתרי להו בטענות אמרינן מסתמא הוה קמאי מודו לבתראי ומש"ה אף יחיד נגד רבים, עכ"ל. ועיין בתשובת הרב מו"ה משה רוטנבורג חיו"ד ס"ס [כ'] כתב שכתב על נידון דידיה דאע"ג דקיי"ל הלכה כבתראי כו', מ"מ נראה דהאי כללא לא נאמר אלא היכא דהאחרון מברר דבריו בראיות צודקות, אבל היכא דהאחרון כותב דעתו בסתם בלי שום ראיה שלא כדעת הפוסק הקודם לו, מאי אולמא דהאחרון מהראשון כו', ע"ש:

יפה מאוד; אך לא עיינת במה שציינתי; ואולי משום שאינני מציין המ"מ, והיא בספרו עין זוכר אות מח. שם כותב לחלק, ממה שציינת, שהם עוסקים בתנאים ואמוראים, אולם בפוסקים כולם יודו שהלכה כרבים. ע"ש.

[בלעטל]

ואם מביאים ראי' מקצת גדולי האחרונים, שאכן עשו מלאכה בגאליציע ובשאר מקומות מלאכה בער''ש אחר השקיעה, צריכים לידע אם אותן הגדולים היתה להם ידיעה בחכמת התכונה

צוביסעלעך קומט ארויס דיין פרצוף..