מה הכוונה של המהר"ל

[dovidal]

מירון או מקום שלמד בפקיעין?
כתב מהר"ל בספר נצח ישראל (פרק כח), וז"ל,
דע שאין ספק, כי יש מקומות בעולם מיוחדים לדבר קדושה אלקית ביותר, ובפרט המערה שהיה רבי שמעון בן יוחאי הקדוש נטמן ראוי לזה. ואין ספק שהיה נגלה אליהו להקדוש רשב"י כמה פעמים במערה, והיה גלוי של אליהו נמצא שם בשכבר, גם עתה נגלה שם אליהו.

[להודות]

פשוט די מערה וואו ער האט געלערנט

[הצעיר באלפי]

בקונטרס באר הפרשה משיחות הגה"צ רבי אלימלך בידרמן שליט"א הביאו בפשטות שהכונה להמערה בה טמון יעו"ש, וצע"ג, ומסתמא הטעות הוא של המעתיקים.

[dovidal]

בעלון האחרון של ====הובא שהמהר"ל כותב על מקום קבורת רשב"י שזה מקום מיוחד לקדושה אלוקית. אך מדובר בטעות או הטעיה חמורה. בטעות או בכוונה. כמובן מבלי לזלזל במאומה בשבח מירון וסגולת העליה וההשתטחות על ציונות של רשב"י, בכל זאת לצטט דברים בשם אומרם, ובשם גדולי עולם כשהם בכלל לא דיברו על כך, יש כאן יותר מנותן טעם לפגם.

כוונת המהר"ל בדבריו אינה על ציונו של קבורת רשב"י אלא על המערה בפקיעין שם שהה רשב"י י"ב שנה ועוד י"ב חודש, וכפי שמוזכר שם שאליהו נתגלה לו. וכן כתב בספר ארץ חמדה להג"ר מיכל שטרן וכן הגאון המקובל בספרו שבחי רשב"י ריא"ז מרגליות. השיוך לרשב"י זה פשוט המצאה כוזבת של קופת העיר

המערה בפקיעין עליה דיבר המהר"ל, הכוונה למה שמוזכר "בפרק חלק (סנהדרין צח.) רבי יהושע בן לוי אשכחיה לאליהו, דהוי קאי אפתחא דמערתא דרבי שמעון בן יוחאי. אמר ליה אתינא לעלמא דאתי, אמר ליה אם ירצה האדון הזה. אמר ריב"ל, שנים ראיתי וקול שלשה שמעתי. אמר ליה אימת אתא משיח, אמר ליה זיל שיילי לדידיה. היכי יתיב, אפתחא דמלכות רביעית. ומאי סימניה, יתיב בין עניים סובלים חלאים, וכולם אסרי ושרי בחד זימנא, איהו שרי חד ואסר חד. אמר, דלמא מבעינא ולא מעכב. אזל לגביה, אמר ליה שלום עליך רבי ומורי. אמר ליה שלום עליך בר לוואי. אמר ליה אימת אתי מר. אמר ליה היום. אתא לגבי אליהו, אמר ליה, מאי אמר לך. אמר ליה שלום עליך בר לוואי. אמר ליה אבטח לך ולאביך לעלמא דאתי. אמר ליה שקורי משקר בי, דאמר לי היום אתינא, ולא אתא. אמר ליה כי אמר לך "היום אם בקולו תשמעו" (תהלים צה, ז), עד כאן:

וכתב ספר נצח ישראל - פרק כח: "דברים אלו צריכים ביאור. דע שאין ספק, כי יש מקומות בעולם מיוחדים לדבר קדושה אלקית ביותר, ובפרט המערה שהיה רבי שמעון בן יוחאי הקדוש נטמן ראוי לזה. ואין ספק שהיה נגלה אליהו להקדוש רשב"י כמה פעמים במערה, והיה גלוי של אליהו נמצא שם בשכבר, גם עתה נגלה שם אליהו. ואין חלוק בין אם היה נגלה לו במראה, או כך נגלה לו בלא מראה. כי פעמים הרבה היה אליהו מגיד דברים לאחד, ולא ידע האדם מאין באו לו הדברים, והיה נדמה לו כאילו הדברים היה לו מעצמו, ואינם אלא דברי אליהו שהגיד לו הדברים". וכך גם כתב בספר ארץ חמדה להג"ר מיכל שטרן מצורף למטה.