דער גמרא אין מסכת ב"ב דף קכ"ג: זאגט הורתה בדרך ונולדה בין החומות.
לערנט דער רשב"ם אויפ'ן ארט, און נאך קלארער אנהייב דף ק"כ, אז בין החומות מיינט בתוך מצרים. אין אנדערע ווערטער, איהר מוטער איז געווארען טראגעדיג אויפ'ן וועג קיין מצרים, און יוכבד איז געבוירען שוין אין מצרים.
רש"י אין פרשת פנחס (כ"ו נ"ט) לערנט אבער אז נולדה בין החומות מיינט בשעת'ן אריינקומען אין די מויערען פון מצרים. לויט דעם איז לכאורה פשט הורתה בדרך - אויפ'ן וועג קיין מצרים איז די מאמע געוועהן טראגעדיג מיט איהר פון פריער.
אמנם עס האט מיך איינער נאכגעזאגט בשם דעם אמרי פנחס אז דער וועג פון יעקב אבינו קיין מצרים האט געדויערט א יאר. לפי"ז קען ווייטער זיין פשט הורתה בדרך אז זי איז נתעבר געווארען בדרך.
וואו איז יוכבד געבוירען געווארען? (ידיעה)
די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד
- אנעים זמירות
- שר ארבעת האלפים
- תגובות: 4693
- זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך סעפטעמבער 05, 2012 10:32 am
- לאקאציע: ווען מען זאגט אמר ר' בנימין הכל בחזקת סומין וכו'
וואו איז יוכבד געבוירען געווארען? (ידיעה)
א מענטש קען זיך טועה זיין.
ואולי אין דברי ההלכות (הרי"ף) בזה נכונים כי אין השלימות בלתי לה' לבדו יתברך ויתעלה ויתנשא שמו יתברך. (ספר הזכות להרמב"ן יבמות כד: מדפי הריף)
די סכנה פון באזוכען כפירה\ליצנות בלאגס
מיינע שיעורים
ואולי אין דברי ההלכות (הרי"ף) בזה נכונים כי אין השלימות בלתי לה' לבדו יתברך ויתעלה ויתנשא שמו יתברך. (ספר הזכות להרמב"ן יבמות כד: מדפי הריף)
די סכנה פון באזוכען כפירה\ליצנות בלאגס
מיינע שיעורים
דער חיד"א אין פתח עינים אויף מס' תענית נאכדעם וואס ער איז דן אין די קושיא פון תוס' האיך שימש לוי בשני רעבון שרייבט ער
דער אמרי פנחס איז אין ויחי אות פ"ג.
שוב נזכרתי דגרסתנו בבתרא דף ק"כ הורתה בדרך וכן נראה מרשב"ם וכפ"ז אעיקרא לק"מ הקושיא הנז'. אך קשה דאיך יתכן דשהו כל כך בדרך ועמ"ש הרב נחלת יעקב פ' מקץ.
דער אמרי פנחס איז אין ויחי אות פ"ג.
- אנעים זמירות
- שר ארבעת האלפים
- תגובות: 4693
- זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך סעפטעמבער 05, 2012 10:32 am
- לאקאציע: ווען מען זאגט אמר ר' בנימין הכל בחזקת סומין וכו'
גאר אינטרעסאנט וואס ער פרעגט, ווייל לויט'ן רשב"ם איז זי דאך געבוירען אין מצרים, טא האט דער וועג געקענט געדויערען בלויז איין טאג.
ייש"כ פאר'ן מראה מקום פונ'ם אמרי פנחס.
ייש"כ פאר'ן מראה מקום פונ'ם אמרי פנחס.
א מענטש קען זיך טועה זיין.
ואולי אין דברי ההלכות (הרי"ף) בזה נכונים כי אין השלימות בלתי לה' לבדו יתברך ויתעלה ויתנשא שמו יתברך. (ספר הזכות להרמב"ן יבמות כד: מדפי הריף)
די סכנה פון באזוכען כפירה\ליצנות בלאגס
מיינע שיעורים
ואולי אין דברי ההלכות (הרי"ף) בזה נכונים כי אין השלימות בלתי לה' לבדו יתברך ויתעלה ויתנשא שמו יתברך. (ספר הזכות להרמב"ן יבמות כד: מדפי הריף)
די סכנה פון באזוכען כפירה\ליצנות בלאגס
מיינע שיעורים
-
- שר האלפיים
- תגובות: 2747
- זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אקטאבער 21, 2015 4:49 pm
פייערמאן האט געשריבן:דער חיד"א אין פתח עינים אויף מס' תענית נאכדעם וואס ער איז דן אין די קושיא פון תוס' האיך שימש לוי בשני רעבון שרייבט ערשוב נזכרתי דגרסתנו בבתרא דף ק"כ הורתה בדרך וכן נראה מרשב"ם וכפ"ז אעיקרא לק"מ הקושיא הנז'. אך קשה דאיך יתכן דשהו כל כך בדרך ועמ"ש הרב נחלת יעקב פ' מקץ.
די אור החיים הק' אויפן פלאץ האט אפאר מהלכים אין דעם, אבער קומט ער ארויס אז דאס איז דווקא בצערן ישראל, אין די בני יעקב האבן יא געהאט עסן עיי"ש באריכות
אין יפה נוף פונעם יפה תואר האט ער אויך א שמועס איבער דעם ענין, און ער פרעגט שטארק אויב מען וועט זאגן אז די וועג האט גענומען אזוי לאנג, איינס אז לויט דעם וועט אויסקומען אז די הונגער איז געווען באלד דריי יאר, נישט ווי עס שטייט שנתים הרעב בקרב הארץ, און אויך וועט לויט דעם אויסקומען אז יוסף איז נישט געווען ביי זיין טאטען 23 יאר און נישט ווי מיר ווייסען 22, אויך טענה'ט ער אז אפילו לויטן רשב"ם מוז מען אויך זאגן אז זי איז געבוירען נאנט צום אנקומען ממילא אפילו לויטן רשב"ם איז זי נאך געווארן מעוברת אין כנען. (דער חיד"א האט זעהט אויס אויך אזוי פארשטאנען)
לגבי די קושיא פון תוס', האב איך געזעהן אין ספר בית יהודה פון ר' יודל חריף א שיינעם כאפ, ער לייגט אראפ א יסוד אז איינער וואס האט נישט קיין פרוי מעג יא חתונה האבן בשני רעבון (צ"ע מנ"ל דבפשטות לא הותר רק למי שלא קיים פו"ר וכמו שתירץ האוהחה"ק הנ"ל בחד תירוץ) נאכדעם ברענגט ער די באקאנטע חקירה צו א מת שקם לתחי' דארף נאכאמאל מקדש זיין, זיין פרוי, און אין מדרש תנחומא ווערט דאך געברענגט אז בשעה שהתודע יוסף לאחיו פרחו נשמתן והחיו ע"י נס, האבן זיי דאך געדארפט נאכאמאל מקדש זיין, און חתונה האבן מעג מען דאך כנ"ל.
ולידתה בין החומות. נראה דלאו דוקא, אלא כלומר מיד בבואם תוך מצרים, לאפוקי שלא היה אחר יום או יומים, דהא יוסף ובניו שהיו תוך מצרים ממש והם בכלל כל הנפש הבאה, לפי שפי' שמשבאו למצרים היו ע' כדלעיל, וכן פרשב"ם ב"ב ק"כ בין החומות כלומר בתוך מצרים, ומשום דקאמר בדרך גבי הורתה, קאמר נמי בין החומות גבי לידתה, והא דלא קאמר שנולדה אחרי בואם במצרים ימים או עשור, דכל הנפש הבאה משמע משבאו למצרים תכף ומיד, דאי אפילו אחר ימים במשמע, מאי איריא יוכבד הא כל הנולדים משם ואילך יהיו בכלל זה, ואין לדבר סוף. (צ"ע דהא ביוכבד אמה כבר נתעברה כשבאו למצרים משא"כ בנולדים מכאן ואילך. פייערמאן)
אבל מדברי רש"י בחומש בפ' ויגש בראשית מ"ו ט"ו ובפ' פנחס במדבר כ"ו נ"ט ובכל דוכתי, משמע דמפרש בין החומות כמשמעו בהיותם נכנסין בין החומות ממש, ולכן נראה לפרש עוד, דמדיוקא דאשר ילדה אותה במצרים דייקי, שנולדה בין החומות ממש, דהכי קאמר לידתה במצרים אבל אין הורתה במצרים, כלומר שום שעה מההריון לא עברה במצרים, שכל ימי עבורה היה חוץ למצרים, והלידה היא במצרים, וזה אי אפשר אלא שנולדה בין החומות, כי באותה רגע שנכנסה בין החומות שנחשב מקום מצרים היה לה עת לידה, ולא מזמן ההריון, והכי משמע קצת מלשון הרא"ם שבפ' פינחס על פסוק זה.
והשתא אתא שפיר הא דנקט בגמרא ב"ב ק"כ הורתה בדרך דליכא לפרש על עת ההריון כסתם הורתה שבתלמוד, דהא בהדיא קאמר בב"ר פצ"ד סי' ט' עבורה בארץ כנען, וא"ת דפליגי מ"מ קשיא שיהיה לוי משמש מטתו בדרך, וכ"ש בזמן הדחק, ועוד דא"כ צ"ל ששהו בדרך ז' חדשים לפחות, שהם ימי עבור, וזה אי אפשר כי מארץ כנען למצרים ליכא רק עשרה ימים, ולמה ישהו כל כך, ועוד דא"כ התמיד הרעב רוב השנה השלישית, שהרי קודם עלותם להביא את יעקב עברו שנתים, כדכתיב בראשית מ"ה ו' כי זה שנתים הרעב בקרב הארץ והכי קאמר בב"ר פפ"ט סי' ט' ובכמה דוכתי שלא עמד הרעב אלא שנתים, שבירידת יעקב מצרימה נסתלק, ועוד שמוסכם בכל המדרשות דכ"ב שנה פירש יוסף מאביו כנגד כ"ב שפירש יעקב מיצחק, ולפי זה הוו להו כ"ג, וליכא למימר דיוכבד לא נולדה מיד בבואם למצרים אלא אחר כמה ימים שמלאו ימיה ללדת, וכמו שראיתי מי שפי' שזו היא כוונת רשב"ם במ"ש בין החומות, כלומר בתוך מצרים, כי על זה הדרך לא יכון לומר בין החומות כלל, ועוד דכל הנפש הבאה ע"כ תיכף לביאת מצרים משמע כדפירשנו, אלא הכי פירושו זמן המשך הריון היה לה בדרך, ולידתה בין החומות כלומר שלא היה שעת הריון במצרים כלל.
לגבי די קושיא פון תוס', האב איך געזעהן אין ספר בית יהודה פון ר' יודל חריף א שיינעם כאפ, ער לייגט אראפ א יסוד אז איינער וואס האט נישט קיין פרוי מעג יא חתונה האבן בשני רעבון (צ"ע מנ"ל דבפשטות לא הותר רק למי שלא קיים פו"ר וכמו שתירץ האוהחה"ק הנ"ל בחד תירוץ) נאכדעם ברענגט ער די באקאנטע חקירה צו א מת שקם לתחי' דארף נאכאמאל מקדש זיין, זיין פרוי, און אין מדרש תנחומא ווערט דאך געברענגט אז בשעה שהתודע יוסף לאחיו פרחו נשמתן והחיו ע"י נס, האבן זיי דאך געדארפט נאכאמאל מקדש זיין, און חתונה האבן מעג מען דאך כנ"ל.
- אנעים זמירות
- שר ארבעת האלפים
- תגובות: 4693
- זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך סעפטעמבער 05, 2012 10:32 am
- לאקאציע: ווען מען זאגט אמר ר' בנימין הכל בחזקת סומין וכו'
ייש"כ פאר די מגיבים ומוסיפים.
א מענטש קען זיך טועה זיין.
ואולי אין דברי ההלכות (הרי"ף) בזה נכונים כי אין השלימות בלתי לה' לבדו יתברך ויתעלה ויתנשא שמו יתברך. (ספר הזכות להרמב"ן יבמות כד: מדפי הריף)
די סכנה פון באזוכען כפירה\ליצנות בלאגס
מיינע שיעורים
ואולי אין דברי ההלכות (הרי"ף) בזה נכונים כי אין השלימות בלתי לה' לבדו יתברך ויתעלה ויתנשא שמו יתברך. (ספר הזכות להרמב"ן יבמות כד: מדפי הריף)
די סכנה פון באזוכען כפירה\ליצנות בלאגס
מיינע שיעורים