איבער גיין אין מקוה יעדן טאג
די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד
איבער גיין אין מקוה יעדן טאג
איך האב געזעין אין מאור ושמש פרשת אמור אז ער זאגט ווי חשוב עס איז מקפיד צי זיין אויף טבילת עזרא, אבער ער רעדט נישט פין יעידן טאג גיין אין מקוה.
אויך געהערט פין די בית אהרן (קרלין) אז עס זאל נישט אריבער גיין 3 טעיג אן א מקוה.
מיין שאלה איז צי וויסט עימעצער א מראה מקום פין א פריעדיגע, נאך פין די תלמידי בעש"ט אדער פין תלמידי המגיד אז זיי האבען געזאגט צי גיין יעידען טאג אין מקוה?
(פין שפעיטערדיגע צדיקים האב איך געטראפען)
ישר כח.
אויך געהערט פין די בית אהרן (קרלין) אז עס זאל נישט אריבער גיין 3 טעיג אן א מקוה.
מיין שאלה איז צי וויסט עימעצער א מראה מקום פין א פריעדיגע, נאך פין די תלמידי בעש"ט אדער פין תלמידי המגיד אז זיי האבען געזאגט צי גיין יעידען טאג אין מקוה?
(פין שפעיטערדיגע צדיקים האב איך געטראפען)
ישר כח.
ס'דאך פיהל מיט מעשיות פין פריערדיגע צדיקים וואס זענען יעדען טאג געגאנגען ברעכען די אייז
אין זיך געטובל'ט מיט מסירת נפש אין די אייז קאלטע וואסער
אין אז מען רעדט שוין פין מקוה וויל איך דא בעטען פין אלע מקוה יודען מען זאל נישט אריין לייגען קיין קלארין אין די מקוה
עס איז נישט געזונט אין עס איז נישט באקוועם אין עס איז דא בעסערע וועגען צי האלטען זויבער די מקוה
לייגט מער נישט ארייין דעם שעדליכען כעמיקאל
שקויעך
אין זיך געטובל'ט מיט מסירת נפש אין די אייז קאלטע וואסער
אין אז מען רעדט שוין פין מקוה וויל איך דא בעטען פין אלע מקוה יודען מען זאל נישט אריין לייגען קיין קלארין אין די מקוה
עס איז נישט געזונט אין עס איז נישט באקוועם אין עס איז דא בעסערע וועגען צי האלטען זויבער די מקוה
לייגט מער נישט ארייין דעם שעדליכען כעמיקאל
שקויעך
- ערנסטער
- שר חמש מאות
- תגובות: 583
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יאנואר 30, 2007 11:23 am
- לאקאציע: פון יעהופעץ
בעל התניא אין לקוטי תורה (פרשה תבא דף מג עמוד ב,ג) שרייבט:
והנה קודם התפלה צריך כובד ראש שהוא המרירות על שאין בחי' ישראל לי ראש מאיר בו בגילוי מחמת עונותי עברו ראשי. וזהו בחי' כובד ראש והיינו שיבא לידי הכנעה והשפלות ופחיתות עצמו במוח בידיעה היטב וא"צ שיהיה בלב דוקא, ולא כמו שסוברים העולם שקודם התפלה יוכל להיות טמטום הלב כי א"א להיות בשחרית קודם התפלה כמשארז"ל אידלי יומא אידלי קצירא שהחסד מתעורר בבקר דאברהם. וג' דברים הם להסיר כל המונעים בתפלה א' מקוה וכמו שמצינו במשנה ספ"ח דיומא מה מקוה מטהר. והנה הרי"ף פ"ג דברכות ותר"י כתבו בשם רב האי דלא בטלו טבילת בעל קרי אלא לד"ת אבל לתפלה צריך טבילה ואע"ג דאנן לא קיי"ל כן כמ"ש בש"ע מ"מ כתב תר"י שלדברי הכל התפלה מקובלת יותר עם הטבילה.
ויש לומר קצת טעם לזה מ"ש תפלה מתורה והוא ע"פ גירסת הירושלמי במשנה סוף מסכת סוטה הטהרה נטלה את הריח. וכן בגמרא דידן בסוטה (דמ"ט א') מורחינא ריחא דחנוניתא א"ל בני טהרה יש בך. הרי דבחינת ריח דוקא נמשך מענין הטהרה והוא משום כי ענין טומאה וטהרה הוא בחי' מקיפים ועל כן שייך הטהרה דוקא לענין הריח שהוא ג"כ בחינת מקיף כמ"ש בד"ה אלה מסעי בענין ירדן יריחו. והנה הקרבנות נקרא ריח ניחוחי. וכתיב וירח ה' את ריח הניחוח. ובזה יובן מארז"ל פרק הניזקין שנכנס לו יתוש בחוטמו. והיינו מדה כנגד מדה לפי שהחריב בהמ"ק וביטל הקרבנות שהיו בחי' ריח ניחוח להקב"ה וכתיב ותהלתי אחטם לך ועמ"ש בד"ה באתי לגני בענין אריתי מורי. והנה התפלה היא במקום קרבנות והיא ג"כ בחי' ריח ניחוחי ולכן אמרו לבעל החוטם אני מתפלל כמ"ש בזח"ג (נשא ק"ל ע"ב). וכיון שכן לכן צריך לזה טהרה כנ"ל שהטהרה שייך לבחינת ריח. וריחא דחנוניתא זהו כענין לבעל החוטם אני מתחנן. וע"כ לדברי הכל התפלה מקובלת יותר עם הטבילה ועיין בר"ח שער האהבה פי"א ג"כ טעם לזה כי התורה כו' אמנם תפלה כו' יעו"ש. הב' צדקה כמו ר"א יהיב פרוטה כו' בצדק אחזה פניך מפני שיש קטרוגים על האדם ודנין אותו אם ראוי לכנס להיכל ממ"ה הקב"ה בתפלה וצדקה תציל כו' וצדקה תרומם גוי ועמ"ש סד"ה וארשתיך לי.
און מסתימת לשונו משמע אז דאס איז שייך צו יעדער תפילה יעדן טאג.
והנה קודם התפלה צריך כובד ראש שהוא המרירות על שאין בחי' ישראל לי ראש מאיר בו בגילוי מחמת עונותי עברו ראשי. וזהו בחי' כובד ראש והיינו שיבא לידי הכנעה והשפלות ופחיתות עצמו במוח בידיעה היטב וא"צ שיהיה בלב דוקא, ולא כמו שסוברים העולם שקודם התפלה יוכל להיות טמטום הלב כי א"א להיות בשחרית קודם התפלה כמשארז"ל אידלי יומא אידלי קצירא שהחסד מתעורר בבקר דאברהם. וג' דברים הם להסיר כל המונעים בתפלה א' מקוה וכמו שמצינו במשנה ספ"ח דיומא מה מקוה מטהר. והנה הרי"ף פ"ג דברכות ותר"י כתבו בשם רב האי דלא בטלו טבילת בעל קרי אלא לד"ת אבל לתפלה צריך טבילה ואע"ג דאנן לא קיי"ל כן כמ"ש בש"ע מ"מ כתב תר"י שלדברי הכל התפלה מקובלת יותר עם הטבילה.
ויש לומר קצת טעם לזה מ"ש תפלה מתורה והוא ע"פ גירסת הירושלמי במשנה סוף מסכת סוטה הטהרה נטלה את הריח. וכן בגמרא דידן בסוטה (דמ"ט א') מורחינא ריחא דחנוניתא א"ל בני טהרה יש בך. הרי דבחינת ריח דוקא נמשך מענין הטהרה והוא משום כי ענין טומאה וטהרה הוא בחי' מקיפים ועל כן שייך הטהרה דוקא לענין הריח שהוא ג"כ בחינת מקיף כמ"ש בד"ה אלה מסעי בענין ירדן יריחו. והנה הקרבנות נקרא ריח ניחוחי. וכתיב וירח ה' את ריח הניחוח. ובזה יובן מארז"ל פרק הניזקין שנכנס לו יתוש בחוטמו. והיינו מדה כנגד מדה לפי שהחריב בהמ"ק וביטל הקרבנות שהיו בחי' ריח ניחוח להקב"ה וכתיב ותהלתי אחטם לך ועמ"ש בד"ה באתי לגני בענין אריתי מורי. והנה התפלה היא במקום קרבנות והיא ג"כ בחי' ריח ניחוחי ולכן אמרו לבעל החוטם אני מתפלל כמ"ש בזח"ג (נשא ק"ל ע"ב). וכיון שכן לכן צריך לזה טהרה כנ"ל שהטהרה שייך לבחינת ריח. וריחא דחנוניתא זהו כענין לבעל החוטם אני מתחנן. וע"כ לדברי הכל התפלה מקובלת יותר עם הטבילה ועיין בר"ח שער האהבה פי"א ג"כ טעם לזה כי התורה כו' אמנם תפלה כו' יעו"ש. הב' צדקה כמו ר"א יהיב פרוטה כו' בצדק אחזה פניך מפני שיש קטרוגים על האדם ודנין אותו אם ראוי לכנס להיכל ממ"ה הקב"ה בתפלה וצדקה תציל כו' וצדקה תרומם גוי ועמ"ש סד"ה וארשתיך לי.
און מסתימת לשונו משמע אז דאס איז שייך צו יעדער תפילה יעדן טאג.
די וואָר הענגט אויף א האָר
בספר משרתיו אש לוהט חלק ב עמוד קל"ב: וז"ל, ודבר זה שמעתי מפי חסידים מדור העבר, שהרה"ק מרופשיץ זצ"ל אמר על אלו טובלי שחרית בכל יום ויום, שהם מבטלים תקנת עזרא, שהוא תיקן טבילה לבע"ק, כדי שלא יהיו מצויין אצל נשותיהם כתרנגולים, ואם גם בלאו הכי הם טובלים מדי יום ביום, הרי בטלה תקנת עזרא כמובן.
הספר משרתיו אש לוהט הוא ליקוט מתוך הספרים הרבים שחיבר הידען המפורסם הגה"צ רבי יקותיאל אריה קאמהלר זצ"ל.
הספר משרתיו אש לוהט הוא ליקוט מתוך הספרים הרבים שחיבר הידען המפורסם הגה"צ רבי יקותיאל אריה קאמהלר זצ"ל.
-
- שר חמישים ומאתים
- תגובות: 485
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג דעצעמבער 06, 2007 2:22 pm
- לאקאציע: מחשובי אנ"ש
איך האב נאר געהערט אז דער הייליגער ראפשיצער האט נישט ליב געהאט [און פלעגט אפשפעטן פון פרומע אינגעלייט] די וואס גייען מער ווי איין מאל א טאג אין מקוה
עס איז זיכער דא פון פריערדיגע, פאר'ן בעש"ט, גרויסע ענינים און קלאר ארויסגעשריבן, בפרט פון אריה"ק ותלמידיו אז פאר'ן לערנען נסתר מוז מען זיך טובל'ן, אבער אין אלע ספרי תלמידי השעש"ט שטייט אז דער הייליגער בעש"ט האט דאס צוריק איינגעפירט
אדער מייינט דאס אז אפי' פשוטי עם זאלן אויך גיין, וואס דאס איז געווען מ'תקנת עזרא און איז לכאורה נתקן געווארן פאר גאנץ כלל ישראל,
אדער פאר די חסיד'ישע אידן פאר תורה און תפילה זאלן מקפיד זיין צו גיין אין מקוה
עס איז זיכער דא פון פריערדיגע, פאר'ן בעש"ט, גרויסע ענינים און קלאר ארויסגעשריבן, בפרט פון אריה"ק ותלמידיו אז פאר'ן לערנען נסתר מוז מען זיך טובל'ן, אבער אין אלע ספרי תלמידי השעש"ט שטייט אז דער הייליגער בעש"ט האט דאס צוריק איינגעפירט
אדער מייינט דאס אז אפי' פשוטי עם זאלן אויך גיין, וואס דאס איז געווען מ'תקנת עזרא און איז לכאורה נתקן געווארן פאר גאנץ כלל ישראל,
אדער פאר די חסיד'ישע אידן פאר תורה און תפילה זאלן מקפיד זיין צו גיין אין מקוה
Re: גיין אין מקוה יעידן טאג
צדיקים האבן דערויף ממליץ געווען אז די פלייש פון דעם מענטש טאר אויך נישט זיין 'עובר'.געצל האט געשריבן:אויך געהערט פין די בית אהרן (קרלין) אז עס זאל נישט אריבער גיין 3 טעיג אן א מקוה.
איך האב נאכנישט געליינט וואס דער עולם ענטפערט אויף דיין תגיבה, אבער לויט וויפיל איך הער איז שוין תקנות עזרא לאנג בטול געווארען.צדיק מושל האט געשריבן:בספר משרתיו אש לוהט חלק ב עמוד קל"ב: וז"ל, ודבר זה שמעתי מפי חסידים מדור העבר, שהרה"ק מרופשיץ זצ"ל אמר על אלו טובלי שחרית בכל יום ויום, שהם מבטלים תקנת עזרא, שהוא תיקן טבילה לבע"ק, כדי שלא יהיו מצויין אצל נשותיהם כתרנגולים, ואם גם בלאו הכי הם טובלים מדי יום ביום, הרי בטלה תקנת עזרא כמובן.
הספר משרתיו אש לוהט הוא ליקוט מתוך הספרים הרבים שחיבר הידען המפורסם הגה"צ רבי יקותיאל אריה קאמהלר זצ"ל.
חללילה צו נעמען דערפון א היתר נישט צו גיין אין מקוה, אבער לויט וויפיל איך ווייס איז דאס געווען איינס פין די זאכען וואס די חסודים האבען אויפגעפרישט, גיין אין מקוה, און פארדעם איז דאס געווען געהעריג היסטאריע.
דיסקליימער: ווען איך מאך א ספעלינג טעות, איז דאס נישט דיירעקט, עס פשוט א טעות.
צדיק מושל האט געשריבן:בספר משרתיו אש לוהט חלק ב עמוד קל"ב: וז"ל, ודבר זה שמעתי מפי חסידים מדור העבר, שהרה"ק מרופשיץ זצ"ל אמר על אלו טובלי שחרית בכל יום ויום, שהם מבטלים תקנת עזרא, שהוא תיקן טבילה לבע"ק, כדי שלא יהיו מצויין אצל נשותיהם כתרנגולים, ואם גם בלאו הכי הם טובלים מדי יום ביום, הרי בטלה תקנת עזרא כמובן.
הספר משרתיו אש לוהט הוא ליקוט מתוך הספרים הרבים שחיבר הידען המפורסם הגה"צ רבי יקותיאל אריה קאמהלר זצ"ל.
איך האב היינט איבערגעזאגט דעם טענה פאר א חשוב'ן איד, האט ער מיר געזאגט אז דאס פלעגן די משכילים טענה'ן אויף די חסידים. און די חסידים פלעגן ענטפערן אז די ציהל פון תקנת עזרא איז נישט געווען פויל צו מאכן די מענטשהייט פון זיין ווי די תרנגולים צוליב די נאכפאלגענדע טירחה פון א מקוה, נאר עס איז "סגולה" אז מען זאל זיך פירן העכער ווי די תרנגולים ודו"ק.
-
- שר ארבעת האלפים
- תגובות: 4040
- זיך איינגעשריבן אום: זונטאג מאי 25, 2008 7:00 pm
- לאקאציע: נעבן סאטמאר
כ"ק אדמו"ר בעל תפארת צבי מ'ספינקא זי"ע שרייבט אין א בריוו, אז זיין זיידע דער חקל יצחק הי"ד פלעגט גיין אין מקוה מאנטיג, מיטוואך, פרייטאג לכבוד שבת און שבת קודש, לגבי אינגעלייט פלעגט אויך אזוי זיין די הדרכה אז פריו בעתו זאל זיין בימים קבועים -אויך יוצא צו זיין דעם מהרי"ל- און עס זאל אויס קומען אז מען זאל גיין אין מקוה אין די אויבן דערמאנטע טעג.
לעצט פארראכטן דורך ביקסאד אום זונטאג יולי 27, 2008 10:12 pm, פארראכטן געווארן 1 מאל.
ועמך כולם צדיקים
-
- שר ארבעת האלפים
- תגובות: 4040
- זיך איינגעשריבן אום: זונטאג מאי 25, 2008 7:00 pm
- לאקאציע: נעבן סאטמאר
א) דער מהרי"ל האט אהיים געשיקט די תלמידים אינמיטן וואך, זיי זאלן זיך נישט פירן משבת לשבת.קרעמער האט געשריבן:וואספארא מהרי"ל, ביטע.
וועגן פריו בעתו האב איך היינט געהערט אז א געוויסער צדיק האט זיך נוהג געווען יעדן לילה שלפני קריאת התורה, דאס טייטשט אור ליום ב', ה', וש"ק.
ב) יאך האב געשריבן פון ספינקא.
ועמך כולם צדיקים
- חייקל
- שר חמש מאות
- תגובות: 627
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג סעפטעמבער 15, 2008 5:41 pm
- לאקאציע: ביים טישל ווי ס'ליגט די געשמאקע תיקון יי"ש מיט לקח לחיים!
קרעמער האט געשריבן:צדיק מושל האט געשריבן:בספר משרתיו אש לוהט חלק ב עמוד קל"ב: וז"ל, ודבר זה שמעתי מפי חסידים מדור העבר, שהרה"ק מרופשיץ זצ"ל אמר על אלו טובלי שחרית בכל יום ויום, שהם מבטלים תקנת עזרא, שהוא תיקן טבילה לבע"ק, כדי שלא יהיו מצויין אצל נשותיהם כתרנגולים, ואם גם בלאו הכי הם טובלים מדי יום ביום, הרי בטלה תקנת עזרא כמובן.
הספר משרתיו אש לוהט הוא ליקוט מתוך הספרים הרבים שחיבר הידען המפורסם הגה"צ רבי יקותיאל אריה קאמהלר זצ"ל.
איך האב היינט איבערגעזאגט דעם טענה פאר א חשוב'ן איד, האט ער מיר געזאגט אז דאס פלעגן די משכילים טענה'ן אויף די חסידים. און די חסידים פלעגן ענטפערן אז די ציהל פון תקנת עזרא איז נישט געווען פויל צו מאכן די מענטשהייט פון זיין ווי די תרנגולים צוליב די נאכפאלגענדע טירחה פון א מקוה, נאר עס איז "סגולה" אז מען זאל זיך פירן העכער ווי די תרנגולים ודו"ק.
שמעתי בנעורי, אז די שאלה האט א געוויסער מתנגד געפרעגט פון איינער פון די צדיקים תלמידי הבעל שם טוב, און דער צדיק האט איהם געענטפערט
אז די טהרת המקוה אז משפיע אז ס'זאל זיין שלא יהא מצויין וגו'
יעך מיין אז היינט מיט די נסיונות הדור און ווי די גאסן קוקן אויס (אויך פאר'ן בייק לעין) איז נישט קיין שאלה אז מ'קען נוצן א מקוה יעדן טאג, הלואי עטליכע מאל אין טאג....
און די וואס גייען נישט, דאכט זיך אז זיי האלטן זיך אויך נישט צוריק צוליב דעם פון גארנישט.... ודו"ק ודי
נישט יעדן טאג רעגנט... אט קומט ארויס די זוהן פון אונטער די וואלקענעס - לא יהי' לעולם אפילה - יזרח לנו במהרה!