מעלת העסק בשדכנות (מלוקט דורך: המחפש)

[יידישע קהילות]

שידוכים
מדרש רבה בראשית פרשה סח פסקה ד
(ד) רבי יהודה בר סימון פתח (תהלים סח) אלהים מושיב יחידים ביתה מטרונה שאלה את ר' יוסי בר חלפתא אמרה לו לכמה ימים ברא הקב"ה את עולמו אמר לה לששת ימים כדכתיב (שמות כ) כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ אמרה לו מה הוא עושה מאותה שעה ועד עכשיו אמר לה הקב"ה יושב ומזווג זיווגים בתו של פלוני לפלוני אשתו של פלוני לפלוני ממונו של פלוני לפלוני אמרה לו ודא הוא אומנתיה אף אני יכולה לעשות כן כמה עבדים כמה שפחות יש לי לשעה קלה אני יכולה לזווגן אמר לה אם קלה היא בעיניך קשה היא לפני הקב"ה כקריעת ים סוף הלך לו ר' יוסי בר חלפתא מה עשתה נטלה אלף עבדים ואלף שפחות והעמידה אותן שורות שורות אמרה פלן יסב לפלונית ופלונית תיסב לפלוני וזיווגה אותן בלילה אחת למחר אתון לגבה דין מוחיה פציעא דין עינו שמיטא דין רגליה תבירא אמרה להון מה לכון דא אמרה לית אנא בעי לדין ודין אמר לית אנא בעי לדא מיד שלחה והביאה את ר' יוסי בר חלפתא אמרה לו לית אלוה כאלהכון אמת היא תורתכון נאה ומשובחת יפה אמרת אמר לא כך אמרתי לך אם קלה היא בעיניך קשה היא לפני הקב"ה כקריעת ים סוף הקב"ה מה עושה להן מזווגן בעל כרחן שלא בטובתן הה"ד (תהלים סח) אלהים מושיב יחידים ביתה מוציא אסירים בכושרות מהו בכושרות בכי ושירות מאן דבעי אומר שירה ומאן דלא בעי בכי א"ר ברכיה כלשון הזה השיבה ר' יוסי בר חלפתא הקב"ה יושב ועושה סולמות משפיל לזה ומרים לזה ומוריד לזה ומעלה לזה הוי אומר (תהלים עה) אלהים שופט זה ישפיל וזה ירים יש שהוא הולך אצל זיווגו ויש שזיווגו בא אצלו יצחק בא זיווגו אצלו שנאמר (בראשית כד) ויצא יצחק לשוח בשדה יעקב הלך אצל זיווגו שנאמר ויצא יעקב מבאר שבע:

* * *
ולדעתי לזה נהגו בדורות הראשונים שלא היו שדכנים כי אם ת"ח.
מעיל צדקה בצוואה - לרבי יונה לאנד סופר מפראג זצ"ל
* * *
ומחיית הרב (המהרי"ל) לגופו, הרוב היה שכר שדכנות שהיה כותב ושולח מכתב ידו בכל המדינה לזווג בתולות ונערים, כי כל הארץ היו מקשיבים לו, ונתקיים בו התפארותו של איוב לי שמעו ויחלו וידמו למו עצתי אחרי דברי לא שינו ועלימו תטוף מלתי.
ספר מהרי"ל הל' חנוכה
* * *
ועי' בילק"ש פ' יתרו סי' רע"ט מה שזכה משה רבינו לקרן אור פניו משום שהיה סירסור ושדכן בין ישראל להשי"ת ע"ש, דמוכח קצת דאיכא קצת מצוה לשדך בתי ישראל זל"ז, וגם שייך בענין זה קצת ולדבקו בו דדרז"ל הדבק במדותיו, ומבואר במ"ר פ' צו דהקב"ה מעת שברא עולמו הוא מזווג זווגים ע"ש, וכמדומה שראיתי באיזה ספר מהקדושים לעורר בזה, ועי' בתדב"א ובמטה משה ובתשב"ץ דכל עניני נשואין ומנהגי' נובעים ממ"ת ע"ש.
שולחן העזר סי' ג', בשמלה לצבי סק"א
* * *
רש"י ברכות דף סא.
שושבין - משתדל בחופתו ובזיווגו.
רש"י עירובין דף יח:
שושבינות - שנשתדל בחיתונו, לשמחו ולהתעסק בצרכי סעודת חופה.
* * *
שמעתי בשם זקיני הק' מראפשיטץ ז"ל שלעסוק בנישואי חברו וזווגו הוא תיקון היסוד וכו'.
אמרי יהודה (ברעזאן) פ' חיי ד"ה ההצליח ה' דרכי
* * *
זיווגים מצוה להתעסק בהם לשדך זכרים ונקבות בכל צריך סרסור והתורה נתנה ע"י סרסור.
כתב החכם ד' שאול מורטירא בס' גבעת שאול פ' תרומה כי השדכן הראשון היה הקב"ה.
פחד יצחק (שנת תקי"ג) ערך זיווגים
* * *
שדכנות מסוגל לכפרת עונות חמורים ר"ל
סיפר לי ידידי הרה"ג ר' בנציון שטראססער שליט"א הגאב"ד נייטרא בב"פ יצ"ו שכאשר היה בקשר השידוכין בא' מצאצאיו התייעץ עם כ"ק אדמו"ר ר' שמואל צבי הורוויץ מספינקא זצוק"ל והיה לו לעזר ולסעד לגמור השידוך בשעטומ"צ, ונסע אליו אח"כ להודות לו על עזרתו ונתן לו איזה סכום מעות לשכר שדכנות, והרה"צ מספינקא ז"ל הראה לו הנאה יתירה ואמר לו ידוע תדע כי העוסק בשדכנות לזווג זיווגים מכפרין לו על עוונות חמורים ר"ל, והיות שבדרך כלל איני יוצא מפתח ביתי וא"א לי לעסוק בשדכנות ע"כ אני נהנה מאוד שאיתרמי לי ענין כזה עכ"ד.
זמירות שירין ורחשין (לרבי שמואל דוד פריעדמאן שליט"א), עניני נשואין
* * *
מספר רבי אליעזר קויפמן שליט"א: אבי רבי אברהם ז"ל שאל לחזו"א משפחתי גדלה ומה ניתן לעשות שאוכל להמשיך את לימודי בכולל ואתפרנס בנקל יותר, הציע לו החזו"א תהיה שדכן, וכך הוה. ובכל שידוך שהלכו לגמור היה בא להתייעץ עם החזו"א, בכמה מן המקרים ראה ר' אברהם נפלאות.
מעשה איש ח"ה עמוד קס"ב
* * *
סיפר לי המשב"ק של הרה"ק מהר"א זצ"ל, פעם אחת עמדתי אצל הרה"ק, אמר לי הרה"ק בזה הלשון, הנך רואה, אתה עומד פה (זעסט, שטייסט דא), היית יכול לעסוק בשידוכים (וואלסט געקענט אויספירן שידוכים) [לאחר המלחמה העולמית השניה היו הרבה בחורים שהגיעו לפרקן זה כמה שנים ולא נתחתנו והזכירו עצמם אצל הרה"ק מבעלז על זה שיוושעו בשידוכים והי' להרה"ק צער מזה על כן אמר כנ"ל].
והמשיך הרה"ק מהר"א בימי אבי הרה"ק מהרי"ד זצ"ל היו הרבה בחורים מבוגרים ואבי היה תולה דבר זה בחוסר שדכנים, ואבי התנצל על זה וכו'.
המהרי"ל לא השתמש בשום מעות אלא בדמי שדכנות אמר שהוא כשר געלט.
אבי ז"ל אמר אם מדברים שידוך ואין מתכוונים לממון הוא סגולה לבנים טובים (אז מרעדט א שידוך און מ'מיינט נישט געלט איז א סגולה אויף גוטע קינדער), גם אני הייתי יכול להצליח בזה איך וואלט אויך געקענט אויספירן שידוכים אבל מה אעשה וכו'.
שיח זקנים ח"ד ע' רי"ב (להרה"ג ר' ישראל חיים אשרי שליט"א)
* * *
שדכ"ן ר"ת כ"י שב"ר דלתו"ת נחש"ת. הרה"ק מבארניב בשם אבותיו הקדושים.
מגדיל ישועות מלכו אות ס"ט
* * *
שכר שדכנות לאליעזר
בס' מילי דאבות עמוד צ מביא בשם הרה"ק בעל השפת אמת זי"ע דמה שאליעזר יצא מכלל ארור לכלל ברוך זה היה השדכנות שלו על ששידך רבקה ליצחק
* * *
והרה"ק ר'א מבעלזא זי"ע אמר בשם אביו מרן מהרי"ד זי"ע שלכן המהרי"ל התפרנס רק משדכנות באמרו שזהו כסף כשר כן הובא בספר עזר מקודש מ"א
* * *
ובספר אבני זכרון אות תש"ב מובא שהרה"ק ר' אהרן מבעלזא זי"ע אמר שמקובל אצלו מאביו הרה"ק הרי"ד מבעלזא זי"ע עד הרבי מלובלין זי"ע ששדכן המכוין לשם שמים הוא סגולה שיהיו לו בנים תלמידי חכמים עכד"ק
* * *
שדכנות של בעל בית אפרים
בם' מאורן של ישראל ח"ב דף שכ"ב הביא בשנת תקע"א נולדה להגאון רבי עקיבא איגר זי"ע בתו מרת גיסל ע"ה וכאשר גדלה והיתה לאיש נישאה להג"ר שמואל קארנפעלד ז"ל מבראד שהיה בנו של הנגיד המפואר מוה"ר נחמן ז"ל
וסיפר רבי שמואל שהשדכן שלו היה הגאון המפורסם מוה"ר אפרים זלמן מרגליות זצ"ל והוא התנה ששכר השדכנות יהי' שהגאון רבי עקיבא איגר יעשה את החתונה באם הדרן שבין פוזנא לבראד כדי שתהיה לו האפשרות להשתתף בשמחתו אכן לא נתמלא בקשת הגאון מהרא"ז זלה'יה כי ביני לביני נח נפשיה דרב.
* * *
שמענו מכמה גדולים שלקנות אתרוג הקפידו מדמי שדכנות דוקא מאחר והכסף ביושר משא"כ שכר הרבנות או הר"מ חששו שמא אינו כסף ביושר לגמרי.
תשובות והנהגות (שטערנבוך) ח"א סי' תשל"ו
* * *
מצוה הבאה לידך אל תחמיצנה
החזון איש זצ"ל אמר שכאשר נופל למישהו רעיון של הצעת שידוך יש להציע את הדבר מיד ולא לדחותו.
פעם אחת נפל להחזו"א רעיון להצעת שידוך בשעה מאוחרת בלילה והמדובר כבר ישן, צוה החזו"א להעיר את הבחור בכדי להציע לו את השידוך ולקדם את הענין תיכף ומיד ולא להמתין עד למחרת.
קובץ מבקשי תורה כ"ג
* * *

מלוקט דורך ידידינו ניק: המחפש. איר קענט איהם אימעיל דא:Hamlaket NY <[email protected]>

[יידישע קהילות]

נאך

[יידישע קהילות]

סגולה פאר קינדער - צו זוכן שידוכים פאר אנדערע יידן.
מקור??

[אדער יא]

סגולה פאר קינדער - צו זוכן שידוכים פאר אנדערע יידן.
מקור??

עי' בזמירות שירין ורחשין (מהרה"ג ר' שמואל דוד פריעדמאן) שמביא כן בשם החוזה מלובלין והשר שלום מבעלזא

[אדער יא]

שכחתי לכתוב שהביא כן בשם העזר מקודש

[yoy]

.
קען איינער דא צוברענגען, ווי עס איז ווערט געברענגט דער מקור הראשון אויף שדכנות ביי נישואין און אפשר גאר און תנך

חוץ פון דעם וואס איז ידוע אז אליעזר עבד אברהם איז געווען דער ערשטע שדכן ביי כלל ישראל,

ומבין מעצמו שהקב"ה היתה השדכן הראשון באדם הראשון בעולם כמאמר הפסוק לא טוב האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו