כיסוי לתפילין של יד

די אחראים: יאנאש,אחראי,געלעגער

יהיה כן
שר תשעת אלפים
תגובות: 9226
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג מאי 03, 2009 2:25 pm

כיסוי לתפילין של יד

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יהיה כן »

דער אשכול זאל זיך באציען צום נייעם סארט כיסוי פאר תפילין של יד, (עס זאל נישט אפגעריבן ווערן פונם העמד) וואס ווערט לעצטנס פארקויפט אין די געשעפטן

זעה דא:
http://www.tefillin.co.il/site/2014-01- ... 7%99%D7%9F
בקיצור נמרץ, דער כיסוי איז געמאכט פון ראבער, עס גייט זייער טייט ארויף אויפן בית, עס איז אפן פון אלע זייטן, באדעקט נאר די ווינקלען און עקן פונם בית, במילא האט עס א הידור, אז מען דארף עס נישט אראפנעמען בשעת'ן ברכה, ווייל דער בית איז אויפגעדעקט ברובו
איז אזוי
מיין שאלה איז, דער כיסוי קומט נישט אראפ צינעמען יעדן טאג, ווייל עס איז שטארק מהודק אויפן בית, קלער איך אויב אזוי אולי איז ער ערגער פונם אלטן סארט כיסוי, וואס מען נעמט אראפ טעגליך ביי די ברכה, משא"כ דאס בלייבט קבוע לעולם, און אולי ווערט עס נחשב אלס א אינטערגראטירטער טייל פונם בית, און דאס איז שוין א פראבלעם
מה דעתכם?
פלוני
שר חמש מאות
תגובות: 704
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג אוגוסט 04, 2008 11:19 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פלוני »

נעם עס יא אראפ ביי די ברכה, די ריוח איז אז רוב איז אויפגעדעקט.
מלה בסלע משתוקא בתרין (מגילה יח). אם תרצה לקנות הדבור בסלע תקנה השתיקה בשתים. רש"י:
סייג לחכמה שתיקה, והחכמה בעצמה היא לדבר מה שצריך (דברי תורה - מונקאטש)
דער קאמפיין איז נאך אקטועל https://go.thechesedfund.com/netzachvhoid/standalone
יהיה כן
שר תשעת אלפים
תגובות: 9226
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג מאי 03, 2009 2:25 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יהיה כן »

עס איז זייער טייט מהודק, אויב נעמט מען עס אראפ טעגליך פונם בית, רייבט עס סך מער אפ דעם בית
מה יקר
שר חמישים ומאתים
תגובות: 299
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג נאוועמבער 15, 2015 1:06 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מה יקר »

איך האב געפרעגט א מורה הוראה דערוועגן, און ער האט געענטפערט אז איך זאל עס נישט נוצן משום בל תוסיף, וויבאלד מען נעמט עס נישט אראפ קיינמאל.
הצעיר באלפי
שר חמש מאות
תגובות: 696
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג יולי 15, 2016 11:13 am

בענין הכיסוי החדש

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך הצעיר באלפי »

זיי ברענגען אז דער בד"ץ עדה החרדית געט א הכשר אויף דעם, קוקס דארט דו כתב המלצה.
אויך האבען זיי א מכתב המלצה צוזאמען מיט א בירור הלכה פונעם באקאנטען גאון אין ירושלים הרב אשר וייס שליט"א וז"ל:

[align=center]המלצת הרה"ג ר' אשר וייס שליט"א
בענין כיסוי תפילין של יד[/align]

במה ששאל לדעתי בדבר ההמצאה של כיסוי מיוחד לתפילין של יד שמכסה רק את הפינות של הבית כדי לשמור על הריבוע, אך כל צדי הבית נשארים גלויים וכך גם רוב רובו של גג הבית. ושאל לדעתי אם יש בהמצאה זו מעלה לעומת מה שנהוג עד היום לכסות את הבית עם כיסוי קרטון או פלסטיק שמכסה את כל הבית אלא שעושים חור עגול בגגו כדי לגלות את מקצת הבית מלמעלה.

הנה מבואר במס' סנהדרין (פ"ט ע"א) דצריך שיהיה הבית רואה את פני האויר ולפיכך אם הוסיף בית חמישי בתפילין של ראש פסל את התפילין. ויש לעיין אם פסול זה נאמר אף בתפילין של יד, ואם כיסוי התפילין בקרטון וכדו' כשכל הכונה לשמור על הריבוע פוסל משום דאינו רואה פני אויר.

ושאלות אלה תלויות בחידושים שכתבו התוס' והראשונים בהלכתא דא במנחות ל"ה ע"א.

דהנה כתבו התוס' שם כמה פירושים מה זה מעברתא. ובין השאר כתבו דמעברתא הוי "רצועה קטנה שמעבירין למעלה על בית תפילין של יד. ואין נראה לפסול משום שאינו רואה כל הבית את האויר, חדא דלא שייך אינו רואה האויר בכי האי גונא אלא כי חבר ביתא אחרינא תמן. ועוד דשמא דבית החיצון שאינו רואה האויר פסול לא שייך אלא בתפילין של ראש ולא בשל יד כמו שיש בתשובות הגאונים. ועוד כי הרצועה שנותנים על בית הזרוע אינו מכסה כל הבית, אלא הבית עצמה מגולה ימין ושמאל, א"כ הבית רואה שפיר את האויר לצד המעברתא ולצד שכנגדו".

הרי לן דלפי התירוץ הראשון לא שייך פסול זה אלא כשחיבר לו בית דהוי חיבור גמור ולא ברצועה שמעביר ע"ג התפילין כדי להחזיקן במקומן. ולפי תירוץ זה נראה פשוט דהוא הדין במה שמניחין כיסוי על הבית כדי שלא יתקלקל הריבוע, דכיון שאין כאן חיבור כלל וכל הרואה יודע שאין כיסוי זה עשוי אלא לשמור על הריבוע דינו כרצועה הקטנה שמעבירין ע"ג הבית.

ובתירוץ השני כתבו התוס' דכל עיקר פסול זה לא נאמר אלא בתש"ר ולא בתש"י, אך תירוץ זה כתבו בדרך שמא ולא קבעו בו מסמרות, ולכאורה יש להחמיר בזה כדין ספיקא דאורייתא.

ובתירוץ השלישי כתבו דכיון שהבית מגולה משני צדדיו לצד המעברתא ולצד שכנגד אף שרצועה עוברת עליו ומכסה את שני הצדדים האחרים שפיר הוי רואה פני אויר.

ולא נתברר בדבריהם אם התפילין כשרים רק משום שבשני צדדים אלה הבית מגולה לגמרי, או שמא בגילוי חלקי סגי, וגם לא נתברר בדבריהם רצועה קטנה זו שמעבירים על הבית מה עביה, והאם היא מכסה על כל הבית משני הצדדים או שמא הוי רצועה דקה ואינה מכסה אלא על חלק של צדי התפילין וגגו, ואפשר דלרווחא דמילתא כתבו דכיון שמשני צדדים כל הבית רואה פני האויר כשר.

וקצת יש לדייק בלשונם שכתבו דכיון שאין הרצועה מכסה על כל הבית אלא הבית מגולה ימין ושמאל כשר, ומשמע קצת דאכן משני הצדדים האחרים הרצועה מכסה על כל הבית ואינו כשר אלא משום דמימין ומשמאל מגולה הוא, אך מאידך משמע טפי מלשונם דהוי רצועה קטנה דאינו מכסה את כל רוחב הקציצה, וצ"ע.

והנה בדברי הרא"ש בהלכות קטנות במנחות הלכות תפילין סימן ז' לא כתב אלא שני תירוצים בלבד: א. דאין פסול אלא כשחיבר לו בית ולא ברצועה בעלמא שאינו מחובר לתפילין. ב. אין דין רואה פני האויר אלא בתש"ר ולא בתש"י. ולפי דבריו אין מקום כלל לפסול ע"י כיסוי זה.

והנראה עיקר בזה דמסתבר דהלכה זו תלויה ברוב ככל שאר דיני התורה ואם רוב הבית רואה פני אויר כשר ואם רובו מכוסה ואינו רואה פסול, ואפשר דאף במע"מ כשר ולא בעינן רוב, ובהכי אתי שפיר בפשטות מש"כ התוס' דכיון דמימין ומשמאל מגולה כשרים לתפילין.

וחיפשתי באחרונים, ומצאתי בשו"ת תשורת ש"י ח"א סימן תקי"ג שנשאל בקשר לכיסוי הנ"ל שמניחים על תש"י למנוע חיכוך ופגיעה בריבוע, והביא את דברי התוס' במנחות, וכתב בשם יד מלאכי בכללי התוספות אות כ"ד שהביא בשם כמה אחרונים דכאשר מצינו כמה תירוצים בדברי התוס' עיקר ההלכה כתירוץ האחרון, ומשו"כ נטה להחמיר בזה, עי"ש.

ועוד ראיתי בשו"ת זכרון יהודה להגר"י גרינולד זצ"ל סימן ט"ז שהביא בשם מהר"ם שיק שאמר דאם היה בידו היה מתקן שכל אחד מחוייב להשתמש בכיסוי הנ"ל כדי למנוע קלקולים בריבוע, ובשם שו"ת ערוגת הבשם (או"ח סימן ז') הביא שאסר להשתמש בו, אך אין הספר תח"י ולא ידעתי טעמו ונימוקו. ומדברי הזכר"י משמע שאסר משום שאין להניח דבר חול ע"ג דבר קדוש, ואי משום הא נראה פשוט דכיון שכל הכיסוי לא נועד אלא להגן על התפילין אין בזה קפידא כלל, וצ"ע בדבריו.

ובשו"ת יד יצחק לזקנינו הגאון האדיר מטאלטשווא (ח"ג סימן רע"ה) כתב להחמיר בזה עפ"י דברי המרדכי (הלכות תפילין ד"ה תיתורא, י"א ע"א מדפוס וילנא) שכתב אף הוא מה שיש מפרשים "מעברתא תולה רצועה אחת עליונה על גבי תפילין של יד ממזרחו למערבו על גבי הקציצה מצד אחד, ויש תפילין קדמונים עשויים כן, ואין למחות. ואין לפוסלם משום שאין הבית רואה האויר, הא פירש משם הגאון דראיית האויר לא פסיל אלא בשל ראש. ועוד דבשל יד אמרינן לעיל, טולה עליה עור ומניחן, וכ"ש הכא שהבית רואה אויר".

אמנם שוב כתב המרדכי "ומיהו ר"י אמר, דאדרבה איפכא מסתברא דהיכא שכולו מחופה בעור כדלעיל עדיף טפי דנראה הכל כעור אחד... אבל היכא שניכר שאין מעור התפילין יש לפסול טפי, ויש לספק בדבר".

ולפי דברי המרדכי הללו כתב ביד יצחק להחמיר, עי"ש.

אך אי בדידי תליא כיון שלא מצינו חומרא זו אלא בדברי המרדכי, ובדברי התוס' והרא"ש כתבו להקל, ואף בדברי המרדכי מצינו שכתב תירוץ א' דלא מצינו פסול זה אלא בתש"ר ולא בתש"י, ואף בשם הר"י כתב ד"יש לספק בדבר", נראה יותר דלהלכה יש להקל.

ונראה עוד דאף לא נסתפק אלא ברצועה של עור שמעבירין ע"ג הקציצה והיא קבועה במקומה, וכך משמע ממה שכתב "ויש תפילין קדמונים שעשויים כן", הרי שרצועה זו קבועה במקומה, ובזה מסתבר יותר לפסול משא"כ בכיסוי זה שברור לעין כל שדבר חיצוני הוא ולא נועד אלא להגן על הקרנות.

כך היה נלענ"ד לולי דברי זקנינו הגדול.

ועיין עוד בשו"ת יביע אומר (חלק ח' או"ח סימן ד') שהאריך בזה מאד והביא חבל גבול של אחרונים שדנו בזה ומסקנתו דיש להסיר את הכיסוי בשעת הברכה, עי"ש.

ומ"מ נחזור לענייננו.

נראה לכאורה דעד כאן אין מקום להחמיר אלא בכיסוי המקובל שמכסה את כל הבית אלא שיש בו עיגול קטן מלמעלה שבו גג הבית רואה האויר, ובכה"ג יש מקום להחמיר כמבואר. אבל בכיסוי שהמצאתם שאינו מכסה אלא את הקרנות בלבד אך רוב הבית מכל צדדיו וגם גג הקציצה ברובו הגדול רואה פני אויר פשוט דמותר אף לברך על התפילין בעוד מרובע זה מונח על התפילין.

ומשו"כ אמינא יישר חילכם ודבר טוב עשיתם ויש בזה הידור מצוה ותקנה ראויה.


בברכת התורה

אשר וייס
בלעטל
שר האלף
תגובות: 1514
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יולי 17, 2011 3:15 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך בלעטל »

איך הוא נכד היד יצחק
שרייב תגובה

צוריק צו “הלכות תפלה וברכות”