חשיבות בעלי עסק

הפוך בה דכולה בה

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

אוועטאר
משה הקטן
שר חמישים ומאתים
תגובות: 365
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג נובעמבער 28, 2013 11:28 am

חשיבות בעלי עסק

תגובהדורך משה הקטן » דינסטאג דעצמבער 23, 2014 1:57 pm

שוין לאנג געקלערט אביסל מלקט זיין ענינים בגודל החשיבות פון עוסק זיין במסחר.

איך הייב אהן מיט מיין חתימה

גם בעסקו במלאכתו יהי' כוונתו כדי שיוכל לעסוק בחכמה, ובאופן זה גם בעסקו בדרך ארץ יחשב אף הוא כעוסק בתורה, ויגין ויציל אותו מעון כמו בעת עסקו בתורה. (מלבי"ם ארצות השלום דרוש א)

אוועטאר
משה הקטן
שר חמישים ומאתים
תגובות: 365
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג נובעמבער 28, 2013 11:28 am

תגובהדורך משה הקטן » דינסטאג דעצמבער 23, 2014 1:59 pm

מי ששמח בהרווחת ממון בעבור הצטרכותו ושיכול לעשות בו צדקה להשלים נפשו לא הוי 'אוהב כסף' רק 'אוהב הצדקות'.
(ישמח משה קהלת ה, ט)

אוועטאר
משה הקטן
שר חמישים ומאתים
תגובות: 365
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג נובעמבער 28, 2013 11:28 am

תגובהדורך משה הקטן » דינסטאג דעצמבער 23, 2014 1:59 pm

וכאשר צריך זריזות לתורה, כך צריך זריזות לענין העולם הזה, שיהא זריז במלאכתו. ויש הצלחה גדולה למי שעושה עניניו בזריזות. לכן בן - אדם, תהיה זריז לשני עולמים, ועשה מלאכתך, שהוא צרכי העולם הזה, בזריזות, כדי שתפנה מהרה למלאכת שמים.
(ארחות צדיקים שער הזריזות)

אוועטאר
משה הקטן
שר חמישים ומאתים
תגובות: 365
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג נובעמבער 28, 2013 11:28 am

תגובהדורך משה הקטן » דינסטאג דעצמבער 23, 2014 2:00 pm

מי שאומר שאינו רוצה לעסוק במשא ומתן מחמת שהוא מניעה לעבדות, אינו יודע בדרכי חסידות כלל.
(הרה"ק מקאזמיר הובא ב'ידי ישראל' פרשת נשא)

אוועטאר
משה הקטן
שר חמישים ומאתים
תגובות: 365
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג נובעמבער 28, 2013 11:28 am

תגובהדורך משה הקטן » דינסטאג דעצמבער 23, 2014 2:02 pm

שוין אביסל צו שארף
ורגיל רבינו יעקב לומר, דתלמוד תורה טפל לגבי דרך ארץ, מדקתני יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ, אלמא דרך ארץ עיקר
(תוספות ישנים יומא פ"ה ע"ב)

אוועטאר
derech eretz
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4108
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוגוסט 04, 2011 3:13 pm

תגובהדורך derech eretz » דינסטאג דעצמבער 23, 2014 2:07 pm

עיין בחתימה שלי

אוועטאר
משה הקטן
שר חמישים ומאתים
תגובות: 365
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג נובעמבער 28, 2013 11:28 am

תגובהדורך משה הקטן » דינסטאג דעצמבער 23, 2014 2:12 pm

מענין לענין

כללא דמלתא דת"ח העושה תורתו קבע ואינו מתבטל מלימודו כ"א לזון את בניו ובני ביתו ולפרנסם ולהלבישם ולכל הדברים הצריכים לאדם ואף על פי שהוא עשיר הוא פטור מכל מיני מסים וארנוניות
ש"ך יו"ד רמ"ג סק"ז

אוועטאר
משה הקטן
שר חמישים ומאתים
תגובות: 365
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג נובעמבער 28, 2013 11:28 am

תגובהדורך משה הקטן » דינסטאג דעצמבער 23, 2014 2:52 pm

ולא כל המרבה בסחורה מחכים. כלומר לא על ידי סחורה בלבד מחכם האדם, שהרי מי שרוצה להתחכם צריך לעסוק בכל ענין ישוב בין בסחורה ובין שאר חכמות שבדרך עולם להיות מבין בכל.
מחזור ויטרי אבות

אוועטאר
משה הקטן
שר חמישים ומאתים
תגובות: 365
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג נובעמבער 28, 2013 11:28 am

תגובהדורך משה הקטן » דינסטאג דעצמבער 23, 2014 2:58 pm

אמר רבי חייא בר אמי משמיה דעולא גדול הנהנה מיגיעו יותר מירא שמים דאילו גבי ירא שמים כתיב אשרי איש ירא את ה' ואילו גבי נהנה מיגיעו כתיב יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא ולגבי ירא שמים וטוב לך לא כתיב ביה
ברכות ח ע"א

מי יודע
שר ששת אלפים
תגובות: 6000
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג אוגוסט 31, 2009 4:35 pm

תגובהדורך מי יודע » דינסטאג דעצמבער 23, 2014 3:12 pm

איך האב נישט די מראי מקום אבער כ'האב עס געהערט נאכזאגן בשם ספר ייטב לב

א איד וואס גייט ארבעטן דרייט זיך צווישן גוים, ווס. א איד וואס איז א יושב אוהל, דער איד וואס גייט ארבעטן אים טראסט דער באשעפער מיר אז ער וועט עומד זיין בנסיון, משא"כ דער יושב אהל
אידעלע זיי פרייליך, שטארק דיך שטארק דיך אצינד, ווייל דו ביסט דאך א בן מלך, דעם באשעפער'ס קינד.

אוועטאר
משה הקטן
שר חמישים ומאתים
תגובות: 365
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג נובעמבער 28, 2013 11:28 am

תגובהדורך משה הקטן » דינסטאג דעצמבער 23, 2014 3:23 pm

מי יודע האט געשריבן:איך האב נישט די מראי מקום אבער כ'האב עס געהערט נאכזאגן בשם ספר ייטב לב

א איד וואס גייט ארבעטן דרייט זיך צווישן גוים, ווס. א איד וואס איז א יושב אוהל, דער איד וואס גייט ארבעטן אים טראסט דער באשעפער מיר אז ער וועט עומד זיין בנסיון, משא"כ דער יושב אהל


אביסל ענדליך צו דעם

וכמ"ש ק"ז זלה"ה בייטב לב פרשת בהר דכל אדם נמשך לעסוק במסחר החביב לו, לפי שבאותו חפץ יש בו ניצוצות הקדושה השייכים לנפשו ולכן יחפוץ בו, ובעסקו בו כדת של תורה ונזהר מאזהרות שנאמרו בו איסוי אונאה ורבית וכו', אז יעלה הניצוצות הקדושות לשרשן.
ד"י בהעלותך

אוועטאר
משה הקטן
שר חמישים ומאתים
תגובות: 365
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג נובעמבער 28, 2013 11:28 am

תגובהדורך משה הקטן » מיטוואך דעצמבער 24, 2014 1:40 pm

יש שני יראים ה' אחד ירא ה' ועוסק בתורה יומם ולילה וכדי שלא להפסיק ממשנתו נהנה משל אחרים, ויש ירא ה' אחר שאומר יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ ונהנה מיגיעו. לזה אמר שזה טוב משני טעמים, האחד שזה נוטל הנאת התורה וזה לא, השני שזה שהורגל להתעסק קצת במלאכה להתפרנס משלו לעולם לא יפסוק לימודו, אבל הנהנה משל אחרים כשלא ימצא מי שיהנהו פוסק בהכרח מתלמודו.
דובב שפתי ישנים להקדמון ר' משה די שיגוביא

אוועטאר
משה הקטן
שר חמישים ומאתים
תגובות: 365
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג נובעמבער 28, 2013 11:28 am

תגובהדורך משה הקטן » מיטוואך דעצמבער 24, 2014 1:49 pm

ויש לך לדעת כי הנהנה מיגיע כפו, אי אפשר שלא יהיה לו גם כן מן מדת האהבה על ידי מדה זאת, כי מאחר שהוא שמח ואוהב יגיע כפו, אי אפשר גם כן שלא יאהב מי שחנן לו דבר זה, כי מי שנותן מתנה לאחר, ואותה מתנה מקובלת ואהובה על המקבל ביותר, איך אפשר שלא יאהבה מאד מי שנותן המתנה אליו וכו', מי שאוהב השם יתברך ונהנה מיגיע כפו, אי אפשר שלא יהא לו גם כן מדת האהבה, ולפיכך הכתוב זכר אלו שניהם נהנה מיגיע כפו וירא אלקים יחד, שהם כנגד היראה והאהבה, ואהבה גמורה נמצא במי שנהנה מיגיע כפו, שכל ענינו השמחה והרצון והוא מדת האהבה מה שאינו ביראה וכו', וזה אמרם גדול הנהנה מן יגיע כפו וכו'.
דרך חיים למהר"ל מפראג פ"א

אוועטאר
סביב העולם
שר שלשת אלפים
תגובות: 3780
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג נובעמבער 27, 2011 1:05 pm

תגובהדורך סביב העולם » מיטוואך דעצמבער 24, 2014 2:00 pm

גאר א שיינע ליקוט משה הקטן
אם קטן בעיניך ראש.... אתה
ברענג נאך כמים קרים על נפש עייפה
AROUND THE WORLD AROUND THE CLOCK
ארום די (איי) וועלט - רונדע דעם זייגער

אוועטאר
ק.נ.א. וועטער
שר עשרת אלפים
תגובות: 14073
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג ינואר 06, 2011 9:23 am

תגובהדורך ק.נ.א. וועטער » מיטוואך דעצמבער 24, 2014 2:01 pm

גם אני מצטרף

אוועטאר
משה הקטן
שר חמישים ומאתים
תגובות: 365
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג נובעמבער 28, 2013 11:28 am

תגובהדורך משה הקטן » מיטוואך דעצמבער 24, 2014 2:03 pm

סביב העולם האט געשריבן:גאר א שיינע ליקוט משה הקטן
אם קטן בעיניך ראש.... אתה
ברענג נאך כמים קרים על נפש עייפה

יישר כח פאר די חיזוק
ד' דברים צריכים חיזוק תורה, מעשים טובים, תפילה, ודרך ארץ (ברכות לב:)

אוועטאר
משה הקטן
שר חמישים ומאתים
תגובות: 365
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג נובעמבער 28, 2013 11:28 am

תגובהדורך משה הקטן » מיטוואך דעצמבער 24, 2014 2:03 pm

כל המשים על לבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה ויתפרנס מן הצדקה הרי זה חלל את השם ובזה את התורה וכבה מאור הדת וגרם רעה לעצמו ונטל חייו מן העולם הבא לפי שאסור ליהנות מדברי תורה בעולם הזה אמרו חכמים כל הנהנה מדברי תורה נטל חייו מן העולם ועוד צוו ואמרו אל תעשם עטרה להתגדל בהן ולא קרדום לחפור בהן ועוד צוו ואמרו אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטילה וגוררת עון וסוף אדם זה שיהא מלסטם את הבריות:
מעלה גדולה היא למי שהוא מתפרנס ממעשה ידיו ומדת חסידים הראשונים היא ובזה זוכה לכל כבוד וטובה שבעולם הזה ולעולם הבא שנאמר יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא שכולו טוב:
רמב"ם הלכות תלמוד תורה ג י-יא

אוועטאר
משה הקטן
שר חמישים ומאתים
תגובות: 365
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג נובעמבער 28, 2013 11:28 am

תגובהדורך משה הקטן » מיטוואך דעצמבער 24, 2014 2:18 pm

והישר בעיניו תעשה זה משא ומתן, מלמד שכל מי שהוא נושא ונותן באמונה רוח הבריות נוחה הימנו ומעלה עליו הכתוב כאלו קיים כל התורה.
ילקו"ש שמות טו רנז

אוועטאר
משה הקטן
שר חמישים ומאתים
תגובות: 365
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג נובעמבער 28, 2013 11:28 am

תגובהדורך משה הקטן » דאנארשטאג דעצמבער 25, 2014 12:19 pm

מי שאין ידו משגת לפרנס את עצמו שם וצריך להטיל עצמו על הציבור, ובחוץ לארץ מפרנס את עצמו מיגיע כפו, אין ספק שמוטב לו לדור בחוץ לארץ, וכמה הפליגו חז"ל במעלת המפרנס עצמו מיגיע כפו.
חכמת אדם שער משפטי הארץ

יהיה כן
שר תשעת אלפים
תגובות: 9196
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג מאי 03, 2009 2:25 pm

תגובהדורך יהיה כן » דאנארשטאג דעצמבער 25, 2014 12:37 pm

העי,
היינט זיצן אלע בעלי עסק אין ביהמ"ד און הארעווען אריין.....
מ'ארבעט נישט היינט,
קלאוז די אשכול פאר טאדעי....

אוועטאר
משה הקטן
שר חמישים ומאתים
תגובות: 365
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג נובעמבער 28, 2013 11:28 am

תגובהדורך משה הקטן » דאנארשטאג דעצמבער 25, 2014 1:11 pm

די אשכול נוץ איך פאר מיין פערזענליכע סטאריזש, אין איין וועגס וואלט איך האב געוואלט מהנה זיין נאך יודן. די וואס ארבעטן נישט היינט און זיצען און לערנען זענען ווארשיינליך נישט אויף אייוועלט היינט...

אגב, איך וויל נישט אוועקמאכן די כח התורה, נאר וויבאלד די חשיבות פון לערנען הערט מען כסדר, משא"כ די חשיבות פון ארבעטן, און די ארבעטס יודן קענען זיך שפירן ווי סעקאנד קלעס פון כלל ישראל, דערפאר האב איך זיך אביסל אריינגעלייגט דערין.

אוועטאר
שאינו יודע
שר חמשת אלפים
תגובות: 5212
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג מארטש 24, 2011 1:27 pm

תגובהדורך שאינו יודע » דאנארשטאג דעצמבער 25, 2014 1:17 pm

יישר כח משה,

איך האב שוין לאנג געוואלט שרייבן א לאנגע מאמר בענין זה, ובפרט וועגן די היינטיגע משוגעת וואס מען מאכט צודרייט די מיידלעך אז די מענער דארפן לערנען, און ווען א אינגערמאן גייט ארבייטן ווערט מען דעפרעסט.

איך האב אסאך מראי מקומות דערוועגן, אי"ה כשאפנה.
אז דו ווייסט נישט, רעד נישט!

אוועטאר
משה הקטן
שר חמישים ומאתים
תגובות: 365
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג נובעמבער 28, 2013 11:28 am

תגובהדורך משה הקטן » דאנארשטאג דעצמבער 25, 2014 1:21 pm

שאינו יודע האט געשריבן:יישר כח משה,

איך האב שוין לאנג געוואלט שרייבן א לאנגע מאמר בענין זה, ובפרט וועגן די היינטיגע משוגעת וואס מען מאכט צודרייט די מיידלעך אז די מענער דארפן לערנען, און ווען א אינגערמאן גייט ארבייטן ווערט מען דעפרעסט.

איך האב אסאך מראי מקומות דערוועגן, אי"ה כשאפנה.

אדרבה, איך וואלט זייער הנאה געהאט אז מ'זאל רייך מאכן דעם אשכול מיט נאך דברי הראשונים כמלאכים.

יעקב צוקערמאן
שר חמש מאות
תגובות: 689
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג מאי 05, 2014 1:27 pm

א גייסטישע דילעמע

תגובהדורך יעקב צוקערמאן » דאנארשטאג דעצמבער 25, 2014 1:27 pm

הרב פותח האשכול, אפשר, אז דו האסט יא ארויפגעברענגט די טעמע, קענסטו אביסל מבאר זיין וויאזוי מען ספראוועט זיך מיט די צוויי הפכים וואס מען דארף זיך כסדר ספראווען.

פון איין זייט, לויט ווי עס מבואר אין אלע ספרים, איז די פרנסה פון א מענטש אנגעשריבן אין הימל, און עס איז בכלל נישט תלוי אין וואס ער טוט, דאס וואס מען טוט איז נאר בתורת השתדלות. וכו'.

פון די אנדערע זייט, דארף א מענטש טאן השתדלות און אמת'ע השתדלות, שכל'דיגע השתדלות.

איצט, לאמיר זאגן א מענטש איז אין א געוויסע פרנסה וואס קלעקט אים נישט, לאמיר זאגן ביי א דזשאב וואס צאלט אים שוואך, און ער טראכט זיך אריינצולאזן אין א געוויסע נייע אונטערנעמונג, אויפצובויען עפעס א געוויסע פאך אדער ביזנעס מצליח צו זיין.

יעצט, ביים זיך אריינלאזן אין א נייע זאך, מוז מען, לאמיר עס אנרופן מיט'ן ריכטיגן נאמען: "איינרייסן וועלטן". מען דארף זיך מורא'דיג באפלייסן, און האסלען און האסלען און האסלען, נישט נאכלאזן, און נישט שוואך ווערן, נאר טאן און טאן און טאן יותר מן היכולת, א.א.וו.

איז ווען א מענטש טוט דאס, שפרייזט ער אויף א דינע שטריק. פון איין זייט ווייסט ער אז דאס איינרייסן וועלטן איז לכאורה נאריש, ווארום דער באשעפער באשערט אלעס און דער באשעפער דארף נישט צוקומען צו דעם אז זיין עסק זאל מצליח זיין, כדי אים צו געבן געלט. דאס געלט האט קיין שייכות מיט די ארבעט, כמבואר בספרים הקדושים.

טא פארוואס רייסט מען איין וועלטן, זאל מען זאגן אז השתדלות מיינט איינרייסן וועלטן ביים זיך אויפבויען א ביזנעס?

פון די אנדערע זייט, שפירט דער מענטש, אז אן איינרייסן וועלטן וועט דאס נישט גיין, איז אויב דער דרך הטבע איז אז כדי זיך אויפצובויען א ביזנעס מוז מען הארעווען און פעכעווען עטליכע יארן סאך סאך סאך מער ווי נארמאל, און לייגן דאס גאנצע לעבן אין די זייט, ווייב און קינדער אויך, דארף מען דאך דאס טאן, יא? אפשר נישט?

וואס כ'מיין ארויסצוברענגען איז, איז דער פאקט, אז ביים אויפבויען א ביזנעס, דוכט זיך צומאל, און עס שפירט זיך צומאל, ווי מען מען איז א פוסח על שתי הסעיפים. פון איין זייט פלאקערן די כוחי ועוצם ידי געפיהלן, און דאס שטופט צו גיין ווייטער. מען חלומ'ט און מען טרוימט ווי גוט מען איז, ווי געלונגען מען איז, וויפיל געלט מען גייט מאכן לויט וויפיל סעילס. בקיצור מען ליגט כל-כולו בגשמיות, און דער גאנצער געפיהל איז כוחי ועוצם ידי.

פון די אנדערע זייט, מוז מען זיך כסדר דערמאנען, און דאס איז דער אמת, אפגעזען צי מען פארשטייט דאס פונקטליך צום טיפסטן עומק הדבר צי נישט, אז אלעס פירט דער באשעפער, און דער השתדלות פון א מענטש העלפט אים נישט, און נישט זיינע מעשה ידים ברענגען אים פרנסה, און דער באשעפער דארף נישט אנקומען צו אים צו מאכן כך וכך סעילס א יאר, אדער פאבריצירן אזויפיל רונדעס פראדוקטן א יאר כדי אים צו געבן דאס געלט וואס עס איז אים באשערט.

יעדער ערליכער מענטש, וואס פרובירט זיך ארויסצורייסן פון זיין שוואכן מצב הפרנסה, דורך זיך לערנען א נייעם פאך, אריינגיין אין א נייע ביזנעס, און שטיין אויף די אייגענע פוס, ד.מ. נישט ארבעטן ביי יענעם פאר 14 דאלאר א שעה, מאכט מיט די גייסטישע צווייפלען. פון איין זייט ווייסט ער קלאר אז דער באשעפער איז באלעבאס און דאס וואס ער מאכט ווייניג געלט איז אזוי באשערט, און עס האט נישט צוטאן מיט זיין ארבעט, און דער באשעפער דארף נישט צו אים צוקומען ער זאל זיך עפענען א ביזנעס כדי צו קענען באקומען שפע.

פון די אנדערע זייט, אן די אנדערע נישט אמת'ע און נישט תורה'דיגע געפיהלן, שפירט מען נישט דעם גשמיות'דיגן רייץ און דראנג צו האסלען און פעכעווען, וואס דאס פעלט זיך אויס - לויט וויאזוי עס קוקט אויס מיט די גשמיות'דיגע אויגן.

דעריבער, איז מיין פראגע: וואס איז דער ריכטיגער וועג צו טראכטן בשעת מען רייסט איין וועלטן זיך ארויסצורייסן פונעם שווערן מצב הפרנסה און זוכן צוטאן עפעס וואס האט שאנסן מער מצליח צו זיין, לאור אלעס וואס שטייט אין די ספרים, און דאס איז דאך דער אמת הונדערט פראצענט, אז דאס איינרייסן איז נישט וואס איז קובע, דער באשעפער איז קובע. טא פארוואס זאל מען איינרייסן וועלטן...

עס איז שווער, ווארום ביים זיך ארויסלאזן אויף א נייע ביזנעס און פאך, שלאגן זיך כסדר די געפיהלן פון כוחי ועוצם ידי רח"ל און די אמת'ע ריכטיגע בטחון געפיהלן, וויאזוי ספראוועט מען זיך?

ביטע ענטפערן.

ישר כוח

אוועטאר
משה הקטן
שר חמישים ומאתים
תגובות: 365
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג נובעמבער 28, 2013 11:28 am

תגובהדורך משה הקטן » דאנארשטאג דעצמבער 25, 2014 1:47 pm

קודם יישר כח פארן אזוי שיין ארויסברענגן, די צדדי השאלה זענען זייער שווערע און קענען נישט געענטפערט ווערן על רגל אחת.

די הפלגת חז"ל בחשיבות פון ארבעטן איז דאך איום ונורא. אזאלעכע לשונות ווי יותר מירא שמים און כאילו קיים כל התורה כולה, און דער רמב"ם "ובזה זוכה לכל כבוד וטובה שבעולם הזה ולעולם הבא" ס'איז דאך הפלא ופלא. נאר וואס דען, די שאלה איז ווי ווייט מ'זאל גיין.

איינער פארציילט מיר א גוטע מעשה, אז א יוד איז אריין צום ברך משה פאר א ברכה אויף עשירות, האט ער אים געפרעגט וואס ער טוהט, האט ער געזאגט אז ער ארבעט ביי דעם און יענעם. האט אים דער ברך משה געפרעגט, איך פארשטיי נישט וואס די ווילסט, איך זאל דיך אנווינטשן אז דיין בעל הבית זאל משוגע ווערן און אנהויבן געבן עשירות וועיזשעס?

לענינינו, יעדע השתדלות דארף זיין סענסעבל, א כלי המיוחד לקבל, און נאכדעם דארף מען נאך אסאך תפילה און אמונה ובטחון, כהיום יום פירט זיך נישט דער אויבערשטער צו מאכן ניסים חוץ לדרך הטבע פאר יעדעם איינעם.

דער רמב"ם איז געווען גענוג א גרויסע בעל בטחון, און ער שרייבט אין דעות פ"ה וז''ל: דרך בעלי דעה שיקבע לו אדם מלאכה המפרנסת אותו תחילה ואחר כך יקנה בית דירה ואחר כך ישא אשה שנאמר מי האיש אשר נטע כרם ולא חללו מי האיש אשר בנה בית חדש ולא חנכו מי האיש אשר ארש אשה ולא לקחה, אבל הטפשין מתחילין לישא אשה ואחר כך אם תמצא ידו יקנה בית ואחר כך בסוף ימיו יחזור לבקש אומנות או יתפרנס מן הצדקה וכן הוא אומר בקללות אשה תארש בית תבנה כרם תטע כלומר יהיו מעשיך הפוכין כדי שלא תצליח את דרכיך ובברכה הוא אומר ויהי דוד לכל דרכיו משכיל וה' עמו.

פארשטייט זיך אז מיר טוען נישט אזוי, ס'איז שוין דא כמה מחלוקת בדבר, אבער ס'איז גענוג צו זעהן אז א מענטש איז מחיוב צו טוהן וואס ער קען, ארבעטן, לעבן מיט א חשבון, פרובירן אוועקצולייגן, ס'זאל מאכן סענס ער זאל נישט בלייבן א נצרך לבריות, והשם יהיה בעזרו.


צוריק צו “ידיעות התורה”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 5 געסט