נענועים מיט די ספר תורה ?

הפוך בה דכולה בה

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

אוועטאר
שוועמל
שר עשרת אלפים
תגובות: 14186
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך יולי 19, 2006 8:40 pm
לאקאציע: גידולו בכל מקום

נענועים מיט די ספר תורה ?

תגובהדורך שוועמל » מוצ"ש אוקטובער 18, 2014 11:57 pm

שוין כמעט אזא מנהג ווי טאנצן מיטן שם שד"י. יעדער מאכט היינט נענועים מיט די ספר תורה ביי די הקפות ווי כאילו אן דעם איז מען נישט יוצא די הקפות שמחת תורה.

קוים וואס מיר ווייסן עפעס א זאכליכן טעם אויף די הקפות זעלבסט. אין כתבי אר"י וואו יעדע מצוה ומנהג ווערט הערליך צעלייגט מיט אלע טעמים וסודות, ווערט אבער די הקפות איגנארירט ער רעדט נישט בכלל איבער דעם. אזוי טיף און הייליג איז עס. אבער נענועים מיט די ספר מאכט יעדער.

וואס איז די מקור אויף דעם און ווען/ווער איז עס איינגעפירט געווארן למעשה?
שוש אשיש בה', תגל נפשי באלקי! (ישעיה סא)

פלוני
שר חמש מאות
תגובות: 623
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג אוגוסט 04, 2008 11:19 pm

תגובהדורך פלוני » זונטאג אוקטובער 19, 2014 9:26 am

סאו, איך מעג אויך?
מלה בסלע משתוקא בתרין (מגילה יח). אם תרצה לקנות הדבור בסלע תקנה השתיקה בשתים. רש"י:
סייג לחכמה שתיקה, והחכמה בעצמה היא לדבר מה שצריך (דברי תורה - מונקאטש)

אוועטאר
שוועמל
שר עשרת אלפים
תגובות: 14186
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך יולי 19, 2006 8:40 pm
לאקאציע: גידולו בכל מקום

תגובהדורך שוועמל » זונטאג אוקטובער 19, 2014 11:04 am

מאישי:
אפשר נישט פון די טעמים, אבער עס ווערט אוודאי
דערמאנט דער מנהג אין די כתבים, אזוי האב איך געזען
אין דער מבוא צום סוכות'דיגער מחזור המפורש און אויף
וויקי
שוש אשיש בה', תגל נפשי באלקי! (ישעיה סא)

אוועטאר
msp
שר עשרת אלפים
תגובות: 18004
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג מארטש 10, 2011 10:03 am
לאקאציע: בין גברא לגברא

תגובהדורך msp » זונטאג אוקטובער 19, 2014 12:47 pm

עס ווערט אזוי געטוהן ביי צדיקי בית ראפשיץ
אבער אז עס זאל ווערען נחלת הכלל?
לא כל הרוצה....
חכלילי עינים מיין ולבן שנים מחלב

good-life
שר חמישים
תגובות: 66
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג מאי 26, 2014 2:43 pm
לאקאציע: אין גוטע הענט

תגובהדורך good-life » זונטאג אוקטובער 19, 2014 5:09 pm

ווען מ'מאכט נענועים מיט'ן לולב טוט מען אויספירן בפועל די לעצור טללים רעים ורוחות רעות.
ווען מ'פירט אויס בפועל סיי וועס עס האט מיט מערכת השמים מיינט עס אז מ'איז זיך מעורר אינזין צו האבן צו בעטן פונעם אויבערשטן ער זאל אינז שיקן וואס מיר בעטן

די ספר תורה איז די ממוצא ומקשר אידן צום אייבערשטן, ווען מ'שאלקט אויף אלע זייטן איז מען זיך מעורר ליב צו האבן די תורה, ליב צו האבן דעם נותן התורה וואס קעניגט אויף אלע 6 זייטן פון די וועלט.
די התעוררת וואס מ'וויל אריינברענגען אין זיך דאס קען יעדער טוען, דאס התעוררת אריינצוברענגען אין די ציבור מיט-טאנצערס דאס קען יעדער טוען (ווילאנג עס ארבעט)

אויסער דעם קען די נענועים מיט'ן ספר זיין א פועל יוצא פון קאנעקשאן און צופלאמטקייט צום נותן התורה כדלעיל, עיין טאנצן אין קלאטשען ביי לכה דודי

אוועטאר
msp
שר עשרת אלפים
תגובות: 18004
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג מארטש 10, 2011 10:03 am
לאקאציע: בין גברא לגברא

תגובהדורך msp » מאנטאג אוקטובער 20, 2014 6:54 am

אין מישקולץ פ"ת האט דער רבי געהייסען זאגען זיבען מאהל תפול עליהם ביי די זיבעטע הקפה און געמאכט נענועים מיט די ס"ת
http://shtieble.net/%D7%94%D7%90%D7%93% ... AA-%D7%AA/
חכלילי עינים מיין ולבן שנים מחלב

אוועטאר
שוועמל
שר עשרת אלפים
תגובות: 14186
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך יולי 19, 2006 8:40 pm
לאקאציע: גידולו בכל מקום

תגובהדורך שוועמל » דינסטאג אוקטובער 22, 2019 11:53 pm

געפרעגט כמה עלטערע אידן ושמעתי אז דער סאטמאר רבי בעל ד"י זצ"ל איז די מקור פאר נענועים עם הספר תורה.

איז עס ריכטיג? טאקע נישטא קיין מקור קדום על זה?
אפילו לבית אבותיו סיגוט לא נזכר ענין זה, וקשה להלום שהרבי זי"ע הוא הממציא לזה ועל איזה כוונות ניענע.
שוש אשיש בה', תגל נפשי באלקי! (ישעיה סא)

אוועטאר
farshlufen
שר עשרים אלפים
תגובות: 22340
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג נובעמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

תגובהדורך farshlufen » דינסטאג אוקטובער 22, 2019 11:58 pm

מאדנע השערה, ס'איז דאך נפוץ בכמה מקומות שונות
סימן דלא ידע כלום, שבוחי.

אוועטאר
טעם וריח
שר האלף
תגובות: 1058
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יוני 19, 2017 7:33 pm

תגובהדורך טעם וריח » מיטוואך אוקטובער 23, 2019 12:08 am

שוועמל האט געשריבן:געפרעגט כמה עלטערע אידן ושמעתי אז דער סאטמאר רבי בעל ד"י זצ"ל איז די מקור פאר נענועים עם הספר תורה.

איז עס ריכטיג? טאקע נישטא קיין מקור קדום על זה?
אפילו לבית אבותיו סיגוט לא נזכר ענין זה, וקשה להלום שהרבי זי"ע הוא הממציא לזה ועל איזה כוונות ניענע.

דכרינא האדמו״ר מספינקא רבי הערשעלע זי״ע עשה נענועים בהקפה ד׳. וכן נהגו אחריו בניו ונכדיו האדמורי״ם שליט״א

אוועטאר
איינפאכער איד
שר חמש מאות
תגובות: 890
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מארטש 28, 2017 12:52 pm
לאקאציע: ווערמאנט

תגובהדורך איינפאכער איד » מיטוואך אוקטובער 23, 2019 1:08 am

סקולענער רבי שליט"א מאכט נענועים מיט די ס"ת א לענגערע צייט ביי די הקפות, וכן נהג אביו כ"ק אדמו"ר זצוק"ל הכ"מ

אוועטאר
שוועמל
שר עשרת אלפים
תגובות: 14186
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך יולי 19, 2006 8:40 pm
לאקאציע: גידולו בכל מקום

תגובהדורך שוועמל » מיטוואך אוקטובער 23, 2019 7:55 pm

במחזור דברי יואל מביא בשם ספר צדיק כתמר יפרח שכן נהג הקדושת יו"ט ולמעלה בקודש לעשות נענועים עם ספר התורה, אך בהצנע לכת ולא הרגישו העם בדבר.
ובתוך דבריו שהרבי אמר שהפלאנטשער רב עשה ג"כ בהסתר דבר.
שוש אשיש בה', תגל נפשי באלקי! (ישעיה סא)

בן ישי
שר מאה
תגובות: 165
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג ינואר 08, 2016 2:20 pm

תגובהדורך בן ישי » מיטוואך אוקטובער 23, 2019 9:36 pm

איינפאכער איד האט געשריבן:סקולענער רבי שליט"א מאכט נענועים מיט די ס"ת א לענגערע צייט ביי די הקפות, וכן נהג אביו כ"ק אדמו"ר זצוק"ל הכ"מ

וכן נהג זקינו זצ"ל בעיני ראיתי

דריידל
שר שלשת אלפים
תגובות: 3963
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יולי 07, 2015 2:13 pm

תגובהדורך דריידל » מיטוואך אוקטובער 23, 2019 10:49 pm

שוועמל האט געשריבן:געפרעגט כמה עלטערע אידן ושמעתי אז דער סאטמאר רבי בעל ד"י זצ"ל איז די מקור פאר נענועים עם הספר תורה.

איז עס ריכטיג? טאקע נישטא קיין מקור קדום על זה?
אפילו לבית אבותיו סיגוט לא נזכר ענין זה, וקשה להלום שהרבי זי"ע הוא הממציא לזה ועל איזה כוונות ניענע.

די "עלטערע אידן" וועם די האסט געפרעגט געדענקן די קדושת יו"ט אדער יטב לב?

אוועטאר
סיגוט
שר חמש מאות
תגובות: 524
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג נובעמבער 18, 2011 11:11 am
לאקאציע: אין מארמאראש

תגובהדורך סיגוט » דאנארשטאג אוקטובער 24, 2019 12:45 am

דריידל האט געשריבן:
שוועמל האט געשריבן:געפרעגט כמה עלטערע אידן ושמעתי אז דער סאטמאר רבי בעל ד"י זצ"ל איז די מקור פאר נענועים עם הספר תורה.

איז עס ריכטיג? טאקע נישטא קיין מקור קדום על זה?
אפילו לבית אבותיו סיגוט לא נזכר ענין זה, וקשה להלום שהרבי זי"ע הוא הממציא לזה ועל איזה כוונות ניענע.

די "עלטערע אידן" וועם די האסט געפרעגט געדענקן די קדושת יו"ט אדער יטב לב?

נניח אז רבינו איז די מחדש דערפון אז ער האט געקענט איינפירן דוכנ'ען שבת חוה"מ האט ער דאס נישט געקענט איינפירן?
ובאמת כל ענין ההקפות הוא מירושת אבותיו הק' רבותיה"ק הייטב לב והישמח משה ולמעלה בקודש רבינו הרמ"א זי"ע
וענין הנענועים הוא כוונת הנענועים בלולב ופשוט הוא

דריידל
שר שלשת אלפים
תגובות: 3963
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יולי 07, 2015 2:13 pm

תגובהדורך דריידל » דאנארשטאג אוקטובער 24, 2019 8:13 am

סיגוט האט געשריבן:
דריידל האט געשריבן:
שוועמל האט געשריבן:געפרעגט כמה עלטערע אידן ושמעתי אז דער סאטמאר רבי בעל ד"י זצ"ל איז די מקור פאר נענועים עם הספר תורה.

איז עס ריכטיג? טאקע נישטא קיין מקור קדום על זה?
אפילו לבית אבותיו סיגוט לא נזכר ענין זה, וקשה להלום שהרבי זי"ע הוא הממציא לזה ועל איזה כוונות ניענע.

די "עלטערע אידן" וועם די האסט געפרעגט געדענקן די קדושת יו"ט אדער יטב לב?

נניח אז רבינו איז די מחדש דערפון אז ער האט געקענט איינפירן דוכנ'ען שבת חוה"מ האט ער דאס נישט געקענט איינפירן?
ובאמת כל ענין ההקפות הוא מירושת אבותיו הק' רבותיה"ק הייטב לב והישמח משה ולמעלה בקודש רבינו הרמ"א זי"ע
וענין הנענועים הוא כוונת הנענועים בלולב ופשוט הוא

איך מיין פשוט ארויסצוברענגען אז די עלטערע אידן ווייסן גארנישט מער ווי יונגערע אידן ווייל פאר די לעצטע ווייס איך וויפול יאר איז שוין נישטא קיינער וואס געדענקט די קדושת יום טוב, בסה"כ ווענדט זיך עס טאמער יענער האט נאכגעפארשט דאס ענין.
בעיני ראיתי אן אנדערע סיגוטע אייניקל וואס האט אויך געמאכט נענועים און ס'איז ברור אז ער טיט עס נישט אלס מנהג סאטמאר

אוועטאר
farshlufen
שר עשרים אלפים
תגובות: 22340
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג נובעמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

תגובהדורך farshlufen » דאנארשטאג אוקטובער 24, 2019 9:47 am

סיגוט האט געשריבן:
דריידל האט געשריבן:
שוועמל האט געשריבן:געפרעגט כמה עלטערע אידן ושמעתי אז דער סאטמאר רבי בעל ד"י זצ"ל איז די מקור פאר נענועים עם הספר תורה.

איז עס ריכטיג? טאקע נישטא קיין מקור קדום על זה?
אפילו לבית אבותיו סיגוט לא נזכר ענין זה, וקשה להלום שהרבי זי"ע הוא הממציא לזה ועל איזה כוונות ניענע.

די "עלטערע אידן" וועם די האסט געפרעגט געדענקן די קדושת יו"ט אדער יטב לב?

נניח אז רבינו איז די מחדש דערפון אז ער האט געקענט איינפירן דוכנ'ען שבת חוה"מ האט ער דאס נישט געקענט איינפירן?
ובאמת כל ענין ההקפות הוא מירושת אבותיו הק' רבותיה"ק הייטב לב והישמח משה ולמעלה בקודש רבינו הרמ"א זי"ע

זו מניין לך?

אלענפאלס, צו זאגן אויף א מנהג נפוץ אלל אווער פון פוילן ביז ראמעניע, פון צאנז ביז ריזשין, אז ס'איז פון סיגוט מיסודו לייגט זיך פשוט שווער אויפן שכל.
סיגוט האט געשריבן:וענין הנענועים הוא כוונת הנענועים בלולב ופשוט הוא

פארוואס איז דאס פשוט פארשטיי איך נישט.
סימן דלא ידע כלום, שבוחי.

אוועטאר
סיגוט
שר חמש מאות
תגובות: 524
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג נובעמבער 18, 2011 11:11 am
לאקאציע: אין מארמאראש

תגובהדורך סיגוט » דאנארשטאג אוקטובער 24, 2019 10:17 am

farshlufen האט געשריבן:
סיגוט האט געשריבן:
דריידל האט געשריבן:
שוועמל האט געשריבן:געפרעגט כמה עלטערע אידן ושמעתי אז דער סאטמאר רבי בעל ד"י זצ"ל איז די מקור פאר נענועים עם הספר תורה.

איז עס ריכטיג? טאקע נישטא קיין מקור קדום על זה?
אפילו לבית אבותיו סיגוט לא נזכר ענין זה, וקשה להלום שהרבי זי"ע הוא הממציא לזה ועל איזה כוונות ניענע.

די "עלטערע אידן" וועם די האסט געפרעגט געדענקן די קדושת יו"ט אדער יטב לב?

נניח אז רבינו איז די מחדש דערפון אז ער האט געקענט איינפירן דוכנ'ען שבת חוה"מ האט ער דאס נישט געקענט איינפירן?
ובאמת כל ענין ההקפות הוא מירושת אבותיו הק' רבותיה"ק הייטב לב והישמח משה ולמעלה בקודש רבינו הרמ"א זי"ע

זו מניין לך?

כוונתי לאופן שעורכין ההקפות בבחינת ירוץ עבדך כמו איל זו הוא מירושת רבותיה"ק ולמעב"ק זי"ע כך מתאמרא משמיה דמרן הקדושת יו"ט הובא בספר צדיק כתמר יפרח שי"ל עוד לפני המלחמה וז"ל:
סיפרו לי כמה תלמידים ששמעו מרבינו הקדושת יו"ט זצ"ל בימים אחרונים של סוכות, שאמר, כשאדם מגביה רגל אחת לרקוד בשמחת תורה, בזה מתקן יותר ממה שעשה מראש השנה עד אחר הימים טובים.
וסיפר ששמע שהנוסח מה שנכדי הישמח משה מרקדים בהקפות של שמחת תורה עד כלות בהתלהבות גדול, הוא מקובל מזקינו רבינו הרמ"א ז"ל שרקד עם הס"ת בהתלהבות עצום, וגם זקינו המהרש"א ז"ל רקד עם הס"ת בהתלהבות עצום כמעט שנפל לארץ, וכן היה אצל היש"מ. ונהג הקדושת יו"ט לעשות בשמחת תורה ביום בהקפה ו' עם ס"ת הנענועים כמו שעושים עם הלולב, וכך נהגו אחריו בניו ונכדיו הצדיקים.

[/quote]
אלענפאלס, צו זאגן אויף א מנהג נפוץ אלל אווער פון פוילן ביז ראמעניע, פון צאנז ביז ריזשין, אז ס'איז פון סיגוט מיסודו לייגט זיך פשוט שווער אויפן שכל.
סיגוט האט געשריבן:וענין הנענועים הוא כוונת הנענועים בלולב ופשוט הוא

פארוואס איז דאס פשוט פארשטיי איך נישט.[/quote]
עיין בגמ' סוכה לז ע"ב שעשו נענועים עם השתי הלחם ושני כבשי עצרת וגם שם פשטות הכוונה הוא כמו בלולב.

בטיש בטישין
שר מאה
תגובות: 181
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג אוקטובער 26, 2018 6:55 am
לאקאציע: בשולחן הטהור

תגובהדורך בטיש בטישין » דאנארשטאג אוקטובער 24, 2019 1:03 pm

הרה''ק מפלאנטש ז''ל (חותן בזוו''ר של הרה''ק מסאטמער) עשה נענועים עם הספר תורה

בשבילי נברא
שר האלף
תגובות: 1780
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג ינואר 18, 2010 10:53 am

תגובהדורך בשבילי נברא » דאנארשטאג אוקטובער 24, 2019 2:10 pm

בטיש בטישין האט געשריבן:הרה''ק מפלאנטש ז''ל (חותן בזוו''ר של הרה''ק מסאטמער) עשה נענועים עם הספר תורה

פלאנטשער רב זצ"ל איז גראדע געווען א סיגוט'ער אייניקל, כי הי' בן בתו של הייטב לב זצ"ל.

הגם איך גלייב נישט אז ער האט עס געטוהן אלץ מנהג סיגעט, ווייל פלאנטשער רב איז געווען כל כולו ראפשיץ.

אוועטאר
לעגאו מענטשעלע
שר האלף
תגובות: 1389
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג מאי 09, 2019 3:44 pm
לאקאציע: אין דזשים

תגובהדורך לעגאו מענטשעלע » דאנארשטאג אוקטובער 24, 2019 4:32 pm

אויף הרה"ק ר' דוד'ל מסקווירא זצוק"ל ווערט אויך דערציילט אז האט געמאכט נענועים מיט די ס"ת ביי די הקפות.

אוועטאר
צעגראדזשעט
שר חמישים
תגובות: 74
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מארטש 26, 2019 11:02 am
לאקאציע: אין מיין שוך

תגובהדורך צעגראדזשעט » דאנארשטאג אוקטובער 24, 2019 4:48 pm

לעגאו מענטשעלע האט געשריבן:אויף הרה"ק ר' דוד'ל מסקווירא זצוק"ל ווערט אויך דערציילט אז האט געמאכט נענועים מיט די ס"ת ביי די הקפות.

שמעתי אז דער סקווירא רבי האט היי יאר אויך געמאכט נענועים מיט די ס"ת, איז עס ריכטיג?

אוועטאר
חמרא טבא
שר ששת אלפים
תגובות: 6143
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג אוגוסט 08, 2014 2:13 pm

תגובהדורך חמרא טבא » דאנארשטאג אוקטובער 24, 2019 8:18 pm

farshlufen האט געשריבן:
סיגוט האט געשריבן:
דריידל האט געשריבן:
שוועמל האט געשריבן:געפרעגט כמה עלטערע אידן ושמעתי אז דער סאטמאר רבי בעל ד"י זצ"ל איז די מקור פאר נענועים עם הספר תורה.

איז עס ריכטיג? טאקע נישטא קיין מקור קדום על זה?
אפילו לבית אבותיו סיגוט לא נזכר ענין זה, וקשה להלום שהרבי זי"ע הוא הממציא לזה ועל איזה כוונות ניענע.

די "עלטערע אידן" וועם די האסט געפרעגט געדענקן די קדושת יו"ט אדער יטב לב?

נניח אז רבינו איז די מחדש דערפון אז ער האט געקענט איינפירן דוכנ'ען שבת חוה"מ האט ער דאס נישט געקענט איינפירן?
ובאמת כל ענין ההקפות הוא מירושת אבותיו הק' רבותיה"ק הייטב לב והישמח משה ולמעלה בקודש רבינו הרמ"א זי"ע

זו מניין לך?

אלענפאלס, צו זאגן אויף א מנהג נפוץ אלל אווער פון פוילן ביז ראמעניע, פון צאנז ביז ריזשין, אז ס'איז פון סיגוט מיסודו לייגט זיך פשוט שווער אויפן שכל.
סיגוט האט געשריבן:וענין הנענועים הוא כוונת הנענועים בלולב ופשוט הוא

פארוואס איז דאס פשוט פארשטיי איך נישט.

צאנזער רב האט געמאכט נענועים?
דביה תחדי נפשא

ישרן
שר חמישים ומאתים
תגובות: 252
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג יולי 07, 2019 12:11 am

תגובהדורך ישרן » דאנארשטאג אוקטובער 24, 2019 8:31 pm

צעגראדזשעט האט געשריבן:
לעגאו מענטשעלע האט געשריבן:אויף הרה"ק ר' דוד'ל מסקווירא זצוק"ל ווערט אויך דערציילט אז האט געמאכט נענועים מיט די ס"ת ביי די הקפות.

שמעתי אז דער סקווירא רבי האט היי יאר אויך געמאכט נענועים מיט די ס"ת, איז עס ריכטיג?
שרייבן אסאך אסאך ווערטער אין אסאך אסאך תגובות מיט א לאנגע לאנגע חתימה מאכט נאכנישט א מענטש וויסן וואס ער רעדט.

אוועטאר
יידישע קהילות
שר שלשת אלפים
תגובות: 3318
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוגוסט 28, 2014 4:03 pm

תגובהדורך יידישע קהילות » דאנארשטאג אוקטובער 24, 2019 11:18 pm

געזעהן אין תולדות מרן הישמח משה זי"ע אז ער פלעגט צו מאכן נענועים מיט די ס"ת
ווי אויך האבן דאס עטליכע ריז'ינע רבי'ס געטוהן.
"כל האומר דבר שמועה מפיהם של צדיקים הם מתפללים עליו וממליצים טובה עליו - ספר חסידים אות רכ"ד
מיין אימעיל: SeforimVelt@gmail.com


צוריק צו “ידיעות התורה”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: Google [Bot] און 5 געסט