דאווענען מעריב ביי זעכציג, וואו איז דער מקור

הפוך בה דכולה בה

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

מאירים
שר חמש מאות
תגובות: 586
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך אוגוסט 27, 2014 2:43 pm

תגובהדורך מאירים » דינסטאג מאי 28, 2019 3:16 pm

מצפים לישועה האט געשריבן:
מאירים האט געשריבן:ער גייט לאחור פון צאת הנראה, (אזוי ווי ער שרייבט קלאר אין די תשובה).
נאר איך האב געוויסט אז די ביסט א תלמיד פון זאב שכטר, און די וועסט זאגן אז דער ב"ח האלט אז צאת הכוכבים איז צוויי שעה נאך שקיעה, כדרכו לזייף ולסלף דברי הפוסקים באופן נורא.

האב איך דיר געפרעגט וואס מיינט "וצריך לקבל עליו שבת מיד בסוף שעה כ"ב" וואס דאס מיינט לפי די זייגער בימים ההם, צוויי שעה פאר צאת הכוכבים הנראה. (די גוים האבן אויך גענוצט דעם זייגער, און זיי האבן נישט געהאלטן רבינו תם 16 מעלות)

ובכלל ווער ס'לערנט דעם ב"ח אינעווייניג זעהט קלאר דיין זיוף נורא. כהרב, כן התלמיד. מען זעהט פון דיין ערשטע דרשה דא, אז די שרייבסט נאך זייער אסאך, אויב נישט אלעס, פון דעם זייפן זאב שכטר בלי לעיין בהמקורות בפנים.

הוי זהיר בגחלתן...

מצפים לישועה האט געשריבן:איך ווייס נישט וואס דו זאגסט, ער זאגט קלאר אז זמן היריאים וואס דאס איז א פורטל שעה פאר די שקיעה, איז בערך צוויי שעה פאר צאת, און דבריו הביאו במג״א ובביאור הלכה רסג אז לויט די יריאים דארף מען מקבל שבת זיין שתי שעות קודם הלילה, אפשר זענען זייי אויך תלמידים פון רבי זאב שעכטער זצ״ל?, אפענע וווערטער וואס איז דא זיך צו דינגען דא, און וואס האט דאס מיט רבי זאב שכטר זצ״ל.


לערן דעם ב"ח בפנים, און אויך דעם תשובת הב"ח קנ"ד. וועסטו זעהן קלאר אז ער גייט לאחור פון צאת הנראה, די ערשטע ג' כוכבים נאך די שקיעה.

מצפים לישועה האט געשריבן:וויאזוי דו זייגער איז געגאאנגען בימים ההם במקומו האב איך נישט קיין אנונג, אויב דו וווייסט יא אדרבה ברענג א מקור.


Handbuch der Mathematischen und
Technischen Chronologie

מאך ריסורטש פאר די ביסט מסלף דברי הב"ח.
לעצט פאראכטן דורך מאירים אום דינסטאג מאי 28, 2019 5:38 pm, מאל פאראכטן געווארן 1 סך הכל.

מצפים לישועה
שר האלף
תגובות: 1034
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג אוקטובער 15, 2017 2:49 pm

תגובהדורך מצפים לישועה » דינסטאג מאי 28, 2019 3:35 pm

אז דער ב"ח אין דער מג"א און דער משנה ברורה זאגן אפן צוויי שעה פאר צאת הכוכבים איז זמן היראים דארף איך נישט מאכן ריסערטש, אפענער ווערטער פון אחרונים איז שטערקער ווי יעדע ריסערטש.

הרוצה לשקר ירחיק עדותו.

מאירים
שר חמש מאות
תגובות: 586
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך אוגוסט 27, 2014 2:43 pm

תגובהדורך מאירים » דינסטאג מאי 28, 2019 3:43 pm

מצפים לישועה האט געשריבן:אז דער ב"ח אין דער מג"א און דער משנה ברורה זאגן אפן צוויי שעה פאר צאת הכוכבים איז זמן היראים דארף איך נישט מאכן ריסערטש, אפענער ווערטער פון אחרונים איז שטערקער ווי יעדע ריסערטש.

הרוצה לשקר ירחיק עדותו.


יא, צוויי שעה פאר צאת הנראה, נישט אז צאת הכוכבים איז צוויי שעה "נאך" שקיעה באופק... קיינער זאגט דאס נישט.

מצפים לישועה האט געשריבן:אפענער ווערטער פון אחרונים איז שטערקער ווי יעדע ריסערטש.


חזור די רייד אסאך מאל, און מעק אויס דיין ערשטע דרשת דופי פון היינט, ס'איז קעגן אלע אחרונים. ס'איז בעיסיקלי נאכגעשריבן די שטותים והבלים פון דעם שקרן וזייפן, ומגלה פנים בתורה שלא כהלכה זאב שכטר.

לעכטיגער
שר חמישים ומאתים
תגובות: 363
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יולי 08, 2014 11:43 am

תגובהדורך לעכטיגער » דינסטאג מאי 28, 2019 8:40 pm

מאירים האט געשריבן:.


אויסגעמעקט באצייטענס...

לעכטיגער
שר חמישים ומאתים
תגובות: 363
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יולי 08, 2014 11:43 am

תגובהדורך לעכטיגער » דינסטאג מאי 28, 2019 8:48 pm

מאירים האט געשריבן:
לעכטיגער האט געשריבן:אז דו דערמאנסט ר' משה, וואס זאגט ער טאקע וואס איז געווען המנהג במדינתו ביז ס'האט זיך געטוישט ערשט נאכען ערשטען קריג?
לחומרא, ווער זאגט אז נישט?


ווער זאגט אז ס'איז נאר לחומרא? ער שרייבט מיט א פשטות אז דאס איז געווען די זמן.

לחומרא 72? א בעלזא/שינאווא חידוש האט מען אנגענומען אין רוסלאנד...??

מאירים
שר חמש מאות
תגובות: 586
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך אוגוסט 27, 2014 2:43 pm

תגובהדורך מאירים » דינסטאג מאי 28, 2019 9:33 pm

ווען דאס וואלט געווען להלכה, וואלט ער דאס נישט געקענט מאכן ווייניגער, כמובן.

אין רוסלאנד, איז ג' כוכבים בקיץ געווען נאנט צו 72. האט מען שוין דאס געהאלטן אגאנץ יאר לחומרא. און מאנכע האבן צוגעלייגט מער, כפי שיטות המיל. גארנישט מיט בעלזא.

מאירים
שר חמש מאות
תגובות: 586
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך אוגוסט 27, 2014 2:43 pm

תגובהדורך מאירים » דינסטאג מאי 28, 2019 9:36 pm

לעכטיגער האט געשריבן:
מאירים האט געשריבן:.


אויסגעמעקט באצייטענס...


אקעי.

אוועטאר
יידישע קהילות
שר שלשת אלפים
תגובות: 3098
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוגוסט 28, 2014 4:03 pm

תגובהדורך יידישע קהילות » דינסטאג מאי 28, 2019 11:31 pm

ווער איז זאב שכטר?
"כל האומר דבר שמועה מפיהם של צדיקים הם מתפללים עליו וממליצים טובה עליו - ספר חסידים אות רכ"ד
מיין אימעיל: SeforimVelt@gmail.com

לעכטיגער
שר חמישים ומאתים
תגובות: 363
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יולי 08, 2014 11:43 am

תגובהדורך לעכטיגער » דינסטאג מאי 28, 2019 11:39 pm

מאירים האט געשריבן:ווען דאס וואלט געווען להלכה, וואלט ער דאס נישט געקענט מאכן ווייניגער, כמובן.

אין רוסלאנד, איז ג' כוכבים בקיץ געווען נאנט צו 72. האט מען שוין דאס געהאלטן אגאנץ יאר לחומרא. און מאנכע האבן צוגעלייגט מער, כפי שיטות המיל. גארנישט מיט בעלזא.


איה"נ, ס'איז א קשיא אויף הגר"מ, נאר ער האלט אז מ'קען אנעמען א זמן לחומרא ולקולא.. איך האב נאר געוואלט אנווייזען אז אין רוסלאנד האט מען אויך געהאלטען 72 לפי עדותו פונעם אגרות משה ולאפוקי וואס דו שרייסט פאר יארען אז 'פלאך' 72 האט מען נישט געוואוסט ביזען בעלזא רב...

אים רוסלאנד בקיץ טונקעל שפעטער פון 72, דו ווייסט עס אויך.

לעכטיגער
שר חמישים ומאתים
תגובות: 363
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יולי 08, 2014 11:43 am

תגובהדורך לעכטיגער » דינסטאג מאי 28, 2019 11:41 pm

מאירים האט געשריבן:
לעכטיגער האט געשריבן:
מאירים האט געשריבן:.


אויסגעמעקט באצייטענס...


אקעי.


ווייטער ארומגעטוישט..

מאירים
שר חמש מאות
תגובות: 586
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך אוגוסט 27, 2014 2:43 pm

תגובהדורך מאירים » דינסטאג מאי 28, 2019 11:44 pm

מאכסט מיך לאכן... יש"כ

לעכטיגער
שר חמישים ומאתים
תגובות: 363
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יולי 08, 2014 11:43 am

תגובהדורך לעכטיגער » דינסטאג מאי 28, 2019 11:48 pm

מאירים האט געשריבן:ברענג דעם לשון פון ב"ח ובעל התניא, וביותר מקור פון סאקמער רב אויף מנחת כהן.

דערנאך וועלן מיר רעדן פון אדמימות.

און יא!
מיר האלטן זיך ביי אלטע מנהגים.


די תגובה איז אן ענטפער צו א שאלה לגבי ווי אזוי זיך צו פירען לגבי די עלות.

אלזא דו פירסט זיך ווי די משנה ראשונה אדער משנה אחרונה... וד"ל

מאירים
שר חמש מאות
תגובות: 586
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך אוגוסט 27, 2014 2:43 pm

תגובהדורך מאירים » מיטוואך מאי 29, 2019 12:54 am

לעכטיגער האט געשריבן:
מאירים האט געשריבן:ווען דאס וואלט געווען להלכה, וואלט ער דאס נישט געקענט מאכן ווייניגער, כמובן.

אין רוסלאנד, איז ג' כוכבים בקיץ געווען נאנט צו 72. האט מען שוין דאס געהאלטן אגאנץ יאר לחומרא. און מאנכע האבן צוגעלייגט מער, כפי שיטות המיל. גארנישט מיט בעלזא.


איה"נ, ס'איז א קשיא אויף הגר"מ, נאר ער האלט אז מ'קען אנעמען א זמן לחומרא ולקולא.. איך האב נאר געוואלט אנווייזען אז אין רוסלאנד האט מען אויך געהאלטען 72 לפי עדותו פונעם אגרות משה ולאפוקי וואס דו שרייסט פאר יארען אז 'פלאך' 72 האט מען נישט געוואוסט ביזען בעלזא רב...

אים רוסלאנד בקיץ טונקעל שפעטער פון 72, דו ווייסט עס אויך.

אויף רמ"פ איז נישט קיין קשיא, ווייל ער האט געשריבן "כהלכה", אז אפי' אויב ס'זענען געווען "מחמירים" אויף מער פון 72, ציינו דאס נישט אז דאס איז די הלכה...

און יא און אונזערע מקומות, גאליציע, און אונגארן, קומט דער 72 שוות אלץ חומרא פון בעלזא... קענסט נישט איבערשרייבן היסטארי'.

בעל התניא שרייבט אויף זמן כוכבים קטנים, "עד שעה שלימה" נאך שקיעה מיט 4 מינוט. דאס ווייס איך.

מאירים
שר חמש מאות
תגובות: 586
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך אוגוסט 27, 2014 2:43 pm

תגובהדורך מאירים » מיטוואך מאי 29, 2019 12:59 am

לעכטיגער האט געשריבן:
מאירים האט געשריבן:ברענג דעם לשון פון ב"ח ובעל התניא, וביותר מקור פון סאקמער רב אויף מנחת כהן.

דערנאך וועלן מיר רעדן פון אדמימות.

און יא!
מיר האלטן זיך ביי אלטע מנהגים.


די תגובה איז אן ענטפער צו א שאלה לגבי ווי אזוי זיך צו פירען לגבי די עלות.

אלזא דו פירסט זיך ווי די משנה ראשונה אדער משנה אחרונה... וד"ל

איך וויל נישט אריינגיין אין א דיון וועגן עלות... ואתכם הסליחה.

מאירים
שר חמש מאות
תגובות: 586
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך אוגוסט 27, 2014 2:43 pm

תגובהדורך מאירים » מיטוואך מאי 29, 2019 1:11 am

יידישע קהילות האט געשריבן:ווער איז זאב שכטר?


מחבר קונטרסים;
פוקח עיורים, (נגד ויואל משה) בין השמשות, (נגד בני ציון, בשם ר'. יענקל'ה מפשעווארסק) תורת הגאונים, (נגד שיטת הגאונים) בין יום ובין לילה, (גילוי פנים בתורה שלא כהלכה)... ועוד זיופים וגילוי פנים בתורה שלא כהלכה.

מצפים לישועה
שר האלף
תגובות: 1034
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג אוקטובער 15, 2017 2:49 pm

תגובהדורך מצפים לישועה » מיטוואך מאי 29, 2019 1:55 am

מאירים האט געשריבן:
יידישע קהילות האט געשריבן:ווער איז זאב שכטר?


מחבר קונטרסים;
פוקח עיורים, (נגד ויואל משה) בין השמשות, (נגד בני ציון, בשם ר'. יענקל'ה מפשעווארסק) תורת הגאונים, (נגד שיטת הגאונים) בין יום ובין לילה, (גילוי פנים בתורה שלא כהלכה)... ועוד זיופים וגילוי פנים בתורה שלא כהלכה.

לא היה ולא נברא, אלעס לייגסטו אן אויף רבי זאב שכטר, רבי יענקל’ה האט געשריבן אז דיין שיטה איז גילוי פנים בתורה שלא כהלכה.

מצפים לישועה
שר האלף
תגובות: 1034
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג אוקטובער 15, 2017 2:49 pm

תגובהדורך מצפים לישועה » מיטוואך מאי 29, 2019 2:07 am

מאירים האט געשריבן:
מצפים לישועה האט געשריבן:אז דער ב"ח אין דער מג"א און דער משנה ברורה זאגן אפן צוויי שעה פאר צאת הכוכבים איז זמן היראים דארף איך נישט מאכן ריסערטש, אפענער ווערטער פון אחרונים איז שטערקער ווי יעדע ריסערטש.

הרוצה לשקר ירחיק עדותו.


יא, צוויי שעה פאר צאת הנראה, נישט אז צאת הכוכבים איז צוויי שעה "נאך" שקיעה באופק... קיינער זאגט דאס נישט.

מצפים לישועה האט געשריבן:אפענער ווערטער פון אחרונים איז שטערקער ווי יעדע ריסערטש.


חזור די רייד אסאך מאל, און מעק אויס דיין ערשטע דרשת דופי פון היינט, ס'איז קעגן אלע אחרונים. ס'איז בעיסיקלי נאכגעשריבן די שטותים והבלים פון דעם שקרן וזייפן, ומגלה פנים בתורה שלא כהלכה זאב שכטר.

צאת הכוכבים לויט די מנחת כהן אין גאליציע איז רוב יאר 50 מענוט נאך די שקיעה, צווייי שעה פארדעם איז איז א שעה און צען מענוט פאר די שקיעה, דער זמן פון יראים איז פופצען מענוט פאר די שקיעה, בע״כ האט דער ב״ח גהאלטן ווי דער פר״ח און דער בגדי ישע וואס שרייבן אז עינינו רואות אז צאת הכוכבים איז יותר משעה אדער ה מיל נאך די שקיעה.

און אזוי איז פשטות כל הראשונים והאחרונים, חוץ דער מנחת כהן און כמה אחרוני אחרונים, און דאס שטימט מיט דער מציאות און די סוגיות, משא״כ די נייע שיטה איז אפגעפרעגט פון די מציאות און פון די סוגיות און פון פשטות רוב מנין ורוב בנין ראשונים וגדולי אחרונים , און מען קען עס נאר פארענטפערן מיט גאר גרויסע כשרון דיגע פלפולים של הבל, . ירא הקהל וישפוט.

מאירים
שר חמש מאות
תגובות: 586
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך אוגוסט 27, 2014 2:43 pm

תגובהדורך מאירים » מיטוואך מאי 29, 2019 12:14 pm

גאר אונערעסאנט.

דער מצפים, נעמט דעם פרי חדש, כאפט זיך אן אויף איין ווארט, און דאס איז ער מקבל.
ס'טייטש דער פרי חדש זאגט דאך!

אבער ער ווייסט נישט אז דער פרי חדש האט געשריבן נאך זאכן אויך !

אט וועל איך מעתיק זיין עטליכע שטיקלעך פרי חדש, וירא הקהל וישפוט, צו דער פרי חדש האלט אויך אז עס זענען דא טעג וואס עס איז נאר דא כמו חצי שעה מן השקיעה עד צאת הכוכבים.
וירא הקהל וישפוט, ווי אזוי דער פרי חדש האט זיך באצויגן צום מנחת כהן, און צו דער מנחת כהן איז "נדחה מהלכה" ח"ו.

וירא הקהל וישפוט, אויף "מצפים" צו ער ווייסט בכלל וואס ער רעדט, און אויב יא, צו ער איז אזוי ווי זיין רבי, זאב שכטר, וואס נעמט עטליכע ווערטער פון א ראשון, אדער פוסק אחרון וואס שטימט מיט זיין אגענדע, און ער שניידט אראפ די ווערטער פון פאר דעם, און פון נאך דעם, און שרייבט און באלד אותיות "עכ"ל של ה...." און טראכט אז קיינער וועט ממילא נישט נאךקוקן אינעווייניג... צו זעהן אז דער "ה....." שרייבט גאר להיפך! (לאכט נישט, קוקט נאך אין זיינע געשרייבאכצער, די קונטרסים שהבאתי לעיל, וועט איר זעהן אז כולם בלשון אחד יתנבאו).

וממנו תקישו על כל דברי הבל ורוח של רבו זאב שכטר, שהוא הולך בעקבותיו.

ליינט און האט הנאה!

"אמר הכותב ראיתי לבאר גבול היום וזמן בין השמשות אימת הוי ואף כי קדמני בעל ספר מנחת כהן מ"מ הוא ז"ל בא בארוכה ואני אבוא בקצרה ואעפי שבכלל דבריו דברי גם ימצא המעיין שום תוספת בדברי ואין מדרש בלא חידוש וה' יעזרני על דבר קדשו להאיר עיני בנתיבות האלו להבחין בין יום ובין לילה לפי שהם עמוקים הרבה יהיו לרצון אמרי פי וגו'"

"סוף דבר בהא סליקנא ובהא נחיתנא שאעפי שגם בשיטת ר"ת יש קצת דוחקים מ"מ היא יותר נכונה ומלובנת משאר סברות שנאמרו בסוגייא זו משום דסוגיין בעלמא דעד צאת הכוכבים יממא הוא ולזה הסכים הרב בש"ע בסי' רס"א והיא הסכמת גדולי הפוסקים ה"ה הרמב"ן והרא"ש בפ"ק דתענית וסמ "ג וסמ"ק והר"ן והמ"מ ז"ל וכן דעת רדב"ז בתשובה סי' רפ"ב ע"ש והנני מסכים והולך עם גבר חכם בעוז ובתעצומות שהעמיק הרחיב בענינים אלו והראגו ידו הנפלאה ה"ה הרב בספר מ"ך בחלק מספר הנז' נקרא בשם מבוא השמש וגם הוספתי נופך משלי שלי"ת שכתב שאם נולד תינוק בשיעור זה של שלשה מילין ורביע קודם זמן ב"ה שמונין לו מאותו היום ונימול לשמונה ואף אם נולד בע"ש אחר שקיעת החמה הרי זה נימול לשמנה ואין קבלת שבת מעלה ומורדת לענין זה וכמ"ש הפוסקים."

"ועתה אבוא לבאר אם הד' מילין דהוו שעה א' וג' חומשין משעה שיש משקיעת החמה עד צאת הכוכבים אם הם שוין לעולם בכל זמן ר"ל בין בקיץ שהימים ארוכים בין בחורף שהימים קצרים או אם זה דוקא ביום בינוני דתקופת ניסן ותשרי אבל בקיץ ובחורף משתנים שיעורים אלו לפי אורך הימים או קיצורם והשעה וג' חומשין הנז' הם ע"ד שעות זמניות גם צריך לבאר אם אלו השיעורין הם שוים בכל המדינות בישוב או אם זה דוק' בא"י ובמדינות שהן באותו הרוחב מן המזרח למערב אבל במדינות אחרות ישתנו אלו השיעורין לפחות ויתר משיעור הנז' ובפרט הלז העמיק הרחיב וצידד כל צידי האפשר הרב בס' מ"ך במאמר שני פ"ב ולא הניח מקום לבאים אחריו זולתי בזה שהכרעתי כהכרעתו אף למעשה שזה דבר נראה לחוש והמוחש לא יוכחש שבקיץ שהימים ארוכים יש שהות גדול מזמן השקיע' עד צאת הכוכבים יותר ממה שיש בזמן החורף שתכף ומיד אחר שקיעת החמה נראים הכוכבים וכן דבר ברור הוא שמשתנים אלו השיעורים לפי רוחק המדינות ולפי קירובן אל הקו השוה ולפיכך עיקר הדין הוא שבכל עיר ועיר וכל מדינה ומדינה שראשונה ידעו הזמן שיש מן השקיעה עד צאת הכוכבים בימים ההם ובזמן ההוא וי"ג חלקים מן השיעור ההוא הוא ודאי יום וג' חלקים יהיה שיעור זמן ב"ה על פי שיטת ר"ת שכתבתי למעלה שהד' מילין שיש משקיעת החמה עד צאת הכוכבים כ נחלקם לרביעיו' יהיו ח ן והגי מילין ורביע דהיינו מג' רביעיות הוי ודאי יום והג' רבעי מיל האחרים הוי ומן ב"ה נמצא שהד' מילין שהוא שעה א' וג' חומשין הוא משעות זמניות שמשתנות לפי אורך הימים וקיצורן וכמ"ש הרמב"ם בפי' למשנה בפ"א דברכות וכל א' וא' לפי מקומו ועל מקומו יבוא בשלום ע"פ החשבון שכתבתי והוא מכוון."

"ודע דכל שנראים שנים כוכבים בינוניים או שאינו יודע אם הם בינוניים או גדולים הרי הוא זמן ב"ה אף שיש שם בקי בחשבון ובשיעור זמן ב"ה ע"פ מה שכתבנו ואומר שעדין לא הגיע זמנו משום דחיישינן שמא טעה בחשבונו ולפיכך לכתחיל' צריך להסתכל ברקיע בעת לידת התינוק לראות אם נראים שנים כוכבים או לא אבל אם שכחו ולא הסתכלו או שהוא יום המעונן סמכינן עליה כיון שהוא בקי בזמן ב"ה וה"ה שאם לפי הבקי בחשבון נכנס כבר זמן ב"ה לפי חשבונו ועדין לא נראה ברקיע שום כוכב שהרי הוא זמן ב"ה כי שמא אינו רואה הכוכבים מחמת איזה סיבה".

"וכתב בס' מ"ך בפ"ה שאם אינו בקי בשיעור זמן ב"ה אפילו מסתכל ברקיע ולא ראה שום כוכב הרי זה ספק ב"ה ואפילו נולד תינוק מיד אחר שקיעת החמ' שכפי הנראה עדין לא הגיע זמן ב"ה עכ"ז התינוק נימול בט' מאחר שאין שם בקי בשיעור זמן ב"ה דאל"כ נתת דבריך לשיעורין עכ"ל. ואין זה מחוור דאעפי שלא יש שם בקי כל כמה דפשיטא לי שנולד ביום כגון אחר סמוך לשקיעת החמ' מלין אותו לח'. ואם נראו ג' כוכבים בינוניים או ג' כוכבי' קטנים למי שאינו בקיא בכוכבים בינוניים וכמ"ש הב"י בשם הר' יונה ופסקו בש"ע בסי' רצ"ג ס"ב לכ"ע הוי לילה גמורה בין לענין מילה בין לענין שבת. אף שיש שם בקיא ואומר שעדין הוא זמן ב"ה לפי חשבונו משום דיציאת הכוכבים הוא סי' ברור ומוסמך יותר מהחשבון ויש לנו לומר שטעה בחשבונו זהו מה שנ"ל בעניינים אלו בקצור נמרץ ומי שירצה לעמוד על עיקר פרטים הללו יעיין בס' מ"ד שהאריך הרבה בזה ובקצת דברים שנטו צעדינו מצעדיו המעיין יוכיח בינינו ואת הקדוש יקריב אליו וצור יצילנו משגיאות ויראנו מתורתו נפלאות אכי"ר"

"ולכן נ"ל דאעפי שנמשך זמנה עד הלילה היישי במערבא לטירוף שעתא משום ימות החורף שהימים קצרים ויש זמן שיש חצי שעה בקירוב מן השקיעה עד צאת הכוכבים ולשיעור מועט כזה חיישי' לדילמא מיטרפא ליה שעתא ולכאור' יש לדקדק איפכא דאם איתא דאין זמן תפילת מנחה אלא עד שקיעת החמה היכי קאמר רבי יוחנן מצוה להתפלל עם דמדומי חמה ולא חייש לדילמא מיטרפא ליה שעתא בשיעור מועט כזה"

יעצט רבותי, לאמיר איבער ליינען זיין תגובה.
מצפים לישועה האט געשריבן:צאת הכוכבים לויט די מנחת כהן אין גאליציע איז רוב יאר 50 מענוט נאך די שקיעה, צווייי שעה פארדעם איז איז א שעה און צען מענוט פאר די שקיעה, דער זמן פון יראים איז פופצען מענוט פאר די שקיעה, בע״כ האט דער ב״ח גהאלטן ווי דער פר״ח און דער בגדי ישע וואס שרייבן אז עינינו רואות אז צאת הכוכבים איז יותר משעה אדער ה מיל נאך די שקיעה.

און אזוי איז פשטות כל הראשונים והאחרונים, חוץ דער מנחת כהן און כמה אחרוני אחרונים, און דאס שטימט מיט דער מציאות און די סוגיות, משא״כ די נייע שיטה איז אפגעפרעגט פון די מציאות און פון די סוגיות און פון פשטות רוב מנין ורוב בנין ראשונים וגדולי אחרונים , און מען קען עס נאר פארענטפערן מיט גאר גרויסע כשרון דיגע פלפולים של הבל, . ירא הקהל וישפוט.


יא !! ירא הקהל....

מצפים לישועה
שר האלף
תגובות: 1034
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג אוקטובער 15, 2017 2:49 pm

תגובהדורך מצפים לישועה » מיטוואך מאי 29, 2019 12:27 pm

דער פרח מיט דער מנחת כהן מיט דער תניא און נאך אחרונים שרייבן טאקע אז אין דע ווינטער איז דא צייטן וואס צאת הכוכבים איז פריער ווי ניסן ותשרי, די שאלה איז אז במציאות זעט מען עס נישט, איז ממילא ווייל איין זאך וואס דער פרח שרייבט איז שווער ממילא דארף מען מבטל זיין אלעס וואס ער זאגט?

מאירים
שר חמש מאות
תגובות: 586
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך אוגוסט 27, 2014 2:43 pm

תגובהדורך מאירים » מיטוואך מאי 29, 2019 12:33 pm

מצפים לישועה האט געשריבן:דער פרח מיט דער מנחת כהן מיט דער תניא און נאך אחרונים שרייבן טאקע אז אין דע ווינטער איז דא צייטן וואס צאת הכוכבים איז פריער ווי ניסן ותשרי, די שאלה איז אז במציאות זעט מען עס נישט, איז ממילא ווייל איין זאך וואס דער פרח שרייבט איז שווער ממילא דארף מען מבטל זיין אלעס וואס ער זאגט?


האט דאך דער ב"ח, וכל האחרונים אויך אזוי געהאלטן.... נאר די פארשטייסט נישט. פארדעם מאכט מען א תורה חדשה?

ס'איז גוט, ירא הקהל !

לעכטיגער
שר חמישים ומאתים
תגובות: 363
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יולי 08, 2014 11:43 am

תגובהדורך לעכטיגער » מיטוואך מאי 29, 2019 8:35 pm

מאירים האט געשריבן:
לעכטיגער האט געשריבן:
מאירים האט געשריבן:ווען דאס וואלט געווען להלכה, וואלט ער דאס נישט געקענט מאכן ווייניגער, כמובן.

אין רוסלאנד, איז ג' כוכבים בקיץ געווען נאנט צו 72. האט מען שוין דאס געהאלטן אגאנץ יאר לחומרא. און מאנכע האבן צוגעלייגט מער, כפי שיטות המיל. גארנישט מיט בעלזא.


איה"נ, ס'איז א קשיא אויף הגר"מ, נאר ער האלט אז מ'קען אנעמען א זמן לחומרא ולקולא.. איך האב נאר געוואלט אנווייזען אז אין רוסלאנד האט מען אויך געהאלטען 72 לפי עדותו פונעם אגרות משה ולאפוקי וואס דו שרייסט פאר יארען אז 'פלאך' 72 האט מען נישט געוואוסט ביזען בעלזא רב...

אים רוסלאנד בקיץ טונקעל שפעטער פון 72, דו ווייסט עס אויך.

אויף רמ"פ איז נישט קיין קשיא, ווייל ער האט געשריבן "כהלכה", אז אפי' אויב ס'זענען געווען "מחמירים" אויף מער פון 72, ציינו דאס נישט אז דאס איז די הלכה...

און יא און אונזערע מקומות, גאליציע, און אונגארן, קומט דער 72 שוות אלץ חומרא פון בעלזא... קענסט נישט איבערשרייבן היסטארי'.

בעל התניא שרייבט אויף זמן כוכבים קטנים, "עד שעה שלימה" נאך שקיעה מיט 4 מינוט. דאס ווייס איך.


דו קענסט מסביר זיין וואס דו זאגסט דא?? רמ"פ זאגט כהלכה, משא"כ???
רמ"פ גייט מיט אן אינטערסאנטען מהלך אז מ'קען טשוזען א זמן אין גיין דערמיט לקולא ולחומרא.
דאס איז אבער נישט געווען מיין נקודה. נאר אז אין ליסבאן האט מען אויך געוואוסט פון 72 ווען אין די זומער ווערט דארט טונקעל שפעטער.

לעכטיגער
שר חמישים ומאתים
תגובות: 363
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יולי 08, 2014 11:43 am

תגובהדורך לעכטיגער » מיטוואך מאי 29, 2019 8:41 pm

מאירים האט געשריבן:
לעכטיגער האט געשריבן:
מאירים האט געשריבן:ברענג דעם לשון פון ב"ח ובעל התניא, וביותר מקור פון סאקמער רב אויף מנחת כהן.

דערנאך וועלן מיר רעדן פון אדמימות.

און יא!
מיר האלטן זיך ביי אלטע מנהגים.


די תגובה איז אן ענטפער צו א שאלה לגבי ווי אזוי זיך צו פירען לגבי די עלות.

אלזא דו פירסט זיך ווי די משנה ראשונה אדער משנה אחרונה... וד"ל

איך וויל נישט אריינגיין אין א דיון וועגן עלות... ואתכם הסליחה.


פארשטייט זיך.. ווייל דארט שטעלט זיך זייער קלאר ארויס אז דיין שיטה אין די שיטה פון וועם די מיינסט אז דו ברעגסט אים כבוד.. הייבט נישט אן צו שטומען...
אבער איך האב בכלל נישט פרובירט אריינצוגיין בענין העלות.
סך הכל האב איך געפרעגט צו די גייסט מיט די משנה ראשונה אדער משנה אחרונה??

מאירים
שר חמש מאות
תגובות: 586
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך אוגוסט 27, 2014 2:43 pm

תגובהדורך מאירים » מיטוואך מאי 29, 2019 8:48 pm

לעכטיגער האט געשריבן:
מאירים האט געשריבן:
לעכטיגער האט געשריבן:
מאירים האט געשריבן:ברענג דעם לשון פון ב"ח ובעל התניא, וביותר מקור פון סאקמער רב אויף מנחת כהן.

דערנאך וועלן מיר רעדן פון אדמימות.

און יא!
מיר האלטן זיך ביי אלטע מנהגים.


די תגובה איז אן ענטפער צו א שאלה לגבי ווי אזוי זיך צו פירען לגבי די עלות.

אלזא דו פירסט זיך ווי די משנה ראשונה אדער משנה אחרונה... וד"ל

איך וויל נישט אריינגיין אין א דיון וועגן עלות... ואתכם הסליחה.


פארשטייט זיך.. ווייל דארט שטעלט זיך זייער קלאר ארויס אז דיין שיטה אין די שיטה פון וועם די מיינסט אז דו ברעגסט אים כבוד.. הייבט נישט אן צו שטומען...


די קענסט בכלל נישט די סוגיא, ווי אזוי ביסטו א מבין צו עס שטימט??
זעץ זיך לערנען ...

לעכטיגער
שר חמישים ומאתים
תגובות: 363
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יולי 08, 2014 11:43 am

תגובהדורך לעכטיגער » מיטוואך מאי 29, 2019 9:02 pm

מאירים האט געשריבן:
לעכטיגער האט געשריבן:
מאירים האט געשריבן:
לעכטיגער האט געשריבן:
מאירים האט געשריבן:ברענג דעם לשון פון ב"ח ובעל התניא, וביותר מקור פון סאקמער רב אויף מנחת כהן.

דערנאך וועלן מיר רעדן פון אדמימות.

און יא!
מיר האלטן זיך ביי אלטע מנהגים.


די תגובה איז אן ענטפער צו א שאלה לגבי ווי אזוי זיך צו פירען לגבי די עלות.

אלזא דו פירסט זיך ווי די משנה ראשונה אדער משנה אחרונה... וד"ל

איך וויל נישט אריינגיין אין א דיון וועגן עלות... ואתכם הסליחה.


פארשטייט זיך.. ווייל דארט שטעלט זיך זייער קלאר ארויס אז דיין שיטה אין די שיטה פון וועם די מיינסט אז דו ברעגסט אים כבוד.. הייבט נישט אן צו שטומען...


די קענסט בכלל נישט די סוגיא, ווי אזוי ביסטו א מבין צו עס שטימט??
זעץ זיך לערנען ...


ברענג צירוק דיין געמעקטע תגובה (וואס אין דעם ביסטו א מומחה) ווי די פאפירסט אז נאר דאס קענען מיר, געבען פעטש.. טול קורה מבין עיניך, נאר דו מעגסט. קוק דיין שפראך אויף יעדען בלאט..

כ'האב נישט געפרעגט א סוגיא שאלה אז דו האסט געדארפט פליקען.. כ'פרעג זייער סימפל, משנה ראשונה אדער משנה אחרונה.. וד"ל..

מאירים
שר חמש מאות
תגובות: 586
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך אוגוסט 27, 2014 2:43 pm

תגובהדורך מאירים » מיטוואך מאי 29, 2019 9:04 pm

נצחתני


צוריק צו “ידיעות התורה”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 4 געסט