מהלכים און מנהגים בשקיעה וצאה"כ / פילפולי דאורייתא להלכה ולא למעשה

די אחראים: יאנאש,אחראי,געלעגער

בלעטל
שר האלף
תגובות: 1514
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יולי 17, 2011 3:15 am

תגובה דורך בלעטל »

וואס מיינט די ווערטער 'שיעור שוה'
ערנסט גערעדט
שר חמישים ומאתים
תגובות: 427
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג נאוועמבער 22, 2015 1:43 pm
לאקאציע: ווייט, אבער גאר נאנט בעזהשי''ת!

תגובה דורך ערנסט גערעדט »

בלעטל האט געשריבן:וואס מיינט די ווערטער 'שיעור שוה'

אז כדי למנוע שלא יותן תורתו ביד כל אחד ואחד, איז מען מתקן צומאל א גלייכע שיעור וואס איז לחומרא מכל הצדדים, [אזוי אויך מפני דרכי שלום, ס'זאל נישט זיין קיין חילוק בין הקהילות הסמוכים אלו אלו במקום ובדעה], אפילו אויב מעיקר הדין איז עס פלעקסיבל לויט ווינטער\זומער, צפון\דרום.

אבער פארשטייט זיך אז דאס איז נאר לגבי איסור שבת החמורה, און כל שכן וכל שכן נישט לקולא [- מנחה, וסעודה שלישית, וכדומה].
דער אייבערשטער האט דיר ליב און איז צופרידן פון דיר - מער ווי דו אליין!
בלעטל
שר האלף
תגובות: 1514
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יולי 17, 2011 3:15 am

תגובה דורך בלעטל »

ערנסט גערעדט האט געשריבן:
בלעטל האט געשריבן:וואס מיינט די ווערטער 'שיעור שוה'

אז כדי למנוע שלא יותן תורתו ביד כל אחד ואחד, איז מען מתקן צומאל א גלייכע שיעור וואס איז לחומרא מכל הצדדים, [אזוי אויך מפני דרכי שלום, ס'זאל נישט זיין קיין חילוק בין הקהילות הסמוכים אלו אלו במקום ובדעה], אפילו אויב מעיקר הדין איז עס פלעקסיבל לויט ווינטער\זומער, צפון\דרום.

אבער פארשטייט זיך אז דאס איז נאר לגבי איסור שבת החמורה, און כל שכן וכל שכן נישט לקולא [- מנחה, וסעודה שלישית, וכדומה].

דאס מיינט דאך לחומרא.

דער ראש האסיפה און דער איבערוויגנדער מערהייט האט סיי ווי געשטאמט פון קהלות שיסודן בגאליציע וואס האט נוהג געווען 72, נישט דאס איז געווען די חומרא נאר די עיקר הדין, די חומרא איז געווען די שקיעה, און זייער ציל איז טאקע געווען משפיע צו זיין אויף די מיעוט שבתוכם זאלן אננעמען לחומרא כדבריהם, און די אויבנדערמאנטע האבן זיך געפירט אזוי ביי מנחה ושלש סעודות, וואס איז דאך סתם אזוי גרינגער מדרבנן. אויב עפעס קענסטו זאגן אז ביי ה"ט ובדיקות האט מען נישט אנגענומען לקולא.
אוועטאר
שמן
שר האלף
תגובות: 1389
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג נאוועמבער 07, 2016 11:49 am

תגובה דורך שמן »

לכאורה איז געווען וואס האבן געהאלטן נאך שפעטער אזויווי אדמו"ר מסאטמאר ווי אזוי האט ער מסכים געווען אויף 72
ערנסט גערעדט
שר חמישים ומאתים
תגובות: 427
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג נאוועמבער 22, 2015 1:43 pm
לאקאציע: ווייט, אבער גאר נאנט בעזהשי''ת!

תגובה דורך ערנסט גערעדט »

בלעטל האט געשריבן:
ערנסט גערעדט האט געשריבן:
בלעטל האט געשריבן:וואס מיינט די ווערטער 'שיעור שוה'

אז כדי למנוע שלא יותן תורתו ביד כל אחד ואחד, איז מען מתקן צומאל א גלייכע שיעור וואס איז לחומרא מכל הצדדים, [אזוי אויך מפני דרכי שלום, ס'זאל נישט זיין קיין חילוק בין הקהילות הסמוכים אלו אלו במקום ובדעה], אפילו אויב מעיקר הדין איז עס פלעקסיבל לויט ווינטער\זומער, צפון\דרום.

אבער פארשטייט זיך אז דאס איז נאר לגבי איסור שבת החמורה, און כל שכן וכל שכן נישט לקולא [- מנחה, וסעודה שלישית, וכדומה].

דאס מיינט דאך לחומרא.

דער ראש האסיפה און דער איבערוויגנדער מערהייט האט סיי ווי געשטאמט פון קהלות שיסודן בגאליציע וואס האט נוהג געווען 72, נישט דאס איז געווען די חומרא נאר די עיקר הדין, די חומרא איז געווען די שקיעה, און זייער ציל איז טאקע געווען משפיע צו זיין אויף די מיעוט שבתוכם זאלן אננעמען לחומרא כדבריהם, און די אויבנדערמאנטע האבן זיך געפירט אזוי ביי מנחה ושלש סעודות, וואס איז דאך סתם אזוי גרינגער מדרבנן. אויב עפעס קענסטו זאגן אז ביי ה"ט ובדיקות האט מען נישט אנגענומען לקולא.

פיין. דאס איז אלעס תורה שבעל פה, און אפשר אמת אויכעט.

אבער וואס איך האב מעיר געווען איז - אז פון די "נוסח הקול קורא ורבנים החותמים" קען מען נישט ברענגען קיין שום ראי' אויף הלכה למעשה מקיל צו זיין להחזיק יום עד שיעור 72 [און אויך נישט לחומרא - חוץ מאיסור שבת החמורה]. וכאמור, איז אזוי געווען די בפירוש'ע מיינונג פון א טייל רבנים החותמים. דעריבער איז דער קול קורא גארנישט מחייב לא להחמיר ולא להקל, כי אם "אך ורק לגבי זמן כניסת ויציאת השבת"!
דער אייבערשטער האט דיר ליב און איז צופרידן פון דיר - מער ווי דו אליין!
מאירים
שר חמש מאות
תגובות: 816
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אוגוסט 27, 2014 2:43 pm

תגובה דורך מאירים »

אמת ויציב !
מאירים
שר חמש מאות
תגובות: 816
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אוגוסט 27, 2014 2:43 pm

תגובה דורך מאירים »

בראשית ברא האט געשריבן:
ערנסט גערעדט האט געשריבן:


הרב מסאטמאר הוסיף הגהתו על דברי זקינו בסידור דרך החיים, לדעתו הי' זה דעת הרב מליסא עיין כאן [האם מזכיר המלה 'שקיעה'?]
ועיין גם כאן


הגהת הרה''ק מסאטמאר זצוק''ל (אם זה באמת הגהתו) הוא פלא גדול ולא זכיתי להשיג דעתו הגדולה, כי בעל דרך החיים אינו מזכיר השיעור ד' מיל אף לא ברמז קל, וגם אינו מזכיר המלה ''שקיעה''.

ולפי קוצר הבנתי נראה שלבעל דרה''ח לא היה אפי' צל ספק שאחר שרואים ג' כוכבים בשמים הוא ודאי לילה, וזה נקרא ''צאת הכוכבים'' ורביע שעה לפני זה הוא בין השמשות...

(ומש''כ ש 55 מינוט לפני זה הוא זמן תוס''ש, נראה שהוא חושב מצה''כ לאחור, ...15 דקות לשיעור בין השמשות, ו55 דקות לפני ביהש''מ לזמן תוס''ש... ואינו מתחשב עם שקיעת החמה... (ועי' בתשו' מהרי''ץ סי' כ''ח הבאתיו לעיל))

וכן במוש''ק אחר יציאת גכ''ק ורצופין מותר במלאכה! עיי''ש וגם שם אינו מזכיר השיעור ד' מיל... וצע''ג
ערנסט גערעדט
שר חמישים ומאתים
תגובות: 427
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג נאוועמבער 22, 2015 1:43 pm
לאקאציע: ווייט, אבער גאר נאנט בעזהשי''ת!

תגובה דורך ערנסט גערעדט »

וכדברים האלה בהדיא ממש כתוב בהג''ה על דרך החיים דפוס הישן מאת הדומ"ץ ארשיווא, עיי''ש. וברוך שכיוונת!

ועי' בשו''ת מנחת אלעזר שהדומ''ץ - בעל מגי''ה הנ''ל, היה תלמידו של הרה''ק מבעלזא, וכ' שמסתמא כתב כן עפ''י דעת רבו.
דער אייבערשטער האט דיר ליב און איז צופרידן פון דיר - מער ווי דו אליין!
מאירים
שר חמש מאות
תגובות: 816
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אוגוסט 27, 2014 2:43 pm

תגובה דורך מאירים »

יש''כ גדול...
ווי איז דאס בשו''ת מנחת אלעזר?
היסטאריע
שר חמישים ומאתים
תגובות: 328
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג מאי 10, 2015 5:03 pm

תגובה דורך היסטאריע »

באילנא דמלכא, מאבד"ק וואוידיסלאוו זצ"ל
Capture.PNG
מאירים
שר חמש מאות
תגובות: 816
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אוגוסט 27, 2014 2:43 pm

תגובה דורך מאירים »

יש''כ,

איך דארף זעהן די גאנצע שמועס... ועוד חזון אי''ה.

איך מיין אז א ענין פון טוישן זמנים בפרעשבורג, וואלט זיכער ערגעץ דערמאנט געווארן ... בספרי הפוסקים, אדער בספרי קורות הימים, ממילא איז זייער שווער צו זאגן אז מ'האט משנה געווען. בפרט אז לפי הלוח של החת''ס שכתב מפי רבו רנ''א איז צאת הכוכבים 35 מינוט אחר שקיעה.
ונא לעיין בנחלת יוסף קונ' בין השמשות בענין זה.

זאת ועוד ...אז חצי שעה אחר השקיעה אין נוא יארק, איז אסאך שפעטער ווי חצי שעה אחר השקיעה אין אונגארן וכ''ש גאליציע.... ממילא אויב איינער ברענגט א ראיה פון יענע מקומות, און נוצט די זעלבע משך-זמן דא אין אמעריקע, איז א סימן אז ער קען נישט די מציאת הדברים וקשה מאוד לסמוך עליו.....
ערנסט גערעדט
שר חמישים ומאתים
תגובות: 427
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג נאוועמבער 22, 2015 1:43 pm
לאקאציע: ווייט, אבער גאר נאנט בעזהשי''ת!

תגובה דורך ערנסט גערעדט »

נאכמער, וואס איז דען די גאנצע ענין פון 'חצי שעה', ממה נפשך, לגאונים הוי כבר ביהשמ''ש, ולר''ת הוא יום גמור עד נ''ח מינוטין וחצי [לפי דבריו]. על כרחך דהכוונה לאופק. וא"כ צע"ג מה ענין אופק גאליציע לאופק נוא יארק, ודו"ק היטב.

ובענין שי' החת"ס כבר הובא לעיל דגם לפי המבואר בתשובותיו שנדפסו מאז ומקדם, נמצא דהחזיקו לילה גמור אחר 55 מינוט מעת השקיעה.

ויש עוד להאריך בענינים אלו.
דער אייבערשטער האט דיר ליב און איז צופרידן פון דיר - מער ווי דו אליין!
מאירים
שר חמש מאות
תגובות: 816
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אוגוסט 27, 2014 2:43 pm

תגובה דורך מאירים »

אמת ויציב!
מאירים
שר חמש מאות
תגובות: 816
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אוגוסט 27, 2014 2:43 pm

תגובה דורך מאירים »

מאירים
שר חמש מאות
תגובות: 816
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אוגוסט 27, 2014 2:43 pm

תגובה דורך מאירים »

מאירים האט געשריבן:יש''כ גדול...
ווי איז דאס בשו''ת מנחת אלעזר?

מצאתי;
או"ח ח"א סימן כ"ג
הובא לעיל ע''י ''בין השמשות'' וע''י ''בראשית ברא'' ותשח''ח להם!
אוועטאר
יידישע קהילות
שר שמונת אלפים
תגובות: 8637
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 28, 2014 4:03 pm

תגובה דורך יידישע קהילות »

וואס איז פשט פון דעם? וויפיל נאך די שקיעה איז דאס?
אשל אברהם סימן תרעט. "נתאחרתי בבואי מהמקוה בליל ערב שבת קודש ליל א' דחנוכה הלזה ולא הדלקתי הנר חנוכה מאחר שבודאי לא פרח אז שום עוף וכבר ראו כוכב אחד".
משנכנס אדר מרבין בשמחה
הל'א דו'ד מסתת'ר עמנו
בלעטל
שר האלף
תגובות: 1514
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יולי 17, 2011 3:15 am

תגובה דורך בלעטל »

אז כוכב א' איז געווען א פראבלעם מיינט אז ער האט נישט געהאלטן ר"ת ד' מיל לקולא.
אגב, איז אינטערעסאנט אז ער איז געווען בקי בשיעור כוכב א'
אוועטאר
יידישע קהילות
שר שמונת אלפים
תגובות: 8637
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 28, 2014 4:03 pm

תגובה דורך יידישע קהילות »

בלעטל האט געשריבן:אז כוכב א' איז געווען א פראבלעם מיינט אז ער האט נישט געהאלטן ר"ת ד' מיל לקולא.
אגב, איז אינטערעסאנט אז ער איז געווען בקי בשיעור כוכב א'

דאס מיין איך דאך צו ווייזן.
דער כוכב אחד קומט ארויס בדר"כ 10-15 מינוט נאכן שקיעה.
ער רעדט נישט פון כוכבים גדולים אדער קטנים, ער לאזט זיך נישט אריין דערין. פשוט אז ער מיינט "איין שטערן", און דאס איז גענוג פאר איהם צו אסר'ן צו צינדן חנוכה ליכט!!
משנכנס אדר מרבין בשמחה
הל'א דו'ד מסתת'ר עמנו
מאירים
שר חמש מאות
תגובות: 816
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אוגוסט 27, 2014 2:43 pm

תגובה דורך מאירים »

דער הייליגער אשל אברהם נעמט שטארק אהן דע סימן פון חז''ל אז אויב די פייגלעך פליען שוין נישט איז שוין נישט טאג... ...

ס'איז משמע פון לשון הר''י בעל התוספות אז ג' כוכבים דארף זיין נאר ווען מ'זעהט בינונים. אבער ביי כוכבים קטנים, דארף נישט זיין דריי! ... (ער זאגט נאר דעם לשון פחות משלושה, בין איך מסופק צו איין כוכב קטן איז אויך גענוג, אדער דוקא צוויי......) אפשר דאס מיינט דער אשל אברהם?
בראשית ברא
שר האלף
תגובות: 1229
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג דעצעמבער 06, 2016 3:16 pm

תגובה דורך בראשית ברא »

מאירים האט געשריבן:
בראשית ברא האט געשריבן:
ערנסט גערעדט האט געשריבן:


הרב מסאטמאר הוסיף הגהתו על דברי זקינו בסידור דרך החיים, לדעתו הי' זה דעת הרב מליסא עיין כאן [האם מזכיר המלה 'שקיעה'?]
ועיין גם כאן


הגהת הרה''ק מסאטמאר זצוק''ל (אם זה באמת הגהתו) הוא פלא גדול ולא זכיתי להשיג דעתו הגדולה, כי בעל דרך החיים אינו מזכיר השיעור ד' מיל אף לא ברמז קל, וגם אינו מזכיר המלה ''שקיעה''.

ולפי קוצר הבנתי נראה שלבעל דרה''ח לא היה אפי' צל ספק שאחר שרואים ג' כוכבים בשמים הוא ודאי לילה, וזה נקרא ''צאת הכוכבים'' ורביע שעה לפני זה הוא בין השמשות...

(ומש''כ ש 55 מינוט לפני זה הוא זמן תוס''ש, נראה שהוא חושב מצה''כ לאחור, ...15 דקות לשיעור בין השמשות, ו55 דקות לפני ביהש''מ לזמן תוס''ש... ואינו מתחשב עם שקיעת החמה... (ועי' בתשו' מהרי''ץ סי' כ''ח הבאתיו לעיל))

וכן במוש''ק אחר יציאת גכ''ק ורצופין מותר במלאכה! עיי''ש וגם שם אינו מזכיר השיעור ד' מיל... וצע''ג

בודאי הוא הגהתו.
והדרך החיים מזכיר בפירוש שיעור ד' מיל במנין מינוטין.
ודברי תשו' המהרי"ץ הם חידוש ולא פשטות פירוש המחבר בסימן רס"א שמשער שיעור ד' מיל מהשקיעה, ולדעת נכד הדרך החיים הלך זקינו בשיטת המחבר.
מאירים
שר חמש מאות
תגובות: 816
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אוגוסט 27, 2014 2:43 pm

תגובה דורך מאירים »

אני שמעתי מתלמיד אחד שזה לא הגהתו... אבל לא רציתי להזכיר שמו ברבים.

דברי המחבר בסימן רס''א הן הם דברי הרמב''ן, וכבר כתבתי שהרמב''ן בעצמו כותב בחידושיו שבביה''ש יש אור יום וצריך עיון.

וגם המחבר בעצמו בכל ההלכות השייכים ''ללילה'' הולך אחר ראיית כוכבים, ואינו מזכיר הד' מיל וצ''ע

וכשתעיין היטב בדברי הגאון מליסא, נראה מאוד בדבריו שהולך אחר ראיית הכוכבים ללילה בין בערב שבת ובין במוצ''ש... ולולי דמיסתפינא הייתי אומר, שהולך בדרך המהרי''ץ דושינסקי עיין היטב בדבריו...

ואם כפי דבריך, למה אינו מזכיר השקיעה בכלל..?

ואם הוא באמת הגהת נכדו ... הרי כתבתי שלא זכיתי להבין!
מאירים
שר חמש מאות
תגובות: 816
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אוגוסט 27, 2014 2:43 pm

א שאדע

תגובה דורך מאירים »

א שאד אז איך ווייס נישט וויאזוי צו אהער צוברענגען ... ווייל איך האב געפונען א אונטערסאנטע זאך...
אוועטאר
יידישע קהילות
שר שמונת אלפים
תגובות: 8637
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 28, 2014 4:03 pm

תגובה דורך יידישע קהילות »

מאירים האט געשריבן:א שאד אז איך ווייס נישט וויאזוי צו אהער צוברענגען ... ווייל איך האב געפונען א אונטערסאנטע זאך...

דא האסטו די ערשטע הגהה אויף דעם דרך החיים (מהדורת ר' משולם גרינפעלד??) בשם הרה"ק מסאטמאר זי"ע (איז עס אוטענטיש?)
אטעטשמענטס
1.PNG
1.PNG (388.51 KiB) געזען 2138 מאל
2.PNG
2.PNG (264.58 KiB) געזען 2138 מאל
משנכנס אדר מרבין בשמחה
הל'א דו'ד מסתת'ר עמנו
מאירים
שר חמש מאות
תגובות: 816
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אוגוסט 27, 2014 2:43 pm

הגה''ה על דרך החיים

תגובה דורך מאירים »

ווי האסטו געלאזט הג''ה ב' ?
בין השמשות
שר מאה
תגובות: 163
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג פעברואר 07, 2017 9:45 am

תגובה דורך בין השמשות »

די הגהות אויפן דה"ח איז שוין געדרוקט געווארן בסידור הרמ"ק דפוס פרעמישלא תרנ"ב (ס'איז זייער אומקלאר).
און עס ווערט אויך געברענגט אין ספר עונג חיים לשבת להגאון ר' חיים געלערנטער ז"ל אב"ד קיטוב, נדפס בשנת תרס"ח.
והובא גם בספר ברית אבות סי' ג' אות ח' להגאון ר' שבתי ליפשיץ דומ"ץ אורשיווא, נדפס בשנת תרע"ד.

בשו"ת מנחת אלעזר או"ח סי' כ"ג שרייבט ער "וההגהות נעשו מהרב מ' יחיאל מו"ץ ז"ל מבעלזא, והרעיש בזה כנראה ע"פ דעת רבו הרב הקדוש זצ"ל דשם".

מהרה"ק מסאטמאר זצ"ל איז דא אן אנדערן הג"ה ונדפס גם בשו"ת דברי יואל או"ח סי' י"ח.

ובמהדורת עטרת איז בטעות געדרוקט געווארן די הג"ה מרבי יחיאל דומ"ץ בעלזא בשם הרה"ק מסאטמאר זצ"ל.
לעצט פארראכטן דורך בין השמשות אום זונטאג מאי 14, 2017 10:39 pm, פארראכטן געווארן 1 מאל.
פארשפארט

צוריק צו “הלכות תפלה וברכות”