מהלכים און מנהגים בשקיעה וצאה"כ / פילפולי דאורייתא להלכה ולא למעשה
די אחראים: יאנאש,אחראי,געלעגער
-
- שר חמישים ומאתים
- תגובות: 427
- זיך איינגעשריבן אום: זונטאג נאוועמבער 22, 2015 1:43 pm
- לאקאציע: ווייט, אבער גאר נאנט בעזהשי''ת!
בלעטל האט געשריבן:וואס מיינט די ווערטער 'שיעור שוה'
אז כדי למנוע שלא יותן תורתו ביד כל אחד ואחד, איז מען מתקן צומאל א גלייכע שיעור וואס איז לחומרא מכל הצדדים, [אזוי אויך מפני דרכי שלום, ס'זאל נישט זיין קיין חילוק בין הקהילות הסמוכים אלו אלו במקום ובדעה], אפילו אויב מעיקר הדין איז עס פלעקסיבל לויט ווינטער\זומער, צפון\דרום.
אבער פארשטייט זיך אז דאס איז נאר לגבי איסור שבת החמורה, און כל שכן וכל שכן נישט לקולא [- מנחה, וסעודה שלישית, וכדומה].
דער אייבערשטער האט דיר ליב און איז צופרידן פון דיר - מער ווי דו אליין!
ערנסט גערעדט האט געשריבן:בלעטל האט געשריבן:וואס מיינט די ווערטער 'שיעור שוה'
אז כדי למנוע שלא יותן תורתו ביד כל אחד ואחד, איז מען מתקן צומאל א גלייכע שיעור וואס איז לחומרא מכל הצדדים, [אזוי אויך מפני דרכי שלום, ס'זאל נישט זיין קיין חילוק בין הקהילות הסמוכים אלו אלו במקום ובדעה], אפילו אויב מעיקר הדין איז עס פלעקסיבל לויט ווינטער\זומער, צפון\דרום.
אבער פארשטייט זיך אז דאס איז נאר לגבי איסור שבת החמורה, און כל שכן וכל שכן נישט לקולא [- מנחה, וסעודה שלישית, וכדומה].
דאס מיינט דאך לחומרא.
דער ראש האסיפה און דער איבערוויגנדער מערהייט האט סיי ווי געשטאמט פון קהלות שיסודן בגאליציע וואס האט נוהג געווען 72, נישט דאס איז געווען די חומרא נאר די עיקר הדין, די חומרא איז געווען די שקיעה, און זייער ציל איז טאקע געווען משפיע צו זיין אויף די מיעוט שבתוכם זאלן אננעמען לחומרא כדבריהם, און די אויבנדערמאנטע האבן זיך געפירט אזוי ביי מנחה ושלש סעודות, וואס איז דאך סתם אזוי גרינגער מדרבנן. אויב עפעס קענסטו זאגן אז ביי ה"ט ובדיקות האט מען נישט אנגענומען לקולא.
-
- שר חמישים ומאתים
- תגובות: 427
- זיך איינגעשריבן אום: זונטאג נאוועמבער 22, 2015 1:43 pm
- לאקאציע: ווייט, אבער גאר נאנט בעזהשי''ת!
בלעטל האט געשריבן:ערנסט גערעדט האט געשריבן:בלעטל האט געשריבן:וואס מיינט די ווערטער 'שיעור שוה'
אז כדי למנוע שלא יותן תורתו ביד כל אחד ואחד, איז מען מתקן צומאל א גלייכע שיעור וואס איז לחומרא מכל הצדדים, [אזוי אויך מפני דרכי שלום, ס'זאל נישט זיין קיין חילוק בין הקהילות הסמוכים אלו אלו במקום ובדעה], אפילו אויב מעיקר הדין איז עס פלעקסיבל לויט ווינטער\זומער, צפון\דרום.
אבער פארשטייט זיך אז דאס איז נאר לגבי איסור שבת החמורה, און כל שכן וכל שכן נישט לקולא [- מנחה, וסעודה שלישית, וכדומה].
דאס מיינט דאך לחומרא.
דער ראש האסיפה און דער איבערוויגנדער מערהייט האט סיי ווי געשטאמט פון קהלות שיסודן בגאליציע וואס האט נוהג געווען 72, נישט דאס איז געווען די חומרא נאר די עיקר הדין, די חומרא איז געווען די שקיעה, און זייער ציל איז טאקע געווען משפיע צו זיין אויף די מיעוט שבתוכם זאלן אננעמען לחומרא כדבריהם, און די אויבנדערמאנטע האבן זיך געפירט אזוי ביי מנחה ושלש סעודות, וואס איז דאך סתם אזוי גרינגער מדרבנן. אויב עפעס קענסטו זאגן אז ביי ה"ט ובדיקות האט מען נישט אנגענומען לקולא.
פיין. דאס איז אלעס תורה שבעל פה, און אפשר אמת אויכעט.
אבער וואס איך האב מעיר געווען איז - אז פון די "נוסח הקול קורא ורבנים החותמים" קען מען נישט ברענגען קיין שום ראי' אויף הלכה למעשה מקיל צו זיין להחזיק יום עד שיעור 72 [און אויך נישט לחומרא - חוץ מאיסור שבת החמורה]. וכאמור, איז אזוי געווען די בפירוש'ע מיינונג פון א טייל רבנים החותמים. דעריבער איז דער קול קורא גארנישט מחייב לא להחמיר ולא להקל, כי אם "אך ורק לגבי זמן כניסת ויציאת השבת"!
דער אייבערשטער האט דיר ליב און איז צופרידן פון דיר - מער ווי דו אליין!
הגהת הרה''ק מסאטמאר זצוק''ל (אם זה באמת הגהתו) הוא פלא גדול ולא זכיתי להשיג דעתו הגדולה, כי בעל דרך החיים אינו מזכיר השיעור ד' מיל אף לא ברמז קל, וגם אינו מזכיר המלה ''שקיעה''.
ולפי קוצר הבנתי נראה שלבעל דרה''ח לא היה אפי' צל ספק שאחר שרואים ג' כוכבים בשמים הוא ודאי לילה, וזה נקרא ''צאת הכוכבים'' ורביע שעה לפני זה הוא בין השמשות...
(ומש''כ ש 55 מינוט לפני זה הוא זמן תוס''ש, נראה שהוא חושב מצה''כ לאחור, ...15 דקות לשיעור בין השמשות, ו55 דקות לפני ביהש''מ לזמן תוס''ש... ואינו מתחשב עם שקיעת החמה... (ועי' בתשו' מהרי''ץ סי' כ''ח הבאתיו לעיל))
וכן במוש''ק אחר יציאת גכ''ק ורצופין מותר במלאכה! עיי''ש וגם שם אינו מזכיר השיעור ד' מיל... וצע''ג
-
- שר חמישים ומאתים
- תגובות: 427
- זיך איינגעשריבן אום: זונטאג נאוועמבער 22, 2015 1:43 pm
- לאקאציע: ווייט, אבער גאר נאנט בעזהשי''ת!
יש''כ,
איך דארף זעהן די גאנצע שמועס... ועוד חזון אי''ה.
איך מיין אז א ענין פון טוישן זמנים בפרעשבורג, וואלט זיכער ערגעץ דערמאנט געווארן ... בספרי הפוסקים, אדער בספרי קורות הימים, ממילא איז זייער שווער צו זאגן אז מ'האט משנה געווען. בפרט אז לפי הלוח של החת''ס שכתב מפי רבו רנ''א איז צאת הכוכבים 35 מינוט אחר שקיעה.
ונא לעיין בנחלת יוסף קונ' בין השמשות בענין זה.
זאת ועוד ...אז חצי שעה אחר השקיעה אין נוא יארק, איז אסאך שפעטער ווי חצי שעה אחר השקיעה אין אונגארן וכ''ש גאליציע.... ממילא אויב איינער ברענגט א ראיה פון יענע מקומות, און נוצט די זעלבע משך-זמן דא אין אמעריקע, איז א סימן אז ער קען נישט די מציאת הדברים וקשה מאוד לסמוך עליו.....
איך דארף זעהן די גאנצע שמועס... ועוד חזון אי''ה.
איך מיין אז א ענין פון טוישן זמנים בפרעשבורג, וואלט זיכער ערגעץ דערמאנט געווארן ... בספרי הפוסקים, אדער בספרי קורות הימים, ממילא איז זייער שווער צו זאגן אז מ'האט משנה געווען. בפרט אז לפי הלוח של החת''ס שכתב מפי רבו רנ''א איז צאת הכוכבים 35 מינוט אחר שקיעה.
ונא לעיין בנחלת יוסף קונ' בין השמשות בענין זה.
זאת ועוד ...אז חצי שעה אחר השקיעה אין נוא יארק, איז אסאך שפעטער ווי חצי שעה אחר השקיעה אין אונגארן וכ''ש גאליציע.... ממילא אויב איינער ברענגט א ראיה פון יענע מקומות, און נוצט די זעלבע משך-זמן דא אין אמעריקע, איז א סימן אז ער קען נישט די מציאת הדברים וקשה מאוד לסמוך עליו.....
-
- שר חמישים ומאתים
- תגובות: 427
- זיך איינגעשריבן אום: זונטאג נאוועמבער 22, 2015 1:43 pm
- לאקאציע: ווייט, אבער גאר נאנט בעזהשי''ת!
נאכמער, וואס איז דען די גאנצע ענין פון 'חצי שעה', ממה נפשך, לגאונים הוי כבר ביהשמ''ש, ולר''ת הוא יום גמור עד נ''ח מינוטין וחצי [לפי דבריו]. על כרחך דהכוונה לאופק. וא"כ צע"ג מה ענין אופק גאליציע לאופק נוא יארק, ודו"ק היטב.
ובענין שי' החת"ס כבר הובא לעיל דגם לפי המבואר בתשובותיו שנדפסו מאז ומקדם, נמצא דהחזיקו לילה גמור אחר 55 מינוט מעת השקיעה.
ויש עוד להאריך בענינים אלו.
ובענין שי' החת"ס כבר הובא לעיל דגם לפי המבואר בתשובותיו שנדפסו מאז ומקדם, נמצא דהחזיקו לילה גמור אחר 55 מינוט מעת השקיעה.
ויש עוד להאריך בענינים אלו.
דער אייבערשטער האט דיר ליב און איז צופרידן פון דיר - מער ווי דו אליין!
- יידישע קהילות
- שר שמונת אלפים
- תגובות: 8637
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 28, 2014 4:03 pm
- יידישע קהילות
- שר שמונת אלפים
- תגובות: 8637
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 28, 2014 4:03 pm
בלעטל האט געשריבן:אז כוכב א' איז געווען א פראבלעם מיינט אז ער האט נישט געהאלטן ר"ת ד' מיל לקולא.
אגב, איז אינטערעסאנט אז ער איז געווען בקי בשיעור כוכב א'
דאס מיין איך דאך צו ווייזן.
דער כוכב אחד קומט ארויס בדר"כ 10-15 מינוט נאכן שקיעה.
ער רעדט נישט פון כוכבים גדולים אדער קטנים, ער לאזט זיך נישט אריין דערין. פשוט אז ער מיינט "איין שטערן", און דאס איז גענוג פאר איהם צו אסר'ן צו צינדן חנוכה ליכט!!
משנכנס אדר מרבין בשמחה
הל'א דו'ד מסתת'ר עמנו
הל'א דו'ד מסתת'ר עמנו
דער הייליגער אשל אברהם נעמט שטארק אהן דע סימן פון חז''ל אז אויב די פייגלעך פליען שוין נישט איז שוין נישט טאג... ...
ס'איז משמע פון לשון הר''י בעל התוספות אז ג' כוכבים דארף זיין נאר ווען מ'זעהט בינונים. אבער ביי כוכבים קטנים, דארף נישט זיין דריי! ... (ער זאגט נאר דעם לשון פחות משלושה, בין איך מסופק צו איין כוכב קטן איז אויך גענוג, אדער דוקא צוויי......) אפשר דאס מיינט דער אשל אברהם?
ס'איז משמע פון לשון הר''י בעל התוספות אז ג' כוכבים דארף זיין נאר ווען מ'זעהט בינונים. אבער ביי כוכבים קטנים, דארף נישט זיין דריי! ... (ער זאגט נאר דעם לשון פחות משלושה, בין איך מסופק צו איין כוכב קטן איז אויך גענוג, אדער דוקא צוויי......) אפשר דאס מיינט דער אשל אברהם?
-
- שר האלף
- תגובות: 1229
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג דעצעמבער 06, 2016 3:16 pm
מאירים האט געשריבן:
הגהת הרה''ק מסאטמאר זצוק''ל (אם זה באמת הגהתו) הוא פלא גדול ולא זכיתי להשיג דעתו הגדולה, כי בעל דרך החיים אינו מזכיר השיעור ד' מיל אף לא ברמז קל, וגם אינו מזכיר המלה ''שקיעה''.
ולפי קוצר הבנתי נראה שלבעל דרה''ח לא היה אפי' צל ספק שאחר שרואים ג' כוכבים בשמים הוא ודאי לילה, וזה נקרא ''צאת הכוכבים'' ורביע שעה לפני זה הוא בין השמשות...
(ומש''כ ש 55 מינוט לפני זה הוא זמן תוס''ש, נראה שהוא חושב מצה''כ לאחור, ...15 דקות לשיעור בין השמשות, ו55 דקות לפני ביהש''מ לזמן תוס''ש... ואינו מתחשב עם שקיעת החמה... (ועי' בתשו' מהרי''ץ סי' כ''ח הבאתיו לעיל))
וכן במוש''ק אחר יציאת גכ''ק ורצופין מותר במלאכה! עיי''ש וגם שם אינו מזכיר השיעור ד' מיל... וצע''ג
בודאי הוא הגהתו.
והדרך החיים מזכיר בפירוש שיעור ד' מיל במנין מינוטין.
ודברי תשו' המהרי"ץ הם חידוש ולא פשטות פירוש המחבר בסימן רס"א שמשער שיעור ד' מיל מהשקיעה, ולדעת נכד הדרך החיים הלך זקינו בשיטת המחבר.
אני שמעתי מתלמיד אחד שזה לא הגהתו... אבל לא רציתי להזכיר שמו ברבים.
דברי המחבר בסימן רס''א הן הם דברי הרמב''ן, וכבר כתבתי שהרמב''ן בעצמו כותב בחידושיו שבביה''ש יש אור יום וצריך עיון.
וגם המחבר בעצמו בכל ההלכות השייכים ''ללילה'' הולך אחר ראיית כוכבים, ואינו מזכיר הד' מיל וצ''ע
וכשתעיין היטב בדברי הגאון מליסא, נראה מאוד בדבריו שהולך אחר ראיית הכוכבים ללילה בין בערב שבת ובין במוצ''ש... ולולי דמיסתפינא הייתי אומר, שהולך בדרך המהרי''ץ דושינסקי עיין היטב בדבריו...
ואם כפי דבריך, למה אינו מזכיר השקיעה בכלל..?
ואם הוא באמת הגהת נכדו ... הרי כתבתי שלא זכיתי להבין!
דברי המחבר בסימן רס''א הן הם דברי הרמב''ן, וכבר כתבתי שהרמב''ן בעצמו כותב בחידושיו שבביה''ש יש אור יום וצריך עיון.
וגם המחבר בעצמו בכל ההלכות השייכים ''ללילה'' הולך אחר ראיית כוכבים, ואינו מזכיר הד' מיל וצ''ע
וכשתעיין היטב בדברי הגאון מליסא, נראה מאוד בדבריו שהולך אחר ראיית הכוכבים ללילה בין בערב שבת ובין במוצ''ש... ולולי דמיסתפינא הייתי אומר, שהולך בדרך המהרי''ץ דושינסקי עיין היטב בדבריו...
ואם כפי דבריך, למה אינו מזכיר השקיעה בכלל..?
ואם הוא באמת הגהת נכדו ... הרי כתבתי שלא זכיתי להבין!
א שאדע
א שאד אז איך ווייס נישט וויאזוי צו אהער צוברענגען ... ווייל איך האב געפונען א אונטערסאנטע זאך...
- יידישע קהילות
- שר שמונת אלפים
- תגובות: 8637
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 28, 2014 4:03 pm
מאירים האט געשריבן:א שאד אז איך ווייס נישט וויאזוי צו אהער צוברענגען ... ווייל איך האב געפונען א אונטערסאנטע זאך...
דא האסטו די ערשטע הגהה אויף דעם דרך החיים (מהדורת ר' משולם גרינפעלד??) בשם הרה"ק מסאטמאר זי"ע (איז עס אוטענטיש?)
- אטעטשמענטס
-
- 1.PNG (388.51 KiB) געזען 2138 מאל
-
- 2.PNG (264.58 KiB) געזען 2138 מאל
משנכנס אדר מרבין בשמחה
הל'א דו'ד מסתת'ר עמנו
הל'א דו'ד מסתת'ר עמנו
הגה''ה על דרך החיים
ווי האסטו געלאזט הג''ה ב' ?
-
- שר מאה
- תגובות: 163
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג פעברואר 07, 2017 9:45 am
די הגהות אויפן דה"ח איז שוין געדרוקט געווארן בסידור הרמ"ק דפוס פרעמישלא תרנ"ב (ס'איז זייער אומקלאר).
און עס ווערט אויך געברענגט אין ספר עונג חיים לשבת להגאון ר' חיים געלערנטער ז"ל אב"ד קיטוב, נדפס בשנת תרס"ח.
והובא גם בספר ברית אבות סי' ג' אות ח' להגאון ר' שבתי ליפשיץ דומ"ץ אורשיווא, נדפס בשנת תרע"ד.
בשו"ת מנחת אלעזר או"ח סי' כ"ג שרייבט ער "וההגהות נעשו מהרב מ' יחיאל מו"ץ ז"ל מבעלזא, והרעיש בזה כנראה ע"פ דעת רבו הרב הקדוש זצ"ל דשם".
מהרה"ק מסאטמאר זצ"ל איז דא אן אנדערן הג"ה ונדפס גם בשו"ת דברי יואל או"ח סי' י"ח.
ובמהדורת עטרת איז בטעות געדרוקט געווארן די הג"ה מרבי יחיאל דומ"ץ בעלזא בשם הרה"ק מסאטמאר זצ"ל.
און עס ווערט אויך געברענגט אין ספר עונג חיים לשבת להגאון ר' חיים געלערנטער ז"ל אב"ד קיטוב, נדפס בשנת תרס"ח.
והובא גם בספר ברית אבות סי' ג' אות ח' להגאון ר' שבתי ליפשיץ דומ"ץ אורשיווא, נדפס בשנת תרע"ד.
בשו"ת מנחת אלעזר או"ח סי' כ"ג שרייבט ער "וההגהות נעשו מהרב מ' יחיאל מו"ץ ז"ל מבעלזא, והרעיש בזה כנראה ע"פ דעת רבו הרב הקדוש זצ"ל דשם".
מהרה"ק מסאטמאר זצ"ל איז דא אן אנדערן הג"ה ונדפס גם בשו"ת דברי יואל או"ח סי' י"ח.
ובמהדורת עטרת איז בטעות געדרוקט געווארן די הג"ה מרבי יחיאל דומ"ץ בעלזא בשם הרה"ק מסאטמאר זצ"ל.
לעצט פארראכטן דורך בין השמשות אום זונטאג מאי 14, 2017 10:39 pm, פארראכטן געווארן 1 מאל.