סאדאם חוסעין האט געשריבן: יא איך האב עס גענומען פון דעי גמרא, איך האב נישט געברענגט די מראה מקום ווייל איך האב נשט געהאלטען אז די עולם וויל זיך יעצט זעצן לערנען, מען וויל נאר וויסען די תירץ, אבער שכוח פארן צוצייכענען.
וואס האסט די גענימען פון די גמרא? איך זעה אין די משנה ואינו מפר נדרי עבדו
דבר אחר אמר רבי יהודה בר' סימון בשם ריש לקיש, למה נקרא שמו איש האלקים, מה האיש אם מבקש להפר נדרי אשתו מפר ואם מבקש מקיים, שנאמר (במדבר ל') אישה יפירנו וגו', כך כביכול משה אומר להקב"ה (שם י') קומה ה', שובה ה'. (מזמור צ)
סאדאם חוסעין האט געשריבן: יא איך האב עס גענומען פון דעי גמרא, איך האב נישט געברענגט די מראה מקום ווייל איך האב נשט געהאלטען אז די עולם וויל זיך יעצט זעצן לערנען, מען וויל נאר וויסען די תירץ, אבער שכוח פארן צוצייכענען.
וואס האסט די גענימען פון די גמרא? איך זעה אין די משנה ואינו מפר נדרי עבדו
לערנסט א האלבע משנה, לערן רש"י און די גמרא, אז אינו הפר עלומית נאר לכשיצא לחירות צריך להשלים, פארקערט די גמרא זאגט אויף א זאך וואס קען אים שטערן די ארבעט, פעלט אפילו נישט אויס קיין הפרה
סאדאם חוסעין האט געשריבן:לערנסט א האלבע משנה, לערן רש"י און די גמרא, אז אינו הפר עלומית נאר לכשיצא לחירות צריך להשלים, פארקערט די גמרא זאגט אויף א זאך וואס קען אים שטערן די ארבעט, פעלט אפילו נישט אויס קיין הפרה
קוק אין תוספות ד"ה הפר לעבדו יצא לחירות. שנשתחרר ואח"כ משלים היפר לאו דוקא אלא כלומר מיחה: טון אין רע"ב הפר לעבדו יצא לחירות משלים נזירותו. לאו דוקא הפר, אלא אם כפה את עבדו לשתות יין ולהטמא למתים, ואחר כך יצא העבד לחירות, חייב העבד להשלים נזירותו אחר שיצא לחירות. אז הפרה איז א לשון מושאל און עס נישט הפרה אזוי ווי ביי אשתו ובתו
סאדאם חוסעין האט געשריבן:לערנסט א האלבע משנה, לערן רש"י און די גמרא, אז אינו הפר עלומית נאר לכשיצא לחירות צריך להשלים, פארקערט די גמרא זאגט אויף א זאך וואס קען אים שטערן די ארבעט, פעלט אפילו נישט אויס קיין הפרה
קוק אין תוספות ד"ה הפר לעבדו יצא לחירות. שנשתחרר ואח"כ משלים היפר לאו דוקא אלא כלומר מיחה: טון אין רע"ב הפר לעבדו יצא לחירות משלים נזירותו. לאו דוקא הפר, אלא אם כפה את עבדו לשתות יין ולהטמא למתים, ואחר כך יצא העבד לחירות, חייב העבד להשלים נזירותו אחר שיצא לחירות. אז הפרה איז א לשון מושאל און עס נישט הפרה אזוי ווי ביי אשתו ובתו
זוכסט דיר סתם א תירץ זיך ארויף צו כאפן ביי נדרים איז אויך אזוי די הלכה אז הפרה לאו דוקא, לא יאמר אדם לאשתו בשבת מופר ליכי בטיל ליכי כדרך שאומר לה בחול אלא אומר לה טלי ואכלי טלי ושתי והנדר בטל מאליו
קיקיון האט געשריבן:מען דערציילט אויף איינעם פון די גאר גרויסע אז ער האט ג'ענטפערט אמן אויף א ברכה וואס ער האט געוויסט אז עס איז א ברכה לבטלה
הרב יצחק זילבערשטיין בשם גיסו הגאון רבי חיים קניבסקי שליט"א, שפעם אחת בירך יהודי על מרן החזון איש זצ"ל, את ברכת 'שחלק מחכמתו ליראיו', והחזו"א ענה אמן, והסביר מתוך ענוותנותו, שענה אמן מכיון שאין זו ברכה לבטלה, משום שהמברך חושב בדעתו שאפשר לברך את הברכה
א מענטש קען זיך טועה זיין. ואולי אין דברי ההלכות (הרי"ף) בזה נכונים כי אין השלימות בלתי לה' לבדו יתברך ויתעלה ויתנשא שמו יתברך. (ספר הזכות להרמב"ן יבמות כד: מדפי הריף) די סכנה פון באזוכען כפירה\ליצנות בלאגס
א מענטש קען זיך טועה זיין. ואולי אין דברי ההלכות (הרי"ף) בזה נכונים כי אין השלימות בלתי לה' לבדו יתברך ויתעלה ויתנשא שמו יתברך. (ספר הזכות להרמב"ן יבמות כד: מדפי הריף) די סכנה פון באזוכען כפירה\ליצנות בלאגס
איך מיין אז דאס איז א רעקארד 4 מינוט פון פרעגען ביז א ריכטיגע תשובה הלקט יושרכתב על רבו ה'תרומת הדשן', שלא היה ישן בערב סוכות בצהריים, כדי שיוכל לישון בלילה בתיאבון, כי בסוכה השינה קובעת את עיקר הדירה
בית דין האט מחייב געווען איינעם סקילה וועגען ......... האלט איינער פון די מאורות הגדולים אז מען ווארט (ווי לאנג שרייבט ער נישט) מיט די סקילה , אויב ער איז נאכאמאל עובר איז ער פטור אויף דעם ערשטען חיוב אויך