הליכות עולם לו

הפוך בה דכולה בה

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 12554
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am

תגובהדורך קיקיון » דינסטאג אוקטובער 21, 2014 10:01 pm

קיקיון האט געשריבן:דאס וואס מען וואשט זיך נעגעל וואסער א פערט מאל אפשווענקען די מים טמאים
דארף אויך זיין סירוגים?
אדער קען מען אפגיסען דאס דריטע מאל מיט צוויי שפיכות


לויט ווי דער כף החיים ברענגט
אמנם העיקר הוא כדברי האר"י ז"ל, דכיון שעירה ג' פעמים בדילוג על כל יד – נעקרה הטומאה והלכה לה.

פעלט בכלל נישט אויס דאס פערטע מאל
דאס פערטע מאל שטאמט פון קב הישר (אזוי ברענגט פסקי תשובות) און דער הגר"א
Capture.GIF

צושויער
שר חמש מאות
תגובות: 576
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג ינואר 12, 2014 6:29 pm

תגובהדורך צושויער » מיטוואך אוקטובער 22, 2014 1:32 am

קיקיון האט געשריבן:ווער קען הלכות ריבית?
א טאוועל ביי א טשעק קעשער
Capture.JPG


שולחן ערוך יורה דעה קעג סעיף ד
מי שיש לו שטר חוב על חבירו או מלוה על פה מותר למכרם לאחר בפחות ואפילו לא הגיע זמן הפרעון ואין בו משום רבית (בעל התרומות) ובלבד שיהא אחריות השטר והמלוה על הלוקח כגון אם יעני הלוה שלא יהיה לו ממה לפרוע שלא יחזור על המוכר אבל אחריות שבא מחמת המוכר כגון שנמצא פרוע או שטרפו בעל חוב מוקדם א"צ שיהיה על הלוקח ואם יש ביד המוכר משכון של הלוה מותר למכרו ללוקח וכן מותר שיבטיחנו הלוה בערבות או במשכון ואם עבר וקבל עליו המוכר אחריות תנאו קיים ואם אינו יכול לקבל חובו מחזיר לו מעותיו ואם יש בו ריוח יהיה למוכר וכשם שיכול למכרו לאחר בפחות כך יכול למכרו ללוה בעצמו:

אויב דער טשעק קראכט ווי אזוי ווייסט מען צי עס איז העני הלוה אדער טרפו בעל חוב מוקדם ??

דאס אפקויפן דעם טשעק מיט אחריות איז לכאורה נאר נוגע ביי א העד טשעק ?

אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 12554
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am

תגובהדורך קיקיון » מיטוואך אוקטובער 22, 2014 10:09 pm

קיקיון האט געשריבן:
קיקיון האט געשריבן:דאס וואס מען וואשט זיך נעגעל וואסער א פערט מאל אפשווענקען די מים טמאים
דארף אויך זיין סירוגים?
אדער קען מען אפגיסען דאס דריטע מאל מיט צוויי שפיכות


לויט ווי דער כף החיים ברענגט
אמנם העיקר הוא כדברי האר"י ז"ל, דכיון שעירה ג' פעמים בדילוג על כל יד – נעקרה הטומאה והלכה לה.

פעלט בכלל נישט אויס דאס פערטע מאל [/quote]
דאס פערטע מאל שטאמט פון קב הישר (אזוי ברענגט פסקי תשובות) און דער הגר"א

Capture.GIF

אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 12554
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am

תגובהדורך קיקיון » מוצ"ש נובעמבער 01, 2014 11:43 pm

געזעהן אין א גליון א הערה וועגען KOSHER LAMP
אז לויט דעם פמ"ג איז דער כיסוי SHADE וואס מען דרייט א בסיס
לדידי נראה דזה בסיס דלאו דווקא מונח תחתיו כל שמשמש
לאיסור הרי זה איסור

משבצות זהב ש"ז
:?:

Capture.GIF

אוועטאר
farshlufen
שר עשרים אלפים
תגובות: 20072
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג נובעמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

תגובהדורך farshlufen » זונטאג נובעמבער 02, 2014 9:02 am

סימן דלא ידע כלום, שבוחי.

El Rushbo
שר חמש מאות
תגובות: 961
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג אוקטובער 31, 2014 10:34 am
לאקאציע: Almost Daily on MSNBC...

לא תהיה עליו כנשה

תגובהדורך El Rushbo » זונטאג נובעמבער 02, 2014 3:00 pm

א איד האט געבארגט פין מיר אפאר טאלער בעפאר יום טוב אין פין צאלן איז דערווייל קיין זכר נישטא

ווייסט איינער וויאזוי דארף איך צוואוסן אז יענער איז באמת אן עני ? און "דעזערווד" די רעכטען וואס די תורה האט צוגעטיילט פאר אזא איינעם ?

אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 12554
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am

תגובהדורך קיקיון » זונטאג נובעמבער 02, 2014 3:32 pm

כל הנוגש העני והוא יודע שאין לו מה יחזיר לו עובר בלא תעשה שנאמר לא תהיה לו כנושה.

רמב"ם מלוה ולוה פרק א הלכה ב
אסור לנגוש את הלוה לפרוע כשיודע שאין לו. ואפילו להיראות לו אסור, מפני שהוא נכלם בראותו למלוה ואין ידו משגת לפרוע

שו"ע חו"מ צ"ז סעיף ב
ב כל הנוגש את העני והוא יודע שאין לו מה יחזיר לו לא מעות ולא מטלטלין עובר בלא תעשה שנאמר לא תהיה לו כנושה. ולנכרי יש אומריםכה שמצות עשה לנגוש ולהצר לו שנאמר את הנכרי תגוש זו מצות עשה ולא רשות:

שו"ע הרב
---
וויאזוי דארף איך צוואוסן אז יענער איז באמת אן עני ? פרעג א מורה הוראה און לאז אונז וויסען

אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 12554
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am

תגובהדורך קיקיון » זונטאג נובעמבער 02, 2014 6:04 pm

וויאזוי דארף איך צוואוסן אז יענער איז באמת אן עני ?
אזוי ווי די ווייסט וועם מקדים זיין
ומצוה גם כן ללות לעשיר לפי שעה אלא שהעני קודם לו בזה
סמ"ע ס"ק א

אוועטאר
msp
שר עשרת אלפים
תגובות: 18004
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג מארטש 10, 2011 10:03 am
לאקאציע: בין גברא לגברא

תגובהדורך msp » מאנטאג נובעמבער 03, 2014 8:09 am

איין מאהל פרעגען מעג מען
חכלילי עינים מיין ולבן שנים מחלב

צושויער
שר חמש מאות
תגובות: 576
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג ינואר 12, 2014 6:29 pm

תגובהדורך צושויער » מאנטאג נובעמבער 03, 2014 8:37 am

בוטשאטשער רב מאריך שאם יש ספק השקול שיש לו אפשר מותר לנגשו כיון דמסייע לו במצות פריעת חוב, להלכה למעשה צריך לשאול כמובן, דבענין הלואה אף איך שמותר לתפוס ידוע מש"כ בזוהר הקדוש בענין זה, (חוץ אם לא הי' הלואה גרידתא רק ערמה ואונאה שאז אין בכלל זה)
ואם ברור שאין לו, כבר כתיב מלוה ה' חונן דל, וראה במשמרת אלעזר מהרב מקאשוי דברים נפלאים שהקב"ה משלם כפלי כפלים באופן כזה שהלוה מחמת מצות כי ימוך אחיך והחזקת בו, עיי"ש במתיקות דבריו.

אוועטאר
סמארט גאי
שר האלפיים
תגובות: 2641
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג נובעמבער 02, 2014 1:24 am

תגובהדורך סמארט גאי » מאנטאג נובעמבער 03, 2014 11:33 am

צושויער האט געשריבן:, וראה במשמרת אלעזר מהרב מקאשוי דברים נפלאים שהקב"ה משלם כפלי כפלים באופן כזה שהלוה מחמת מצות כי ימוך אחיך והחזקת בו, עיי"ש במתיקות דבריו.

לינק פליז
נישט די מציאות קאנטראלירט דיינע געפילן, נאר דיין "פירוש" אויפן מציאות קאנטראלירט דיינע געפילן
ס'איז בידך צו טוישן דיין מהלך המחשבה, און אזוי ארום זיך באשיצן פון ווערן אפעקטירט פון די -טיילמאל- אומאנגעמע געשעענישן וואס דאס לעבן ברענגט מיט זיך

צושויער
שר חמש מאות
תגובות: 576
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג ינואר 12, 2014 6:29 pm

תגובהדורך צושויער » מאנטאג נובעמבער 03, 2014 11:42 am

סמארט גאי האט געשריבן:
צושויער האט געשריבן:, וראה במשמרת אלעזר מהרב מקאשוי דברים נפלאים שהקב"ה משלם כפלי כפלים באופן כזה שהלוה מחמת מצות כי ימוך אחיך והחזקת בו, עיי"ש במתיקות דבריו.

לינק פליז

http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... 52&hilite=
לעצט פאראכטן דורך צושויער אום מאנטאג נובעמבער 03, 2014 11:46 am, מאל פאראכטן געווארן 1 סך הכל.

אוועטאר
סמארט גאי
שר האלפיים
תגובות: 2641
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג נובעמבער 02, 2014 1:24 am

תגובהדורך סמארט גאי » מאנטאג נובעמבער 03, 2014 11:43 am

El Rushbo האט געשריבן:א איד האט געבארגט פין מיר אפאר טאלער בעפאר יום טוב אין פין צאלן איז דערווייל קיין זכר נישטא

ווייסט איינער וויאזוי דארף איך צוואוסן אז יענער איז באמת אן עני ? און "דעזערווד" די רעכטען וואס די תורה האט צוגעטיילט פאר אזא איינעם ?


לכאורה קענסטו דאס נישט וואוסן א חוץ אויב יענער זאגט גיר טלאר אין פנים אז איך האב נישט אזאך וואס איך גלייב שווער סוועט געשעהן,

אבער בשעת'ן נאכזוכן א תירוץ אויף דיין קשיא האב איך זיך אנגעשטויסן אין די הלכה "ווער" הייסט אן עני,

and the answer is quite surprising,


http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... =&pgnum=48

according to the standard put forth by rabbi blau shlite, most of klal yisroel are considered poor and have the "right" to take from charity,
נישט די מציאות קאנטראלירט דיינע געפילן, נאר דיין "פירוש" אויפן מציאות קאנטראלירט דיינע געפילן
ס'איז בידך צו טוישן דיין מהלך המחשבה, און אזוי ארום זיך באשיצן פון ווערן אפעקטירט פון די -טיילמאל- אומאנגעמע געשעענישן וואס דאס לעבן ברענגט מיט זיך

אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 12554
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am

תגובהדורך קיקיון » מאנטאג נובעמבער 03, 2014 11:11 pm

אן אינטערסאנטע שאלה מיט וואס דער לבושי מרדכי איז פארנומען און געשריבען
דריי תשובות סימן נ"ב און נ"ג און מהד"ת סימן ס"ד
איך בין נייגעריג וויפיל אידען בדורינו האבען די שאלה
איין איד האב איך געקענט וועמען עס וואלט נוגע געווען, א"א ז"ל
ער איז נור געגאנגען נור מיט איין כיסוי הראש ווען ער האט זיך אנגעטוען דעם הוט
האט ער אויסגעטוען דעם קאפעל
די שאלה
איינער וואס פירט זיך אזוי מעג ש"ק ארויס גיין מיט א קאפעל אינטערן הוט?
איז דאס דומה צו שתי חגורות ?

אוועטאר
msp
שר עשרת אלפים
תגובות: 18004
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג מארטש 10, 2011 10:03 am
לאקאציע: בין גברא לגברא

תגובהדורך msp » מיטוואך נובעמבער 05, 2014 8:05 am

מענינא דיומא אסרו חגא עלעקשאן דעי
אמאהליגע [?] וואהלען זענען געווען קארופט
און מען האט אסאך געלט באקומען פאר די וואהלען
איז געווען א שאלה אויב די וואהלען זענען אום שבת ק'
צו דאס געלט הייסט שכר שבת....
שו"ת לבושי מרדכי סימן נ"ה
שו"ת שיבת ציון סימן ל
שו"ת שארית יהודא סימן ל"ז
חכלילי עינים מיין ולבן שנים מחלב

אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 12554
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am

תגובהדורך קיקיון » דאנארשטאג נובעמבער 06, 2014 10:45 pm

קיקיון נושא: דיני תפילת הדרך
האט געשריבן:
msp האט געשריבן:בקביעות איז אפשר שוין א שאלה פון שינוי מטבע

:?: :?:
און די וואס זאגען וידוי און תפלה לפרנסה יעדע שמו"ע ?



msp האט געשריבן:אין הכי נמי שטייט דאכט זיך פון יעב״ץ אז מען זאל דאס אויך נישט זאגען בקביעות
ביי מעריב איז נאך אויך א טעם כמדומה ע״פ קבלה נישט צו זאגען די הוספות

טו"ז סימן קכ"ב ס"ק ב האט געשריבן:ואע"ג דגם ברכות י"ח יכול להוסיף מעין כל ברכה ושומע תפלה אפילו כל מה דבעי מ"מ
היינו דוקא לפי שעה מה שצריך אבל לעשות קביעות ולהוסיף בכל ברכה בכל יום אין לנו ראיה להתיר
בזה, דהא לא אמרי' בגמרא אלא אם בא להוסיף בכל ברכה והיינו דרך עראי, לא
שיקבע לו מטבע אחר יותר ממה שטבעו חכמים, וכן מה שכתוב שואל אדם צרכיו
בשומע תפלה היינו מה שיצטרך לו לפי שעה אבל לא לעשות לו בקביעות נוסח
אחר מוסיף על תקנת חכמים


ערוך השולחן סימן קיט סעיף ב האט געשריבן:ודע דזה דבר פשוט שלא התירו חכמינו ז"ל להוסיף בשמונה עשרה אלא במקרה כשצריך לזה. אבל להוסיף תפילה קבועה תמידיות בשמונה עשרה – הוא העזה יתירה וחוצפא כלפי אנשי כנסת הגדולה. ועל זה יודה כל תלמיד חכם, וכל אשר יראת ה' בקרבו.

ובכן יש לצעוק על המדפיסים שהוסיפו בסידורים ב"שמע קולנו" תפילה קבועה: "אנא ה' חטאתי... אתה הוא הזן ומפרנס...". ורבים מעמי הארץ אומרים זה תמיד ככל תפילת שמונה עשרה, ולבי עלי דוי על המעשה הזה. ושמעתי שכבר הרעיש על זה אחד מגדולי הדור בדור שלפנינו. אלא שבעונותינו הרבים אימסר עלמא בידא דטיפשאי, והמדפיסים עושים כרצונם ואין בידינו למחות.

וזה שהביאו מזוהר שטוב לשאול על מזונותיו תמיד אפילו הוא עשיר, או להתודות על חטאיו (מגן אברהם סעיף קטן א') – זהו וודאי כן הוא, אבל לא לעשות נוסחא קבוע בתוך תפילות אנשי כנסת הגדולה. ואם ירצה יכול לומר אותם אחר התפילה, ואחר "יהיו לרצון", ומי ימחה בידו? וכבר אמרו בגמרא דאחר התפילה יכול לומר אפילו כסדר של יום הכיפורים.

Capture.GIF


קען זיין אז תפילת הדרך וואס איז א נוסח פון חז"ל גייט אויך אריין אין כף החיים'ס מהלך

אוועטאר
msp
שר עשרת אלפים
תגובות: 18004
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג מארטש 10, 2011 10:03 am
לאקאציע: בין גברא לגברא

תגובהדורך msp » זונטאג נובעמבער 09, 2014 7:16 am

א שיינער דערהער הרב קיקיון
ובפרט אז דער נוסח ענדיגט טאקע ווי שומע תפילה
חכלילי עינים מיין ולבן שנים מחלב

אוועטאר
farshlufen
שר עשרים אלפים
תגובות: 20072
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג נובעמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

תגובהדורך farshlufen » זונטאג נובעמבער 09, 2014 8:38 am

ר' מ"ש, איר האט געזען דעם יעב"ץ בפנים? ס'איז דאכציך אין לו"א.

פון זכרון, ער - וואס געווענליך שטערט אים שטארק לשונות מגומגמים -זאגט אז ענדערש זאל א איד מתפלל זיין מעמקי לבבו וואס ער געברויך מיט זיין לשון לעג ווי צו זאגן התפילות שנדפסו בסידורים.
סימן דלא ידע כלום, שבוחי.

אוועטאר
msp
שר עשרת אלפים
תגובות: 18004
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג מארטש 10, 2011 10:03 am
לאקאציע: בין גברא לגברא

תגובהדורך msp » זונטאג נובעמבער 09, 2014 11:58 am

יתגן מאוד אז איך האב עס געזעהן אין לוח אר"ש
חכלילי עינים מיין ולבן שנים מחלב

אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 12554
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am

תגובהדורך קיקיון » מאנטאג נובעמבער 10, 2014 6:19 pm

מנחת יצחק חלק י סימן כ"ד האט געשריבן:......ומדברי הנצי״ב יוצא דאס אין לו רק לחם שלם, נכון שאחר יבצענו שלא בפני הבוצע לשנים, ובך ובואנו לפניו, ובזה יצא יוי לחם משנה בשעח הדחק עכ״פ, אלא דבאם נמצא לפניו לחס א׳ שלם אין לו עצה אחרת, ובודאי אם יכול לצרף אצל הלחם השלם עוד פת הבאה בכיסנין שלם, בודאי הוא טוב בשכיח הדחק,.......

ער איז מעתיק דעם נצי"ב אין חלק ג סימן י"ג
Capture.GIF

קרעדיט ICHUD BCHUDUD
לעצט פאראכטן דורך קיקיון אום דינסטאג נובעמבער 11, 2014 7:18 am, מאל פאראכטן געווארן 1 סך הכל.

אוועטאר
msp
שר עשרת אלפים
תגובות: 18004
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג מארטש 10, 2011 10:03 am
לאקאציע: בין גברא לגברא

תגובהדורך msp » דינסטאג נובעמבער 11, 2014 4:09 am

אין שש״ך ברענגט ער אז עס איז ראוי ביי א קידוש צו מאכען ברכת מזונות אויף צוויי שטיקלעך קוכען
חכלילי עינים מיין ולבן שנים מחלב

אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 12554
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am

תגובהדורך קיקיון » דינסטאג נובעמבער 11, 2014 7:16 am

סימן י"ג וואס איך האב ציגעצייכענט איז טאקע אין דע שאלה

אוועטאר
farshlufen
שר עשרים אלפים
תגובות: 20072
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג נובעמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

תגובהדורך farshlufen » דינסטאג נובעמבער 11, 2014 9:00 am

msp האט געשריבן:אין שש״ך ברענגט ער אז עס איז ראוי ביי א קידוש צו מאכען ברכת מזונות אויף צוויי שטיקלעך קוכען

צוויי "גאנצע", וכן נהג מהר"י מסאטמאר זצ"ל.
סימן דלא ידע כלום, שבוחי.

אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 12554
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am

געזעהן און א קונטרס

תגובהדורך קיקיון » דינסטאג נובעמבער 18, 2014 11:23 pm

שו"ע או"ח ק"ט סעיף א האט געשריבן:הנכנס לבית הכנסת ומצא צבור מתפללין אם יכול להתחיל ולגמור קודם שיגיע שליח ציבור לקדושה או לקדיש יתפלל והוא הדין אמן דהאל הקדוש ושומע תפלה דינן כקדיש וקדושה (תוספות והרא"ש ומרדכי פרק מי שמתו ותרומת הדשן סימן י"א). ואם לאו אל יתפלל אם אין השעה עוברת.......


ביאור הלכה האט געשריבן:נסתפקתי אם מדרך טבעו להאריך בתפלה ואינו יכול לסיים עד קדושה אם מותר להתחיל ומכאן אין ראיה לאיסור דאפשר דזה לאו תפלת צבור גמורה מקרי מאחר שלא התחיל עמהן בשוה וכמו שכתב הפמ"ג אבל אם מתחיל בשוה אפשר כיון דעתה חל עליו החיוב להתפלל בצבור וחיוב עניית הקדושה לע"ע אין עליו אין לו לחוש כלל למה שאח"כ לא יהיה יכול לקיים מצוה דעדיפא מזה וגם דאז יהיה אנוס ופטור מלענות ומ"מ אין להביא ראיה להקל ממה דנקט הגמרא ומצא צבור מתפללין ולא נקט יותר רבותא את הענין שציירנו דאפשר דהגמרא מילתא דשכיחא נקט וצריך לעיין בדין כללי אין מעבירין על המצות:

לכאורה קען מען ברענגען א ראי' אז מען שטעלט זיך מיט דעם עולם
די גמרא אין ברכות ל"א האט געשריבן:א"ר יהודה כך היה מנהגו של ר"ע כשהיה מתפלל עם הצבור היה מקצר ועולה מפני טורח צבור וכשהיה מתפלל בינו לבין עצמו אדם מניחו בזוית זו ומוצאו בזוית אחרת וכל כך למה מפני כריעות והשתחויות:

פארוואס דארף מען דעם טעם שהי' מקצר ועולה משום טירחא דציבורא, ער האט דאך געדארפט מקצר זיין משום קדושה ואמן אפילו אן טירחא דציבורא.

אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 12554
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am

תגובהדורך קיקיון » זונטאג נובעמבער 23, 2014 5:42 pm

8468

הרב מנדל פוקס שליט"א מד"א פון "נחלת עזריאל יהודה" שע"י כולל שומרי החומות
האט געהייסען להסרים למשמעותו
"ראוי מאוד שיהיו הרבה אנשים במשך השבת עם טלפון נייד בכיס המכנסיים (לאפוקי הכיס של החולצה)"
וואס איז דער חילוק? וואס איז בעסער די הויזען ווי דער העמד?


צוריק צו “ידיעות התורה”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 10 געסט