הליכות עולם לו
די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד
- שמעלקא טויב
- שר חמשת אלפים
- תגובות: 5396
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מאי 04, 2010 2:41 pm
- לאקאציע: אויפ'ן באשעפער'ס וועלט'ל!
קידוש לבנה
די וואס מאכן קידוש לבנה עפ"י אר"י מוצאי ת"ב דארפן וויסן אז מ'דארף אנטוהן די שיך ביפאר, אויך איז דא וואס גייען אין מקוה קודם קד"ל
אל תסתכל בספעלינג אלא במה שיש בה.
הק' נ'חמן י'עקב ק'אהן המכונה ני"ק.
הק' נ'חמן י'עקב ק'אהן המכונה ני"ק.
- קיקיון
- שר עשרת אלפים
- תגובות: 15938
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am
- לאקאציע: אדערע זייט שאך ברעט פון חמרא טבא
מה שהרבה לובשים את החלוק מחוץ למכנסיים
לכתחילה אריבער האט געשריבן:
נושא: זאכן וואס איך וויל וויסן
אונטען איז דא א שיטה פון אלטן רבי'ן זי"ע, אז אויב איז עס צוקנייטשט איז עס כאילו מחוסר שיעור, און וועגן דעם האבן די חבד'סקער א בענדל, ווי מען בינד צו די בגד הציצית פון פארענט צו די בגד פון אונטן, און די וועלט איז נישט אנגענומען אז א צוקנייטשט איז מחוסר שיעור, ווייל מען קען עס אויפקנייטשען, אווי די קנעפל פון די ליטואים אויבן, ווייל מען קען עס צוקנעפלן.
זעט מיר אויס אס עס איז האט ניט קיין פעסטען יסוד
וואס איז דער חשש? אז דער ט"ק וועט זיך קנייטשען ווען מען וועט ארויסלייגען די ציצית אינדרויסען?
זעט אויס אז הרה"ת ר' שלום דובער לוין האט ניט מורא דערפין
ווען ער שרייבט בענין די ציצית אידרויסען
מי שרוצה להשתדל בזה צריך לעשות קמט בשולי
הטלית קטן בעת לבישתו תוך המכנסים, באופן שגם
הכנפות וגם הציציות עולות מלמטה למעלה, ורק אז
אפשר שהציציות יהיו נוטפות על הקרן. וכיון שהקמט
הוא בתוך המכנסים בעת לבישתו, בודאי נשאר כך כל
זמן שהטלית קטן יורד אל תוך המכנסים.
שיעורי הלכה למעשה מאת הרה"ת ר' שלום דובער לוין
עמודים 39-40
- חסידישער יוד
- שר חמש מאות
- תגובות: 770
- זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך מארטש 26, 2014 7:17 pm
- קיקיון
- שר עשרת אלפים
- תגובות: 15938
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am
- לאקאציע: אדערע זייט שאך ברעט פון חמרא טבא
msp האט געשריבן: אין איך האב אייך נאר געוואלט זאגן אז:
זעהט אויס אז אויף מתקן זיין א תג איז נישט שייך דער פראבלעם פון שלא כסדרן
תגין זענען ניט מעכב
רס"ג סעיף ג
און אפילו אן אות גופא איז דא אופנים וואס מען קען מתקן זיין א נפסק
סימן לב סעיף ט"ז
- קיקיון
- שר עשרת אלפים
- תגובות: 15938
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am
- לאקאציע: אדערע זייט שאך ברעט פון חמרא טבא
ארי במסתרים און אן אישי האט געשריבן:לבוש אורח חיים סימן תקפא
וזוקף ש"ץ ויושב לפני התיבה ואומר מחי ומסי, מכניסי רחמים, מרן דבשמיא וכו', כבר שביה דמתחנן וכו' מרן וכו', כעבדא דמתחנן למריה וכו', שומר ישראל וכו', ואנחנו לא נדע וכו', קדיש שלם עם תתקבל. אף על גב שבכל ימות השנה אין אומרים תתקבל אלא אחר תפלת שמונה עשרה, שכן הוא משמעות לשון צלותהון שפירושו תפלה, וסתם תפלה רצה לומר תפלת שמונה עשרה, שאני סדר הסליחות שנתקנו כולם על סדר התפלה של כל היום, כי הפסוקים שקודם הסליחות הם כנגד פסוקי דזמרה, והסליחות עם הי"ג מדות שאומרין בין כל אחת ואחת הם במקום תפלת י"ח, שעיקר התפלה הוא י"ג מדות, ואח"כ נופלין על פניהם כמו אחר כל התפילות ומסיימין ואנחנו לא נדע, לכך אומרים אחריהם קדיש שלם עם תתקבל כמו אחר גמר כל תפלות השנה.
תשחח"ל
- קיקיון
- שר עשרת אלפים
- תגובות: 15938
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am
- לאקאציע: אדערע זייט שאך ברעט פון חמרא טבא
פסקי הסידור
וועגען טלית גדול רעדט ער בכלל ניט
און אויב מען גייט מיט דעם טלית גדול אזוי ווי איז דער אמה על אמה ?
- קיקיון
- שר עשרת אלפים
- תגובות: 15938
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am
- לאקאציע: אדערע זייט שאך ברעט פון חמרא טבא
איך האב באקומען א חתחנה קארט פון א ידיד וואס מאכט חתונה א בת חורגת
אויף די צווייטע זייט נאט געחתמ'ט אלמנת אביו (בזו"ש) זי לאדענט לחתונת נכדתי
איז דאס כיבוד אב אדער סתם א שיינער הרגש?
כתובות דף ק"ג א
ת"ר בשעת פטירתו של רבי אמר לבני אני צריך נכנסו בניו אצלו אמר להם הזהרו בכבוד אמכם ...............הזהרו בכבוד אמכם דאורייתא היא דכתיב כבד את אביך ואת אמך אשת אב הואי אשת אב נמי דאורייתא היא דתניא כבד את אביך ואת אמך את אביך זו אשת אביך ואת אמך זו בעל אמך וי"ו יתירה לרבות את אחיך הגדול הני מילי מחיים אבל לאחר מיתה לא: רש"י: ה"מ - דחייב בכבוד אשת אביו בחיי אביו:
רמב"ם (הל' ממרים פ"ו הט"ו): חייב אדם לכבד את אשת אביו, אף על פי שאינה אימו, כל זמן שאביו קיים, שזה בכלל כבוד אביו; וכן מכבד בעל אימו, כל זמן שאימו קיימת. אבל לאחר מיתתן, אינו חייב.
המאירי (כתובות קג ע"א): "חייב אדם לכבד אשת האב וכן בעל האם ודבר זה מצוה מדברי סופרים וסמכוה מן המקרא כבד את אביך לרבות אשת אביך ואת אמך לרבות בעל אמך ולא סוף דבר אשת אב או בעל אם בחיי האם אלא אף לאחר מיתה.
טור ושו"ע יו"ד ר"מ חייב אדם לכבד אשת אביו, אף על פי שאינה אמו, כל זמן שאביו קיים. וחייב לכבד בעל אמו, כל זמן שאמו קיימת. אבל לאחר מיתה אינו חייב בכבודם. ומכל מקום דבר הגון לכבדם אף לאחר מיתה ב"י ומ"ש מ"מ מצוה לכבדם אפילו לאחר מיתה נראה שלמד כן מדאמרינן בפרק הנושא שרבינו הקדוש צוה לבניו שיזהרו בכבוד אשתו לאחר מותו אע״פ שלא היתה אמם:
ערוך השולחן סעיף מג חייב אדם לכבד אשת אביו אף על פי שאינה אמו, כל זמן שאביו קיים. וחייב לכבד בעל אמו, כל זמן שאמו קיימת. וזהו מן התורה, דדרשינן "כבד את אביך" – זו אשת אביך, "ואת אמך" – זה בעל אמו כתובות קג. וזהו דווקא בחייהם כמו שכתבתי. אבל לאחר מותם – אינו מחוייב לכבדם. ומכל מקום דבר הגון הוא לכבדם גם לאחר מותם, שהרי רבינו הקדוש צוה כן לבניו (שם). וכך נהגו כל יראי ה'.
אויף די צווייטע זייט נאט געחתמ'ט אלמנת אביו (בזו"ש) זי לאדענט לחתונת נכדתי
איז דאס כיבוד אב אדער סתם א שיינער הרגש?
כתובות דף ק"ג א
ת"ר בשעת פטירתו של רבי אמר לבני אני צריך נכנסו בניו אצלו אמר להם הזהרו בכבוד אמכם ...............הזהרו בכבוד אמכם דאורייתא היא דכתיב כבד את אביך ואת אמך אשת אב הואי אשת אב נמי דאורייתא היא דתניא כבד את אביך ואת אמך את אביך זו אשת אביך ואת אמך זו בעל אמך וי"ו יתירה לרבות את אחיך הגדול הני מילי מחיים אבל לאחר מיתה לא: רש"י: ה"מ - דחייב בכבוד אשת אביו בחיי אביו:
רמב"ם (הל' ממרים פ"ו הט"ו): חייב אדם לכבד את אשת אביו, אף על פי שאינה אימו, כל זמן שאביו קיים, שזה בכלל כבוד אביו; וכן מכבד בעל אימו, כל זמן שאימו קיימת. אבל לאחר מיתתן, אינו חייב.
המאירי (כתובות קג ע"א): "חייב אדם לכבד אשת האב וכן בעל האם ודבר זה מצוה מדברי סופרים וסמכוה מן המקרא כבד את אביך לרבות אשת אביך ואת אמך לרבות בעל אמך ולא סוף דבר אשת אב או בעל אם בחיי האם אלא אף לאחר מיתה.
טור ושו"ע יו"ד ר"מ חייב אדם לכבד אשת אביו, אף על פי שאינה אמו, כל זמן שאביו קיים. וחייב לכבד בעל אמו, כל זמן שאמו קיימת. אבל לאחר מיתה אינו חייב בכבודם. ומכל מקום דבר הגון לכבדם אף לאחר מיתה ב"י ומ"ש מ"מ מצוה לכבדם אפילו לאחר מיתה נראה שלמד כן מדאמרינן בפרק הנושא שרבינו הקדוש צוה לבניו שיזהרו בכבוד אשתו לאחר מותו אע״פ שלא היתה אמם:
ערוך השולחן סעיף מג חייב אדם לכבד אשת אביו אף על פי שאינה אמו, כל זמן שאביו קיים. וחייב לכבד בעל אמו, כל זמן שאמו קיימת. וזהו מן התורה, דדרשינן "כבד את אביך" – זו אשת אביך, "ואת אמך" – זה בעל אמו כתובות קג. וזהו דווקא בחייהם כמו שכתבתי. אבל לאחר מותם – אינו מחוייב לכבדם. ומכל מקום דבר הגון הוא לכבדם גם לאחר מותם, שהרי רבינו הקדוש צוה כן לבניו (שם). וכך נהגו כל יראי ה'.
- אליקים געציל
- שר חמש מאות
- תגובות: 798
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אקטאבער 24, 2013 11:42 am
- לאקאציע: אין i-בערשטענס וועלטל
- קיקיון
- שר עשרת אלפים
- תגובות: 15938
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am
- לאקאציע: אדערע זייט שאך ברעט פון חמרא טבא
ווער קען הלכות ריבית?
א טאוועל ביי א טשעק קעשער
שולחן ערוך יורה דעה קעג סעיף ד
אויב דער טשעק קראכט ווי אזוי ווייסט מען צי עס איז העני הלוה אדער טרפו בעל חוב מוקדם ??
א טאוועל ביי א טשעק קעשער
שולחן ערוך יורה דעה קעג סעיף ד
מי שיש לו שטר חוב על חבירו או מלוה על פה מותר למכרם לאחר בפחות ואפילו לא הגיע זמן הפרעון ואין בו משום רבית (בעל התרומות) ובלבד שיהא אחריות השטר והמלוה על הלוקח כגון אם יעני הלוה שלא יהיה לו ממה לפרוע שלא יחזור על המוכר אבל אחריות שבא מחמת המוכר כגון שנמצא פרוע או שטרפו בעל חוב מוקדם א"צ שיהיה על הלוקח ואם יש ביד המוכר משכון של הלוה מותר למכרו ללוקח וכן מותר שיבטיחנו הלוה בערבות או במשכון ואם עבר וקבל עליו המוכר אחריות תנאו קיים ואם אינו יכול לקבל חובו מחזיר לו מעותיו ואם יש בו ריוח יהיה למוכר וכשם שיכול למכרו לאחר בפחות כך יכול למכרו ללוה בעצמו:
אויב דער טשעק קראכט ווי אזוי ווייסט מען צי עס איז העני הלוה אדער טרפו בעל חוב מוקדם ??