ספירת העומר בזמן הזה

הפוך בה דכולה בה

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

אוועטאר
יגעתי ומצאתי
שר האלף
תגובות: 1448
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג ינואר 31, 2011 5:02 pm

ספירת העומר בזמן הזה

תגובהדורך יגעתי ומצאתי » מיטוואך יוני 01, 2011 1:46 pm

ספירת העומר בזמן הזה איז א דאורייתא אדער א דרבנן?

די ר"ן שרייבט אז רוב פוסקים האלטן אז עס איז א דרבנן ווייל די תורה זאגט מיום הביאכם את עומר התנופה, און וויבאלד מען ברענגט נישט קיין קרבן עומר איז די ספירה נישט מן התורה נאר א דרבנן זכר למקדש. אזוי ווערט אויך אנגענומען אין טור ושו"ע.

אבער די רמב"ם שרייבט קלאר ארויס אז די מצוות ספירת העומר איז נוהג "בכל זמן" (אינטערעסאנט אנצוצייכענען אז ער שרייבט הל' ספירת העומר אין דיני תמידין ומוספין נאך די דיני הקרבת קרבן עומר וואס פון דעם זעהט יא אויס אז עס איז געבינדן). אזוי זעהט אויך לכאורה אויס פון די נוסח הלשם יחוד וואס מען זאגט פארן ציילן "מצוות עשה של ספירת העומר כמו שכתוב בתורה". ווייל אויב איז עס נאר א דרבנן קען זיין א שאלה פון בל תוסיף.

נאך א שיטה איז דא, די שיטת רבינו ירוחם אז בזמן הזה איז די ספירת הימים א דאורייתא און די ספירת השבועות א דרבנן. י"א אז דאס איז אויך די שיטת החינוך.

אוועטאר
farshlufen
שר עשרים אלפים
תגובות: 21115
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג נובעמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

תגובהדורך farshlufen » מיטוואך יוני 01, 2011 2:44 pm

מנהגינו כהיום יום איז אביסל א סתירה, ביים לשם יחוד זאגן מיר מצות עשה, למעשה איז אבער דער הרחמן נתקן געווארן ווייל עס איז היינט נאר א דרבנן.
סימן דלא ידע כלום, שבוחי.

אוועטאר
יגעתי ומצאתי
שר האלף
תגובות: 1448
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג ינואר 31, 2011 5:02 pm

תגובהדורך יגעתי ומצאתי » מיטוואך יוני 01, 2011 3:40 pm

די ביאור הלכה שרייבט אז הגם מען פסק'ט אז עס איז דרבנן, אבער עס איז דא אסאך ראשונים אז עס איז דאורייתא עיי"ש.

קוק דא וואו ער ברענגט אראפ אסאך ראשונים אז עס איז יא א דאורייתא.

אוועטאר
ווינקל
שר שבעת אלפים
תגובות: 7777
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג מאי 21, 2009 12:10 am
לאקאציע: vinkel.ivelt ביי גימעיל

תגובהדורך ווינקל » מיטוואך יוני 01, 2011 4:24 pm

farshlufen האט געשריבן:מנהגינו כהיום יום איז אביסל א סתירה, ביים לשם יחוד זאגן מיר מצות עשה, למעשה איז אבער דער הרחמן נתקן געווארן ווייל עס איז היינט נאר א דרבנן.

ביי קידוש זאגט מען אויך "מצות עשה לקדש על היין".

אוועטאר
מר. קליען
שר חמש מאות
תגובות: 738
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג אוקטובער 15, 2010 1:41 pm
לאקאציע: אויפן באטעל

תגובהדורך מר. קליען » מיטוואך יוני 01, 2011 4:25 pm

פאר מרור אויך מיין איך
מעג מען דאס לאזן ליידיג אדער מען מוז עפעס שרייבן איינער ווייסט?

דעפרעסט
שר חמש מאות
תגובות: 888
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג מארטש 27, 2011 2:51 pm

תגובהדורך דעפרעסט » מיטוואך יוני 01, 2011 4:37 pm

מונקאטשער רב ז"ל אין זיין שו"ת אינמיטן א אריכות, שרייבט א טייער ווארט, אז אויב דער גואל צדק וועט קומען נאך בעפאר שבועות און מ'וועט מקריב זיין שתי הלחם. וועט
די ספירה למפרע זיין א דאורייתא, מ'זאג מיר מצות עשה ווייל מ'האף מיר אזוי, און דערפאר בעט מען טאקע הרחמן הוא יחזיר לנו וכו'.
אך עדיין לא הבנתי,לכאורה האט די ספירה מיט דעם עומר, נישט מיט די שתי הלחם.וצע"ק.

אוועטאר
אדער יא
שר האלפיים
תגובות: 2371
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג ינואר 11, 2018 11:00 am

תגובהדורך אדער יא » דינסטאג מאי 21, 2019 7:10 pm

ענינא דיומא

Haklal
שר האלף
תגובות: 1004
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך מארטש 02, 2016 11:24 pm

תגובהדורך Haklal » דינסטאג מאי 21, 2019 7:16 pm

אדער יא האט געשריבן:ענינא דיומא

יישר כח פארן ארויפברענגען

אוראייניקל
שר העשר
תגובות: 31
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג פאברואר 21, 2019 9:05 am

תגובהדורך אוראייניקל » דינסטאג מאי 21, 2019 7:22 pm

עי' חידוש נפלא בספה"ק ויחי יוסף פר' אמור, שיל"פ דעת הרמב"ם ע"פ מה שאמרו חז"ל כל העוסק בתורת עולה כאילו הקריב עולה, א"כ ע"י לימוד פסוקי מצות העומר ביום ב' דפסח נחשב כאילו הקרבנו קרבן העומר ממש, ושפיר נחשב 'מיום הביאכם את עומר התנופה עכתדה"ק.
ואולי יל"פ בזה הלשון 'הוא יחזיר לנו עבודת בית המקדש "למקומה", דהיינו שהגם שאפשר לצאת ע"י לימוד, סוף סוף אינו במקומו הראוי ודו"ק כנלע"ד.

נתן בן ופסי
שר חמישים
תגובות: 92
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג מארטש 04, 2019 8:34 am

תגובהדורך נתן בן ופסי » מיטוואך מאי 22, 2019 12:40 am

על הלשון בשם יחוד ''מצות עשה'' של ספירת העומר יש לתרץ דכיון שיש איסור של לא תסור וכיון שתקנהו רבנן לספור גם בזמה''ז יש מצוה לשמוע דברי חכמים (וכמבור ברמב''ם בספר המצוות) ומצות עשה בהלשם יחוד לא הלך על מצות ספירת העומר אלא על מצוה לשמוע דברי חכמים שאמרו שמונין גם בזמה''ז

אוועטאר
Think and Thank
שר שלשת אלפים
תגובות: 3921
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג ינואר 09, 2018 11:08 pm

תגובהדורך Think and Thank » מיטוואך מאי 22, 2019 2:07 am

הרי מצוה לשמוע הוי רק מצות לא תעשה של לא תסור?
Innocent until proven Republican

בראשית ברא
שר האלף
תגובות: 1136
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג דעצמבער 06, 2016 3:16 pm

תגובהדורך בראשית ברא » מיטוואך מאי 22, 2019 2:39 am

ועשית ככל אשר יורוך

נתן בן ופסי
שר חמישים
תגובות: 92
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג מארטש 04, 2019 8:34 am

תגובהדורך נתן בן ופסי » זונטאג יוני 02, 2019 11:08 pm

וואס איז די הלכה ווען איינער פארט דורך דעם קו התאריך קענער ציילען ווייטער מיט א ברכה?


צוריק צו “ידיעות התורה”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 7 געסט