האלטן אפען א אנליין סטאר שבת קודש

הפוך בה דכולה בה

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

אוועטאר
אַבּערוואַס
שר האלפיים
תגובות: 2179
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג סעפטעמבער 02, 2013 5:13 pm

תגובהדורך אַבּערוואַס » פרייטאג יוני 13, 2014 12:35 pm

שוועמל האט געשריבן:
שמעלקא טויב האט געשריבן:כ'האב געהערט אזא מעשה:

א אינגערמאן האט זיך אויפגעטוען פאר זיין דיין אז ער נעמט אראפ יעדע שבת פארן זמן אלע זיינע אייטעמ'ס פון עמעזאן (אדער בלאקט ער די אקאונט, כ'ווייס נישט וויאזוי ס'ארבייט גענוי). פרעגט אים דער דיין, דו גייסט אריין אין אפיס פארן זמן?

זאגט ער עה, כ'מאך עס אויף מיין פאון!

זאגט אים דער דיין (א אינגער דיין, א יואלי וואס ווייסט זייער גוט וואס עמעזאן מיינט און וואס א פאון וואס מ'קען דערויף ארבייטן אויף עמעזאן מיינט...) אינגערמאן טייערער ס'איז אסאך א גרעסערע שאלה צו דו מעגסט האבן אזא פאון ווי צו דו מעגסט לאזן דיינע אייטעמס שבת אנליין!!!

די מעשה איז גוט, אבער אלס דיין ענטפערט מען נישט אזוי. מילד גערעדט.

#רעבי'שע תשובה
ווארט א מינוט, לאמיך נאכקוקן...

אוועטאר
בנימין הלוי
שר האלף
תגובות: 1619
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אפריל 24, 2014 5:48 pm

תגובהדורך בנימין הלוי » פרייטאג יוני 13, 2014 12:44 pm

שוועמל האט געשריבן:
שמעלקא טויב האט געשריבן:כ'האב געהערט אזא מעשה:

א אינגערמאן האט זיך אויפגעטוען פאר זיין דיין אז ער נעמט אראפ יעדע שבת פארן זמן אלע זיינע אייטעמ'ס פון עמעזאן (אדער בלאקט ער די אקאונט, כ'ווייס נישט וויאזוי ס'ארבייט גענוי). פרעגט אים דער דיין, דו גייסט אריין אין אפיס פארן זמן?

זאגט ער עה, כ'מאך עס אויף מיין פאון!

זאגט אים דער דיין (א אינגער דיין, א יואלי וואס ווייסט זייער גוט וואס עמעזאן מיינט און וואס א פאון וואס מ'קען דערויף ארבייטן אויף עמעזאן מיינט...) אינגערמאן טייערער ס'איז אסאך א גרעסערע שאלה צו דו מעגסט האבן אזא פאון ווי צו דו מעגסט לאזן דיינע אייטעמס שבת אנליין!!!

די מעשה איז גוט, אבער אלס דיין ענטפערט מען נישט אזוי. מילד גערעדט.

וואס איז ראנג?
ער האט אים געוואלט זאגן אז היות מען מעג האלטן די אייטעמס אויף עמעזאן, און דער וויל פשוט זיין א קדוש יאמר לו דאן זאל ער מוחל זיין אויפגעבן זיין סמארטפאון
* "סמארטפאן איז נישט קיין נעוויירע אבער וואס סמארטפאן קען צוברענגען קענען גרויסע עבירות נישט ברענגען" (סמארטפאן זה לא עבירה, אך מה שהעבירה הכי חמורה לא מצליחה לעשות לאדם, הסמארטפאן עושה)

אוועטאר
בנימין הלוי
שר האלף
תגובות: 1619
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אפריל 24, 2014 5:48 pm

תגובהדורך בנימין הלוי » פרייטאג יוני 13, 2014 1:05 pm

אין אישי האט געשריבן:גארנישט ראנג, ס'נאר אזויווי ווען דבר יום ביומו זאגט אז מ'זאל נישט ליינען פאר'ן דאווענען...

מיש נישט קיין לאקשן קוגל! הלכה איז הלכה, און השקפה איז השקפה! א דיין דארף ענטפערן הלכה, אויב ער וויל מעורר זיין, מה טוב ומה נעים, אבער נישט דאס זאל זיין במקום תשובה אויפן שאלה, ודי לי בזה.

קוק איבער די סטארי, קיינער קיינמאל גארנישט געפרעגט
און פארוואס עפעס אישי?
* "סמארטפאן איז נישט קיין נעוויירע אבער וואס סמארטפאן קען צוברענגען קענען גרויסע עבירות נישט ברענגען" (סמארטפאן זה לא עבירה, אך מה שהעבירה הכי חמורה לא מצליחה לעשות לאדם, הסמארטפאן עושה)

אוועטאר
שוועמל
שר עשרת אלפים
תגובות: 14186
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך יולי 19, 2006 8:40 pm
לאקאציע: גידולו בכל מקום

תגובהדורך שוועמל » פרייטאג יוני 13, 2014 2:40 pm

אהה איך קוק יעצט איבער זע איך אז יענער האט כלל נישט געפרעגט דא קיין שאלה, דער האט סתם געשמועסט און זיך אויפגעטון פארן דיין, האט דער דיין אים געזאגט וואס ער האט אים צו זאגן.
#בנימין האסט א פוינט.
חזרתי בי.
שוש אשיש בה', תגל נפשי באלקי! (ישעיה סא)

דורש ומבקש
שר מאה
תגובות: 185
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג יולי 05, 2015 7:03 pm

תגובהדורך דורש ומבקש » זונטאג אוגוסט 09, 2015 6:08 pm

געזוכט און געזוכט ביז כ׳האב דאס געטראפן,אבער לא מצאתי מה שבקשתי

איך בין גרין אין די פעלד פון amazon אדער eday איך וויל וויסן די פאקטן, ווי אזוי ווערט נגמר די קנין, ביז ווען קען די מוכר חוזר זיין,און ביז ווען די לוקח,און ווען האט די מוכר צוטריט צום געלד

ביטע שרייבן נאר פאקטן נישט הלכות, די הלכות בין איך שוין ב״ה באקאנט,איך פארשטיי נישט די מציאות לכל הצורך

אישי איז וועלקאם

תודה למפרע

אוועטאר
שנאפס
שר עשרת אלפים
תגובות: 15206
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג סעפטעמבער 12, 2011 9:59 pm
לאקאציע: אויף די קרעטשמע פאליצעס
פארבינד זיך:

תגובהדורך שנאפס » מאנטאג אוגוסט 10, 2015 6:37 pm

ביי איבעי ווען יענער צאלט דורך פעיפאל ווערט יענעמ'ס קארטל גערעכענט גלייך ווען ער קויפט, אבער דאס געלט ווערט עוועילעבל פאר דיר נאך וואס דו שיקסט ארויס די אייטעם, עס זענען דא גרויסע סעלערס וואס האבן יא דאס געלט עוועילעבל פארדעם ווייל פעיפאל טראסט זיי אז זיי גייען שיקן דעם אייטעם

ביי איבעי ווען יענער צאלט מיט קרעדיט דארד, ווערט דאס קארטל גערעכענט גלייך ווען ער קויפט

ביי עמעזאן FBM, ווערט יענעמס קארטל גערעכענט ווען דו שיקסט ארויס די אייטעם

ביי עמעזאן FBA, ווערט יענעמס קארטל גערעכענט ווען עמעזאן שיקט ארויס די אייטעם
kraitchmah עט גימעיל

באקומט סטאקס בחנם

פרוכט בוים
שר מאה
תגובות: 220
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 06, 2013 4:38 pm

תגובהדורך פרוכט בוים » פרייטאג אוגוסט 14, 2015 5:58 pm

pm
איינער האט געברענגט צו מיינע עטענטשאן צו מען מעג שבת לאזן די אמאזאן אדווערטייסינג אפען, איך בין נאך נישט אנגעקומען צו פרעגן א דיין בין איך נייגעריג צו וויסן וואס דערעוילם טוט בכלל, און אויב איינער האט שוין אמאל געפרעגט א דיין צו מען מעג, און בכלל אויב עס איז שאלה

דורש ומבקש
שר מאה
תגובות: 185
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג יולי 05, 2015 7:03 pm

תגובהדורך דורש ומבקש » מוצ"ש אוגוסט 15, 2015 11:14 pm

פרוכט בוים האט געשריבן:pm
איינער האט געברענגט צו מיינע עטענטשאן צו מען מעג שבת לאזן די אמאזאן אדווערטייסינג אפען, איך בין נאך נישט אנגעקומען צו פרעגן א דיין בין איך נייגעריג צו וויסן וואס דערעוילם טוט בכלל, און אויב איינער האט שוין אמאל געפרעגט א דיין צו מען מעג, און בכלל אויב עס איז שאלה


Advertising ,פארוואס נישט, איך זעה נישט קיין שום שאלה

אוועטאר
פשוט'ער אידל
שר חמש מאות
תגובות: 942
זיך איינגעשריבען אום: מוצ"ש נובעמבער 02, 2013 9:08 pm

תגובהדורך פשוט'ער אידל » פרייטאג סעפטעמבער 11, 2015 3:54 pm

הרה"ג ר' אשר מאן איז מתיר FBA אום שבת. מטעם אז זיי זענען ווי סעילס-לייט, און מ'דארף זיי נישט הייסן סטאפן שבת.

הרה"ג ר' שלמה לייב וויינבערגער שליט"א (א באוואוסע ירא הוראה) האט מיר געענטפערט אז " איך זעה נישט דערין קיין שום שאלה", "אבער ס'דא רבנים וואס זענען עפעס נישט אזוי צופרידן דערמיט". ווען איך האב עם געדריקט צו ענטפערן קלאר, הלמאי, אלע שאלות פרעג איך פונעם דיין, וואס דארף איך טון מיט אזא פארעווע ענטפער..? האט ער מיר געהייסן אויך גיין צו הרה"ג ר' זלמן לייב פילאפף שליט"א (און בצירופו געבט ער א היתר).

דער לעצטער האט טאקע אויך מתיר געווען מטעם הנ"ל, עמעזאן איז נאר דער סעילסמאן. און ס'מותר אפילו זיי פראסעסן און קיקן עס שבת.

דאס איז אלעס געפרעגט געווארן "נאר איבער FBA". איבעי, אן אקשן בפרט (אזוי האב איך פארשטאנען) און נישט FBA דארפט איר עקסטער פרעגן.

אגב, די וואס האבן געשריבן דא "ווי קען א איד זוכן א היתר צו האלטן אפען ס'געשעפט שבת!", איז דער תירוץ 'ח"ו'. מיר האלטן נישט אפען ס'געשעפט שבת. עמעזאן איז נישט אונזערס.


ויאכלו ענווים וישבעו...

אני החו"מ דיברתי עם ג' הדיינים הנ"ל,
א פרייליכען שבת און א כתיבה וחתימה טובה מיט הרחבת הדעת און שפע ונחת

הק' פשוטער אידל
written using the Meshimer web filter

Yoely
שר חמש מאות
תגובות: 595
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג סעפטעמבער 27, 2011 11:07 am

תגובהדורך Yoely » זונטאג סעפטעמבער 27, 2015 12:27 pm

דורש ומבקש האט געשריבן:
פרוכט בוים האט געשריבן:pm
איינער האט געברענגט צו מיינע עטענטשאן צו מען מעג שבת לאזן די אמאזאן אדווערטייסינג אפען, איך בין נאך נישט אנגעקומען צו פרעגן א דיין בין איך נייגעריג צו וויסן וואס דערעוילם טוט בכלל, און אויב איינער האט שוין אמאל געפרעגט א דיין צו מען מעג, און בכלל אויב עס איז שאלה


Advertising ,פארוואס נישט, איך זעה נישט קיין שום שאלה





איז טאקע נישטא קיין שום שאלה צו לאזן די אמאזאן אדווערטייסינג אפען???

אוועטאר
אויסגערעכנט
שר ששת אלפים
תגובות: 6846
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג אוגוסט 10, 2015 9:50 pm

תגובהדורך אויסגערעכנט » זונטאג סעפטעמבער 27, 2015 1:00 pm

איך קען מיר נישט אויס אין די הלכה חלק אבער נעכטען נאכט האט מיר געזאגט א יונגערמאן נישט קיין גרויסע תנא קמא אז ער האט געוואלט זיין אפן סוכות אבער דאך אפשר מעג מען נישט האט ער אפגעמאכט אז ער וועט זען וויפיל ער וועט פארדינען פאר סוכות זאגט ער מיר אז אין די צוויי וואכן פאר סוכות האט ער פארדינט מער ווי די גאנצע פריערדיגע חודש ממילא גייט ער נישט זיין אפען ער זעט אז מ'באצאלט פון אויבן

נא_שכל
שר חמשת אלפים
תגובות: 5349
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 14, 2008 10:44 pm
לאקאציע: עולם הדמיון

תגובהדורך נא_שכל » פרייטאג מאי 13, 2016 5:00 pm

מ'זאגט אז ס'דא געשעפטן וואס פארשפארן זייער וועבסייט פאר שב"ק, כ'האב מיך אלס געוואונדערט וויאזוי ס'קוקט אויס ווען מ'קומט דארט אן שבת, אונז קען מיר דאך עס נישט זען אין שבת.

יעצט האב איך געזוכט א ספר, און כ'בין אנגעקומען צום וועבזייטל פון לעמהאנ'ס ספרים אין יוראפ, וואס דארט איז שוין יעצט שבת (און דאהי אין נ.י. נישט), און כ'האב געזען דעם מעסדזש

לעהמאנ'ס-ביום-השבת.jpg


כל השומר שבת כדת מחללו שכרו הרבה מאוד!

אשריכם ישראל!
"ואומר לאשר יבוא מכתבי לחזות, אכול את המגילה הזאת. כי מהאוכל יצא מאכל, ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי הנקדן, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').

אוועטאר
בנימין הלוי
שר האלף
תגובות: 1619
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אפריל 24, 2014 5:48 pm

תגובהדורך בנימין הלוי » זונטאג מאי 15, 2016 3:36 pm

זייער א שיינע זאך אבער פארגעס נישט ער פארקויפט פאר שומרי שבת
* "סמארטפאן איז נישט קיין נעוויירע אבער וואס סמארטפאן קען צוברענגען קענען גרויסע עבירות נישט ברענגען" (סמארטפאן זה לא עבירה, אך מה שהעבירה הכי חמורה לא מצליחה לעשות לאדם, הסמארטפאן עושה)

נא_שכל
שר חמשת אלפים
תגובות: 5349
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 14, 2008 10:44 pm
לאקאציע: עולם הדמיון

תגובהדורך נא_שכל » פרייטאג מאי 20, 2016 2:06 pm

יעצט פרוביר איך צו זען עטליכע ספרים אויף אוצר החכמה וועבסייט, און כ'קען נישט עפענען די ספרים. האט דאס צו טון מיט דעם אז דארט איז שוין שבת?
"ואומר לאשר יבוא מכתבי לחזות, אכול את המגילה הזאת. כי מהאוכל יצא מאכל, ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי הנקדן, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').

אוועטאר
בדרך אפשר
שר חמש מאות
תגובות: 619
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג סעפטעמבער 07, 2015 8:20 pm
לאקאציע: על חוט מתוח

תגובהדורך בדרך אפשר » דאנארשטאג סעפטעמבער 29, 2016 9:54 pm

איז דא א חילוק פון שבת און יום טוב?

פאטעטא קוגל
שר חמישים ומאתים
תגובות: 481
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג פאברואר 13, 2014 5:18 pm

תגובהדורך פאטעטא קוגל » דאנארשטאג סעפטעמבער 29, 2016 11:54 pm

סאיז נישט שווער צוצומאכן עמעזאן fba and fbm
אויב איינער וויל וויסן וויאזוי. ווייל ער וויל עס פארמאכן שבת. קען מיך קאנטאקטן אין אישי

פאטעטא קוגל
שר חמישים ומאתים
תגובות: 481
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג פאברואר 13, 2014 5:18 pm

תגובהדורך פאטעטא קוגל » פרייטאג סעפטעמבער 30, 2016 12:22 pm

פאטעטא קוגל האט געשריבן:סאיז נישט שווער צוצומאכן עמעזאן fba and fbm
אויב איינער וויל וויסן וויאזוי. ווייל ער וויל עס פארמאכן שבת. קען מיך קאנטאקטן אין אישי

אין איין ווארט. ערב שבת טויש עס צו Fulfilled by Merchant
מוצאי שבת טויש עס צוריק צו Fulfilled by Amazon

פאטעטא קוגל
שר חמישים ומאתים
תגובות: 481
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג פאברואר 13, 2014 5:18 pm

תגובהדורך פאטעטא קוגל » פרייטאג סעפטעמבער 30, 2016 12:25 pm

פאטעטא קוגל האט געשריבן:
פאטעטא קוגל האט געשריבן:סאיז נישט שווער צוצומאכן עמעזאן fba and fbm
אויב איינער וויל וויסן וויאזוי. ווייל ער וויל עס פארמאכן שבת. קען מיך קאנטאקטן אין אישי

אין איין ווארט. ערב שבת טויש עס צו Fulfilled by Merchant
מוצאי שבת טויש עס צוריק צו Fulfilled by Amazon


אויב איינער ווייסט וויאזוי מקען פארמאכן איבעי זאל מיר פליז לאזן וויסן

אוועטאר
א. טראכטער
שר האלף
תגובות: 1376
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג מאי 11, 2014 12:54 pm

תגובהדורך א. טראכטער » פרייטאג סעפטעמבער 30, 2016 12:46 pm

עס איז דא אפציע פאר וויקאציע

(נאר אויב מען האט א סטאר)

אוועטאר
אלטן דור
שר האלף
תגובות: 1235
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג אוקטובער 06, 2013 5:53 am

תגובהדורך אלטן דור » מוצ"ש נובעמבער 26, 2016 4:05 pm

ערגעץ ווי איז דא אמאהל געווען א הטמל וואס מען לייגט אריין אין די אייגענע וועב זייט און שבת פארמאכט זיך עס אליינס
קען איינער צייגן ווי דאס איז?

Growth hacker
שר חמש מאות
תגובות: 567
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוגוסט 15, 2017 7:19 pm

תגובהדורך Growth hacker » פרייטאג אפריל 27, 2018 12:40 pm

Does someone knows how to set my website not to process orders on shabbes?

Yoely
שר חמש מאות
תגובות: 595
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג סעפטעמבער 27, 2011 11:07 am

תגובהדורך Yoely » דאנארשטאג אפריל 18, 2019 1:34 pm

איז טאקע נישטא קיין שום שאלה צו לאזן די אמאזאן אדווערטייסינג אפען???

Growth hacker
שר חמש מאות
תגובות: 567
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוגוסט 15, 2017 7:19 pm

תגובהדורך Growth hacker » מיטוואך אפריל 24, 2019 1:08 am

Yoely האט געשריבן:איז טאקע נישטא קיין שום שאלה צו לאזן די אמאזאן אדווערטייסינג אפען???

It's allowed to advertise on shabbes

אוהב חסידים
שר העשר
תגובות: 32
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג ינואר 16, 2020 3:21 pm

Re: האלטן אפען א אנליין סטאר שבת קודש

תגובהדורך אוהב חסידים » זונטאג מארטש 29, 2020 8:42 pm

א שיינע תשיבה וועגן עמעזאן בשבת, ווי ער צינעמט יעדע זאך עקסטער.


מקח וממכר
א) בהפוסקים מצינן שאסרו כמה דברים משום שדומה למקח וממכר (עי' שועה"ר סי' שו סעי' יד) שאסור לומר ערכי עלי מפני שדומה למקח וממכר ומטעם זה ג"כ אסור להקדיש חפץ ועו"ש (סעי' טו) שאסור לעשות חזקה ע"י סגירת הדלת. ועו"ש (סעי' טז) שאסור להשכיר זיצן בביהמ"ד בשבת. ועוד (סי' שלח סעי' ו) שאסור לשחק במשחק אפי' לשחוק אם הוא כדי להרויח, ועוד (סי' שפב סעי' ח) ששכירות אסור מפני שדומה למקח וממכר, ועוד (סי' שלט) שאין פודין את הבן בשבת שדומה למקח וממכר. כ"ז בדברים שעושה פעולה שדומה למקח וממכר משא"כ מקח וממכר בעצמו שאינו עושה פעולה שדומה למקח וממכר כגון (סי' שכג) שאם אינו מזכיר שם מדה מותר, אף שהוא מקח וממכר מפני שאינו עושה פעולה שהוא דומה למו''מ, ואם מזכיר שם מדה אסור אפי' לשאול, מפני שדומה למו''מ, וגם סי' רמ"ה (סעי' טז) שע"י עכו"ם מותר ואפי' שהחפץ הולך מרשות ישראל לרשות הקונה כיון שאינו עושה פעולה שדומה למקח וממכר. ועי' ברש"י (ביצה לז. ד"ה משום) דטעם איסור מקח וממכר דכ' ממצוא חפצך מדבר דבר א"נ דאתי לידי כתיבה שטרי מכירה. ועי' בשו"ע (סי' שו) דאיסור ממצוא חפצך אינו אלא אם עושה מעשה ניכר וע"ע בשועה"ר (סי' שו סעי' ד) דאסור לקנות או למכור בשבת גזירה שמא יכתוב בין שמוכר בפה בלבד בין שמוכר לו היום את החפץ וכ"מ במשנ"ב (סי' שו ס"ק לג) דמקח וממכר אסור א' בפה וא' ובמסירה. משמע דאם הוא אינו עושה שום פעולה לא בדיבור ולא במעשה וליכא רק דעת המקנה לכאורה מותר. היוצא לנו מכל זה דנקודת איסור מקח וממכר הוא שהישראל עושה פעולה שהוא דומה למקח וממכר. וכאן אין המוכר עושה שום פעולה אלא עמעזאן או הקונה עושה הקנין.
ב) אבל ידוע שיטת רעק"א (סי' קנט) דס"ל שאם הקנין מתחלת ער"ש ונגמר בשבת הרי זה אסור. יש שרוצים לומר שע"פ שיטת רעק"א אסור למכור במכונית אוטאמאטית (ווענדינ"ג מאשי"ן) לעכו''ם בשבת. וה"ה למכור על עמעזאן וכדו' בשבת. וכאן לכאורה נעשית הקנין בשבת, דע"י נתינת הקרעדיט קארד, מתחייב המוכר ליתן מין חפץ זה להקונה, וזה הוא סדר הקנין בזמנינו, וכמבואר בגמ' (ב"מ עד.) מדין סיטומתא (וכ"פ בשו"ע חו"מ סי' רא ובש"ך סק"א ובסי' שנו סק"י. וע"ע משפט קנין פרק ג') עי"ש שאם הסדר שבאותו מקום להגמר הקנין באיזה אופן מסוים הוה קנין ובזמנינו נתינת הקרעדיט קארד הוא גמר הקנין.
ג) אבל במג"א (סי' שו ס"ק יא) ובט"ז (סק"ב) וכ"פ בשועה"ר (סי' שו סעי' יד) שאם מתחייב עצמו ליתן לאיזה אדם דבר שאינו מסוים, אינו נעשה שום קנין. דהיינו לענינינו אם לדוגמא יש לו אוצר עם הרבה של אותה חפץ וכשהקונה עושה ארדער אינו מייחד איזה מהחפצים היא קונה (דהיינו לדגמא איזה תפוח מסל התפוחים) א"כ אין שום קנין נעשה בשבת אבל אם אין לו רק א' ממין זה אז אכן נעשה הקנין בשבת.)
ד) למעשה אין נפק"מ (באופן FBA) אימתי נעשה הקנין. דלפעמים נתינת הק"ק יכול להיות בשבת, וכן הארדער פראסעסינג, וכן לקיחת החפץ וליתנה להקאמפאני המוליכו להקונה, ואפי' הגעת החפץ להקונה יכול להיות בשבת (במציאות הוא כן דאלפי אלפים ארדערס מגיעים להקונה בתוך ב-ג שעות אחר הנחת הארדער ונתינת הק"ק שלו) ואכ' לדעת רעק''א אסור בזה האופן, אבל למעשה אנפק"מ אמתי נעשה הקנין. ואפי' אם הקנין נעשה בשבת ג"כ מותר כמו שמבואר לקמן.)
ה) אבל כמה פוסקים חולקים על הרעק"א, עי' שו"מ (ח"ו סי' ג), שו''ת מהרש''ם (ח''ב ס' קנ''ז) מהר"ם שי"ק (סי קלא), שו"ת אמרי יושר (ח"ב סי' צו), שו"ת תורת חסד (סי' יג), שו"ת מהרש"ג (ח"ב סי' קיז), וההחזו"א (דמאי סי' ט ס"ק יב) ועוד כמה אחרונים חולקים ומתירים.
ו) לענ"ד יש כמה טעמים דאף לשיטת רעק"א יהא מותר למכור בעמעזאן.
ז) טעם א', דרעק"א איירי שהמוכר עושה תנאי עם הקונה קודם שבת, שאם יקיים התנאי בשבת יחול הקנין בשבת, והשאלה שם הוא, אם מותר לקיים התנאי, דעי"ז יגרום חלות הקנין, דלמעשה עושה פעולה בשבת לצורך המ''מ שלו, משא''כ כאן אין הקנין נגרם ע''י שום פעולה באמצעות המוכר הישראל. וכ"כ בשיטת רעק"א האג"מ (שו"ת או"ח ח"ג סי' מד).
ח) טעם ב', ועוד סניף להתיר ע''פ המבואר בשו"ת הר צבי (הל' שבת סי' קכו) כ' שבקנין שמתחיל ער"ש ונגמר בשבת, האיסור מו"מ הוא רק על הקונה ולא על המוכר.
ט) טעם ג', עוד יש סניף להתיר כיון שאין המוכר יודע בשבת שמנכר חפצו וכמ''ש בשו"ת מהרש"ג (ח"ב סי' קיז) שאם הכל נגמר ע"י עצמו (אוטאמאט"י) ואין המוכר יודע שנמכר חפצו, מותר אפי' לרעק"א ומוש"ה מתיר ווענדינג מאשין. וכעי"ז בשו"ת באר משה (ח"ו קו"א סי' נ) שאם המוכר אינו יודע ליכא בזה משא ומתן.
י) טעם ד, בשו"ת חלקת יעקב (סי' סז) שאם אינו רוצה שהקנין יהי' דוקא בשבת כגון כאן אדרבא הישראל רוצה שהכל ימכר במוקדם האפשרי ואינו רוצה דוקא למוכרו בשבת, אפי' לרעק"א מותר. ובשו"ת בצל החכמה (ח"ג סי' קג) כשהקונה או המוכר עכו"ם והוא המתנה או הקובע הזמן לחלות הקנין ביום השבת מותר לישראל הקונה או המוכר לגמור הקנין מצדו לפני השבת אף שלא יחול הקנין רק בשבת ממילא עכ"ל. וכמו כן כאן לענינינו הישראל מסכים שיהי' הקנין לפני שבת ורק העכו"ם הוא שעושה הקנין בשבת. ועי' בשו"ת מהר"ם שי"ק (או"ח סי' רה) דאפי' לרעק"א אם הקונה הוא עכו"ם, ויכול העכו"ם לגמור הקנין אימתי שרוצה, דהיינו קודם שבת או אחר שבת, ולאו דוקא בשבת, מותר.
יא) טעם ה', בשו"ת חוקי חיים כ' שרעק"א איירי שעשה קנין ער"ש ונגמר בשבת, אבל אם כל הקנין נעשה בשבת ולא עשה שום פעולה ער"ש מותר אפי' לרעק"א.
יב) טעם ו', בשו"ת אבני נזר (או"ח סי' נא) משמע שבאופן שאם ימות המוכר עדיין יכול הקונה לקנות, מותר אפי' לרעק"א.
יג) טעם ז', הרעק"א איירי רק באופן שהישראל הוא הקונה, והוא הוא שעשה התנאי, והישראל בעצמו הוא הקונה או המקנה, אבל אם נעשה הקנין ע"י עכו"ם שליח, אריס, או קבלן, לכאורה מותר, עי' בשו"ע (סי' שז סעי' ד) דמותר לתת לעכו"ם מעות מער"ש לקנות לו בלבד שלא יאמר לו קנה בשבת וברמ"א (שם) וכן מותר ליתן לו בגדים למכור בלבד שלא יאמר לו למכרם בשבת ועי"ש בט"ז (סק"ג) ובמג"א (סק"ד) שאם יום השוק הוא אלא בשבת הוה כאומר לו עשה בשבת, ע"כ לפ"ז אם יש שוק בכל יום כגון בעמעזאן, לכאורה מותר.
טו) בשו"ת מנח"י (ח"ג סי' לד) מתיר ווענדינג מאשין אם אינו ברשות ישראל, ואינו ידוע לכל ששייך לישראל, ע"י שיאמר בפי' קודם שבת שמי שיבוא לידו החפץ מהכלי בשבת, יחול הקנין עוד מקודם, ושאינו רוצה לקנות המעות עד מוצאי שבת, ושוב אין בזה משום איסור מקח וממכר. ועי' בשמירת שבת כהלכתו (פרק כט סעי' כח הערה ע') מתיר למכור ע"י מאשין אוטאמאט"י.
טז) ועי' בס' שבילי דוד (או"ח סי' רנב) שכ' אבל חשש מכירה ליכא אפי' לא קנה עכו"ם במעות, מ"מ הישראל לא קאעביד מידי בשבת כיון דכבר פסק ומדד קודם שבת אין שום איסור כלל.
יז) מג"א (סי' תק סק"ב) בשם הלבוש שההיתר למכור חפץ בלא הזכרת שם מדה הוא רק לישראל ולא לעכו"ם שנראה כמקח וממכר. ויש רוצים לומר שעפ"ז יאסר למכור על עמעזאן לקונה עכו"ם. הנה יש ב' אופנים האיך הותר מקח וממכר בשבת. א) ע"י קבלן או אריס עכו"ם העובד לעצמו. ב) באופן שאינו נראה כמקח וממכר כגון בלא שם מדה ואינו מזכיר ממון. אבל אם קונה ביחד עם עכו"ם או מוכר לעכו"ם נראה כמקח וממכר ואסור. אבל כאן נמכר ע"י היתר דרך א' שמוכרו ע"י עכו"ם ובזה אפי' אם נראה כמקח וממכר מותר ועוד דשם הישראל עושה פעולה שדומה למקח וממכר משא"כ כאן.

אוהב חסידים
שר העשר
תגובות: 32
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג ינואר 16, 2020 3:21 pm

Re: האלטן אפען א אנליין סטאר שבת קודש

תגובהדורך אוהב חסידים » זונטאג מארטש 29, 2020 8:43 pm

לפני עור, ומסייע
יח) יש לדון דבזה שישראל אינו סוגר האקאונט שלו בשבת, גורם שישראל אחר יכול לקנות ולחלל שבת.
יט) בגמ' (ע"ז ו.) מנין שלא יושיט כוס יין לנזיר ואמה"ח לבני נח ת"ל לפני עור לא תתן מכשול. ומסיק בגמ' שאיסור לפני עוור אינו נוהג אלא בדקאי בתרי עברי דנהרא כלומר שאין כל אפשרות לאדם לעבור העבירה אלא עי"ז שמכשילו בכך. ועי' בתוס' (שבת ג. ד"ה) דבכל אופן איכא איסור דרבנן. וברמ"א (או"ח סי' קסג סעי' ב) דאוסר להאכיל למי שלא נטל ידיו משום לפני עור.
כ) אם רובא דרובא קונים הם גוים אין בה משום לפנ"ע. וס"ל דאזלינן בתר רובא (חולין צה.) ואפי' ברובא ישראל, יש טעמים שהוא מותר.
כא) טעם א', לא הוה אלא ספק אם יהי' הקונה ישראל ע"כ ליכא חשש לפנ"ע דבספק [לפנ"ע] הולכים לקולא. (עי' רמב"ם הל' שמיטות ויובלות פ"ח ה"ב, תוס' גיטין סא. ד"ה משאלת, ריטב"א ע"ז סג ע"א ד"ה ומה, משנ"ב סי' קסג ס"ק יא), מג"א (סי' קסט סק"ה), ש"ך (יו"ד סי' קנא סק"א) וכ"פ בשו"ת ב"מ (ח"ו סי' נ), וגם בשו"ת שבט הלוי (ח"ה סי' מה).
כב) טעם ב', אם יכול הקונה לקנותו מאחר ליכא משום לפנ"ע. רמ"א (יו"ד סי' קנא סעי' א) וכ"פ במג"א (סי' מא סק"ד). וכ"פ שו"ת פרי השדה (ח"ג סי' צז, ח"ד סי' לט), שו"ת שבט הלוי (ח"ה סי' מה). שו"ת י"א (ח"ב או"ח סי' טו). ובשו"ת בנין ציון (סי' טו) אם יכול להגיע להאיסור בלא הישראל מותר להושיט לו (לנזיר) אפי' מדרבנן אם לא בשעת העבירה.
כג) טעם ג', השד"ח (מע' ו' כלל כו אות כא) בשם הרדב"ז סובר שבאיסור דרבנן ליכא לפנ"ע. ובפרמ"ג (א"א סי' קסג סק"ב) דבאיסור דרבנן ליכא איסור מסייע דהוה גזירה לגזירה. וכ"פ שו"ת מנחת שי (סי' כא), שו"ת יהודה יעלה (או"ח סי' ד) דבאיסור דרבנן ליכא לפני עור אלא בקאי בתרי עברי דנהרא.
כד) טעם ד', דליכא לפנ"ע בישראל מומר. ש"ך (יו"ד סי' קנא סק"ו) ובדגול מרבבה (שם) דדעת הש"ך דאם חטא במזיד הוה כמומר ואינו חייב להפרישו אף שאינו מומר גמור, משא"כ אם הוא שוגג אז חייב להפרישו. וכ"פ בשו"ת שבט הלוי (או"ח סי' יז) דבישראל מומר ליכא בכלל דין מסייע. ובשו"ת פרי השדה (ח"ד סי' לט) אם הישראל עובר במזיד לא שייך לפנ"ע.
כה) טעם ה', אג"מ (יו"ד ח"א סי' עב) שלא אסרו משום מסייע ידי עוברי עבירה כשליכא איסור לפ"ע אלא בנותן לו דבר שיעשה בו רק מעשה העבירה אבל בדבר שהעיקר הוא למעשה היתר מותר.
כו) טעם ו', דליכא לפנ''ע רק כשמסייעו בשעת עבירה. שיטת הב"ח ומג"א (סי' קסט סק"ו) וכ"פ בשו"ת מהרש"ם (סי' קפד) בשו"ת ב"מ (ח"ו סי' נ) דלפנ"ע ליכא רק כשמסייעו בשעת עבירה, והכי אינו עושה כלום בשעת הקנין.
כז) טעם ז', רמ"א (יו"ד סי' קנז, וסי' שלד סעי' מח) דא"צ להוציא ממון להפריש חבירו מאיסור. וכאן המוכר הישראל משלם לעמעזאן לכל יום (שיהי' לו זכות למכור, וגם על המקום שמונח שם חפיציו). וכ"פ בשו"ת עצי חיים (יו''ד סי' ה) שא"צ להוציא ממון להפריש חבירו מעבירה. עי' שו"ת מהרי"ל דיסקין (קונט"א אות קמה) דאין אחד מחיוב להוציא ממונו להפריש חבירו מן העבירה בכפי'.
כח) טעם ח', בשו"ת עצי חיים (יו"ד סי' ה) דטעם איסור לסייעו הוא משום ערבות, ובנשים ליכא ערבות. ע"כ. ולפ"ז אפשר לומר דאפי' אם רובא דרובא ישראל, הלא חצי הם נשים ובהדי קצת עכו"ם נמצא דארובא ליכא ערבות.
כט) טעם ט', שו"ת באר שרים. אך כשאר יושב ולא עשה שום פעולה אין בזה לפנ"ע או מסייע ובזה הוא ודאי מסייע שאין בו ממש באי סגירתו לא עשה שום פעולה.


צוריק צו “ידיעות התורה”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 2 געסט