והוא פלאי האט געשריבן:לא זכיתי להבין דבריך, אם המחבר כותב שיר"ש יניח, פי' מי שמוחזק ליר"ש, שהרי המחבר בודאי סובר שכל אחד יהי' יר"ש, וכמו שהשיב הרב מקאפיש לאחד ששאל אותו אודות דבר שכתוב עליו בשו"ע ובעל נפש יחמיר, והשיב לו שאם הוא נוסע עם הטרעין אין אתה בעל נפש
ואודות אם שייך יוהרא או לא, כיון שלא נהוג שבחורים ילבשו, הוא יוהרא להם
ואודות הענין שבחורים אינם מתנהגים בעניינים שע"פ קבלה, תדע ידידי, שאצל הרבה מהחסידות בפולין ובהונגרי' לא הניחו לבחורים לעסוק בחסידות, והטעם משום שלכל זמן ועת לכל חפץ, וקודם צריכים ליסוד חזק, והוא גפ"ת וכו', ולכן לבחורים נתנו רק לעסוק בתורה, וכשהתחתנו, אזי התחילו לעסוק בחסידות, וממילא הרבה עניינים שלא נהגו לפני חסידות, לא נהגו אצל חסידים בחורים קודם החתונה,
ומה הנפ"מ קודם החתונה או לאחר, זה מדובר בפנ"ע, אכן מקור הנהגה זו, הוא הרבה לפני חסידות,
איך פארשטיי באמת ניטש וואס דו שרייבסט. לאמיר זען אוב דו קענסט מסביר זיין בעסער.
א. שו"ע וויל יא אז
יעדער זאל אנטוהן תפילין דר"ת, ריכטיג? (ורבינו הגאון זללה"ה לא ס"ל הכי ואכמ"ל)
ב. יוהרא מיינט אז ער טוט אנדערש ווי יעדער, אבער אויב יעדער ווייסט אז דאס איז א דין אין שו"ע, און רוב עולם טוט אזוי, איז שוין מער ניטא קיין יוהרא. מסכים?
ג. דאס וואס - לשיטתך - לייגן נישט בחורים תפילין דר"ת, איז ווייל אפילו נשואים טוהן דאס נאר אלס ענין ע"פ קבלה, ניטש צוליב ספק דאורייתא? וזה לא כדמשמע בשו"ע, נכון?
ד. איז דאס אמת, אדער נאר איין אויסרייד, אז בחורים זענען נישט משתתף אין חסידות פאר די חתונה? לענ"ד החוש מכחיש את זה. וגם כמו שכתבתי אני יודע ממיליון מנהגי חסידים שמקור ע"פ קבלה שבחורים כן נוהגים בהם.