אלעס ארום ר"ת תפילין

[יהיה כן]

א שמועס איבער תפילין וועלכע מען האט געפונען אין קבר פון יחזקאל הנביא אין בבל, וואס איז לויט שיטת רש״י

http://www.otzar.org/forums/viewtopic.p ... 7f7#p44247

יש מדובר אודות תפלין שמצאו באחת הגניזות והי' כשיטת ר"ת, ויש מדובר גדול בפוסקים איך נעשה שניהם, ובזהר מוזכר שניהם

איינער דערמאנט עס דארט (אפשר דו ביזט עס....)

[msp]

ווען מען האט געהאלטען ביים דריקען דעם שלחן הטהור פון קאמארנא
כידוע רבינו הקוה"ט ז"ל האט נישט געוואלט מען זאל עס דריקען
איינע פון די סיבות איז ווייל ער שרייבט אז דער וואס לייגט נישט קיין ר"ת'ס תפילין הייסט א קרקפתא דלא מנח תפילין
האט דער מו"ל געפרעגט דער חזון איש
זאגט דער חזון איש מאכט נישט אויס מען קען יא דרוקען
פרעגט ער אים אבער וואס וועגען קרקפתא דלא מנח תפילין
זאגט דער חזו"א ער איז נישט דער ערשטער אזוי צו זאגען
ווער דען
זאגט ער רבינו תם האט אויך אזוי געזאגט...
והדברים מאירים ומשמחים...

[רב טקסט]

האסט מיר דערמאנט א דבר דומה, אמאל האט איינער געגעבן תיקון ביים טשיבינער רב זצ"ל'ס מנין נאכ'ן דאווענען, צוגייענדיג צום טיש קומט א איד צו צום טשיבינער רב און פרעגט איהם אויב מ'מעג עסן פאר מ'לייגט תפלין דר"ת, האט איהם דער טשיבינער רב גענטפערט אז ס'איז דא א רש"י אין מנחות אז מ'מעג.

ס'איז ידוע אז הגאון ר' שמעון שקאפ האט אנגעהויבן לייגען תפלין דר"ת אן די עלטערע יארן זאגנדיג אז ער האט דעמאלט'ס פארענטפערט א שווער'ן רבינו תם און בעלמא דאתי וויט איהם געוויס צופירן צו רבינו תם דערוועגן, וויל ער נישט אז ר"ת זאל האב'ן אויף איהם א טענה אז ער איז חלילה א קרקפתא דלא מנח תפלין.

וואס ס'איז דערמאנט געווארן וועגן מנהג חב"ד ומלאכים, אין ליובאוויטש לייגען בחורים תפלין דר"ת, און דער מלאך'ס זון האט דערציילט אז זיין טאטע האט איהם אויך געקויפט תפלין דר"ת ביים בר מצוה, אעפ"כ לייגען רוב משפחות פון די מלאכים נישט קיין תפלין דר"ת ביז צו די חתונה, (כנראה ווייל די מלאך'ס תלמידים זענען נתקרב צו איהם זייענדיג בחורים און זיי האב'ן נישט געהאט קיין תפלין דר"ת און ער האט זיי אויך קיינמאל גארנישט געזאגט דערוועגן ממילא איז שוין געבליבן אזוי ביי זייערע קינדער).

[דארפסמאן]

מנהג חב"ד אויך (עכ"פ די מלאכים פירן זיך אזוי)

עס איז געווען זייער אינטערסאנט ווי אזוי די שרייבסט אז די מלאכים פירן זיך אזוי . ווייל לויט ווי איך ווייס פירן זיי זיך נישט צו לייגען, האבעך נישט געוואלט אריינהאקען ביז איך וועל מברר זיין,

איך האב מברר געווען , אז רוב מלאכים לייגען נישט (חוץ משפחת וועבערמאן) לויט ווי דער מלאך'ס האט געזאגט פאר די תלמידים אז זיי זאלען נישט לייגען פאר די חתנה (הרה"ג ר' מאיר לרפ"ש האט געזאגט אז ער האט נישט געהערט פונעם מלאך במיילא האבען זיינע קינדער יא געלייגט גראד נאך די בר מצוה)

[קרעמער]

גערעכט. איך האב דאס געזען ביי די קינדער פון הרה"ח ר' נחמיה וועבערמאן ני"ו, און געקלערט אז על הכלל כולו יצא

אגב, איך גלייב אז נישט צו זאגען "ברוך ה' לעולם" (וואס איז גרינגער ווי אנטוהן רבינו תם תפילין) האבן יא אלע אנגענומען...

[והוא פלאי]

ווען מען האט געהאלטען ביים דריקען דעם שלחן הטהור פון קאמארנא
כידוע רבינו הקוה"ט ז"ל האט נישט געוואלט מען זאל עס דריקען
איינע פון די סיבות איז ווייל ער שרייבט אז דער וואס לייגט נישט קיין ר"ת'ס תפילין הייסט א קרקפתא דלא מנח תפילין
האט דער מו"ל געפרעגט דער חזון איש
זאגט דער חזון איש מאכט נישט אויס מען קען יא דרוקען
פרעגט ער אים אבער וואס וועגען קרקפתא דלא מנח תפילין
זאגט דער חזו"א ער איז נישט דער ערשטער אזוי צו זאגען
ווער דען
זאגט ער רבינו תם האט אויך אזוי געזאגט...
והדברים מאירים ומשמחים...

די סיבה אויף נישט צו דריקען איז געווען, ווייל דער מחבר האט עס נישט מכין געווען לדפוס, און עס זענען דארט דא אסאך שארפע זאכן, און עס איז געלעגען עטליכע דורות נישט געדריקט מהאי טעמא,
דער דזאוק מיטן חזו"א האב איך געהערט אויף אנדערע, ולא מסתבר אז מען איז געגאנגן פרעגן דעם חזו"א צו מען זאל עס דריקן

[והוא פלאי]

[quote="רב טקסט"]האסט מיר דערמאנט א דבר דומה, אמאל האט איינער געגעבן תיקון ביים טשיבינער רב זצ"ל'ס מנין נאכ'ן דאווענען, צוגייענדיג צום טיש קומט א איד צו צום טשיבינער רב און פרעגט איהם אויב מ'מעג עסן פאר מ'לייגט תפלין דר"ת, האט איהם דער טשיבינער רב גענטפערט אז ס'איז דא א רש"י אין מנחות אז מ'מעג.
quote]
א גוטע דזשאוק, אבער אויב איינער האט זיך מתחייב געווען כדיני תפילין,
אגב אין הלכה שאסור לאכול לפני הנחת תפילין
ואם קבל עצמו על אופן כזה הוא כבר שאלה של נדר, בפרט אם יש מנהג כזה וקיבל על דעת המנהג הרווח, ועל זה אין רש"י במנחות, ודי

[דארפסמאן]

גערעכט. איך האב דאס געזען ביי די קינדער פון הרה"ח ר' נחמיה וועבערמאן ני"ו, און געקלערט אז על הכלל כולו יצא

אגב, איך גלייב אז נישט צו זאגען "ברוך ה' לעולם" (וואס איז גרינגער ווי אנטוהן רבינו תם תפילין) האבן יא אלע אנגענומען...

[ווינקל]

די טעם "וואס מען זאגט" פארוואס בחורים לייגן נישט ר"ת, איז ווייל דאס איז א ענין פון חסידות דהיינו יותר פון די הלכה, און מען האט האט געוואלט אז בחורים זאלן זיך פירן ע"פ ההלכה הפסוקה בשולחן ערוך, פאר חומרות איז צייט שפעטער אויך.

הרה"ק מ'קאמארנע האלט אז ר"ת תפילין איז א חיוב מן הדין, דעריבער לייגן די קאמארנע בחורים אויך די תפילין דר"ת.

א בחור דארף ניט מחמיר זיין ביי א ספק דאורייתא?

דער קאמרנע רב ז"ל פסק'נט ווי דער רבינו תם? זיי לייגן נאכן דאווענען אויך רש"י?

א זאך וואס איז געפסק'נט אין שו"ע אליבא דרוב ראשונים, איז נישט קיין ספק בכלל.

דער קאמארנער האלט אז ס'איז א חיוב צו לייגן ביידע.

[mitzva man]

פארוואס האט מחמיר זיין צוטוהן מיט חתונה האבן? איינער וואס האט נאך נישט חתונה גהאט דארף נישט מהדר זיין און טוהן לפנים משורת הדין?

דער קעמארנער רב זצ"ל פסק'נט יא אז עס איז א ספק דאורייתא? לויט אים מאכט מען נישט קיין ברכה נאר אויב מ'האט ביידע?

[ווינקל]

איר ליינט אביסל צו שנעל...

דער קאמארנער האלט אז סאיז א חיוב צו לייגן ביידע.

נישט קיין ספיקות.

וואס מאכט אייך מחדש זיין א ענין פון מעכבות זו את זו לברך?

[יהיה כן]

בליקוטי יהודה פ' ואתחנן מביא משם זקינו האמרי אמת זצ"ל רמז בפסוק כחתן יכהן פאר, פאר זו תפלין כידוע, ואי אפשר לקיים הרמז שלא להניח כלל תפלין שזה הרי מחויב מי"ג שנים
וראה אות חיים סימן לד אות י' טעם לדבר למה שנהגין העולם שלא להניח תפלין דר"ת עד אחר הנישואין עפ"י מ"ש בשו"ע או"ח סי' לח סעי' ד דהמניח תפילין צריך להזהר מהרהור רע, וכתב הרמ"א דאם א"א לו בלי הרהור פטור, לכן באינו נשוי לא רצו לפטור אותו לגמרי מתפלין שלא יהי' ח"ו קרקפתא דלא מנח תפלין ועכ"פ בתפלין דרש"י סגי, ודפח"ח
ועי"ש עוד אריכות
והרב מצוה מאן, אם אתה מדבר על חומרות בדאורייתא, ידוע מה שהובא בדברי אליהו מהגר"א שאחד שאל לו על תפלין דר"ת אמר הגר"א שאם אתה רוצה לצאת כל השיטות צריך להניח ס"ד זוגי תפלין, ועי"ש החשבון
ועתה נפשך בשאלתך, למה לא נחוש לדאורייתא ולהניח ס"ד זוגי תפלין
למי פתרונים?

[mitzva man]

איר ליינט אביסל צו שנעל...

דער קאמארנער האלט אז סאיז א חיוב צו לייגן ביידע.

נישט קיין ספיקות.

וואס מאכט אייך מחדש זיין א ענין פון מעכבות זו את זו לברך?

איך בין גארניט מחדש, נאר גאנץ פשוט. מיר מאכן ברכה אויף רש"י ווייל - ווי דו האסט גשריבן - איז ג'פסק'נט ווי רש"י. אויב דער קעמארנער רב פסק'נט אז ביידע איז א חיוב דאן איז דאך דאס א ספק השקול, נו וויאזוי קען מען מאכן א ברכה אויב איך האב ניטש ביידע?

[והוא פלאי]

איר ליינט אביסל צו שנעל...

דער קאמארנער האלט אז סאיז א חיוב צו לייגן ביידע.

נישט קיין ספיקות.

וואס מאכט אייך מחדש זיין א ענין פון מעכבות זו את זו לברך?

איך בין גארניט מחדש, נאר גאנץ פשוט. מיר מאכן ברכה אויף רש"י ווייל - ווי דו האסט גשריבן - איז ג'פסק'נט ווי רש"י. אויב דער קעמארנער רב פסק'נט אז ביידע איז א חיוב דאן איז דאך דאס א ספק השקול, נו וויאזוי קען מען מאכן א ברכה אויב איך האב ניטש ביידע?

הרה"ק מקאמארנא פסק'נט נישט ביידע אלס ספק, נאר ביידע זענען א ודאי חיוב ע"פקבלה, וכמבואר בזוה"ק ומובא בעט"ז שמזה נובע מקום יש בראש להניח שני תפילין

[mitzva man]

בליקוטי יהודה פ' ואתחנן מביא משם זקינו האמרי אמת זצ"ל רמז בפסוק כחתן יכהן פאר, פאר זו תפלין כידוע, ואי אפשר לקיים הרמז שלא להניח כלל תפלין שזה הרי מחויב מי"ג שנים
וראה אות חיים סימן לד אות י' טעם לדבר למה שנהגין העולם שלא להניח תפלין דר"ת עד אחר הנישואין עפ"י מ"ש בשו"ע או"ח סי' לח סעי' ד דהמניח תפילין צריך להזהר מהרהור רע, וכתב הרמ"א דאם א"א לו בלי הרהור פטור, לכן באינו נשוי לא רצו לפטור אותו לגמרי מתפלין שלא יהי' ח"ו קרקפתא דלא מנח תפלין ועכ"פ בתפלין דרש"י סגי, ודפח"ח
ועי"ש עוד אריכות
והרב מצוה מאן, אם אתה מדבר על חומרות בדאורייתא, ידוע מה שהובא בדברי אליהו מהגר"א שאחד שאל לו על תפלין דר"ת אמר הגר"א שאם אתה רוצה לצאת כל השיטות צריך להניח ס"ד זוגי תפלין, ועי"ש החשבון
ועתה נפשך בשאלתך, למה לא נחוש לדאורייתא ולהניח ס"ד זוגי תפלין
למי פתרונים?

זה מפורסם מאד, וכולם יודעים מגאון זה. הגאון סבר שאין להחמיר על כל השיטות שיש, שהעיקר לדינא הוא שיטת רש"י.
ואדרבה זהו שאלתי להסוברים שזהו ספק למה שקודם החתונה לא יניחו גם תפילין דר"ת?

[והוא פלאי]

עיקר הסיבה שאנו מניחים תפילין דרבינו תם היא לא משום ספק, רק ע"פ קבלה, ועניינים שהם ע"פ קבלה אין עושים בחורים
ובשו"ע מובא שלא ינהוג כן אלא מי שמוחזק בחסידות, מכאן דאף ע"פ הלכה אין החומרא להחמיר על הספק שנפסק שייך לכל אחד

[msp]

ענדליך צו דעם גיין בחורים אין באבוב תפילין חוה"מ ווייל נישט לייגען חוה"מ תפילין
איז ע"פ רוב מיוסד אויף קבלה וחסידות
אמת אמת אז די תלמידי הגר"א לייגען אויך נישט קיין תפילין חוה"מ אבער איך מיין ביי חסידים
דערפאר וויבאלד בחורים האלטען נאך נישט ביי חסידות
לייגען זיי יא תפילין

[והוא פלאי]

ענדליך צו דעם גיין בחורים אין באבוב תפילין חוה"מ ווייל נישט לייגען חוה"מ תפילין
איז ע"פ רוב מיוסד אויף קבלה וחסידות
אמת אמת אז די תלמידי הגר"א לייגען אויך נישט קיין תפילין חוה"מ אבער איך מיין ביי חסידים
דערפאר וויבאלד בחורים האלטען נאך נישט ביי חסידות
לייגען זיי יא תפילין

בצאנז הניחו בחורים תפילין,
ובבאבוב הוא רק עד י"ח שנה, והטעם כי לאחר מלחמת העולם הראשונה הי' הרבה בחורים באו בשנים, מטעם שהי' קשה להפטר מהצבא עד כ"ה שנים, והקדו"צ מבאבוב אמר מה הבחורים אשמים שלא נתחתנו עדיין, הלא מצדם הרי הם מוכנים, והנהיג שלאחר י"ח שנה לא יניחו תפילין בחוה"מ

[mitzva man]

עיקר הסיבה שאנו מניחים תפילין דרבינו תם היא לא משום ספק, רק ע"פ קבלה, ועניינים שהם ע"פ קבלה אין עושים בחורים
ובשו"ע מובא שלא ינהוג כן אלא מי שמוחזק בחסידות, מכאן דאף ע"פ הלכה אין החומרא להחמיר על הספק שנפסק שייך לכל אחד

האם אתה מפרש שמה שהשו"ע כותב שראוי להניח תפילין דר"ת זה על פי קבלה?

ואם לא, האם מה שכתוב בשו"ע שראוי להניח תפילין דר"ת, לא מתאים לרווקים? למה לא?

[והוא פלאי]

עיקר הסיבה שאנו מניחים תפילין דרבינו תם היא לא משום ספק, רק ע"פ קבלה, ועניינים שהם ע"פ קבלה אין עושים בחורים
ובשו"ע מובא שלא ינהוג כן אלא מי שמוחזק בחסידות, מכאן דאף ע"פ הלכה אין החומרא להחמיר על הספק שנפסק שייך לכל אחד

האם אתה מפרש שמה שהשו"ע כותב שראוי להניח תפילין דר"ת זה על פי קבלה?

ואם לא, האם מה שכתוב בשו"ע שראוי להניח תפילין דר"ת, לא מתאים לרווקים? למה לא?

לא, אבל בשו"ע כתוב בפירוש שזה רק למי שמוחזק בחסידות, ומשום הא אף אברכים לא היו מניחים, ועכ"פ אתה רואה שאף ע"פ שו"ע יש חומרות שאינם שייכים לכל אחד
והסברתי למה אצלנו מניח כל אברך, ועל זה כתבתי משום שכן הוא ע"פ קבלה, וע"ז כתבתי שבחורים אינם מתנהגים בדברים שהם ע"פ קבלה

[רב טקסט]

האסט מיר דערמאנט א דבר דומה, אמאל האט איינער געגעבן תיקון ביים טשיבינער רב זצ"ל'ס מנין נאכ'ן דאווענען, צוגייענדיג צום טיש קומט א איד צו צום טשיבינער רב און פרעגט איהם אויב מ'מעג עסן פאר מ'לייגט תפלין דר"ת, האט איהם דער טשיבינער רב גענטפערט אז ס'איז דא א רש"י אין מנחות אז מ'מעג.
quote]
א גוטע דזשאוק, אבער אויב איינער האט זיך מתחייב געווען כדיני תפילין,
אגב אין הלכה שאסור לאכול לפני הנחת תפילין
ואם קבל עצמו על אופן כזה הוא כבר שאלה של נדר, בפרט אם יש מנהג כזה וקיבל על דעת המנהג הרווח, ועל זה אין רש"י במנחות, ודי

1. קיין דז'אוק איז עס נישט כמובן וידוע אז אסאך מאל האבן גדולי ישראל גענטפערט על זה הדרך.
2. אבער דא איז עס להלכה ממש די נקודה ווייל כידוע לגבי די איסור אכילה קודם קיום מצוה איז מען זיך אפילו סומך אויף שיטות וואס זענען מעיקר הדין נישט אנגענומען לענין קיום המצוה גופא, וכמבואר בבית יוסף לענין אכילה אחר שהתפלל ערבית מוקדם אף שחייב מעיקר הדין לחזור לקרות קר"ש לא מקרי אוכל קודם קר"ש כיון שיש שיטת ר"ת שיצא גם חובת קר"ש (ואף ששם החמיר במ"ב כשכבר הגיע זמן קר"ש ולא מקיל רק בחצי שעה מקודם עכ"פ היכא דקי"ל כחד ומחמיר לצאת גם דעה נוספת ודאי דמותר לאכול גם משהגיע הזמן, וכך ידוע), ופשוט שהחומרא והנדר לקיים גם שיטת ר"ת איננו להחמיר בזה יותר מספק גמור.
3(. אויף דער עצם שאלה וועגן עסן פאר'ן לייגן תפלין צר"ע דכיון דקי"ל שהנכנס לאכול חולץ תפיליו ומצד מצות תפילין אין החיוב תלוי בכל יום לכאורה פטור אז מתפילין גם אם עוד לא הניח, וא"כ יש לצדד בזה הרבה לפי המוטל עלינו להניח בכל יום דייקא).

אגב, איך גלייב אז נישט צו זאגען "ברוך ה' לעולם" (וואס איז גרינגער ווי אנטוהן רבינו תם תפילין) האבן יא אלע אנגענומען...

נוודע האבן אלע אנגענומען דאס דאווענען בנוסח רבינו הזקן. וכנראה האט זיך דאס אנגעהויבן ווען מ'איז געפלויגן פון תורה ודעת און געברויכט מאכן א אייגענע מקום תורה ותפילה (ולפ"ז איז די גאנצע חסידות הנקראת מלאכים די ארבעט פון די הנהלה פון תו"ד).

[mitzva man]

עיקר הסיבה שאנו מניחים תפילין דרבינו תם היא לא משום ספק, רק ע"פ קבלה, ועניינים שהם ע"פ קבלה אין עושים בחורים
ובשו"ע מובא שלא ינהוג כן אלא מי שמוחזק בחסידות, מכאן דאף ע"פ הלכה אין החומרא להחמיר על הספק שנפסק שייך לכל אחד

האם אתה מפרש שמה שהשו"ע כותב שראוי להניח תפילין דר"ת זה על פי קבלה?

ואם לא, האם מה שכתוב בשו"ע שראוי להניח תפילין דר"ת, לא מתאים לרווקים? למה לא?

לא, אבל בשו"ע כתוב בפירוש שזה רק למי שמוחזק בחסידות, ומשום הא אף אברכים לא היו מניחים, ועכ"פ אתה רואה שאף ע"פ שו"ע יש חומרות שאינם שייכים לכל אחד
והסברתי למה אצלנו מניח כל אברך, ועל זה כתבתי משום שכן הוא ע"פ קבלה, וע"ז כתבתי שבחורים אינם מתנהגים בדברים שהם ע"פ קבלה

לא הבנתי. משמע לי מתוך דבריך שאתה הבנת השולחן ערוך שאין חומרא זו מתאמת רק למי שמוחזק בחסידות. אבל זה אינו, אלא שקודם כותב שירא שמים יניח גם תפילין של ר"ת, דהיינו מי שאינו מניחם אינו ירא שמים. ואח"כ כתב שכיון שזה מחזי כיוהרא אין לעשות כן אלא מי שמוחזק בחסידות. וממילא פשוט שבזמנינו שאין שייך הטעם של יוהרא כלל חזר דין להחמיר משום יראת שמים. ובאמת כ"כ החיד"א עיי"ש בשערי תשובה.

ולפי"ז אפילו רווק שלא נשא אשה צריך להניח תפילין דר"ת.

והא שלא נהגו כן בישיבות המחמירות בכל דקדוקי המצוה, משום שאנחנו סומכים לקולא ולחומרא על דעת הגאון מוילנא זצ"ל.


ועוד, מה שכתבת "שבחורים אינם מתנהגים בדברים שהם ע"פ קבלה", האם יש מקור לזה? מה הקשר?

אם תרצה אני אתן לך רשימה של עשרות מנהגים שגם בחורים נוהגים בהם, ומה נשתנה תפילין של ר"ת?

[והוא פלאי]

האם אתה מפרש שמה שהשו"ע כותב שראוי להניח תפילין דר"ת זה על פי קבלה?

ואם לא, האם מה שכתוב בשו"ע שראוי להניח תפילין דר"ת, לא מתאים לרווקים? למה לא?

לא, אבל בשו"ע כתוב בפירוש שזה רק למי שמוחזק בחסידות, ומשום הא אף אברכים לא היו מניחים, ועכ"פ אתה רואה שאף ע"פ שו"ע יש חומרות שאינם שייכים לכל אחד
והסברתי למה אצלנו מניח כל אברך, ועל זה כתבתי משום שכן הוא ע"פ קבלה, וע"ז כתבתי שבחורים אינם מתנהגים בדברים שהם ע"פ קבלה

לא הבנתי. משמע לי מתוך דבריך שאתה הבנת השולחן ערוך שאין חומרא זו מתאמת רק למי שמוחזק בחסידות. אבל זה אינו, אלא שקודם כותב שירא שמים יניח גם תפילין של ר"ת, דהיינו מי שאינו מניחם אינו ירא שמים. ואח"כ כתב שכיון שזה מחזי כיוהרא אין לעשות כן אלא מי שמוחזק בחסידות. וממילא פשוט שבזמנינו שאין שייך הטעם של יוהרא כלל חזר דין להחמיר משום יראת שמים. ובאמת כ"כ החיד"א עיי"ש בשערי תשובה.

ולפי"ז אפילו רווק שלא נשא אשה צריך להניח תפילין דר"ת.

והא שלא נהגו כן בישיבות המחמירות בכל דקדוקי המצוה, משום שאנחנו סומכים לקולא ולחומרא על דעת הגאון מוילנא זצ"ל.


ועוד, מה שכתבת "שבחורים אינם מתנהגים בדברים שהם ע"פ קבלה", האם יש מקור לזה? מה הקשר?

אם תרצה אני אתן לך רשימה של עשרות מנהגים שגם בחורים נוהגים בהם, ומה נשתנה תפילין של ר"ת?

לא זכיתי להבין דבריך, אם המחבר כותב שיר"ש יניח, פי' מי שמוחזק ליר"ש, שהרי המחבר בודאי סובר שכל אחד יהי' יר"ש, וכמו שהשיב הרב מקאפיש לאחד ששאל אותו אודות דבר שכתוב עליו בשו"ע ובעל נפש יחמיר, והשיב לו שאם הוא נוסע עם הטרעין אין אתה בעל נפש
ואודות אם שייך יוהרא או לא, כיון שלא נהוג שבחורים ילבשו, הוא יוהרא להם
ואודות הענין שבחורים אינם מתנהגים בעניינים שע"פ קבלה, תדע ידידי, שאצל הרבה מהחסידות בפולין ובהונגרי' לא הניחו לבחורים לעסוק בחסידות, והטעם משום שלכל זמן ועת לכל חפץ, וקודם צריכים ליסוד חזק, והוא גפ"ת וכו', ולכן לבחורים נתנו רק לעסוק בתורה, וכשהתחתנו, אזי התחילו לעסוק בחסידות, וממילא הרבה עניינים שלא נהגו לפני חסידות, לא נהגו אצל חסידים בחורים קודם החתונה,
ומה הנפ"מ קודם החתונה או לאחר, זה מדובר בפנ"ע, אכן מקור הנהגה זו, הוא הרבה לפני חסידות,

[mitzva man]

לא זכיתי להבין דבריך, אם המחבר כותב שיר"ש יניח, פי' מי שמוחזק ליר"ש, שהרי המחבר בודאי סובר שכל אחד יהי' יר"ש, וכמו שהשיב הרב מקאפיש לאחד ששאל אותו אודות דבר שכתוב עליו בשו"ע ובעל נפש יחמיר, והשיב לו שאם הוא נוסע עם הטרעין אין אתה בעל נפש
ואודות אם שייך יוהרא או לא, כיון שלא נהוג שבחורים ילבשו, הוא יוהרא להם
ואודות הענין שבחורים אינם מתנהגים בעניינים שע"פ קבלה, תדע ידידי, שאצל הרבה מהחסידות בפולין ובהונגרי' לא הניחו לבחורים לעסוק בחסידות, והטעם משום שלכל זמן ועת לכל חפץ, וקודם צריכים ליסוד חזק, והוא גפ"ת וכו', ולכן לבחורים נתנו רק לעסוק בתורה, וכשהתחתנו, אזי התחילו לעסוק בחסידות, וממילא הרבה עניינים שלא נהגו לפני חסידות, לא נהגו אצל חסידים בחורים קודם החתונה,
ומה הנפ"מ קודם החתונה או לאחר, זה מדובר בפנ"ע, אכן מקור הנהגה זו, הוא הרבה לפני חסידות,

איך פארשטיי באמת ניטש וואס דו שרייבסט. לאמיר זען אוב דו קענסט מסביר זיין בעסער.

א. שו"ע וויל יא אז יעדער זאל אנטוהן תפילין דר"ת, ריכטיג? (ורבינו הגאון זללה"ה לא ס"ל הכי ואכמ"ל)

ב. יוהרא מיינט אז ער טוט אנדערש ווי יעדער, אבער אויב יעדער ווייסט אז דאס איז א דין אין שו"ע, און רוב עולם טוט אזוי, איז שוין מער ניטא קיין יוהרא. מסכים?

ג. דאס וואס - לשיטתך - לייגן נישט בחורים תפילין דר"ת, איז ווייל אפילו נשואים טוהן דאס נאר אלס ענין ע"פ קבלה, ניטש צוליב ספק דאורייתא? וזה לא כדמשמע בשו"ע, נכון?

ד. איז דאס אמת, אדער נאר איין אויסרייד, אז בחורים זענען נישט משתתף אין חסידות פאר די חתונה? לענ"ד החוש מכחיש את זה. וגם כמו שכתבתי אני יודע ממיליון מנהגי חסידים שמקור ע"פ קבלה שבחורים כן נוהגים בהם.

[יהיה כן]

דער מצוה מען זעהט מיר אויס ווי א ריכטיגער ליטוואק....
אגב אויב מעג איך דיר פרעגן הרב מצוה מען, דער מגן אברהם איז א אנגענומענער ספר, יא אדער ניין?