סי איז תלוי אין די שאלה צו מי מעג לייען פון זיי בריבית, און צו מי דארף פארקויפן די סטאקס פון א גויישע קאמפעני וואס האלט חמץ, [ביי חמץ זיינען אסאך מקפיד פארקויפן פאר א גוי , וייל סי איז א גרינגע זאך, און משום חומרא דחמץ, ביי ריבית זיינען וינציגער מקפיד.
רבון כל העולמים גלוי וידוע לפניך שרצוני לעשות רצונך אבל שאור שבעיסה מעכב.
סי איז תלוי אין די שאלה צו מי מעג לייען פון זיי בריבית, און צו מי דארף פארקויפן די סטאקס פון א גויישע קאמפעני וואס האלט חמץ, [ביי חמץ זיינען אסאך מקפיד פארקויפן פאר א גוי , וייל סי איז א גרינגע זאך, און משום חומרא דחמץ, ביי ריבית זיינען וינציגער מקפיד.
איך האף אז דו ביסט בקי אין חושן משפט און דו ביסט נישט סתם מדמה מילתא למילתא.
די ריכטיגע ווארט איז ראקאט קראמפלי, איך וויל פשוט מ'זאל נישט כאפן ווער איך בין ממילא רוף איך זיך ראפאט.
סי איז תלוי אין די שאלה צו מי מעג לייען פון זיי בריבית, און צו מי דארף פארקויפן די סטאקס פון א גויישע קאמפעני וואס האלט חמץ, [ביי חמץ זיינען אסאך מקפיד פארקויפן פאר א גוי , וייל סי איז א גרינגע זאך, און משום חומרא דחמץ, ביי ריבית זיינען וינציגער מקפיד].
איך האף אז דו ביסט בקי אין חושן משפט און דו ביסט נישט סתם מדמה מילתא למילתא.
איך בין נישט בקי אין חושן משפט, און ליידער גאר גאר וייט פון דעם. און אפילו איך וואלט דיר געזאגט אז איך בין יא א בקי, וי באלד דו קענסט מיר נישט מעגסטו זיך סיי ווי נישט פארלאזן אויף מיר להלכה, איך האף נאר אז איך בין נישט בכלל דעת בעלי בתים היפך דעת תורה. גיוויינטליך בריינג איך טאקע מקורות צו וואס איך שרייב, וואס יעדער קען מעיין זיין, אבער דא האט מיר דאס אויס גיקוקט א פשוטער צו שטעל, וואס איז ראוי צו שרייבן כדי די מעיינים זאלן דאס באשטעטיגן אדער פארקערט.
רבון כל העולמים גלוי וידוע לפניך שרצוני לעשות רצונך אבל שאור שבעיסה מעכב.
איך האב געהאט א שאלה אויף אינשורענס. גניבת עכו״ם. האב איך געפרעגט דעמאלטס צו איך דארף חושש זיין אויף סטאקס פון אידן, האט מען מיר געזאגט אז ניין למעשה האב איך מחמיר געווען אויף גניבת עכום סתם אזוי.
אויב עס איז נאר א טעות עכו"ם, וייס איך נישט צו מי מעג מחמיר זיין אויף דעם, די גמרא זאגט אין סנהדרין ע"ו: -
והמחזיר אבידה לנכרי עליו הכתוב אומר למען ספות הרוה את הצמאה לא יאבה ה' סלח לו
און אפשר איז דאס שייך אויך ביי טעות עכו"ם, אבער אויב סי קען זיין אז זיי וועלן דאס כאפן, יענטסמאהל איז דאס אן עניין פון חילול ה', און פשוט אז מי דארף מחמיר זיין.
רבון כל העולמים גלוי וידוע לפניך שרצוני לעשות רצונך אבל שאור שבעיסה מעכב.
לעצטנס געזען א תשובה אז ס'העלפט נישט, איך וועל עס אי"ה אויפזוכן מארגן.
זעה תשובות והנהגות א תנ
שאלה: טאסטר /טוסטר/ אם צריך טבילה נראה פשוט שצריך טבילה כדין כיון שהפת נוגע בו, ואמרתי עצה שלא יתקלקל ע"י המים בטבילה להקיף בסדין שהוא רטוב טופח ע"מ להטפיח ולהטבילו כך שבזה אין כאן חציצה והמים מחלחלין, ואחר כך לא להשתמש בו כמה ימים עד שיתייבש ואז לא ניזוק. והראו לי תשובה מהגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל בקובץ לתורה והוראה ח"א שבשעת הדחק שיש חשש קלקול המכונה שמיקל בכלי טאסטר דלא נחשב ככלי סעודה דלא נחוץ [עשיית הצנימים] כ"כ, ולא מצאתי בדבריו שום הכרח להקל בחיוב דאורייתא, וכיון ששימושו לכך זהו חשיבותו. ונראה שחייב מדינא בטבילה, ויש עצה לפרקו ולבטלו מתורת כלי לגמרי ונעשה מחדש על ידי אומן ישראל ואז לא נקרא כלי עכו"ם, והיינו כיון שאין הדיוט בקי להחזירו נראה שבטלה מינה תורת כלי וכשישראל מתקנו נעשה כלי חדש אצל הישראל ואין עלה חיוב טבילה, אבל במפרק מכונה באופן שהדיוט יכול להחזירו לא נפטר, ואדרבה כה"ג דעתי שחייב להחזירו ולטובלו כדרך שימושו דוקא, ועיין ב"מנחת יצחק" ח"ג סימן ע"ז בסו"ד בשם ה"חלקת יעקב" שיעץ ליבשו כמש"נ. ויש פוטרין טוסטער כיון ששימושו כשמחובר לקרקע, ודבריהם תמוהין כיון שהדיוט מכניס ומוציא ועומד לכך אין זה חיבור גמור ליהוי כקרקע, וצריך טבילה כדין, כנלענ"ד.
רבון כל העולמים גלוי וידוע לפניך שרצוני לעשות רצונך אבל שאור שבעיסה מעכב.