שאלות אין הלכה
די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד
-
סאדאם חוסעין
- שר חמשת אלפים
- תגובות: 5998
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אפריל 30, 2015 5:10 pm
יש כמה שיטות,
על פי הלכה בלייבט די מג"א אז שבת איז א גאנץ שבת אסור, אבער די משנה ברורה וויל יא מקיל זיין,
להלכה זאל מען לכתחילה נאר לערנען דברים המותרים, אבער אויב פילט איינער אז ער וועט ענדערש און די צייט גיין שפאצירן ח"ו איז זיכער ענדערש לערנען אנדערע זאכן.
לגבי ערב שבת איז לכאורה לויטן מג"א אסור אבער עס איז דא וואס זענען מקיל אפילו לויטן מג"א
על פי הלכה בלייבט די מג"א אז שבת איז א גאנץ שבת אסור, אבער די משנה ברורה וויל יא מקיל זיין,
להלכה זאל מען לכתחילה נאר לערנען דברים המותרים, אבער אויב פילט איינער אז ער וועט ענדערש און די צייט גיין שפאצירן ח"ו איז זיכער ענדערש לערנען אנדערע זאכן.
לגבי ערב שבת איז לכאורה לויטן מג"א אסור אבער עס איז דא וואס זענען מקיל אפילו לויטן מג"א
ווילאנג טראמפ האט טוויטער וועט זיין נייעס, און ווילאנג טראמפ איז א ריפאבליקען וועט זיין סקאנדאלן! [קרעדיט וויכי]
-
סאדאם חוסעין
- שר חמשת אלפים
- תגובות: 5998
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אפריל 30, 2015 5:10 pm
-
ראפאט קראמפלי
- שר האלפיים
- תגובות: 2341
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג אקטאבער 07, 2013 12:16 pm
- לאקאציע: אין טעלער.
סאדאם חוסעין האט געשריבן:אדער יא האט געשריבן:שבת חצות (ויש מתירים)
עס איז דא אזא שיטה בכלל?
- אטעטשמענטס
-
- 1.png (291.93 KiB) געזען 3124 מאל
-
- 2.png (335.28 KiB) געזען 3124 מאל
-
- 3.png (325.21 KiB) געזען 3124 מאל
די ריכטיגע ווארט איז ראקאט קראמפלי, איך וויל פשוט מ'זאל נישט כאפן ווער איך בין ממילא רוף איך זיך ראפאט.
-
סאדאם חוסעין
- שר חמשת אלפים
- תגובות: 5998
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אפריל 30, 2015 5:10 pm
-
בראשית ברא
- שר האלף
- תגובות: 1229
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג דעצעמבער 06, 2016 3:16 pm
-
farshlufen
- שר שלשים אלף
- תגובות: 35431
- זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג נאוועמבער 16, 2007 8:26 am
- לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק
-
בראשית ברא
- שר האלף
- תגובות: 1229
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג דעצעמבער 06, 2016 3:16 pm
-
ירושליימער ייד
- שר מאה
- תגובות: 173
- זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אוגוסט 28, 2011 8:48 pm
- לאקאציע: ירושלים עיה"ק תובב"א
בראשית ברא האט געשריבן:אויסשניידן שבת א מעלאנע אויף א געוויסע צורה ווי למשל א קארב, איז אסור?
ז"ל השבט הלוי [ו' כ"ט]
והשתא לענין שאלתכם לחתוך דברים בצורה מיוחדת, או בעשיית בצל וביצים בשבת בפרט אם מעורבים במשקה המדבקם והוא מוסיף להשוותם וליפותם בצורה-
אם ננקוט חומרא מתניתא דבונה דגבינה חייב אפילו ע"מ לאכול בו ביום, יש מקום להחמיר בזה משום סרך בונה לכתחלה, וכן מה שדוחקים כהיום מאכל הגלידה וכיו"ב לתוך כף עם מדחק עליו ונולד צורה שלימה (ואולי בגלידה יש עוד סניף להקל כיון שעומד להמס למים מיד, ועכ"פ למעשה אני מחמיר בזה).
אך בשו"ת מגדנות אליהו חלק ג' סימן ס"ז [להרב רובינשטיין גאב"ד אנטוורפן] כתב וז"ל
נט. שם הערה י"ג, הביא מהשבט הלוי לאסור להשתמש בכלי המיוחד לחיתוך אבטיח בצורה מיוחדת. הנה שאלה זו שאלתי את הגאון הגאב"ד בעל המנחת יצחק זצ"ל ואמר לי להקל, ובמקום אחר הארכתי בזה.
ובסקי תשובות ש"מ י"ג כתב וז"ל
וכמו כן אסור [שו"ת משנת יוסף ח"ז סי' פ', ס' שומר שבת סי' מ"ז ומ"ח.] לחתוך מיני מאפה ופירות וירקות וקליפותיהן וכו' בצורה מיוחדת בעלת משמעות מסויימת (כדלעיל), בין אם חותך בסכין רגילה בין בסכין מיוחדת או בדפוס מיוחד [חיי אדם הל' יום טוב כלל צ"ב סעי' ג']. המטביע צורה בעלת משמעות מסוימת
רבון כל העולמים גלוי וידוע לפניך שרצוני לעשות רצונך אבל שאור שבעיסה מעכב.
-
בראשית ברא
- שר האלף
- תגובות: 1229
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג דעצעמבער 06, 2016 3:16 pm
ירושליימער ייד האט געשריבן:בראשית ברא האט געשריבן:אויסשניידן שבת א מעלאנע אויף א געוויסע צורה ווי למשל א קארב, איז אסור?
ז"ל השבט הלוי [ו' כ"ט]והשתא לענין שאלתכם לחתוך דברים בצורה מיוחדת, או בעשיית בצל וביצים בשבת בפרט אם מעורבים במשקה המדבקם והוא מוסיף להשוותם וליפותם בצורה-
אם ננקוט חומרא מתניתא דבונה דגבינה חייב אפילו ע"מ לאכול בו ביום, יש מקום להחמיר בזה משום סרך בונה לכתחלה, וכן מה שדוחקים כהיום מאכל הגלידה וכיו"ב לתוך כף עם מדחק עליו ונולד צורה שלימה (ואולי בגלידה יש עוד סניף להקל כיון שעומד להמס למים מיד, ועכ"פ למעשה אני מחמיר בזה).
אך בשו"ת מגדנות אליהו חלק ג' סימן ס"ז [להרב רובינשטיין גאב"ד אנטוורפן] כתב וז"לנט. שם הערה י"ג, הביא מהשבט הלוי לאסור להשתמש בכלי המיוחד לחיתוך אבטיח בצורה מיוחדת. הנה שאלה זו שאלתי את הגאון הגאב"ד בעל המנחת יצחק זצ"ל ואמר לי להקל, ובמקום אחר הארכתי בזה.
ובסקי תשובות ש"מ י"ג כתב וז"לוכמו כן אסור [שו"ת משנת יוסף ח"ז סי' פ', ס' שומר שבת סי' מ"ז ומ"ח.] לחתוך מיני מאפה ופירות וירקות וקליפותיהן וכו' בצורה מיוחדת בעלת משמעות מסויימת (כדלעיל), בין אם חותך בסכין רגילה בין בסכין מיוחדת או בדפוס מיוחד [חיי אדם הל' יום טוב כלל צ"ב סעי' ג']. המטביע צורה בעלת משמעות מסוימת
יישר כחכם פאר די מראי מקומות
-
ירושליימער ייד
- שר מאה
- תגובות: 173
- זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אוגוסט 28, 2011 8:48 pm
- לאקאציע: ירושלים עיה"ק תובב"א
-
בראשית ברא
- שר האלף
- תגובות: 1229
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג דעצעמבער 06, 2016 3:16 pm
ירושליימער ייד האט געשריבן:צו געזונט האט געשריבן:72 דקות שוות
בלוח עיתים לבינה שרייבט אז 72 דק' במעלות זהו העיקר לדינא!
סליחה מה זה עיקר? מאן ספין להכריע. יש מנהגים בישראל. וכל אחד ינהג על פי רבותיו.
פה בארצות הברית מתנהגים רבבות מישראל ב וילימסבורג מונרו מונסי בורופארק בלומינגבורג בלומינגרוב ועוד כפי שהנהיג רבני התאחדות הרבנים אחר המלחמה בראשות האדמו"ר מסאטמאר ר' יואל זי"ע, לנהוג תמיד 72 מינוט שוות לפני נץ החמה. ולא יודעים אחרת.
-
ירושליימער ייד
- שר מאה
- תגובות: 173
- זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אוגוסט 28, 2011 8:48 pm
- לאקאציע: ירושלים עיה"ק תובב"א
בראשית ברא האט געשריבן:ירושליימער ייד האט געשריבן:צו געזונט האט געשריבן:72 דקות שוות
בלוח עיתים לבינה שרייבט אז 72 דק' במעלות זהו העיקר לדינא!
סליחה מה זה עיקר? מאן ספין להכריע. יש מנהגים בישראל. וכל אחד ינהג על פי רבותיו.
פה בארצות הברית מתנהגים רבבות מישראל ב וילימסבורג מונרו מונסי בורופארק בלומינגבורג בלומינגרוב ועוד כפי שהנהיג רבני התאחדות הרבנים אחר המלחמה בראשות האדמו"ר מסאטמאר ר' יואל זי"ע, לנהוג תמיד 72 מינוט שוות לפני נץ החמה. ולא יודעים אחרת.
פונקט דער פאר האב איך גיבריינגט דעם עתים לבינה, כדי מען זאל ויסן אז דאס איז נישט אזא גלאטע זאך וי דו שרייבסט כאילו הלכה למשה מסיני "72 דקות שוות", נאר אנדערע האלטן אנדערש ויש מנהגים בישראל. וכל אחד ינהג על פי רבותיו.
אגב, וואס איז שייך צו זאגן אז רבבות אלפי ישראל פירן זיך אזוי בנוגע עלות השחר, איהר מיינט צו זאגן אז רבבות אלפי ישראל שטיין אויף ביי די תעניתים פאר טאגס צו עסן, און זיי עסן פונקט ביז 72 דקות שוות, אדער איז דאס נוגע בנוגע אויף שטיין ראש השנה אין דערפריה כדי נישט צו זיין בכלל "מאן דדמיך"?
אויף וואס נאך איז נוגע עלות השחר צו "רבבות אלפי ישראל"?
רבון כל העולמים גלוי וידוע לפניך שרצוני לעשות רצונך אבל שאור שבעיסה מעכב.
-
בראשית ברא
- שר האלף
- תגובות: 1229
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג דעצעמבער 06, 2016 3:16 pm
ירושליימער ייד האט געשריבן:בראשית ברא האט געשריבן:ירושליימער ייד האט געשריבן:צו געזונט האט געשריבן:72 דקות שוות
בלוח עיתים לבינה שרייבט אז 72 דק' במעלות זהו העיקר לדינא!
סליחה מה זה עיקר? מאן ספין להכריע. יש מנהגים בישראל. וכל אחד ינהג על פי רבותיו.
פה בארצות הברית מתנהגים רבבות מישראל ב וילימסבורג מונרו מונסי בורופארק בלומינגבורג בלומינגרוב ועוד כפי שהנהיג רבני התאחדות הרבנים אחר המלחמה בראשות האדמו"ר מסאטמאר ר' יואל זי"ע, לנהוג תמיד 72 מינוט שוות לפני נץ החמה. ולא יודעים אחרת.
פונקט דער פאר האב איך גיבריינגט דעם עתים לבינה, כדי מען זאל ויסן אז דאס איז נישט אזא גלאטע זאך וי דו שרייבסט כאילו הלכה למשה מסיני "72 דקות שוות", נאר אנדערע האלטן אנדערש ויש מנהגים בישראל. וכל אחד ינהג על פי רבותיו.
אגב, וואס איז שייך צו זאגן אז רבבות אלפי ישראל פירן זיך אזוי בנוגע עלות השחר, איהר מיינט צו זאגן אז רבבות אלפי ישראל שטיין אויף ביי די תעניתים פאר טאגס צו עסן, און זיי עסן פונקט ביז 72 דקות שוות, אדער איז דאס נוגע בנוגע אויף שטיין ראש השנה אין דערפריה כדי נישט צו זיין בכלל "מאן דדמיך"?
אויף וואס נאך איז נוגע עלות השחר צו "רבבות אלפי ישראל"?
ביטע כלך לך מליצנות, ס'איז ערב יום הקדוש.
ס'איז זייער גלאט און זיי נישט קלוגער ודי בזה.
ס'איז נוגע לזמן קרי"ש דאורייתא! ואתה עושה צחוק?
-
צייט שטיפער
- שר האלפיים
- תגובות: 2231
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג מארטש 17, 2016 12:50 pm
- לאקאציע: וואו נישט וואו...
-
צייט שטיפער
- שר האלפיים
- תגובות: 2231
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג מארטש 17, 2016 12:50 pm
- לאקאציע: וואו נישט וואו...
-
צייט שטיפער
- שר האלפיים
- תגובות: 2231
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג מארטש 17, 2016 12:50 pm
- לאקאציע: וואו נישט וואו...
