טבילת כלים; שאלות המצויות בימינו וכדו'

הפוך בה דכולה בה

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

אוועטאר
פר בן בקר
שר חמש מאות
תגובות: 706
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג פאברואר 03, 2015 11:42 pm

טעות טעות טעות

תגובהדורך פר בן בקר » פרייטאג ינואר 29, 2016 1:02 am

איים סארי. האסטו אמאל געהערט פון א פוסק אז כלי וואס קען זיך צוברעכן מעג מען ניצן אן טבילה?

אויב די בויעסט אויף די ווערטער פון דיין לינק צו סטאר K איך האב געליינט זייערע ווערטער אפאר מאל און איך זעה דארט אז אדרבה היות ווי מ'קען עס נישט טובל'ן מוז מען פרעגען א רב פאר עצה, למשל צו געבען פאר גוי, אדער צוברעכן א חלק און א יוד זאל דאס צוריק צאמשטעלן.

A rabbinic authority should be consulted if it is impossible to tovel a utensil because the utensil is too large to immerse in a mikvah, if there is no available mikvah; if the vessel will be ruined when placed in a mikvah; or if immersion may present a hazard. A possible suggestion would be to disassemble the vessel and have a Jew reassemble the vessel. Reassembly would not apply to the parts of a meat grinder that are regularly assembled and disassembled during ordinary use. Reassembly would apply to utensils that are not ordinarily dismantled. Another suggestion would be to give the utensil in question to a non-Jew as an outright gift and borrow it back from the non-Jew. However, this procedure only helps for one day, such as for Shabbos. A vessel which contains internal computerization that will be ruined through tevila, i.e. a Keurig machine, should not be toveled. Essentially, each specific question should be evaluated by a Rav so that an appropriate halachic ruling can be made.

דורש ומבקש
שר מאה
תגובות: 165
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג יולי 05, 2015 7:03 pm

תגובהדורך דורש ומבקש » פרייטאג ינואר 29, 2016 8:56 am

אויף די מאשין אליין יש כמה צירופים להתירא ומכ״ש אז מ׳קען עס נישט טובלן יכולין להתירו. ואי״ה ווען איך וועל האבן צייט וועל איך דא אראפ ברענגען די צירופים

איך וויל נאר פארשטיין די מציאות הדברים. די מאשין זעלבסט האלט וואסער אין זיך אדער ס׳נעמט נאר אריין די וואסער לבשלו אין דערנאך טראגט ער עס גלייך ארויס ?

אוועטאר
פר בן בקר
שר חמש מאות
תגובות: 706
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג פאברואר 03, 2015 11:42 pm

תגובהדורך פר בן בקר » פרייטאג ינואר 29, 2016 10:44 am

בילד
לעצט פאראכטן דורך פר בן בקר אום מוצ"ש ינואר 30, 2016 9:57 pm, מאל פאראכטן געווארן 1 סך הכל.

אוועטאר
בנימין הלוי
שר האלף
תגובות: 1619
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אפריל 24, 2014 5:48 pm

תגובהדורך בנימין הלוי » פרייטאג ינואר 29, 2016 1:37 pm

שוועמל האט געשריבן:די שאלה איז נישט אויף פלעסטיק נאר אויף די אייזן וואס הייצט אויף די הייס וואסער.

Keurig machine, Does not require tevilah if it
will break if toveled, otherwise requires
tevilah with abrocha

http://www.star-k.org


star-k.org האט געשריבן:5. מו"ר ר' היינעמאן שליט”א אמר שאם בודאי יתקלקל הכלי ע”י טבילה וא”א לטבלו ולהשתמש בו אח"כ, א"כ הרי הוא אנוס שא"א לקיים המצוה, וכיון שכל האיסור להשתמש בכלי מאכל בלי טבילה נובע מהחיוב דאורייתא לטבלו א"כ במקום שפטור מטבילה מחמת אונס שוב מותר להשתמש בכלי זה לכתחלה.


http://www.star-k.org/articles/kashrus- ... lim/#_ftn5

אויף עולמות.נט איז דא א שמועס בענין דומה, זע די מ"מ ווייטער, אבער דער חידוש פון רב היינעמאן איז לכאורה היבש ווייטער פון דעם, ואפרש וואס עס זעט מיר אויס מפקפק צו זיין אין דעם.

דער מקור פון דער סברא איז דער באקאנטער מרדכי אין הל' ציצית אז שבת איז נישט אסור אנצוטון א בגד של ד' כנפות בלי ציצית, היות עס איז נאר חל דער חיוב עשיית ציצית בבגדו כשלובשו אבער עס איז נישטא קיין איסור לבישה בלי ציצית, ממילא שבת וויבאלד מען טאר דאך נישט לייגן קיין ציצית איז ער נישט עובר אויף דעם חיוב פון לייגן ציצית.
דער אבני נזר שטעלט צו דער סברא לגבי טבילת כלים און ר' שלמה זלמן זאגט עס אן די דמיון פון הל' ציצית אבער דער יסוד איז לכאורה דער זעלבער.
אבער יש לפקפק על הדמיון, דער אבנ"ז רעדט באופן וואס ער טאר נישט טובל'ן למשל מחמת איסור מתקן מנא, ממילא איז שייך צו זאגן אז דער מצוה גייט נישט אן מחמת זה אזוי ווי קשירת ציצית בשבת (ויש לפלפל אויב א איסור דרבנן זאל מפקיע זיין א חיוב תורה, למשל ביי ציצית זאל ווען זיין א שאלה פון קשירה דרבנן לאזט זיך אפשר זאגן אז ער איז מחיוב אויסצוטון דעם בגד ווייל מה"ת איז ער מחיוב בקשירת ציצית און מדרבנן קען ער נישט נמצא מבטל מצות עשה וצ"ע. מ'קען אפשר נוצן דעם ווארט "אונס" אז היות למעשה טאר ער נישט בינדן קיין ציצית איז ער אן אונס און קען וויטער טראגן דעם בגד, וכן לבגי טבילת כלים ווען דער איסור טבילה איז נאר מדרבנן. איך שיהיה דער אבני נזר שטעלט צו דעם מרדכי צו טבילת כלים)
רש"ז רעדט יא באופן אונס ווען עס נישט בידו לטבול ווייל עס איז נישט זיינס וכדו', איז ער א אונס אז ער קען נישט מקיים זיין מצות טבילת כלים, ס'איז אונס בטבילה לגבי כלי זה. און ממילא אפי' ווען ער זאל ווען האבן אן אנדערע כלי צו עסן איז ער לכאורה נישט מחיוב לפי דער סברא, ווייל לגבי דעם כלי איז נישט אויף אים די מצוה לטבול. חוץ אפשר מדרבנן.
אין מנחת שלמה תנינא סי' ס"ח איז ער מסביר אז באופן אז טבילה העלפט נישט למשל כלי שישראל ועכו"ם שותפין איז דער כלי נישט מקבל קיין טבילה, ממילא איז נישט חל אויף דעם קיין חיוב טבילה אויך נישט ווייל מסברא האט די תורה מחייב געווען בטבילה נאר באופן וואס עס וועט אויפטון, און ממילא איז נישטא דערביי קיין איסור השתמשות וואס קומט נאר נאך דעם חיוב טבילה.

משא"כ ווען דער כלי וועט נתקלקל ווערן, מהי"ת צו זאגן אז ער איז פטור מטבילה מחמת אונס? דער גברא איז א אונס? הרי שולחן והרי סכין, דער כלי איז מחיוב מן התורה בטבילה, ער איז ביכולת עס צו טובל'ן, און טבילה וועט העלפן, איי דע כלי וועט גיין א גאנג, נו, וואס האט דאס צו הלכות טבילה? ער מוז דאך נישט נוצן דער כלי בכלל? דאס הייסט אן אונס?

בכל אופן דאכט זיך אז מען פארלאזט זיך נישט למעשה אויף די סברות.

מראי מקומות:
הגרש"ז אויערבאך זצ"ל במנחת שלמה
לענין טבילת כלי שישראל ועכו"ם שותפין, תמה בהגהות בית מאיר ביו"ד סי' ק"כ, דאפי' אי לא מהני בכה"ג טבילה, מ"מ מהיכ"ת יהא מותר לישראל להשתמש בחלקו בלא טבילה, ועל זה נלענ"ד פשוט דכיון שאיסור השמוש בלא טבילה הוא רק מדרבנן היינו רק מחמת חיוב מצות טבילה שמוטל עליו ולכן הואיל ולכלי זה לא מהני טבילה שפיר מותר להשתמש גם בלא טבילה

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=215
און דא לענין מתארח בבית מלון וא"א לו לטבול אות י"ד http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... &pgnum=264

אין אבני נזר לענין טבילה ביו"ט http://olamot.net/sites/default/files/p ... 112_07.png

הג"ר אשר וייס און אנדערע זענען מפקפק בהיתר זה
http://olamot.net/sites/default/files/p ... 112_10.png
המשך
http://olamot.net/sites/default/files/p ... 112_11.png
* "סמארטפאן איז נישט קיין נעוויירע אבער וואס סמארטפאן קען צוברענגען קענען גרויסע עבירות נישט ברענגען" (סמארטפאן זה לא עבירה, אך מה שהעבירה הכי חמורה לא מצליחה לעשות לאדם, הסמארטפאן עושה)

אוועטאר
פר בן בקר
שר חמש מאות
תגובות: 706
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג פאברואר 03, 2015 11:42 pm

תגובהדורך פר בן בקר » זונטאג ינואר 31, 2016 2:36 pm

בנימין הלוי האט געשריבן:
star-k.org האט געשריבן:5. מו"ר ר' היינעמאן שליט”א אמר שאם בודאי יתקלקל הכלי ע”י טבילה וא”א לטבלו ולהשתמש בו אח"כ, א"כ הרי הוא אנוס שא"א לקיים המצוה, וכיון שכל האיסור להשתמש בכלי מאכל בלי טבילה נובע מהחיוב דאורייתא לטבלו א"כ במקום שפטור מטבילה מחמת אונס שוב מותר להשתמש בכלי זה לכתחלה.


http://www.star-k.org/articles/kashrus- ... lim/#_ftn5


אין שבט הלוי און אין מנחת יצחק וועז זיי רעדן פון די סארט כלים ברענגן זיין ניטאמאל ארויף די סברא אז במקום אונס איז נישט דא קיין חיוב טבילה.

דורש ומבקש
שר מאה
תגובות: 165
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג יולי 05, 2015 7:03 pm

תגובהדורך דורש ומבקש » זונטאג ינואר 31, 2016 3:30 pm

שמעתי שבי״ד של הגאון ר׳ יחזקאל רוטה שליט״א דנו בה. והתירו להשתמש בו בלי טבילה מטעם דא״א לטבלו. דהייינו שאפילו אם יטבלנו אין טבילתו מועלת כלום דהמציאות הענין הוא שלא יכנסו המי טבילה לתוך הכלי להמקום שהמים נכנסין בשעת בישולו. דא״א לבוא לשם מים רק כשהמאשין פועל דאז נכנסין המים ע״י הפאמפ. ובאופן כזה לא חייבו לטבלו


באמת יש בזה עוד צירופים. אחד לפי כמה פוסקים הו״ל כמחיבור לקרקע. ועוד יש לדין מדין בלוע

עוד חזון למועד. כתבתיו בקיצור מחמת חוסר פנאי. רק לבקשות כמה חבירים כתבתי זאת

דורש ומבקש
שר מאה
תגובות: 165
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג יולי 05, 2015 7:03 pm

תגובהדורך דורש ומבקש » זונטאג ינואר 31, 2016 9:20 pm

ס׳איז דא א מחלוקת האחרונים צו א כלי שתשמישו הוא כשהוא מחובר לקרקע צו ס׳איז מחיוב בטבילה די שב יעקב האלט אז די חיוב טבילת כלים שקנאו מעכו״ם איז דומה לטבילה מטומאה לטהרה אין א כלי שאינו מקבל טומאה איז פטור מטבילה משו״ה היות א כלי וואס איז מחובר לקרקע איז נישט מקבל טומאה איז נישט דא קיין חיוב לטבלו. די חת״ס אין סי׳ ק״כ סק״ו און די יד אפרים שם ברענגען עס אראפ. ועי׳ עוד בפתחי תשובה שם סק״ו בשם חכמת אדם
אבער אסאך אחרונים קריגען זיך אויפן שב יעקב וס״ל דטבילת כלים שקנאו מעכו״ם איז נישט דומה לטבילה מטומאה דכאן א״צ לטבלו משום טומאה והא ראי׳ דאפילו כלי חדש שלא השתמוש בו העכו״ם מעולם איז מחיוב בטבילה. ובראשם איז בשו״ת גידולי טהרה סי׳ י״ז
נאר די גידולי טהרה פטר׳ט עס מטבילה מטעם אחר דכלי כתוב ומחובר לא הוה כלי תשמיש

יעצט לנידן דידן האלט די חלקת יעקב ח״ג סי׳ קט״ו אז א כלי אלקטרי דינו כמחובר לקרקע ופוסק כהשב יעקב אין עס איז פטור מטבילה
אבער רוב אחרוני זמנינו חולקים עליו בזה משום דס״ל דלא קיי״ל כהשב יעקב. ויש שמוסיפים ואומרים דכלי אלקטרי אינו כמחובר לקרקע

ובנידן דידן כבר כתבתי דהגאון הגדול ר׳ יחזקאל רוטה שליט״א ס״ל דאם א״א לטבלו מחמת שא״א לו להמים ליכנס למקום ההשתמשות לא חייבו בטבילה

ועוד חשבתי שאפשר לצרף שיטות האחרונים מסימן קצ״ח דס״ל דמקום בלוע א״צ טבילה בכלל. ובנידן דידן איז די גאנצע מאשין פון פלסטיג חוץ מקום בלוע ממש. די פייפ וואס טראגט אריין די וואסער און די פייפ וואס טראגט ארויס די וואסער איז פון פלסטיג און אפילו די קליינע טאנג וואס ליגט אין די מאשין וואס האלט די וואסער בשעתן קאכן איז חצי פון פלסטיג וחציו השני איז פון אינדרויסן פון אייזן ולא יכולתי לעמוד עליו אם מבפנים במקום תשמישו איז פון אייזן אדער נישט. ( ואם לאו אין כאן שום שאלה ממתכת)

אוועטאר
לכאורה
שר עשרת אלפים
תגובות: 11057
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוקטובער 20, 2009 2:43 pm

תגובהדורך לכאורה » זונטאג ינואר 31, 2016 10:33 pm

איינער ווייסט אפשר אויב א חלה-באורד ברויך טבילה?
איך בין צוריקגעבליבן מיט טויזנטער אשכולות, אבער איך געב נישט אויף... שטייטליך און צוביסלעך וועט מען אי"ה "ווייס מאכן די קרעטשמע"

אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 12932
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am

תגובהדורך קיקיון » זונטאג ינואר 31, 2016 10:39 pm

לכאורה האט געשריבן:איינער ווייסט אפשר אויב א חלה-באורד ברויך טבילה?

דא שטייט נור של מתכות או של זכוכית

אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 12932
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am

תגובהדורך קיקיון » זונטאג ינואר 31, 2016 11:36 pm

קיצור שו"ע סימן ל"ו
בילד

אוועטאר
לכאורה
שר עשרת אלפים
תגובות: 11057
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוקטובער 20, 2009 2:43 pm

תגובהדורך לכאורה » זונטאג ינואר 31, 2016 11:37 pm

און אויב עס באשטייט פון א קלאץ פון אונטן, אויף דעם א שטיקל זילבער, איבערגעדעקט מיט גלאז?
איך בין צוריקגעבליבן מיט טויזנטער אשכולות, אבער איך געב נישט אויף... שטייטליך און צוביסלעך וועט מען אי"ה "ווייס מאכן די קרעטשמע"

אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 12932
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am

תגובהדורך קיקיון » מאנטאג פאברואר 01, 2016 8:10 am

לכאורה האט געשריבן:און אויב עס באשטייט פון א קלאץ פון אונטן, אויף דעם א שטיקל זילבער, איבערגעדעקט מיט גלאז?

וואס מיינט חשוקי ברזל ?

אוועטאר
לכאורה
שר עשרת אלפים
תגובות: 11057
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוקטובער 20, 2009 2:43 pm

תגובהדורך לכאורה » מאנטאג פאברואר 01, 2016 9:55 am

אין פריוואטע הודעה האט מיר ר' קיקיון געשיקט א פסק הלכה מיט א לינק:

Challah board Metal board, or glass top on wooden board, requires tevilah with a brocha. Wood board with a plastic top does not require tevilah.



יישר כח

---
די לינק איז נישט גוט אריינגעקומען, און סייווי איז ראטזאם צו פרעגן א היימישן רב איידער מען פארלאזט זיך אויף א וועבסייט.
איך בין צוריקגעבליבן מיט טויזנטער אשכולות, אבער איך געב נישט אויף... שטייטליך און צוביסלעך וועט מען אי"ה "ווייס מאכן די קרעטשמע"

אוועטאר
בנימין הלוי
שר האלף
תגובות: 1619
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אפריל 24, 2014 5:48 pm

תגובהדורך בנימין הלוי » מאנטאג פאברואר 01, 2016 12:15 pm

דורש ומבקש האט געשריבן:... ובאופן כזה לא חייבו לטבלו

ולהלן עוה"פ
דורש ומבקש האט געשריבן:...לא חייבו בטבילה


מלשון זה משמע דנקט דטבילת כלים דרבנן, וויל איך נאר מעורר זיין אז לשיטת רוב ראשונים איז טבילת כלים דאורייתא, וכן פסק המחבר בשלחן ערוך.
* "סמארטפאן איז נישט קיין נעוויירע אבער וואס סמארטפאן קען צוברענגען קענען גרויסע עבירות נישט ברענגען" (סמארטפאן זה לא עבירה, אך מה שהעבירה הכי חמורה לא מצליחה לעשות לאדם, הסמארטפאן עושה)

דורש ומבקש
שר מאה
תגובות: 165
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג יולי 05, 2015 7:03 pm

תגובהדורך דורש ומבקש » מאנטאג פאברואר 01, 2016 12:39 pm

אמת כן הוא

כתבתי לא חייבו בסתמא. שעדיין אני מסופק אם יש ברזל במקום תשמישו. ופלסטיג אפילו להמחייבים בטבילה אינו חייב מדאורייתא רק מדרבנן

אוועטאר
בנימין הלוי
שר האלף
תגובות: 1619
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אפריל 24, 2014 5:48 pm

תגובהדורך בנימין הלוי » מאנטאג פאברואר 01, 2016 12:47 pm

ווען עס וואלט געווען פלאסטיק וואלט עס געווען מותר אן א ווארט. והלא כל המטביל כלי פלעסטיק בירושלים דאמעריקא אינו אלא מן המתמיהין
* "סמארטפאן איז נישט קיין נעוויירע אבער וואס סמארטפאן קען צוברענגען קענען גרויסע עבירות נישט ברענגען" (סמארטפאן זה לא עבירה, אך מה שהעבירה הכי חמורה לא מצליחה לעשות לאדם, הסמארטפאן עושה)

דורש ומבקש
שר מאה
תגובות: 165
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג יולי 05, 2015 7:03 pm

תגובהדורך דורש ומבקש » מאנטאג פאברואר 01, 2016 2:16 pm

אמת
אבל בי״ד של התאחדות הרבנים ועוד כמה דיינים מחמירים בזה
והדין עמהם כידוע ליודעים הסגי׳

אוועטאר
farshlufen
שר עשרים אלפים
תגובות: 21138
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג נובעמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

תגובהדורך farshlufen » זונטאג יולי 17, 2016 11:14 am

פר בן בקר האט געשריבן:דארף מען טובל'ן א KEORIG קאפי מאשין?

http://forum.otzar.org/forums/viewtopic ... 17&t=28067
סימן דלא ידע כלום, שבוחי.

פרייליךמאכער
שר העשר
תגובות: 17
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך אוקטובער 23, 2013 6:06 pm

keurig coffee machine

תגובהדורך פרייליךמאכער » דאנארשטאג סעפטעמבער 01, 2016 5:12 pm

אלץ א איינגטומער פון א ברייט באקאנטע houseware געשעפט, האב איך געפרעגט א שאלה בנוגע צו nespresso מאשינען, עס איז די זעלבע קומפליצירטע מציאות ווי די קוריג מאשין, די תשובות זענען נישט געווען גלאט, נראה לי שרוב הרבנים חוששים מלצרף צירופים וסניפים, למעשה זעהט מיר אויס אז די זעלבע שאלה דארף זיין ביי א water cooler דאס איז די מאשין וואס געפינט זיך אין אסאך שטובער, די וואסער גייט אדורך א קאלטע עלעמענט, ולא מצינו שאנשים יטבלו מכונה זו?

יהיה כן
שר תשעת אלפים
תגובות: 9196
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג מאי 03, 2009 2:25 pm

תגובהדורך יהיה כן » דאנארשטאג סעפטעמבער 01, 2016 5:20 pm

לכאורה האט געשריבן:איינער ווייסט אפשר אויב א חלה-באורד ברויך טבילה?

האב איך ערהאלטן א מתנה א חלה באורד פון Marble (אזוי זעהט עס מיר אויס) און די הענטלך פון מתכות, ווייסט איינער אפשר אויב כלי אבן איז מחויב בטבילה, און אויב marble איז טאקע פון שטיין אדער א געמיש?

אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 12932
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am

תגובהדורך קיקיון » דאנארשטאג סעפטעמבער 01, 2016 6:08 pm

יהיה כן האט געשריבן:
לכאורה האט געשריבן:איינער ווייסט אפשר אויב א חלה-באורד ברויך טבילה?

האב איך ערהאלטן א מתנה א חלה באורד פון Marble (אזוי זעהט עס מיר אויס) און די הענטלך פון מתכות, ווייסט איינער אפשר אויב כלי אבן איז מחויב בטבילה, און אויב marble איז טאקע פון שטיין אדער א געמיש?

דא שטייט נור של מתכות או של זכוכית
כלי חרס שטייט בפירוש אז נישט
marble איז שיש מארמארשטיין
קלערסט אז עס איז MARBLE POWDER ?

יאנקעלע קליגער
שר האלפיים
תגובות: 2823
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אפריל 30, 2013 5:18 pm

תגובהדורך יאנקעלע קליגער » זונטאג סעפטעמבער 04, 2016 1:01 pm

דארף מען מאכן א ברכה אויף טבילת כלים?

איז דא עפעס א חילוק בין כלי לכלי?
העי! דו, זיי נישט אזוי פארזעצט,
עפעס א לחלוחיות גוטסקייט איז אראפגערונען צו דיר אויך, אז דו וועסט עס איינזען וועסטו אנהייבן שפירן אז אך טוב וחסד ירדפוני.

דיעל
שר חמישים ומאתים
תגובות: 376
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג אפריל 30, 2012 3:12 pm

תגובהדורך דיעל » זונטאג סעפטעמבער 04, 2016 1:38 pm

יאנקעלע קליגער האט געשריבן:דארף מען מאכן א ברכה אויף טבילת כלים?

איז דא עפעס א חילוק בין כלי לכלי?


אויף כלים וואס זענען זיכער מחיוב טבילה סיי מן התורה (צב"ש אייזן) סיי מדרבנן (גלאז) דארף מען טובלען מיט א ברכה.

פארצעלאן = טשיינע דיישעס וואס מען טובלט נאר מספק מאכט מען נישט קיין ברכה. אזוי אויך וואס זענען נישט געהעריג כלי סעודה טובלט מען אן א ברכה.

פרייליךמאכער
שר העשר
תגובות: 17
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך אוקטובער 23, 2013 6:06 pm

תגובהדורך פרייליךמאכער » דינסטאג סעפטעמבער 06, 2016 2:29 pm

דיעל האט געשריבן:
יאנקעלע קליגער האט געשריבן:דארף מען מאכן א ברכה אויף טבילת כלים?

איז דא עפעס א חילוק בין כלי לכלי?


אויף כלים וואס זענען זיכער מחיוב טבילה סיי מן התורה (צב"ש אייזן) סיי מדרבנן (גלאז) דארף מען טובלען מיט א ברכה.

פארצעלאן = טשיינע דיישעס וואס מען טובלט נאר מספק מאכט מען נישט קיין ברכה. אזוי אויך וואס זענען נישט געהעריג כלי סעודה טובלט מען אן א ברכה.


געוויסע קהילות פירען זיך נישט צו מאכן א ברכה אויף טבילת כלים בזמנינו היות אסאך פירמעס אפילו אין וייטע מדינות האבן שותפות מיט יודען.
אנדערע טענהן אז מקען אויף דעם נישט בויען, נאר כל זמן סאיז בחזקה אז ס'קימט פון א גוי דארף מען מאכן א ברכה, דאס איז אבער קלאהר, אז מזאל מחמיר זיין במקום ספק, ספק ברכות להקל.
חידוש גדול שמעתי פון א דיין, אז א שיילער, וואס מקויפט נאר צו שיילען קארטאפל (פאטעט"א) זאל מען טובל,ען אהנע ברכה ויל"ע, ווייל סאיז פארט א כלי וואס מקען ניצן פאר מאכלים כמות שהם, ולא דמי לסכין של שחיטה, אזוווי די ט"ז שרייבט אז א סכין של שחיטה ניצט מען נישט פאר אנדערע זאכן.

דיעל
שר חמישים ומאתים
תגובות: 376
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג אפריל 30, 2012 3:12 pm

תגובהדורך דיעל » מיטוואך סעפטעמבער 07, 2016 10:04 pm

פרייליךמאכער האט געשריבן:
דיעל האט געשריבן:
יאנקעלע קליגער האט געשריבן:דארף מען מאכן א ברכה אויף טבילת כלים?

איז דא עפעס א חילוק בין כלי לכלי?


אויף כלים וואס זענען זיכער מחיוב טבילה סיי מן התורה (צב"ש אייזן) סיי מדרבנן (גלאז) דארף מען טובלען מיט א ברכה.

פארצעלאן = טשיינע דיישעס וואס מען טובלט נאר מספק מאכט מען נישט קיין ברכה. אזוי אויך וואס זענען נישט געהעריג כלי סעודה טובלט מען אן א ברכה.


געוויסע קהילות פירען זיך נישט צו מאכן א ברכה אויף טבילת כלים בזמנינו היות אסאך פירמעס אפילו אין וייטע מדינות האבן שותפות מיט יודען.
אנדערע טענהן אז מקען אויף דעם נישט בויען, נאר כל זמן סאיז בחזקה אז ס'קימט פון א גוי דארף מען מאכן א ברכה, דאס איז אבער קלאהר, אז מזאל מחמיר זיין במקום ספק, ספק ברכות להקל.
חידוש גדול שמעתי פון א דיין, אז א שיילער, וואס מקויפט נאר צו שיילען קארטאפל (פאטעט"א) זאל מען טובל,ען אהנע ברכה ויל"ע, ווייל סאיז פארט א כלי וואס מקען ניצן פאר מאכלים כמות שהם, ולא דמי לסכין של שחיטה, אזוווי די ט"ז שרייבט אז א סכין של שחיטה ניצט מען נישט פאר אנדערע זאכן.


ספק ברכות להקל האט א גבול.


צוריק צו “ידיעות התורה”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך איצט דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און איין גאסט