קרעמער האט געשריבן:ווען עשו האט געלאזט קראקאדיל טרערן (פון וואס מיר ליידן ליידער) און יצחק האט געזאגט הן גביר וגו', וואס רש"י ערקלערט פון חז"ל אז איך קען דיר שוין מיט גארנישט בענטשן ווייל כל מה שקנה עבד קנה רבו. פארוואס האט ער אים נישט געקענט עפעס אנוואונטשן "על מנת שאין לרבו רשות בו"??
אולי י"ל בשנקדים עוד כמה דיקדוקים,
א) 'ויען יצחק ויאמר לעשו הן גביר שמתיו לך ואת כל אחיו נתתי לו לעבדים ודגן ותירוש סמכתיו ולכה אפוא מה אעשה בני', און ווי רש"י פארטייטשט האט ער איהם געזאגט מה תועלת לך בברכה מה שקנה עבד קנה רבו, איז אויב אזוי פארוואס האט ער עקסטער מפרט געווען 'ודגן ותירוש סמכתיו'?
ב) מעיקרא מאי קסבר ולבסוף מאי קסבר, פארוואס ווען עשו האט געטענה'עט הברכה אחת הוא לך אבי האט יצחק מוותר געווען און געבענטשט משמני הארץ יהי' מושבך ומטל השמים מעל, הלא מה שקנה עבד קנה רבו?
י"ל בדרך דרוש דאין הכי נמי, מיט א ברכה פרטית – שמני הארץ און טל השמים – קען מען זיך טאקע א עצה געבן על מנת שאין לרבו רשות בו, אבער די ענינים עצמיים וואס יעקב האט באקומען 'יעבדוך עמים וישתחוו לך לאומים הוה גביר לאחיך' וגו' דאס קען עשו נישט באקומען ע"מ שאין לרבו רשות בו, ווייל די זאכען זענען א סתירה צום עצם ענין העבדות, נישט א זכות פרטי.
ומעכשיו יובן פארוואס 'ודגן ותירוש סמכתיו' איז עקסטער אויסגעשמועסט פון 'כל אחיו נתתי לו לעבדים', און אויך ווי אזוי בדיעבד האט יצחק געקענט געבן פאר עשו משמני הארץ [טאקע ע"מ שאין לרבו רשות בו] אבער נישט פון די אנדערע ברכות וואס יעקב האט באקומען.
ונפשי יודעת מאד ידיעה ברורה שאין ביצת הנמלה כנגד הגלגל העליון צעירה כאשר חכמתי קטנה ודעתי קצרה (הקדמת הרמב"ן לפירושו עה"ת)