עניני ומנהגי אמירת סליחות

פרשת השבוע וענינא דיומא

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

אוועטאר
איך_הער
סעקרעטאר
תגובות: 18574
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יולי 04, 2006 6:47 pm
לאקאציע: אין אפיס
פארבינד זיך:

פזמונים ביי סליחות, חזן וקהל

תגובהדורך איך_הער » זונטאג סעפטעמבער 16, 2007 7:03 pm

די לעצטע פאר טעג ווען מ'איז פארנומען מיט סליחות'ן יעדן טאג, איין טאג איין טאג ווייניגער, איז מיר אויפגעקומען די קשיא.

פארוואס ביי רוב פזמונים, נעמט קהל איבער די פאזישען פונעם חזן, ס'הייסט, דער חזן הייבט אן, און נאכן ערשטן שטיקל זאגט קהל באלד דאס צווייטע, און דער חזן זאגט עס איבער, וואס איז פשט דערפון, די שכל געט מיט, אז ווען דער בעל תפילה זאגט פאר, און דער עולם זאגט נאך, איז עס מיט מער התעוררות, (אזוי רעד איך מיך איין.) אזוי זעט עס אויס, ביי שמע קולינו, ביי אבינו מלכינו.

און פארוואס איז טאקע אנדערש ביי די אויבן דערמאנטע צוויי זאכן אז דער חזן בלייבט יא מיטן פארזאגן? ווער האט דאס אזוי אפגעמאכט? און ווי לאנג צוריק?

זאלן די ווייסער'ס קומען און זיך לאזן הערן.

אוועטאר
איך_הער
סעקרעטאר
תגובות: 18574
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יולי 04, 2006 6:47 pm
לאקאציע: אין אפיס
פארבינד זיך:

תגובהדורך איך_הער » מיטוואך סעפטעמבער 19, 2007 11:10 pm

עטס זאלטס נישט ברוגז זיין, אבער ס'האט שוין באלד (מיט מיין יעצטיגע.) פערציג צפיות, און גארנישט, ממש גארנישט, וואסי פשט?

מילער, בני היכלא, קרעמער, וואו זענט עטס, ס'האט ממש נישט קיין תירוץ?

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25443
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » דאנארשטאג סעפטעמבער 20, 2007 11:03 am

דא בינעך, כ'האלט דיר נישט ביים ענטפערן (ווייל כ'ווייס נישט)

אוועטאר
cano
שר האלפיים
תגובות: 2322
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך יוני 28, 2006 5:25 pm

תגובהדורך cano » דאנארשטאג סעפטעמבער 20, 2007 1:43 pm

אזוי וואו קיינער זאגט נישט וואס מען ווייסט, וועל איך זאגען וואס איך מיין.

עס איז דא ווען אין די סליחות/מחזור, שטייט חו"ק און דאן זאגט דער חזן פריער און נאכדעם זאגט קהל, אבער און א פאל עס שטייט און סליחות/מחזור, קו"ח זאגט דער קהל קודם און נאכדעם דער חזן
דיסקליימער: ווען איך מאך א ספעלינג טעות, איז דאס נישט דיירעקט, עס פשוט א טעות.

אוועטאר
קרעמער
שר עשרים אלפים
תגובות: 28276
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג יוני 25, 2006 12:34 pm

תגובהדורך קרעמער » מוצ"ש סעפטעמבער 22, 2007 11:27 pm

גרויסע חכם, דאס פרעגט ער דאך, מה נשתנה, פארוואס האט דער מחזור דא געשריבן חו"ק און דא קו"ח?

מען וועט מוזן צוקומען אז מסורת אבותינו בידינו, און אלעס ציהט זיך איין קייט פון די אנשי כנסת הגדולה אדער די פייטנים וואס האבן דאס מסדר געווען און אויך איינגעפירט פונקטליך וויאזוי מען זאל דאס זאגן.

אוועטאר
אלץ-ווייסער
שר חמש מאות
תגובות: 861
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג אפריל 27, 2007 11:35 am
לאקאציע: נע ונד

תגובהדורך אלץ-ווייסער » מאנטאג סעפטעמבער 24, 2007 12:21 pm

דו דאפרסט פארשטיין אז דער סדר האט זיך דראמאטיש אדער דראסטיש געביטן פון אמאל ביז היינט.
קענסט עס זען איבעראל, אפילו אין די הגדה.

דער בעל הגדה הייבט אן: בלטרולךא החמלטקום.
און דער צובר ענטפערט: בלטרולךא הולא.
דער בעל הגדה זאגט ווייטער: בלטרולךא שסזנלטתחן תלורטה לאעחמלו יהשעארטאול.
דער ציבור ענטפערט ווידער בקול רם: בלטרולךא הולא.

די זעלבע זאך איז ווייטער אין די הגדה:
דער בעל הגדה זאגט: בלטרולךא שסומור החבאטטחטתו לאיהשעארטאול,
דער ציבור ענטפערט: בלטרולךא הולא.
דער בעל הגדה ענדיגט: שסזהחקלטדושס בלטרולךא הולא חהשלסחב אזת החקלוץ, לחעגשעות כלאמו שלסזאטמחר לאאחבארטהטם אטבהינול בלהבארהית בלוין החבלאתטרהים, שסזנלזאבמחר:
וחילאמזר לאאאחבארטם, יטדע תלודחע כלהי גור יההאיזה זחראעגךט בלאאזרזץ לא לטהזם, וחעגבטדולם ואעהנלול אתטם אחראבלחע מואות שנה. ואגם אזת החגלוי אגשסזר יחעגבדול דלטן אטנכהי ואאחחגרוי כון יוצאאול בלהראככשס גלטדול.


די קשיא וואס איז דא איז אבער פיל שווערער.

כמעט אלע שטיקלעך וואס מיר זאגן טאקע קו"ח איז ביטער צעמישט די יוצרות אז עס מאכט מאמעש (קרעדיט?) שווער דאס זאגן
למשל, די גאנצע שטיקל פון אתה הוא ה' אלקינו גבור ונערץ.
איז די גאנצע פאדרייט. נעם א מחזור וועסטו זען אז וואס מ'דארף זאגן אינאיינעם זאגט מען ציהאקט.

די זעלבע זאך איז מיט די וכל מאמנים, פארדרייט די יוצרות, און קהל כאפט צאם וואס דער חזן דארף זאגן.

דער תירוץ איז אז קהל האט אנגעהויבן זאגן אלעס וואס דער חזן זאגט, און אזוי איז געווארן ביי די הגדה, און די זעלבע ביי די פיוטים.
היינט זאגט יעדער פעסט דעם "אתינו לחננך בלב קרוע וכו'" וואס איז געמאכט נאר פאר'ן שליח ציבור, און אזוי די זעלבע איז מיט "אחילה לקל".

ס'איז קהל מישט אריין די נאניע ווי זי דארף נישט. ומי יאמר להם מה תעשה?
בל' ס"ג - ניקס ווייסער וד"ל

אוועטאר
קרעמער
שר עשרים אלפים
תגובות: 28276
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג יוני 25, 2006 12:34 pm

תגובהדורך קרעמער » מאנטאג סעפטעמבער 24, 2007 12:55 pm

יישר כח פאר דיין אנאליז, הער אלץ-ווייסער.

(מיר דרוקט אלץ פארוואס ציבור רופט זיך אן ביי "שלא יכשלו בלשונם" - - און דאס איז שוין 'אפיציעל', עס איז א קלארע מחזור אזוי!)

אוועטאר
אלץ-ווייסער
שר חמש מאות
תגובות: 861
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג אפריל 27, 2007 11:35 am
לאקאציע: נע ונד

תגובהדורך אלץ-ווייסער » מאנטאג סעפטעמבער 24, 2007 1:25 pm

הרב קרעמער זייער גוט אנגעכאפט
דער היה עם פיפיות (שינוי גרסאות כאן) איז א גאר אלטער, און ווי באקאנט ווערט עס אראפגעברענגט אינעם שארפן אבן עזרא אין קהלת, און שטאט דאכצער פון די גאונים.

די גאנצע זאך איז אויסדרוקליך א תפלה (הקדמה) פאר'ן שליח ציבור און נישט א זאך וואס איז נתחבר געווארן פאר'ן ברייטן קהל.
בל' ס"ג - ניקס ווייסער וד"ל

אוועטאר
קרעמער
שר עשרים אלפים
תגובות: 28276
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג יוני 25, 2006 12:34 pm

תגובהדורך קרעמער » מאנטאג סעפטעמבער 24, 2007 1:31 pm

ביטע צייג מיר אן דעם שארפן אבן עזרא אין קהלת, וואס איז פאר דיר 'באקאנט' איז פאר אונז חידושים.

אוועטאר
אלץ-ווייסער
שר חמש מאות
תגובות: 861
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג אפריל 27, 2007 11:35 am
לאקאציע: נע ונד

תגובהדורך אלץ-ווייסער » מאנטאג סעפטעמבער 24, 2007 1:46 pm

אט נא דיר דעם באקאטן שארפען אבן עזרא ווי ער קומט ארויס גאר שארף קעגן די פיוטים פון רבי אליעזר הקליר:
קהלת פרק ה' פסוק א'

דער אבן עזרא ברענגט ארויס 4 פונקטן פארוואס מ'זאל נישט זאגן די פיוטים. און ער צעלייגט עס זייער שיין.
וויבאלד דער ארי' הקדוש האט אבער געזאגט אז מ'זאל עס יא זאגן, זענען מיר זיך נוהג אזוי.

אל תבהל - אל יוציא פיך מלין לפניו בביתו בבהלה ולבך אל ימהר כי אם תביננו כי הלב כמו אובד ותועה בעסקי העולם על כן אמר משיח ה' מצא עבדך את לבו ודע כי האלהים נצב עליך ורואה אותך ושומע דבריך כי הוא בשמים בגבהי מרום הגבוהים ואתה על הארץ ואין למטה ממך על כן יהיו דבריך מעטים שלא תסתכן כמו שהיה כהן גדול ביום הכפורים מתפלל תפלה קצרה ויוצא:
אמר אברהם המחבר, הנה נא הואלתי לדבר, כי בעבור היות כבוד המקום מלא כל מקום ולא יוכל האדם להשמר בכל מקום הוכן לו מקום שיהיה לו קבוע לתפלתו והוא חייב לכבדו גם חייב הוא האדם להודות ולשבח לאלהיו בכל רגע כי חסדו עמו בכל חלקי הרגע שיחיינו ויתענג בהרגשות רק בעבור היות האדם מתעסק בעסקי העולם הושם לו זמן שיתפלל בו והם עתים ידועים ערב ובקר וצהרים כי כל מי שיש לו עינים ידע עת צאת השמש ועת נטותו ועת בואו על כן חייב אדם שיתפלל שישמור פתחי פיו ויחשוב בלבו שהוא עומד לפני מלך, בידו להחיות ולהמית על כן אסור שיתפלל אדם ויכניס בתוך תפלתו פיוטין לא ידע עיקר פירושם ולא יסמוך על המחבר ברצונו הראשון כי אין אדם אשר לא יחטא או המעתיקים חטאו, וכלל אומר יש בפיוטי רבי אליעזר הקליר מ"כ, ארבעה דברים קשים, הדבר האחד כי רובי פיוטיו חידות ומשלים ואזכיר מפיוטיו אחד והוא, ליראי יקפיל, וחדשים יכפיל, ליום זה פור הפיל, ומציון ימלוך, יש מפרשים כי ליראי הוא ביו"ד וענינו הוא המשיח יקפיל הארץ לפניו וחדשים יכפיל שיכפול חדשי השנים וימהר ביאתו, ויש אומרים כי הוא בלא יו"ד וענינו יעביר כמלת ראי דרכך בגי וחדשים יכפיל יסתיר והם העצבים החדשים מקרוב באו, וחכמי הדור יפרשו ליראי יקפיל שיעביר אלה השמים הנמשלים לראי מוצק וחדשים יכפיל הם השמים החדשים גם זה איננו נכון כי אין משמע לשונו כי אם יעביר ראי ויכפיל חדשים אולי עבותים הם ויכפילם כדי שתהיה המכה בהם קשה, היתכן שיאמר אדם אין בכל החיים חכם כעיר ויאמר כי ענינו אדם שנאמר ועיר פרא אדם יולד או יאמר אשרי העם עובדי אש ומשתחוים לשמש ויאמר כי אש הוא השם הנכבד והנורא שנאמר כי יי' אלהיך אש אוכלה הוא אל קנא, גם הוא שמש שנאמר כי שמש ומגן יי' אף כי אלה בלי כ"ף דמות כראי חזקים ולא דמה הכתוב השחקים לראי כי אם בחוזק היתפלל אדם ברוך אתה אריה בעבור שנמצא על המקום כאריה ישאג הייטיב בעיני יי' ולמה לא נלמד משלמה שלא היה חכם אחריו כמוהו והנה תפלתו שהתפלל מודעת וכל יודע לשון הקדש יבין אותה ואיננה חידות ומשלים וכן תפלתו של דניאל שהיה משרא קטרין והנה אלה לא התפללו כי אם בדברים מבוארים שהיו חכמים אף כי המתפלל על אנשים רבים וכלם אינמו חכמים וכן כל תפלה לחול ולקדש שתקנו הראשונים אין בה חידות ומשלים ומה ענין יש שיכפיל השמים החדשים היהיו שנים ויכפילם ולאמר על המקום ליום זה פור הפיל איננו נכון כי המשליך גורל לא ידע מה יהיה והיה ראוי שיברח ממלת פור הפיל כי לא תמצא כי אם במקום הצורר, ועוד אחר שיעביר אלה השמים והארץ איך ימלוך מציון והיא חלק מהארץ, ענה אחד מחכמי הדור ואמר כי חרוז יקפיל הצריכו שיאמר פור הפיל השיבותיו כי לא מצאנו הנביאים בכל תפלתם שיעסקו בחרוז ועוד כי היה לו לעשות על חרוז אחר ולמה רכב על פיל ואותו לארץ יפיל ואם ראה בחלום שיעשה חרוז על פיל והוצרך בהקיץ לפתור חלומו יהיה אומר, לוחץ יעפיל, להתנשא יפיל, ורמי לב ישפיל, ומציון ימלוך, והדבר השני שפיוטיו מעורביים בלשון תלמוד וידוע כי יש כמה לשונות בתלמוד ואינמו לשון הקדש וכן אמרו לשון מקרא לחוד ולשון תלמוד לחוד ומי הביאנו בצרה הזאת להתפלל בלשונות נכריות הלא נחמיה הוכיח המדברים לשון אשדודית ואף כי בעת התפלה ולמה לא נלמד מן התפלה הקבועה שהיא כלה דברי צחות בלשון הקדש ולמה נתפלל בלשון מדי ופרס ואדום וישמעאל, והדבר השלישי אפילו המלות שהם בלשון הקדש יש בהם טעיות גדולות כמו אנסיכה מלכי לפניו והנמצא מזה הענין ואני נסכתי מלכי והוא מן הבנין הקל על משקל נפלתי ונדרתי והעתיד אסוך או אנסוך כמו אפול ואדור ומן הבנין הכבד יאמר הפיל והעתיד אפיל וכן מן הסיך יאמר אסיך או אנסיך בהראות הנו"ן כמו ולנפיל ירך והנה יהיה פירוש אנסיכה מלכי אעשה ממנו נסוך כמו בל אסיך נסכיהם מדם ויש מפרשים נסכתי מלכי כמו משחתי ואם היה הפירוש אמת תהיה טעות שנית ולמה לא אמר ארומם מלכי או אשבח ואודה או אקדש רק בקש מלה להראות חכמת לשומעים ואנחנו חייבים לדעת דקדוק הלשון היטב שלא נטעה כמו המברכים ברכת המזון שיאמרו זננו ולא ידעו כי זננו היא מן זנה כמו עננו מן ענה ולא יאמר מן זן כי אם זוננו כמו שובנו אלהי ישענו ופעם יאמר צו לשון עבר והוא לשון ציווי כאשר יאמרו רבים בתענית שחל עניו פניך וידוע שהשי"ן במקום אשר כמו מה שהיה הוא שיהיה וחל הוא לשון צווי לעתיד כמו חל נא את פני יי' והנכון לומר שחלה כמו ובהכנעו חלה את פני יי'

ועוד כי לשון הקדש ביד רבי אליעזר נ"ע עיר פרוצה אין חומה שיעשה מן הזכרים נקבות והפך הדבר ואמר שושן עמק אויימה וידוע כי ה"א שושנה לשון נקבה וישוב הה"א תי"ו כשיהיה סמוך שושנת העמקים ובסור הה"א או התי"ו יהיה לשון זכר כמו צדקה וצדק ואיך יאמר על שושן אויימה ולמה ברח מן הפסוק ולא אמר שושנת עמק אויימה ועוד מה ענין לשושנה שיתארנה באימה התפחד השושנה ואין תואר השושנה כי אם קטופה או רעננה או יבשה, אמר אחד מחכמי הדור הוצרך לומר אויימה בעבור שתהיה חרוזתו עשירה השיבותי אם זאת חרוזה עשירה הנה יש בפיוטיו חרוזים עניים ואביונים מחזרים על הפתחים שחיבר הר עם נבחר אם בעבור היות שניהם מאותיות הגרון אם כן יחבר עמה אל"ף ועי"ן ועם הבי"ת והוי"ו שהוא גם מחבר לוי עם נביא יחבר עמם מ"ם ופ"ה ויהיו כל החרוזים חמשה כמספר מוצאי האותיות ואם סבת חבור ה"א עם חי"ת בעבור היות דמותם קרובות במכתב אם כן יחבר רי"ש עם דל"ת ואף כי מצאנו דעואל רעואל דודנים רודנים וכן יחבר משפטים עם פתים כי הם ממוצא אחד ונמצא הטי"ת תמורת תי"ו במלת נצטדק הצטיידנו ויצטירו וכן חבר ויום עם פדיון ועליון, גם זה איננו נכון אע"פ שנמצא מ"ם במקום נו"ן כמו חיין וחטין איך יחליף מ"ם יום שהוא שורש עם נו"ן עליון פדיון שהוא מן עלה ופדה והוא איננו שרש ועוד מה ענין החרוז רק שיהיה ערב לאוזן ותרגיש כי סוף זה כסוף זה ואולי היתה לו הרגשה ששית שירגיש בה כי המ"ם כמו הנו"ן ואינמו ממוצא אחד ועוד חבר עושר עם עשר תעשר גם זה איננו נכון רק אם היה המתפלל אפרתי,

יש אומרים אין משיבין את הארי אחר מותו התשובה רוח אל עשתנו כלנו ומחומר קורצו הקדמוני' כמונו ואוזן מלים תבחן וכלנו נדע כי דניאל היה נביא ורב על כל חרטומי בבל וחכמיהוהנה אמרו חכמים ז"ל טעה דניאל בחשבונו והחשבון הוא דבר קל ועוד כי ירמיה הנביא בזמן דניאל היה ואחר שהראו חכמינו הראיה על טעותו האמור יאמר להם אילו היה דניאל חי היה מטעה המטעים אותו, ואחרים אמרו רחמנא ליבא בעי א"כ למה נצטרך לדבר כי הוא יודע תעלומות לב והלא תקנו הקדמונים לאמר בצום כפור היה עם פיפיות שלוחי עמך בית ישראל ואל יכשלו בלשונם,

והדבר הרביעי שכל פיוטיו מלאים מדרשות ואגדות וחכמינו אמרו אין מקרא יוצא מידי פשוטו א"כ אין ראוי להתפלל אלא על דרך פשט ולא על דרך שיש לו סוד או הוא על דרך משל או הוא כעניין שאין הלכה כמותו או שיתפרש לענינים רבים הלא ידענו ממדרש שיר השירים שכל שלמה האמור שם הוא קדש וענינו המלך שהשלו' שלו הנכון שיאמר אדם בתפלתו הושיעני המלך שלמה והנה מצאנו במקרא האומרים מה משא ה' וידעו כי יש משא כמו נבואה והמדברים לירמיה הנביא מה משא ה' לא ידע הנביא סודם שלא היו אומרים כי אם מענין איש איש על משאו ואמר היודע הנסתרות לנביא שיאמר להם כי המשא יהיה לאיש דברו והפכתם את דברי וגו' אכן תאמרו מה דבר ה' ומה ענה ה' שאין במלה ספק כענין וכן לא תקראו לי עוד בעלי והלא הוא בעל נעורים כמו אישי לכן בעבור היות שם בעל ספק עם הבעל שהוא צלם אמר הנביא אפי' מלה שיש בה ספק כענין צלם לא תאמרי לי כי אם אישי.


והגאון רב סעדיה נשמר מאלה הארבעה דברים בבקשותיו השתים שלא חבר מחבר כמו הם והם על לשון המקרא ודקדוק הלשון באין חידות ומשלים ולא דרש, וחכם היה בצרפת גם הוא חבר בקשה תחלתה אמרי האזינה ה' ויש בה דברים אינמו נכונים מהם שאמר הרחבת עולמות אין להם גבול ומה שאין לו גבול איננו נברא ואמר כי שמך בך ובך שמך ואילו ידע מה פירוש שם לא היה זה הדבור עולה על לבו ועוד אחר שאמר כי שמך בך הלא הוא בעצמו בך שמך כי מה הפרש בין שלום עליך או עליך שלום ראובן אתה או אתה ראובן תפשום חיים או חיים תפשום יברכך ה' וישמרך יי' ישמרך מכל רע ואין זה דרך תפלה אלא דרך שחוק, וחכם אחד שחבר שתי מלות והיו לאחדים בפיו כמו אברמל פירוש אבאר מלה או אברר מלה והנה עשה הפך מה שאמר כי לא באר המלה ולא דבר ברור רק בלל בשפתו שפת הקדש ולא אוכל לבאר אחד מני אלף מטעות הפייטני' והטוב בעיני שלא יתפלל אדם בהם כי אם התפלה הקבועה ויהי דברינו מעטים ולא נענש בדין. בא החלום - כשיהיה החלום מעורב מענינים רבי ידוע שהוא מתערובת המאכלים והתגבר אחת מן הארבעה שרשים לא יהיה לו פתרון ולא יורה על טוב או רע כי הבל הוא כן ידמה הכסיל שירבה דברים וכל המרבה דברים בכל מקום מביא חטא אף כי במקום המוכן להזכיר שם הגבוה בו תמיד:
בל' ס"ג - ניקס ווייסער וד"ל

אוועטאר
אלץ-ווייסער
שר חמש מאות
תגובות: 861
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג אפריל 27, 2007 11:35 am
לאקאציע: נע ונד

תגובהדורך אלץ-ווייסער » מאנטאג סעפטעמבער 24, 2007 1:49 pm

זיינע הויפט זענען טענות זענען למשל: פארוואס האט ר' אליעזר הקליר געשריבן: שושן עמק איומה. ווען דער פסוק זאגט "שושנת עמק". און אזוי קומט דער גראמאטיק.

פארוואס איז ער מחבר בלשון פרסי וישמעאל, און פארוואס נישט בלשון הקרא, און ווי מ'זאגט היה עם פיפיות... וכו'.

פארוואס רופט ער אן דעם הימל "ראי'" ווי אינעם פיום אנסיכה מלכי אויף ר"ה ביי זכורונות. וואס ראי איז נאר א מליצה און נישט קיין עצם ווארט. וועט דען איינער זאגט :ברוך אתה שלמה" אויפן באשעפער, אויפן סמך אז כל שלמה קדוש.
בל' ס"ג - ניקס ווייסער וד"ל

אוועטאר
קרעמער
שר עשרים אלפים
תגובות: 28276
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג יוני 25, 2006 12:34 pm

תגובהדורך קרעמער » מאנטאג סעפטעמבער 24, 2007 2:27 pm

יישר כח פארן ציטוט, איך האב דאס אדורכגעליינט מיט גרויס פארגעניגן.

פרשנדתא
שר חמישים
תגובות: 75
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג יולי 22, 2007 5:35 pm
לאקאציע: אויפ'ן תליה

תגובהדורך פרשנדתא » מאנטאג סעפטעמבער 24, 2007 9:54 pm

איבער נוסחאות און פיוטים איז טאקע דא אסאך וואס צו שרייבן. כ'וועל בל"נ אויך פרובירן צו אראפברענגן עטליכער - לויט וויפיהל די צייט וועט מיר ערלויבן.

כ'האב אמאל געהערט פון א חסידישע אינגערמאן, מ'האט גערעדט איבער א מקוה (מענער) וואס איז נישט אזוי אויסגעהאלטן, האט ער געזאגט "אזויפיל אידן האבן זיך שוין דערין גע'טובל'ט, איז עס שוין זיכער נתקדש געווארן". די בחינה איז א באקאנטע בחינה, כ'ברענג דאס נאר אראפ כדי לשבר את האוזן.
אזויפיל אידן האבן שוין געדאווענט יארן אויף די צוהאקטע און פארגרייזטע נוסחאות, ס'האט שוין זיכער געפענט א טויער אין הימל.
פרשנדתא ואת

אוועטאר
אלץ-ווייסער
שר חמש מאות
תגובות: 861
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג אפריל 27, 2007 11:35 am
לאקאציע: נע ונד

תגובהדורך אלץ-ווייסער » דינסטאג סעפטעמבער 25, 2007 10:30 am

גא אסאך פיוטים האט די פארשאלענע צענזור ארויסגענומען
ווי למשל אלע שטיקלעך פון די "מלך אביונ'ס" פעלט היינט.
מיר האבן נאר דעם ערשטן וואס הייבט זיך אן מיט "בלה ורד שחת"
און די לעצטע וואס ענדיגט זיך מיט "תנומה תרדפנו"

אלע אינדערמיט פעלט, די זעלבע איז מיט רבינו משולמ'ס וואס מ'האט אינגאנצן משמיט געווען. מעגליך אז די קהלות מחליט געווען אז מפאת חוסר הפנאי לאזט מען עס אויס.
בל' ס"ג - ניקס ווייסער וד"ל

אוועטאר
קרעמער
שר עשרים אלפים
תגובות: 28276
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג יוני 25, 2006 12:34 pm

תגובהדורך קרעמער » דינסטאג סעפטעמבער 25, 2007 11:25 am

וואס האט די צענזור אזוי געשטערט די מלך אביון? האבן זיי געקלערט אז דאס גייט ארויף אויף ניקאליי?

ובכלל, פארוואס זאגן מיר דאס שטיל מיט א פארמאכטע פרוכת'ל, און ביי "אבל" קומט א ספאנטאנע געשריי... מ'קען מיינען אז מען רעדט דארט עפעס וואס קיינער טאר נישט הערן, ווער רעדט נאך די ספר תורה.

אוועטאר
אלץ-ווייסער
שר חמש מאות
תגובות: 861
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג אפריל 27, 2007 11:35 am
לאקאציע: נע ונד

תגובהדורך אלץ-ווייסער » דינסטאג סעפטעמבער 25, 2007 12:02 pm

די ווייסט נישט אז די צענזור האט אויך געהאט א "בחור הזעצער" א כפול-שמונה'דיגער עם הארץ, וואס האט ארויסגענומען א שלל מיט זאכן סתם, ווייל זיין אצעראצישער קאפ האט אים אזוי געהייסן.

די לעגענדעס זענען פול מיט אזעלכע אנעקדאטן.

אלענפאלס פארוואס מ'גיט אזא ספאנאן שריי אויס "אבל מלך עליון", איז דאך אינטערצושטרייכן דעם געוואלדיגן ליצנות'דיגן דיפערענץ פון מלך עליון צום נישטיגן מלך אביון.

ווען מ 'טראכט אריין וואס די האסט איצט באמערקט ברענט עס טאקע ארויף די ספוקישקייט פון דעם שטיל אפמורמלען דעם "בלה ורד שחת" בנשימה אחת, און דעם הויכן געשרייכן ביי א ב ל...
בל' ס"ג - ניקס ווייסער וד"ל

אוועטאר
אלץ-ווייסער
שר חמש מאות
תגובות: 861
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג אפריל 27, 2007 11:35 am
לאקאציע: נע ונד

תגובהדורך אלץ-ווייסער » דינסטאג סעפטעמבער 25, 2007 12:29 pm

בני, די ווייסט אז אין קינות לתשעה באב איז דא איינע פון די קינות פון רבי אליעזר הקליר ווי ער שרייבט איבערן חורבן אז מ'ליידט שוין תשע מאות שנה.
וואס פון דעם איז דא וואס זאגן אז ער איז נישט געווען דער תנא ר' אלעזר ב"ר שמעון און בכל נישט פון יענע תקופה.

תוספות האט אבער יא אנגענומען אזוי.
בל' ס"ג - ניקס ווייסער וד"ל

אוועטאר
סאכדעס
שר עשרים אלפים
תגובות: 20429
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יוני 27, 2006 2:15 pm
לאקאציע: אלעמאל נאנט צו התאחדות
פארבינד זיך:

תגובהדורך סאכדעס » דינסטאג סעפטעמבער 25, 2007 3:58 pm

בכלל קען איינער דא מבדיל זיין צווישן א סליחה - שלישיה - רביעיה אקיצער, וואס א נפקא מינה פון די נעמען, כאב שוין געוואלט מאכן חילוקי דינים, אבער עס שטימט נישט, אמאל נישט דער כלל, און אמאל נישט יענער כלל.

אויך ביי ימלוך ה' לעולם אלוקיך ציון זאג אויך דער ציבור בעפאר.

זיידעניו
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4376
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג פאברואר 01, 2008 12:51 pm

עניני ומנהגי אמירת סליחות

תגובהדורך זיידעניו » דינסטאג סעפטעמבער 23, 2008 2:21 pm

אין שולחן ערוך ברענגט דער מחבר דעם מנהג צו זאגן סליחות גאנץ חודש אלול, און דאס איז טאקע דער מנהג הספרדים, אבער מיר פירן זיך אזוי ווי דער רמ"א אנצוהייבן די וואך פון ראש השנה.

אויב די ערשטע טאג ראש השנה געפאלט דאנערשטאג אדער שבת, הייבט מען אן צו זאגן סליחות יענע וואך זונטאג, אבער אויב ר"ה געפאלט מאנטאג אדער דינסטאג, הייבט מען אן סליחות א וואך פריער. כדי אז עס זאל זיין כאטש גאנצע פיר טעג פאר ראש השנה וואס מען זאגט סליחות.

דער טעם דערפון איז, ווייל עס זענען דא מענטשן וואס פירן זיך צו פאסטן צען טעג אין די עשרת ימי תשובה. און אלעמאל וועלן אינמיטן פעלען פיר טעג וואס מען טאר נישט פאסטן, דאס זענען: צוויי טעג ראש השנה, שבת שובה, און ערב יום כיפור. דערפאר האט מען באשטימט מען זאל אנהייבן צו זאגן סליחות כאטש פיר טעג פאר ראש השנה וואס אין זיי וועט מען צוענדיגן צו פאסטן. לבוש

נאך א טעם: כדי עס זאל זיין פיר טעג זיך צו בודק זיין פון עבירות, אזוי ווי א קרבן וואס מען דארף דאס איבערקוקען פיר טעג, אזוי ווי מען לערנט ארויס פון פסוק אז ראש השנה איז דער מענטש אזוי ווי א קרבן, ווייל אין פרשת פנחס ביי אלע קרבנות עולה שטייט אין פסוק "והקרבתם עולה" אבער ביי די קרבן עולה פון ראש השנה שטייט "ועשיתם עולה" דאס מיינט אז דער מענטש דארף זיך אליין מאכן פאר דעם קרבן, אויב אזוי דארף מען האבן פיר טעג זיך צו באטראכטען און אוועק נעמען די פעלערן פון זינד. אלי' רבה

לויט דעם וואס מיר האבן יעצט געזאגט קומט דאך אויס אז מען וואלט געדארפט אנהייבן צו זאגן סליחות פיר טעג פאר ראש השנה, אויב אזוי פארוואס הייבן מיר אייביג אן אויף א "זונטאג"?
דער טעם איז, כדי אז מען זאל זיך נישט טועה זיין וועלכע טאג מען הייבט אן צו זאגן סליחות, דעריבער האט מען געמאכט א באשטימטע טאג.

נאך א טעם: דער ר"ן ברענגט אז דאס וואס רבי אליעזר זאגט אז די וועלט איז באשאפן געווארן תשרי, מיינט רבי אליעזר אז א' תשרי איז די וועלט פארטיג געווארן, אבער דער אויבערשטער האט שוין אנגעהויבן צו באשאפן די וועלט כ"ה אלול. און וויבאלד כ"ה אלול געפאלט נישט אייביג דער זעלבער טאג, הייבט מען אן זונטאג וואס דאס איז געווען דער ערשטער טאג פון די בריאה.

פיוט
דער פרי מגדים (אין די הקדמה פון די צווייטע אגרת אות פ') זאגט:
וועגן דעם הייסט די סליחה "פזמון" ווייל פזמון איז פון לשון שרייען, אזוי ווי דער תרגום טייטשט דעם פסוק "ויען איוב" - "ופזם איוב" איוב האט אויפגעהויבן זיין קול און האט געזאגט הויך, ווייל די סליחה זאגט דער גאנצער קהל מיט התעוררות און מיט א הויך קול.

בעל תפלה
דער בעל תפלה וואס דאווענט סליחות, און אזוי אויך אין די אלע הייליגע טעג, זאל זיין איינער וואס איז א גדול בתורה, און אין מעשים טובים, אויך זאל ער שוין זיין דרייסיג יאר אלט, אין ער זאל שוין האבן חתונה געהאט, און ער זאל זיין הגון - פאסיג צו דאווענען פאר א קהל. דאס איז אלעס נאר לכתחלה, אבער אויב מען טרעפט נישט די אלע מעלות איז יעדער יוד כשר צו דאווענען פאר'ן עמוד, אבער ער מוז זיין "מרוצה לקהל" דאס הייסט אז יעדער איינער זאל זיין צופרידן אז ער דאווענט.
טלית
דער בעל תפילה טוט זיך אן מיט א טלית ביי סליחות, דעריבער אויב מען זאגט סליחות ווען עס איז נאך נאכט איז דא א מחלוקת צו מען מעג מאכן א ברכה אויפן טלית ביינאכט, וועגן דעם פירט מען זיך אז מען נעמט נישט די אייגענע טלית, און נישט א טלית פון קהל, נאר דוקא א געבארגטע טלית, ווייל אויף א געבארגטע טלית מאכט מען זיכער נישט קיין ברכה.

דער טעם פארוואס מען טוט אן א טלית איז, ווייל מען זאגט די י"ג מידות של רחמים, און די גמרא זאגט (ר"ה) אז דער אויבערשטער כביכול האט זיך אנגעטון א טלית ווען ער האט געזאגט די דרייצן מידות פאר משה רבינו, און ער האט געזאגט: ווען די יודן וועלן טון אזוי ווי איך ווייז דיר יעצט, וועלן זיי גענטפערט ווערן.
מהרי"ל

זיידעניו
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4376
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג פאברואר 01, 2008 12:51 pm

תגובהדורך זיידעניו » דינסטאג סעפטעמבער 23, 2008 2:22 pm

אשרי
מען הייבט אן סליחות מיט "אשרי יושבי ביתך" וואס איז א לויב צום אויבערשטן. ווייל די גמרא זאגט אין מסכת ברכות, אז איידער מען בעט עפעס פון א קעניג, זאל מען איהם צום ערשט לויבן כדי דער קעניג זאל ערפולן דעם געבעט. לבוש

אלוקינו ואלוקי אבותינו
אלע פיוטים, הייבט מען אן מיט די ווערטער "אלקינו ואלקי אבותינו", אויסער די פיוטים וואס הייבן זיך אן מיט דעם אייבערשטענס נאמען. מגן אברהם

וידוי
וידוי זאגט מען בלשון רבים: "אשמנו, בגדנו וכו' ווייל אלע יודן זענען אזוי ווי איין גוף, און איינער איז שולדיג פאר דעם אנדערנס עבירות, ווייל "כל ישראל ערבים זה לזה". אריז"ל

ווען מען זאגט "אשמנו, בגדנו וכו' קלאפט מען ביי יעדעס ווארט אויפן הארץ. מיט דעם וויל מען זאגן, אז מיין הארץ האט מיר צוגעברענגט אז איך זאל זינדיגן.
מטה אפרים

טייל זענען זיך נוהג צו זאגן נאך סליחות דריי מאל די ווידוי פון "אשמנו" ווייל זיי ווילן זאגן באזונדער ווידוי אויף דעם וואס מען האט חלילה געזינדיגט דורך א "מחשבה" און דורך דעם "דיבור", און "במעשה".

טייל פירן זיך צו זאגן נאר איין מאל דעם ווידוי פון "אשמנו" נאך סליחות, נישט דריי מאל, ווייל אזוי ווערט געברענגט פון אריז"ל.

מכניסי רחמים
עס זענען דא וואס פירן זיך נישט צו זאגן דעם לעצטן תחנה וואס הייבט זיך אן "מכניסי רחמים" ווייל אין די תפלה בעטן מיר פון די מלאכים אז זיי זאלן ארויף פירן די תפלות צום רבונו של עולם, און איינער פון די י"ג עיקרים איז: אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ לוֹ לְבַדּוֹ רָאוּי לְהִתְפַּלֵּל. וְאֵין רָאוּי לְהִתְפַּלֵּל לְזוּלָתוֹ.

אויך שטייט אין ירושלמי (פרק הרואה דף נ"ו) רבי יודן האט געזאגט, אויב א מענטש דארף א טובה פון א קעניג א בשר ודם, גייט ער נישט אליין אריין צום קעניג, נאר ער רופט קודם זיין עבד, און דער עבד גייט אריין און ער פרעגט דעם מלך צו יענער מענטש קען יעצט אריין קומען. אבער דער רבונו של עולם זאגט, אויב עס קומט אויף א מענטש א צרה, זאל ער נישט שרייען צו די מלאכים, נאר צו מיר זאל ער בעטן, און איך וועל איהם באלד ענטפערן.

אסאך פירן זיך אבער יא צו זאגן די תפלה, ווייל מיר בעטן נישט די מלאכים אז זיי זאלן זיין אזוי ווי אן "אמצעי" – פארמיטלער, נאר מיר זאגן דאס צו ווייזן אז מיר שעמען זיך צו פארלאנגען פונעם קעניג אליין.

גבאי ביהמד
שר חמש מאות
תגובות: 687
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג ינואר 11, 2009 2:33 pm

תגובהדורך גבאי ביהמד » דינסטאג סעפטעמבער 15, 2009 12:16 pm

ויאמר ה' סלחתי כדבריך

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25443
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » פרייטאג סעפטעמבער 18, 2009 11:32 am

זיידעניו האט געשריבן:מכניסי רחמים
עס זענען דא וואס פירן זיך נישט צו זאגן דעם לעצטן תחנה וואס הייבט זיך אן "מכניסי רחמים" ווייל אין די תפלה בעטן מיר פון די מלאכים אז זיי זאלן ארויף פירן די תפלות צום רבונו של עולם, און איינער פון די י"ג עיקרים איז: אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ לוֹ לְבַדּוֹ רָאוּי לְהִתְפַּלֵּל. וְאֵין רָאוּי לְהִתְפַּלֵּל לְזוּלָתוֹ.

אויך שטייט אין ירושלמי (פרק הרואה דף נ"ו) רבי יודן האט געזאגט, אויב א מענטש דארף א טובה פון א קעניג א בשר ודם, גייט ער נישט אליין אריין צום קעניג, נאר ער רופט קודם זיין עבד, און דער עבד גייט אריין און ער פרעגט דעם מלך צו יענער מענטש קען יעצט אריין קומען. אבער דער רבונו של עולם זאגט, אויב עס קומט אויף א מענטש א צרה, זאל ער נישט שרייען צו די מלאכים, נאר צו מיר זאל ער בעטן, און איך וועל איהם באלד ענטפערן.

אסאך פירן זיך אבער יא צו זאגן די תפלה, ווייל מיר בעטן נישט די מלאכים אז זיי זאלן זיין אזוי ווי אן "אמצעי" – פארמיטלער, נאר מיר זאגן דאס צו ווייזן אז מיר שעמען זיך צו פארלאנגען פונעם קעניג אליין.


א לענגערע אפהאנדלונג איבער דעם פיוט פון 'מכניסי רחמים' פון די מנהגים, ביז די מקורות און פארטייטשונגען, אזש ביז צום לעצט-געשאפענעם מנהג צו זינגען בענעזאם דעם ניגון פון ר' חיים בנט פארשפרייט דורך ר' מרדכי ורדיגער...

אוועטאר
געלעגער
שר עשרת אלפים
תגובות: 11802
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג מאי 17, 2009 5:52 pm

תגובהדורך געלעגער » זונטאג סעפטעמבער 20, 2009 9:18 pm

אינטערעסאנט אנצומערקען אז אין ליבאוויטש זאגט מען נישט קיין סליחות און עשי"ת, איינער ווייסט די טעם?

אוועטאר
moshele11211
שר האלף
תגובות: 1253
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג דעצמבער 26, 2010 2:18 pm

תגובהדורך moshele11211 » דינסטאג סעפטעמבער 06, 2011 11:37 am

אין ביי די ספרדישע זאגט מען שוין סליחות פון ראש חודש ווייסט איינער די טעם

אוועטאר
farshlufen
שר עשרים אלפים
תגובות: 20054
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג נובעמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

תגובהדורך farshlufen » דינסטאג סעפטעמבער 06, 2011 11:45 am

שוין געלערנט אמאל שו"ע?
סימן דלא ידע כלום, שבוחי.


צוריק צו “מדי שבת בשבתו ומועד במועדו”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 2 געסט