הפטרת וירא הוא בספר מלכים ב' ד', מתחיל מפסוק א' ואשה אחת מנשי בני הנביאים וגו', והשייכות לפרשה דידן כתוב בלבוש (תרס"ט א'), מפני העובדא עם האשה השונמית, שהבטיח לו הנביא בן, והוא כעין הבטחת המלאך לאברהם אבינו.
אבל לפ"ז יתמה, למה מתחילין ההפטרה מפסוק א' המספר סיפור אחרת עם אשת עובדיה, ולא מתחילין מפסוק ח', ששם מתחיל הסיפור עם השונמית?
ולא עוד, כי לפי מנהג ספרד אין קורים כל הפרק עד הסוף "ותשא את בנה ותצא", רק עד אחר פסוק כ"ג "ותאמר שלום", ואם הסיפור השייך לפרשתן אין קורין בשלימות, למה מוסיפין לקרות מענין אחר שאינה שייכא לפרשתן?
הפטרת וירא - למה מתחיל מהסיפור של אשת עובדיה
די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד
ראה בחוט של חסד מהשבט מוסר דקדוק ט"ו, ואגב הוא כותב עוד שייכות לפרשת וירא, משום הכנסת אורחים.
-
- שר ארבעת האלפים
- תגובות: 4410
- זיך איינגעשריבן אום: מוצ"ש אקטאבער 30, 2021 11:01 pm
- פארבינד זיך:
Re: הפטרת וירא - למה מתחיל מהסיפור של אשת עובדיה
כאפט אריין טויזענטער מצות טעגליך:
ווען א יוד טוהט א מלאכה אינדערוואכען און ער טראכט אז אז ער טוהט עס יעצט ווייל יעצט מעג מען נאך אבער שבת גייט ער נישט הנה עשיית המלאכה הלזו למצוה יחשב תיכף כאלו עשה מצות עשה מעשיות בפועל ממש אגרא דכלה פרשת בהר
ווען א יוד טוהט א מלאכה אינדערוואכען און ער טראכט אז אז ער טוהט עס יעצט ווייל יעצט מעג מען נאך אבער שבת גייט ער נישט הנה עשיית המלאכה הלזו למצוה יחשב תיכף כאלו עשה מצות עשה מעשיות בפועל ממש אגרא דכלה פרשת בהר