פרפראאות ודברי תורה לפורים.

חידושים ופלפולים בפרד"ס התורה

די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד

פורים רב
שר העשר
תגובות: 13
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג דעצעמבער 21, 2015 9:46 pm

פרפראאות ודברי תורה לפורים.

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פורים רב »

שלום וברכה,
אזוי עס איז מיר אונטערגעקומען צו דינען בתור פ״ר היי יאר און א געוויסע רעבישע חצר,
און אזוי איך בין גאנץ א גרינער און דעם פעלד. בעט איך ווער עס האט עפעס שיינע זאכן אויף די מגילה, פורים תורת, פאשעטלעך, פרפראאות לפורים, היימיש געמאכטע מדרשים מיט מסורת, אדג. אדער סתם שיינע תורה׳דיגע ווערטעל, וואס איז געאייגענט צו זאגן על שולחן מלכים, זאלן עס ביטע דא ארויף לייגן. אזוי אז אני הקטן און אלע אנדערע פורים רביים און סתם מענטשן זאלן קענען נאשן עפעס א אידיש ווארט לכבוד די ימי הרחמים והרצון הממשמשים ובאים לקראתנו לשלום.
און דעם זכות זאל יעדער געהאלפען ווערט מיט כל מילי דמיטב וכטו״ס.
און א פרייליכן ליסטיגן תמיד.!!
ראסטעוו
שר מאה
תגובות: 169
זיך איינגעשריבן אום: מוצ"ש נאוועמבער 21, 2015 7:48 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך ראסטעוו »

חשבתי כעת שכתוב במגלה עשרת בני המן תלו לכאורה קשה למה לא מונה בנו תלו בין שאר בניו, אולי דאיתא בגמרא המול ימול רק מי דמהיל יכול לימול לאפוקי גוי, וקשה מי תלה לבני המן הלא רק מי שנתלה יכול ליתול, ור' מאיר אית לי' שמא קגרים ואם היה שמו תלו סימנא מילתא שהיה נתלה ועל כן שפיר היה יכול ליתול שאר הבנים ואתי שפיר ועשרת בני המן תלו.

גם עלה ברעיוני כעת דיש לדעת למה אוכלים הקצה של המן טאש הלא קשה לזכרון, ואולי זה לסגולה שלא ידע וישכח בין ארור המן לברוך מרדכי
ויש לעיין אם מותר לאכול שני המן טאשן דלכאורה היא זוגות, ויש לומר חידוש דבאמת המן'ס טאש היה שני המן טאשים ביחד שהוא סמל הציונים והרי העיד ר' אלחנן ששמע מהחפץ חיים שהם העמלקים עם המן, והמן היה לו זאת כסדר בהטאש שלו כדרך הסמארטפאונס, ועל כן משברים הסמל שלו ואוכלים אותו לקיים מה שנאמר מחה תמחה את זכר עמלק שהוא זכר שלו ודוק.
פורים רב
שר העשר
תגובות: 13
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג דעצעמבער 21, 2015 9:46 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פורים רב »

פיין פיין. .
We want more!
אוועטאר
יום אחד
שר חמישים ומאתים
תגובות: 358
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג דעצעמבער 09, 2014 11:17 am

חשבון של עשרת אלפים ככר כסף

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יום אחד »

אמר ריש לקיש גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים שקליהן לשקליו והיינו דתנן 'באחד באדר משמיעין על השקלים' ".
זאגט תוספות אז די מחצית השקל וואס אידן האבן געגעבען אין מדבר קומט אויס עשרת אלפים ככר כסף.

די ב''ח איז מסבר, אויב רעכענט מען 50 יאר פון 20 (מבן עשרים שנה) ביז 70 (ימי שנותינו) פון דור המדבר קומט אויס חמשת אלפים ככר כסף חול אבער אידן האבן געגעבן קודש וואס איז דאפאלט קומט אויס פינקטליך עשרת אלפים ככר כסף.

שאלתי מפי כמה בבית המדרש החשבון און קיין תירוץ נישט באקומען, ובאמת הוא פשוט.



ככר = 120 מנה (קודש)
מנה 25 סלעים (שקלים)
120 * 25 = 3000 (שקלים)מרש''י שמות לח פסוק כד

החשבון של המן

10,000 (עשרת אלפים) * ככר כסף ( 3000 שקלים ) = 15,000,000 שקלים

החשבון של הקב''ה בדור המדבר

600,000 * חצי שקל = 300,000 שקלים
50 (יאר) * 300,000 שקלים = 15,000,000 שקלים
אי אפשר שתקרא עבודת עבד, אלא כשגוף הדבר זר בעיניו. :שם משמואל
אוועטאר
יום אחד
שר חמישים ומאתים
תגובות: 358
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג דעצעמבער 09, 2014 11:17 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יום אחד »

חייב אינש לבסומי בפוריא, עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי.

מ'האלט נאך פארן טרינקען, מ'וויל הערן דברי התעוררת לכבוד פורים און שוין ווייסט מען שוין נישט בין ארור המן לברוך מרדכי, מ'ווערט געוואר אז מרדכי הצדיק איז גאר געווען א ציוני ר''ל און די אידן וואס האבן נהנה געווען מסעודתו של אותו רשע זענען געווען סאטמארע און בדץ'ניקעס.
https://copy.com/zDdl3tfkXqNbRwfU
אי אפשר שתקרא עבודת עבד, אלא כשגוף הדבר זר בעיניו. :שם משמואל
אוועטאר
טויגליכער איד
שר האלף
תגובות: 1216
זיך איינגעשריבן אום: מוצ"ש פעברואר 13, 2016 9:17 pm
לאקאציע: אין אינדעזיין אדער פאטאשאפ

אחשתרנים בני הרמכים

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך טויגליכער איד »

תרצ סעיף יא יֵשׁ (ח) לִמְחוֹת בְּיַד הַקּוֹרְאִים לְנָשִׁים הַמְּגִלָּה בִּלְשׁוֹן (ט) לַעַז, אַף עַל פִּי שֶׁכְּתוּבָה בִּלְשׁוֹן לַעַז.

באר היטב (ח) למחות. משום דלא ידעי הלעז של האחשתרנים וא''ת יקרא האחשתרנים ככתבו בלה''ק י''ל דאסור לכתחלה לקרות בשני לשונות. מ''א:
עיין כאן
אויסשטעלן ספרים אין אינדעזיין פאר מתחילים: https://toiglicher.com/
פורים רב
שר העשר
תגובות: 13
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג דעצעמבער 21, 2015 9:46 pm

עודך.

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פורים רב »

פורים רב האט געשריבן:שלום וברכה,
אזוי עס איז מיר אונטערגעקומען צו דינען בתור פ״ר היי יאר און א געוויסע רעבישע חצר,
און אזוי איך בין גאנץ א גרינער און דעם פעלד. בעט איך ווער עס האט עפעס שיינע זאכן אויף די מגילה, פורים תורת, פאשעטלעך, פרפראאות לפורים, היימיש געמאכטע מדרשים מיט מסורת, אדג. אדער סתם שיינע תורה׳דיגע ווערטעל, וואס איז געאייגענט צו זאגן על שולחן מלכים, זאלן עס ביטע דא ארויף לייגן. אזוי אז אני הקטן און אלע אנדערע פורים רביים און סתם מענטשן זאלן קענען נאשן עפעס א אידיש ווארט לכבוד די ימי הרחמים והרצון הממשמשים ובאים לקראתנו לשלום.
און דעם זכות זאל יעדער געהאלפען ווערט מיט כל מילי דמיטב וכטו״ס.
און א פרייליכן ליסטיגן תמיד.!!

נו שוין צייט ארויף צו ברענגען די אשכול.
כ״ק מרן ר׳ יחזקאל פרייליך, קענסט מיר אפשר ארויסהעלפן?
אוועטאר
מאנסי'ייט
שר חמישים ומאתים
תגובות: 336
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג מאי 11, 2020 4:52 pm

Re: פרפראאות ודברי תורה לפורים.

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מאנסי'ייט »

ארויף
יעדער
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4410
זיך איינגעשריבן אום: מוצ"ש אקטאבער 30, 2021 11:01 pm
פארבינד זיך:

Re: אחשתרנים בני הרמכים

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יעדער »

טויגליכער איד האט געשריבן: דינסטאג מארטש 22, 2016 3:13 pm
תרצ סעיף יא יֵשׁ (ח) לִמְחוֹת בְּיַד הַקּוֹרְאִים לְנָשִׁים הַמְּגִלָּה בִּלְשׁוֹן (ט) לַעַז, אַף עַל פִּי שֶׁכְּתוּבָה בִּלְשׁוֹן לַעַז.

באר היטב (ח) למחות. משום דלא ידעי הלעז של האחשתרנים וא''ת יקרא האחשתרנים ככתבו בלה''ק י''ל דאסור לכתחלה לקרות בשני לשונות. מ''א:
עיין כאן
די מגן אברהם איז א גמרא (מגילה יח.)
אין די בית יוסף ברענגט דארט א תשובת הריב“ש אז דעמאלטס איז שוין אויך געווען אזאלכע חכמים ווי גוגל וואס האבן געהאט א טייטש און די ריב“ש שרייבט אין ידוע שזה לעז של תיבות הללו דאי חכמי התלמוד לא ידעי אנן מנא ידעינן?
כאפט אריין טויזענטער מצות טעגליך:
ווען א יוד טוהט א מלאכה אינדערוואכען און ער טראכט אז אז ער טוהט עס יעצט ווייל יעצט מעג מען נאך אבער שבת גייט ער נישט הנה עשיית המלאכה הלזו למצוה יחשב תיכף כאלו עשה מצות עשה מעשיות בפועל ממש אגרא דכלה פרשת בהר
שרייב תגובה

צוריק צו “דברי תורה”