שאינו יודע האט געשריבן:די תורה הקדושה הייסט אז מען זאל קאכן די עסן פאר שבת, את אשר תאפו אפו וכו'
לכאורה אין די גמרא זעט מען אז די גאנצע קאכן איז נאר געווען במחשבה נישט במעשה, אלא מאי מיינט עס אז מען זאל טראכטן פאר שבת וואס מען דארף.
אויב אזוי פארוואס האט מען געדארפט טראכטן פאר שבת? לכאורה האט מען געמעגט טראכטן שבת דערפון?
אלא מאי איז א ראי' אז מכה בפטיש באוכלין זאל זיין אסור
לקיים מצות את פתח לו
עיין בתורת החיד"א בפר' אות קי"א וקי"ב ותו"ד בקצרה שהק' מרש"י פר' בהעלותך דלא ירד ברחים וכן בפרק בתרא דיומא שדרשו בלשד השמן
ומביא תרץ הרב החסיד יעקC מולכו בכת"י ע"פ מה שאמרו במסי יומא ע"ה ע"ב דתגרי אוה"ע מוכרין להם א"כ קרא קאי על אותן דברים שקנו מן אוה"ע
והקשה ע"ז דמשמע הכא דקאי על המן מהמשך לשון הפסוק ועוד דבמכילתא דרש על האי פסוק ר' יהושע אומר מי שהוא רוצה אפוי היה מתאפע לו והרוצה מבושל היה מתבשל לו. ר' אלעזר המודעי אומר הרוצה דבר אפוי היה טועם כל אפויים שבעולם והרוצה לבשל היה טועם כל בשולים
והביא מה שתירץ מהר"ש פרימו [וכוונת לדעתו ] דאסור משום מחשבה דהוי מתקן במחשבה דהנה בתוס' גיטין דף ל"א ע"א כתבו וא"ת כיון דשרי תרומה כשנותן עיניו בצד זה אמאי אין מגביהין תרומות בשבת דהא תנן במס' שבת בפרק נוטל (דף קמא:) ר' יהודה אומר אף מעלין את המדומע בא' ומאה פריך בגמ' והא קמתקן ומשני דסבר כר"ש בן אלעזר דאמר נותן עיניו בצד זה ואוכל בצד זה ולהכי לא חשיב מתקן בשבת כשמעלהו כיון דאפשר במחשבה והכא נמי אפשר במחשבה וי"ל דשאני מדומע שכבר הוא מתוקן אבל תחלת תיקונו של טבל לא שרינן ע"כ א"כ ה"ה במן דאסור
ובאות קי"ב הק' ע"ז דהא תוס' סיימו דבריהם וז"ל וי"ל דשאני מדומע שכבר הוא מתוקן אבל תחלת תיקונו של טבל לא שרינן משום דאפשר במחשבה ואפי' דמאי אסור לתקן בשבת כדמוכח בפ' במה מדליקין (שם דף לד.) אע"ג דשרי ליתן עיניו בצד זה ולאכול בצד אחר. והיינו דכתבו להדיא דמותר במחשבה רק במעשה לא מותר בשביל זה (ומהר"ש פרימו הביא רק דברי התוס' כמו שהביאתי לעיל דמזה משמע דאסור אבל מכל לשון התוס' ודאי מתירין)
וכתב דאפשר לומר דכן ס"ל לרש"י דאסור ואם כן מיושב הק' לפי מהר"ש פרימו
עוד הביא ת' מנחלת יעקב דטעמו רק טעם ולא ממשן וא"כ טחנו ואפו כדי להרגיש ממשן וע"ז הק' דא"כ למה כתב רש"י דלא ירד למדוכה ולקדירה הא כדי שיהיה ממשן אפשר דצרוך לבשל
וכתב עוד דמרש"י הכא משמע שאפוי ממש
ועיין בפנים יפות שכתב יש לפרש מפני שכבר כתבנו שכוונת השי"ת היתה לאמר להם מיד שיכוונו ללקוט ב' עומרים כדי לעשות הכנה לשבת, כמו שאמר והכינו את אשר יביאו, אבל מרע"ה "הבין שההכנה היא האפיה והבישול על שבת," והיינו דאמר להם את אשר תאפו אפו וגו' "והעודף יכינו בדיבור על שבת", והיינו דאמר ואת כל-העודף הניחו לכם למשמרת עד הבוקר, שהוא זימן בפה, וכו'
וכיון שלא פירש להם ההכנה אלא באפיה ובישול היו טועין שלא ירד בע"ש, אלא בשביל שיהיה להם לאפיה ובישול שא"א בשבת אבל סברו שירד גם בשבת לאכלו כמו שהוא,עכ"ל
ומשמע להדיא דאפו המן דאל"ה ליכא התחלה לדבריו
ונלענ"ד דאף אע"פ דלא הוצרך להם לאפות ולבשל דהרי יכולין לטעום כל מה שירצו עכ"ז כיון דהוא מצוה לאפות ולבשל לשבת אפו ובשלו המן כדי להעתעסק בפועל לכבוד שבת קודש כדמצינן בצרכי "הנאת" שבת רב ספרא מחרך רישא רבא מלח שיבטא (לשון המאירי) ואם תקבלו מוטב
