אינטרעסאנטע זאכן אויפן פרשה - יום טוב שבועות

פרשת השבוע וענינא דיומא

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

טראכט גוט וועט זיין גוט
שר חמש מאות
תגובות: 553
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג מארטש 07, 2010 3:22 pm

אינטרעסאנטע זאכן אויפן פרשה - יום טוב שבועות

תגובהדורך טראכט גוט וועט זיין גוט » מאנטאג מאי 17, 2010 11:35 am

הרה"ק מהר"ש מבעלזא כתב (הובא בספר 'טעמי המנהגים' עניני חג השבועות עמוד רפב) : ראיתי בספר ישן וז"ל, קבלה בידינו, דקודם נתינת התורה שלח הקב"ה את בני לוי לכל אומה ולשון על קבלת התורה ע"כ
הפתגם "טְרַאכְט גוּט ווֶעט זַיין גוּט" נאמר על ידי אדמו"ר הצמח צדק לאחד שביקש רפואה עבור חולה. מענה זה נהפך ליסוד המבטא את חשיבותה של כח המחשבה ויכולתה לשנות את המציאות. (חב"דפדיא).

טראכט גוט וועט זיין גוט
שר חמש מאות
תגובות: 553
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג מארטש 07, 2010 3:22 pm

תגובהדורך טראכט גוט וועט זיין גוט » מאנטאג מאי 17, 2010 11:46 am

באמרי פנחס (השלם אות רס) הביא בשם ר' פנחס מקאריץ, שדיבור העשירי של העשרת הדברות היה לעת מנחת ערב של שבת , וזהו וכל אשר לרעיך, שהיא 'רעוא דרעוין'.
הפתגם "טְרַאכְט גוּט ווֶעט זַיין גוּט" נאמר על ידי אדמו"ר הצמח צדק לאחד שביקש רפואה עבור חולה. מענה זה נהפך ליסוד המבטא את חשיבותה של כח המחשבה ויכולתה לשנות את המציאות. (חב"דפדיא).

טראכט גוט וועט זיין גוט
שר חמש מאות
תגובות: 553
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג מארטש 07, 2010 3:22 pm

תגובהדורך טראכט גוט וועט זיין גוט » מאנטאג מאי 17, 2010 4:06 pm

בתפארת ישראל: אמרו הטבעיים שגם עכשיו סביב להר סיני נשמע באויר שממעל להר תמיד קול הברה כעין קול רעם דברים ואין מבין.

כידוע ווייסט מען נישט גענוי ווי די בארג געפינט זיך. פארשידענע גרסאות שפאצירן ארום צווישן די ארטיקלען. (אין די משפחה היברו פון די וואך איז דא א לאאאנגע ארטיקל. נאכנישט אנקגעקומען צו לייננען
הפתגם "טְרַאכְט גוּט ווֶעט זַיין גוּט" נאמר על ידי אדמו"ר הצמח צדק לאחד שביקש רפואה עבור חולה. מענה זה נהפך ליסוד המבטא את חשיבותה של כח המחשבה ויכולתה לשנות את המציאות. (חב"דפדיא).

טראכט גוט וועט זיין גוט
שר חמש מאות
תגובות: 553
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג מארטש 07, 2010 3:22 pm

תגובהדורך טראכט גוט וועט זיין גוט » מאנטאג מאי 17, 2010 5:37 pm

עי' בסדר הדורות (ב' אלפים תמח) איתא בשם רבינו בחיי שיום מתן תורה היה ארוך שלושים ושש שעות. י"ב דלילה וכ"ד דיום
הפתגם "טְרַאכְט גוּט ווֶעט זַיין גוּט" נאמר על ידי אדמו"ר הצמח צדק לאחד שביקש רפואה עבור חולה. מענה זה נהפך ליסוד המבטא את חשיבותה של כח המחשבה ויכולתה לשנות את המציאות. (חב"דפדיא).

טראכט גוט וועט זיין גוט
שר חמש מאות
תגובות: 553
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג מארטש 07, 2010 3:22 pm

תגובהדורך טראכט גוט וועט זיין גוט » מאנטאג מאי 17, 2010 5:38 pm

איתא בש"ך על התורה פ' יתרו "קבלנו שהערב רב לא שמעו עשרת הדברות
הפתגם "טְרַאכְט גוּט ווֶעט זַיין גוּט" נאמר על ידי אדמו"ר הצמח צדק לאחד שביקש רפואה עבור חולה. מענה זה נהפך ליסוד המבטא את חשיבותה של כח המחשבה ויכולתה לשנות את המציאות. (חב"דפדיא).

אוועטאר
צים פינטעל
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4953
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג יולי 31, 2009 11:07 am

תגובהדורך צים פינטעל » מאנטאג מאי 17, 2010 6:15 pm

איך זיך א גיטע מעשה אויף לימוד התורה פאר קינדער

טראכט גוט וועט זיין גוט
שר חמש מאות
תגובות: 553
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג מארטש 07, 2010 3:22 pm

תגובהדורך טראכט גוט וועט זיין גוט » מאנטאג מאי 17, 2010 6:36 pm

היינט איז דאך שוין אכשר דרא, יעדע אויסגאבע האט א מעשה אויף שבת - יום טוב. שבועות איז עס על פי רוב אויף לימוד התורה ..


עני וועי פליז נישט פארקריכן דעם אשכול. שקויעח
הפתגם "טְרַאכְט גוּט ווֶעט זַיין גוּט" נאמר על ידי אדמו"ר הצמח צדק לאחד שביקש רפואה עבור חולה. מענה זה נהפך ליסוד המבטא את חשיבותה של כח המחשבה ויכולתה לשנות את המציאות. (חב"דפדיא).

טראכט גוט וועט זיין גוט
שר חמש מאות
תגובות: 553
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג מארטש 07, 2010 3:22 pm

תגובהדורך טראכט גוט וועט זיין גוט » מאנטאג מאי 17, 2010 11:07 pm

בש"ך על התורה (פ' יתרו) כתב בתו"ד: ולזה ניתנה תורה בשבת לומר שעיקר לימוד התורה הוא בשבת
הפתגם "טְרַאכְט גוּט ווֶעט זַיין גוּט" נאמר על ידי אדמו"ר הצמח צדק לאחד שביקש רפואה עבור חולה. מענה זה נהפך ליסוד המבטא את חשיבותה של כח המחשבה ויכולתה לשנות את המציאות. (חב"דפדיא).

טראכט גוט וועט זיין גוט
שר חמש מאות
תגובות: 553
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג מארטש 07, 2010 3:22 pm

תגובהדורך טראכט גוט וועט זיין גוט » דינסטאג מאי 18, 2010 9:54 am

אין קובץ אוצרות הסופר (קונטרס ט') ווערט געברענגט אז דער חתם סופר האט געזאגט: הלומד בליל שבועות רצוף כל הלילה ללא היסח הדעת זוכה לגילוי אליהו הנביא ז"ל.
הפתגם "טְרַאכְט גוּט ווֶעט זַיין גוּט" נאמר על ידי אדמו"ר הצמח צדק לאחד שביקש רפואה עבור חולה. מענה זה נהפך ליסוד המבטא את חשיבותה של כח המחשבה ויכולתה לשנות את המציאות. (חב"דפדיא).

אוועטאר
שמעלקא טויב
שר חמשת אלפים
תגובות: 5326
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 04, 2010 2:41 pm
לאקאציע: אויפ'ן באשעפער'ס וועלט'ל!

תגובהדורך שמעלקא טויב » דינסטאג מאי 18, 2010 10:08 am

צים פינטעל האט געשריבן:איך זיך א גיטע מעשה אויף לימוד התורה פאר קינדער


דא וועט איר טרעפן א שטיקעל מעשה, טאקע נישט מיט לערנען תורה, אבער וועגן מחשיב זיין תורה. הער, כ'מוז מיר פראמאוטן דא...
הק' שמעלקא טויב
נו"נ להחסיד המפורסם רבי שלום טויב ע"ה
shmelketaub@gmail.com

אוועטאר
יגעתי ומצאתי
שר האלף
תגובות: 1412
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג ינואר 31, 2011 5:02 pm

תגובהדורך יגעתי ומצאתי » דינסטאג יוני 07, 2011 8:14 am

די ישמח ישראל שרייבט שבועות אות י"ז הנה הצדיקים הראשונים ז"ל לא אמרו תורה ליל א' של שבועות, וטעמם מפני דרך ארץ קדמה לתורה, והלילה הזה היא הכנה ליראה הנקראת שער לתורה.
אינטערעסאנט צו וויסן וועם ער האט געמיינט מיטן לשון צדיקים הראשונים.

אוועטאר
יגעתי ומצאתי
שר האלף
תגובות: 1412
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג ינואר 31, 2011 5:02 pm

תגובהדורך יגעתי ומצאתי » דינסטאג יוני 07, 2011 8:22 am

די נועם אלימלך שרייבט אין פרשת משפטים ד"ה לא תבשל גדי בחלב אמו וגם אנחנו בחג השבועות התירו לנו חז"ל שלא להמתין אחר הגבינה השיעור כמו בשאר ימות השנה.

עס איז אינטערעסאנט, ווייל איינע פין די טעמים פארוואס מען עסט מילכיג שבועות, איז צו ווייזן אז אונז זענען נישט ווי די מלאכים וואס האבן געגעסן בשר בחלב נאר מיר מאכן א עקסטערע סעודה פאר מילכיג און עקסטער פאר פליישיג און דורך די טענה האבן מיר באקומען די תורה.

מן הסתם מיינט די נועם אלימלך דאס וואס די חק יעקב ברענגט אז אויב מען עסט גבינה קשה וואס עפ"י הלכה דארף מען ווארטן ו' שעות, קען מען שבועות מקיל זיין אזוי ווי גבינה רכה

פיבער מעסטער
שר מאה
תגובות: 174
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג ינואר 23, 2011 12:56 pm

תגובהדורך פיבער מעסטער » דינסטאג יוני 07, 2011 12:34 pm

יגעתי ומצאתי האט געשריבן:די נועם אלימלך שרייבט אין פרשת משפטים ד"ה לא תבשל גדי בחלב אמו וגם אנחנו בחג השבועות התירו לנו חז"ל שלא להמתין אחר הגבינה השיעור כמו בשאר ימות השנה.

עס איז אינטערעסאנט, ווייל איינע פין די טעמים פארוואס מען עסט מילכיג שבועות, איז צו ווייזן אז אונז זענען נישט ווי די מלאכים וואס האבן געגעסן בשר בחלב נאר מיר מאכן א עקסטערע סעודה פאר מילכיג און עקסטער פאר פליישיג און דורך די טענה האבן מיר באקומען די תורה.

מן הסתם מיינט די נועם אלימלך דאס וואס די חק יעקב ברענגט אז אויב מען עסט גבינה קשה וואס עפ"י הלכה דארף מען ווארטן ו' שעות, קען מען שבועות מקיל זיין אזוי ווי גבינה רכה


אין י"ג אורות ברענגט ער פון הרה"ק ר' יעק'לע מפשעווארסק זי"ע בשם הרה"ק מציעשנוב זי"ע אז די כוונה פון דער הייליגער רבי ר' אלימלך זי"ע איז אז אנדערש ווי א גאנץ יאר וואס מען ברויך ווארטן א "גאנצע שעה" צווישן מילכיג און פליישיג (כפשטות לשון הזוה"ק שעתא חדא, הגם שכבר הורו בו שלפעמים הזוהר משתמש בלשון זה גם על חצי שעה ואכמ"ל) אבער שבועות דארף מען נאר ווארטן א "האלבע שעה"

פיבער מעסטער
שר מאה
תגובות: 174
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג ינואר 23, 2011 12:56 pm

תגובהדורך פיבער מעסטער » דינסטאג יוני 07, 2011 12:42 pm

מובא בשם החידושי הרי"ם (ראיתיו בספר הליכות שנה באידיש) אז ווי באקאנט איז די שס"ה ימות החמה קעגן די שס"ה מצות ל"ת שבתורה, אין די מצוה פון לא תבשל גדי בחלב אמו איז קעגן די יום טוב שבועת ווייל עס שטייט אין פסוק צוזאמען "ראשית ביכורי אדמתך..." וואס דאס איז שבועות, און גלייך דערנאך "לא תבשל גדי בחלב אמו" וויבאלד דאס האט א שייכות, און וועגן דעים עס מען שבועות מילכיג'ס און דערנאך פליישיג'ס צו מקיים זיין די מצוה שבבשר בחלב

אוועטאר
ים רויבער
שר האלף
תגובות: 1926
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג פאברואר 03, 2011 2:13 pm

תגובהדורך ים רויבער » פרייטאג יוני 10, 2011 2:22 am

די חיד"א אין שם הגדולים ברענגט א אינטערסאנטע זאך אז דער של"ה הק' איז געווען א גלגול פון נשמת רות אין אז מ'גיט א קוק אין מגילת רות זעהט אז אלע פסוקים הייבן זיך אן מיט א "ו" אויסער זעקס פסוקים וואס הייבן זיך אן מיט די אותיות י'ש'ע'ב'א'ל' וואס דאס איז מרמז אויף ישע'יהו ב'ן א'ברהם ה'ל'וי
כא כא כא האבן זיך די רויבער צולאכט (מנחם מענדל)
pirate.ivelt@gmail.com

ברוך
שר חמש מאות
תגובות: 640
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג מאי 08, 2008 4:13 pm
לאקאציע: וואקאציע

תגובהדורך ברוך » פרייטאג יוני 10, 2011 11:12 am

ווי אזוי. הייסט. די שבת נאך שבועות?

אוועטאר
צולייגער
שר האלף
תגובות: 1800
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך אוגוסט 04, 2010 11:08 am
לאקאציע: איבערגעלייגט

תגובהדורך צולייגער » פרייטאג יוני 10, 2011 11:18 am

שבת 'נאך' שבועות, היינו שבת וואס איז נאך אלס שבועות, אז דער רושם פון דעם הייליגן יו"ט איז נאך אלס דא
לאמיר עס צולייגן, שטאטעלעך... איינס ביי איינס...

אוועטאר
קרעמער
שר עשרים אלפים
תגובות: 28276
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג יוני 25, 2006 12:34 pm

תגובהדורך קרעמער » פרייטאג יוני 10, 2011 1:30 pm

ברוך האט געשריבן:ווי אזוי. הייסט. די שבת נאך שבועות?

רוב יארן איז דער שבת נאך שבועות פרשת נשא

און דער חידושי הרי"ם זאגט אז דערפאר איז די סדרה דאס לענגסטע, און אזוי אויך דער מדרש און זוהר זענען דאס מערסטע מאריך אין פרשת נשא, ווייל מען האט נארוואס מקבל געווען די תורה (און? מען דארף ווייזן אז מען מיינט עס ערנסט? אין תוקף מן החסידות בתחלתו? איך האב נישט דעם ספר פאר מיר)

אויפריכטיג
שר שלשת אלפים
תגובות: 3324
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג דעצמבער 16, 2008 8:10 pm
לאקאציע: ביים געפילטערטן קאמפיוטער

זבחי חגי טני ???

תגובהדורך אויפריכטיג » דינסטאג יוני 28, 2011 8:51 pm

איך ווייס נישט צי עס גייט אריין אין כלל פון אינטערעסאנטע זאכן אויף שבועות. אבער אן אינטערעסאנטע זאך איבער א דבר תורה אויף שבועות איז עס יא, און איך האף אז איינע פון די חברים דא וועלן קענען ענטפערן דערויף. (איך האב נישט געעפענט קיין באזונדערע אשכול, איך האף אז דער עולם וועט אריינקומען.)

אין תורת משה חת"ס אויף שבועות איז דא א שיין ווארט אויף די ווערטער "זבחי חגי טני", איך מושטע זיך שוין אפאר יאר צו טרעפן וואו עס שטייט די ווערטער. ווייסט איינער דאס צו מפנעח זיין?

אוועטאר
צולייגער
שר האלף
תגובות: 1800
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך אוגוסט 04, 2010 11:08 am
לאקאציע: איבערגעלייגט

תגובהדורך צולייגער » דינסטאג יוני 28, 2011 9:27 pm

טאקע שווער, דא האט איר דעם חת"ס
צוגעלייגטע
seferid_21621_page_18.pdf
(105.25 KiB) דאונלאודעד 92 מאל
לאמיר עס צולייגן, שטאטעלעך... איינס ביי איינס...

שוטה
שר האלף
תגובות: 1231
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג אוגוסט 29, 2008 2:21 am

תגובהדורך שוטה » מאנטאג מאי 06, 2013 12:13 am

ונפשי יודעת מאד ידיעה ברורה שאין ביצת הנמלה כנגד הגלגל העליון צעירה כאשר חכמתי קטנה ודעתי קצרה (הקדמת הרמב"ן לפירושו עה"ת)

נודה לך
שר האלפיים
תגובות: 2828
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יוני 09, 2015 5:47 pm
לאקאציע: אינעם אויבערשטענס הענט

תגובהדורך נודה לך » דאנארשטאג מאי 17, 2018 7:26 pm

ארויף
איך דאנק און לויב השי"ת אויף די גרויסע חסדים וואס ער טוט מיט מיר יעדע מינוט


צוריק צו “מדי שבת בשבתו ומועד במועדו”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 3 געסט