ג' בשלח - סגולה לומר פרשת המן

פרשת השבוע וענינא דיומא

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

אוועטאר
צולייגער
שר האלף
תגובות: 1529
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך אוגוסט 04, 2010 11:08 am
לאקאציע: איבערגעלייגט

תגובהדורך צולייגער » דינסטאג ינואר 31, 2012 11:25 am

איינעם גייט אן וואס דער צולייגער זאגט?
לאמיר עס צולייגן, שטאטעלעך... איינס ביי איינס...

אוועטאר
זארג_נישט
שר מאה
תגובות: 185
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג נובעמבער 29, 2010 3:49 pm

תגובהדורך זארג_נישט » דינסטאג ינואר 31, 2012 11:26 am

צולייגער האט געשריבן:איינעם גייט אן וואס דער צולייגער זאגט?

אאאהההאאא אבער נאך ווי.

אוועטאר
צולייגער
שר האלף
תגובות: 1529
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך אוגוסט 04, 2010 11:08 am
לאקאציע: איבערגעלייגט

תגובהדורך צולייגער » דינסטאג ינואר 31, 2012 11:29 am

פון דיר איז נישט קיין ראי'...
לאמיר עס צולייגן, שטאטעלעך... איינס ביי איינס...

אוועטאר
זארג_נישט
שר מאה
תגובות: 185
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג נובעמבער 29, 2010 3:49 pm

תגובהדורך זארג_נישט » דינסטאג ינואר 31, 2012 11:31 am

מסביר דיך פארוואזשע נישט?

יהיה כן
שר תשעת אלפים
תגובות: 9194
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג מאי 03, 2009 2:25 pm

תגובהדורך יהיה כן » דינסטאג ינואר 31, 2012 12:13 pm

אויף אזוי פיל עכ"פ נוץ איך די סגולה, אז היינט ג' בשלח, ארבעט איך נישט...

זיידענע בעקיטשע
שר חמישים ומאתים
תגובות: 281
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג מאי 17, 2010 8:00 am

תגובהדורך זיידענע בעקיטשע » מאנטאג ינואר 21, 2013 9:34 am

ארויף געברענגט לכבוד מארגן


גיט א קוק ווי שנאפס ציילט שוין די גרינע
הק' זיידענע בעקיטשע מיושבי ארץ הקודש

אוועטאר
שטרוי
שר חמש מאות
תגובות: 578
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אפריל 05, 2011 9:06 pm

תגובהדורך שטרוי » דינסטאג ינואר 22, 2013 10:30 am

בלויז כדי לסבר את (ה'הויזן) האוזן.
צוגעלייגטע
filee.jpg
Unknown3.jpg
Unknown3.jpg (29.75 KiB) געזעהן 2479 מאל

עבודת_הבורא
שר חמישים ומאתים
תגובות: 487
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג דעצמבער 06, 2011 4:37 pm
פארבינד זיך:

תגובהדורך עבודת_הבורא » דינסטאג ינואר 22, 2013 11:17 am

פאר ווער עס פארשטייט נישט קיין יודיש ........

Special Message from the Biale Rebbe of Bnei Brak



We read this week in the Torah parshat BESHALCH which mentions the miracles

that G-d made for the Jews when he redeemed us from Egypt and took us through

the desert. One of the big miracles was the way he gave us food, by sending MON(manna) from heaven in

the desert even though it’s a place where there is no vegetation. G-d sent us this food in a fashion above nature

to show his love to the Jewish nation.



It’s a well-known Segulah from Tzadikim in the previous generations, including

Rebbe Menachem Mendel of Rimonov, to read the portion of HA’MON

שנים מקרא ואחד תרגום

(twice each pasuk and once the targum). This is a big Segulah for

Parnosah all year round, and especially if said on Tuesday of the week on which we

read this portion (which is tomorrow, 11 Shevat,January 22)



The Rebbe shlita asked to send this message to all his friends and acquaintances. He requested that before reading this portion that one should light a candle for the neshamah (soul)of Rebbe Menachem Mendel ben Yoseph of Rimanov. When finished reading the portion one should add a personal prayer for his Parnosah and personal needs.

In the Zechous of the Emunah in G-d may you be blessed with Parnosah and all personal needs.



Enclosed is a complimentary copy of the portion to say

Please pass on this message to all of your friends.

All the best,



BIALE INSTITUTIONS
34 JERUSALEM ST.

P.O. Box 376

BNEI BRAK 5110301
ISRAEL

אוועטאר
פלעכטער
שר האלף
תגובות: 1984
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 20, 2013 11:57 am
לאקאציע: אין קינדערישע הענט...

תגובהדורך פלעכטער » דינסטאג ינואר 07, 2014 8:11 am

נישט פארגעסן צי זאגן פרשת המן.
ווען וועלט וואלט געווען וועלט, וואלט עס געהייסן אייוועלט!

יקוםפרקן
שר חמישים ומאתים
תגובות: 386
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג ינואר 30, 2011 4:03 pm

תגובהדורך יקוםפרקן » דינסטאג ינואר 27, 2015 12:12 pm

איינער האט געזאגט היינט אין ביהמ"ד, אז עס שטייט אין שבט מוסר אז די סגולה איז מיט שמו"ת, (פארשטייט זיך ער רעדט פון יעדן טאג).
אפשר קען איינער ברענגען דעם מ"מ פון תורה דיסק.

אוועטאר
נא_שכל
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4531
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 14, 2008 10:44 pm
לאקאציע: עולם הדמיון

תגובהדורך נא_שכל » דינסטאג ינואר 19, 2016 8:56 am

מענינא דיומא!

www.parshat-haman.com/

א הערליכער ארטיקל פון צולייגער

אן אנקעטע פאר היינט מיט פארשידענע מקורות

פלעכטער האט געשריבן:היינט ג' בשלח איז מסוגל לפרנסה צו זאגן פרשת המן שנים מקרא ואחד תרגום.

מקןר: עס איז אריינגעדריקט צום סוף פון די נייע איבער געדריקטע דברי מנחם פון ר משה טארים בשם פאיער רב ז״ל.

אגב פאיער רב פלעגט זיך שטענדיג ווינדערן פארוואס ער איז דער איינציקסטער מקור אויף די סגולה, אז און דער אלטער היים פלעגט עס יעדער זאגן, און עס איז געווען א דבר ידוע לכל.


ק.נ.א. וועטער האט געשריבן:אין תורת משה לחת"ס די וואך שטייט אז בכלל זענען די טעג פון "דינסטאג" און מיטוואך מסוגל לפרנסה וז"ל:

ספר תורת משה לחת"ס על שמות פרק טז פסוק לא
א' וז' דפסח ג' ד' וידוע כי הם הימים המסוגלים לימי המעשה לחזור אחר פרנסתו (כדאיתא בספרים) כי קשים מזונותיו כקריעת י"ס שהיה בימים האלו לכן נאמר במן כזרע ג'ד' כנ"ל שהי' נס המן גדול כיציאת מצרים וכקריעת י"ס:
"ואומר לאשר יבוא מכתבי לחזות, אכול את המגילה הזאת. כי מהאוכל יצא מאכל, ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי הנקדן, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').

אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 12294
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am

תגובהדורך קיקיון » דינסטאג ינואר 19, 2016 10:36 am

דער שלה"ק ברענגט עס פאר ערב ראש חודש ניסן
אבער איך מיין אז היינט איז אויך א זמן מסוגל דערפאר
אפילו נור א בליק איז אויך כדאי
בילד

א שטילער איד
שר מאה
תגובות: 132
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג ינואר 24, 2014 3:10 pm

איבער די סגולה פון זאגן פרשת המן פון ספה"ק אור המאיר

תגובהדורך א שטילער איד » מיטוואך ינואר 20, 2016 12:42 am

בפסוק ויאמר משה אל אהרן קח צנצנת אחת ותן שמה מלא העמר מן והנח אותו לפני ה' למשמרת לדורותיכם, ובני ישראל אכלו את המן ארבעים שנה. ופירש"י והלא חסר למ"ד יום וכו' אלא מגיד שהעוגות שהוציאו ישראל ממצרים טעמו בהם טעם מן, ולהבין נראה בהקדם מה דאיתא (עיין פרישה או"ח ס"א יד בשם הירושלמי, ועיין תשב"ן קטן סימן רנו) כל האומר פרשת המן בכל יום מובטח לו שלא יחסרו מזונותיו, ולכאורה יש לתמוה והלא עינינו הרואות רובם ככולם יש אנשים שאומרים פרשת המן בכל יום ויום, ועל הרוב ביתם ריקם וחסרים מכל טוב ואפילו מזון סעודה אחת, ומוכרח לומר שאינו תולה באמירה לחוד.

והנכון כי מי שיש בו מדעת קונו, לבבו יבין אשר בכל דור ודור עדיין יש בחינת מן לכל אחד ואחד מישראל, כפי בחינתו ועוצם הכרתו טועם טעם מן בפרטי מאכליו, וזה לך האות דברי רש"י העוגות שהוציאו ישראל ממצרים טעמו טעם מן, להבינך את הענין כי הנה אופן היותר מועיל בבטחון על האלהים, שישליך את נפשו ומאודו וכל אשר לו וסיבת טרפו ודי מחסורו, כי לא יגמר להשיגם אלא כמו שקדם ברצון הקדוש ברוך הוא שהוא הנכון לעניניו, ואל יחשוב כי פרנסתו מעומד לו על סיבה ידועה, ובהעדרה יחסר כל בו, כי אם תבטח נפשו באלהים יתברך, ובהיות כן יכול להתמיד בתדירי בעבודת הבורא, בלי הפסק מסיבת פגעי הזמנים בהשתדלות הבאת מזונותיו, ואל ישגיח מאומה מהיכן יזדמן לו פרנסתו וטרפו, כאשר עינינו הרואות עתה בדור הזה דור לא הכין לבם אל התורה והעבודה, נרפים הם נרפים ומתרשלים מן העבודה רובם כמו כולם, אם יאמר להם המוכיח בשער למה אתם מתרשלים ונרפים מתורה ותפלה, ועד מתי בחשיכה תתהלכו ולא אור, ופנו אל מדעתם ומחשבותם, מלחשוב מרוממת אלהות יתברך ועניני עבודתו יתברך, אזי פוערים פיהם לבלי חק ומזון זה הגורמת טרידת נפשם יומם ולילה, עד שיגיעו די פרנסתם וסיפוקם ולכל אשר אתם מאשה ובנים, ועיקר הטענה אשר קשה מזונותיו של אדם ורגיל בפיהם כי אין לחם יורד מן השמים, על כן ראיתי להראות פני סכלותם וטעותם נגד פניהם, ותשובתם כתובה בצדם, גלוי ומפורסם אשר כבר היה לעולמים עת כזאת שירד לחם מן השמים, ואיך מוציאים דבור של שקר וכזב לומר שאין לחם יורד משמים, עד להטריח ולהטרד נפשם לרדוף כקורא בהרים אחרי מזונותם, ובאמת מיעוט ערכם וחסרון בטחונם בהאלהים גורם ככה, וידעו נאמנה בהכינם את לבם לבטוח אליו יתברך בשלימות, בודאי דרכו יתברך להטיב לנבראיו ומזונותיהם מוכן ומעותד לפניהם בכל שעה ורגע, ואין שום תירוץ בעולם לפטור את עצמו מחמת זה מן התורה והעבודה:

והנה מצינו כשהוכיח ירמיה הנביא ללמוד לדורו דרך הנכון והמועיל אופני יושר הבטחון בהאלהים, פתח דברו יאיר, הדור אתם ראו (ירמיה ב, לא) ונתעוררו חז"ל (ילקוט בשלח רמז רסא) ודרשו באומר אליהם מדוע סרה לבכם מהתמדת עבודת הבורא בתורה, והם אומרים נניח מלאכתנו ונעסוק בתורה מהיכן נתפרנס, לזה השיב להם טעותם וסכלותם נגד פניהם, ואמר הדור אתם ראו וכאשר חכמים הגידו הוציא להם צנצנת המן ואמר ראו במה נתפרנסו אבותיכם במדבר, ונראה לפרש דברי חכמים ורמיזתם אפשר שכיוונו במאמרם הוציא להם צנצנת המן, כי באמת בהעדר החכמה והמדע לדעת ולהבין איך שהתורה היא תמידיות וישנה בכל אדם ובכל זמן, וממילא ראוי להיות מצד הסברא אמונה תקוע בקרב לב כל ישראל, שגם עתה עודנה לא נפסק ענין הורדת המן, ולכל אחד ואחד מישראל יורד מן כפי ערך בחינתו וטרפו, וזהו די פרנסתו מאיזו סבה שהוא מפרנס את עצמו עם אשתו ובניו, ואולם בעבור זאת אשר לבם לא נכון עמם ואין להם חלק בבינה, המה עדיין במיצר ים החכמה בלי התפשטות הדעת, ונדמה בעיניהם כאלו חכמתם עמדה להם, וכל אחד ואחד אומר חכמתי עמדה לי להתעשר וכחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה, וסובר בהעדר סבת מסבותיו שהשיג מחכמתו די מחסורו היה מת ברעב, ואיך לא יעטו כמעיל בשתם לתלות הכל בסבות ולעוז במעוז השתדלותו להגיע מחוז חפצו, ולא מאת ה' היתה זאת:

והנה בארנו במקום אחר (להלן ח"ב ריא, יא) מאמרם ז"ל (גיטין ז, א) אם רואה אדם שמזונותיו מצומצמים יעשה מהם צדקה, ולכאורה יש לתמוה וכי בעלילה באו חכמי התלמוד על בני אדם להכביד עול משאם, לא די שהמה חסורי לחם ומזונותיהם מצומצמים ואין מה לאכול, אלא אפילו ממיעוט הנשאר די חיותו גם מזה יעשה צדקה, ולא ישאיר לעצמו כלום להחיות את נפשו, אמנם דבר גדול רמזו בדבריהם ובארנו במקום אחר לשני פנים, והצורך לענינינו פה היינו אם רואה שמזונותיו מצומצמים, יתן דעתו להשכיל על דבר על מה הגיע ככה, והלא מדרך הטוב להיטיב לנבראיו ולמה יגרע, על כן יתלה החסרון בעצמו להיות שקלקל את דרכו הטוב וקפח פרנסתו מלקבל רוב השפעה כיון שאין מי לקבל, כי האדם צריך לתקן מלא קומתו להיות כלי מוכשר ומוכן לקבל השפעתו יתברך, ולהשרות בקרבו אלהותו יתברך והיינו כשמחזק בעצמו הבטחון בה' בלב שלם לא ברוח רמיה, ומעתה תבין דבריהם אם רואה אדם שמזונותיו מצומצמים, עצה היעוצה ראשית הכל נתנו חכמים ליתן עצות לנפשו, והיינו שיתחזק במדות הבטחון בכל מאמצי כחו, שיתן צדקה אפילו ממיעוט הנשאר גם מזה יבזבז וישליך יהבו על ה', כי הוא יודע לתקן עניינו יותר ממנו, ולכן אל ישגיח על שלא השאיר אחריו ברכה בתוך ביתו וריקם מכל, כי אם לבו בטוח באל שימלא חסרונו, וממילא בהכשר מעשיו ותיקון חסרון בטחונו נעשה כלי מוכן ומוכשר לקבל שפע וברכה עליונה הנשפע תמיד.

ואפשר שלזה כיוונו במאמרם כל האומר פרשת המן ובאופן שהאמירה יהיה לגבוה, לעורר לבו להתחזק בעצמו בחינת הבטחון, עד שידמה בנפשו בכל יום ויום בלתי אפשרי לטעום אפילו טעימה קטנה, ואפילו במוכן ומזומן בתוך ביתו לא נחשב בעיניו, כי אם ממתין עד שינתן מבי מלכא, כאשר מאז אוכלי המן היה ג' סוגי אנשים, אותן האנשים שלבם שלם בבטחון בהורדת המן, זכו ונפל המן אצלם בלי שום טרחא, ובינונים בתוך המחנה, כפי ערך בטחונם גרמו לעצמם קצת טרחא להטרד להביא טרפם לביתם, וחסורי מהימנותא הרחק מהמחנה להטרידם בטרחא יתירה, והכל לערך בטחונם וככה ראוי לכל בר דעת לברור לו חלק יפה להחזיק בעצמו מדות הבטחון, והיינו באמירה לגבוה פרשת המן באופן המבואר, ולהיות שמתחזק אצלו הבטחון, אז נעשה כלי מוכשר ומוכן לקבל ויבטח שלא יחסרו מזונותיו לעולם, כי מדרכו הטוב להיטיב לנבראיו כמבואר ויותר ממה שהעגל רוצה לינק הפרה רוצה להניק (פסחים קיב, א), והחסרון מפאת המקבלים, דור לא הכין לבם בבטחון אליו יתברך, ואחר שמחזק אצלו הבטחון אז לא יחסור כל בו מחסדי אל העודפות על בני אדם, נמצא נשמע מהנ"ל שהכל תולה בהתפשטות דעתו של אדם כמוהו טועם בכל יום תמיד טעם מן כאשר מאז כן עתה:

ועתה נחזור לענין ובני ישראל אכלו את המן ארבעים שנה, ופירש"י והלא חסר וגו' אלא מגיד שהעוגות שהוציאו ישראל ממצרים טעמו בהם טעם מן, הוא הדבר אשר דברתי כלומר סיבת טרפם ומזונם המכונה בשם עוגות, שהוציאו ישראל בעוצם הכרתם ובטחונם ממיצר ים החכמה, להשכיל ולהבין שלא פסק עדיין וישנה גם עתה יורד להם לכל אחד ואחד מישראל בחינת טרפו ומזונו מן השמים, כמאז בדור המדבר כן עתה בכל דור ודור, ובהיות האמונה תקוע בלב אזי ממילא טעמו גם עתה טעם מן, ועיין בפרשת בהעלותך (להלן ח"ב סט, ב) שם ביאורה בארוכה, וזהו גם כן מאמרם ז"ל הוציא להם צנצנת המן ואמר ראו במה נתפרנסו אבותיכם במדבר, והכוונה למיעוט הכרתם לא ידעו ולא יבינו שענין הורדת המן לא נפסק לעולם, וכמאז כן עתה ממטיר הקדוש ברוך הוא לחם מן השמים לכל אחד ואחד מישראל, לערך בחינתו ובטחונו באלהים כמבואר, וכראות ירמיה הנביא עליו השלום דור לא הכין לבם ולא נאמנה את אל רוחם וחכמתם אצלם במיצר, באומרם נניח מלאכתינו ונעסוק בתורה מהיכן נתפרנס, כל זה מורה גודל השקעתם במיצר ים החכמה כמבואר, על כן הוציא להם צנצנת המן מן המיצר, להורות ולהבינם בטוב טעם ענינו בעין השכל שעדיין ישנה בכל אדם ובכל זמן כמדובר, ומעתה נשכיל להבין הרמז בתורתינו הקדושה המלמד לאדם דעת, ויאמר משה אל אהרן קח צנצנת אחת ותן שמה מלא העומר מן והנח אותו לפני ה' למשמרת לדורותיכם, והכוונה להורות דרכי עבודה ענין בחינת המן איך לא נפסק וישנה בכל אדם ובכל זמן בעבר והוה ועתיד, אם יש בהם מדעת קונם, טועמים טעם מן מדור לדור עד ביאות הגואל, בהיות הכרתם חזקה ולבם בטח באל, ולזה גמר אומר והנח אותו לפני ה', כלומר שכל עצמו של בחינת המן תולה בלבות בני אדם, כאשר הם לפני ה' תמיד כמבואר, וזהו למשמרת לדורותיכם כנ"ל, והאל הטוב ישימנו מהבוטחים אליו באמת ונכונה. אמן נצח סלה ועד:

חסדי אבות
שר חמש מאות
תגובות: 554
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 15, 2013 1:49 pm

ג' בשלח ופרשת המן

תגובהדורך חסדי אבות » מאנטאג פאברואר 06, 2017 7:01 pm

מארגן אי"ה וועט אויספאלן ג' בשלח, וואו פילע אידן וועלן זוכה זיין צו זאגן דעם פרשת המן, וואס עס איז מקובל בשם ר' מענדעלע רימנובער זצוק"ל פאר א סגולה פאר פרנסה. אנדערע גייען שוין אזוי ווייט, ביז צו שיקן שלוחים דאס צו זאגן דווקא ביים ציון פון הרה"ק ר' מענדעלע רימנובער זצוק"ל... (הייליגע אידישע תמימות, סתם משוגעת, צי אפשר גאר דורש אל המתים?).

על-כל-פנים, הנח להם לישראל, אם אינם נביאים בני נביאים הן.

קען מען מרמז זיין דערויף דעם פסוק "ואת פרשת הכסף אשר אמר המן" - אז זאגן פרשת המן איז א סגולה אויף פרנסה.

אוועטאר
טיפיקעל
שר חמישים ומאתים
תגובות: 250
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג סעפטעמבער 02, 2013 2:32 pm

תגובהדורך טיפיקעל » מאנטאג פאברואר 06, 2017 7:07 pm

זוכה זיין?? מקובל?? גייט טאקע די מימרא הנח להם לישראל ארויף אויף אזעלכע זאכען?

א רמז אדער סתם א זשויק?

אוועטאר
הילולא דצדיקיא
שר האלף
תגובות: 1100
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך אוקטובער 22, 2014 11:40 am
לאקאציע: באהלי צדיקים

תגובהדורך הילולא דצדיקיא » מאנטאג פאברואר 06, 2017 7:17 pm

דער רמז איז שיין
במציאות, איז פרשת המן, ווי רוב סגולות (פון דער רבי ר' מענדעלע מרימאנוב זיע"א איז דא א סגולה פון זאגן יעדן טאג, מיט תרגום אדער אן תרגום, דער ג' בשלח, איז געווען מיט 40 יאר צוריק ד' בשלח, נאר מ'האט דאס צוריק גערוקט (כנראה משום שביום ג' נכפל בו כי טוב :grin: )
עכ"פ דער גאנצער ג' בשלח איז אן קיין געהעריגע מקור (נאר איין יחיד וואס ווער ס'וויל קען אים טראסטן, און ווער נישט מוז נישט), אבער כאטש איז דאס גורם אז איינמאל א יאר זאגט כמעט יעדער דעם פרשת המן, איז אויך עפעס
להנציח זכרונם של צדיקים
פאר נאך אינפערמאציע 'אויף יא"צ פון צדיקים' קוקט דא http://www.yuhrzeit.com

אוועטאר
סאדאם חוסעין
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4775
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אפריל 30, 2015 5:10 pm

תגובהדורך סאדאם חוסעין » מאנטאג פאברואר 06, 2017 8:54 pm

די סגולה פון פרשת המן שטייט שוין אין בית יוסף, נאר ער רעדט פון יעדען טאג איז דען ג' בשלח ווייניגער?
יא די מקור איז נאר ר' שלום סטראפקאווער אבער ער אליין איז שוין א מקור.
ווילאנג טראמפ האט טוויטער וועט זיין נייעס, און ווילאנג טראמפ איז א ריפאבליקען וועט זיין סקאנדאלן! [קרעדיט וויכי]

אוועטאר
טיפיקעל
שר חמישים ומאתים
תגובות: 250
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג סעפטעמבער 02, 2013 2:32 pm

תגובהדורך טיפיקעל » מאנטאג פאברואר 06, 2017 9:11 pm

נאכאמאל... וואס אימער עס שטייט וועגן זאגען פרשת המן שטייט בפירוש אז מען דארף עס זאגען יעדן טאג, און די עיקר איז אז א מענטש זאל זיך אויס לערנען אז דער רבש״ע איז מזמין טרף לבני אדם דבר יום ביומו, און אויב עס איז באשערט קומט עס צו די טיר.

ג׳ בשלח איז די זעלבע ווי ו׳ לך לך. ס׳איז טאקע נישט ווייניגער און גארנישט מער, ס׳איז נאר נאך אזאך וואס איז אויפגעכאפט געווארען אינעם דור פון מופתים, סגולות, און אויבערפלעליכע אידישקייט

לויט ווי איך געדענק איז די מקור פון א איש פשוט וואס האט געשריבען זיינע אי-זכרונות אינעם ספר פון רבי ר׳ מענדעל׳ע מרימנוב זי״ע, ולאו מר בר רב אשי חתם עליה

אוועטאר
שנאפס
שר עשרת אלפים
תגובות: 15166
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג סעפטעמבער 12, 2011 9:59 pm
לאקאציע: אויף די קרעטשמע פאליצעס
פארבינד זיך:

תגובהדורך שנאפס » מאנטאג פאברואר 06, 2017 9:15 pm

יא מקור נישט מקור, וועם גייט אן אז אידן זאגן א שטיקל חומש?
עז לאנג מ'בעט נישט קיין געלט דערפאר זעה איך נישט וואס די פראבלעם איז
kraitchmah עט גימעיל

אוועטאר
טיפיקעל
שר חמישים ומאתים
תגובות: 250
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג סעפטעמבער 02, 2013 2:32 pm

תגובהדורך טיפיקעל » מאנטאג פאברואר 06, 2017 9:28 pm

די זעלבע וועם עס גייט אן ווען קהל אדווערטייזט אז עס איז דא א ענין צו קויפען די עליות זאת חנוכה בדמים יקרים בלי שום מקור.... וועם גייט אן.

וועם גייט אן ווען געוויסע מענטשן פירען זיך צו גיין זאגען די שירה שביעי של פסח צו א לעיק? וועם גייט אן.

יעדע יאר צוויי כאפט זיך אריין נייע נארישקייטען אלץ מנהגים און עולם גולם כאפט עס מיט ביידע הענט

פרידן
שר האלף
תגובות: 1736
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך דעצמבער 02, 2015 7:37 pm

תגובהדורך פרידן » מאנטאג פאברואר 06, 2017 9:52 pm

טיפיקעל האט געשריבן:נאכאמאל... וואס אימער עס שטייט וועגן זאגען פרשת המן שטייט בפירוש אז מען דארף עס זאגען יעדן טאג, און די עיקר איז אז א מענטש זאל זיך אויס לערנען אז דער רבש״ע איז מזמין טרף לבני אדם דבר יום ביומו, און אויב עס איז באשערט קומט עס צו די טיר.

ג׳ בשלח איז די זעלבע ווי ו׳ לך לך. ס׳איז טאקע נישט ווייניגער און גארנישט מער, ס׳איז נאר נאך אזאך וואס איז אויפגעכאפט געווארען אינעם דור פון מופתים, סגולות, און אויבערפלעליכע אידישקייט

לויט ווי איך געדענק איז די מקור פון א איש פשוט וואס האט געשריבען זיינע אי-זכרונות אינעם ספר פון רבי ר׳ מענדעל׳ע מרימנוב זי״ע, ולאו מר בר רב אשי חתם עליה

די מקור איז פין הגה"צ מפאיע ז"ל

אוועטאר
משהזוךמיר
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4989
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך סעפטעמבער 14, 2016 3:24 pm
לאקאציע: איך קען נישט אויסזאגן ווייל משה וועט מיך קענען טרעפן

תגובהדורך משהזוךמיר » דינסטאג פאברואר 07, 2017 2:52 pm

זאגט מיר איינער אז ער זאגט פרשת המן שמו''ת פיר מאל (איין מאל פאר יעדע נאמען אויף וואס ער ארבעט), און אויסעווייניג (ער ארבעט דאך אףף די בוקס).
האט איינער צוגעלייגט אז ער זאגט עס אונטערן טיש...
Get your facts first, then you can distort them as you please.

ראספשע
שר האלף
תגובות: 1334
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג אוקטובער 10, 2016 11:43 am

תגובהדורך ראספשע » דינסטאג פאברואר 07, 2017 2:56 pm

עס האט א שטיקל מקור אין די מגילה
ואת פרשת הכסף אשר אמר המן
פרשה פון מאכן געלט איז זאגן המן
איי וואס האט עס מיט ג' בשלח?
כ'ווייס ניש
לאמיך טראכטן....

אוועטאר
חאצקל פרייליך
שר חמישים ומאתים
תגובות: 456
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג פאברואר 29, 2016 4:59 pm

תגובהדורך חאצקל פרייליך » דינסטאג פאברואר 07, 2017 3:08 pm

חסדי אבות האט געשריבן:קען מען מרמז זיין דערויף דעם פסוק "ואת פרשת הכסף אשר אמר המן" - אז זאגן פרשת המן איז א סגולה אויף פרנסה.

רמז יפה אף נעים, עוד חשבתי פעם כי מה שכתוב בזו הפרשה ויאמר איש אל אחיו מן-הוא רומז על מאני (געלט באידיש), ויה"ר שיהי' שפע פרנסה בכבוד ובריוח מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה.

סידיראם
שר האלף
תגובות: 1984
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג דעצמבער 03, 2015 1:04 pm

תגובהדורך סידיראם » דינסטאג פאברואר 07, 2017 3:09 pm

חאצקל פרייליך האט געשריבן:
חסדי אבות האט געשריבן:קען מען מרמז זיין דערויף דעם פסוק "ואת פרשת הכסף אשר אמר המן" - אז זאגן פרשת המן איז א סגולה אויף פרנסה.

רמז יפה אף נעים, עוד חשבתי פעם כי מה שכתוב בזו הפרשה ויאמר איש אל אחיו מן-הוא רומז על מאני (געלט באידיש), ויה"ר שיהי' שפע פרנסה בכבוד ובריוח מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה.


;l;p-
EXCLUSIVE COUPONS ON AMAZON FOR YOU NOW!!!!! http://amzn.to/2tHqNZZ


צוריק צו “מדי שבת בשבתו ומועד במועדו”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 5 געסט