רבי אברהם יושע העשיל טווערסקי מסקווירא זצ"ל - ג' כסליו תרמ"ז
די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד
רבי אברהם יושע העשיל טווערסקי מסקווירא זצ"ל - ג' כסליו תרמ"ז
הרה"ק ר' אברהם יושע העשיל הי' בנו בכורו של הרה"ק רבי איציקל מסקווירא, בן הרה"ק המגיד מטשערנוביל, בן הרה"ק המאור עינים מטשערנוביל.
נולד בשנת תקפ"ה לאמו הרבנית בת הרה"ק ר' דן מראדוויל, בן הרה"ק ר' יצחק מראדוויל, בן הרה"ק ר' מיכל מזלאטשוב.
זקינו ר' דן הי' חתנו של הרה"ק האוהב ישראל מאפטא, והוא הי' הראשון להיקרא על שמו הקדוש.
בהגיע לפרקו נשא את בת הרה"ק ר' שמואל אשכנזי חתן דודו הרה"ק ר' יצחק מאיר מזינקוב (בן הרה"ק מאפטא). החתונה התקיימה בזינקוב.
בזוו"ש נשא את בת ר' יוסף זילבערפארב מראוונא, חתן הרה"ק ר' שלמה מסאווראן.
עוד בחיי אביו נתפרסם כפועל ישועות ורבים נושעו על ידו.
עם פטירת אביו ר' איציקל מסקווירא (בי"ז ניסן תרמ"ה) נתמנה לממלא מקומו, ונהג נשיאתו ביחד עם ב' אחיו רבי ישראל ורבי דוד'ל זצ"ל (האח רבי נחום כבר גר בשפיקוב ונהג שם את חצרו בחיי אביו).
אחר שנה וחצי של הנהגה נפטר ביום ג' כסליו שנת תרמ"ז, והובא אל המנוחות באוהל אביו בביה"ח בעיר סקווירא.
* * * * *
הי' למדן גדול, והגה בתורה יומם ולילה. בכל תענית ציבור ישב ולמד מאחר תפילת שחרית עד תפלת מנחה, ובפורים למד מקריאת המגילה של לילה עד קריאת המגילה של יום בלי הפסק! ואביו קראו "מיין ווילדער למדן", ותבטא עליו כי הוא לומד תורה לשמה. פעם בחג השבועות הגיש לו אביו כוס יין באמרו כי הוא קיבל היום התורה כנתינתו מסיני, קומט זיך אים א כוס וויין!
כנ"ל הי' פועל ישועות באופן מדהים, ואף בחיי אביו הבטיח ישועות ליהודים שאביו לא רצה להבטיח, ולפעמים אף שלח אביו הענינים הקשים לבנו.
בנין יום פטירתו מסופר כי פעם נכנס לאביו רבי איציקל מסקווירא שלא יאמרו תחנון ביום ג' כסליו, מאחר שראה באיזה מספרי הקדמונים כי הוא יו"ט שהי' בו איזה נס. אמר אביו: מיין ר' אברהם יושע וויל זיך מאכן א יום טוב ג' כסליו, וועלן מיר אים צוליב טון, ומאז לא אומרים תחנון בסקווירא ביום ג' כסליו. ואחר שנים הרבה נסתלק ר' אברהם יושע העשיל באותו יום שעשה לו ליום טוב.
* * * * *
מזיווג ראשון נולדו לו:
א. האדמו"ר ר' יוסף מאיר ממאחנובקא, חתן ר' מנחם נחום ב"ר אהרן מטשערנוביל.
ב. ממלא מקומו האדמו"ר ר' משה דן מסקווירא, חתן ר' חיים יודא מאיר חאדראוו מבארדיטשוב (חתן רבי דוד' מטאלנא).
ג. האדמו"ר ר' יעקב מסקווירא-ליניץ, חתן ר' מרדכי ב"ר משה מקארשוב..
ד. הרבנית דבורה, א"ח ר' מרדכי בנו בכורו של דודה ר' דוד'ל מסקווירא.
ה. הרבנית מלכה, א"ח ר' מרדכי יוסף ב"ר דוד מזלאטיפאלי (בן ר' יוחנן מראחמסטריבקא).
מזיווג שני:
ו. הרבנית שפרה, א"ח ר' דוד מראחמסטריבקא (ב"ר מנחם נחום ב"ר יוחנן).
ז. האדמו"ר ר' דוד יודא ליב, חתן אחיו ר' יוסף מאיר. נהג בעיר קאזאטין.
נולד בשנת תקפ"ה לאמו הרבנית בת הרה"ק ר' דן מראדוויל, בן הרה"ק ר' יצחק מראדוויל, בן הרה"ק ר' מיכל מזלאטשוב.
זקינו ר' דן הי' חתנו של הרה"ק האוהב ישראל מאפטא, והוא הי' הראשון להיקרא על שמו הקדוש.
בהגיע לפרקו נשא את בת הרה"ק ר' שמואל אשכנזי חתן דודו הרה"ק ר' יצחק מאיר מזינקוב (בן הרה"ק מאפטא). החתונה התקיימה בזינקוב.
בזוו"ש נשא את בת ר' יוסף זילבערפארב מראוונא, חתן הרה"ק ר' שלמה מסאווראן.
עוד בחיי אביו נתפרסם כפועל ישועות ורבים נושעו על ידו.
עם פטירת אביו ר' איציקל מסקווירא (בי"ז ניסן תרמ"ה) נתמנה לממלא מקומו, ונהג נשיאתו ביחד עם ב' אחיו רבי ישראל ורבי דוד'ל זצ"ל (האח רבי נחום כבר גר בשפיקוב ונהג שם את חצרו בחיי אביו).
אחר שנה וחצי של הנהגה נפטר ביום ג' כסליו שנת תרמ"ז, והובא אל המנוחות באוהל אביו בביה"ח בעיר סקווירא.
* * * * *
הי' למדן גדול, והגה בתורה יומם ולילה. בכל תענית ציבור ישב ולמד מאחר תפילת שחרית עד תפלת מנחה, ובפורים למד מקריאת המגילה של לילה עד קריאת המגילה של יום בלי הפסק! ואביו קראו "מיין ווילדער למדן", ותבטא עליו כי הוא לומד תורה לשמה. פעם בחג השבועות הגיש לו אביו כוס יין באמרו כי הוא קיבל היום התורה כנתינתו מסיני, קומט זיך אים א כוס וויין!
כנ"ל הי' פועל ישועות באופן מדהים, ואף בחיי אביו הבטיח ישועות ליהודים שאביו לא רצה להבטיח, ולפעמים אף שלח אביו הענינים הקשים לבנו.
בנין יום פטירתו מסופר כי פעם נכנס לאביו רבי איציקל מסקווירא שלא יאמרו תחנון ביום ג' כסליו, מאחר שראה באיזה מספרי הקדמונים כי הוא יו"ט שהי' בו איזה נס. אמר אביו: מיין ר' אברהם יושע וויל זיך מאכן א יום טוב ג' כסליו, וועלן מיר אים צוליב טון, ומאז לא אומרים תחנון בסקווירא ביום ג' כסליו. ואחר שנים הרבה נסתלק ר' אברהם יושע העשיל באותו יום שעשה לו ליום טוב.
* * * * *
מזיווג ראשון נולדו לו:
א. האדמו"ר ר' יוסף מאיר ממאחנובקא, חתן ר' מנחם נחום ב"ר אהרן מטשערנוביל.
ב. ממלא מקומו האדמו"ר ר' משה דן מסקווירא, חתן ר' חיים יודא מאיר חאדראוו מבארדיטשוב (חתן רבי דוד' מטאלנא).
ג. האדמו"ר ר' יעקב מסקווירא-ליניץ, חתן ר' מרדכי ב"ר משה מקארשוב..
ד. הרבנית דבורה, א"ח ר' מרדכי בנו בכורו של דודה ר' דוד'ל מסקווירא.
ה. הרבנית מלכה, א"ח ר' מרדכי יוסף ב"ר דוד מזלאטיפאלי (בן ר' יוחנן מראחמסטריבקא).
מזיווג שני:
ו. הרבנית שפרה, א"ח ר' דוד מראחמסטריבקא (ב"ר מנחם נחום ב"ר יוחנן).
ז. האדמו"ר ר' דוד יודא ליב, חתן אחיו ר' יוסף מאיר. נהג בעיר קאזאטין.
א. האדמו"ר ר' יוסף מאיר ממאחנובקא זצ"ל.
נולד כ"ט אב תרי"ז, והקב"ה מילא את שנותיו ואת שעותיו, ונפטר ביום כ"ט אב תרע"ז, באותו יום ואותה שעה שנולד.
הי' חתן אצל ר' מנחם נחום מטשערנוביל בן ר' אהרן מטשערנוביל.
בחיי אביו גר במחיצתו בעיר סקווירא, ואחר פטירתו עבר לגור למאחנובקא הקרובה, שלא רצה לנהוג במקום דודיו הנערצים בעיניו, ושם מנוחת כבודו.
יתר פרטים וסיפורים יבואו בעז"ה בהאשכול לבית מאחנובקא.
בניו:
א. ממלא מקומו האדמו"ר ר' אברהם יושע העשיל ממאחנובקא.
ב. הרבנית סימא, א"ח דודה ר' דוד יודא לייב הנ"ל.
ג. הרבנית שיינדל, א"ח ר' נחום אברהם מזלאטיפאלי בן דודה ר' מדרכי יוסף מזלאטיפאלי הנ"ל.
ד. הרבנית מלכה, א"ח ר' מנחם נחום מסקווירא מאחנובקא, בן ר' דוד'ל מסקווירא.
ה. הרבנית חנה, א"ח ר' יהושע מיערוסלוב בן המהרי"ד מבעלזא.
בנו ר' יצחק דוד > בנו האדמו"ר ממאחנובקא שליט"א מבני ברק.
נולד כ"ט אב תרי"ז, והקב"ה מילא את שנותיו ואת שעותיו, ונפטר ביום כ"ט אב תרע"ז, באותו יום ואותה שעה שנולד.
הי' חתן אצל ר' מנחם נחום מטשערנוביל בן ר' אהרן מטשערנוביל.
בחיי אביו גר במחיצתו בעיר סקווירא, ואחר פטירתו עבר לגור למאחנובקא הקרובה, שלא רצה לנהוג במקום דודיו הנערצים בעיניו, ושם מנוחת כבודו.
יתר פרטים וסיפורים יבואו בעז"ה בהאשכול לבית מאחנובקא.
בניו:
א. ממלא מקומו האדמו"ר ר' אברהם יושע העשיל ממאחנובקא.
ב. הרבנית סימא, א"ח דודה ר' דוד יודא לייב הנ"ל.
ג. הרבנית שיינדל, א"ח ר' נחום אברהם מזלאטיפאלי בן דודה ר' מדרכי יוסף מזלאטיפאלי הנ"ל.
ד. הרבנית מלכה, א"ח ר' מנחם נחום מסקווירא מאחנובקא, בן ר' דוד'ל מסקווירא.
ה. הרבנית חנה, א"ח ר' יהושע מיערוסלוב בן המהרי"ד מבעלזא.
בנו ר' יצחק דוד > בנו האדמו"ר ממאחנובקא שליט"א מבני ברק.
ב. האדמו"ר ר' משה דן מסקווירא זצ"ל.
חתן ר' חיים יודא מאיר חאדראוו מבארדיטשוב, חתן ר' דוד'ל מטאלנא.
עם פטירת אביו ביום ג' כסליו תרמ"ז מילא את מקומו, והוא ירש את ביהמ"ד והחצר של זקינו מהר"י מסקווירא.
נפטר י"ג שבט תר"ף.
בניו:
א. ר' דוד, חתן דודו ר' מרדכי ב"ר דוד מסקווירא. נפטר שנת תר"פ בקיוב.
ב. האדמו"ר ר' איציקל מסקווירא תל אביב זצ"ל.
ג. ר' אברהם יושע העשיל, חתן ר' ארי' לייב מקאריטא, נכד תלמיד ר' פינחס מקוריץ.
ד. הרבנית חי', א"ח ר' מרדכי מרעזינא נכד ר' שבתי מראשקוב והאפטא רב.
ה. הרבנית יענטא דבורה א"ח ר' יצחק, בן גיסו ר' מרדכי יוסף מזלאטיפאלי הנ"ל.
חתן ר' חיים יודא מאיר חאדראוו מבארדיטשוב, חתן ר' דוד'ל מטאלנא.
עם פטירת אביו ביום ג' כסליו תרמ"ז מילא את מקומו, והוא ירש את ביהמ"ד והחצר של זקינו מהר"י מסקווירא.
נפטר י"ג שבט תר"ף.
בניו:
א. ר' דוד, חתן דודו ר' מרדכי ב"ר דוד מסקווירא. נפטר שנת תר"פ בקיוב.
ב. האדמו"ר ר' איציקל מסקווירא תל אביב זצ"ל.
ג. ר' אברהם יושע העשיל, חתן ר' ארי' לייב מקאריטא, נכד תלמיד ר' פינחס מקוריץ.
ד. הרבנית חי', א"ח ר' מרדכי מרעזינא נכד ר' שבתי מראשקוב והאפטא רב.
ה. הרבנית יענטא דבורה א"ח ר' יצחק, בן גיסו ר' מרדכי יוסף מזלאטיפאלי הנ"ל.
ד. חתנו ר' מרדכי מסקווירא זצ"ל.
בנו בכורו של דודו ר' דוד מסקווירא.
נולד בשנת תרכ"ח,
השידוך התקיים בעוד המדובר והמדוברת היו קטנים, והסב רבי איציקל מסקווירא ציווה לשניהם לא לשחוק עוד בצוותא במשחק החול...
נפטר בחיי אביו ביום ח' חשון תר"ף, ומנוחת כבודו בקיוב.
בנו ר' יצחק מסקווירא > בניו האדמורי"ם מסקווירא ב"פ ופלטבוש.
בנו בכורו של דודו ר' דוד מסקווירא.
נולד בשנת תרכ"ח,
השידוך התקיים בעוד המדובר והמדוברת היו קטנים, והסב רבי איציקל מסקווירא ציווה לשניהם לא לשחוק עוד בצוותא במשחק החול...
נפטר בחיי אביו ביום ח' חשון תר"ף, ומנוחת כבודו בקיוב.
בנו ר' יצחק מסקווירא > בניו האדמורי"ם מסקווירא ב"פ ופלטבוש.
ה. חתנו ר' מרדכי יוסף מזלאטיפאלי.
בן ר' דוד מזלאטיפאלי, בן ר' יוחנן מראחמסטריבקא.
נולד בשנת תרכ"ג.
בשנות הפרעות עבר לקיוב ומשם לווארשא, ונפטר שם ביום כ"ו אייר תרפ"ט.
בניו:
א. ר' יצחק, חתן דודו ר' משה דן מסקווירא, כנ"ל.
ב. ר' נחום אברהם מזלאטיפאלי, חתן דודו ר' יוסף מאיר ממאחנובקא הנ"ל. בערוב ימיו עבר לווארשא ונעקד"ה בשנת תש"ד.
ג. ר' זאב מזלאטיפאלי-קראקא, חתן מהר"י מבעלזא.
ד. ר' צבי ארי' מזלאטיפאלי-טשארטקוב, נולד בשנת תר"נ, חתן ר' ישראל מטשארטקוב ב"ר דוד משה מטשארטקוב. נפטר ח"י אב תשכ"ח, ומנו"כ בהר הזיתים.
ה. הרבנית חוה, א"ח ר' אהרן אלימלך מקארלין, בנו וממלא מקומו של הינוקא מסטאלין.
ו. הרבנית מרגלית, א"ח ר' מנחם מענדיל ב"ר חיים מאנטיניא ב"ר ברוך מוויזניץ. בזוו"ש א"ח ר' שלום יוסף ממילניצא ב"ר נחום דוב מסאדיגורה ב"ר שלום יוסף מסאדיגורה וחתן ר' אברהם יעקב מסאדיגורה.
ז. הרבנית מרים, א"ח ר' ישראל אליעזר מקאזניץ נכד המגיד מקוזניץ, ונכד ר' מרדכי מלאיעוו בן ר' מנחם נחום השני מטשערנוביל.
בן ר' דוד מזלאטיפאלי, בן ר' יוחנן מראחמסטריבקא.
נולד בשנת תרכ"ג.
בשנות הפרעות עבר לקיוב ומשם לווארשא, ונפטר שם ביום כ"ו אייר תרפ"ט.
בניו:
א. ר' יצחק, חתן דודו ר' משה דן מסקווירא, כנ"ל.
ב. ר' נחום אברהם מזלאטיפאלי, חתן דודו ר' יוסף מאיר ממאחנובקא הנ"ל. בערוב ימיו עבר לווארשא ונעקד"ה בשנת תש"ד.
ג. ר' זאב מזלאטיפאלי-קראקא, חתן מהר"י מבעלזא.
ד. ר' צבי ארי' מזלאטיפאלי-טשארטקוב, נולד בשנת תר"נ, חתן ר' ישראל מטשארטקוב ב"ר דוד משה מטשארטקוב. נפטר ח"י אב תשכ"ח, ומנו"כ בהר הזיתים.
ה. הרבנית חוה, א"ח ר' אהרן אלימלך מקארלין, בנו וממלא מקומו של הינוקא מסטאלין.
ו. הרבנית מרגלית, א"ח ר' מנחם מענדיל ב"ר חיים מאנטיניא ב"ר ברוך מוויזניץ. בזוו"ש א"ח ר' שלום יוסף ממילניצא ב"ר נחום דוב מסאדיגורה ב"ר שלום יוסף מסאדיגורה וחתן ר' אברהם יעקב מסאדיגורה.
ז. הרבנית מרים, א"ח ר' ישראל אליעזר מקאזניץ נכד המגיד מקוזניץ, ונכד ר' מרדכי מלאיעוו בן ר' מנחם נחום השני מטשערנוביל.
ז. האדמו"ר ר' דוד יודא ליב מסקווירא זצ"ל.
חתן אחיו הגדול ר' יוסף מאיר ממאחנובקא.
נתייתם מאביו בעודו ילד צעיר, ואחר הנישואין גר אצל אמו בסקווירא ואצל חותנו במאחנובקא.
בנוסף על לימודיו בנגלה ונסתר היו לו הרבה ידיעות בטבע ובתכונה. הגה על ספרי מדע בטבע ובהיסטוריה, והיו בקי בככובי השמים ובשמותיהם וכו', ודברי תורתו היו מתובלים ברעיונות שאובים מספרי הפילוסופיה של ימי הביניים.
עם פרוץ המהפכה ברוסיה קבע מושבו בין חסידי סקווירא בעיר קאזאטין, צומת גדולה בין אודסה קיוב, וסמוך לסקווירא ומאחנובקה, שהי' משומר יותר מהכפרים הקטנים, ושם נהג קהל חסידים.
בימים קשים האלו נפל בידי הפורעים האוקראינים, ונהרג עקד"ה בעיר מושבו, י"ב שבט תר"ף.
הובא למנוחות בעיר מושבו קאזאטין, וחסידיו אף בנו אוהל על קברו, ומסופר כי האוהל התקיים עד השנים האחרונות.
מבין צאצאיו היו:
א. יהושע (אולי: אברהם יושע העשיל) המכונה שיקא טווערסקי, מחבר ספר בחצר הצדיק.
ב. חתנו ר' מרדכי חנזין, המזכיר לקהילות מאסקאווא.
חתן אחיו הגדול ר' יוסף מאיר ממאחנובקא.
נתייתם מאביו בעודו ילד צעיר, ואחר הנישואין גר אצל אמו בסקווירא ואצל חותנו במאחנובקא.
בנוסף על לימודיו בנגלה ונסתר היו לו הרבה ידיעות בטבע ובתכונה. הגה על ספרי מדע בטבע ובהיסטוריה, והיו בקי בככובי השמים ובשמותיהם וכו', ודברי תורתו היו מתובלים ברעיונות שאובים מספרי הפילוסופיה של ימי הביניים.
עם פרוץ המהפכה ברוסיה קבע מושבו בין חסידי סקווירא בעיר קאזאטין, צומת גדולה בין אודסה קיוב, וסמוך לסקווירא ומאחנובקה, שהי' משומר יותר מהכפרים הקטנים, ושם נהג קהל חסידים.
בימים קשים האלו נפל בידי הפורעים האוקראינים, ונהרג עקד"ה בעיר מושבו, י"ב שבט תר"ף.
הובא למנוחות בעיר מושבו קאזאטין, וחסידיו אף בנו אוהל על קברו, ומסופר כי האוהל התקיים עד השנים האחרונות.
מבין צאצאיו היו:
א. יהושע (אולי: אברהם יושע העשיל) המכונה שיקא טווערסקי, מחבר ספר בחצר הצדיק.
ב. חתנו ר' מרדכי חנזין, המזכיר לקהילות מאסקאווא.
משיח האט געשריבן:ז. האדמו"ר ר' דוד יודא ליב מסקווירא זצ"ל.
מבין צאצאיו היו:
א. יהושע (אולי: אברהם יושע העשיל) המכונה שיקא טווערסקי, מחבר ספר בחצר הצדיק.
עליו מסופר באשכול של האדמו"ר הראי"ה ממאחנובקה, כשעלה האדמו"ר לאר"י ביקש שיקא הנ"ל שיבוא לגור אצלו.
פרעגט וואס איהר ווילט, ווען איהר ווילט, ווי אזוי איהר ווילט
-
- שר חמש מאות
- תגובות: 689
- זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יאנואר 11, 2009 2:33 pm
יישר-כחכם הרב המשיח על האשכול החשוב ותגובותיו המלאים זיו ומפיקים נוגה, לתועלת הציבור נכון לציין שיש לנו אשכולות מיוחדות על כמה צאצאי בית סקווירא, עי' באשכול המפתח תחת כותרת 'טשערנאבל'.
אולי כדאי לעדכן את האשכולות ההם כדי שלא יבואי הדברים בכפילא, סמוכים עליכם שתעשו כטוב בעיניכם להגדיל תורה ולהדירה.
כ"ד הגבאי פה מערכת עהצועה"ח
ר' מנחם נחום טווערסקי משפיקוב - גזע סקווירא
ר' דוד טווערסקי מסקווירא
ר' יעקב יוסף טווערסקי מסקווירא-שיכון סקווירא
ר' יצחק (איציקל) טווערסקי מסקווירא-תל אביב
ר' אברהם יהושע העשיל טווערסקי ממאכנובקא - ארץ ישראל
אולי כדאי לעדכן את האשכולות ההם כדי שלא יבואי הדברים בכפילא, סמוכים עליכם שתעשו כטוב בעיניכם להגדיל תורה ולהדירה.
כ"ד הגבאי פה מערכת עהצועה"ח
גבאי ביהמד האט געשריבן:יישר-כחכם הרב המשיח על האשכול החשוב ותגובותיו המלאים זיו ומפיקים נוגה, לתועלת הציבור נכון לציין שיש לנו אשכולות מיוחדות על כמה צאצאי בית סקווירא, עי' באשכול המפתח תחת כותרת 'טשערנאבל'.
אולי כדאי לעדכן את האשכולות ההם כדי שלא יבואי הדברים בכפילא, סמוכים עליכם שתעשו כטוב בעיניכם להגדיל תורה ולהדירה.
כ"ד הגבאי פה מערכת עהצועה"ח
נכון הדבר כי יש איזה אשכולות מצאצאי טשערנוביל, אבל ר' אברהם יושע העשיל, ראש האשכול הנוכחי, אינו צאצא מאחד מאלו שהזכיר כבודו הרם, לכן פתחתי אשכול חדש לכבודו.
ונא לכתוב פה עבור אלו מצאצאיו שאינם משתייכים לאחד מאלו,
ולפניך הלינקים לאלו שכבר נידונים באשכולות אחרות, ואם יש מה להוסיף או לגרוע, נא לפנות לשם:
שושלת בית מאחנובקה
ר' משה דן מסקווירא זצ"ל ובניו
בני ר' מרדכי ב"ר דוד מסקווירא זצ"ל
שושלת בית זלאטיפאלי
ר' דוד מראחמסטריבקא זצ"ל
האדמו"ר ר' מנחם נחום מסקווירא מאחנובקא זצ"ל
-
- שר ארבעת האלפים
- תגובות: 4040
- זיך איינגעשריבן אום: זונטאג מאי 25, 2008 7:00 pm
- לאקאציע: נעבן סאטמאר
משיח האט געשריבן:א. יהושע (אולי: אברהם יושע העשיל) המכונה שיקא טווערסקי, מחבר ספר בחצר הצדיק.
בחצר הצדיק
ועמך כולם צדיקים
- farshlufen
- שר שלשים אלף
- תגובות: 35146
- זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג נאוועמבער 16, 2007 8:26 am
- לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק
א שיין בילד פון האדמורים רבי אברהם יהושע העשיל ממאחנובקא און רבי אברהם יצחק משה (אדער משה אברהם יצחק) מקאריסטשוב ביי די חתונה פון א רוסישער בחור וואס איז פאר זיי ביידע מסתמא נאך געווען באקאנט פון רוסלאנד, צום לינקס ווערט געזעהן דער ליובאוויטשער משפיע החסיד ר' שלמה חיים קעסעלמאן.
פון שטורעם
פון שטורעם
בן בוזי האט געשריבן:א שיין בילד פון האדמורים רבי אברהם יהושע העשיל ממאחנובקא און רבי אברהם יצחק משה (אדער משה אברהם יצחק) מקאריסטשוב ביי די חתונה פון א רוסישער בחור וואס איז פאר זיי ביידע מסתמא נאך געווען באקאנט פון רוסלאנד, צום לינקס ווערט געזעהן דער ליובאוויטשער משפיע החסיד ר' שלמה חיים קעסעלמאן.
פון שטורעם
רבי יצחק אברהם משה
הספד בשפת המדינה ע"י כ"ק האדמו"ר הה"צ ממאחנובקא שליט"א על ש"ב אברהם יהושע העשיל "שיקו" טווערסקי מחבר ספר בחצר הצדיק.
ראש הקהל האט געשריבן:הייסט עס אז ער איז געוועהן בזיווג ראשון א שוואגער מיט ר' יהושע'לע בעלזע'ר?
איז דא מער אינפא. פון זיין צווייטער שווער, ר' יוסף זילבערפארב? בן? שם זוגתו? שם שאר יו"ח?
הרה"צ ר' יוסף זילבערפארב היה בן הרה"ח ר' אליעזר זילבערפארב מחשובי חסידי טוריסק בעיר ראוונא (היה נקרא רבי אליעזר שיינציס), אשר לפי המקובל היה נכד הרה"ק מבארדיטשוב והרה"ק ר"פ מקאריץ.
הרה"צ ר' יוסף היה חתן הרה"ק ר' שלמה מסאווראן בן הרה"ק ר' משה מסאווראן.
מזיווג זה – הרבנית פייגא יענטא ע"ה נולד בנו ר' דוד ליב שהיה חתן אחיו הגדול הרה"ק ר' יוסף מאיר ממאחניווקא ובתו הרבנית שפרה אשת הרה"ק ר' דוד מראחמיסטריווקא.