ר' שמעון נתן נטע בידערמאן (השני) מלעלוב זצ"ל - יוה"ק תש"ע
די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד
ר' שמעון נתן נטע בידערמאן (השני) מלעלוב זצ"ל - יוה"ק תש"ע
פון ארץ ישראל גיב איך איצטער דו ביטערע בשורה איבער דו איתקטירא פון הרה"ק מגדולי צדיקי דורינו האדמו"ר מלעלוב זצ"ל און שיכון ה' און בני ברק יצ"ו. זוהן און ממלא מקום פון זיין גרויסען פאטער הרה"ק רבי משה מרדכי זצ"ל. בן ע"ז שנים בפטירתו. ארויסגייענדיג פון בית מדרשו נאך ווען ער האט געזאגט מיטן ציבור 'כל נדרי' האט געהאט א מיחוש און לאחר זמן מועט מאד נודע הבשורה המרה - והצדיק איננו! חשכו המאורות!
דער נעשכיזער איז געווען א גוטע איד! בשורות טובות
דער נעשכיזער איז געווען א גוטע איד! בשורות טובות
כתרו ישועה - לבושו צדקה
הישועות בו מקיפות
הישועות בו מקיפות
-
- שר שלשת אלפים
- תגובות: 3445
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג דעצעמבער 16, 2008 8:10 pm
- לאקאציע: ביים געפילטערטן קאמפיוטער
-
- שר שלשת אלפים
- תגובות: 3445
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג דעצעמבער 16, 2008 8:10 pm
- לאקאציע: ביים געפילטערטן קאמפיוטער
א שלל מיט בילדער פונעם לעלובער רבי זצ"ל אויף אתרוג.
דער לעלובער רבי שרייבט אן אות פאר א נייע ספר תורה אינעם מערות המכפלה, דריי טאג בעפאר זיין הסתלקות, אויף אתרוג.
די לויה אין בני ברק און ירושלים.
קורצע ביאגראפישע שטריכען איך ציטיר פון אתרוג.
דער לעלובער רבי שרייבט אן אות פאר א נייע ספר תורה אינעם מערות המכפלה, דריי טאג בעפאר זיין הסתלקות, אויף אתרוג.
די לויה אין בני ברק און ירושלים.
קורצע ביאגראפישע שטריכען איך ציטיר פון אתרוג.
אבל כבד יורד על היהדות החרדית, עם היוודעה דבר הבשורה המרה והקשה, על הסתלקותו לשמי רום של רבם ומאורם של חסידי לעלוב, כ"ק מרן אדמו"ר הרה"ק רבי שמעון נתן נטע בידרמן זצוק"ל מלעלוב.
האדמו"ר זי"ע נולד ביום ו' טבת תרצ"א, לאביו כ"ק מרן אדמו"ר הרה"ק משה מרדכי זי"ע מלעלוב. האדמו"ר זי"ע גדל ונתחנך על ברכי אביו הק' זי"ע. בילדותו ינק תורה ממלמדי תשב"ר בבית חינוך הגדול בירושלים בת"ת "חיי עולם". לאחר מכן למד והתעלה במדרגות התורה והיראה בישיבת "שפת אמת".
נודע בשער בת רבים כגדול בתורה ובחסידות. כל ימיו ישב על התורה ועל העבודה. סיגף עצמו בסיגופים ועבד את ה' בכוחות נפש עצומים. בעולם התורה התקבל ספרו 'הר בשן' על הרמב"ם באהבה יתירה.
בשנת תשל"ג נסע לקראון-הייטס שבארה"ב, שם למד תורה מתוך הדחק עד לשנת תשמ"ז. בתקופת שהותו בארה"ב התחבב בחיבה יתירה אצל כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע, שרחש לו כבוד גדול. ידוע שפעם נתן לו לעלות בתורה בעליה השלישית בשבת במנחה, במקומו.
עם הסתלקות אביו בתשמ"ז קבלו עליהם חסידי לעלוב את מרותו. הנהיג את עדת מרעיתו והחדיר בהם תורה ואהבת השם יתברך. אלפים נהרו לפתחו לקבל את עצתו וברכתו. כן היה מחובב על כל גדולי ישראל, וידוע שמחותנו כ"ק מרן אדמו"ר מויזניץ שליט"א אמר כמה וכמה פעמים כשהגיע לבקרו: 'איך האב הנאה זיך ציטרעפן מיט ערליכער יודן'.
בליל יום הקדוש יום הכיפורים עוד ניגש לעמוד לתפילת 'כל נדרי'. לאחר התפילה הלך לביתו והכין עצמו לשינה מועטה, קרא קריאת שמע וסידר את עצמו בתוך מיטתו, סידר את כיפתו וביקש שיפתחו לו את השרוכים שעליו. בלילות האחרונים ישן כשהוא מחובר לחמצן. כהשהגבאי הגיע לחבר את החמצן, ראה שמשהו אינו כשורה. מיד הזמינו את כוחות ההצלה שניסו להציל את חייו, והחליטו לפנות אותו לבית החולים, אך בדרך החזיר את נשמתו הטהורה ליוצרו. מיד החזירו את גופתו הק' לחדרו שליד היכל בית מדרשו שם שפך שיח והתפלל שנים רבות.
בבני-ברק פשטה הידיעה המרה בבתי הכנסיות במהלך היום הקדוש, והתקבלה בכל מקום בתדהמה וביגון עז. יצויין, כי האדמו"ר נודע בתפילותיו הנרגשות ולבביותו המיוחדת לכל אדם באשר הוא. בערב יום הכיפורים, עדיין עמד על משמרתו בעוז ובגבורה, וקיבל את קהל חסידיו וציבור רב לחלוקת ה'לעקח' הנהוגה בחצרות חסידיות.
הלוויתו יצאה בשעה 21:30 מהיכל בית מדרשו ברחוב ברויאר - שיכון ה' בבני-ברק, בהשתתפות אלפים רבים, בראשות גדולי וצדיקי הדור שליט"א, דרך בית המדרש לעלוב ברחוב בהר"ן בשכונת מאה שערים בירושלים, לקברי אבותיו בהר הזיתים בירושלים.
השאיר אחריו ברכה מאות חסידים שבורים ורצוצים, ובראשם בניו הרה"צ רבי אליהו עזריאל, הרה"צ רבי אהרן, הרה"צ רבי יעקב יצחק שליט"א וחתניו. בין חתניו – כ"ק האדמו"ר מנדבורנה צפת שליט"א.
bailout האט געשריבן:אויב איינער קען זיך מתנדב זיין און אפשרייבן די לעלוב'ע גזע צו האבן א השגה ווער דער צדיק איז געווען, און וויפיל נאך לעלוב'ע רבי'ס ס'איז דא.
א דאנק
פון וויקיפידי' העברית
מייסד החצר והראשון בשושלת היה רבי דוד בידרמן בן רבי שלמה צבי. הוא נולד בשנת ה'תק"ו ונפטר בז' שבט ה'תקע"ד (1746-1814).
בנו של רבי דוד, רבי משה בידרמן, היה חתנו של היהודי הקדוש מפשיסחה והוא מילא את מקום אביו באדמ"ורות. לעת זקנתו, בשנת ה'תרי"א, עלה לארץ ישראל יחד עם בניו ונכדיו התיישב בירושלים ובה נפטר.
אחרי רבי משה כיהן באדמו"רות בנו, רבי אלעזר מנחם מנדל שהיה לאדמו"ר הראשון שהתחיל את כהונתו בירושלים והוא קבע את הלבוש הירושלמי, שמכונה ביידיש "געלע קאפטן". כמו כן תיקן את מנהג תליית 10 נרות השמן בבית הכנסת ("הענג לייכטער"). רבי אלעזר נפטר במוצאי שבת בסעודת מלוה מלכה בפורים המשולש בירושלים ט"ז אדר ב' ה'תרמ"ג.
אחרי רבי אלעזר מנחם מנדל כיהן באדמו"רות בנו, רבי דוד צבי שלמה שכונה בירושלים "ר' דוד'ל". מלבד כהונתו כאדמו"ר הרבה לעסוק בפעילות ציבורית וכיהן כראש "הקדש ורשה". הוא גם בנה את שכונת בתי ורשה בירושלים הנקראת עד היום גם בשם "הקדש בידרמן". הקים את ישיבת "חיי עולם" החסידית וייסד את בית הדין החסידי בירושלים. הוא תיקן וערך את נוסח התפילה בחסידות לעלוב ונודע כבקיא בקבלה. למרות מוצאו הפולני, היה מקובל על חוגי עדות המזרח אשר בקשו להכתירו כחכם באשי, אך הוא לא נעתר לבקשה זו. הקים את בית הכנסת של חסידות קרלין בירושלים. הוא נפטר ביום ה' אלול ה'תרע"ח.
אחרי רבי דוד צבי שלמה, כיהן בנו, רבי שמעון נתן נטע שנחשב גם כמקורב לחסידות קרלין. הוא כיהן כאדמו"ר לזמן קצר ונפטר בצום גדליה ג' תשרי ה'תר"צ.
עם פטירת רבי שמעון נתן נטע הכתירו החסידים את בנו רבי משה מרדכי כאדמו"ר. הוא התפרסם כצדיק ובעל השפעה ורבים האמינו בברכותיו וסגולותיו. בין שאר מנהגיו היחודיים נהג לטבול רבות במקוואות. קשר עמוק נוצר בינו לבין כמה רבנים כדוגמת האדמו"ר רבי אהרן מבעלזא ורבי ישראל אבוחצירה הבאבא סאלי. בזקנותו הפך רבי משה מרדכי גם לאדמ"ורם של פלג זקני חסידות קרלין. רבי משה מרדכי נפטר בכ"ד בטבת ה'תשמ"ז.
החצר בדורנו
לאחר פטירתו של רבי משה מרדכי הוכתרו בניו כאדמו"רים בחצרותיהם. בנו בכורו רבי אברהם שלמה כיהן כאדמו"ר בחצרו שבסיסה בירושלים, לאחר פטירתו של רבי אברהם שלמה בתש"ס הוכתר בנו רבי יצחק כממשיך דרכו לצידו של אחיו הבכור רבי שמעון אשר כיהן כאדמו"ר בביתר. שמעו של רבי שמעון יצא בעיקר ברחבי העולם כפועל ישועות, רבי שמעון נפטר בתשס"ח.
בבני ברק כיהן בנו השני של רבי משה מרדכי רבי שמעון נתן נטע כאדמו"ר מלעלוב, ולמשך תקופה קצרה לאחר פטירת אביו, אף כיהן כאדמו"רם של חסידי פינסק קרלין. האדמו"ר התגורר רוב השנה בצפת, אם כי לתקופות, בעיקר לקראת חגים ושמחות היה מגיע לחצרו שבשיכון ה' בבני ברק[1], ולקראת ראש השנה הגיע לירושלים כמנהג אביו לשבות בירושלים בראש השנה ע"פ הכתוב: כל הכתוב לחיים בירושלים (ישעיהו ד' ג'). נפטר בליל יום כיפור ה'תש"ע.
בנו השלישי של רבי משה מרדכי, רבי אלתר, כיהן כאדמו"ר בחצרו שבסיסה בבית מדרשו של אביו ברחוב רבי עקיבא בבני ברק. לאחר פטירת רבי אלתר בתשס"א הוכתר בנו בכורו רבי דוד כממלא מקומו. רבי דוד מתגורר בארצות הברית, אך הוא מגיע ארצה בקביעות כמה פעמים בשנה. לצד רבי דוד מכהן אחיו רבי יעקב יצחק כאדמו"ר בבית מדרשו בשכונת בורו פארק שבארצות הברית.
בנו הרביעי של רבי משה מרדכי, רבי פנחס, הוכתר כאדמו"ר מלעלוב-ניקלשבורג ובית מדרשו בירושלים.
בנו החמישי של רבי משה מרדכי רבי ישכר דוב הוכתר כאדמו"ר מלעלוב-פיעטרקוב ובית מדרשו אף הוא בירושלים.
חתן בתו הבכורה של רבי משה מרדכי, רבי יעקב אשר קאפף הוכתר כאדמו"ר מלעלוב-בראנוביץ', ולאחר פטירתו בשנת תשס"ו הוכתר בנו בכורו רבי ישראל כממלא מקומו בבית מדרשו שבירושלים.
חתנו השני של רבי משה מרדכי, רבי שמואל צבי רוזנפלד, הוכתר כאדמו"ר מלעלוב-קרלין, ובית מדרשו ברחוב מלאכי בבני ברק.
צופיל ווייסעך נישט אזוי פיל ווייסעך נאר וואס איז פשוט באקאנט, אז דער ר' משה'לע לעלובער דער צווייטער לעלובער רבי האט בערוב ימיו עולה געווען קיין ארץ ישראל נאך בשנת תרי"א פון לעלוב גאליציע, ער האט געלעבט אין ארץ ישראל פונקלטליך 70 טאג און איז נסתלק געווארן אלט זייענדיג 70 יאר. און פון דאן האט זיך דער לעלובער דינאסטיע געצויגן באה"ק. לכאורה איז דאס דער עלצטער חסידישע דינאסטיע בארצינו הק'.
איך שטעל מיך פאר אז צוליב דעם איז דא אזויפיל לעלובער אדמורי"ם ווייל זיי זענען נישט אפעקטירט געווארן פונעם חורבן אייראפע, ממילא נאטורליך איז דא אסאך אייניקלעך, נאר אן השערה.
איך שטעל מיך פאר אז צוליב דעם איז דא אזויפיל לעלובער אדמורי"ם ווייל זיי זענען נישט אפעקטירט געווארן פונעם חורבן אייראפע, ממילא נאטורליך איז דא אסאך אייניקלעך, נאר אן השערה.
פרעגער האט געשריבן:וואס האט די לעלוב'ע רביסטיווע געהאט מיט קארלין?
א ווינדער ביי מיר אז דא און אמעריקא איז אזא אמעראצות וועגען דעם לעלעווער רבי'ן זי"ע צו שמועס'ן. און דו אלע איזרעלי פארומען רייסט מען שטיקעס ביים שמועסן מאותו קדוש וטהור און דא און אמעריקא ווייסט מען קאם ווער ער איז. הפלא ופלא.
בכל אופן, לשאלת מר, רב אדמור"י לעלוב זענען געוועזען קארלינער חסידים ובמיוחד דעם ר' משה מרדכנ'ן זי"ע איז געווען א חסיד פון ר' אברהם אלימלך קארלינער דער ברידער פון ר' יוחנטש'ע זי"ע. נאך דו פטירה פון ר' אברהם אלימלך האט ער מיט נאך א קליינעם קבוצה מדבק געוועזען בלית ברירה צונע'ם צאנטראלן קארלינער רבין הוא ר' יוחנטש'ע פון סטאלין זי"ע. נאך זיין פטירה איז כידוע נישט געבליבן א פאסיגער ממשיך - היינו ביי דו פאסיגע יארן - ר' ברוכ'ל שוחט דעם אייניקעל איז נתמנה געווארען ברוב קולות אל'ס גאר א קליינעם קינד און האט איבער גענומען רב מנין ובנין פון דו קארלינער חסידות. פון דעסט וועגען, א גרויסען ציבור האט עס אויכעט נישט געפאלען ובעיקר זקני החסידים, און לאחר שנים האבען זיי זעך מדבק געוועזען ביי אחד מגדולי בני החבורה היא ר' משה מרדכי לעלעווער זי"ע ווי באותו זמן איז ער געווען א רבי פאר צווי כתות לעלוב און קארלין ומכאן שמו 'אדמו"ר מקארלין לעלוב'. נאך זין פטירה, כ"ד טבת תשמ"ז, ווי בנו דער לעלעווער זכרונו לברכה האט עם איבער גענומען, איז בחודש הראשון איז ר' שמעון טאקע געווען א רבי פאר דו ביידע כתות אבער נישט צו לאנג האט זיך עס געצויגען. ר' שמעון איז נישט געווען א קארלינער חסיד און ער האט נישט געוואלט ווייטער פירן דאס קארלינער עדה און האט זיך אפ געטראגאגט פון דעם עול ההנהגה. און געבעטן דאס איבער פירן פאר אנדערע.
בשנת תשנ"א נפל דבר, און לאחר וועלען ביי חסידי קארלין (הפורשים) האט מען מכתיר געוועזען הרה"צ ר' אהרן הכהן ראזענפעלד זצ"ל מגדולי החסידים און נאנט געוועזען ביי ר' יוחנטש'ע זי"ע מה גם איז ער אויכעט א קארלינער אייניקל, אל'ס דעם מורה דרך פון דו קומץ קארלינער חסידים און בכדי עס זאל נישט זיין ב' מלכים משתמשין בכתר אחד האט מען עם צו געקלעיבט בנוסף צו נאמען קארלין אויכעט דעם נאמען 'פינסק' (א שטאט נעבן קארלין) ומכאן 'אדמו"ר מפינסק קארלין'.
כתרו ישועה - לבושו צדקה
הישועות בו מקיפות
הישועות בו מקיפות
יוסלמאן האט געשריבן:מילער אין די נייעס וואס איר ברענגט פון אתרוג שטייט די ווערטער: "בעולם התורה התקבל ספרו 'הר בשן' על הרמב"ם באהבה יתירה." עפעס מער אינפארמאציע איבער דעם ספר, איז דא נאך חיבורים? א חסידישע רבי מחבר א חיבור אויפ'ן רמב"ם, קוקט אויס וואו א רבי א גאון. זי"ע.
אינעם פארום 'ספרים וסופרים' האב איך געזעהן אז דעם ספר האט ער מחבר געווען בצעירותו אויף רמב"ם הל' תרומות, עס איז א לומדיש ספר און כמענט נישט בנמצא (אוצר החכמה # 5 האט עס אבער היברו-בוקס נישט), לפי דברי הכותב האט דער רבי מץחרט געווען אויף דעם ספר לפי גודל ענוותנותו און זיך אויסגעדרוקט דערויף אז דאס איז 'חטאת נעוריו' זייענדיג און אן אנדערע בחינה אויף די עלטערע יארען.
למעשה רישען זיך די בני המשפחה היינט צוטאגס איבערצודריקען דעם ספר און אויף אנדערע חלקים מכת"י נאכדעם וואס ער האט שפעטער מסכים געווען דערויף לגודל הפצרת חסידיו, תלמידיו ובני המשפחה.
- אונגארישער
- שר האלף
- תגובות: 1611
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג דעצעמבער 01, 2008 12:00 pm
- לאקאציע: אין שאראש פאטאק
-
- שר ארבעת האלפים
- תגובות: 4040
- זיך איינגעשריבן אום: זונטאג מאי 25, 2008 7:00 pm
- לאקאציע: נעבן סאטמאר
די שייכות צו קארלין האט זעך אן געהויבן ערשט ביי רדצ"ש, זיין פאטער רא"מ האט נישט געהאט דער-מיט.כתר ישועה האט געשריבן:אדמור"י לעלוב זענען געוועזען קארלינער חסידים ובמיוחד דעם ר' משה מרדכנ'ן זי"ע איז געווען א חסיד פון ר' אברהם אלימלך קארלינער דער ברידער פון ר' יוחנטש'ע זי"ע. נאך דו פטירה פון ר' אברהם אלימלך האט ער מיט נאך א קליינעם קבוצה מדבק געוועזען בלית ברירה צונע'ם צאנטראלן קארלינער רבין הוא ר' יוחנטש'ע פון סטאלין זי"ע.
נאך זיין פטירה איז כידוע נישט געבליבן א פאסיגער ממשיך - היינו ביי דו פאסיגע יארן - ר' ברוכ'ל שוחט דעם אייניקעל איז נתמנה געווארען ברוב קולות אל'ס גאר א קליינעם קינד און האט איבער גענומען רב מנין ובנין פון דו קארלינער חסידות. פון דעסט וועגען, א גרויסען ציבור האט עס אויכעט נישט געפאלען ובעיקר זקני החסידים, און לאחר שנים האבען זיי זעך מדבק געוועזען ביי אחד מגדולי בני החבורה היא ר' משה מרדכי לעלעווער זי"ע ווי באותו זמן איז ער געווען א רבי פאר צווי כתות לעלוב און קארלין ומכאן שמו 'אדמו"ר מקארלין לעלוב'.
נאך זין פטירה, כ"ד טבת תשמ"ז, ווי בנו דער לעלעווער זכרונו לברכה האט עם איבער גענומען, איז בחודש הראשון איז ר' שמעון טאקע געווען א רבי פאר דו ביידע כתות אבער נישט צו לאנג האט זיך עס געצויגען. ר' שמעון איז נישט געווען א קארלינער חסיד און ער האט נישט געוואלט ווייטער פירן דאס קארלינער עדה און האט זיך אפ געטראגאגט פון דעם עול ההנהגה. און געבעטן דאס איבער פירן פאר אנדערע.
בשנת תשנ"א נפל דבר, און לאחר וועלען ביי חסידי קארלין (הפורשים) האט מען מכתיר געוועזען הרה"צ ר' אהרן הכהן ראזענפעלד זצ"ל מגדולי החסידים און נאנט געוועזען ביי ר' יוחנטש'ע זי"ע מה גם איז ער אויכעט א קארלינער אייניקל, אל'ס דעם מורה דרך פון דו קומץ קארלינער חסידים און בכדי עס זאל נישט זיין ב' מלכים משתמשין בכתר אחד האט מען עם צו געקלעיבט בנוסף צו נאמען קארלין אויכעט דעם נאמען 'פינסק' (א שטאט נעבן קארלין) ומכאן 'אדמו"ר מפינסק קארלין'.
על פי הוראתו ובחיי ר' יוחנן האבן די יונגע געהאט א אייגן בימ"ד און ביי זיי האט מען ברוב קולות אויף גענומען דעם אייניקל, פון דארט האבן זעך אויך בשעתו אף געטיילט קהל חסידי ירושלם, די עלטערע האבן געהאט א באזונדער בימ"ד.
ר' שמעולע איז פונקט וואו זיין פאטער געווען א קארלין'ער.
די נאמען פינסק, איז פון א פשרה ביי דער די"ת וועלכע איז צו שטאנד געקומען על פי השתדלות הארחות אהרן.
ועמך כולם צדיקים
קהל חסידי ירושלים האבען זיך געטיילט ווען ר' ברוכ'ל האט גענומען ממון פון די ציוניסטיש'ע מדינה.
ר' שמעון לעלעווער איז נישט געוועזען א קארלינ'ער חסיד כלל וכלל. ויעדון ע"כ אז כמעט קיינמאל האט ער נישט דארמאנט עפעס פון קארלין. ובפרט יעיד ע"כ הודאת בעל דין - ר' שמעונ'ן זי"ע בכבודו ובעצמו.
איהכ"נ, דו נאמען 'פינסק' איז נאך א שווערע דין תורה ציווישען ביידע צדדים און בסוף איז נפסק געוואען רופן ר' אהרן ראזענפעלד זי"ע מיט דו נאמען 'פינסק'. אגב, זיין ברידער ר' שמואל הערש ראזענפעלד חתן ר' משה מרדכי לעלעווער איז אויכעט געווען ביי דו וועלען צו באקרוינט ווערן אל'ס דו מנהיג פון דו קומץ קארלינער עדה אבער אחיו גבר עליו. פאר דו לעלעווער חסידים האט עס גאר וויי געטון אז ר' שמואל הערש איז נישט באקרוינט געווארען. לעצטענ'ס ווען ר' שמואל הערש קען שוין נישט ארויס גיין פון שטוב מפאת זקנותו וחולשתו ווערט געפראוועט א מנין ביי אם און שטוב ווי דארט רופט מען עם מיטן נאמען 'אדמו"ר מקארלין לעלוב'. ביי דעם מאמענט און אז משמועסט שוין פון ר' שמואל הערש'ן איז כדאי צו דארמאנן זיין נאמען און בעטן פונ'עם קהל הקודש מעתיר זיין לרפואתו השלימה. זיין נאמען איז: שמואל צבי אלימלך הנו"מ הדס לרפו"ש בתושח"י.
ר' שמעון לעלעווער איז נישט געוועזען א קארלינ'ער חסיד כלל וכלל. ויעדון ע"כ אז כמעט קיינמאל האט ער נישט דארמאנט עפעס פון קארלין. ובפרט יעיד ע"כ הודאת בעל דין - ר' שמעונ'ן זי"ע בכבודו ובעצמו.
איהכ"נ, דו נאמען 'פינסק' איז נאך א שווערע דין תורה ציווישען ביידע צדדים און בסוף איז נפסק געוואען רופן ר' אהרן ראזענפעלד זי"ע מיט דו נאמען 'פינסק'. אגב, זיין ברידער ר' שמואל הערש ראזענפעלד חתן ר' משה מרדכי לעלעווער איז אויכעט געווען ביי דו וועלען צו באקרוינט ווערן אל'ס דו מנהיג פון דו קומץ קארלינער עדה אבער אחיו גבר עליו. פאר דו לעלעווער חסידים האט עס גאר וויי געטון אז ר' שמואל הערש איז נישט באקרוינט געווארען. לעצטענ'ס ווען ר' שמואל הערש קען שוין נישט ארויס גיין פון שטוב מפאת זקנותו וחולשתו ווערט געפראוועט א מנין ביי אם און שטוב ווי דארט רופט מען עם מיטן נאמען 'אדמו"ר מקארלין לעלוב'. ביי דעם מאמענט און אז משמועסט שוין פון ר' שמואל הערש'ן איז כדאי צו דארמאנן זיין נאמען און בעטן פונ'עם קהל הקודש מעתיר זיין לרפואתו השלימה. זיין נאמען איז: שמואל צבי אלימלך הנו"מ הדס לרפו"ש בתושח"י.
כתרו ישועה - לבושו צדקה
הישועות בו מקיפות
הישועות בו מקיפות