די מקומות הקדושים אין אר"י וואס דער אריה"ק האט מגלה געווען

תולדות וסיפורי צדיקים וחסידים

די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד

אוועטאר
scy4851
שר ששת אלפים
תגובות: 6804
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יאנואר 29, 2008 11:57 am
לאקאציע: אפשר קען איינער מיר זאגען וויא!

די מקומות הקדושים אין אר"י וואס דער אריה"ק האט מגלה געווען

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך scy4851 »

איך מעתיק א לאנג שטיקעל פון כתבי האר"י ז"ל
עס איז גאר גאר אינטערעסאנט
דאס אריגינעל איז ר' חיים וויטאל ז"ל בשם דער אר"י הקדוש מיט הגהות פון זיין זוהן ר שמואל וויטאל ז"ל
ער באשרייבט דער גאנצע גליל
פארשטייט זיך אז אסאך פון די לענדמארקס זענען היינט ציטאג שוין מער נישט דא

אמר שמואל, ראיתי והסכמתי לכתוב אחר כל זה, ציון מקום קברות הצדיקים, אשר מהם הם מפורממים, ומהם לא שזפתם עין, ומקצת מהנז' נתפרסמו לעין כל:

ועתה אכתוב מקום קברות הצדיקים, כפי אשר קבלתי ממורי זלה"ה, וכבר הודעתיך כי הוא היה רואה ומסתכל בנשמות הצדיקים, בכל מקום ובכל זמן, ומכ"ש בהיותו על קבריהם, ששם נפשותיהם עומדות כנודע, גם מרחוק עיניו יביטו בנפש הצדיק העומד על הקבר שלו, ועי"ז היה יודע קבר כל צדיק וצדיק, והיה מדבר עמהם, ולומד מהם כמה סתרי תורה. וכבר נסיתי כמה נסיונות וחקרתי בתכלית החקירות, ומצאתי דבריו כנים ואמתיים, ואין להאריך בזה עתה, כי הם דברים נוראים ונפלאים ולא יכלם ספר:

במדינת צפת ת"ו, במערב, יש שם בית קברות ליהודים, ובתוכו בית א', ובנין כיפה עגולה גבוה באמצע גגו כמין קובה, ובצפון הבית ההוא נקב קטן פתוח למערה ההיא, ובאותה מערה אומרים העולם, כי שם קבור הושע בן בארי, ואינו כך, אמנם הוא קבור שם ר' יהושע התנא, וטעו העם, וקראוהו הושע:

בלכתך מצפת, לצד מערב לבית הקברות הנז"ל, יש שם באר א', ונקרא בור של גויזו, והנה שם יותר רחוק מעט לצד מערב, קבור ר' שמעון בן חלפתא, ואין בו שום היכר. בלכתך מן הכפר הנקרא דהריאה התחתונה של מערב צפת ת"ו, לרדת אל הנהר אשר שם טוחנים קמח, תלך בדרך ההיא ותגיע עד המקום שכבר משם נראים מימי הנהר קצת, גם מן המקום ההוא מתחיל לירד מן הנהר אל הנהר הנזכר, והנה שם לשמאל הדרך יש רחוב קטן בין הסלעים, ולדרום של הרחוב ההוא יש סלע גבוה, ונראה כעין כותל א', שם קבור ר' חייא הנזכר באד"ר דנשא:

בהגיעך למטה, כאשר תרד עוד בדרך ההוא עצמו רחוק מעט, תמצא שם לצד מזרח הדרך סלע א' יחידי, גבוה וזקוף בקומה זקופה, ושם תחת הסלע ההוא עצמו קבור ר' נחוניא בן הקנה. כנגד הסלע הזה מכוון ממנו ביושר לצד צפון באמצע ההר, יש שם סלע א' גדול, ושם בקיעה א' גדולה מפסיק הסלע לשנים, שם קבור ר"י נפחא הנזכר באדרא רבא דנשא:

(הגהה - אמר שמואל, הרי מפורש כאן שאינו קבור עם רשב"י ובנו ר"א במירון כמו שאומרים העולם שהציון הג' אשר שם הוא רבי יצחק):

בהגיעך למטה בהר, יש שם באטא"ן אחד שמתקנים בו הבגדים, והוא הבאטאן היותר גדול אשר בנהר ההוא. והנה בהר שלמזרח הבאטאן ההוא, יש בראש ההר מכוון כנגד הבאטאן חפירה גדולה נכנסת בהר ההיא, ושם קבור רבי אבא הנזכר באד"ר דפרשת נשא:

בלכתך מכפר הדהריאה הנזכר שבמערב צפת, בדרך הנמשך ממנה תחת בית הקברות, והולך לצד צפון, ונמשך עד נחל מים הנקרא כראל כמו שיתבאר למטה. ואמנם בדרך הזה יש אילני זתים רבים, ובהגיעך שם תתחיל לרדת בהר ההוא לראש נהר המים הנזכר שבו טוחנים החטים, ושם חפירה אחת, כי הוא מקום מחצב אבנים, ושם קבור עדינו העצני. ורחוק ממנו מעט יש מחצב אחד, ושם קבור רבי חוצפית התורגמן:

ומשם תרד עוד למטה באמצע מורד ההוא, ושם סלע גדול, אורכו קרוב לעשרה אמות, וכן רחבו, והוא סלע יחידי בפ"ע שוכב ומוטה ע"ג קרקע, ותחתיו חלול ונבדל מן הקרקע מצד צפונו, ושם תחתיו קבור יהוידע הכהן:

מן הדרך הנז"ל, ההולך מן המקום הדהריאה הנזכר אל הכראל הנזכר, יש שם דרך אחד שבו יורדים מן צפת אל ראש ההר לטחון החטים, ותרד שם מעט בדרך ההוא, ושם כמו שליש שפוע הדרך וההר, יש שם חרוב אחד, ושם קבור בריה דרב ספרא הנזכר בזוהר פרשת תרומה:

יותר למטה בדרך הזה לצד מזרח, יש פתח אחת של מערה בגגה למעלה, ובצד מערב המערה למטה, יש כמין ג' בקיעות, ושם בפנים קבורים יוסי בן יועזר, ויוסי בן משולם, ויוסי בן יוחנן, כנגד ג' בקיעות ממנו:

למזרח צפת תוב"ב, בלכתך מצפת אל כפר אבנית, יש שם ב' הרים גדולים מאד, ונקרא הדרך שביניהן בין גיבליין, והנה באמצע אורך הדרך הזה, שבין ב' ההרים, שם לצד דרום הדרך בראש ההר ההוא, שם קבור רבי כרוספדאי חמיד לבא, הנזכר בסוף ספר התקונים תיקון ע', ובזוהר פרשת שלך לך:

גם בלכתך מצפת מדרך בין גבליין הנז"ל, באותו ההר אשר לצד ימינך, שהוא למעלה מן הארת אל קראת של הישמעאלים, תעלה משם ותלך כל ראש ההר ההוא מצפונו לדרומו, ושם כמו חפירה תחת הסלע לצד ימינך, ושם קבור אנטיגנוס אי"ס. ותלך מעט יותר לצד דרום, ושם חפירה ג"כ תחת הסלע לצד ימינך, ושם קבור נתן דצוציתא:

לדרום צפת תוב"ב, לצד דרום המגדל, יש מעיין א', ונקרא מעין החדש ושם קרוב אליה מערה אחת, וקורים אותה אולד יעקב, ושם כנגד המעיין ממש לצד צפון, בנין נאה ובתים נאים, וכל העולם אומרים כי שם קבור רבי דוסא בן הרכינס, וכן האמת, ואין צדיק אחר קבור שם אלא הוא לבדו:

משם תלך בדרך ההולך לצד דרום, ושם רחוב אחד קורין לו אל מידאן, ושם מרגז אחד לישמעאלים, ולמטה מדה המרגז, יש עמק אחד למזרח הבקיעה, והרחוב ההוא והוא גיא גדולה מאד חצובה בין סלעים, ושם קבור ר' בנימין בר יפת:

משם תלך להלאה לצד דרום אחר סיום שכונת כל בתי הישמעאלים, יש מקום גדול מאד, כולו מלא אבנים קטנים גבוהים, ושם גל אחד גבוה מכולם, ושם היתה בית הכנסת קדוש קדמון מאד, ובמקום ההיכל קבור שם בנימין הצדיק התנא:

שם סמוך לו עמק אחד קטן, שם קבור נחום איש גם זו. ודע, כי כל מקום הגלים ההם היתה עיר אחת גדולה מאד וקדושה:

לצפון צפת תוב"ב, בלכתך מצפת לצד צפון ללכת אל כפר עין זייתון, דרך אילן אחד של חרוב, שם קבור יש"ו הנוצרי. ויש שם ב' דרכים, האחד הימני הולך לעין זיתון הנזכר. והב' השמאלי הולך אל הכרל הנזכר. והנה באמצע ב' הדרכים האלו, יש שם בקעה גדולה של אילני זתים, ולקצה הצפוני של בקעה זו יש שם נחל מים שוטף, שיורד מן בור אחד הנקרא גפאר בין צפת ובין עין זיתון, ושם גשר אחד, ועוברים בו מימי הנחל ההוא, וזה הנחל נמשך ויורד לצד צפון של הבקעה הנזכר, ובאילן של זית האחרון שבכלם, שם קבורה אמיה של ר' כרוספדאי חמיד לבא, הנזכר בזהר פרשת שלח לך:

בלכתך מצפת דרך צפון לגוש חלב, יש שם נחל מים הנקרא כראל, ונ"ל שמימי ביריה ועין זיתון יורדים בנחל ההוא, והנה בדרך הזה עצמו ההולך לגוש חלב, כשתתרחק מן הכרל ת' אמות לצד צפון בדרך הזה עצמו, יש אבן אחת גדולה ארוכה נטויה בצד הדרך הזה לצד שמאל, ושם תחתיה קבור רבי נתן הבבלי:

ותלך משם לצד מערב ממש, ושם בהר מקום גדול מלא חפירות, נראה מקום מחצב אבנים בין הסלעים, ושם קבור ר"ש בן מנסיא:

ומשם תלך לצד צפון, נוטה מעט למערב דרך אלכסון, עד אשר תגיע לנחל אחד עמוק מאד, בין הרים גבוהים מאד, ותחילת הנחל הזה ראשיתו מתחיל מן עמק א' שבין ההרים, אשר אצל כפר קיזמיאה, ובעמק ההוא יש בור אחד הנקרא ביר אלשיך, ושם בעמק ההוא פרשת דרכים, למירון, ולגוש חלב, ולבאריתא, ולדרום הבור ההוא הנזכר, מתחיל נחל אחד יבש מבלי מים, ונמשך בין ב' ההרים גבוהים וארוכים מאד, ונמשך קצה הנחל הזה עד הנחל של צפת שטוחנין בו קמח הנז"ל:

והנה בלכתך מן קבר ר"ש בן מנסיא לצד צפון, נטה קצת באלכסון למערב, עד הגיעך אל סוף קצה ההר ההוא, אשר הנחל העמוק הנז"ל הוא תחתיו, והנה שם למעלה בראש ההר סלע אחד ומעט מישור, אצלו קבור שם רב ייבא סבא הנזכר בזוהר פרשת משפטים:

ורחוק ממנו לצד מזרח כמו מאתיים אמות, שם קבור אוריה הכהן. והנה בזה ההר יש כמו קבוץ סלעות בעגול ממנו, ובאמצעותם הוא המקום שנתקבצו שם הרשב"י ע"ה ותלמידיו ללמוד שם ספרא דצניעותא דפרשת תרומה, ובאותו מקום עצמו קבור ר' יוסי דפקיעין הנזכי בזוהר פרשת בלק. בדרך צפת, שהולכים בו לגוש חלב, באמצע הדרך אשר מן הכר"אל אל ביר אלשיך, שם באמצע הדרך לצד מזרח קרוב לו כמו עשר אמות או פחות מעט, יש סלע אחד קטן הרבה ונמוך, ושם קבור בן הא הא:

בדרך הנזכר אחר שתעבור מן הכראל, יש הר אחד גבוה לצד מזרח בימינך, ודרך ההר הזה עולים בו והולכים בו לעין זיתון, תעלה משם בדרך ההוא לראש ההר, ושם בראש ההר קבור ר"י בן ברוקה:

בדרך הנזכר בהגיעך בבי"ר א"ל שי"ך תעמוד שם ופניך כלפי צפון, ואז תראה לצד שמאלך ציון אחד, קבור שם רבי יוסי דמן יוקראת:

בדרך שעולים בו לכפר קיומיאה, והוא כן כמו שאומרים העולם והנה בצד ימינך יש הר גבוה, תעלה בהר ההוא כמו חמשים אמה או יותר, ושם תמצא מערה אחת מכוונת ממנו, כנגד ציון ר"י דמן יוקראת, ובמערה ההיא ב' פתחים, פתח אחד קטן במערבה ופתח אחד ע"ג המערה, ותכנס דרך הפתח הזה שבגג, ושם במערה ההוא קבור רבי כרוספדאי האמורא. ואמר לי מורי ז"ל, כי מעלתו גדולה כמעלת התנאים. גם קבורים עמו שם שני צדיקים אחרים לא ידעתי שמם:

בדרך הנזכר, אצל העומק ההוא שבו בור אל שיך, יש בו פרשת דרכים הולכים לצד צפון. האחד הימיני, הוא עומד לצד מזרח ההר ההוא, שבו כפר ברית"א. והשמאלי עולים בו לגוש חלב:

והנה בדרך ימיני, כאשר תגיע במקום שנכנס בין ב' ההרים, הר אחד לימין, והי אחד של כפר בריתא לשמאל, תמנה כמו מאה אמות רחוק משם, ותמצא מישור אחד קטן, ובו אילני זתים כמו עשרים אילנות, ושם יש חפירה אחת עמוקה לאורך הדרך עשויה מחמת מימי הגשמים היורדים דרך שם בימי החורף. ובתחילה עומד הדרך לצד ימין החפירה ההיא, ואח"כ נוטה הדרך ועובר באמצע החפירה ועומד הדרך לצד שמאל החפירה ההיא, ובאותו המקום ממש שנוטה הדרך הנזכר יש שם אילן זית א' ובשרשו כמו אצטבא של אבנים. והנה כנגד האילן לצד מזרח יש סלע אחד, ובו ב' חפירות וגם בקיעות, והנה בבקעה אשר לצפון הסלע ההוא, שם קבור רבי יוסי בר יעקב שנפטר בזמן האדרא רבא דנשא כנזכר שם:

והנה בשדה ההוא שם מקום שנתקבצו שם לעשות האדרא ההוא, ורשב"י ע"ה ישב בחפירה ההיא הצפונית ששם קבור ר' יוסי הנזכר, ובחפירה הדרומית שם ישב ר' אבא, ובמקום האילן הנזכר שם ישב ר' אלעזר:

בזה הדרך הנזכר אצל ביר אלשיך לצד צפון, יש הר אחד גבוה מאד המפסיק בין ב' הדרכים הנז', והנה תעלה מן הדרך הזה דרך אמצע ההר ההוא עד למעלה, אצל שטח ההר ההוא למעלה בראשו, יש שם סלעים רבים, ושם בניהם עומק אחד, ושם כמו פתח מערה אחת, תרד דרך שם ותמצא שם מקום רחב למטה כמו מערה אחת, ושם קבורים אלקנה אביו של שמואל הנביא ע"ה. ור' בנאה האמורא:

(הגהה - אמר שמואל, גם זה הוא שלא כמו שאומרים העולם שהוא קבור עם בנו שמואל הנביא בעירו ברמתה):

בכפר בירייא מערה אחד, ואומרים העולם ששם קבור אבא שאול, ומורי ז"ל לא הודה בזה ואמר שהוא צדיק אחד, ולא הגיד לי שמו:

בלכתך מן כפר ברייא לצד צפון אל כפר אבני"ת, דרך שנוטעים שם אילנות וורדים רבים, הנקראים אל ראיי"ש בתחילת הדרך ההוא, אחר:

צאתך מן המעיין של בריי"א, רחוק כמו ת' אמה לשמאל הדרך, תמצא שם מורד אחד עמוק ומשופע וצר בין הרים ההם, ושם קבור בניהו בן יהוידע:

בכפר אבני"ת יש שם מערה, שבה קבורים אביי ורבא. והנה הפתח לצד מערב, ובתוכה הרבה כוכים, ההנה בכוך שבקרן מזרחית דרומית ממש, שם קבור אביי. והכוך הסמוך לו העומד בצד דרום ממש, שם קבור רב דימי מנהרדעא. והכוך הסמוך לו אשר בצד דרום ג"כ, והוא כוך יותר רחב מכוך ר' דימי הנזכר, ושם קבור רבא, והוא בכוך האמצע שבצד דרום, ושאר הכוכין לא הגיד לי מה הם:

למערב צפת תוב"ב, בכפר כנספארדי, מערה אחת ואומרים ששם קבור נחום איש גם זו ואינו כן, אלא נחמיה העמסוני. וטעו העם:

(הגהה - אמר שמואל, כבר כתבנו לעיל, שהוא קבור אצל בנימין הצדיק):

בכפר מירון, שם קבור הרשב"י ע"ה, ור"א בנו, כמו שאומרים העולם:

לצפון צפת תוב"ב, בכפר עין זיתון, שם ציון אחד, ובו קבור ר"י בר אלעאי, כמו שאומרים העולם, והוא קבור בקרן מערבית צפונית בצד מערב של הציון הלזה. למטה במערה שתחת הציון הזה לצפון הציון הזה הראשון, ושם בראשו מערה אחת, ואומרים כי שם קבור רבי אלעאי אביו של ר' יהודה הנזכר, וכן הוא האמת. והנה הוא קבור בכוך הב' שבצד מזרח, סמוך לקרן דרומית מזרחית:

בלכתך מכפר עין זיתון לכפר עלמא, אצל מערת ר' אלעאי, עד מעין אחד אשר שם נקרא עין אל טינ"י, והנה לימין הדרך ההוא, יש הר גבוה מאד, ובאמצע שפוע עליית ההר, יש סלע א', שם קבור ר' נהוראי סבא הנזכר בזוהר פרשת תצוה:

בלכתך מן עין זיתון לכפר גברייתין, יש שם הר א' גדול, יורדים ממנו אל הכפר הנזכר עצמו, ושם באמצע הדרך ההר ההוא קבורים יחד בקבר אחד, יונתן בן הרכינס, ור' יצחק בן אלישיב:

בלכתך מן כפר גוש חלב לצד צפון בבקעה אחת אשר שם, תלך שעור ת"ק אמה, ושם בבקעה ההיא קבור יואל בן פתואל:

לדרום צפת ת"ו בכפר עכברא, שם מערה אחת בתוך הפרדסים, ויצא מפתחה מעין מים להשקות הפרדסים, ופתחה צר מאד, תכנס לתיכה ולצד המזרח קבור שם ר' ינאי לבדו, ולא ככתוב בספר היחוס שקבורים שם ג"כ ר' דוסתאי ור' נהוראי:

בכפר חוקאב יש לצד דרומו הר גדול חצוב ביושר כמו כותל אחד, ושם כמו מערה אחת גדולה חצובה בסלע ההוא כנגד הכפר, ומשם עולים לחפירות אחרות אשר בסלע ההוא, קרוב מאד וסמוך אל המערה ההיא, ובמקומות אלו ר"ל במערה ובחפירות הנז', שם קבורים, ר' זריקא. ור' סמא. ואושעיא זעירא דמן חבריה יחד. ומר עוקבא שם לבדו קבור במקום אחד. ור' לויטס איש יבנה שם לבדו במקום אחד:

ובשטח ראש ההר הגדול הנזכר, יש דרך אחד שהולכים שם מכפר עוקבי, ושם בסוף שטח ההר למעלה לצד מערב, יש כמו גומא וחפירה אחת בין הסלעים כמו בקעה, ושם קבור אדמון דפרק ב' דייני גזירות. ועוד שם סמוך מאד בקעה שנית, ושם קבור עקביא בן מהללאל:

בטבריה בתוך העיר עצמה, יש בסופה לצד דרום בשפת הים, בית הכנסת גדול ליהודים, ויש שם קדושה גדולה מזמן קדמון, אבל אינו במקום כותל הדרומי שבו ההיכל עכשיו, אלא באמצע האורך בית הכנסת בקשת הב'. באותו קרן זוית שבצד מערב, שם היה מורי ז"ל קובע מקום תפילתו בהיותו שם, לפי שיש שם קדושה נפלאה:

מחוץ לטבריה, כנגד כותל הצפוני של החומה, וקרוב אליו, יש שם כמו שנים או שלשה כוכין, ואומרים כי הם קברי צדיקים, ואיני זוכר מה שאומרים העולם. ונלע"ד שאומרים שר' יצחק נפחא אחד מהם, והודה לי מורי שהם קברי צדיקים. ונלע"ד שא"ל, שהוא כמו שאומרים בני אדם:

תלך עוד משם בשדה לצד מערב החומה, נוטה באלכסון קצת לצד דרום, ושם חצר אחד מוקף כתלים ובתוכו ציונים וארונות רבים, ובכוך הסמוך לפתח החצר שם קבור ריב"ז:

תלך עוד משם לצד מערב החצר, ושם ציון אחד ושם קבור הרמב"ם ואביו ז"ל כמו שאומרים העולם. ורחוק ממנו מעט לצד מערב, יש כמו חצר קטנה מאד, ואומרים כי שם קבורים ר' יוחנן האמורא, והאחר שכחתיו. ומורי ז"ל אמ"ל, כי האחד הוא רב חננאל תלמידו של רב. והשני הוא צדיק אמר ושכחתיו, ונ"ל ששמעתי ממנו שהוא רב כהנא:

אח"כ תלך מעט לצד צפון ונוטה לצד מערב, ושם בהר ההוא אשר שם קוברים מתיהם אנשי טבריה, ויש שם אכסדרה אחת בנויה בג' כותלים וקורין אותה העולם מערת ר' חייא ובניו. ודע, כי באותם החלונות שיש בכותל הצפוני, שם קבורים ר' חייא ויהודה וחזקיה בניו. ורב המנונא סבא הנזכר תמיד בספר הזוהר. ורב הונא ריש גלותא, שהיה בזמן רבינו הקדוש, והעלו ארונו למערת ר' חייא, כנזכר בתלמוד. תעלה משם במעלה ההר ההוא לצד מערב ונוטה מאד לצד דרום, ושם במערת ר' עקיבא. וכבר הזכירו חז"ל, כי כשנכנסו אליהו הנביא ז"ל ויהושע הגרסי, נפתחה להם המערה הפנימית וקברוהו, וכשיצאו נסתמה, ולא נשארה אלא המערה החיצונה הזאת, אשר כל העולם נכנסים לתוכה. והנה המקום האמיתי המכוון כנגד קברו אשר בתוך המערה ההיא הפנימית שנסתם פתחה הוא, כי הנה פתח המערה הזאת היא במזרחה, ובקרן מערבית דרומית ממש באותו זווית, היא מכוון כנגד קברו אשר בתוך המערה ההיא הפנימית שנסתם פתחה:

לדרום של טבריה, בלכתך אל מרחצות של המים החמין, יש שם קברות הצדיקים רחוקים זה מזה, ואינם במקום אחד, וכבר הוזכרו שמותם בספר היחוס והם, ר' מאיר, ור' ירמיה דאפקוהו מבי מדרשא, על ששאל אותה שאלה זרה כנז"ל, והוא סתם בעי ר' ירמיה הנזכר בתלמוד. ועוד ג' צדיקים אחרים איני זוכר שמותם, והוא כמו שנזכר בספר היחוס, וכמו שאומרים העולם:

ונלע"ד כי הודה לי מורי ז"ל על ר' מאיר, שהוא קבור מעומד כמו שאומרים בני אדם:

בלכתך דרך ים טבריה אל חמי טבריה, באמצע הדרך ממש, במקום שיש דקלים רבים בשפת הים ההוא, מכוון כנגד מגדל אחד אשר בראש ההר, שם הוא בארה של מרים:

במזרח ים טבריה, יש כפר אחד ושמו כפר תנחום, אומרים כי שם קבור נחום האלקושי. ונלע"ד שמורי ז"ל הודה בזה:

ע"כ מקום ציון קבורת הצדיקים זכותם יגן עלינו אמן כן יהי רצון:
the SCY is the limit
אוועטאר
פרעגער
שר האלף
תגובות: 1738
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אוגוסט 09, 2009 11:35 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פרעגער »

scy4851 האט געשריבן:איך מעתיק א לאנג שטיקעל פון כתבי האר"י ז"ל
עס איז גאר גאר אינטערעסאנט

אמר שמואל, ראיתי והסכמתי לכתוב אחר כל זה, ציון מקום קברות הצדיקים, אשר מהם הם מפורממים, ומהם לא שזפתם עין, ומקצת מהנז' נתפרסמו לעין כל:

ע"כ מקום ציון קבורת הצדיקים זכותם יגן עלינו אמן כן יהי רצון:


ווי האט יענער געזאגט: א חידוש אז מען האט געוואוסט צו לייגן די אלע תנאים ואמוראים נעבן דעם כביש (ראו"ד בלע"ז).
פרעגט וואס איהר ווילט, ווען איהר ווילט, ווי אזוי איהר ווילט
אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלף
תגובות: 27043
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מיללער »

אין 'אתר אתרוג' איז די טעג בעהאנדלט געווארן דער ציון פון בניהו בן יהודע אין די אומגעגנט פון עמוקה און צפת, וועלכע איז איינס פון די קברים וואס דער אריה"ק האט מגלה געווען, און לויט געוויסע מקורות אויך מסמיך געווען דארט זיין תלמיד מהרח"ו.

אויך איז גאר מערקוודיג אז דער 'בן איש חי' ר' יוסף חיים מבאגדאד (חיים איז געווען זיין משפחה נאמען?) זצ"ל, האט דארט אפגעראכטן אפאר טעג און עס איז אים נתגלה געווארן אז שורש נשמתו איז פון בניהו, ועל שמו כל ספריו.

למעשה אינצווישען שרייבען זיי בזה"ל:

למרות כל מה שנכתב לעיל, מתחבטים חוקרי תולדות ישראל, לגבי מיקומו האמיתי של הציון. כידוע, היה בניהו בן יהוידע משבט יהודה ושר צבא יהודה. הסיכוי שציונו יימצא סמוך לעיר צפת, במיקום שאינו נחלתו, קלוש ביותר.


און זיי פרובירען אריינגין אין פשט'לעך אז דער אריה"ק האט נישט געמיינט אז דארט ליגט זיין גוף ועצמות, נאר אז די נשמה איז דארט, למעשה, פאר מיר זעהן די ווערטער אויס א פגיעה בכבוד האריה"ק, איז פארהאן א געהעריגע מראי מקום וועלכער איז מפקפק אויף די חשיפות והתגלות האריה"ק?
אטעטשמענטס
atar44a_RO.jpg
atar44a_RO.jpg (30.48 KiB) געזען 2565 מאל
אוועטאר
דארפסמאן
שר ששת אלפים
תגובות: 6484
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג נאוועמבער 14, 2006 2:52 pm
לאקאציע: אין דארף

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך דארפסמאן »

איך מיין אז עס איז איבערגעבויט געווארען דורך קדמונו, איך האב עס געזען אין זייער ביך וואס זיי געבען ארויס וואס זיי האבען איבערגעבויט (אויפגעטיען)
הכו"ח ר' אברהם דארפסמאן שליט"א
פה ב'דארף יצ"ו -
אוועטאר
פרעגער
שר האלף
תגובות: 1738
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אוגוסט 09, 2009 11:35 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פרעגער »

דארפסמאן האט געשריבן:איך מיין אז עס איז איבערגעבויט געווארען דורך קדמונו, איך האב עס געזען אין זייער ביך וואס זיי געבען ארויס וואס זיי האבען איבערגעבויט (אויפגעטיען)


דער בנין איז טאקע ניי, אבער דער קבר האט געהאט א קליין דעכ'ל איבער זיך - ביז אפאר יאהר צוריק.

איינע פון די מקומות הקבורה וואס דער אריה"ק האט מגלה געווען, איז: אויף איינע פון די בערג נעבן דעם צפת'ער בית החיים ליגן כפליים כיוצאי מצרים בעלי רוח הקודש! ווייסט איינער אפשר פון וועלכע בארג מען רעדט?

אויף איינע פון די בערג נעבן די צפת'ער בית החיים, זאגט מען אז דארט ליגן חנה ושבעה בניה, אין די סימן איז אז עס זענען פארהאן 1 גרעסערע מערה און 7 קליינע מערות! ווייסט איינער אויב דאס האט א מקור?
פרעגט וואס איהר ווילט, ווען איהר ווילט, ווי אזוי איהר ווילט
אוועטאר
שויתי'ניק
שר האלף
תגובות: 1834
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יוני 20, 2011 10:06 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך שויתי'ניק »

דאכט זיך אז מ'זאגט אז דאס מיינט מען די בארג פונעם ביה"ח. אפשר איז עס א טעות?
שויתי השם לנגדי תמיד
יהיה כן
שר תשעת אלפים
תגובות: 9226
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג מאי 03, 2009 2:25 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יהיה כן »

שויתי'ניק האט געשריבן:דאכט זיך אז מ'זאגט אז דאס מיינט מען די בארג פונעם ביה"ח. אפשר איז עס א טעות?


ניין דער בארג איז נעבן קבר רבי עקיבא
(געווען דארט חפירות בעוה״ר אין די פארגאנגענהייט)
אוועטאר
יוסף שרייבער
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4589
זיך איינגעשריבן אום: מוצ"ש אקטאבער 23, 2010 4:24 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יוסף שרייבער »

לויט וויפיל איך ווייס מיינט עס יא די 2 בערג פון די אלטע בית החיים.
אוועטאר
שויתי'ניק
שר האלף
תגובות: 1834
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יוני 20, 2011 10:06 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך שויתי'ניק »

יהיה כן האט געשריבן:
שויתי'ניק האט געשריבן:דאכט זיך אז מ'זאגט אז דאס מיינט מען די בארג פונעם ביה"ח. אפשר איז עס א טעות?


ניין דער בארג איז נעבן קבר רבי עקיבא
(געווען דארט חפירות בעוה״ר אין די פארגאנגענהייט)

מ'רעדט דא פונעם צפת'ער ביה"ח...
און לכאור' איז עס טאקע די 2 בערג פונעם ביה"ח
שויתי השם לנגדי תמיד
אוועטאר
טייבעלע
שר עשרת אלפים
תגובות: 10650
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך יאנואר 11, 2012 4:00 pm
לאקאציע: ביי אלאסקא

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך טייבעלע »

ער האט עס געזאגט אויפן בארג וואס איז א קעגן/נעבען די בארג פונעם בית החיים, דארט ווי עס איז דא די מערה פון חנה ושבעה בניה.
לעצט פארראכטן דורך טייבעלע אום דאנערשטאג מאי 10, 2012 6:41 pm, פארראכטן געווארן 1 מאל.
יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה הראיני את מראיך השמיעני את קולך כי קולך ערב ומראיך נאוה: (שה"ש ב יד)
teibele1 at birdlover.com
אוועטאר
טייבעלע
שר עשרת אלפים
תגובות: 10650
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך יאנואר 11, 2012 4:00 pm
לאקאציע: ביי אלאסקא

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך טייבעלע »

מיללער האט געשריבן:אין 'אתר אתרוג' איז די טעג בעהאנדלט געווארן דער ציון פון בניהו בן יהודע אין די אומגעגנט פון עמוקה און צפת, וועלכע איז איינס פון די קברים וואס דער אריה"ק האט מגלה געווען, און לויט געוויסע מקורות אויך מסמיך געווען דארט זיין תלמיד מהרח"ו.

אויך איז גאר מערקוודיג אז דער 'בן איש חי' ר' יוסף חיים מבאגדאד (חיים איז געווען זיין משפחה נאמען?) זצ"ל, האט דארט אפגעראכטן אפאר טעג און עס איז אים נתגלה געווארן אז שורש נשמתו איז פון בניהו, ועל שמו כל ספריו.

למעשה אינצווישען שרייבען זיי בזה"ל:

למרות כל מה שנכתב לעיל, מתחבטים חוקרי תולדות ישראל, לגבי מיקומו האמיתי של הציון. כידוע, היה בניהו בן יהוידע משבט יהודה ושר צבא יהודה. הסיכוי שציונו יימצא סמוך לעיר צפת, במיקום שאינו נחלתו, קלוש ביותר.


און זיי פרובירען אריינגין אין פשט'לעך אז דער אריה"ק האט נישט געמיינט אז דארט ליגט זיין גוף ועצמות, נאר אז די נשמה איז דארט, למעשה, פאר מיר זעהן די ווערטער אויס א פגיעה בכבוד האריה"ק, איז פארהאן א געהעריגע מראי מקום וועלכער איז מפקפק אויף די חשיפות והתגלות האריה"ק?

די דרך פון די חוקרים איז נישט רוח הקודש אדער אן איינפאל עס מיז אלעס שטימען מיט זייערע חשבונות איז לויט זייערע חשבונות
שטימט נישט דאס אז בניהו בן יהוידע ליגט דארט, אבער דאך ארויס גיין מפורש קעגען דברי האר"י הק' קענען זיי דאך נישט, איך רעד
דאך שוין פון היימישע וואס גלייבען מיטען גרעסטען אמונה אין די פילאזאפישע חקירה אפי' ווען עס קומט צו זאכען וואס זיי פארשטייען
נישט ווי קבלה, איז פראבירען זיי אריין לייגען זייערע ערפונדיגען אין די קבלה אויף אן אופן עס זאל שטימען מיט זייער חקירה, און יעדער
זאך טייטשען זיי אויס מיט פאלשע מהלכים אשר לא שערים אבותינו, און אפי' אויף רוח הקודש האבן זיי א גאנצע מהלך וואס דאס איז
געוועהן ביים אריה"ק והבעש"ט הק' ותלמידיו, אין דאס וואס דער אריה"ק האט גרעדט מיט נשמות אדער התגלות פון צדיקים ואליהו איז
נישט קיין פשטות ווי מען זעהט אין זיינע הייליגע ספרים אין וואס תלמידו הק' מהרח"ו האט מעיד געוועהן ער האט נישט פונקטלעך פארשטאנען
זיין רבי און אזוי ווייטער און ווייטער, זיי וועלען ענדערש גלייבען אז דער זוה"ק איז נישט פון דער תנא ר' שמעון נאר פון שפעטער, איי ר' חיים
וויטאל שרייבט אז יא ער האט גע מיינט צו זאגען אז עס איז געוועהן א צדיק באחד מן הדורות בבחי' ר' שמעון (אפשר די זעלבע נומער) וואס
האט דאס מחבר געוועהן, וכן הלאה והלאה און זיי טייטשען אויס אלעס ע"פ קבלה ע"פ דרכם אז אויב איינער וועט ארויס גיין קעגען זיי שרייען
זיי וואס הייסט עס שטומט דאך קלאר מיט קבלה און די מאכסט אוועק די קבלת האריה"ק, און עס איז שוין מוזכר בספרי חסידות, און זיי
ברענגען ראיות לדבריהם, מילא קען מען זיך שוין נישט קריגען אויף זיי, און אזוי הייבט עס אהן אריין ברעכען די חומות פון קדושה רח"ל,
אלע חכמת יונים וואס זיי ווילן כשר'ן האט צו טוהן מיט קבלה אין חסידות, וכו' ואיכהמ"ל און איך זאג קלאר "עפרא לפומייהו", חכמה
בגוים תאמין אבער אז עס איז געבויט אויף קבלה ניין ניין ניין, מילא אויף די זאכען וואס רבנו הקדו' האר"י החי האט מגלה געוועהן און עס
שטייט קלאר איז גייט מען זיכער לפי דבריו, די אנדערע ווערטער זענען הבל ורעות רוח.
מען וועט באלד קומען שרייען אויף מיר וואס הייסט דער הייליגער רמ"ק וכן האר"י הק' האבן דאך געזאגט אז אלע חכמת היוונים האבן א
מקור אין קבלה, זאג איך זיי ריכטיג די 9 ספירות פון די קליפות האט אויך א שורש אין קדושה אבער דערוועגען ווערען זיי נישט קדושה, עס
ווערט נאך אלס אהנגערופן קליפות, און דערוועגען שטייט אין ספר יצירה אז ביי די קדושה איז "עשר" ולא "תשע" "עשר" ולא "אחד עשר",
א חכמה איז א א חכמה, אבער חכמת אלוק' עולה על כולנה, ואנחנו מאמינים באמונה שלימה בכל הגילוים שגילה לנו רבנו הק' האר"י החי,
און מיט דעם שטייען מיר פעסט.
יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה הראיני את מראיך השמיעני את קולך כי קולך ערב ומראיך נאוה: (שה"ש ב יד)
teibele1 at birdlover.com
שרייב תגובה

צוריק צו “צדיקים וחסידים”