אידישע וועלט פארומס

יישר כח בן-בוזי פארן נעמען די מיה און אונז מזכה זיין מיט אזא שיינעם מתנה להעמיד דיוקן של דברים.

און יעצט נאכאמאל דער מעשה וויאזוי מרן בד"ץ האט עס פארציילט.

badatz האט געשריבן:ב''ה
שמעתי בחורף תשכ''ה מעט''ר הרה'' מקופיטשניץ זצ''ל שהוא נסע לחתונת הרה''צ מסעריט ז''ל שהי' אחי גיסו הדמשק[ויש אריכות מכל הנסיעה אך אכהמ''ל] והחתונה היתה בפרשת בהעלותך תער''ב בשעת החן מאהל
בלילה לפני החתונה ראה אדמו''ר מהרי''ד אבר''ך שיושב כנגד האויבן אהן מיט א שפיציג שטריימעל . שאל
מחותנו הסבא קדישא אבי החתן מיהוא זה ענה לו בן מחותנו הרה''צ מקופטשניצא . אמר אה דעם אפטער רב'ס נאטשלעדניק...יורש העצר ...ויש אריכות אח''כ איך שקירבו המהרי''ד .....בתקופה ההיא הוציאו קול קורא אדמור''י בית רוזין והלקט עני והאהבת ישראל ועוד קול קורא המכונה חדר המתוקן ....המעוניין לראות את הקול קורא יכול לראותו בחכמי גליצי' למאיר וונדר ....ומוצש''ק בשעת אמירת א גיטע וואך דיבר איתו המהר''יד שעה וחצי אודות זה .......אך מעולם לא דיבר איתו המהרי''ד אודות האגודה .עט''ר סיפר לי בדיוק אודות כל הביקור וזכה אז לכבוד גדול בבעלז ממה שהוא התבייש מאוד כי הי' ס''ה בן כ''ד שנה .
וכל הדברים שאומרים בשמו שהמהרי''ד אמר לו מצוצים מהאצבע .כ''כ כשהגיע לביקור אצל אדמו''ר מר''א נבג''מ בתל-אביב הי' ממש שמחה וכידוע שאכל בכל יום עוד כפית מרק רק מפני שהקופיטשניצער אמר לו לאכול יותר .ומצוה לשמוע ....אודות ביקורים אלו ראה בספר הרב הקדוש מבעלז לר' נתן אורטנער .כל השמיעס ..מעניין מאוד..

יאסל, זוך יעצט אויף אין די ווערטער די להד"ם ווערטער וואס דו האסט דערינען געזעהן

ער זאגט אז מותאי שבת האט מען גערעדט פון דעם ענין פון די חדרים אין דאטס איט אלעס אנדערש איז כלשונו הזהב מצוצים מהאצבע,
אבער פלוצים ווער מיר געוואר אז ער האט יא מורא געהאט פון הרה"ק מהרי"ד (פארוואס ער ווייסעך נישט )
אין אז ער האט יא געוואלט אהיים פארען פאר שבת, אין אז עס יא געווען בשעתן אדורעך גיין טאקע נישט שלום נעמען נאר געזעגענען אבער סאיז געווען אין ביהמ"ד,
פארשטייסטע סאיז שוין נישט אזוי רחוק!
אגב דער מקור אויף די מעשה וויאזוי איך האב דאס געברענגט איז נישט דער קראנטסטער מילד גערעדט, אבער כבין נאך נישט פערטיג מיטן בירור.

מצוצים באצבע איז דער תוכן הדו"ד צווישן מרן מהרי"ד מיטן קאפיטשניצער רבי, און אז סאטמארער רב האט זיך מחי' געווען מיט דער מעשה, ס'איז נאך א בינטל פון שלמה יענקל'ס דמיונות.

בן בוזי האט געשריבן:מצוצים באצבע איז דער תוכן הדו"ד צווישן מרן מהרי"ד מיטן קאפיטשניצער רבי, און אז סאטמארער רב האט זיך מחי' געווען מיט דער מעשה, ס'איז נאך א בינטל פון שלמה יענקל'ס דמיונות.

שלמה יאנקל'ס דמיונות איז עס זיכער נישט אויב עפעס איז עס דער דמיון פונעם מקור זיינער.

הוא אשר דברתי

גם אני שמעתי דברים אלו יוצאים מפי הרה"צ מקאפיטשניץ ירושלים שליט"א, ועוד סיפר לי שזקינו הרה"ק מקאפיטשניץ זצ"ל סיפר פעם כל העובדא להרה"צ מבעלזא שליט"א, והאדמו"ר מבעלזא הוסיף שהוא אפילו העיז לשאול את זקני זי"ע, ממבט של כמה שנים לאחר מכן, איזה צד היה צודק, וזקני אמר לו בנחרצות גמורה שבוודאי הרבי מטשורטקוב היה צודק. והפסידו אז להציל הרבה מבני הנוער. חבל על דאבדין.... והנה לכם שבודאי אינו צודק דברי הבליהם שהרה"ק מקאפיטשניץ זצ"ל אמר להיפך אחר שהיגר לאמעריקא.
ואמר לי הרה"צ מקאפיטשניץ שליט"א, שמקור הסיפור יש לו ראשית ממקור ראשון הוא זקינו הרה"ק זצ"ל, וכן הי' פעם כשנפגשו הצדיקים הרה"ק מקאפיטשניץ זצ"ל עם הרה"ק האמרי חיים מוויזניץ ואחיו הרה"ק המקור ברוך מסערט זצ"ל, ואז דיברו ביניהם כמה פרטים מהעובדה.

ואולי כדאי לכל המספרים, להקשיב לדברים הבאים ממקור ראשון או לפחות ממקורות נאמנים או בכלל ממקורות, מלהקשיב לסיפורים בלי מקורות כלל, או ממקורות שאינם כל כך נאמנים

בעזהשי''ת כ''א מנ''א תשס''ט
באתי לכתוב את סיפור הדברים ששמעתי כמה פעמים אך פעם באריכות בחודש שב''ט תשכ''ה מעט''ר הרה''צ
מהראי''ה זצ''ל מקופיטשניץ והוא חתום באוצרותי מאז .
ועכשיו אכתוב כמה כללים כדי שלא אצטרך לחזור עליהם כמה פעמים .
הסב''ק....הוא האהבת ישראל מוויזניצא
הרי''ם ...הוא האדמוה''ז מקופיטשניצא
המהרי''ד....הוא כ''ק מרן אדמו''ר מהרי''ד מבעלזא
הראי''ה הוא עט''ר מקופיטשניץ
וזה החלי בעזהשי''ת
לפני חתונת הרב מסעריט בשנת תער''ב הזמין הסב''ק את מחותנו[חותן בנו הדמשק]הרי''מ לחתונה כנהוג
והנ''ל שלח את בנו הראי''ה לאויפרוף לוויזניצא. אחר שבת כשרצה לחזור הביתה ביקשו הסב''ק שיסע איתם
לחתונה לבעלז ענה לו הראי''ה שלזה הוא צריך רשות מאביו .ושלח טלגרמה לאביו והסכים .ונסע איתם
[גם אחי הסב''ק הרה''צ ר' משה משאץ שהי' חתן הראי''ה ממעזביז נסע לחתונה כי פשוט הוא רצה לראות את ההלך ילך של בעלז ואז היתה לו ההזדמנות]הסב''ק הי' מאוד אויפגעלייגט על הנסיעה ודיבר וסיפר הרבה כל משך הנסיעה .כשהגיעו לבעלז המהרי''ד ופליימתו חיכו למחותנים בקצה העירה וכן בת וחתן הסב''ק ר' אלטערעל מדזיקאוו .הראי''ה ובני וויזניץ היו להם דירה ביחד והראי''ה הי' לו חדר החיצון ובני וויזניץ
הי' להם חדר הפנימי [וע''ז יש גם סיפור אך זה לא מטרת המאמר]בליל החתן מאהל האברכים הפע''ח של המשפחה התיישבו איש על מחנהו ואיש על דיגלו .ואח''כ ניכנסו החתן והמחותנים ''ביחד'' .כשהתיישבו
והמהרי''ד ראה א שפיציג שטיירמעל שאל את מחותנו הסב''ק מי הוא זה ענה שהוא בן מחותנו מקופיטשניץ.
אמר המהרי''ד דעם אפטער רב'ס נאטשלעדניק...יורש העצר... אח''כ חילקו דגים ונתנו גם למהראי''ה
אך כמובן בלי מזלג שאל אותו המהרי''ד למה לא אוכל והוא מעודו לא אכל בידיים ...ואמר לי הראי''ה
שמאוד רצה לאכול בידיים אך פשוט לא הי' מסוגל וענה להמהרי''ד בבושת שאין לו מזלג...גאפעל...
וציווה להביא גאפעל לאפטער רב'ס נאטשלעדניק .והכל התחילו לצעוק א גאפעל א גאפעל והראי''ה
התבייש מאוד ...כי בטבעו הי' לו מידת האבות ביישנים .איש צנוע .עד שסוכ''ס הגאפעל הגיע .
בבוקר אחר החתונה הגיע שליח להראי''ה שהמהרי''ד רוצה לדבר איתו אודות החדר הכללי-המתוקן-
והוא הריש שזה לא בשבילו להתווכח עם המהרי''ד ובמיוחד שלא שלחו אותו בשביל זה לבעלז .
ע''כ גמר בדעתו ''שבמוצש''ק'' ביחד עם כל העולם הוא יפרד .אך כאן היתה לו הפתעה כי המהרי''ד
ביקשו שישאר על עוד שבת .ענה שהוא צריך להיות בלעמבערג אצל רופא .ואמר לי הראי''ה מיין נישט אז דאס איז נישט געווען אמת ח''ו איך האב טאקע געהאט באשטעלט נאר דאס האט געקענט ווארטען .
אז התחיל המהרי''ד לדבר איתו אודות החדר שנכדי רוזין כתבו מכתב...שאלתיו מה הי' חדר זה אמר
לי שזה כמו שלומדים היום בחדרים לימודי חול אחה''צ באותו כיתה שלמדו בבוקר לימודי קודש .
ואדמורי רוזין סברו שע''י שהנערים הולכים לחדר שהי' מקום עלוב ואח''כ לבית הספר שהי' מקום יפה
יש לזה השפעה על הנערים לכבד ולרצות להיות כמו המקום היפה .ובעלז סברו שהיות המורים יהיו
מבנ''י המשכילים הם ישפיעו עלים לא לטובה . ויותר טוב ללכת למורים גויים שלא יהי' להם השפעה כזו.
ענה לו הראי''ה בזה''ל איך וויל זאגען פאר מיין גרויסען הער אז אונזער געגענט איז צעהן פופצען יאהר
פארגעשריטען פאר דיא געגנט .ודיברו עוד אריכות בזה .והבטיח להביא דברי המהרי''ד לש''ב מטשארטקאוו .ואח''כ אמר לו המהרי''ד נו יעצט קענסטו שוין בלייבען אויף נאך א שבת . אך הוא לא רצה
לשנות בדיבור אע''פ שהי' לו חשק גדול להיות בבעלז עוד שבת .שאלתיו נו למה לא נסע אח''כ מלעמבערג לבעלז בשבת הבא .ענה לי דיא פארשטייסט נישט א ספעציעלע נסיעה איז נישט געווען פאר מיר .
זהוא תוכן הדברים .ואח''כ מלחמת העולם הראשונה כבר סידרה והעולם נעשה תוהו ובוהו עד היום הזה .
ונשתנו סדרי בראשית .
עד שכ''ק מרן אדמו''ר מהר''א נבג''מ בעל ההילולא דהיום אמר שהקופיטשניצער אכל מיט איין שיסעל
מיט דעם טאטען ז''ל .זכותם יגן עלינו .

יישר-כח על הבהרת הדברים הרבד"צ, במיוחד על השיחות שזכה מע"כ להנות מנועם זיו כ"ק האדמו"ר מקאפישניצא זצ"ל.

לאמיר זיך אבער עטוואס רוקען ווייטער, ווען האט דער קאפישניצער רבי זיך אריבערגעצויגען קיין מאנסי, וואו האט ער געוואונט דארט און צו האט ער דארט געהאט א ביהמ"ד?

מיללער האט געשריבן:יישר-כח על הבהרת הדברים הרבד"צ, במיוחד על השיחות שזכה מע"כ להנות מנועם זיו כ"ק האדמו"ר מקאפישניצא זצ"ל.

לאמיר זיך אבער עטוואס רוקען ווייטער, ווען האט דער קאפישניצער רבי זיך אריבערגעצויגען קיין מאנסי, וואו האט ער געוואונט דארט און צו האט ער דארט געהאט א ביהמ"ד?

ב''ה
הוא מעולם לא עבר למאנסי רק יום קודם הוא נסע לכמה ימים לר' משה דוד וויסמאנדעל .וביום השני לביאתו
הוא נפטר ל''ע .וצוואתו בע''פ היתה שם יכולים להעבירו לארה''ק באוירון הראשון שיקחוהו לחלקה אשר קנה
ע''י דודו הרה''ק עטרת תפארת ישראל מהאסיאטין נבג''מ בטברי' וכן הי' .ואת הרבנית לא העבירו לארה''ק
כי היא שמעה ממנו בשנת תש''י שהוא קונה חלקה בטברי' והיות שלא ביקשה ממנו שיקנה גם לה .ע''כ
שפט בדעתו שהיא רוצה להישאר כאן ע''י ילדי' ובנה הגדול ר' ישראל ציווה שיקברוהו ע''י אימו .
וזה שאת גיסו הרה''ק בעל אביר יעקב מסאדיגורא קברו בנחלת-יצחק ת''א ולא בטברי' כך פסק אחיו ר' שלמהני'ו בעל הספר הנפלא חיי-שלמה היות שבטברי' טמון ההאסיאטנער ובירושלים ישנו הכותל ע''כ
יטמן בתל-אביב שנעשה תל-תלפיות ע''י שטמון שם הרה''ק משטיפאנעשט נבג''מ

אהא, טא פארוואס איז אזוי וויכטיג געווען צו שרייבען אויף די מציבה 'שנפטר במאנסי'?

מיללער האט געשריבן:אהא, טא פארוואס איז אזוי וויכטיג געווען צו שרייבען אויף די מציבה 'שנפטר במאנסי'?

כי תמיד התאווה לילך מן העולם בעיר יהודית תורה .
ייש''כ ששאלת שעל ידי זה ידע העולם שכמו שאדם חי כך השי''ת עוזר לו .
ביום יום אחר תפילתו ביקש מהשי''ת בזה''ל רבש''ע אז דיא ווילסט אוועק נעמען מיין שכל
נעם מיך אוועק פריער . וכך הווה הוא נפטר בדיעה צלולה אחר אמירת ברכה''ת וקר''ש
והכינו לו קאווע והתיישב על הכיסא .ונפטר במיתת נשיקה .בלי שום צער לו או להסובבים
אותו .לא הכביד לאדם מעולם .

וויאזוי איז ער דער קאפישניצער רבי געראטעוועט געווארן מיט די גאנצע פאמליע,איז ער שוין דא געווען נאך פארן קריג?

לאמיר אנהייבן פון אל"ף בי"ת...

הרה"ק רבי אברהם יהושע העשיל מקאפיטשניץ זי"ע נולד לאביו הרה"ק רבי יצחק מאיר זצ"ל ביום ד' אייר תרמ"ח בעיר הוסיאטין.

אביו רבי יצחק מאיר זצ"ל נולד במעזבוז בכ"א כסלו תרכ"ב, לאביו הרה"ק רבי אברהם יהושע העשיל ממעזבוז זי"ע, בן הרה"ק רבי משולם זוסיא מזיניקוב זצ"ל, בן הרה"ק רבי יצחק מאיר מזיניקוב זצ"ל, בן הרה"ק המפורסם רבי אברהם יהושע העשיל זצ"ל בעל ה"אוהב ישראל" מאפטא.

הרה"ק ראי"ה זצ"ל האט חתונה געהאט אין שטאט ווארשא ביום י' אלול תרס"ט מיט בת דודו (זיין טאטן'ס ברודער) הרה"ק רבי משה מרדכי ממעזבוש זצ"ל. נאכן חתונה איז ער פארבליבן אין ווארשא ווי עס איז איהם אויסגעקומען צו זיך באקענען מיט מערערע אדמור"י פולין, וועלכע האבן אים שטארק מחבב געווען.

אין יאהר תרע"ד מיטן אויסברוך פונעם ערשטען וועלט מלחמה איז ער אנגעקומען אינאיינעם מיט זיין פאטער הרה"ק רי"מ זצ"ל אין שטאט וויען. דארט אין וויען האט ער פיל געטוהן פאר פליטי מלחמה נאך איידער ער האט זיך מסדר געווען אליין א דירה דארטן. ער פלעגט אפווארטען די אנקומענדיגע ביים באן סטאנציאן און זיי מקבל זיין בסבר פנים יפות. אזוי אויך אין די יארן נאכן מלחמה פלעגט ער ארום גיין שאפן געלט פאר פעולות הצלה.

מיטן הסתלקות פונעם פאטער אין ראש השנה שנת תרצ"ו, איז ער אויפגענומען געווארן לממלא מקומו, און האט ווי פריער ווייטער ממשיך געווען צו טוהן לטובת הכלל והפרט.

פון וויען איז ער אנגעקומען קיין אמעריקע (בשנת ?) וואו ער האט אנגעהויבן טוהן אין קירוב לתורה ולמצוות. זיך באזעצט אין איסט-סייד אין מאנהעטן. רבים השיב מעון אויף א פקחות'דיגען וועג, און אייגנארטיגען שטייגער.

דער קאפיטשניצער רבי זצ"ל האט באזוכט ארץ ישראל אין יאהר תש"ו און געגרינדעט אין פתח-תקוה דעם מוסד "בית אברהם" פאר חינוך הבנות. אזוי אויך האט דער רבי זצ"ל פיל געלייסטעט פאר ארץ ישראל מיטן בויען מקואות און מוסדות החינוך.

אויך דא אין אמעריקא האט דער רבי זצ"ל פיל געטוהן פאר הצלת אחב"י תושבי אייראפע, ספעציעל פאר קינדער וועלכע זענען געבליבן עלנד אליין נאכן קריג באדמת אייראפע.

גאר שטארק האט דער רבי געטוהן פאר חינוך עצמאי אין ארץ ישראל, און איז געווען מראשוני המייסדים, און געשטאנען לימין הגאון האדיר בונה ומקים עולמות של תורה רבי אהרן קאטלער זצ"ל. (רבי אהרן האט זיך אמאל אויסגעדרוקט אז ער ווייסט נישט וויאזוי ער וואלט געקענט אנפירן דעם עול פון החזקת חינוך עצמאי, ווען נישט דאס אז דער קאפיטשניצער רבי שטייט נישט מיט איהם מיט זיינע שטענדיגע הילף).

טראצדעם וואס דער רבי זצ"ל האט פיל געטוהן פארן כלל און פרט, איז ער שטענדיג געווען א הצנע לכת און זיך מונע געווען פון פרסום. אנגעהאלטן א שטארקע קשרי ידידות מיט אדמורי"ם ורבנים פון אלע שיכטן און קרייזן, ספעציעל מיט ש"ב האדמורי"ם לבית רוזין. אזוי אויך האט דער רבי געטוהן פאר די התפתחות פון ישיבת רוזין אין ארה"ק, און איז געשטאנען בנשיאת הישיבה.

ט"ז תמוז תשכ"ז איז דער רבי געפארן קיין מאנסי אויף אפרוה, און נאך אינעם זעלבן טאג השיב נשמתו ליוצרה. לויט די בקשה פון רבי'ן בחיים חיותו אז ווען ס'וועט קומען דער מינוט, זאל מען זיך אנשטרענגען איהם צו ברענגען לקבורה וואס שנעלער, און אפי' זיך נישט רעכענען בכבודו. דעם ארון האט מען אפגעפירט קיין ארץ ישראל תיכף. דער רבי איז געברענגט געווארן לקבורה לעבן אדמור"י בית הוסיאטין אינעם אלטען בית החיים אין טבריא.

זכותו הגדול והקדוש יגן עלינו ועכי"א.

ייש"כ על הסקירה היפה, אבער מיט דעם עסן וואקסט דער אפעטיט, על כן תפרוט ביתר ביאור,

איפה אביו הרי"מ היה חתן ? הרמ"ש מ'הוסיאטין בנו הצעיר של הר"י מ'רוזשין.
רשימת יו"ח ?
בנו הגדול ר' ישראל שהיה בעת המלחמה בשבי האנגלים באוסטרליא, בנו מ"מ הרה"צ ר' משה מרדכי, בנו ר' זושא חמיו של הרבי מ'באיאן רבי נחום בער'ניו שליט"א.
שתי בנותיו שנתגדלו אצל דודם האביר יעקב מ'סאדיגורא, הרבנית בת שבע א"ח ר' אהרן דוד פלינטנשטיין, והרבנית לעמבערגער חותנת הרב אויערבאך רב דביהמ"ד דודו האביר יעקב בתל אביב.
עוד שתי בנות, הרבנית אשת ר' יעקב יוסף מאזאראיניץ-חאטין הורי איש רב הפעלים לכבוד בית טשערנאביל הרב יצחק מאיר טווערסקי, והרבנית א"ח רבי שניאור זלמן גור-אריה.

אף אני אענה חלקי,
הרה"צ פע"ח ש"ב כ"ק אדמו"ר מ'קאפיטשניץ-ירושלם שליט"א ;

הרב אברהם יעקב חתן כ"ק אדמו"ר מ'אלכסנדר שליט"א
הרב בנימין חתן כ"ק אדמו"ר מ'באסטאן ב"פ שליט"א
הרב נפתלי הירץ חתן כ"ק אדמו"ר מ'סטרעטין עיר העתיקה,
מנהל היום בפועל את מכון "שפתי צדיקים".
הרב יהושע העשיל חתן בן כ"ק אדמו"ר מ'סטרעטין זצ"ל (פלאם)
הרב שלמה חיים חתן בן כ"ק אדמו"ר מ'קאסאן שליט"א
הרב ישראל חתן הרב בנש"ק אלכסנדר ליפא אייכנשטיין שליט"א מ'לאנדאן

חתניו
הרב יוסף בן כ"ק אדמו"ר מביאלא לוגאנו שליט"א
הרב ישעי' דוד מלכיאל נין האדמו"ר מטאלנא זצ"ל (אח של הרבי מאשדוד)
הרב ישראל שטראהלי בן הנגיד הרב משה שטראהלי הי"ו מ'לאנדאן

לקוח חלקית מבחצרות.

ביקסאד האט געשריבן:ייש"כ על הסקירה היפה, אבער מיט דעם עסן וואקסט דער אפעטיט, על כן תפרוט ביתר ביאור,

רשימת יו"ח ?
בנו הגדול ר' ישראל שהיה בעת המלחמה בשבי האנגלים באוסטרליא, בנו מ"מ הרה"צ ר' משה מרדכי, בנו ר' זושא חמיו של הרבי מ'באיאן רבי נחום בער'ניו שליט"א.
שתי בנותיו שנתגדלו אצל דודם האביר יעקב מ'סאדיגורא, הרבנית בת שבע א"ח ר' אהרן דוד פלינטנשטיין, והרבנית לעמבערגער חותנת הרב אויערבאך רב דביהמ"ד דודו האביר יעקב בתל אביב.
עוד שתי בנות, הרבנית אשת ר' יעקב יוסף מאזאראיניץ-חאטין הורי איש רב הפעלים לכבוד בית טשערנאביל הרב יצחק מאיר טווערסקי, והרבנית א"ח רבי שניאור זלמן גור-אריה.

היה לו ג' בנים וז' בנות
הרבנית לאה רחל אשת הרב פישל הורוויץ, בן הרב מסטאניסלאוו.
הרבנית חוה אשת הרב שניאור זלמן גוראריה.
הרבנית מלכה אשת הרב אהרן לעמבערגער.
הרבנית שבע אשת הרב אהרן דוד פלינטנשטיין.
הרבנית מירל אשת הרב אליעזר ליפא גארטנהויז.
הרבנית מאניע אשת הרב מרדכי פינק, בן הרב יואל פינק.
הרבנית פערל אשת הרב יעקב יוסף מאזארניץ - חאטין.

דער דערמאנטער ר' יואל פינק מחותנו של האדמו"ר מקאפישניץ האט געדרוקט די ספרים פון ר' יוסף ענגל, ער איז געווען דאהי אין אמעריקא נאך פארן קריג און א באקאנטער כלל טוער, קען איינער אראפשרייבען מער פרטים איבער אים?

מציבת הרב אליעזר ליפא גארטנהויז זצ"ל חתן הרה"ק ר' אי"ה מקאפישניץ זצוקללה"ה בביה"ח בית דוד
ומציבת בנו הרב אהרן יודא ארי' ז"ל
איני זוכר כעת באיזה חלקה

שטיקל גבאי האט געשריבן:מציבת הרב אליעזר ליפא גארטנהויז זצ"ל חתן הרה"ק ר' אי"ה מקאפישניץ זצוקללה"ה בביה"ח בית דוד
ומציבת בנו הרב אהרן יודא ארי' ז"ל
איני זוכר כעת באיזה חלקה

אני רואה שגם רואים מצבה של נכד שלו בן ר' אהרן יודא ארי' בשם חיים שמואל דוב (אולי גם להם יש ענין לתת שלש שמות כמו אצל הנאוועסעלער'ס)

משה זוך מיר האט געשריבן:

שטיקל גבאי האט געשריבן:מציבת הרב אליעזר ליפא גארטנהויז זצ"ל חתן הרה"ק ר' אי"ה מקאפישניץ זצוקללה"ה בביה"ח בית דוד

אני רואה שגם רואים מצבה של נכד שלו בן ר' אהרן יודא ארי' בשם חיים שמואל דוב (אולי גם להם יש ענין לתת שלש שמות כמו אצל הנאוועסעלער'ס)

יתכן שהי' להם ענין הלזו, כי כבר הובא שזהו סגולה לאריכות ימים, אבל כמדומה שהנאוועסעלער'ס הנהיגו כן כאן באמעריקא, כי לר' דוד שלמה הי' ר' שתי שמות

פרעגער האט געשריבן:

משה זוך מיר האט געשריבן:

שטיקל גבאי האט געשריבן:מציבת הרב אליעזר ליפא גארטנהויז זצ"ל חתן הרה"ק ר' אי"ה מקאפישניץ זצוקללה"ה בביה"ח בית דוד

אני רואה שגם רואים מצבה של נכד שלו בן ר' אהרן יודא ארי' בשם חיים שמואל דוב (אולי גם להם יש ענין לתת שלש שמות כמו אצל הנאוועסעלער'ס)

יתכן שהי' להם ענין הלזו, כי כבר הובא שזהו סגולה לאריכות ימים, אבל כמדומה שהנאוועסעלער'ס הנהיגו כן כאן באמעריקא, כי לר' דוד שלמה הי' ר' שתי שמות

לא נכון משום שלר' דוד שלמה היה לו גם כן שלש שמות ר' דוד צבי שלמה

משה זוך מיר האט געשריבן:

פרעגער האט געשריבן:לא נכון משום שלר' דוד שלמה היה לו גם כן שלש שמות ר' דוד צבי שלמה

איך צו צוריק ס' איז נישט אמת ער האט טאקע נאר געהאט צוויי נעמען

א שיין בילד פון רבי'ן.
הרבד"ץ ווער איז דער איד לעבן רבי'ן?

שטיקל גבאי האט געשריבן:מציבת הרב אליעזר ליפא גארטנהויז זצ"ל חתן הרה"ק ר' אי"ה מקאפישניץ זצוקללה"ה בביה"ח בית דוד
ומציבת בנו הרב אהרן יודא ארי' ז"ל
איני זוכר כעת באיזה חלקה

דער יחוס וואס איז אויסגערעכנט אויף די מציבה איז מצד עצמו אדער מצד חותנו, דער נאמען 'אליעזר ליפא' איז נישט פערצופאל קיין ליזענסקער נאמען?