אידישע וועלט פארומס

יאסל,
אין א פריוואטער שמועס מיט הרבד"צ איבער די סידור קידושין האט ער מיר מסביר געווען אז באמת האט ער געוואלט מכבד זיין זיין פעטער דעם נאוואמינסקער רבין נאר ער איז נפטר געווארן הארט פאר די חתונה, כשהגיע השמועה פון פטירת הנאוואמינסקער צום קאפישניצער רבי איז ער פונקט דאן געווען אין שעראן-ספרינגס מיטן רבי'ן דעמאלטס האט ער מכבד געווען דעם רבי'ן.

אויף מיין שאלה פארוואס ער האט נישט מכד געווען דעם באיאנער רבי, באה התשובה שבריזין לא קיבלו סידור-קידושין.

דאס האט ער מיר אויך געזאגט אז דער קאפישניצער רבי האט געהאט א גרויסע הערצה צום סאטמאר רבין, אסאך צו פארדאנקען האט געהאט ר' יעקב טייטלבוים (נישט פון די משפחת עצי התמרים) מנאמני ובאי בית האדמו"ר מקאפישניץ וועלכער איז אסאך געווען ביים רבין.

א דעת תורה איז דאך שייך נאר ביי איינעם וואס איז קליין ביי זיך, האט ער דאך הערצה צו יעדן אפילו די דעות זענען פארשידענארטיג.

מיללער האט געשריבן:
דאס האט ער מיר אויך געזאגט אז דער קאפישניצער רבי האט געהאט א גרויסע הערצה צום סאטמאר רבין, אסאך צו פארדאנקען האט געהאט ר' יעקב טייטלבוים (נישט פון די משפחת עצי התמרים) מנאמני ובאי בית האדמו"ר מקאפישניץ וועלכער איז אסאך געווען ביים רבין.

דאכצעך אז אויף דעם טעיפ וואס ווערט פארקויפט דורך די גמח'ן, פון ר' מענדל גרינבערג שיקאגאער נ"י, פארציילט ער אויך דארט פון די שמועסן מיט קאפיטשניצער רבי מיטן סאטמארען רבין

צריכים לדעת א'נקודה חשובה. כ"ק אדמו"ר מבאיאן זי"ע היה רישמי שייך לאגודה ולמועצת האגודה. מאידך דער קאפיטשניצער רבי לא רצה להיות רישמי, כי אמר שאינו רוצה שיפריע לו לקשרי הידידות עם הרבי מסטמאר זי"ע.
איך האב געהרט לאחרונה א גיטן הגדרה מאדמו"ר מקופישניץ שליט"א שהרבה אדמורי"ם ורבנים בארה"ב ידעו ללכת בין הטיפות ונזהרו לא לפגוע וכו'. אולם הרבי מקופישניץ זצ"ל הלך בין הטיפות "ונרטב" אולם נשאר נקי וזך ובקשרי ידידות עם כולם. וד"ל וש"י

כתרילבקער האט געשריבן:צריכים לדעת א'נקודה חשובה. כ"ק אדמו"ר מבאיאן זי"ע היה רישמי שייך לאגודה ולמועצת האגודה. מאידך דער קאפיטשניצער רבי לא רצה להיות רישמי, כי אמר שאינו רוצה שיפריע לו לקשרי הידידות עם הרבי מסטמאר זי"ע.
איך האב געהרט לאחרונה א גיטן הגדרה מאדמו"ר מקופישניץ שליט"א שהרבה אדמורי"ם ורבנים בארה"ב ידעו ללכת בין הטיפות ונזהרו לא לפגוע וכו'. אולם הרבי מקופישניץ זצ"ל הלך בין הטיפות "ונרטב" אולם נשאר נקי וזך ובקשרי ידידות עם כולם. וד"ל וש"י

בעזהשי''ת
שמעתי בחיי הרבה חידושים .......
אך חידוש כה גדול מעולם לא שמעתי .....לא כדאי אפילו להתייחס לדבריך .
עט''ר האדמו''ר מקופיטשניץ הי' חבר רשמי באגודה . ואסף כסף בעד מוסדות
חינוך עצמאי והאדמו''ר מסאטמאר ידע מזה . ודיברו מזה . הוא מעולם לא הסתיר הדבר.
אך אם הולכים בדרך האמת ורק רוצים את כבוד שמו יתברך בלי שום חשבונות .
כל אחד מעריך זאת . אין נפק''מ מאיזה צד באים .

אין סאטמאר איז שטארק באוויסט די מעשה וואס דער קאפישניצער רבי האט דערציילט בשנת תשט"ו,
דהיינו דאס איז געווען נאך וואס דער סאטמארער רבי איז צירוקגעקומען פון א"י אין כידוע איז ער געווען זייער ציבראכן פון די מאורעות וואס דארט איז פארגעקומען,
דאכט זיך מיר אז דאס איז געווען פאר עטליכע סאטמארער אידן וואס זענען געגאנגען נאך געלט אין זיין ביהמ"ד (כבין נישט זיכער) דער קאפישניצער רבי האט זיי ציגערופען אין זיי געזאגו איך וועל אייך דערציילען וואס בעלז איז אין גייט דערציילט דאס פארן סאטמאר רב.
אז ווען ער איז געווען אן אינגערמאן אין האט געוואוינט אין ווארשא האט ער געטון דארט אין עסקנות פאר די אגודה, דער בעלזער רב הרה"ק מהרי"ד איז דערפון געוואר געווארן אין סאיז דערגאנגען צי זיינע אויערן אז דער רב איז בייז אויף אים דערפאר האט ער זיך ציריק געהאלטען צי פארען קיין בעלז (דאכט זיך אז ער איז געווען משפחה מיט אים)
ויהי היום אין סאיז געווען א משפחה שמחה אין בלית ברירה האט ער געמיזט פארען קיין בעלז אנקימענדיג טרעפט אים דער גבאי אין זאגט אים ער זאל וויסען זיין אז דער רב איז ברוגז,
ני ברויך מען דאך אבער גיין שלום נעמען האט ער זיך דערטראכט צי א פלאן אז ער וועט דאס טאן ביים גיט שבת זאגען ווען א גרעסערער עולם גייט דורעך אין אזוי האט ער טאקע געטאן אבער ס'האט אים נישט קיין סאך געהאלפען ווען ער איז אנגעקימען האט אים דער בעלזער רב ציגעוויזען אז ער זאל ווארטען אים אין די זייט,
ווען ער האט געפערטיגט מיטן גיט שבת זאגען האט ער אין אריינגערופען אין זאגט אים כ'הער אז די ביסט אקטיוו אין די אגודה אין כאפט אים אן ביין קראגען אין שאקעלט אים אויף!! אין זאגט כ'ווארען דיר אז די זאלסט זיך אפלאזען דערפון אז נישט בין איך דיר נישט מקנא נישט אויף דער וועלט אין נישט אויך יענעם וועלט,(דער לשון איז נישט מדיוק)
האט דער קאפישניצער רבי אויסגעפירט דאס איז געווען בעלזא!
ווען מהאט דעם סיפור איבערדערציילט בשמו פארן רבין האט דאס אים ממש ציגעגעבן א שטיק חיות, אין האט כמה פעמים געהייסן ביי געוויסע שמוסען איבער חזרן די אויבענדערמאנטע סיפור.

הגה"צ ר' נתן יוסף מייזעלס זצ"ל סיפר שרביה"ק מסאטמאר זי"ע אמר לו, שהראשון שהבהיר לו ענין האגודה היה הה"ק מרן מהרי"ד זיעועכי"א מבעלזא, וסיים מרן, שברבות הימים אכן נתהוה מהאגודה בדיוק כאשר חזה מראש האי צדיקא קדישא המהרי"ד בעיניו הקדושים

אזוי וואו עס איז באקאנט די גרויסע ידידות צווישן די צוויי רביים פון באיאן און קאפיטשניץ,
איז נישט אזוי געפערליך אז מען שרייבט דא אין באיאן'ער געהענגעל אויך פון קאפיטשניץ'ער רבי, כנלע"ד.

בנוגע די מעשה אין בעלזא מיט דעם קאפיטשניץ'ער רבי,
ליגט ‫מיר אין קאפ עפעס א סיפור אז ווען דער קאפיטשניצ'ער רבי איז אלס אינגער-מאן געווען דאס ערשטע מאל אין בעלזא,
האט דער בעלזא רב ר' ישכר בער באמערקט ביים טיש דעם ריזשינער שטריימל,
און האט זעך נאך געפרעגט ביי די ארום'יגע ווער דער אינגער-מאן איז,
ידידינו בד"צ וועט מן הסתם קאנען מוסיף זיין מדיליה להשלמת הסיפור.

ב''ה
שמעתי בחורף תשכ''ה מעט''ר הרה'' מקופיטשניץ זצ''ל שהוא נסע לחתונת הרה''צ מסעריט ז''ל שהי' אחי גיסו הדמשק[ויש אריכות מכל הנסיעה אך אכהמ''ל] והחתונה היתה בפרשת בהעלותך תער''ב בשעת החן מאהל
בלילה לפני החתונה ראה אדמו''ר מהרי''ד אבר''ך שיושב כנגד האויבן אהן מיט א שפיציג שטריימעל . שאל
מחותנו הסבא קדישא אבי החתן מיהוא זה ענה לו בן מחותנו הרה''צ מקופטשניצא . אמר אה דעם אפטער רב'ס נאטשלעדניק...יורש העצר ...ויש אריכות אח''כ איך שקירבו המהרי''ד .....בתקופה ההיא הוציאו קול קורא אדמור''י בית רוזין והלקט עני והאהבת ישראל ועוד קול קורא המכונה חדר המתוקן ....המעוניין לראות את הקול קורא יכול לראותו בחכמי גליצי' למאיר וונדר ....ומוצש''ק בשעת אמירת א גיטע וואך דיבר איתו המהר''יד שעה וחצי אודות זה .......אך מעולם לא דיבר איתו המהרי''ד אודות האגודה .עט''ר סיפר לי בדיוק אודות כל הביקור וזכה אז לכבוד גדול בבעלז ממה שהוא התבייש מאוד כי הי' ס''ה בן כ''ד שנה .
וכל הדברים שאומרים בשמו שהמהרי''ד אמר לו מצוצים מהאצבע .כ''כ כשהגיע לביקור אצל אדמו''ר מר''א נבג''מ בתל-אביב הי' ממש שמחה וכידוע שאכל בכל יום עוד כפית מרק רק מפני שהקופיטשניצער אמר לו לאכול יותר .ומצוה לשמוע ....אודות ביקורים אלו ראה בספר הרב הקדוש מבעלז לר' נתן אורטנער .כל השמיעס ..מעניין מאוד..

כהאב נישט געהאט דער מינדעסטער ספק אז די וועסט דאס לייקענען כהאב דאך בארירט דאס קרוין פון קאפ
כוועל זיך משתדל זיין צי ברענגען די פינקטליכע מקורות, אין דאס אז דער רבי האט געהייסען איבער דערציילען די מעשה.

יאסל האט געשריבן:כהאב נישט געהאט דער מינדעסטער ספק אז די וועסט דאס לייקענען כהאב דאך בארירט דאס קרוין פון קאפ
כוועל זיך משתדל זיין צי ברענגען די פינקטליכע מקורות, אין דאס אז דער רבי האט געהייסען איבער דערציילען די מעשה.

בעזהשי''ת
בילדותי גדלתי עם הניגון הידוע אנחנו מאמינים בני מאמינים .......ואני ב''ה ממשיך עם זה

.........

יהיה כן האט געשריבן:יאסל, איך מיין אז בד"ץ ווייסט אויך פון די מעשה.... ער וויל פשוט אז דו זאלסט טאנצן.....

ב''ה
היות שאנחנו כבר לפני הימים הנוראים .....מחמישה עשר באב
ובימים הנוראים אומרים יודע מחשבות הושיעה נא .
אך כנראה ''בכוחו של אותו זקן'' גם אתה יודע מחשבות .hooray

[quote="כתרילבקער"]צריכים לדעת א'נקודה חשובה. כ"ק אדמו"ר מבאיאן זי"ע היה רישמי שייך לאגודה ולמועצת האגודה. מאידך דער קאפיטשניצער רבי לא רצה להיות רישמי, כי אמר שאינו רוצה שיפריע לו לקשרי הידידות עם הרבי מסטמאר זי"ע.

מיר ליגט עפעס אין זכרון אז האדמו"ר מקאפישניץ ז"ל האט אמאל באקומען א פסק פון בעלזער רב ווייל ער האט אנגעהערט צו די אגודה. ווייסט איינער דערוועגן?

איר זעהט אויס וואו איינער וואס קומט אן אין מיטן א חתונה . . .

קוקט פון דעם פריערדיגן בלאט ביז אהער.

סארי. יעצט באמערקט אז יאסל האט עס שוין ערווענט. [עס איז פשוט געווען א ספאנטאנע רעאקציע] ואתכם הסליחה.

א ברוכים הבאים האב יאך פאר געסן, שוין נישט רעדן וואו אזוי די אויף נאמע איז געווען,

אנטשולדיגט, אבער די מצב דא איז אזוי . . .

מאכט אייך היימיש און שפירט אייך באקוועם.

איך פארשטיי נישט, דער קאפיטשניצער רבי האט דאך גאנץ אפט גערעדט מיטן סאטמערער רב איז אויב אזוי פארוואס האט ער איהם נישט פארציילט די מעשה פערזענליך, למעשה האט עס סאטמערער רב אויך נאר געהערט מפי כלי שני וכו' אבער בד"צ שרייבט קלאר השתלשלות הדברים המבוארים כבר באשכול אחר פה אתרינו וואס ער פערזענליך האט געהערט בחורף תשכ"ה באותו מקום ובאותו זמן מפי קדשו, ווילסטו יאסל ברענגען מקורות? דער מקור איז דא, און די אנדערע מקורות ווארף אין מיסט ווייל דו וועסט זיי נישט אפגעפונען.

בן בוזי האט געשריבן:איך פארשטיי נישט, דער קאפיטשניצער רבי האט דאך גאנץ אפט גערעדט מיטן סאטמערער רב איז אויב אזוי פארוואס האט ער איהם נישט פארציילט די מעשה פערזענליך, למעשה האט עס סאטמערער רב אויך נאר געהערט מפי כלי שני וכו' אבער בד"צ שרייבט קלאר השתלשלות הדברים המבוארים כבר באשכול אחר פה אתרינו וואס ער פערזענליך האט געהערט בחורף תשכ"ה באותו מקום ובאותו זמן מפי קדשו, ווילסטו יאסל ברענגען מקורות? דער מקור איז דא, און די אנדערע מקורות ווארף אין מיסט ווייל דו וועסט זיי נישט אפגעפונען.

א גיטע קשי' פרעגסטי אבער אז די קיקסט גייט דאך דער סיפור אז ער האט דאס דערציילט נאך די מחלוק'לע אין תשט"ו.
לגבי די נאמנות פון מיודענו הרב בד"ץ ביסטי 100 פראצינט גערעכט
אבער דא איז א סיפור וואס ס'האט צי טאן מיט אן ענין וואס לויפט דער פארקערטער ריכטונג ווי דאס בליט זיינע לויפט רעזעוויר עך מיר די רעכטען עכ"פ צי הערן א צד שני אין די מעשה!
אויב די קענסט אזוי גיט זיין אין צי ווייזען אין וועלכען אנדערען אשכול גיט הרב בד"ץ אראפ זיין ווערסיע??

אייניגע האט געשריבן:

כתרילבקער האט געשריבן:צריכים לדעת א'נקודה חשובה. כ"ק אדמו"ר מבאיאן זי"ע היה רישמי שייך לאגודה ולמועצת האגודה. מאידך דער קאפיטשניצער רבי לא רצה להיות רישמי, כי אמר שאינו רוצה שיפריע לו לקשרי הידידות עם הרבי מסטמאר זי"ע.

מיר ליגט עפעס אין זכרון אז האדמו"ר מקאפישניץ ז"ל האט אמאל באקומען א פסק פון בעלזער רב ווייל ער האט אנגעהערט צו די אגודה. ווייסט איינער דערוועגן?

ב''ה
שני נביאים מתנבאים בסגנון אחד .

איך בין מיט יאסלען אז ווען עס קומט צו אזאנע האקעלע בד"צ-טעמעס ברויך מען נעמען די מעשיות ווי מ'זאגט אויף ענגליש מיט א 'גרעין אפף סאלט' אבער היות די מקור פון די מעשה אויף פארקערט איז פון אנדערע מפוקפק'דיגע סארס אשר לא אכתוב מפני הכבוד, בלייבט עס דערווייל ניוטראל-פארווע.

לאמיר דא צוריקגיין צום באיאנער רבין שעל שמו נפתח אשכולינו, וואספארא ביהמ"ד האט דער ביאיאנער רבי געהאט אין די וועסט-סייד ביז די תש"ל יארען?

יבא הכתוב השלישי ויכריע ביניהם, איך האב געשיקט אן אימעיל צו הרב נפתלי הערץ פלינטנשטיין יו"ר מכון שפתי צדיקים-קאפיטשניץ אז ער זאל פארציילן די מעשה ווי אזוי זיין פאטער האט עס מקבל געווען, וואס כידוע פארציילט דער קאפיטשניצער רבי שליט"א א סיפור מיט אלע דעטאלן ביז ס'דאכט זיך אז מען לעבט עס מיט, ומשם נדרשנו לטובה, והכל על מקומו יבא בשלום.

איך ברענג דא דער ווערסיע ווי אזוי עס האט עס פארציילט כ"ק מרן אדמו"ר הרה"צ שליט"א מקאפיטשניץ, און דער זעלבער ווערסיע האט איבער פארציילט כ"ק האדמו"ר מבעלזא שליט"א וויאזוי ער האט עס געהערט מפי הרה"ק מקאפיטשניץ זצ"ל, און דאס איבעריגע באלאנגט פאר יעדעם מחליט צו זיין.

כדי להבין את הפולמוס ואת כל הסיפור, מן החובה להקדים רקע היסטורי. ערב פרוץ מלחמת העולם הראשונה ובעיירות רבות באירופה לצד המצב הכלכלי הקשה התחולל משבר רוחני, בפרט במזרח גאליציע ובבוקובינה, כאשר היה צריך חיזוק גדול בענייני שמירת שבת ועוד, ועל כולם היה ענין החינוך בשבר גדול, כאשר רבים וטובים נפלו לתוך רשת הגימנסיות והסמינריונים, וכתוצאה מזה נחלשו רבים רח"ל מיהדותם, והמצב זעק לעזרה.

באותם הימים המגמה הכללית והדעה הכללית אצל ההמון היה, כדעת החפשיים בימינו, שללא מקצוע - אין כל תכלית ומשמעות לחיים רח"ל, וחובה ללמד את הילד הבוגר מקצוע שיוכל להתפרנס ולפרנס את משפחתו, שכן העוני הקשה אשר בו היו שרויים המון העם, הוא אשר הכניס את ההשכלה ואת המסקנה שללא מקצוע העתיד לוטה בערפל.

על מנת לטכס עצה בנדון, כינס הרה"ק אדמו"ר הרד"מ מטשורטקוב זצ"ל אסיפה רבתית בעיר טשערנאוויץ בראשות רבנים ואדמו"רים של מזרח גאליציע ובוקובינה, בחורף שנת תער"ב, ואף כונה לימים "אסיפת טשערנאוויץ", ובה דנו על הקמת ארגון חרדי לחיזוק ענייני הדת בבוקובינה וגלילותיה בשם "אגודת החרדים" כפי שכבר היה קיים בגאליציע ארגון "מחזיקי הדת" מיסודם של כ"ק מרן מהר"י מבעלזא זי"ע והגה"ק רבי שמעון סופר זצ"ל. באסיפה השתתפו האדמו"רים בעל אהבת ישראל מויזניץ, מאנטניא, הפחד יצחק מבויאן, אא"ז מקאפיטשניץ, בעל אביר יעקב מסדיגורא (שהיה צעיר לימים), מהוסיאטין. כן השתתפו שם הרב מטשערנאוויץ, הרב מברודי, ועוד רבים, על מנת לחוקק תקנות לחזק ענייני הדת והיהדות.

הרבנים באסיפה דנו רבות כיצד להגביר את החינוך התורני אצל המון העם, והגיעו למסקנה כי יש לתקן בתי חינוך תורניים שחצי יום יעסקו בתורה ובחצי היום יעסקו במלאכה, וישתלמו במקצוע כלשהוא. לדעתם של הרבנים היא היתה הערובה היחידה שההורים יסכימו לשלוח את בניהם לשם, וכך יוכלו לחנכם בדרך התורה.

לעומת זאת במערב גאליציע, כמו בבעלזא ובבאבוב ובשאר מקומות, התקבלה ה"בשורה" הזאת ברוח שאינה טובה, כיון שכבר שם היו מלומדים בזרעי הפורענות שזרעה ההשכלה הארורה, ולא אבו לשמוע על "פשרות" כלשהם, כיון שמהם ייפתחו פתח להשכלה להיכנס.

תקיפותם של רבותינו הקדושים מבעלזא זי"ע על משמר החינוך ועל משמר היהדות היו מן המפורסמות, ומעודם לא היה כלל על מה לשוחח בענייני פשרות ועד היום ישנם עובדות המסופרות בנושא.

וכאן פרץ הפולמוס והמערכה במלוא עוזה, שכאשר הגיעה הידיעה לבעלזא, יצא כ"ק מרן מהרי"ד זי"ע בשצף קצף נגד תקנה זו בחוששו מפני הבאות, וגייס עימו גם אדמור"ים אחרים שיצאו נגדה. ברחובות העיר לעמבערג (לבוב) ובשאר הערים תלתה מודעת רחוב בחתימת כ"ק מרן מהרי"ד זי"ע, מכתב שכתב מרן זי"ע ממארינבאד, (ראה צילום בלעדי ומקורי מאותה מודעת רחוב), שלא להיסחף אחר הרעיון הזה.

מוסיף ומספר לנו האדמו"ר מקופיטשניץ שליט"א: שמעתי בעצמי מזקני האדמו"ר זצ"ל וכן כמה פעמים מדודי בעל האביר יעקב זצ"ל, כי מיד לאחר האסיפה נשלחו שני שליחים בשליחות האדמו"ר מטשורטקוב לבעלזא להסביר את הצורך בדבר, כי ידעו שבבעלזא לא יתקבל הענין בטוב, אך לא הספיקו להיכנס אל הקודש פנימה עד שפרץ הענין והחלה המערכה במלוא עוזה. לאחר שהתפרסם המכתב של כ"ק מרן מהרי"ד זי"ע הגיב האדמו"ר מטשורטקוב: כנראה מן השמים לא נותנים לנו להוציא לפועל את הדבר, וכך ירדה התקנה מעל הפרק.

באותה שנה, חודש סיון שנת תער"ב, התקיימה בבעלזא, בחצר כ"ק מרן מהרי"ד מבעלזא זי"ע שמחת החתונה של הרה"ק בעל מקור ברוך מסערט ויזניץ. החתונה שנחוגה בהשתתתפות רבים ואדמו"רים, וזקני אדמו"ר ראי"ה מקאפיטשניץ זצ"ל הגיע להשתתף בשמחה בשליחות כ"ק אא"ז אדמו"ר הרי"מ מקאפיטשניץ זצ"ל, לכבוד מחותנו הרה"ק בעל אהבת ישראל מויז'ניץ (בעל הדמשק אליעזר היה חתנו של אא"ז) שהיה המחותן. יש לציין שזקני היה באותה שנה אברך צעיר ובן תשחורת בגיל 24 בלבד, ומטבע הדברים נחבא אל הכלים, ואף את שמו ואת זהותו לא הציג בבואו לקבל שלום מאת האדמו"ר מהרי"ד מבעלזא. גם לא רצה להזדהות בשמו, כי ידע שכ"ק מרן מהרי"ד זי"ע בוודאי ישאל על הענין, ומחמת גילו הצעיר לא ראה עצמו ראוי להיות שליחם של גדולי ישראל להסביר את הענין, ולייצג את האדמו"רים שהיו שם.

כך החלה שמחת החתונה, זקני ישב עם האברכים הצעירים ממשפחת המחותן מויזניץ (גם באכסניה בבעלזא השתכן עימם יחד), ואכלו את הסועדהץ לפתע הושלך הס, וקמו כולם לכבוד בואו של אבי הכלה , מרן מהרי"ד זי"ע. הרבי מבעלזא כמלך בגדודו סקר את כולם, והנה קלטו עיניו את זקני שבלט ב"רוז'ינע שטריימל" שעל ראשו, שאל האדמו"ר מבעלזא את הגבאים מי הוא, ויענו לו כי הוא בנו של האדמו"ר מקאפיטשניץ, הגיב האדמו"ר מבעלזא: כך? נכדו של הרה"ק מאפטא? וציוה לקרב אותו ולהושיבו סמוך אליו במקום מכובד. לימים העיד כ"ק מרן מהר"א זי"ע מבעלזא לנכדו - האדמו"ר מקאפיטשניץ שליט"א: "דער טאטע ז"ל האט געגעסן מיט דיין זייען אין אין שיסעלע", אבי ז"ל [מרן מהרי"ד] אכל יחד עם זקינכם בקערה אחת, והכוונה לחתונה זו, ומכאן רואים גודל הקירוב.

אנקדוטה מעניינת בשולי הסיפור: בעת חלוקת הדגים בבעלזא חולקו למסובים דגים והקהל אכל ללא כלי סעודה. זקני הורגל בגינוני מלכות כמנהג רוזין נהג לאכול דגים במזלג, וכאן בחתונה שמזלג מאן דכר שמיה, א גאפל אין בעלזא?! - - - ראה שאין מזלג ונמנע מלאכול הדגים. משהבחין מרן מהרי"ד זי"ע כי הוא אינו טועם, תיכף ומיד הרים קולו, והכה באצבעו הכאת צרידה בקוראו: "ברענג'טס אריין א גאפל פארן פרינץ", הכניסו נא מזלג לכבוד נסיך המלכות - - -

וסיפר לי זקני, כי באותו רגע, החלה תכונה רבתית, ונשמע רחש לחש בקהל, א גאפל; א גאפל, כיצד משיגים עתה את ה"דבר" הזה? ואכן הצליחו בסוף, כנראה מאיזה תושב בבעלזא שהיה לו כלי זה, והביאו לזקני. כך במשך כל הסעודה זכה לקירוב גדול.

לאחר החתונה הבין זקני שמרן מבעלזא בוודאי יזמן אותו לשיחה בנושא הפולמוס ההוא, וחשש מאוד מכך ורצה להשתמט מזה, החליט שייסע מבעלזא עוד קודם שבת שבע ברכות. כדי שבשעת הפרידה ממרן מבעלזא זי"ע לא יצטרך לענות על שאלות וכיו"ב, החליט גם לקבל ברכת פרידה מיד לאחר תפלת שחרית שאז נהגו לעבור לפני הרבי, וכשהרבי עטור בטלית ותפילין בוודאי לא יזמן אותו לשיחה בנושא. אמנם לא כן היה, ומיד כשעבר לאחר התפילה הביע מרן מבעלזא זי"ע את פליאתו מדוע הוא עוזב בבהילות לפני השבת, והוסיף מרן מבעלזא זי"ע, כי יש לו איזה ענין "דורך-שמיעסן" לפני שאתם נוסעים.

מיד הורה האדמו"ר מבעלזא לכל הקהל שהצטופף שם, שיתרכזו בצידו השני של בית המדרש בבעלזא, ובמשך כשעה ומחצה ישב באחת מזויות בית המדרש ודן עימו על כל הנושא בארוכה. לפני כן עדיין לא שמע מרן מבעלזא את כל הסיפור ממקור ראשון, וזקני הוסיף כי מרן מהרי"ד מבעלזא אף הפטיר לאחר ששמע את כל הפרטים בהתענינות מרובה ובשאלות על כל הענין, כי אילו היה יודע מכל הפרטים קודם לכן, לא היה יוצא כנגדם בחריפות רבה. לאחר סיום הדברים נפרד ממנו לשלום ושב לדרכו.

בדרך לקופיטשניץ עבר זקני דרך טשורטקוב הסמוכה כדי לספר את כל הדברים להרה"ק מטשורטקוב, ששמע בהתעניינות את הדברים של מרן מבעלזא (שהיה בן דודו והכירו מטשערנאביל). בסיום שאל זקני את האדמו"ר מטשורטקוב: עתה כשמרן מבעלזא זי"ע מסכים, אולי אפשר לחדש את התקנה, ענהו האדמו"ר כיון דאדחי אדחי. וכנראה הסיבה שלא חידוש, כיון שלא היתה אגרת שניה אלא אמירה בלבד, ואין אמירה דוחה דברים שבכתובים.

ר' בן בוזי, יישר כוחכם.

במושכל ראשון איז הרד"מ מ'טשארטיקב זיכער א טעות ער איז דאך נפטר געווארן תרס"ד.

צווייטענס איז דער סיפור שוין מער דומה ווי מיר האבען דאס אראפגעברענגט סאיז א סיפור פון פרייטאג נאכט, אויך האט ער האט געוואלט אוועק פארען, א קיצור נישט דער להד"ם וואס הרבד"ץ האט געגעבן א שיס אויס.